במועצה האזורית אשכול מבקשים מהתושבים ביישובי דרום המועצה לנעול את עצמם בבתים ולא לצאת לרחובות.

מוקדם יותר נורו עשרות רקטות ופצצות מרגמה לעבר המועצה האזורית אשכול. לא דווח על נפגעים או על נזק.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4264826,00.html

שעות אחרי שצה"ל חיסל מחבל שתכנן פיגוע בגבול ישראל-מצרים, נורו עשרות רקטות ופצצות מרגמה לעוטף עזה והתפוצצו בשטחי המועצה האזורית אשכול. התושבים התבקשו לא לצאת מהבתים ולא לנסוע בכביש 232. "אנשים מסתגרים בבתים, מזמן לא עברנו מטווח כזה", סיפר תושב

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4264818,00.html

אחד התפוצץ ליד כרם שלום ומהשני פרקו מחבלים ומתנהל אחריהם מרדף.

יש לקחת את הדברים שכתובים שם בעירבון מוגבל מאוד.

גם עם חלק מהפרטים נכונים, יש שם כל כך הרבה ילדים שרוצים ״להוכיח״ את עצמם, אז 80% זה שטויות

בכל מקרה, אני נמצא כמה קילומטרים מהאזור (הארוע בדרום הרצועה, אני באזור שדרות) מורגשת תנועה כבדה יותר של צבא אבל לא חריגה יותר מבאירועים קטנים ממה שתואר. נקווה שהלילה יהיה שקט ייחסית

הגלריה שלי בפליקר

אני מקווה שלא מיהרתי להיות אופטימי מידיי, אמנם ייחסית שקט איפה שאני נמצא, אבל מסתבר שבאזור האירועים לא שקט בכלל

הגלריה שלי בפליקר

זה בגלל ההתנתקות שהייתה...נתנו למחבלים להשתלט על רצועת עזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes אני נמצא כמה קילומטרים מהאזור (הארוע בדרום הרצועה, אני באזור שדרות)

מתוך סקרנות... מה המוטיבציה של אנשים באזור להמשיך לגור שם? לא שאני אומר שלא צריך לגור שם. פשוט אני גר במרכז הארץ ואני לא יכול לדמיין את עצמי מנהל אורח חיים רגיל תחת ירי.

דבר ראשון, אני מניח שיש הרבה מאוד אנשים שמרגישים לא נוח לעזוב את האזור בשעתו הקשה ורואים בכך אקט של תבוסה(אני חלילה לא אומר שמי שכן עוזב הוא תבוסתן אבל בהחלט אפשרי שיש אנשים שמרגישים השפלה בלעזוב מקום מסויים בגלל טרוריסטים שפלים)
דבר שני:יכול להיות מישהו מאירופה שישאל אותך אותה שאלה,וגם אם אתה לא לאומי גדול סביר להניח שלעזוב זה לא סיפור פשוט,חורקים שיניים וממשיכים הלאה.

אתה גרת בגוש דן במלחמת המפרץ הראשונה, השנייה ובאינתיפאדה השנייה נכון?

אז אתה יכול לענות לעצמך על השאלה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

שטויות במיץ, אין בכלל מקום להשוואה.
בגוש דן זה נמשך כמה שבועות, והיו רבים שברחו, והרבה אחרים שלא היה להם לאן, ובכל מקרה "מלחמת המפרץ", נמשכה כמה שבועות, ונגמר. לגבי אנטיפדה השנייה, בת"א היו טיפה יותר פיגועים רועשים מבמקומות אחרים, אגב גם בירושלים היו לא פחות פגועים, שלא לדבר על אזורים ליד שטחים, שבהם אומנם לא היו פיצוצים, אבל היו המון פגיעות נקודתיות.

ציטוט:

דבר ראשון, אני מניח שיש הרבה מאוד אנשים שמרגישים לא נוח לעזוב את האזור בשעתו הקשה

לא מאמין, הכל עניין של יכולת, רבים מאלה שגרים בשדרות יתקשו לקנות דירה במקום אחר, צריך להיות הורה לא שפוי בכדי להישאר ולגדל ילדים בשדרות מבחירה(יש מספיק הוכחות, שהילדים שם פשוט גדלים להיות מבוגרים חולים). זו תעודת עניות למדינת ישראל שאנשים צרכים לברוח מהבתים שלהם, אבל זה המצב.

בגוש-דן הפיגועים נמשכו 4-5 שנים ואני בכלל לא מדבר על תור הזהב של הפיגועים פוסט הסכם אוסלו. זה שבמקרה היו פיגועים גם במקומות אחרים לא אומר שבגוש דן לא היו. הבחור גר בגוש דן ולכן אני משתמש בה כדוגמא ולא בירושלים או בניו-יורק.

זה לא תחרות השתנה למרחק ואין פה מטרה להשוות סבל. זה מצב דומה בסה"כ. ב2000+ אנשים בכל גוש דן פחדו לעלות לאוטובוסים. פחדו ללכת לקניון. פחדו באופן עקרוני. ועדיין נשארו לגור שם. צ'אקי ומשפחתו הם חלק מאותם אנשים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator לא מאמין, הכל עניין של יכולת, רבים מאלה שגרים בשדרות יתקשו לקנות דירה במקום אחר, צריך להיות הורה לא שפוי בכדי להישאר ולגדל ילדים בשדרות מבחירה .

חלאס לבלבל את המח,בוודאי שהילדים שם יגדלו שפוים ונורמטיביים כמו ילדי הקיבוצים בתקופת המאורעות או ילדי הצפון תחת הקטיושות.אם כולם היו כמוך היינו נשארים עד היום בניו יורק כ "זה לא שפוי לגדל ילדים בפלשתינה מבחירה",איזה מזל שאנחנו לא.

ציטוט:

חלאס לבלבל את המח,בוודאי שהילדים שם יגדלו שפוים ונורמטיביים כמו ילדי הקיבוצים בתקופת המאורעות או ילדי הצפון תחת הקטיושות.אם כולם היו כמוך היינו נשארים עד היום בניו יורק כ "זה לא שפוי לגדל ילדים בפלשתינה מבחירה",איזה מזל שאנחנו לא.

קודם כל תנמיך את טון הדיבור שלך, אתה לא עם החברים שלך מהכיתה.
דבר שני, אין שום דבר נורמלי בלגדל ילדים בשדרות, רבים מהילדים הללו גדלים לא נורמליים, ומי אתה בכלל שתפסול את דברי? מדובר בעובדות, דברים שממש אפשר לראות על ילדי שדרות, גם תושבי הצפון שהיו הרבה שנים תחת קטיושות, רובם לא עשו זאת מבחירה, גם הם לא יכלו להרשות לעצמם דירה במקום אחר.
ואכן לגדל ילדים בפלסטלינה זה לא שוס גדול, אבל אם נזכרים איזה אלטרנטיבות יש לעם היהודי(שזו הסיבה למה המדינה הזו הוקמה מלכתחילה), פתאום מגלים שזה דווקא מקום מצוין, אבל אלה הם דברים שאנשים נוטים לשכוח(לצערי) במהרה.

אם כך- אין שום דבר נורמלי לגדל ילדים בכל מקום בישראל.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 אם כך- אין שום דבר נורמלי לגדל ילדים בכל מקום בישראל.

את זה אתה אמרת
אבל למזלנו המצב לא עד כדי כך רע.., ושוב גם כאשר קשה, תמיד צריך להיזכר, למה אנחנו בכלל כאן..
אבל אם יש לי בתור הורה אפשרות לא לגדל ילדים בשדרות, אין לי שום סיבה לחיות שם, ובטח לא לקנות שם בית מרצון.

החלק השני של ההודעה שלך סותר לחלוטין את החלק הראשון.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא אני לא רואה סתירה.
אשמח לגדל כאן את ילדי, ולשלוח אותם להלחם במקרה הצורך, אבל כל עוד יש לי אופציה לא לגדל ילדים בשדרות, אין לי סיבה לעשות זאת, כאשר יש צורך קיומי, זה משהו אחר.. אני לא בורח מכאן, אין לי אזרחות אחרת(פלאן ב, כמו שיש כאן ללא מעטים).

אבל, כמו שאני ואחרים הראנו, דין שדרות היום כדין קרית שמונה ות"א אתמול ודין יישובי הספר שלשום. למעשה, אין איזור אחד בישראל שלא היה נתון לסכנה גבוהה ומתמשכת לפחות לתקופה אחת במהלך קיומה של מדינת ישראל.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

וחוץ מזה,נראה לי שלומר שילד שגדל באזור מסוכן הופך ל"מבוגר חולה" נשמעת לי מפוקפקת מאוד.סביר שיש צורך בסיוע מקצועי אבל להפוך את כל אלפי ילדי עוטף עזה במחי יד "למבוגרים חולים" בעתיד זה הזוי.

קודם כל אל תקרא להמוני בני אדם,ביניהם אנשים שאני מכיר "לא שפויים",זה לא יאומן שאחרי זה אתה עוד בא אלי בתלונות...
אז אתה ראית משהו מסויים ואני ראיתי דברים אחרים,התנאים בשדרות קשים ומצריכים התמודדות אבל ככה זה בארץ:ילדי הקיבוצים בראשית קום המדינה חיו תחת איום של צליפות ופשיטות כנופיות ואחרי זה גם מלחמה במלוא מובן המילה,בכל יישובי הספר חיו תחת איום של "מסתננים" לשון נקייה לרוצחים שהאכזריות שלהם שברה שיאים. הם חרקו שיניים עד שזה עבר,ילדי עמק החולה חיו תחת הפגזות קשות של הצבא הסורי,ילדי הצפון חיו תחת הפגזות של החיזבאללה,ילדי תל אביב חיו תחת איום שבילוי משפחתי בקניון או עלייה לאוטובוס לבקר את סבא וסבתא ייגמרו בבית קברות.למרבה המזל היו לכל אלו הורים "לא שפויים" שבעקשנות נאחזו במקום ובזכותם אנחנו לא מפוזרים היום בכל רחבי העולם,מזה מורכבת הציונות:מ"אנחנו לא נזוז מפה". אם כל אותם "לא שפויים" ינטשו את שדרות תל אביב תהיה הבאה בתור וגם תושבי "המרכז השפוי" יצטרכו לברוח לניו יורק.

תגובה לכל השרשור הזה - כולכם צודקים אך גם טועים בכמה נקודות.

בשדרות נוצר מצב ייחודי, גם הייתה על זה עבודת מחקר רצינית מאוד, של טראומה מתמשכת - צריך להבין את ההבדל בין לחיות במקום מסוכן - כמו המרכז בתקופת הפיגועים שבה חברים נפגעים ונרצחים, מקומות מוכרים מתפוצצים, כל אחד נהיה חשוד, ויש כמובן את הפחד שלא יודעים איך להתגונן - כל אלו דברים נוראים. אבל בשדרות בתקופת הקאסמים המצב היה שונה - אומנם היו פחות הרוגים, פחות נפגעים ואפילו יש התרעה שמאפשרת להתכונן מראש: אבל נוצר מצב ייחודי שלא היה מוכר עד אז, שבכל רגע נתון בנאדם מרגיש שהוא אישית מותקף ברגע זה - יש אזעקה ועוד 12 שניות טיל נופל עליו, יש הבדל בין לשבת בבית ספר ולשמוע על אוטובוס שהתפוצץ בתל אביב (וכן, המשמעות היא חרדה נוראית מעליה לאוטובוסים) אבל עדיין לדעת שיש מקומות שבטוחים לך, לבין להרגיש מאויים בכל שעות היממה בכל מקום שתהיה בו.

גם היו תקופות שכמות הקאסמים שנורו לשדרות הייתה בלתי נתפסת בעליל - עשרות אם לא מאות רקטות ביום שכולן מכוונים לאותו אזור קטן.
נסו לחשוב מה מרגישה אמא שנמצאת בעבודה ויש צבע אדום והיא לא יודעת בידיוק איפה הילדים שלה - אין פה רק את האפקט של דאגה לחיים האישיים שלך, אלא גם חוסר ידיעה כללי של היכן יתר האנשים שחשובים לך באותו רגע.

זה היה צד הטראומה - זה נכון, ילד שגדל בשדרות בהחלט יתכן שיאלץ להתמודד עם טראומה במשך שנים רבות.

עכשיו לצד השני - המוח שלנו נפלא בהדחקה, לפעמים זה לא טוב ולפעמים זה מצויין. מי שרוצה הוכחה לזה שיקרא את הייחס פה לפיגועים במרכז שהיו - המוח שוכח מהר איזו תקופה נוראית זאת הייתה. זה נכון גם לשדרות, אי אפשר להשוות את הפחד שהיה בתקופה ההיא לעכשיו.
נכון, יש גם מקרי קיצון (לשני הצדדים - גם כאלו שהטראומה באה לידי ביטוי וגם כאלו שנמצאים בהדחקה מוחלטת) יש גם שיגידו שהדחקה היא לא טיפול וזה עתיד להתפרץ, אני לא יודע כמה אני מסכים עם הטענה הזאת, כמובן שדרך הטיפול היא לא להכריח אנשים להדחיק בכוח, אבל אין צורך להוציא החוצה בכוח גם אם האדם לא רוצה.

נוצרו גם בעיות שונות בגלל הקאסמים - לדוגמא, איך דמות מבוגרת מצטיירת בעיניו של ילד שרואה את ההורים שלו נכנסים לחרדה, שוטרים מטפלים רק בפינוי רקטות, וכל מערכת החינוך והרווחה משקיעים אך ורק בהתמודדות עם קאסמים - הבעיות היומיומיות נדחקות לחלוטין לפינה.

למרות זאת, כמו שאמרתי, יש הבדל גדול בין המציאות לבין איך שהמציאות מצטיירת מרחוק, ההסתכלות מרחוק היא מאוד שיטחית מצד אחד (מתייחסים רק כשיש נפילות, כמות, עוצמה נזק וזהו) וקיצונית מאוד מצד שני (ברמה האישית - יכול להיות שיהיה יום שבו יפלו 20 קאסמים אבל לא אשמע כלום, ויום אחר שיפול קאסם אחד אבל הוא יהיה במרחק שריקה ממני ואראה שמבחינת עיניין הציבור היה יום שקט - למרות שמבחינתי זאת טראומה).

וצר לי שאני קצת הולך לפסיכולוגיה (אין לי שום הבנה רצינית בתחום) אבל אפשר לראות את פרמידת הצרכים של מאסלו ולהבין למה אנשים לא קמים ובורחים (גם אם הם יכולים) אמנם הצורך בבטחון הוא צורך בסיסי יותר מהצרכים האחרים, אבל אנשים לא בהכרח יוותרו עליהם אוטומטית רק בגלל שתחושת הבטחון לא חזקה אצלם מספיק - שייכות, כבוד והערכה הם צרכים חזקים מאוד, אנשים לא ממהרים לוותר עליהם.

הגלריה שלי בפליקר

ואולי המונח הנכון הוא לא הדחקה אלא עיכול/הכלה?

ההגדרה של תחת ירי, במיוחד עכשיו, היא מעט מוגזמת - ברוב רובו של הזמן, רוב רובם של התושבים לא מרגישים מאויימים.

בקשר לתקופות היותר קשות - אפשר למצוא לזה כמה הסברים:
א. המקרה היותר בעייתי - אנשים שרוצים לעזוב, אבל אין להם שום יכול כלכלית לעשות זאת. לפני עופרת יצוקה אנשים מכרו פה דירות במחירים מגוחכים (דירה שנמכרה ב200000 ש״ח נמכרת היום ביותר ממיליון) חלק מאלו שעברו הם כאלו שהייתה להם אפשרות כלכלית ״לוותר״ על רוב הנכס או לשכור לתקופה נכס אחר ועדיין להיות מסוגלים להתקיים. בתקופות קשות נשארו בשדרות בעיקר אנשים במצב סוציו אקונומי כבד מאוד.
ב. זה הבית של אנשים, אני יכול להעיד בתור מישהו שנמצא פה כבר כ4 שנים שגם בשדרות וגם בקיבוצי הסביבה יש אוכלוסיה מאוד מיוחדת של אנשים, בזמן מלגה שעשיתי שאלתי נער פה בשדרות האם הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו שיקים כאן בשדרות, ציפיתי לתשובה אחרת אבל הופתעתי לשמוע שכן, הוא מעוניין להישאר כי זה מבחינתו הבית - בתור מי שגדל באזור המרכז בתקופת הפיגועים הנוראיים אני יכול להבין אותו, לקום ולברוח זה לא בהכרח הפתרון שכל אחד רוצה, אנשים גם לא רוצים לוותר על הקהילה שבה הם חיים.
ג. מילה גסה קצת - ציונות. בעיקר בקיבוצים אני רואה את זה, שאנשים נשארים כי מבחינתם זה נצחון או ללכת זה כניעה.
ד. מתקשר לכל מה שאמרתי, סיכום בעצם - מאז עופרת יצוקה המצב השתנה, התחושה הכללית היא שניתן לקיים פה חיים.

ולמרות כל מה שכתבתי - השאלה האם אני אשאר פה עוד הרבה היא ככל הנראה שלא, לא בגלל המצב הביטחוני אלא בגלל הפקרת האזור הזה בעיקר על ידי הממשלה בכל התחומים ולא רק בתחום הביטחוני, זה יפה שכולם נזכרים באזור שיש קאסמים, אבל מה עם דאגה לאזור בזמן שאין קאסמים? החינוך פה על הפנים, אין כמעט תרבות, אין מקומות בילוי, אמנם תהיה רכבת, אבל זה לא יעזור אם לא יעשו פה עבודה הרבה יותר עמוקה כדי לתקן את האזור.

הגלריה שלי בפליקר

צה"ל פגע במחבלים שחדרו למדינה עם משורין מצרי,אין נפגעים ישראלים,ב"ה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4264845,00.html

למה לא, עכשיו הם מחזיקים משוריינים, בעוד כמה חודשים נגלה שלחיזבאללה יש את שארית הנשק הכימי של אסד.