נאמר שיטען ויוכח שבעל עסק כגון בעל השליטה ברשת דמיונית בשם 'שלושה סנדלרים' הנחה את עובדיו להמשיך ולקבל המחאות בעבור הזמנת נעלי עקב אף על פי שידע כי המפעל לא יוציא יומו, המכונות כבר לא מיצרות ובמלאי לא נמצאת כמות הנעלים אותה הוא מוכר. האם בעל העסק כפרט יהיה חשוף לתביעת נזיקין או לקובלנה פלילית?

באם לא - מה ההגיון הכלכלי שמאחרי הגנה על מעשה הונאה? [לא על מעשה לטובת קיום העסק כישות]

מה ההבדל בין מסעדן המחזיר כשיטה של גניבה פחות עודף ללקוחות לבין מסעדן הגובה כסף ביודעו כי שום מנה לא תצא מהמטבח?

באם כן - האם נעשה הדבר כבר בעבר והאם שילם בעל עסק שכזה מחיר אישי כלשהו?

במקרה כזה יש לפנות לבית המשפט (נדמה לי מחוזי) ולבקש "הרמת מסך".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%9E%D7%A1%D7%9A

לא מוכר לי מקרה כזה מהשיעורים בדיני ניירות ערך, אני מניח שבחיפוש אוכל למצוא משהו ברשת כמו זה (יותר תיאוריה ומעט דוגמאות)

http://www.dindlaw.com/%D7%94%D7%A8...7%A1%D7%9A.html

כאשר בעל חברה בע"מ חש שהעסק במצוקה - הגיוני שיעשה הרבה מאוד כדי להצילו. השאלה היא - האם במסגרת זאת, מותר לבעל העסק להמשיך בגיוס לקוחות ובנטילת כספים מלקוחות כאשר ברור לו שהסכוי למימוש צד העסקה שלו קלוש. כמו כן, האם מותר לו לגייס עובד חדש בסיטואציה בה בשלב הגיוס הוא כבר יכול לשער שלא יוכל לשלם את שכר העובד.

אלו הם דברים הנוגעים לאחריות אישית של אדם ולא לקיומו של עסק כישות והשאלה במכוון לא עוסקת בהרמת מסך כלפי העסק וכלפי עסקים אחרים של האיש אלא באפשרות לתביעה אישית כנגדו וכנגד רכושו האישי.

שהרי עידוד יזמות עיסקית היא דבר אחד ועידוד הונאת הלקוח והעובד היא דבר אחר.

יש הרמת מסך, שהיא תביעה נגד בעלי החברה, ויש אחריות אישית, שבמקרה כזה נושא משרה בחברה ייתבע על מעשיו. אם למשל שכרו עובד מבלי לעדכן אותו שכנראה לא יקבל שכר, כנראה שלא בעלי החברה אשם בזה בהנחה שהוא לא מתעסק בגיוס עובדים, אלא המנכ"ל/סמנכ"ל משאבי אנוש. ואז ניתן לתבוע אותם אישית ולא את החברה.

לגבי הסיכוי הקלוש להחזיר כספים- זה נקרא מימון דק. מצב בו נלקחות הלוואות כשחברה יודעת שאין באמת סיכוי להחזירן. גם זה יוכרע על ידי בית משפט, תביעה אזרחית.

תודה. זה מה שסקרן אותי.

בוודאי, כמו כל זכות להגנה עצמית או חופש התנועה או חופש הביטוי, גם הזכות הזאת מותנית.

כאשר בעל עסק נוטל הלוואה מבנק ובשלבי נטילת ההלוואה מציג לבנק ביודעין נתוני בסיס יבשים אמיתיים אך תחזית אופטימית מן המציאות המוכרת לו לגבי מצב העסק וסכויי הצלחת המהלך לשמו ניטלה ההלוואה ויכולת החזרתה - האם אדם שכזה חוסה מאחרי הגנת העסק ומאחרי הטענה כי הנתונים הבסיסיים הוצבו בפני הבנק ועל המלווה היה לבודקם בעצמו או שהוא חשוף לתביעות אישיות ע"י הבנק?

אם האדם נוטל הלוואה, אין מסתור. אם החברה נוטלת הלוואה זה משהו אחר.
לשם כך יש לבנק מחלקת אשראי ומעריכי סיכונים, שתפקידם להחליט האם התחזית אופטימית או לא. אני לא חושב שיש פה מקום להתערבות משפטית.

אתן דוגמא ברורה יותר:

מנכ"ל ישראשרוק נוטל מבנק הפעלולים הלוואה ע"ס מיליון ש"ח לצורך רכישת ציוד ליצור מגבי רכב. הוא מציג למחלקת האשראי של הבנק תחזית ורודה לגבי הביקוש לוישרים וצפי ההזמנות. בפועל - משקיע מנכ"ל ישראשרוק את מיליון הש"ח במניות 'קרן הצבי - חברה לחיפוש פצלי נפט' אשר מתרסקות להן ומותירות את ישראשרוק עם קופה ריקה וחוב לבנק.

אם ישראשרוק הייתה חברה ציבורית - היה מנכ"לה נצלה ומטוגן ע"י הרשות לנירות ערך ואולי אף נשפט ונכלא

מדבריך אני מבין כי למנכ"ל חברה בע"מ שאינה חברה ציבורית - אין את המגבלה הזאת והוא למעשה יכול להונות את המלווה באשר לכוונותיו ההרפתקניות ולהסתתר מאחרי חברתו.

הבנתי נכון?

בדוגמא הזאת אתה כבר מדבר על שקר- כסף שנועד להרחבת המפעל נוצל להימורים על גז ונפט. יש מצב שפה כבר תהיה התערבות משפטית.

באופן כללי, אגב, לקחת הלוואה מבנק זה קצת שונה מלקחת הלוואה מהציבור, היות ובנק נחשב כלקוח מתוחכם, ואין צורך שהרגולטור יגן עליו, לא כמו האזרח מן השורה.