שלום רב לכולם!

אני תלמיד כיתה י"ב, עוד שנייה בן 18, והגעתי לאיזושהי בעיה שרציתי ממש לשתף אותה עם עוד אנשים - חוות דעת, עצות, וכד'...

אז ככה, קבוצת החברים שלי מונה כ8 אנשים והתלכדנו בערך מאמצע החטיבה. עם הכניסה לתיכון התחלנו להיות צינים. בהתחלה (כיתה י') זה היה רק בהומור וזה היה כיף, אני עדיין נהנה מזה. אבל בסוף י"א זה כבר נהיה לא רק ז'אנר בדיחות דומיננטי, אלא גם שפה מנוכרת כזו, שאתה לא באמת יודע למה בן-האדם שעומד מולך מתכוון, ויותר גרוע - התחלנו להתנהג בצורה צינית. כלומר כל אחד פועל ומגיב בצורה שתועיל לו, אין התחשבות ואין כנות.
אני באמת לא חושב שאנחנו צריכים להתחבק אחד עם השני כל שניה או להגזים עם פרצי חברות מטורפת, אבל המצב ממש נמאס.

תפאדלו - תנו בתגובות. ובחייאת, תהיו רציניים.

זה לא מספיק שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, לפעמים עלינו לעשות את מה שנדרש.

מה אגיד לך, נראה שנפלתם לבור די רציני. הציניות עבור האינטראקציה החברתית היא כמו רוטב טבסקו - היא "מוסיפה פלפל לארוחה". רק מה, טבסקו (וציניות) זה תבלין ואי אפשר לאכול טבסקו נקי (תאמינו לי, ניסיתי, זה כאב). זה נראה, לפי איך שאתה מתאר את זה, שיש פה מלכוד 22 כיוון שהדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה להציל את החברות הזו היא לדבר איתם על זה... ואם הם יגיבו בציניות על הניסיון להוריד במינון של הציניות אז יש סבירות נמוכה מאוד שזה יצליח.

לא אייפה את הדברים - המצב נראה לי די חמור והסיכוי להציל את החבורה שלכם מהתפרקות לא מזהיר. נסה לדבר עם אנשים אחד על אחד - הסיכוי שתצליח להעביר את המסר גדול יותר מאשר מול קבוצה מגובשת.

מצטער שאין לי הרבה נחמה להציע, מעבר לזה שעוד שנה אתם בצבא ואז דברים ישתנו כיוון שהריחוק הפיזי ישבור את מה שנועד להישבר וההיכרות עם אנשים חדשים תתחיל חברויות חדשות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אם נראה לך שדיבור על זה עם החברים יעזור, אז נסה לדבר איתם.
אני יודעת שאצלי ב"חבורה" שלנו, אני יכולה לדבר על דברים שמפריעים לי, אבל אם זה היחס אצלך בחבר'ה..אז לך תדע איך יגיבו.
אני אומרת, נסה להעלות את העניין איתם. אולי יש עוד שיסכימו איתך והם פשוט לא אמרו שום דבר?