הקדמה:
יחץ.
לקחתי את המצה האמצעית. שברתי לשניים ואת החלק הגדול הנחתי במפית על מדף הספרים מאחורי.

הסיפור:
מגיד.
ביתי (אוטוטו 6) ישבה לידי בליל הסדר. היא שאלה אותי בביישנות מתי לגנוב את האפיקומן. אמרתי לה שתשאל את אמא ושהן יגנבו ביחד. כעבור כמה רגעים אשתי שלחה אלי את הבת הקטנה (אוטוטו שנתיים) כדי להסיח את תשומת ליבי. הרמתי את הקטנה ואז אשתי לקחה בנונשלנטיות את האפיקומן שלי.
אמרתי לגדולה שתלך לאמא כדי לעזור לה להחביא את האפיקומן.
הבת חזרה אחרי דקה עם חיוך מרוח על כל הפרצוף וסיפרה לי בסוד שהיא החביאה את האפיקומן ושאמא אמרה לה לא לגלות לי.

סוף מעשה:
צפון.
כל הילדים נרדמו מזמן, אמרתי לשאתי שהגיע הזמן לאכול את מצת האפיקומן, היא קמה מהשולחן והחזירה לי אותו.
הבת הגדולה פיספסה בגדול. אבל החיוך שלה אחרי שהיא החביאה את האפיקומן היה שווה את זה.
שנה הבאה היא תהיה יותר בוגרת ואולי היא תהיה ערה בשלב שבו אני אבקש את האפיקומן בחזרה. ואולי היא תקבל מנתה בתמורה.

נראה לי לא חוקי בעליל

איזה חלק מהסיפור לא חוקי?

החלק שבו הילדה לא זוכה להחזיר את האפיקומן, כמובן. אבל מה אני יודעת, אצלי הקטנה נשלחה לחפש אפיקומן ברחבי הבית, כשכל בני הבית עוזרים לה...

אני באמת לא יודע איך זה אצל משפחות אחרות, אבל מכיוון שאצלינו, אנחנו משפחה דתית לוקח הרבה זמן עד שמגיעים לאוכל. קוראים את "מגיד" בנחת, עוצרים לשיר את כל השירים, מוסיפים פירושים חדשים. דנים בעיניני דיומא. מושכים גם את "שולחן עורך" כמו שצריך עם מרק+מנה עיקרית וכל זה. עד שמגיעים לאפיקומן לא רק הילדים נרדמים. גם חלק מהמבוגרים. ככה זה אצלינו כל שנה.

לא, אצלנו הסדר הוא אילתור חופשי להנאת המשתתפים, אבל לא לזה התכוונתי, יותר לזה שקצת הולכת הפואנטה של האפיקומן, אם הסדר נגמר כל כך מאוחר שלא מספיקים.

ועכשיו לסקרנות גרידא: מה היה קורה, נגיד, אם הילדה הייתה מחביאה לבד את האפיקומן (קרי: אשתך לא הייתה יודעת איפה הוא) ונרדמת? הייתם יושבים עד הבוקר?

בשביל זה לאבא שלי יש טריק - פשוט לאכול מהחצי השני של היחץ!

לא רק שזה "חוקי", בת׳כלס את האפיקומן אפשר לאכול מכל מצה. שלב ה־"יחץ", כמו כל דבר בהגדה, הוא סמלי, ואם המצה הראשונה שנחצתה אבדה, אפשר לחצות אחרת.


עריכה: עכשיו אני רואה שאלי כבר הגיב על זה. הו, מתי אלמד לשלוח הודעות כשאני כותב אותן..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

זה חוקי
ואחלה פתח ליציאה מהמשא ומתן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Noa_A ועכשיו לסקרנות גרידא: מה היה קורה, נגיד, אם הילדה הייתה מחביאה לבד את האפיקומן (קרי: אשתך לא הייתה יודעת איפה הוא) ונרדמת? הייתם יושבים עד הבוקר?

ע"פ ההלכה אם לא מוצאים את האפיקומן, מותר להשתמש בכל מצה אחרת. אין עם זה בעיה. כל העניין של שיתוף הילדים כדי שיתעניינו לא ירדמו. ובכ"ז אי אפשר להחזיק ערים בכוח...

אוף. הלך לי מיתוס

אני אגיד לך יותר מזה. ע"פ ההלכה צריך לאכול כמות של "כזית" מהאפיקומן. הבעיה היא שהאפיקומן אחרי "יחץ" בקשי מחזיק כמות של "כזית". וצריך לחלק ממנו לכל המסובים (וכל אחד ואחד צריך לאכול ממנו "כזית") אז מה עושים? כל אחד מקבל קצת. וכל אחד משלים ל"כזית" ממצה אחרת. צריך רק שהביס האחרון יהיה מהאפיקומן כי אחריו אסור לאכול כלום.

התכוונתי להיכנס לנקודה הזאת.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

במקום קבוצות תמיכה ושיקויי חלבונים מחלקים ליהודי המאמין פיסת אפיקומן ובזאת נאסר עליו לאכול מאומה בהמשך. קצת אפיקומן לפני שולחן עורך ולמהדרין קצת אפיקומן בכל ערב חג וכבר חסענו אלפי קלוריות

[2] אצל יהדות הסמבוסאק נוהגים להכין ציקלוני מצה/אפיקומן עטופים במטפחות בד גדולות [או במשולשים מערכות חובש צבאיות] ולקשור אותן על כתף הילדים כאילו הם יוצאים ממצרים וזו הצידה שלהם. תפקיד הילדים לשמור על המצה מכל משמר ותפקיד המבוגרים לפלח להם אותם והשמחה רבה. אי הרדמות מובטחת.

או, 2 זה מעולה! אולי אני אאמץ. נשמע לי אלים-משהו, כלומר - תואם את המשפחה שלי

אצלנו גם עושים, אבל רק אחד, והוא עובר בין האנשים שקוראים את ההגדה.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

מלא מילים בג'יבריש

העיקר שזה עובד!

האמת שגם כך אצלנו, ואני זוכר שכשהייתי קטן לא היינו מספיקים להגיע להחזרת האפיקומן.
בשנה מסויימת התארחנו אצל דודים מהמשפחה שאצלהם יש מנהג יפה,
קונים מראש מס' מתנות לפי מס' הילדים - כאשר מי שמוצא את האפיקומן בוחר ראשון את המתנה שלו,
בזמנו לפני כחמש עשרה שנה זכיתי בעותק משלי של שמונים יום מסביב לעולם של ז'ול ורן

היו מחביאים לנו אפיקומנים כמספר הילדים.

כרגע הילדה שלי היא היחידה בצד שלי של המשפחה (בצד של האקס זה אחרת, אבל תודה לאל - כבר לא ממש אכפת לי ), והיא קטנה עדיין, אז חיפוש האפיקומן היה מבצע קבוצתי

היי
גם אצלנו סבא שלי היה מחביא "אפיקומנים" כמספר הילדים!
כל אחד היה מחפש ומבקש את המתנה שלו
בשלב מסויים זה הומר ב"דמי פסח" וחדלנו מלחפש - נהיינו גדולים מדי....
השנה היינו בצד השני, ושם כבר יש פספוסה שהתאמצה פרק זמן מסויים לבדוק איפה הסבא שלה מחביא את האפיקומן, אבל בשלב מסויים איבדה עניין והלכה לצייר. בסוף יצאה משלחת חיפושים שכללה בעיקר אותה, ושתי סייעניות בדמות אמא שלה ואני (שלמעשה בעיקר ייעצתי)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

משגעות אותי המשפחות שבהן המבוגרים מחביאים את האפיקומן והילדים מחפשים,
הרבה נוהגים כך, ואף אחד לא באמת יודע להסביר למה, או באיזה שלב נגנב אצלם האפיקומן (ע"י מבוגר) ומה בכלל הרעיון המוזר הזה.
אצלנו הילדים גונבים את האפיקומן בשלב "רחצה" נטילת הידיים, וראש הסדר מחפש.

"רחצה" זה מסוכן מדי. עד אז האפיקומן כבר נגנב מהגונב...

(הרי לכל המנהג אין הרבה פואנטה חוץ מלשמור את הילדים ערים, ובסך הכל זה הרבה יותר אינטראקטיבי אם הם מתרוצצים ומחפשים )

האמת שאצלנו בכלל לא מחביאים אפיקומן, הם שמים אותו מתחת להגדה או משהו ואז ברחצה הילדים גונבים ומחביאים...

מה שנעה אמרה... (סתם, גם אנחנו אשכנזים... )
ככה היה נהוג אצל סבא שלי כנראה...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Eli173 היא שאלה אותי בביישנות מתי לגנוב את האפיקומן.

ס׳חמודה.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.