קישור לכתבת הוידאו מתוך מהדורת החדשות של שישי - סיקור הנחיתה הימית (עם צילומי וידאו מעניינים מהלחימה) וראיון קבוצתי עם מפקדים מהצנחנים ושייטת 11 (שייטת הנחתות) שהשתתפו בנחיתה.
לכתבה

בדיוק לאחר שצפיתי בתכנית חיפשתי חומר על איגוף אנכי ומצאתי כתבה מעניינת, יחסית קצרה אבל עניינית:
http://www.israeldefense.co.il/?Cat...4&ArticleID=592

מכירים במקרה דוגמאות מהעולם שכח יצא באיגוף אנכי מוטס\מוסק\החפה והכניס תמרון ללחימה?

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

שתי דוגמאות ממערכות ישראל:
ב 10 ביוני 1967 הונחתו צנחני המילואים של דני מט ממסוקים באיגוף אנכי בעומק דרום הרמה בתזמון עם הכוחות הקרקעיים שעלו מאזור הכנרת.
במבצע קינוח לכיבוש החרמון בסוף מלחמת יום כיפור הונחתו צנחני המילואים של חיים נדל ממסוקים באיגוף אנכי באזור שיא החרמון, כבשו את מוצבי החרמון הסורי וירדו לסייע לכוחות גולני בכיבוש מוצב החרמון.

כחלק מקונספציית הבולשיט של ה"צבא הקטן והחכם" שהובל על ידי גאונים מעוטרי צל"שים (במיוחד ההוא שלא נזכיר את שמו שגם אחראי על אחת הבריחות הגדולות בתולדות המדינה), הצבא כולו מובל באוזן בתפיסה שהוכחה כבר כשגוייה עוד ב- 2006 אבל אף אחד לא עשה כלום כדי להפסיק אותה או לשפר את המצב (פרט לנביא הזעם הקבוע ליד השער - בריק - אבל לו גם ככה אף אחד לא הקשיב).
אז את מקום טייסות המסק"ר המדלדלות ממלאים על ידי כלי טיס נשלטים מרחוק שהם אחלה אבל לא משמשים תחליף אמיתי, את חטיבות הטנקים מחליפים במצלמות חכמות וחיישנים על גדרות, את כוח האדם מחליפים ב- AI.
ומה עם אובדן היכולת הטקטית של איגוף ימי, יכולת שעשוייה היתה להיות שימושית גם בימינו במקרה של כניסה למלחמה בעצימות גבוהה מול לבנון והחיזבאללה? את זה מחליפים ביכולות איגוף אנכי באמצעות מסוקי תובלה כבדים ש... אופס. גם כאלה כבר כמעט ואין כי מה שיש הוא בן 50 שנה ופלא שהוא עדיין טס, ואת המעטים שסוף סוף קנו אחרי שהיו צריכים לקנות כבר לפני 15 שנה - יקבלו רק בעוד כמה שנים.
אין ספק - מדינה בהתאבדות.

---------------------
מיצו
---------------------

תמונה נדירה של הנחיתה, שצילם האלוף (מיל') יוסי בן חנן. כמעט כל התמונות המוכרות צולמו מתוך הספינות או על ראש החוף, זאת הראשונה שאני מכיר בה נראה חוף הנחיתה כולו. התמונה פורסמה בגליון סופ"ש 1/6/12 של ישראל הי!ם.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התמונה ממחישה את הפגיעות של הכח בשלב התפר, השלב בו עוברים ממצב שיט למצב יבשה. מהלך הגישה אל החוף, חשיפה לאיומים במגוון טווחים, אין מחסות.
כדי לבצע תמרון כזה כיום במתאר לבנון היערכות הנוחתים צריכה להיות שונה מאוד בכוחות המאבטחים את חוף הנחיתה ובאמצעי ההגנה על הנחתות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ממיקום המצלם אפשר להבין שכל חוף הנחיתה אובטח מגבהות שולטות

במקביל יש להניח כי היה סוג של אבטחה וחיפו אוויריים
וגם לנחתות עצמן יש כח אש לא קטן
כל זה מבלי שהייתי שם ואין לי כמובן פרטים אמיתיים

מישהו ביקר שם לפני הנחתות..
כשנסענו לאורך ציר החוף כדי לחבור לשאר הגד' שנחת עם "בת שבע" , ראינו , בעיקר אחרי העיר צידון עדויות שמישהו ביקר שם קודם, העדויות היו בצורת , ג'יפים עשנים ויונימוגים עם דאשקות או נ''מ מושמדים כשהצוות עדיין בפנים. נאלצנו לעצור כל פעם כדי לקחת את הנשקים ועד מהרה הנגמ''ש היה מלא עד שליש גובה מהרצפה בנק''ל , כשחברנו לשאר הגד' אחרי יום-יומיים אמרו לנו שגם הם נתקלו בתופעה, השמועה שרצה אז היתה שהיו אלה השייטים שטיפלו במחבלים..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

לא פחדו שטיל קרקע ים אחד יטביע את כול הכוח ?
האם זו הסיבה שהיום פלגה זו לא קיימת ? הפחד מלאבד כמות גדולה של חיילים במכה אחת ?

הנחיתה

מייד עם נחיתתו של כוח ראש החוף בפיקודו של סגן מפקד שייטת 13, סא"ל דידי יערי, הוא נתקל בשני כלי רכב ובהם שבעה מחבלים. הכוח חיסל את המחבלים ואת כלי רכבם במהירות וביעילות. צריך לזכור כי די בכוח אויב קטן כדי לשבש ואף לסכל את הנחיתה. הודות לפעולתו היעילה של כוח ראש החוף לא היה צורך באותו הלילה באש מהים לריכוך האויב ולנטרולו לקראת הנחיתה. הפעלת אש כזאת הייתה מסבכת לאין ערוך את פעולת ההנחתה.
עם תפיסת ראש החוף סימן סא"ל יערי לגדוד הצנחנים שנמצא על אוניית העזר לנוע אל החוף. הכוח הזה אמור היה לשוט ב 34- ס"גים ולנחות בראש החוף כדי לבסס ולהרחיב את השליטה עליו לקראת הנחיתה של שלוש הנחתות. דידי יערי התקשה ליצור קשר עם הצנחנים, מכיוון שמפקד הנחתות יצר עומס רב על תעבורת הקשר עד כי דידי חשש פן ישתבש רצף הפעולות הנדרש בין שלושת הכוחות הנוחתים (כוח ראש החוף, גדוד הצנחנים והנחתות) עוד לפני שהאויב באזור יתעשת.
כשנוצר לבסוף הקשר עם הצנחנים, הם זומנו, נעו ונחתו כראוי בחוף שנתפס, חברו אל כוח ראש החוף והשתלטו על המרחב שאיבטח את הנחיתה. דקות אחדות קרוב לחצות שבין 5 ל 6- ביוני 1982 (ליתר דיוק, ב 23:55- ), נחתו הנט"קים בנקודה המיועדת, הבדוקה והמסומנת כ 850- מטרים צפונית לשפך האוואלי. נלוו להנחתה הראשונה הבזקי ירי מהחוף, אך הספינות לא נפגעו. ההנחתה הסתיימה במהירות רבה יחסית וללא פגע. בעיה טכנית שנוצרה בעת פריקת הרק"ם מהנחתות - תקלת מנוע בטנק שהיה בדרכו מבטן הנחתת - נפתרה גם היא בשלום, והנחתות חזרו ארצה כדילהעמיס את הסבב השני בחוף ההעמסה שאורגן בהסתר מדרום לראש הנקרה.
גם לאחר ההנחתה הראשונה (בלילה) נמנענו מלקבל סיוע אש צמוד לכוחות הקרקע הן מהאוויר והן מהים. זאת על-פי בקשתו המפורשת - והמוצדקת - של מפקד האוגדה, תא"ל עמוס ירון, שחשש מפני פגיעה בכוחותינו. סבב הנחיתה השני תוכנן לצהרי 7 ביוני, אולם הרמטכ"ל הנחה אותי לדחות אותו לשעות החשיכה בשל אש שירו המחבלים לכיוון הים מהגבעות המקיפות את צידון. אולם תא"ל עמוס ירון דרש לבצע את ההנחתה בהקדם. כאשר העברתי את הנחיית הרמטכ"ל לכוחות שבים, הודיע לי מפקד המבצע בים, אל"ם אשור (מוסלי), כי ההנחתה כבר החלה. הוא גם דיווח לי כי לא הייתה שום פגיעה בנחתות או בכוחות הנוחתים בכל מהלך הנחיתה.
למעשה לא היו פגיעות כלשהן באנשים או בספינות בכל מהלך המבצע חרף המרחק הגדול שבין חוף ההעמסה בארץ לחוף הנחיתה באוואלי (כ 70- ק"מ) ולמרות מספר הסבבים הרב שצריך היה לבצע. גם במהלך הסבבים הקצרים שבין חוף הזהרני לחוף האוואלי ( 18 ק"מ), שבוצעו כולם באור יום, לא נפגעו הכוחות.החל מ 9- ביוני בבוקר, במהלך שתי יממות, הועברו כוחות צנחנים ושריון דרומית לצידון, בחוף הזהרני, כדי לעקוף את הפקק שנוצר שם ביבשה ולחבור אל הכוחות שנחתו באוואלי מצפון לצידון. למרות המכשולים הקרקעיים שהקשו לנחות, להעמיס ולתמרן באתר הזה, הועברו צפונה 128 כלי רק"ם כמעט ללא בעיות. בכך פתר חיל הים במהירות בעיה טקטית שבה נתקלו כוחות הקרקע. בסך הכל הנחיתו הנט"קים ואוניית העזר 388 כלי רק"ם.
הנחיתה בשפך נהר האוואלי מוטטה למעשה את מערך המחבלים בצידון ובסביבותיה. בכך הושג בגזרה הזאת הישג אסטרטגי ואופרטיבי כאחד. מפקד המערך הזה, חאג' איסמעיל, ברח מהאזור ונטש את כוחותיו - מהלך ששיקף את מצבו ואת מצב כוחותיו.

(זרוע הים במלחמת שלום הגליל, אלוף מיל' זאב אלמוג, מערכות, גליון 413, יולי 2007)

לעתים אני גולש כאן ומחפש "הפתעות" ואלו אינן חסרות, ביחוד כשמדובר בגדול שקרני חיל הים, האלוף בדימוס זאב אלמוג. אדם שלא הכיר את הנחיתה בלבנון יכול לחשוב שהתאור של אלמוג מדוייק, אך כרגיל - שקרים ובדיות. למשל: אלמוג כותב כי הורה למוסלי, מפקד הכוחות בים לא לנחות, אך מוסלי הודיעו כי הנחיתה כבר החלה - שקרן! מפקד החיל הזה שלח מברק, הרבה טרם הנחיתה, בזו הלשון: "אל תנחתו אלא אם הנפילות אינן קרובות ואינן מסכנות". חשבו נא על נוסח המברק, ומה הוא אומר. וזה פירושו באלמוגית: אם תנחתו, ונפגעתם, סימין שלא קיממתם הוראות, ואם הצלחתם - אני גיבור! המבקר הראשון בנוסח הזה הגיע כשהיינו כעשרה מיל מהחוף (שעת הפלגה). מוסלי אמר לי לעצור ולהמתין ואז שוחחנו ברשת הקשר הפנימית והחלטנו לשים זין על הוראותו הפחדנית של אלמוג, שחזרה שוב מאוחר יותר. כיוון שהמברקים קיימים, אין קושי להוכיח את האמת. אבל, אלמוג משקר כל כך הרבה עד שהוא שוכח את השקרים האחרונים שלו. כי בכנס מורשת חיל הים הוא אמר שהמברק אמר שהוא נותן סמכות למוסלי להחליט אם לנחות. וגרוע מכך, הבה נקבל את דבריו של אלמוג, ומוסלי אכן הודיעו שהנחיתה הסתיימה. כלומר, אלמוג לא ידע מה מתרחש, לא הקשיב לדיווחים וכד'. הרי נחיצה אינה עניין של דקות. האיש שקרן פתלוגי ואני מקווה שאיש לא יקבל את דבריו. אני קורא לו להגיש נגדי תלונה על דיבה אם דבריי כאן אינם נכונים.
מייק אלדר
הערה קטנה בקשר לצליום שפורסם כאן ובו נחתת על חוף הנחיתה, בצילום נהדר מהחוף. הפתעה נעמה עבורי, אולי מי שהוא יכול לשלוח אלי את המקור?
תודה
מייק

הכוח העיקרי היה של הצנחנים שנחתו בס"גים מיד אחרי הפושטים והם שהשאירו את רוב הכלים העשנים.

אני רוצה להמליץ על ספרו של מייק אלדר, מפקד שייטת 11 בזמן הנחיתה, "שייטת 11 - הקרב על הצל"ש" בהוצאת ספריית מעריב, 1996.
הוא מספר על הבדיקות שביצעה שייטת 13 כדי לוודא את התאמת החוף לנחיתה (סלעים וכו') בלילות שלפני הנחיתה ועל אבטחת ראש החוף על ידם וע"י כוחות נוספים.

כמו כן, מאמרו "איגוף ימי במבצע שלום הגליל", מערכות 299, אוגוסט 1985.
אודה למי שיעלה קישור למאמר. משום מה הדבר אינו עולה בידי.
בכל אופן, כמובן שאפשר למצוא אותו באתר "מערכות" ואף בויקיפדיה תחת הערך "שייטת הנחתות".

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/109389.pdf

ואם כבר, ר' מאמר כללי יותר בנושא מאת גדעון רז:
http://www.inss.org.il/upload/(FILE)1308129532.pdf

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/8/112218.pdf

שימו לב לאנקדוטות המעניינות:
1. שייטת 13 בהכנה לחטיפת משגר סאם-6 (תורגל)
2. סיוע ים-חוף של דבורים - לא רק 20 מ"מ אלא גם רקטות
3. סורים עמדו (שוב) לשגר פרוגים אל עבר ישראל + פעולת תגמול נרחבת שתוכננה כלפי נמליהם
4. ללא קשר למבצע הנחיתה, דילוג ימי של חטיבה (פלוס מינוס) מאוגמ"ר 91 מהזהרני לאוולי לעקיפת פקק צידון
5. נתונים על סד"כ חיל הים במבצע (26 סטי"לים) + קיבולת הנחתות
6. שדירת הפיקוד המלאה כמעט של המבצע
7. תרשים של נט"ק מוצע פלשת עם מסוקי יסעור על הסיפון, מודל שלו נמצא גם במוזיאון בחיפה אם אני זוכר נכון
8. טיווח תותחי ה 76 מ"מ על מפקד צוללת

כמה דברים:
1) החבטות ההדדיות בין זאב אלמוג למייק אלדר ממשיכות גם כאן, אמנם כקול רקע, אבל מורגש.
2) מוזכר קצוץ של שליש מתקציבו השותף של חה"י ב1979, מהר מאוד אחר כך החיל התחיל להצטמק ולוותר על כשירויות שונות.
3)הנחתת האש מן הים, למרות היעילות שלה, לא התקדמה הרבה (אולי אפילו נסוגה) עד השנים האחרונות, ורק לאחרונה מתחילה להתחזק שוב.
4)חה"י כבר הוכיח שהוא יכול להכריע את ציי האוייב ולשיג שליטה בים- הנחתת אש מהים ואיגוף ימי הם הצעד הנדרש הבא. אני באמת מקווה שהמהפכה הזוחלת בתפיסת ההפעלה והחשיבות של החיל תגיע גם לחלקים האלה.

אין חבטות הדדיות בין אלדר לאלמוג. יש דובר אמת אחד - אלדר. ויש שקרן אחד - אלמוג. ההבדל בין אלמוג לביני הוא שאני הייתי בים, על הספינות, והוא לא הבין מה מתרחש. איני "חובט" כדי לקבל הוקרה או הכרה מאיש. אני פשוט לא מוכן שהקרן הזה יעוות את המציאות. האמת היא שהנחיתה בלבנון הצליחה חרף זאב אלמוג. עבורי, האדון אלמוג היה באותה מלחמה אוייב גרוע יותר מחא'ג איסמעיל, מפקד חטיבת הקסטל, כי ממנו ידעתי מה לצפות, ומאלמוג, לא! למשל, מפקד חטיבת הקסטל פגש אותי ביריחו, כשבאתי לראיינו לספריי, לחץ את ידי ואמר "כל הכבוד". ואילו אלמוד ניזה להדיחני במהלך המלחמה, כי טענתי נגד החלטה שלו בתדרוך אחרון, והוא לא לוחץ את ידי.
חג אורים שמח
מייק אלדר

אין לי ספק מי אינו דובר אמת...רמז....לא מייק

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=569075

פורסמה באתר Israel defense

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

האם ניתן לראות כאן את המנוע החסר ב"בת-שבע"? נראים שני מנועים בירכתי הנחתת, לימני מחובר מדחף ובשמאלי הוא חסר (אם כי נראה שהמנוע פועל לפי מכסה המפלט הפתוח).

העלתי לרשת את הכתבה על הנחיתה באוולי שהתפרסה במהדורת יום שישי בערוץ 2 (ללא הפרומו "מואלס עם באשיר")

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בסרט הזה יש גם איזה פאשלה נקודתית... הסצינה הזו כמובן לא צולמה באוואלי

אני הייתי בכוח שאיבטח את כוח הנחיתה מצפון מערב, תוך הגנה בפני כוחות אחרים שהיו עשויות להתערב,

כוח הנחיתה מנה, שני נתקי"ם מדגם 60, לא יודע הייכן היתה הנחתת השלישית מאותו דגם,

הנחתת השלישית הייתה אח"י בת שבע הגדולה,

בהמשך הפעילות צורפו כלי שיט נוספים, אך כוח הנחיתה על חוף היה אך ורק 3 כלים,

לכל המזלזלים, לנתקי"ם היה כושר הגנתי שכלל תותחי 20 מ"מ ומקלעי 0,5

ברשות חיל הים היו שלוש נחתות 60 מטרים ונחתת 100 מטרים (בת-שבע). אני הייתי מפקד הפלגה באותה שעה. בהוראת מפקד חיל הים דאז, אלו, זאב אלמוג, לא הוקצו משאבים ליחידה, והיא אף "נסגרה" רכמה חודשים לפני המלחמה. לפיכך, נחתת 60 מטר אחת היתה מושבתת לחלוטין (במספנות ישראל) ובת-שבע יצאה למבצע בלי מנוע אחד (קרי, פחות רבע מכוח התמרון). הנחיתה בלבנון הצליחה למרות מפקד חיל הים ולא בזכותו. כבר כתבתי כאן ואני כותב שוב, עבורי, כמפקקד הכוח בים, האוייב העיקרי לא היה מפקד חטיבת הקסטל של צש"פ, הקולונל חאג' עיסמאיל, אלא זאב אלמוג, מפקד חיל הים. הראשון אמנם היה שמח למנוע את הנחיתה, בכל דרך אפשרית, ובכלל זה להרגני, אך השני, המפקד העליון שלי, ניסה להדיחני רק כיוון שהיתה לי ביקורת מקצועית מוצדקת על אחת מהחלטותיו. אני שמח על שעולם האינטרנט מאפשר להציב את אלמוג במקומו.
להנאתכם, (או לא) מייל ששלחתי לפני ימים ספורים לתפוצה צנועה של יוצאי חיל הים, שיש בהם המנסים לעוות אמת על אירועים אחרים הקשורים, איך לא, לעלוב אלמוג.
והרי לכם:

[font='Arial','sans-serif'][/font]
[font='Arial','sans-serif']שלום [/font]
[font='Arial','sans-serif']מזה זמן מה אני עוקב אחר המתרחש סביב האירועים המלווים את "פלישת" הדבורים למארסה תאלאמת. אמנם, כתבתי על האירוע בספריי, והייתי בסביבה, אך עד כה, לא התערבתי, [/font]

[font='Arial','sans-serif']כעת, לנוכח פנייתו המיותרת של כוכבי, שהפך עצמו ל"גורו" מתקן עולם, אני חש צורך להגיב. ראשית לכוכבי: שכחת שתי מלים חשובות: "צנעת הפרט". רדיפתך אחר "כבוד" אישי, המלווה את פעילותך בשנים האחרונות, סובב עליך את דעתך. כמי שהיה מפקד, מנהל בית-ספר, וכעת מנהל נמל (בעל הרבה זמן חופשי), פגעת באושיות היחס כלפי אדם, פקוד וחבר. (הערה - מחמת צנעת הפרט של המדובר, לא ארחיב) [/font]

[font='Arial','sans-serif']וכעת לעניין תחקורי קרבות. את דעתי בעניין זה הבעתי בספריי, בהרצאותיי, ובכל מקום אפשרי. אין בכוונתי להתייחס כאן לכלל תחקירי הקרבות של צה"ל. אמנם, אני מכיר כמה אך אל לי לחרוץ דין. אבל, בתחקירי חיל הים אני די מומחה, ובתחקירים בהם עורב העלוב זאב אלמוג, אני בעל תאר דוקטור, לא פחות רציני מזה שנושא כוכבי. [/font]

[font='Arial','sans-serif']ראיתי שכוכבי כיתב להודעתו גם את אלמוג, את האיש הטוען שהקים את הפלי"ם, בנה אישית את חיל הים, ואף גרם לים להיות מלוח. זה שטוען כי בזכותו נמנעה "פלישה" מצרית לסיני, זה שהמציא את מקצוע הצלילה ואת הימאות בכלל, זה שרק בזכותו היתה נחיתה בחיל הים, זה שהגן בחירוף נפש על המוסר האישי בחיל הים, ועוד ועוד. [/font]

[font='Arial','sans-serif']ולא די בכך, יש המציעים כאן שהאדם הזה יקבל על עצמו להיות "הפוסק" – האם זו בדיחה? תכנית סטנד אפ קומדי? או אולי טרגוקומדיה?[/font]

[font='Arial','sans-serif']ובכן: בקרב רוב יוצאי שייטת 13 וחיל הים ידוע אלמוג כגדול השקרנים, כמי ששינה/זייף/ ערך/ השמיד כמעט כל תחקיר המטיח בו ביקורת (לא תמיד הוא הצליח, כי היו כמה אמיצים שהתנגדו לדרישותיו). הוא ידוע בקרבם של אלו שהיו קרובים אליו, ובכלל זה אלה ששתו מכף ידו, כשקרן מניפולטיבי, כפחדן, כמי שמשליך את מחדליו על אחרים, ולוקח לעצמו את הצלחותיהם. בקרב צעירי חיל הים, אלה הנאלצים לשמוע את הרצאותיו, הוא ידוע כטרחן חסר תקנה וכמי שהרצאותיו כוללות מלה אחת החוזרת על עצמה: אני!!!![/font]

[font='Arial','sans-serif'] [/font]

[font='Arial','sans-serif']האשם העיקרי בויכוחים הממשיכים להתנהל סביב קרב מארסה תאלאמאת הוא אלמוג עצמו, כיוון שהתחקירים שערך אז נועדו לדבר אחד – להאדיר את עצמו. ומה שלא התאים למטרה זו, הועלם (ראה ערך צ'יטה) או שונה (ראה ערך מבצעי השייטת בע'רדקה). מעניין לדעת אם המכותבים כאן יודעים שאלמוג סירב להופיע לתחקיר החילי של מלחמת יום כיפור, ושלח דו"ח כתוב – כמנהגו, פחד לעמוד בפני ביקורת. מעטים כאן יודעים שהוא הורה לזייף את תחקירי מבצע של"ג, את תחקירי הקרב באי גרין, ועוד ועוד (עדויות מוחלטות מצוייות בידיי והאיש מוזמן לתבוע אותי על דיבה אם איני מדייק כאן). האם מישהו מהמכותבים יודע שהאיש עלוב הנפש הזה התנה את הסכמתו להתראיין לספר "שייטת 13", בכך שאחתום על מסמך שבו הוא מקבל שליטה על הכתוב, בכל הקשור אליו, וזאת כדי להסתיר את מחדליו? וכשסירבתי הפכתי ליעד למסע שיסוי חסר תקדים – שלא צלח! האם ידעתם שה"גיבור" הזה מנסה למנוע את כניסתי לכל הרצאה שהוא מעביר, מחשש שיהיה מי שיבקר אותו? האם ידעתם שהוא מנע את פרסום ספרי "שייטת 13" אצל מו"ל אמריקאי, באיום שיגיש נגדם תביעת דיבה? (הספר יצא בגרמניה, ושם ה"גיבור" לא תבע...). [/font]

[font='Arial','sans-serif']ואת האדם הזה יש המבקשים "שיפסוק" בסוגייה זו – קשה להאמין! אין ספק כי אם יתערב בויכוח כאן יתברר שהוא היה על ה"דבור", ושהוא אישית טיבע את הברטראם, ושרק בזכותו הדבורים נחלצו בשלום! ואם לא תאשרו שכך היה, תעופו מחיל הים.... (אני יודע שיש בקרבכם המחייכים כעת חיוך של אושר...).[/font]

[font='Arial','sans-serif']האם קראתם באתר בוגרי בית הספר לקציני ים את "עוללות אלמוג"? האם קראתם באתרי ([/font][font='Calibri','sans-serif']( mike-eldar.co.il[/font][font='Arial','sans-serif']אודות ברור שנערך אצל מבקר המדינה בעניין "פשע מלחמה" (לכאורה כמובן) שאלמוז הורה להסתיר? ערוותו של האיש, שגרם נזקים כה רבים, תיחשף!!! [/font]

[font='Arial','sans-serif']אני (וגם כמה מהמכותבים כאן) יכול לכתוב ספר מרתק על קורותיו של מי שנטען כי עיבר את פקידתו, זרק את האחריות על אחר, ושיחק את הבתול הידוע – אין תוכו כברו! הכל לכאורה כמובן, שהרי חוץ מיחזקאלי ז"ל, שביקרתיו בימיו האחרונים, וביני תלם ששמח להתראיין בנדון, וכמה פקידות, איש לא דיבר....).[/font]

[font='Arial','sans-serif']כוכבי מונה כאחראי ל"מורשת" המועברת בקורס פי"מ (ואף הזמין אותי) אך שכח שלהיסטוריה מטעם – אין טעם! הוא שכח גם שהיסטוריון רציני לא יכול לרקד על חוטי התיל, מבלי שייפצע.[/font]

[font='Arial','sans-serif']קרבות בכלל, וגם קרב זה, מוציאים מבני אדם יצרים שונים: רעות, נאמנות, פחדים, עלבונות, קנאה ועוד. קרב מארסה תאלאמאת אינו שונה מרבים אחרים, שבהם המשתתפים חלוקים ביניהם. לו אני משתתפי הקרב, הייתי מכנס פגישה, בלי "נספחים" בעלי אג'נדה, ומשחרר לחץ עד שיצא עשן לבן. זה טוב לבריאות![/font]

[font='Arial','sans-serif']כל אחד מהמכותבים כאן רשאי להעביר מייל זה לכל חבריו וידידיו ולפרסמו בכל מקום (עיתונות, מיילים, פייסבוק, אינסטגראם וכד')[/font]

[font='Arial','sans-serif']כמו כן, יכול כל אחד כאן לטעון שדבריי נכתבו כי אני מר/יפה/חולה נפש, בוגד, מרגל, אידיוט, נוקמני, שקרן, בדאי, או כל כינוי אחר – אני רגיל, ומזמן איני מתרגש![/font]

[font='Arial','sans-serif'] [/font]

[font='Arial','sans-serif']לסכום וכדי שתחייכו, שני שירים. הראשון, פרי עטי, שכתבתיו לאחר פארסת ה"הללוייה" שארגנו בחיל הים לאלמוג בכנס "הזיכרון" למלחמת של"ג (שם התחננו בפני שאומר ולא מלה טובה אחת על אלמוג - כאילו כל האירוע נועד עבור מפקדנו "הנערץ"). השיר השני נשלח אלי ובנתיים כתבו אלמוני, כי לא קיבלתי אישורו. [/font]

[font='Arial','sans-serif']זהו, מקווה שכמה מכם נהנו. באשר אלי, בעוד שנמרוד ממשיך לחרוץ את הגלים על יאכטה (ואני מעריץ אותו על כך), אני הפכתי לבטלן, ועולה רק על אוניות קרוז של 140000 טון (שהומצאו, איך לא, על ידי אלמוג... הא הא הא)[/font]

[font='Arial','sans-serif']לתפארת מדינת ישראל[/font]

[font='Arial','sans-serif']מייקשישא[/font]

[font='Arial','sans-serif'] [/font]

היה היה פעם



היה היה פעם

כך סבתא אומרת

היה היה פעם קרקס

בקצה המדבר

על חוף ים התכלת

היה מז"ר קצת ננס



דמות צבעונית

שהזכירה לכל

ימאי שיצא מסיאנס



לפתע הגיע

"גיבור" מעוטר

ששיחק את האיש המנומס



בלונדיני תמיר

איש עטלף מדהים

שמייד הפעיל יד קורנס



הוא שיגע את כולם

דיבר רק על עצמו ועל תומתו

אך מייד הוריד ת'מכנס



ת'בנות הוא הזמין

לחדרו הפרטי

ובהרמוניקה לחש להן "הס הס"



יום אחד על החוף

"תמנונים" שם חזו

בישבנו שעלה ותסס



ולפתע גילינו

שזה ה"גיבור"

הוא בעצם – אפס מאופס



היה היה פעם

כך סבתא אומרת

גיבור שתמיד היה נס



הוא לקח פקידתו

ובזמן לא שלף

ומאז הוא – אנס מנומס



כל הזכויות שמורות למייק אלדר, בוגר המכללה הלאומית בשארם א-שייח על שם ז.... אלמוג





והנה פרי יצירת אלמוני

[font='Arial','sans-serif'] [/font]

[font='Arial','sans-serif'] [/font]

אז כשהזין של אלמוג

מוסיף להשתולל

מי אנחנו זבי החותם שניילל

הן במפוחית הפח

כל עלמה אליו משך

מה אסור למר

מותר למ(ז)ר

הגאי ספינות דיג, לכל גנרל

קצרו ידי הנבל

ציקצוקיו שחקים הרקיעו

על חזהו כנפיו הבהיקו

זקוף קומה צמרתו פורחת

ולכולנו הוא תקע בתחת

תהיה נחמד וגם צייתן

כבדהו וחשדהו תמיד

כי המנומס את הזאב כבר יכניס

ואם בשירה משכה ידך

אפילו ארזי הלבנון

כאזובים מרוטים

מדרך לרגלך , לעקיצתך

גם אם לסבתא התחפשת

אז למה אזניך כה גדולות?

ולמה אפך כה ארוך? (פינוקיו

אבל זה מסיפור אחר) .וספר לי

למה פיך כ"כ גדול?

אוי, כפתור ופרח

שוב לטרוף בפה נוטף

כל אוייב מבית ועוד איך

ולך משורר האמת

אנחמך בלמה ואיך

אוכל אני הקטן

להשתוות למשורר כה פורה עד כי יבש לי

כבר מזמן הפה. ולמה אנחנו-

זקנים נרגנים, עסוקים בפרוותם של זאבים

כשנכדינו וילדינו שווים

פי אלף יותר מהזאבים

שא ברכה דון קישוט

חתור בקצב אל תירא

ותשוט בחזרה

auuuuuuuuuuuuu

auuuuuuuu

auuu

[font='Times New Roman','serif']הס[/font]

http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/3711/32.jpg

ללא הנחתת בת שבע, יכולות ההנחתה של ח"י היו מוגבלות ביותר.

הנחתות הישראליות מדגם 60, שגם נבנו בישראל, יכלו לשאת שתיהן ביחד פחות מאח"י בת שבע.

למזלו של ח"י, למחבלים לא היו היכולות כמו שיש היום לחיזבאלונים...

טיל ים ים, בפגיעה אחת מטביעה נחתת כמעט באופן מיידי- נחתות לא ממודרות במחיצות כמו כלי שיט צבאי אחר.

טביעה היא כמעט מיידית.

בסרטון שבקישור, מ-0:27 עד 1:18, מצולמים טנקי מגח 6ר ונגמ"שים בעת פריקה מנט"ק 60 מטר בחופי לבנון. הסרטון מתוארך ל-9 ליוני 1982.


https://reuters.screenocean.com/record/1048536


העמוד על שייטת הנחתות בוויקיפדיה כולל רשימה של כל ההנחתות במלחמה. לפי רשימה זו, לא הונחתו טנקים בלבנון ב-9 ליוני, אך ב-7 ליוני בשעה 14:30 הונחתו 2 טנקי מגח, 25 נגמ"שים ו-2 תומ"תים בשפך נהר האוואלי ע"י אח"י אכזיב, אשדוד (שתיהן מדגם 60 מטר) ובת שבע. ייתכן וזו ההנחתה המצולמת.


ברשימה הנ"ל מופיעות גם הנחתות של אגד ארטילרי וחטיבת שריון בנמלי ביירות וג'וניה בחודש אוגוסט ואח"כ פינוי שתי חטיבות שריון ואגד ארטילרי מנמל ביירות. האם מישהו יודע על אילו כוחות מדובר?

הנחיתה בשפך האוולי במלחמת שלום הגליל
מאת שאול ברונפלד
"יסודות", גיליון 3

מצורף סרטון על הנחיתה בשפך האוולי במלחמת של"ג.


בסרטון ניתן לזהות, מלבד טנקי שוט, גם טנקי טיראן:
1. בדקה 1:30 נראה טיראן מועמס על אח"י בת שבע.
2. בין 3:50 ל-4:30 נראים טיראנים מועמסים על אוניית הגלנוע אח"י בת גלים.



כידוע, טנקי טיראן מחטיבה 320 היו אמורים לנחות מהים בחוף ג'וניה במסגרת מבצע "פרי הדר", אשר בוטל לדרישת הפלנגות הנוצריות. לבסוף, בליל ה-14 ביוני, הועברו לידי הפלנגות 10 טנקי טיראן ו-16 נגמ"שים אשר הונחתו בחשאי. אח"י בת גלים השתתפה בהנחתה זו.







לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ב-05:39 רואים חצי רכב שנראה כמו רב"י. מישהו יודע אם היו יחידות שהפעילו אותו במהלך המבצע?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בחטיבת הנ"ט 409 היתה במלחמה פלוגת נ"ט רכובה על רב"י כחלק מגדוד 7008, אבל החטיבה הזו פעלה בגיזרה המזרחית.

הנה הרכב במלואו בסרטון אחר. לא רב"י. נראה כסתם קומנדקר פתוח.



מקור:

בסרט המצורף מטה, בדקה 11:46 ואח"כ שוב בדקה 12:06, נראה כוח שריון, אשר מצויד בטנקי טיראן, ממתין בסמוך לחוף הים. ניתן לשער שמדובר בגדוד 361 של חטיבה 320.





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בראיון עימו, בין 1:42:50 ל-1:45:05, מספר דב גושן, אשר שירת כקצין בחטיבה 320 בזמן מלחמת של"ג, על מבצע הנחיתה בג'וניה שתוכנן ובוטל:




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ראיון עם מיכה ולדן, אשר שימש כמג"ד בחטיבה 320 ומספר על המבצע שבוטל החל מ-27:55:





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בסרטון המצורף, החל מ-2:16:10, מספר המרואיין על יציאה מימ"ח מנסורה ותכנון לנחיתה בג'וניה. מדבריו ניתן להבין כי שירת בגדוד הטיראן 5 של חטיבה 320 (כידוע, שני הגדודים האחרים צוידו בטיראן 6).




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.