ברוח השעה חיפשתי ביצועים מעניינים לשיר המרגש הזה. השיר אמנם אינו שייך לשירי חג החנוכה אולם פתיח מילותיו הושאל מ"מעוז צור ישועתי".

מצאתי ביצוע יפה של להקת פיקוד הדרום, הסרטה שנערכה באחד המעוזים בתעלה תוך הפסקת האש.

לחלוחית עלתה בעיני. כאילו היה זה אתמול.

בבקשה:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ובוגרי התקופה יוכלו בוודאי לזהות שם מבנים שנחרתו בזכרוננו בצידה המצרי של התעלה.

חג אורים שמח!

שיר יפה של המשוררת הלאומית ז"ל.

רק שהשיר הזה היה הימנון ההונאה-העצמית, ובניית האשליות לציבור ולצבא כאילו המעוזים והתעוזים יכולים למנוע את "התוכנית האידיוטית של המצרים לחצות את התעלה" ( הגשש החיוור, יום במדינה ).

כל אחד והזיכרונות שלו.

הוקפצתי באחת אחורה לשנים שישבנו בתעלה . המבנים ההרוסים בצד השני , פס המים הכחול וההרגשה שאף אחד לא יזיז אותנו משם .

אך, הלחלוחית הלחלוחית...

.

אה . אין כמו נוסטלגיה בריאה לערב קריר של סוף שבוע .

זרקתי כאן כפפה לקולגות. ולא היה מענה כד כה.

נא למחות את הדמעה ולנסות כוחכם בזיהוי המקומות והבנינים שברקע.

במידת הצורך אסייע.

כבר אמרתי לפני 5 שנים שאני לא מזהה. כיום אני יכול להסתמך על האשכול הישן. אני מעדיף להתרגש משתי הסולניות ברייני וינשטוק וישראלה קריבושה שנעלמו מהנוף מאז התוכנית ההיא שנקראה "נשרים בערבה"
שבחי מעוז

ביצוע: להקת פיקוד דרום
מילים ולחן: נעמי שמר


מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח
הרחק הרחק ליד ביתי הפרדסים נתנו ריח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
צופה בי מבקש נפשי

מעוז צור ישועתי, מבצר עיקש וקישח
עצי שקד ליד ביתי עומדים בלובן פורח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
מביט בי מבקש נפשי

מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח
אלי איילת אחותי חיוך עייף תשלח
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
אורב לי מבקש נפשי

אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדובשי
אבוי למבקש נפשי

.

סדר הבנתי שאבוי לו מעוקצי . אבל למה התכונה המשוררת ב" אבוי לו מדובשי " ?

בייחוד שמכאן כבר נזרק

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ht=%EE%F2%E5%E6

אכן לא זכרתי כי הנושא הזה כבר עלה ב- 2007 בפורום הזה. לא זכרתי גם ש"השתתפתי" באשכול ההוא. נו שויין. קורה קרה ויקרה שוב.

על כל פנים תודה על התזכורת ועל הההפניה.

זה היתרון שלנו, הקשישים. בכך שאנו לא זוכרים דברים, אנו זוכים לחוויות חדשות בחינם.
עובדה, השיר הזה ריגש את כולנו מחדש.

.

מתי צולם הקליפ לדעתכם ?
אני מנחש - אי שם בין קייץ 1970 לקייץ 1973 - תקופת הפסקת האש בתעלה.

ומיהו המעוז בקליפ (שם מפת קוד סיריוס בבקשה) ?

מעוז צור ישועתי..
"קודקוד כאן מקס ממן,
המצרים במוצב, תפגיזו אותי,תפגיזו אותי.."
הרחק הרחק ליד ביתי, הפרדסים נתנו ריח,
"24 שים לב צריך ארטילריה,ואת השער לאבטח.."
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות,
"אני מקבל כדורים מעל הראש, תשלחו מיד תגבורות.."
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי,
מקס ממן דורך את הנשק האישי..


מעוז צור ישועתי, מבצר עיקש וקישח,
אבל את מקס ממן וחבריו ,להציל איש לא הצליח..
ועצי השקד ליד ביתי,עדיין עומדים בלובן פורח!
"תשלחו מיד מיד תגבורת עבור.."
"כאן 24,מיד נשלח לך מטוסים לדפוק את הטנקים עבור.."


מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח..
אורקל, לחצנית,מצמד ומפצח..
קבל "ליטוף" מקס ממן,
מצא "פורקן" למכאוביך..
קצרה ידינו אז לעזור
אבל תמיד תמיד אותך ואת חבריך נזכור.....


יהי זכר נופלי המעוזים והתעוזים חקוק בליבנו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מה אתה רוצה מ-24?
אגב, מי יודע מיהו?

.

קמב''ץ גזרה מרכזית...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

24 - אות קריאה של הקשר"ח.
בהנחה שהחטיבה הייתה חטיבה 14, הקשר"ח היה שלמה וקס- לימים תא"ל וקשר"ר.

.

זה לא אמור להיות על רשת "בשור" של 143? היו גם שיחות של שרון עצמו עם מקס ממן על אותה רשת.

למיטב הזכרון, המעוזים הופיעו ברשת הבט"ש.

.

קולו השקט של קצין המבצעים של הגזרה המרכזית בתעלת סואץ, זה המכונה המכונה בקשר "24", בוקע מטייפ הסלילים הגדול: "כאן עשרים וארבע רות עבור."

מקס ממן (הקשר של מוצב חיזיון) צועק לעזרה בקול ניחר ורועד מהתרגשות: "אני רוצה אש מטוסים על כל הסוללה הזאת של הטנקים, מדרום לצומת שיחריבו אותם. שיחריבו אותם. עבור."
"כאן 24. תתאזר עוד כמה דקות בסבלנות. מטוסים יהיו מעליך מייד לדפוק את כל הטנקים. עבור."
ממן: "עשרים וארבע שים לב. נכנסים עלי דרך השער. אני מבקש ארטילריה דרך השער ולאבטח לי את השער. עבור.... אני מקבל כדורים מעל הראש. לא יכול להיות שיהיה עוד שעה. תשלחו מיד מיד תגבורת עבור. אחרת אנו ניפול, מוקפים מכל עבר גם דופקים אותנו מכיוון השער. עבור."
"כאן עשרים וארבע. מייד אתה מקבל ארטילריה ומטוסים צריכים ...."
ממן: "עשרים וארבע אני לא יכול להרים את הראש לראות מה נעשה. תזרז את המטוסים. עבור."
"כאן עשרים וארבע. התאזרו בסבלנות. שבו בבונקרים. עוד מעט חיל האויר יתקוף."

גם היום, שלושים שנה אחרי, מתרתח אבי יפה, הקשר של מעוז פורקן, למשמע קולו השקט, המדוד, הרדיופוני של קצין המבצעים של הגזרה, זה המכונה בקשר בשם הקוד 24: "הוא עבד עלינו כל הזמן, הבטיח לנו סיוע אווירי, הבטיח לנו ארטילריה וכלום לא בא. נותרנו לבד. התייחסו אלינו כמו חולים גוססים, שמנסים להנעים את רגעיהם האחרונים על ערש דווי, ושיקרו לנו כל הזמן".


בהקלטות נשמע אחד מלוחמי המעוזים קורא לעזרה ומתחנן לסיוע אווירי או אש ארטילרית על המוצב. "הם הורגים אותנו, הם הורגים אותנו". איש לא בא לעזרתו. הקשר צועק "הם הורגים אותנו אחד אחד", ומתכוון לחלק מחבריו שנכנעו והוצאו להורג מחוץ לבונקר לאחר שנכנעו. המצרים חודרים לבונקר בו הוא שוהה עם להביורים והלוחם צועק "אני נשרף". כאן הפסיק יפה את ההקלטה: "לא הייתי מסוגל להמשיך. אחרי זה הוא עוד הספיק לומר "אני הולך למות. בגדתם בנו. אלוהים ישלם לכם" משחזר אבי יפה, "והקשר עימו נותק לעולמים".
http://www.aviyaffe.com/studio1/main/heb_kippur.aspx

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כן אבל..לקחתי ממילות השיר ושילבתי קצת מהדיבורים בקשר וטיפה משלי..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

התגובה הראשונה שלי הייתה 'איום ונורא', אבל לא בגלל הרמה, בגלל המשמעות.

ובאשר ללקיחה משירים - פול צלאן כתב יצירה שלמה שמורכבת משירים של אחרים, אבל התוצאה הסופית הייתה שלו בלבד.

בכל מקרה, זה ממש טוב.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תודה רבה לך יגיל..כתבתי את זה אתמול, זה הכל בא מהלב...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

http://armybands.a.wiki-site.com/in...%A2%D7%95%D7%96

זה ממש כאילו אתה חוזר במנהרת הזמן למקומות ההם ולזמן ההוא.
אפילו הריחות עולים מהכתב.

זה היה הצפוני בין מעוזי ה"נחלה" במפת קוד "יופיטר". מול "בית החולים הישן" שבו פגענו בשעתו באמצעות "זאב".

במפת קוד "סיריוס" המעוז נקרא "פורקן"

בפאתיה הצפון מזרחים של העיר איסמעליה.

צילום לווין מ- Google Map - 2010:


ומאותו האתר, "בית החולים הישן" הנראה ברקע קליפ השיר:

אהבתי את הלילות הבהירים במעוזים בתקופה שלאחר ההתשה . בשמירות בלילה היינו יושבים על הסוללה תוך חילופי מילים וצעקות עם החיילים המצריים ממול , זה היה כל כך קרוב שעם משקפת גדולה יכולת לראות אם המצרי מגולח . קינאתי בהם בגלל שבצד שלהם היתה הרבה צמחיה והכל היה ירוק ופסטורלי .

רוחב התעלה היה בין 180 ל- 200 מטר.

ה"צמחייה" בצד המצרי שם נקראה ה"חיץ החקלאי".

בכלל החיים במעוזים לאחר ההתשה היו סבבה .אנחנו שרק עסקנו בשמירות וסיורים בניגוד להנדסה ואחרים שעבדו קשה פשוט התחלנו לגדל כרסים . אוכל ומנוחה היו בשפע והמוצבים שקקו חיים מכל מיני קבלנים ומהנדסים שהסתובבו שם . הרבה צעירים אחרי השחרור עבדו שם כדי לחסוך כסף ומי חשב ומי פילל שהכל יפול לנו על הראש שנתיים מאוחר יותר .

באמצע 1968 אז היו רק תקריות בודדות. ישבתי מספר שבועות בתור מ.ט. עוזר לקת"ק, במוצב הלשון, ליד איסמעליה, המוצב היה קרוב מאוד למים. כך שלמרות האיסור, באחד הלילות החלטתי שאני חייב קצת להרטיב את עצמי. באחד הימים פרצה תקרית שהתחילה ביריה בודדת אל המוצב שלידינו, המשיכה בירי טנקים ומשם אל ירי ארטילרי משני הצדדים. הקת"ק טיווח את האש שלנו (סוללת 155 מ"מ של 402 ) הוא צעק לי את נתוני הטיווח ואני העברתי בקשר. הבערנו בצד השני כמה מדורות. בנוסף מ"כ החרמ"ש הפעיל מספר זאבים. אנחנו לעומת זאת חטפנו תערובת של פצצות 82 מ"מ ו 160 מ"מ. אז הבונקרים היו ממש לא רציניים. הכיסוי היה מקשתות ברזל ומעליהם שקי חול. האדמה מסביב רעדה, אך לא הייתה אף פגיעה ישירה.

אז והיום:














מקור- GOOGLE MAPS

תודה לך על תמונות המבט החוזר לאתרים הללו. היכן מצאת את תמונת בית החולים כפי שהוא נראה היום?

וכאן מתבקשת תהייה מסוימת - בתמונה האחרונה שהעלית, תמונת הלווין, סימנת את מיקום שרידי "מעוז פורקן". לי עצמי זכור היטב כי ישב על גדות התעלה ממש, חזיתו - לא יותר מ- 30-50 מטר לערך מקו המים. המיקום שסימנת כ- 450 מטר מהתעלה נראה לי שגוי - מזרחי מידי. ראה את האיור שהוספתי ואם למישהו כאן יש תצ"א המראה את מעוזי קו בר-לב מלפני המלחמה - אנא העלה אותה כאן.

על לא דבר. התמונות הן מגוגל מפות. אם תגרור שם את סמל האיש הצהבהב (STREET LEVEL VIEW) מהזום אל המפה עצמה, או אם תבחר PHOTOS מהתפריט בפינה הימנית עליונה של המפה יופיע לך על המפה עצמה מבחר תמונות שניתנות להגדלה.

השטח שסימנתי הוא האזור היחידי שנראה כשרידי מעוז עם מתארים של תעלות לחימה. מסביב רק חול וחול.
מצד שני, אולי אתה צודק והזמן, החולות, והמצרים כיסו כל סימן נראה לעין.

ואני גם מכיר היטב את המעוזים בתעלה מזמן ההתשה....

בוודאות כמעט מוחלטת אני אומר כי ה"גינה" הזאת איננה מיקומו של מעוז פורקן.

מבחינה מדוקדקת יותר של התצלום נראה לי כי בצידה המערבי של ה"גינה" הזאת שלולית מים די גדולה (מעין מאגר מים) וממנה יוצאות תעלות מים לשיחים ולעצים שסביב. כעין נווה מדבר מלאכותי קטן. מה תפקידו ומה הצורך בו דוקא שם - אינני יודע. ייתכן והדבר קשור למטעים הנראים קרוב יותר לתעלה במקום.

על כל פנים, המעוז לא ישב במרחק כזה מהתעלה. זאת אני זוכר בברור.

התייחסנו אז לשני מבנים הגדולים שמולנו, האחד שסימנת והאחר כמה מאות מטר צפונית לו (נראה שאיננו שם יותר), ביה"ח הישן (הדרומי) וביה"ח החדש (הצפוני).

בדיעבד, אינני בטוח כי היו אלה בתי חולים. ייתכן ושימשו לכך לפני 1967.

המעניין הוא כי חיפוש מדוקדק שערכתי היום ברשת, אינו מניב תוצאות זיהוי המבנה כבית חולים כיום. למעשה אין שום התייחסות למבנה הזה במפות ובאתרים הרולונטים מבחינת ייעודו.

אנו קראנו גם ל"חווה הסינית" בשם זה, למרות שלא היתה "סינית" כלל - אבל זה סיפור אחר.

האם ידוע למישהו מה שוכן כיום בבניין שנותר ? (חברים מצריים המציצים כאן, נא עזרתכם....)

צולם באפריל 2007 ע"י מכרי- בוגר ההתשה- מעל סיפון יכטה.

.

תמונה יפה.

עכשיו נותר רק לבדוק אצל "חברינו" ממצרים שיושבים כאן על הקו - ספרו לנו, ואפילו בעילום שם, מה ייעודו של הבניין הזה כיום.

ה"זאב" אותו הזכרתי, פגע ב"בית החולים החדש" שהיה ממוקם כמה מאות מטרים צפונית לביה"ח הישן. על גגו ישבו דרך קבע תצפיתנים וקת"קים מצריים שהסבו לנו כאבי ראש לא קטנים. גם אחרי הפגיעה במבנה, הוסיפו המצרים להשתמשמ בגגו ההרוס להסואת תצפיות ו"מתרידים" אחרים.

מבחינת Google Map נראה שהרסו את ביה"ח החדש הזה והוא נעלם מהאזור לגמרי.

איני יודע אם גם במקום זה אבל בגזרה הצפונית ההרחבה נעשתה בצד המזרחי כך שבהחלט יתכן שמוצבים שהיו על קוו המים לא קיימים יותר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אכן בוצעה באזורים מסוימים.

באשר למיקום מוצב "פורקן" הרי שאם התעלה הורחבה באזור הזה המוצב המקורי יכול היה להעלם אבל לבטח לא היינו מקבלים את מיקומו ב"גן" שסומן ע"י dsho במרחק של כ- 480 מטרים משפת התעלה.

חיפשתי בבוידם ולא מצאתי תצ"א של קו בר לב בזמן ההתשה.

לא תצ"א, אבל בכל זאת עוד תמונה נאה של כל רוחב התעלה במבט דרומה. (מקור- GOOGLE MAPS)



זום לגדה המערבית:


וזום לגדה המזרחית:

מצאתי ברשת מצג יפה של תמונות באיכות טובה שצולמו מאניה שחלפה בתעלה.

ושוב זכרונות... לא נוסטאלגיה.... רק זכרונות קשים.

יש לציין כי המצרים אכן עשו עבודה יפה לאורכה של התעלה.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לפי דברי מכרי, התעלה הורחבה ל300 מ'. רוב המעוזים כבר אינם קיימים. לפחות מוצב המזח והכפר קיימים.

.

והנה מציאה בקובץ תמונות מלחמת יום כיפור ב MILITARYPHOTOS.NET. נראה כמבט אל מבנה "בית החולים החדש" מלפני המלחמה.




ולשם אוריינטציה, תמונה שמיקיטל העלה באשכול הישן http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ht=%EE%F2%E5%E6

התמונה הראשונה שהעלית אכן מראה את ביה"ח "החדש". הפגיעה בגגו הינה פגיעת "זאב" שלנו. למרות הפגיעה הזאת ולאחריה עדיין ישבו קתק"ים (קציני תצפית קידמית) ותצפיתנים מצריים על גגו ההרוס ועקבו אחר תנועותנו יום ולילה (לילה - כשהלילות היו בהירים כמובן).

אגב - שים לב למרחק המוצב מקו המים בתמונה הראשונה ולהערתי האחרת באשכול הזה בנוגע למיקומו של המוצב.

צודק. טריאנגולציה של שלוש זויות הצילום ממעוז פורקן...

("בית חולים חדש")


("בית חולים ישן")


(מסגד וכנסיה)


...מצביעה על האזור הזה כמקומו של המעוז:


היות ואין שינוי בגדה המערבית והמבנים הם באותו מקום על קו המים, נראה שעבודות הרחבה אם בוצעו בקטע זה היו בגדה המזרחית שנראית היום יותר גבוהה מהמערבית.
סביר להניח ששרידי המעוז קבורים עמוק בחול.

https://jfc.org.il/news_journal/60859-2/98829-2

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ואם כבר עסקינן ב"שבחי מעוז", הרי מכתבו של חברי בקשר למעוז המזח:

"תמונה פסטורלית של מוצב המזח אשר צילמתי מהיכטה באפריל 2007 בשעת היציאה מהתעלה לכיוון ערדקה .כפי שניתן להבחין הזמן הוא שעת אחה''צ כשהשמש נוטה לערוב. בתמונה מצד ימין ניתן להבחין בארובה של תחנת כוח אשר נבנתה מעבר ללגונה הצמודה לחלקו הדרומי של המזח."

.

השרשור הזה הוא מעין קטרזיס.
משהו שבין נוסטלגיה מתוקה, לבין "געגועים" למקומות ואירועים [שבעצם אף אחד לא רוצה שיחזרו]. מומחשים שיני הזמן, המציאות שעושה את שלה, החולות [גם עצמם, וגם מטפורית "שעון-חול-הזמן"] שמכסים על התעלות, על המבנים, על הביצורים, על השכפ"צים, ועל חצרות המעוזים - הכל נטרף בשעון השנים שעברו, גם זכרון אותה מלחמה ארורה.

ובכל אופן זהו כיף של שרשור - תודה לתורמים.

הרי לך עוד טיפ- טיפה ממכתבי חברי:

"כשחזרנו מההפלגה במפרץ ,עגנו במועדון היכטות בעיר סואץ.מול המועדון ראיתי את מוצב הכפר. יצאנו לטייל בטיילת של פורט תאופיק וחזינו במוצב המזח. על הטיילת ישנם שלטים האוסרים לצלם את מוצב המזח. התחכמתי וצילמתי את שני אנשי הצוות מהיכטה אשר התלוו אלי לסיור כאשר ברקע ניתן להבחין במזח.

בתמונה רואים גם את השלט האוסר לצלם. אנשי בטחון הסתובבו על הטיילת בבגדים אזרחיים בין היתר כדי לשמור על בטחוננו. הבחור המצולם מצד ימין,xxxxשלא אזכיר את שמו, היה אחד מאנשי מחלקת הטנקים שהותקפה על המזח בזמן מלחמת ההתשה והיה אחד מהבודדים ששרד את ההתקפה.יש ודאי משתתפים בפורום המכירים את הארוע טוב ממני."

.

מדוע לא רואים את האי גרין בתמונה ?
האם ייתכן שאיננו קיים יותר ? (היה בנוי על מסד שונית אלמוגים}.

האי גרין היה דרומי יותר וזוית הצילום הזאת אינה מאפשרת לראותו.

תמונה עדכנית יחסית, של אזור המזח שממול לעיר סואץ

תיקון טעות: האזור המצולם בתמונה הוא של מוצב הכפר, ולא המזח שהיה ממוקם מעט צפונה משם.

חברי, שהיה קת"ק במעוזים אלה ביקשני לתקן, ואני, כמי שביקר במעוזים מסכים עימו, המעוז בצילום הוא המזח. הכפר היה קצת צפונית לו, ושלט על דרך הגישה אליו.

.

אוקי, קיבלתי את תיקון הטעות - במבט נוסף זהו אכן המזח. כנראה ששיני הגיל נוגסות כבר לא מעט בזכרון.

מיידע אישי (עשיתי שם חודש וחצי בזמן ההתשה):

התצלום מציג בבירור את לשון היבשה, על שני צדדיה. "הכפר" היה מעבר לצד השמאלי של התצלום

והוא אינו מופיע כאן, כמובן.

בין "הכפר", לבין המזח הייתה "צומת הבית הלבן", ממנה הובילה דרך עפר לכיוון צפון מערב, אל מעוז

הכפר. מאותה צומת הובילה דרך דומה, מערב דרומה, אל המזח.

ההבדל בין שני המעוזים היה תהומי:

חיילי הכפר איבדו שם בתקופתי, את יעקבי, המפקד, בן גבעת חיים. וגם חייל נוסף (נחלאי). וחזרו משם

חיוורים, עקב השהות בבונקרים. ואילו החברים במזח חזרו שזופים מבטלה בשמש, וסיפרו לכולם כיצד

נפלו אצלם, לאורך התקופה, ממש ממש שני פגזים. כן, שכחתי: במסדר סיום המילואים, במחנה

שדה-תימן, שמעתי אירוע מחריד: מילואימניק מהמזח נחתך מקופסת שימורי תירס, רחמנא ליצלן.


לספר שהתבזינו בתחנה המרכזית?

ביום השחרור, כאשר מישהו חמד לצון והכריז:"ענת יציאה! ענת יציאה!" וכל החבר'ה נשכבו.

טוב! בואו לא נדבר על זה.

מזל שהוא לא שרק במשרוקית

אני הייתי בתעלה אחרי הפסקת האש של ההתשה , הותיקים יותר שעברו את זה על בשרם היו רגישים ביותר . מכסים של ארגזי קרח שנסגרו בחזקה נשמעו כמו רעשי יציאות דבר שגרם למספר אנשים לשכב על הקרקע .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי חירניק אני הייתי בתעלה אחרי הפסקת האש של ההתשה , הותיקים יותר שעברו את זה על בשרם היו רגישים ביותר . מכסים של ארגזי קרח שנסגרו בחזקה נשמעו כמו רעשי יציאות דבר שגרם למספר אנשים לשכב על הקרקע .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי חירניק אני הייתי בתעלה אחרי הפסקת האש של ההתשה , הותיקים יותר שעברו את זה על בשרם היו רגישים ביותר . מכסים של ארגזי קרח שנסגרו בחזקה נשמעו כמו רעשי יציאות דבר שגרם למספר אנשים לשכב על הקרקע .

ביום כיפור כשהחברה כבר היו באיסמעלייה, היה אחד כל כך רגיש לרעשים שהחברה היו בכוונה רוקעים על הרצפה בחדר האוכל כדי לראות איך הוא נשכב על הריצפה כמו טיל.

אצלנו (בדואר סואר או בשמו עלקת ב') מי שהפיל את מכסה ארגז הקרח נקנס ב 3 לירות, די מהר הפסיקו להפחיד את יושבי המעוז עם "יציאות שווא". מאידך שריקה של שוטרת במשרוקית בתל אביב הביא כמה מאיתנו לחיפוש רגעי של מחסה, עד שקלטנו שאנחנו בחופשה בת"א.

אמנם בתקופה אחרת אבל...
ב2004, אחרי שחזרנו מעזה לבסיס, הלכנו בלילה מהבסיס לכיוון נס ציונה ברגל כדי לאכול ופתאום שמענו סדרה של פיצוצים. יש נכנסנו למצב עם הנשקים, כאשר אזרחים שעשו ג'וגינג מסתכלים עלינו כאילו נפלנו מהירח.
הרמנו את הראש וראינו שמדובר בזיקוקים מאחד מגני האירועים בסביבה.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

לא יכולתי להתאפק, ולמען הותיקים ול"התמצאות הדור החדש" ולכל סקרן אחר, להלן מספר תמונות שהורדתי מ- Google Map וסימנתי כעזר:





בתמונה C שמעל, סימנתי בחיצים קטנים את התעלות שנשתמרו ונראות יפה בתצלום הלווין הזה.

ולשם השוואה, תרשים הערכות המעוז ב-7 באוקטובר, 1973:
http://www.hativa14.org.il/_Uploads...edFiles/258.pdf



וגם תמונות נדירות ממלחמת ההתשה מתוך כתבה ב YNET על פלוגה ב', גדוד 52, חט' 14 ב- 1969.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4082921,00.html

ציר הגישה למעוז המזח


ציר הגישה למעוז. ברקע משאית צה"ל שנפגעה בהפגזה


מבט מהמעוז על חיל האויר מפציץ את העיר סואץ.

http://group73historians.com/%D8%B9...%A7%D8%B3%D8%B1

.

כל זמן שזה נעשה מתוך התעניינות כנה בהיסטוריה, שיבושם להם. עם התרגום המשובש של BING קשה לדעת אם זה כך, או אם הם עושים בזה שימוש לגוזמאות וסיפורי בדים. מה שבטוח, קרדיטים כנראה לא נהוג לתת במצרים.

מצילומי גוגל מפס / ארת למיניהם ניתן לראות שאחרי המלחמה המצרים מילאו (מה שנקרא LANDFILL) את הלגונה שהקיפה את המעוז והפרידה אותו מסיני (ובכך ביטלו את לשון היבשה שהובילה אליו) ואפילו מעבר לכך כנראה כהכנה לבנייה מסיבית כלשהי שתוכננה באזור אולם בפועל לא עשו שם דבר.

http://www.amutakesher.org.il/_Uplo...kishreymaoz.pdf