אין למושגים הללו אותו פירוש?

כשאתה מדבר על הריגה שנסיבותיה (circumstance) נבדקות,
אתה מתכוון שהפרטים הנוגעים להריגה נבדקים.

הכוונה לשאלות כמו "מי הרג?", "איך הרג? זה רצח? הגנה עצמית?, "מתי?", "באיזה אמצעי?", "זה היה אגב פשע אחר?"
ובין היתר אתה יכול לשאול "מה הסיבה לרצח?"

יהיה משהו, כי יש משהו

מבחינה היסטורית שתי המילים הופיעו במקרא לראשונה. המילה סיבה מופיעה רק פעם אחת (ואילו "נסיבה" – פעמיים) – והיא מחליפה את "נסיבה" בפסוק מקביל:
"וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם כִּי הָיְתָה נְסִבָּה מֵעִם הָאֱלֹהִים לְמַעַן הָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ" (דברי הימים ב י)
"לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל-הָעָם כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ" (מלכים א יב טו)

נראה שההתאמה התנ"כית היא מושלמת ושהמשמעויות אז היו חופפות. נדמה שכיום מקובל יותר להשתמש בנסיבות כאשר ישנה משמעות של השתלשלות של רצף כמה סיבות שחברו להן והצטברו ("נסיבות האירוע נבדקות") או כדי לתאר את התנאים שבהם עמד אדם או גוף אחר: "בנסיבות קשות כל כך, אין פלא שעשה זאת". יכול להיות שסיבות של מעשה הן גלויות יותר, ואילו נסיבות הן גורמים נסתרים שהיו רקע למעשה שנעשה, אולי מבלי שהפושע היה מודע להם בכלל. מעניין אם בעולם המשפטים הגדירו אי־פעם כל אחת מהמילים.

על מסיבות ועל נסיבות – עדותו של יעקב רבי ז"ל, מתוך "שיחות על עברית" (1977):

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

+1

"זה לא מספיק שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, לפעמים עלינו לעשות את מה שנדרש" - וינסטון צ'רצ'יל