19-07-2012, 23:25
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
|
|
1. לא הנחתי דבר בטענותיי. האמריקאים בתקופת מעבר, תחילתה או סופה זה לא משנה, בהן התעשייה מסתגלת למצב הקיים. המשבר הנוכחי שחשף את ערוותם מראה דווקא כמה מסוכנת ההתערבות הזאת במשק. ההגנה על מפעלים כושלים מגיעה מאותו מקום של ההגנה על לקוחות חלשים, וכפיה על הבנקים להעניק גם להם משכנתא (בשני המקרים מדובר בצבירת הון פוליטי).
אי שיוויון תמיד היה ותמיד יהיה. אתה לא באמת חושב שבני האדם שווים, נכון? אין דין החרוץ כדין העצל, או דין המשכיל על פני הבור. כל ניסיון לכפות שיוויון פוגע קודם כל בחזקים, שהם אלו שסוחבים את המשק. לא, אני לא מדבר על טייקונים למיניהם, סתם על המעמד הבינוני, שלומד ועובד ומרוויח את לחמו ביושר. תראה פה בישראל- ממי לוקחים כדי לתת לעניים? ממעמד הביניים, זה שיצא למחות שיקר לו...
2. איך אנחנו עוזרים לעצמנו על ידי סבסוד מפעל כושל? הנה, הכריחו את צה,ל לרכוש מדים יקרים תוצרת הארץ. כמה שקלים בוזבזו על כך, ולאיזה מטרה טובה יותר יכלו ללכת אותם השקלים? אולי עוד אפודים?
3. אתה תמיד מוזמן לחזור לפה ולהידיין
4. איזה לוביזם יכול להיות אם לממשלה אין את הסמכות להעניק מה שהלוביסט או שולחיו רוצים?
אני חוזר לדוגמא של דנקנר- אם לממשלה אסור לקבוע מחיר גבוה למלט מיובא, נכון שאין לדנקנר מה להפעיל לוביסט בתור יצרן המלט היחידי כרגע?
לא יקירי, לא הדרגולציה הביאה את ארה"ב לפה היות והיא לא באמת קיימת. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל חזור בבקשה למה שכתבתי בתחילת הפוסט- הסוציאליזם הצליח להאשים את הקפיטליזם במה שהוא עצמו גרם. ומדוע אני טוען כך?
ראשית כל- כל עוד הריבית במשק נקבעת על ידי בנק מרכזי, הרגולציה עוד קיימת. גם גרינספן מסכים כי אחת הסיבות להתפוצצות בועת המשכנתאות היא הריבית האפסית שהנהיג זמן רב (גם פה היה לריבית הנמוכה חלק במחירי הדיור).
שנית- כל עוד הפד יכול להדפיס כסף כאוות נפשו ולהזרים לשוק, זה אומר שהשוק רגולטורי. הפד קובע את כמות הכסף התיאורטית. עם זאת, מכיוון שלא נותר עושר חדש, מה שקורה הוא שכל מטבע שווה עכשיו פחות- אינפלציה.
שלישית- בועת המשכנתאות קרתה אך ורק בגלל התערבות ממשלתית. בנק למשכנתאות העדיף שלא לחלק הלוואות לעניים, ללקוחות סאב פריים. ומיהם? שחורים והיספנים כמובן. מה קרה? דמוקרטים תאבי תשומת לב כפו על הבנקים שלא להפלות לקוחות (זוכר מה כתבתי לך על כפיית שוויון?). מכיוון שכך, לבנקים לא היתה בעיה לחלק משכנתא לכל דורש, ללא הון עצמי ומסוג נון ריקורס (בה רק הבית הוא ערבות להלוואה ולא הלווה עצמו נוטל חלק). זה עבד כל עוד מחירי הדיור היו גבוהים. אך כשהם ירדו, הבנקים קרסו.
נמשיך הלאה- סוכנויות המשכנתאות פני מיי ופרדי מק היו ממשלתיות, וגם לאחר הפרטתן נותרו בפיקוח ממשלתי הדוק, מזכיר את הבנקים שלנו.
נעבור קדימה למשבר- הממשלה התערבה והצילה בנקים, בנקי השקעות וחברות ביטוח. מדוע? כי היה להם לובי. כי מנכ,לי בנקים הגיעו בפני הקונגרס וביקשו סיוע (במטוסם הפרטי..). במשק חופשי עסק שקורס לא מקבל עזרה ממשלתית אלא נסגר. במשק חופשי לא כל הציבור נוטל חלק בהצלת העסק. מה שקרה היה שהבנקים היו קפיטליסטים ברווחים וסוציאליסטים בהפסדים, שזה הכי גרוע שיכול להיות. אבל ממש אין קשר פה לשוק חופשי. שוק חופשי הוא שוק הנעליים, כשיש המוני יצרנים ושום ממשלה לא תממן חנות נעליים כושלת.
גם בישראל הבנקים לכאורה פרטיים אבל בעצם לא. ומדוע הסכנה בכך? זה פשוט. כשהבנק יודע שאם ייפול אזי איש לא יבוא לחלצו, הוא חייב להיות זהיר. בעלי המניות יודעים שכל המיליארדים שלהם יימחקו אם הבנק לא יהיה זהיר. אבל אם הממשלה מפקחת עליך, היא בעצם אומרת לך- אני אומרת כמה זהיר אתה צריך להיות. במקרה כזה- למה שאזהר בעצמי? יש מישהו שאומר לי מה לעשות ובאיזה תחום לפעול, אני אעשה מה שבא לי כל עוד אני בתחום שלו. וזה מאוד מסוכן מכיוון שאדם בודד או חבורת פקידים שקובעת לכל המשק עשויה לטעות, אבל הטעות שלה תשפיע על כל הענף, בעוד טעות של חבר מנהלים של בנק אחד תשפיע רק על הבנק.
מבין מדוע השוק לא באמת חופשי ומי האשם האמיתי במשבר?
וזה מבלי לדבר על ההוצאה הענפה למימון מלחמות שלא לוותה בעליית מיסים (כי צריך להיות הגיוניים לפעמים- אי אפשר להוריד מיסים, דבר שהוא טוב בבסיסו, כשיש לך מלחמה לממן).
|