לאחרונה קראתי ספר על קורות צוללת אמריקאית, שהושקה במלחמת העולם השנייה, הוצאה משרות 4 פעמים (!) והוחזרה 3 פעמים

ולענין: בעיצומה של המלחמה הקרה, בסוף שנות ה-50 גילו האמריקאים שטילים בליסטיים שנורו למטווח על אי במרכז האוקינוס האטלנטי, מחטיאים. ואז הועלתה לראשונה האפשרות של "השפעת שינויים בכבידת כדור הארץ", ומכאן הצורך למפות את התופעה. לצורך זה, נדרשה פלטפורמה ימית ניידת ויציבה. לכאורה דרישות מנוגדות מעיקרן, והפשרה הייתה צוללת, אשר מטבעה, בזמן צלילה, מנותקת מהשפעת הגלים, ומכאן היציבה ביותר מכל "פלטפורמה ימית ניידת" אחרת.

לצורך זה, נבחרה צוללת דיזל מזדקנת: "USS ARCHERFISH".

נערך סקר ממוקד החלק הימי של מסלול מעוף הטילים בחשאיות מוחלטת. כנראה שזה השתלם, כי הצוללת חידשה את הסקר בראשית שנות ה-60, הפעל למשך שנתיים רצופות, בהן כיסתה את כל האוקינוסים, גם הפעם בחשאיות מלאה.


עד פה המיידע. גם בעידן ה-GPS, יש מקום למערכות ניווט אנרציאליות, ובהן, הפקטור הזה, ככל הנראה משתתף. אם כך, כמובן במגבלות בטחון מיידע...האם מי מן הקוראים יכל להרחיב?

נ.ב. שם הספר: " Gallant Lady: A Biography of the USS Archerfish" אינני יודע, אם פורסם גם בעברית.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

מכיוון שכדור הארץ אינו כדור מושלם והומוגני, הכבידה שלו משתנה מעט ממקום למקום.
לכן לתוך משוואות התנועה הקפלריאניות יש מקום לפולינום מתקן שמתחשב בשינויים אלו.
ככל שמכניסים יותר אברים לפולינום לוקחים למעשה בחשבון עוד עיוותים בכ"א, כאשר המקדם העיקרי (זה שלוקח בחשבון את הפחיסות העיקרית של כ"א) מכונה J2 (והבאים בתור בהתאם J3 וכו').

אם אתה יודע בדיוק את המיקום שלך ע"פ כ"א ואת מיקום גורמים שמיימים שמשפעים רגעית על הכבידה (ירח ושמש) אתה יכול למדוד את הכבידה המקומית ולשפר את המודל שלך.
אני מבין ממה שציינת שזה מה שהם עשו.
מודל טוב יתבטא בתכנון טוב יותר של מסלולי לווינים, וכמו שציינת, טילים בליסטיים.

ישנו עניין נוסף, ואולי אליו אתה רומז בהתייחסות שלך לכדור הארץ כגוף לא הומוגני. ישנה תופעה של הפרעות כבידה מקומיות, שנובעות מריכוז מקומי של חומרים כבדים מהממוצע. תופעה דומה נתגלתה גם על הירח שלנו, ונקראת MASCONS מלשון MASS CONCENTRATIONS. יש לתופעה הזו הסברים תיאורטיים רבים, החל מאי סדירות של הלוחות הטקטוניים, ועד גופים שמימיים גדולים שהתנגשו עם הארץ או הירח בעת היווצרם, ולא עברו ערבוב שלם עם הגוף הקודם. ישנה אף תיאוריה שכל אגן האוקיינוס השקט מקורו אי שם בעבר הרחוק, כאשר גוף אחר גדול התנגש עם כדור הארץ, וקרע ממנו את מה שעתיד להיות הירח של עכשיו.

בכל מקרה, לאי סדירויות גרוויטציוניות אלה ישנה השפעה נמדדת על מסלולי טילים ביניבשתיים, ולווינים, ויש להתחשב בהם בכל חישוב של מסלול לטווח הארוך.

ומה עם מים?

אך מכיוון שכדי לענות עליה צריך לעבור על מספר פרקים בגיאופיסיקה, ומכיוון שזה לא בדיוק הפורום המתאים, ובעיקר בגלל גודל הנושא וקוצר הזמן שלי - בוא ונשאיר את זה לפעם אחרת.

במקרה ראיתי את זה היום ונראה קושר סרטון על לווינים שמודדים המצאות מי תהום והשתנות הכמות שלהם בהשתנות הזמן על ידי הבדל בכוח הכבידה-הם מראים גם את המיפוי של הבדל הכבדיה בכדור ארץ.הסרטון השני הנושא של הלווינים מתחיל אחרי כמה דקות

http://www.nature.com/nature/videoa.../indianhotspot/

מערכות ניווט אינרציאליות נמצאות בשימוש גם כיום, כגיבוי ותחליף ל-GPS. ככל שהמימד האורבני תופס נפח גדול יותר של העולם הצבאי ובעיקר עקב אי השמישות של GPS בחללים סגורים, מפותחות כיום מערכות ניווט אינרציאלי אישיות וקטנות שאמורות לגשר על הפער - חברת אלביט מייצרת מערכת כזאת הנקראת S-NAV, משקלה 140 גר' בלבד וגודלה כמו של טלפון סלולרי קטן. טווח הסטיה המשוער שלה אמור להיות 2%, כך שחייל יכול לעבור משטח פתוח עם קליטת GPS לתוך שטח בנוי סבוך (קסבאות בשטחים, לדוגמה) ועדיין לשמור על רציפות המיקום העצמי במדוייק כמעט עד רמת החדר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

2% מתוך מה?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

2% מהמרחק שעבר.

*עד* 2%, לא בכוונה המכשיר יכול גם לדייק הרבה יותר... (ובכל מקרה, אני מניח ש"עד 2%" נכון סטטיסטית לרוב המקרים - 90%? 95%? - ולא ל 100% מהמקרים).

לא עד.
מערכות ניווט אינרציאליות נסחפות.
תלך מטר עם מערכת ניווט אינרציאלית ותמתין כמה ימים, תגלה שהיא נסחפה כמה ק"מ (קצת יותר מ-2 ס"מ).
בקיצור השגיאה מאד תלויה בתרחיש.

במקרה הזה הם (לא אני) מצהירים על עד. באופן כללי יש אזור אי-וודאות (אלא אם יש לך עוד נתונים שנותנים לך אפשרות להשוות את המיקום ואז אתה לא מסתמך על הניווט האינרציאלי), והסחיפה היא עד 2% (במקרה הזה, מאיפה הבאת 2 ס"מ אני לא יודע). זה לא שאתה יודע שתמיד תיסחף בדיוק 2% משום שאז אין בעייה לחשב את זה, לפצות, ולדעת את המיקום המדוייק...

* בעריכה: הבנתי מאיפה הבאת את 2 הס"מ, התנצלותי על קריאה זריזה קודם לכן.

2% ממטר זה 2 ס"מ.

מה שאני אומר הוא שמכיוון שמכשיר כזה מבצע אינטגרציה כפולה בזמן על התאוצות האורכיות ואינטגרציה שלישית על התאוצות הזוויתיות (וכמובן מחבר אותם בקצת יותר מחיבור פשוט...) יש חשיבות למשך הניווט.
אותו מכשיר שיבצע בדיוק את אותו מסלול, אבל במשך זמן שונה יתן שגיאות אחרות.
באופן כללי, מכשירים כאלו נסחפים (בהכרח) וללא איפוס או כיול אין מה לעשות איתם למשך זמן ארוך.

אתה צודק כמובן, וכבר בעריכה התנצלתי על קריאה "זריזה" (שם קוד לחיפוף לא ראוי).

כך או אחרת - ה"עד 2%" הוא הנתון שהם (אלביט) טוענים לו, לא אני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי כך או אחרת - ה"עד 2%" הוא הנתון שהם (אלביט) טוענים לו, לא אני.

כמובן, צריך למכור, לא?

בהחלט...

המשפט הראשון שרשמת לא מדוייק.
מערכות ניווט אינרציאליות נמצאות בבסיס חלק ניכר ממערכות הניווט המשמשות כיום והן עומדות בפני עצמן ולא כגיבוי למערכת אחרת.