קישור לאשכול מספר 104

אין לי זמן לכתוב מה ראיתי,ולכן אני אכתוב שיהיה לי זמן הכל כבר באשכול אחר בעתיד.

צפייה מהנה לכולם ותכתבו במה צפיתם.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

-ראיתי את הפרק האחרון-אחרון של האוס. זה רק הבהיר כמה העונות האחרונות היו מיותרות.
-ראיתי איירון מן 2, גרם לי לתהות אם יש סרט שלישי. גם עוד לא ראיתי את הנוקמים :/
-הסדרות הרגילות- קוגר טאון, שקרניות קטנות, יומני הערפד, 90210.

אני רוצה לראות את 2 הסרטים של שלגיה שיצאו: "מראה מראה" ו"שלגייה והציד" אבל אני לא בטוחה אם יש לי סבלנות (או זמן).

אה, ראיתי גם את העונה הראשונה ו-2/3 מהעונה השניה של "שרלוק". סידרה נהדרת, למרות שהדינמיקה בין הדמויות יותר מדי דומה ל"האוס". הפרק הראשון של העונה השניה היה אדיר!

לשאלתך- מצולם כבר איירון מן 3.
לגבי שרלוק- סדרה מעולה! סיימתי את שתי העונות כבר, הסוף טוב, אך לא מפתיע עבור מי שראה את הסרט השני או קרא את הספר, זה היה שקוף שזה יקרה.

וכן, הוא מזכיר לך את האוס כי האוס אמור להיות מין שרלוק מודרני.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני יודעת שבהאוס התבססו הרבה על שרלוק (אם אני זוכרת נכון היו דמויות בהאוס שקיבלו שמות דומים לדמויות בשרלוק),
אבל הכוונה שלי הייתה יותר לסגנון דיבור ולדיאלוגים ספציפיים ופחות לסגנון ולדרך פתירת התעלומות.

אולי זה כי יו לורי הוא בריטי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

יכול להיות גם בגלל שלשניהם יש מרפקים.

פרומתאוס בתלת (כי ממש רצינו סרט ולא היה משהו אחר בלי תלת)
דווקא התלת היה סביר יותר מהרגיל, היה חשוך אבל לא כמו בנוקמים
הסרט עצמו ממש נחמד, רק בסוף התחילו לזייף עם אובר יצורים ומדע בדיוני, כל הדרך היה נחמד

לא הקרינו אותו בדו מימד? להיכן הלכת?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

היה גם בדו, אבל רצינו באותו ערב ותלת זה היחיד שהיה

מאניבול (2011) - הסרט מבוסס על המציאות. בראד פיט הוא המנהל המקצועי של קבוצת בייסבול עם תקציב נמוך שאין לה סיכוי מול קבוצות עם תקציבי ענק שחוטפות את כל השחקנים הטובים. אחרי עוד עונה לא טובה הוא נתקל בג'ונה היל שמעלה בפניו את התאוריה שאפשר להקים קבוצה מנצחת עם תקציב קטן ע"י בחירת שחקנים שאומנם אף אחד לא רוצה אותם אבל כאשר בודקים את ההישגים האינדיבידואלים שלהם מבחינה סטטיסטית אז מגלים שיש להם נקודות חוזק ספציפיות וביחד הם משלימים זה את זה.

אני לא יודע להסביר למה בדיוק כ"כ נהניתי מהסרט. ההשוואה המתבקשת היא ל"ג'רי מגווייר" אבל מדובר בשני סרטים שונים לגמרי. בג'רי מגווייר טום קרוז היה סוכן שחקנים שלאורך הסרט עובר תהליך פנימי עצום במישור המקצועי והאישי ובמאניבול בראד פיט הוא מנהל שמנסה לשנות את השיטה שבה הליגה מתנהלת וכנראה שהרצון להצליח בזה ולקבל הכרה כאחראי לזה מהווה עבורו מאין פיצוי נפשי על עברו כשחקן בייסבול כושל שסומן כהבטחה גדולה וכשל.

באיזשהו שלב בראד פיט אומר לצייד כישרונות שהוא (פיט) ישב איתו בהמון מטבחים של אנשים ושמע אותו מספר להם שהם הדבר הגדול הבא אבל הוא לא יכל לדעת את זה. יש הבדל בין זיהוי פוטנציאל במישהו לבין לדעת האם הוא יוכל לממש את הפוטנציאל הזה וכאשר אתה צופה בזה אתה יודע שהוא מדבר על עצמו ואיכשהו המטען הרגשי שהדמות של פיט סוחבת איתה נותנת לסרט איזשהו מימד נוסף שעושה אותו ליותר מסרט ספורט יבש שמתעסק בסטטיסטיקות ושיבוצי שחקנים.