|
22-05-2012, 23:46
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
|
|
סיכום היום הראשון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "כנס האש הבינלאומי השנתי השני - 21-24 במאי 2012"
הכנס עוסק בהפעלת כל גורמי הלחימה (החל באיסוף דרך פענוח ופו"ש וכלה בסגירת מעגלי האש ע"י הכוחות הלוחמים) בסביבות הלחימה המורכבות ובעייתיות שמאפיינות את המאה ה-21. הכנס הופק ע"י הירחון Israel Defence ואורגן על ידי עמותת "יד התותחנים"- העמותה להנצחת מורשת התותחנים בישראל יחד עם מפקדת מז"י, חיל התותחנים, אגף התקשוב וחיל המודיעין. בכנס השתתפו עשרות קצינים מצבאות זרים שהגיעו לשמוע ולספוג רעיונות ותובנות מניסיונו של צה"ל. אתמול בערב זכו האורחים מחו"ל לקבלת פנים במלון קרלטון בתל אביב בנוכחות מפקד זרוע היבשה, ואחריה קיבלו מהאלוף במי'ל עמוס גלעד (ראש האגף המדיני-ביטחוני במשהב"ט) סקירת מצב אזורית על המתחולל במזה"ת בכלל ובמדינת ישראל והשטחים בפרט.
היום השני של הכנס – שנערך במוזיאון "בית התותחן" בזכרון יעקב- נפתח הבוקר בתצוגה של התעשיות הבטחוניות (התמונות יפורסמו בהקדם), שנערכה בתוך אוהל ענק שהוקם ברחבת אתר ההנצחה החילי. בתצוגה לא נחשפו כלים או מערכות חדשים, ועדיין היה מעניין לראות ולשמוע על המערכות החדשות יחסית בתחום. לאחר מכן המשתתפים הוזמנו לאמפיתיאטרון ע"ש ניר שרייבמן לסבב הרצאות שהיווה את עיקר היום. סבב ההרצאות של הבוקר התמקד במאפייני ואתגרי הסביבה המורכבת, והונחה ע"י העיתונאי אלון בן-דוד.
את הרצאת הפתיחה נשא סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נווה. בהרצאתו התייחס נווה לשינויים העוברים על המזה"ת על ציר זמן של 3 עשורים לאחור והתמקדות בעשור האחרון. לדבריו, צה"ל הקפיד תמיד להישאר שלב טכנולוגי אחד לפני האויבים בזירה ולכן הם נאלצו להתאים את עצמם כדי לנסות ולבטל את יתרון זה. הם – בדגש על הסורים ועל חיזבאללה – ויתרו על מרכיב התמרון בלחימה והתרכזו בהפעלת האש, מה שהביא למצב בו החיזבאללה מחזיק 60,000 רקטות וטילים ארוכי טווח (תמהיל של הרבה נשק סטטיסטי עם מעט נשק מדוייק בעל CEP של 10 מ') בעוד צבא סוריה ויתר למעשה גם על קיום ח"א מודרני ו"רוקן את השמיים" לטובת השקעת סכומים אדירים (3 מיליארד דולר רק בעשור האחרון!) בהקמת מערך הגנ"א רב-שכבתי ומתקדם אשר מאתגר את שליטת צה"ל במרחב האוירי.
ככלל, גם ישראל וגם אויביה שואפים להגיע למצב של מלחמה קצרה בה יופעלו כמויות גדולות מאוד של נשק בפרק זמן קצרצר – לפי חזון זה, המושגים "חזית" ו-"עורף" מאבדים את המשמעות הקלאסית שלהם והופכים לרצף אחד. בעימות עתידי זה, מהלומת הפתיחה תתמקד בשלושה סוגי מטרות: יצרני האש (בסיסי קבע ומחנות בשטח של סוללות וגדודים), גורמי פו"ש כמו מפקדות ואתרי שליטה, ואתרי תמיכה ותעבורה כמו תחנות כוח וצמתים קריטיים.
מבחינת צה"ל המשמעות של השימוש באוכלוסיה האזרחית כמסווה ומחסה, היא התובנה שאין יותר "מטרות שטח" כמו שיירות טנקים וסוללות תותחים אלא דרישה למודיעין בזמן אמת של מטרות עם נ.צ מדויק של 12 ספרות. מתוך דרישה זו נגזר הצורך המוכר ביותר תחמושת חמ"מית, כשהשאיפה היא להפוך פגזי תותחים ומרגמות טפשים לחמ"מ ע"י מרעומים חכמים עם יכולת תמרון. נשק אחד שהשימוש בו רק יגבר הוא המרגמות, המאפשרות פגיעה תלולת-מסלול במטרות המסתתרות בין בניינים – בעתיד הן יוכוונו למטרה ע"י מרעום מנהג מונחה GPS ולייזר (דואלי) וכן ייכנסו לשימוש רקטות ארטילריות נוספות (לצער הקהל, לא היה פירוט נוסף – ומצד שני, בחוץ חנה משגר EXTRA...). היבט מעניין נוסף אליו התייחס היה הניצול של פלטפורמות ימיות לסיוע בלחימה הקרקעית, עם ע"י הפעלת אש מדוייקת ועם ע"י שימוש במערכות איסוף וכן שיגור כטב"מ טקטי. בהגדרתו של נווה, צוואר הבקבוק במלחמה הבאה יהיה הפיכת המודיעין (שיגיע בכמויות גדולות) למטרה זמינה להשמדה בתוך פרק זמן קצר שנמדד לפעמים בדקות בודדות.
המרצה הבא היה נשיא הכנס, האלוף בדימוס דן הראל. הראל – שהוגדר ע"י המנחה אלון בן-דוד "התותחן שהגיע הכי רחוק בצה"ל" – נשא הרצאה מאירת עיניים שהיוותה המשך כמעט ישיר לזו של נווה. נקודה אחת משמעותית שעלתה בהרצאתו והוזכרה עוד מספר פעמים במהלך ההרצאות הבאות היתה הויכוח על מקומם של אמצעי האש הסטטיסטית בשדה הלחימה המודרני – מספר נואמים בהמשך תמכו או שללו את הצורך להשתמש באמצעי זה, כאשר הטיעונים היו שתמיד יישארו שטחים פתוחים ושניתן לשפר בעזרת מרעומים מנוהגים אמצעים אחרים את דיוק התחמושת.
אחריו הרצה הקתמ"ר הנוכחי, תא"ל דוד סוויסה. הוא התרכז בדילמות שבהפעלת אש – לא רק ארטילרית – בשטחים מורכבים ומאוכלסים. סויסה היה הראשון מבין מספר נואמים שהשתמש במבצע עופרת יצוקה כמקרה בוחן ונקודת ייחוס. לי אישית מאוד הפריעה ההתלהבות מאותו מבצע, ורק הערת-אגב של דן הראל לפני הפסקת הצהריים כי לא בכל עימות יהיה לנו את הפינוק להפעיל 18 כטב"מים ו-4 חטיבות חי"ר על שטח של 1010x ק"מ איזנה את הדיעה הזו...
הנואם הבא היה תא"ל במיל' שמואל יכין מהתעשיה האווירית, שהרצה על הפעלת האש בסיוע לתמרון טקטי. פרט מעניין שעלה בהרצאתו הוא הפירוט על המרעום המנוהג TopGun של תע"א, אשר הופך פגז 155 מ"מ רגיל לנשק מונחה – מעט לאחר הירי, המרעום פורס כנפונים שעוצרים את הסבסוב שנגרם כתוצאה מהירי ולאחר מכן משמשים לניהוג הפגז אל המטרה.
אחריו עלה ראש אגף תקשוב במטכ"ל, האלוף עוזי מוסקוביץ. הרצאתו של מוסקוביץ היתה לטעמי אחת המעניינות מאחר והנושא – "שו"ב כמאפשר שילוביות בשטח מורכב" – כיסה לא רק את עולם השו"ב אלא התייחס למספר מגמות עתידיות כלליות בהתפתחות האמל"ח והמערכות המסייעות לשדה הקרב:
- זיהוי נ.צ מדוייק במרחב, ומיפוי אחיד (רשת UTM כבסיס קבוע).
- הפעלת כלים וחיישנים לא מאויישים בכמויות גדולות.
- הגדלת הנתח של הכלים הנ"ל על-חשבון כלים מאויישים.
- הגדלת הדיוק של מערכות הגילוי והאמל"ח
הכרזה מפתיעה למדי של האלוף מוסקוסיץ היתה שהוא מעוניין להקפיא את תצורת מערכות השו"ב הקיימות ולהתמקד ברכש שלהן לכלל הצבא. לדבריו המערכות החדשות שנכנסו לשימוש מספיק טובות לשימוש גם מספר שנים קדימה ולכן בתוכנית הרב-שנתית הקרובה הוא אינו מוצא מקום לשדרוג של המערכות האחרונות שנכנסו לשימוש (משואה 600). פרט מעניין נוסף אליו התייחס האלוף היא הרצון לאפשר לכוחות הלוחמים לייצר בשטח רשתות תקשורת אד-הוק להעברת נתוני מטרות בין כוחות יבשתיים ואוויריים.
הנואם האחרון שסגר את מושב הבוקר היה תא"ל (Brig. General) בראיין מק'קירנן, מפקד ביה"ס לארטילריה של צבא היבשה אמריקאי בבסיס פורט סיל. הוא נתן סקירה הסטורית השוואתית של השימוש שעשה צבא ארה"ב באש במהלך הלחימה בעירק, תוך התמקדות במספר אירועים ספציפיים (אל נג'ף, מתקפת פאלוג'ה השניה, הקרב על סאדר סיטי). בנוסף הוא התייחס להפקת לקחים והטמעתם, וכן לפיתוח המסלול הפיקודי בגורמי האש.
לאחר מושב הבוקר יצאנו להפסקת צהריים שכללה ארוחה טובה והתרעננות. לאחר מכן המשכנו למושב הצהריים – "שילוביות ואתגרים במיצוי האש" – בהנחיית ברברה אופל-רום.
את המושב פתח אל"מ ירון רוזן שמפקד כיום על יחשת"פ והרצאתו עסקה בתפיסת השותפות בקרב היבשה. אל"מ רוזן קצת "נדפק" כי כידוע מי שמקבל את ההרצאה הראשונה אחרי ארוחה"צ חייב להילחם בנטייה הטבעית של הקהל לעכל ולנמנם... הוא הצליח לעשות זאת בצורה לא רעה ועם הומור, למרות שלטעמי גישתו היתה מעט מתנשאת והזכירה את הימים הרעים של ה"פאוורפוינטולוגיה" שקדמו למלחמת לבנון 2.0...
אחריו עלה תא"ל דוד ברקי, ראש להק אוויר למסוקים. הוא הרצה על הפעלת האש בסביבה מורכבת, והתמקד בפירוט במבצע עופ"י.
הנואם הבא היה דוק' בן לאמבת', שלספרו Air Operations in Israel's War Against Hezbollah
התייחסנו בפורום בעבר. דוק' לאמבת' הבהיר בתחילת נאומו כי למרות שיש משהו יומרני בכך שאיש אקדמיה אמריקאי ירצה על מבצעי ח"א הישראלי לקצינים שהשתתפו בהם, הוא עושה זאת עם הרבה כבוד ובכלים וגישה רציניים. הרצאתו של לאמבת' היתה למעשה תקציר של הספר וסקרה את כל השגיאות שהביאו לתוצאות העגומות של הפעלת הכוח האוירי במלחמת לבנון 2.0 ואת תהליך הפקת הלקחים ויישומם במבצע עופרת יצוקה. אני מצאתי את ההרצאה מרתקת, ולו מהסיבה שלאמבת' באמת היה צריך ביצים לעשות דבר כזה ולזכותו ייאמר שהוא אכן עשה מחקר מספיק רציני ומעמיק כדי לעמוד באתגר...
בהרצאתו של סמנכ"ל מערכות היבשה של אלביט מר עמוס מתן לא נכחתי, היא עסקה במוצרים שאלביט מציעה עבור שלושת המרכיבים של שדה הקרב המורכב: איסוף מודיעין בזמן אמת, שו"ב מתקדם, והפעלת נשק ותחמושת.
המרצה הבא היה האלוף (Major General) מאריק תומאשייצקי, העומד בראש מפקדת האימונים של זרוע היבשה בצבא פולין. הוא סיפר באנגלית מעט רצוצה אך מרתקת על הפעילות הפולנית במסגרת הכוח הבינלאומי באפגניסטן (ISAF), בדגש על הפעלת הארטילריה – מסתבר שהארטילריה הכבדה שהפולנים מפעילים מבוססת בכלל על תותחי DANA צ'כיים בקוטר 152 מ"מ. הוא פירט על הקשיים העומדים בפני כוחות ISAF הפועלים במדינה, והתמקד בבעיות הספציפיות של הכוח פולני הסובל מחסרון בסוגי ציוד ומיגון שונים שהופכים את פעילותו למסוכנת עוד יותר בהשוואה לכוחות אחרים. בין מספר אורחים ישראלים רצו בדיחות בסגנון "טוב נו, פולני..." ואפילו ברברה המנחה תקעה לו קטנה על האנגלית...
תא"ל במיל. אביגדור קליין הרצה מטעם עבודה משותפת עם חב' Rheinmetal והציג פתרונות מתוחכמים להתמודדות עם שדה הקרב המודרני.
המרצה האחרון להיום היה אלוף פקע"ר איל אייזנברג שהרצה אף הוא על הפעלת האש במבצע עופרת יצוקה – למרבה הצער, בערך חצי מההרצאה שלו התבססה על שקפים מהמצגות של תא"ל סוויסה ושל תא"ל ברקי. ועדיין, הוא הציג בהרצאתו מספר גדול של תמונות וסרטונים שהמחישו את יכולות צה"ל במהלך עופ"י בראי התקלות והבעיות מהן סבל רק 3 שנים לפני כן.
בסיום ההרצאה האחרונה האורחים הישראלים עזבו, בעוד הזרים הוזמנו לטקס הנחת זר באנדרטת חללי חת"ם.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 22-05-2012 בשעה 23:51.
|
|