לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 12-12-2011, 09:19
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
הקרב בעמק לה דראנג, 3 גדוד 1 של חטיבת הפרשים 7, מלחמת וייטנאם, 1965

שבתי באחרונה משירות מילואים. לאחר שובי קראתי מאמר במערכות (ומן הסתם קראתי גם את הספר וראיתי את הסרט על הקרב המדובר) שמתייחס לקרב שהתרחש בעמק לה דראנג ב1965.

הקרב בעמק לה דראנג, 3 גדוד 1 של חטיבת הפרשים 7, מלחמת וייטנאם, 1965

"במהלך מלחמת וייטנאם הונחתו ארבע מאות וחמישים חיילים אמריקנים בפיקודו של קולונל האל מור לעמק לה דראנג ופתחו בקרב עקוב מדם נגד ארבעת אלפים חיילי אויב שהיו במקום. הקרב נמשך ארבעה ימים, ובסיומו השיגו האמריקנים ניצחון מוחץ. קרב זה הוא אחד הידועים ביותר בתולדות מלחמת וייטנאם, שכן המעטים ניצחו בו את הרבים. בקרב הזה נהרגו שלוש מאות וארבעה לוחמים אמריקנים, וחמש מאות עשרים וארבעה נפצעו (לזירה נשלחו תגבורות במהלך לחימה, ולכן מספר האבדות של האמריקנים גבוה מהמספר המקורי של חיילי הגדוד שהונחתו בעמק). אבדות הווייטנאמים היו (לפי הערכות האמריקנים) אלף חמש מאות ותשעה עשר הרוגים ועוד מאות רבות של פצועים. קולונל האל מור קיבל פיקוד על גדוד של חיל רגלים מוטס, אימן אותו, הכשיר אותו לקרב ולבסוף גם יצא לקרב בראשו. הגדוד של מור נשלח למשימת 'חפש והשמד', שבה היה על החיילים לנחות במקום שבו- לפי דיווחי המודיעין- הייתה פעילות אויב, ולנוע באזור עד שייתקלו בו. כוח החלוץ של מור, שמנה פחות מארבע מאות חיילים, נחת באזור שבו- כך התברר רק מאוחר יותר- הוצבה חטיבת חיל רגלים צפון- וייטנאמית שמנתה יותר מארבעת אלפים איש. במשך כמה ימים התנהל קרב עז ועקוב מדם שבו ניסו שני הצדדים להביס זה את זה. הקרב נפתח בבוקרו של יום ראשון, ארבעה עשר בנובמבר 1965 . חיילי הגדוד הונחתו מתשעה מסוקים בעמק לה דראנג בדרום- וייטנאם. לאחר הנחיתה בעמק נודע למפקדי הגדוד מעריק וייטנאמי שבהר שממולם ערוכה חטיבה של צבא צפון- וייטנאם המונה יותר מארבעת אלפים חיילים. כן התברר להם שהמנחת המאולתר שהוקם למסוקים ושנקרא Landing Zone X-Ray (אזור נחיתה רנטגן) חשוף לתצפית האויב ולאש האויב. לאחר הערכת מצב הבין מפקד הגדוד שישנו פער גדול בין המשימה שהוטלה עליו- 'חפש והשמד'- לבין המצב שהוא ויחידתו נמצאים בו. לא זו בלבד שהאויב נהנה מעדיפות מוחלטת, אלא שאזור הנחיתה, שבו אמורים היו לנחות יתר כוחות הגדוד, היה חשוף לסכנה. מפקד הגדוד הבין את המציאות הזאת לא רק מתחקורו של העריק, אלא גם מדיווחיהם של מפקדי הפלוגות וממראה עיניו, שכן הוא היה בראש הכוח הנוחת. מאחר שהמציאות בשטח הנחיתה הייתה שונה ממה שהוא ציפה, החליט מפקד הגדוד לשנות את משימתו מ'חפש והשמד' להגנה ולהתבססות בשטח. לשם כך הוא פקד על פלוגותיו לכבוש את השטחים השולטים על אזור המנחת ועל קרחת יער נוספת שהייתה שטח מפתח לגדוד. כמו כן הבין מפקד הגדוד בעקבות הערכת מצב שעשה כי לצפון-וייטנאמים יש לוחמים רבים יותר, אך לו יש יתרון מוחלט בכוח אש, וכי עליו לנצל את היתרון הזה הן לסיוע אש קרוב לפלוגות והן לסיוע אש רחוק ברמת הגדוד. בשלב הראשון של הקרב ניסו הצפון- וייטנאמים להפתיע את לוחמי הגדוד. הם השתמשו בערוץ הנחל הגדול של עמק לה דראנג ובגבעות המוכרות להם היטב כדי להסתנן דרך לוחמי הגדוד ולגרום למצב שבו אין לחיילים האמריקנים אפשרות לדעת היכן כוחותיהם והיכן כוחות האויב. מפקד הגדוד החליט לבלום את הצפון- וייטנאמים באמצעות ארטילריה ומטוסי קרב. הוא היה קשוב כל העת למצב יחידותיו והיה ער למיקומו של האויב ולתנועותיו. מפקד הגדוד נכח במשך כל הקרב עם הכוחות הלוחמים ואף דרש מעוזרו לא להתפתות להצטרף לאחת הפלוגות, אלא להישאר כל הזמן במרכז הלחימה. במהלך כל הקרב לא ביקש מפקד הגדוד פינוי ולא ביקש אישור לסגת, אלא האמין ביכולות של הגדוד לנצח. הקרבות בעמק נמשכו שלושה ימים, ובמהלכם ספגו הצפון- וייטנאמים אבדות קשות. לבסוף, בבוקר יום רביעי, שבעה עשר בנובמבר, הורה מפקד הגדוד לאנשיו לצאת להתקפה המכרעת. שרידי הגדוד- מאה ארבעים וחמישה חיילים שנותרו מהארבע מאות וחמישים שנחתו בארבעה עשר בנובמבר- החלו לעלות על 'הר המוות', שבו הייתה ערוכה החטיבה הצפון- וייטנאמית. בסיוע אש חיפוי ממסוקים כבשו החיילים האמריקנים את ההר וטיהרו אותו. הקרב העקוב ביותר מדם שידע צבא ארה"ב במלחמת וייטנאם הסתיים בניצחון גדול. מפקד הגדוד- האל מור- נחשב עד היום לאחד מגיבוריה של מלחמת וייטנאם בשל העובדה שהצליח להביס ארבעת אלפים חיילי אויב באמצעות ארבע מאות וחמישים חיילים בלבד. אלה הם מאפייני התנהלותו של מפקד הגדוד בקרב לה דראנג:
· פיקוד מלפנים. מפקד הגדוד היה הראשון שנחת בשטח האויב ובמשך כל הקרב היה עם חייליו והפגין איתנות וחוסן נפשי. בספרו 'חיילים היינו וצעירים' הוא מדגיש את חשיבותו של הפיקוד מלפנים: 'כדי לראות ולשמוע מה קורה עליך להיות על הקרקע עם חייליך. כדי להחליט ולפעול נכון עליך לספוג מידע ממקור ראשון'.
· דבקות במשימה, נחישות ויוזמה. המשימה של מפקד הגדוד השתנתה ללא הכר- מפטרול התקפי, שנועד לחפש את האויב ולהשמידו, לניהול קרב הגנה במרחב מצומצם, בנחיתות טופוגרפית ובנחיתות כוחות יוצאת דופן. למרות כל זאת הוא ביצע את משימותיו היטב ואף יזם מהלכים התקפיים.
· מקצועיות בהפעלת הגדוד (יישום הפיקוד והתבונה הטקטית). החל מהכנת הגדוד ואימונו ללחימה מהסוג הזה וכלה בניהול הקרב- כל מעייניו של מפקד הגדוד היו נתונים להשמדת האויב ולהשגת המשימה. הוא קיבל החלטות טקטיות ללא הרף ובכך סייע להשגת הניצחון בקרב. נוסף על כך הוא הפעיל כל הזמן את מערך סיוע האש של הגדוד שכלל אש ארטילרית ואש מהאוויר. לדבריו, 'היינו נעולים על טקטיקה של קרב פראי, של תנועה ואש, של קרב הישרדות שבו רק צד אחד מנצח. למפקד בקרב יש שלושה אמצעים כדי להשפיע על הלחימה: אש סיוע, הנוחתת כאן ועכשיו כמבול, נוכחות המפקד בשדה הקרב, השימוש בעתודות והפעלתן'.
· נוכחות, כריזמה ורוח לחימה. נוכחותו הבולטת של מפקד הגדוד השפיעה לחיוב על לוחמי הגדוד הן במתן הפקודות והתדריכים לפני הקרב והן במהלכו. כך, למשל, העיד אחד הלוחמים: 'אילולא קולונל מור וכל הידע והאימונים, איני חושב שמישהו מאיתנו היה שורד את עמק לה דראנג'. כמו כן העידו הלוחמים שמפקד הגדוד נהג להודות לכל לוחם אישית על תרומתו לקרב." (מתוך המאמר "מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד" מאת סא"ל שי קלפר מג"ד 51, מתוך ירחון "מערכות" גיליון 434, דצמבר 2010, עמודים 28-29.)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
חיילים נוחתים במנחת X-RAY
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


סמל באזיל פלמלי הרס"ר הגדודי והמג"ד האל מור, החפ"ק הגדודי (האל מור, המג"ד, עומד שני מימין)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 12-12-2011, 11:49
  AL KAPON AL KAPON אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.11.07
הודעות: 628
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "הקרב בעמק לה דראנג, 3 גדוד 1 של חטיבת הפרשים 7, מלחמת וייטנאם, 1965"

הסבר ורקע כללי נוסף על הקרב:


רקע כללי לשיטת הלחימה האמריקאית בוייטנאם:

מלחמת וייטנאם נוהלה על ידי האמריקאים בשיטה שונה מאשר אנחנו מכירים כיום. במהלך המלחמה לא היה שום השפעה מהותית על הפצצת העורף של צפון וייטנאם וזאת עקב שלל הגבלות פוליטיות, ורצון לזכות באהדת הציבור בוייטנאם, וזאת בשונה מלחימה שאמריקאים ניהלו במלחמת העולם השנייה. כמו כן רוב האספקה וציוד של הכוחות הווייטנאם הגיעו מרוסיה, בדומה לתמיכה {עם כי קטנה יותר} שנתנו האמריקאים לכוחות האפגאנים בלחימה שלהם ברוסים בעקיבות פלישתם למדינה בשנת 1979. כמו כן בנוסף האמריקאים לא רצו לכבוש את צפון וייטנאם משיקולים דומים. ולכן במלחמת וייטנאם נקבעה אסטרטגיה שעד היום נחשבת שנויה במחלוקת והיא "שיטת ספירת הגופות".

השיטה התבססה על העיקרון שלויטנאמיים כוחות אנושים מוגבלים, ולכן לאחר מלחמת התשה שתוביל למספר רב של נפגעים בצד שלהם הם יגיעו לנקודת שבירה שבה יחדלו מאמצעם לאחד את שתי חלקי וייטנאם תחת שלטון קומוניסטי. השיטה הופעלה בווייטנאם על ידי מזכיר הגנה רוברט מקנמרה {לימים נשיא ארצות הברית} שחיפש דרך כמותית למדוד את הצלחת צבא ארצות הברית בקרב. וזאת כי לא ניתן למדוד את הצלחה במונחים של כיבוש שטחים בשונה לדוגמא ממלחמת העולם השנייה. כמובן שיש לציין שלא רוברט מקנמרה המציע את השיטה. שיטות דומות יושמו על ידי הכוחות האמריקאים במלחמת קוראיה.

שיטת המדידה:

מצוין 1:50

טוב {בשטח בנוי} 1:25

כמעט טוב {בשטח פתוח} 1:25

מניח את הדעת 1:15

ממוצע 1:10

גרוע 1:5



מסקנות הקרב:

לקרב יש מסקנות רבות ברמת הפיקוד שאותם כתב בצורה יפה:
"marloweperelab89035"בתחילת האשכול.

אולם ישנם גם מסקנות אסטרטגיות וטקטיות חשובות בקרב:

מצד הוייטנאמי:

1.ברמה האסטרטגית: הלקח המרכזי הוא שיש לחזור לטקטיקה המסורתית של לחימת גרילה. וזאת כי הכוחות הוייטנאמיים לא מסוגלים להתמודד צול עוצמת האש האדירה שמפעילים האמריקאים מיד עם זיהוי כוחות וייטנאמיים מרוכזים. לקח זה מיושם על ידי ארגוני גרילה עד היום כדוגמת חיזבאלה וחמאס שנמנעים מרכוז מאמץ בלחימה מול צה"ל וזאת עקב עליונותו המוחלטת בכוח אש.

2. ברמה הטקטית: הלקח המרכזי הוא שיש לחתור למגע קרוב ככל הניתן לכוחות האמריקאים וזאת כדי למנוע מהם שימוש יעיל בעוצמת האש שלהם, עקב חשש מפגיעה בכוחותיהם שלהם.

מצד האמריקאי:

1.ברמה האסטרטגית: הלקח המרכזי שיש לזנוח את המחשבה כי הויטנאמים מנהלים לחימה של גרילה עממית בדומה ללחימתם בכוחות הצרפתים לפני כן. ועדות לכך היא ריכוז הכוחות הגדול שלהם בקרב. מכאן שהאמריקאים בחרו לזנוח את הרעיון של רכישת האמון והאהדה של התושבים הכפרים בוייטנאם וזאת מתוך מחשבה שכוחות ויטנאמים גדולים אינם נתמכים על ידי הכפרים אלא על ידי שובל לוגיסטי קונבנציונאלי.


2.ברמה הטקטית: הלקח המרכזי הוא שימוש נרחב ואינטנסיבי במסוקים. באותו הקרב המסוקים הועברו כמויות גדולות של אספקה ושינוע כוחות תגבורת רבים. במקביל פינו המסוקים פצועים רבים שהיו מאבדים את חייהם אם היו מטופלים בתנאי שדה.
_____________________________________
"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו


נערך לאחרונה ע"י AL KAPON בתאריך 12-12-2011 בשעה 11:56.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 12-12-2011, 14:17
  AL KAPON AL KAPON אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.11.07
הודעות: 628
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "אין ספק שהמג"ד, האל מור,..."

אך לאור כמות הנפגעים הגדולה הוא חטא, לדעתי, בסיבה שלשמה הוא הונחת - לבדוק את השימוש בכוחות מוסקים לשם החדרה, אספקה ופינוי.

גדודו של מור הונחת באזור בשביל לאתר ולהשמיד כוחות של הצפון. הם לא הנחתו בשביל לבדוק את השימוש במסוקים, כי זה לא הפעם הראשונה במלחמה שאמרקאים משתמשים בשיטה הזו.


הקרב עצמו הוכרע בסופו של דבר בשל הסיוע אוירי וארטילרי, והשטח שנכבש פונה מייד לאחר הקרב כך שלדעתי הקרב הנו אינדיקציה לאגו של מפקד העולה על הדבקות במשימה.

אם תקרא את התגובה הראשונה שלי למעלה תבין שכל מטרת הקרב היא השמדת כוחות האויב, ללא שום רצון לכבוש שטח ולהחזיק בו.
זה הסיבה שרשמתי את דברי למעלה, כי ישנה היום דעה שגויה רווחת בנושא.
אם לדוגמא ניקח את הפשיטה המוסקת שצה"ל ביצא בבאל-בק במלחמת לבנון השנייה, גם שם הכוחות פונו מיד לאחר ביצוע המשימה. אז גם המבצע הזה כישלון לדעתך?

אגב "קודמו" של מור - גנרל קסטר (מג"ד 7th Cavalry) אף גרם לכל הגדוד להשחט ע"י אינדיאנים.

אני מצטער אבל אין שום קשר בין שני המקרים המדוברים.
_____________________________________
"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 12-12-2011, 15:05
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "מטרת המשימה הייתה אמנם SEARCH..."

ציטוט:
ושוב, המג"ד בחר, בשל נסיבות שלו, לא לפנות הגדוד בעזרת היכולות המוסקות שלו לבטח כשהתברר לו מימדי הנפגעים ועצמת הכח מולו.

ומצד שני- כשהיו נפגעים רבים וכשהתבררה עוצמת האויב, קשה היה לפנות את הכוח. מי היה מאבטח את שטח הנחיתה כשהכוחות האחרונים היו מתפנים? אם כבר, אפשר לשאול מדוע לא הונחתו גדודים נוספים, שהיו תוקפים את האויב מעורפו/אגפו. זה היה מקובל במשימות search & destroy להבנתי.

ציטוט:
זה שחיל האויר והארטילריה הכריעו את הכף באותה מידה שמו של מור יכל להיות מוסף לצדו של קאסטר שלא קיבל סיוע ארטילרי ואווירי.

אבל מור ידע שהסיוע קיים. חה"א והארטילריה לא יכלול לפעול לבדם כי בלעדי הכוח שלו, האויב היה מתפזר ולא היו לחה"א ולארטילריה מטרות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 12-12-2011, 16:16
  AL KAPON AL KAPON אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.11.07
הודעות: 628
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "מטרת המשימה הייתה אמנם SEARCH..."

לא ציינתי כלל שהמשימה הייתה כישלון, ולבטח מפני שהשטח פונה. אבל אם העלתה נקודה זו אז המשימה כן הייתה כישלון כי:
1. הכוח הויטנאמי לא הושמד

ידידי תאלץ להגדיר השמדה מהי? הרי הויאטנימים איבדו יותר מ1500 הרוגים ומספר גבוה יותר של פצועים, וכל זאת מתוך יחידה שמנתה בסביבות 4000-5000 חילים.
ולכן אובדן של 70% מכוח די נחשב כיחידה מושמדת.

2. לא נוצלה במלואה טקטיקה מוסקת לצורך ביצוע משימות אלה

נוצלה ועוד איך. הכוח המדובר הוא חלק מכוח גדול יותר שניסה לבתר את דרום וייטנאם לשתיים.
שכוח נכשל במשימתו הוא החל לסגת לכיוון קמבודיה. בדרכו חזרה הוא נתקל בגדודי הפרשים המוסקים שנשלחו להשמידו מעורפו.


3. אחוזי נפגעים אסטרונומים בקרב האמריקאים

האמרקאים ראו בכך הצלחה מסיבה הפשוטה שהם פגעו בכמות עצומה של חיילי אויב.
לא רק בקרב הזה אלא במספר קרבות סמוכים.
הקרב הזה קיבל את מירב הריטינג כי הוא פשוט היה מצב קלאסי של מעטים כנגד רבים.
_____________________________________
"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 12-12-2011, 23:11
  tamido tamido אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.06
הודעות: 1,132
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי AL KAPON שמתחילה ב "לא ציינתי כלל שהמשימה הייתה..."

הכח הויטנאמי לא הושמד והכח האמריקאי ספג אבידות קשות די בדומה לכח הויטנאמי באופן יחסי. רק תגבורת בסופו של דבר הצילה את הגדוד מהשמדה טוטאלית. המשימה העיקרית לא הושגה.

שימוש בסטטיסטיקה של נפגעים לדעתי אינה מצביעה על ניצחון או הפסד. מתי מאזן ההרוגים לדעתך "מזכה" צד כלשהו בניצחון?
לפי שיטתך גם אם כל הכח האמריקאי היה מושמד עדיין ניתן היה לציין שזהו ניצחון לפי היחס האמור. לפי סטטיסטיקה זו האמריקאים אף נצחו במלחמת ויטנאם (50,000 הרוגים אמריקאים מול מעל מיליון צפון ויטנאמים). איך אתה מתייחס לנתון נפגעים כאשר הטקטיקה של הכח העומד מולך הנו לשטוף את עמדותיך תוך שימוש ביתרון מספרי וביודעין ספיגת נפגעים רבים (כמו קוריאה)?
אגב 1500 הרוגים מתוך 4000 הנו כשליש הרוגים בצד הויטנאמי, די דומה לאחוזים מהכח האמריקאי שנהרג, מה גם שישנם בקרב האמריקאים החולקים על כמות הנפגעים הויטנאמית וטוענים למספרים נמוכים יותר (כולל מור עצמו).

לגבי טקטיקה מוסקת, אני מסכים עם מה שקרן-אור ציין.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 13-12-2011, 06:46
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "מטרת המשימה הייתה אמנם SEARCH..."

אתה מתעלם מכך שהקרב לא סבב סביב גדוד 3 אלא כלל גם את 1 ו-2 והמשיך גם אחרי שרוב גדוד 3 פונה ( LZ Albany). המטרה האמריקאית בקרב הזה היתה לשבש את הפעילות של צבא ויטנאם, ובעיקר את פעילות "Ho Chi Minn trail" בגזרה, בעיקר לאור ההתקפה על בסיס כו"מ חודש לפני כן בגזרה הזו (שגם בה האוגדה השתתפה).
בפועל צריך לזכור שזה היה הקרב הראשון בין סד"כ יחידות וייטנאמי גדול (אוגדה) לבין צבא ארה"ב. צריך לזכור שהוויטנאמים נסוגו - ולזה היתה השפעה על היכולת שלהם לנצל את הגזרה לטובת חדירה אל תוך השטח.

הבעיה היתה לא בקרב עצמו כי אם בניצול ההצלחה שלו - ובחוסר ההבנה את העובדה שהאויב שלהם הוא צבא צפון ויטנאם ולא ה VC.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 13-12-2011, 10:46
  tamido tamido אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.06
הודעות: 1,132
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "אתה מתעלם מכך שהקרב לא סבב..."

לא, לא התעלמתי.

אגב ב-X-RAY היה גדוד 1/7 (הגדוד של מור) ובALBANY היה גדוד 2/7 ופלוגה מ 1/5.

אני לא חושב שהכוונה הייתה לשבש את מסלול הו צ'י מין, שכן אזור הקרב היה בחלק הכי דרומי וקיצוני שלו ומאות קילומטרים דרומית לקו הגבול עם ויטנאם הצפונית, כך שגם קשה לומר שה"הפסד" בקרב זה מנע מהצפון ויטנאמים להמשיך לחדור לאורך גזרה זו ושכנותיה.

באיזה שהוא מקום קראתי על מפגש שנערך לפני שנים לא רבות בין החיילים האמריקאים שהשתתפו בקרב לבין הגנרל הצפון ויטנאמי שפיקד על הכח הצפון ויטנאמי, שבו הסביר הגנרל את האפקט הנמוך של תוצאות הקרב על מאמצי צפון ויטנאם להמשיך בפעולות חדירותיה.
זה שהאמריקאים תרצו אז את אבדותיהם הרבות בניצחון טקטי אינו הופך זאת לאמת.

אגב אתר זה מכיל עשרות של קרבות הדומות מאד בטקטיקת הלחימה לזה של לה דאנג, בחלקן הכוחות האמריקאים כמעט והושמדו והגנרלים האמריקאים ציינו זאת כניצחון.
http://www.g2mil.com/lost_vietnam.htm
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 13-12-2011, 11:44
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "לא, לא התעלמתי. אגב ב-X-RAY..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי tamido
לא, לא התעלמתי.

אגב ב-X-RAY היה גדוד 1/7 (הגדוד של מור) ובALBANY היה גדוד 2/7 ופלוגה מ 1/5.
1. נכון, אבל תוגבר ב 2/7.
2. יותר מפלוגה אחת של 2/5.


אני לא חושב שהכוונה הייתה לשבש את מסלול הו צ'י מין, שכן אזור הקרב היה בחלק הכי דרומי וקיצוני שלו ומאות קילומטרים דרומית לקו הגבול עם ויטנאם הצפונית, כך שגם קשה לומר שה"הפסד" בקרב זה מנע מהצפון ויטנאמים להמשיך לחדור לאורך גזרה זו ושכנותיה.
היא לא, פשוט כי האמריקאים עוד לא יחסו משמעות גדולה לשביל. אבל זה היה עדיין קצה של מסעף מהשביל, והעובדה שישבה שם אוגדה סדירה רק מחזקת את החשיבות שלו. האמריקאים הגיעו לשם אחרי שחודש לפני כן, אחת החטיבות ניסתה, ונכשלה, לכבוש בסיס כו"מ ומונטנייארד בגזרה הזו. האמריקאים רצו לוודא שהוויטנאמים לא יוכלו להמשיך וללחוץ בגזרה הזו. הנקודה היא שהווטנאמים נסוגו אל תוך קמבודיה, ולמעשה ויתרו על האחיזה בגזרה הזו.

באיזה שהוא מקום קראתי על מפגש שנערך לפני שנים לא רבות בין החיילים האמריקאים שהשתתפו בקרב לבין הגנרל הצפון ויטנאמי שפיקד על הכח הצפון ויטנאמי, שבו הסביר הגנרל את האפקט הנמוך של תוצאות הקרב על מאמצי צפון ויטנאם להמשיך בפעולות חדירותיה.
זה שהאמריקאים תרצו אז את אבדותיהם הרבות בניצחון טקטי אינו הופך זאת לאמת.
גם הגנרלים המצריים טוענים שהם ניצחו צבאית ביוה"כ. זה שהם טוענים את זה, לא הופל את זה לאמת. בסופו של דבר השליטה בשדה הקרב נשארה אצל האמריקאים, וזאת למרות לחימה בנחיתות מספרית.

אגב אתר זה מכיל עשרות של קרבות הדומות מאד בטקטיקת הלחימה לזה של לה דאנג, בחלקן הכוחות האמריקאים כמעט והושמדו והגנרלים האמריקאים ציינו זאת כניצחון.
http://www.g2mil.com/lost_vietnam.htm

הייתי נזהר מאוד מלהסתמך על אתר שמתחיל במילים הבאות:
ציטוט:
One theme presented by supporters of the American empire

נשמע מאוד "פראבדה". ואכן, בדיקה של מדגם מהדוגמאות מראה סילופים ומתן חלקי עובדות במקרה הטוב. בערך כמו שהחיזבאללה יטען שיכולת הפעילות שלו באד"ל לא נפגעה בגלל משימות צה"ל, על סמך מספר מועט של מקרים בהם הוא הצליח להסב אבידות כבדות לפטרולים... כן, היו מקרים בהם כוחות אמריקאים הפסידו בקרב, אבל האמריקאים הוכיחו את יתרונם בשדה הקרב בצורה כ"כ מוחצת, שלולא העורף האמריקאי, גיאפ היה מוכן להמליץ על קבלת הפסקת אש בתנאים הנוכחיים פשוט כי הצבא כבר לא היה יכול להלחם יותר - מוראלית, לאחר הטט.
תבחן את מכללול הלחימה בשנים עד 68 ותראה שארה"ב הסיבה אבידות כבדות מאוד - עד כדי כך שניתן לזהות מרווחי זמן בין מקרים בהם צבא הצפון היה מעורב...
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 13-12-2011, 15:08
  tamido tamido אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.06
הודעות: 1,132
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "[QUOTE=tamido]לא, לא..."

לא הייתי מציין הלינק אלמלא בדקתי מי הכותב, שככל הנראה הנו קצין מארינס לשעבר. מטרת הכותב היה לפסול את הטענה, הלא נכונה לדעתו, שהאמריקאים לא הפסידו אף קרב בויטנאם.

לא ציינתי שהויטנאמים ניצחו בקרב, ציינתי שמה שהאמריקאים ניתחו כניצחון שלהם והשגת יעד מסויים למעשה היה חסר כל משמעות אצל היריב וע"כ במקרה הטוב היה זה ניצחון "ריק".
לא ניתן להשוות זאת למצרים ב73' שכן במקרה הזה הייתה הכרעה צבאית ברורה הכוללת בקשה להפסקת אש מצד המצרים.


לא בטוח גם לגבי ההגדרה שעקב הקרב לא הייתה נוכחות ויטנאמית באזור, ממה שקראתי מטרת הכח הויטנאמי היה למשוך את הכוחות האמריקאים לקרבות כדי לבחון את פעילותם והטקטיקה שלהם.
נוכחות צפון ויטנאמית בדרום ויטנאם לאורך הגבול עם לאוס המשיכה באינטנסיביות גבוהה יותר לאחר 1965.
http://www.lzxray.com/Pleime_o.htm
http://books.google.com/books?id=qh...ei%20Me&f=false

http://library.usask.ca/vietnam/ind...ate=view&id=556

אגב מצאתי דו"ח של CIA המסכם את האירוע (כולל דיווחים החל מסך וסוגי התחמושת שהשתמשו בה וכלה בניתוח טקטי ולוגיסטי של האירוע - 166 עמודים).
להלן חלק מהסיכום של הדו"ח המשקף שהאמריקאים לא ידעו מה מידת אפקט הקרב על הצפון ויטנאמים:




Conversely, what was the impact of the defeat upon the North Vietnamese



forces? The invasion army of North Vietnam found itself beaten in land

combat for the first time in
15 years and by an Army that its propagandists

claimed was weak, ineffective and decadent. Beyond these points, the total

impact can be only a matter of sheer speculation or fond assumption.

It
p rhaps suffices to assume that since victory for the U-S/G-V-N










forces has brought some joy and optimism to that side, then, assuredly,



defeat must have brought some measure of despair and pessimism to the enemy.










215








I


http://www.dtic.mil/cgi-bin/GetTRDo...df&AD=AD0855112
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 13-12-2011, 21:32
  AL KAPON AL KAPON אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.11.07
הודעות: 628
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי tamido שמתחילה ב "לא הייתי מציין הלינק אלמלא..."

לא ציינתי שהויטנאמים ניצחו בקרב, ציינתי שמה שהאמריקאים ניתחו כניצחון שלהם והשגת יעד מסויים למעשה היה חסר כל משמעות אצל היריב וע"כ במקרה הטוב היה זה ניצחון "ריק".

איני מבין למה אתה מגדיר את הנצחון "נצחון ריק"?
הויטנאמים נכנסו בכוח גדול בשביל לבתר את דרום ויטנאם לשניים.
במקום זאת הם נהדפו באבדות כבדות שהם התנגשו עם הכוחות האמרקאים.
אם אתה לא קורא לזה הפסד ויטנאמי אז צער לי ידידי אני ואתה מבזבזים זמן אחד על השני בנסיונות רקים מתוכן לשכנע את האחר באי צדקתו.


לא בטוח גם לגבי ההגדרה שעקב הקרב לא הייתה נוכחות ויטנאמית באזור, ממה שקראתי מטרת הכח הויטנאמי היה למשוך את הכוחות האמריקאים לקרבות כדי לבחון את פעילותם והטקטיקה שלהם.
נוכחות צפון ויטנאמית בדרום ויטנאם לאורך הגבול עם לאוס המשיכה באינטנסיביות גבוהה יותר לאחר 1965.

ושוב מטרת הכוח היתה לבתר את דרום ויטנאם והוא נכשל.
בלי קשר צבאות לא סדרים יש להם לרוב {ודגש על הרוב} עקומת למידה גרוע יותר מאשר צבא סדיר ומודרני.
ראה עובדה שויטנאמים לא למדו את הלקח וגם בקרב על קה סאן הם ספגו אבדות עצומות למרות יתרונם המספרי, וזאת עקב עוצמת האש העצומה שהאמרקאים הפעילו נגדם.
היתרון של הכוחות הויטנאמים היו בקרבות גרילה קטנים. בכל קרב שהם ריכזו כוח {דוגמא נוספת מתקפת הטט} הם פשוט נמחצו תחת עוצמת האש האמרקאית.
_____________________________________
"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו


נערך לאחרונה ע"י AL KAPON בתאריך 13-12-2011 בשעה 21:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 14-12-2011, 13:32
  tamido tamido אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.06
הודעות: 1,132
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי AL KAPON שמתחילה ב "לא ציינתי שהויטנאמים ניצחו..."

הניתוח שלי הוא רטרוספקטיבי.

לאחר הקרב אין ספק שהאמריקאים ראו זאת כניצחון שלהם, בפרט בשל ה- BODY COUNT, אך האמריקאים לא המשיכו להחזיק בשטח (מה שאפיין את שאר המלחמה) והצפון ויטנאמים יצאו עם תחושה שהאמריקאים אינם בלתי מנוצחים ועם תובנות לטקטיקות הלחימה של האמריקאים מה שהזין את המשך המלחמה שהתארכה עוד כמעט עשור עד נסיגת האמריקאים. ע"כ ברטרוספקטיבה הניצחון היה ריק. אגב בכמה מקורות ראיתי שמור ציין שהקרב לא היה ניצחון (אני מניח שהוא התכוון באותו הקשר שאני ציינתי) וגם מקנמרה הפנים זאת ודרש מג'ונסון לתגבר את הכוחות האמריקאים בעוד מאות אלפי חיילים.

אגב, חלק גדול מהמקורות שקראתי מציינים שהיעד העיקרי של הכח הצפון ויטנאמי בPLEIKU היה למשוך את הכוחות המוסקים האמריקאים לקרב ע"מ לבחון את טקטיקת הלחימה שלהם, אינני בטוח שהצפון ויטנאמים באמת חשבו שבעזרת שתי חטיבות בלבד הם יצליחו לבתר את דרום ויטנאם.

האבידות הכבדות של הצפון ויטנאמים נוצרו בייחוד משום שהם עדיין נקטו בשיטות של MASS ASSAULT (קרא את דוח האירוע של מור עצמו, קישור מצ"ב מטה) והארטילריה ומטוסי ארה"ב אף הסבו אבידות מאד כבדות - אותה אסטרטגיה ליוותה את הצפון ויטנאמים לאורך כל המלחמה, והאמריקאים המשיכו לחשוב שBODY COUNT מהווה אינדיקציה לניצחון.

הנקודה שאתה עדיין מפספס בלה דאנג הנה שהכח האמריקאי הפך מכח התקפי לכח הגנתי והצפון ויטנאמים הופתעו מהגעתם של האמריקאים, מפקדיהם שהו בסיור שטח בנפרד מכוחותיהם, כך שהתגובה הראשונה של ה-PAVN הובלה ע"י מפקדים פחות מוכשרים (אחד הגדודים הובל לקרב ע"י הקצין הפוליטי). בכל סיטואציה דומה שכזו ניתן בנקל להבין שלכח המסתער יהיו אבידות גבוהות יותר מהמגן.
http://www.lzxray.com/documents/aar-xray.pdf

Ia Drang - The Battle That Convinced Ho Chi Minh He Could Win





By Joseph Galloway










http://www.historynet.com/ia-drang-...d-never-win.htm
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 12-12-2011, 20:43
  חירניק חירניק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.07.11
הודעות: 355
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי Here שמתחילה ב "קיימת זווית מענינת נוספת על..."

כתבתי כאן באחד השרשורים שיש לי חבר שהיה בויטנאם באחת מחטיבות הפרשים . הוא התגיס מאוחר יותר בשנת 1968 והיה פרחח רציני והוצע לו להתגיס או ללכת לכלא . כתבתי כאן באותו שרשור שאחד המסוקים נפגע וגם הטייס וחלק מהצות . למזלם היה במסוק בחור שהיה מתנדב ביחידת כיבוי אש אוירית והטייסים לימדו אותו להטיס מסוק בשעות הפנאי סתם בשביל הכיף . הוא נטל את ההגאים והצליח לברוח משם ולהנחית את המסוק . אותו חבר שלי , בן למשפחה יהודית מניו יורק הכיר ישראלית , עלה לארץ חזר בתשובה והיום הוא אבא ל4 ילדים וסב ל8 נכדים .התקשרתי אליו הערב והוא אמר לי שאכן הוא שמע על הקרב ועל המג"ד ובטירונות שהוא עבר לפני ויטנאם הם קיבלו הרצאה מקצין שהיה בקרב זה . הצעתי לו לכתוב בפורום את קורותיו בויטנאם אבל הוא סירב בטענה שהוא לא מעוניין לחזור לתקופה ההיא . הוא הסכים רק לשחרר את האינפורמציה שכתבתי מתוך כבוד לי כחבר יקר שלו .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 21-12-2011, 09:27
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
מאמר מרתק בנושא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "הקרב בעמק לה דראנג, 3 גדוד 1 של חטיבת הפרשים 7, מלחמת וייטנאם, 1965"

מאמרו של הד"ר טל טובי, המערכה ביא דראנג ועיצוב אופיה של מלחמת וייטנאם, "מערכות" 388, אפריל 2003, עמודים 24-31.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 24-12-2011, 23:23
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
BATTLEFIELD VIETNAM
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "הקרב בעמק לה דראנג, 3 גדוד 1 של חטיבת הפרשים 7, מלחמת וייטנאם, 1965"

ב 1994 החל שידורה של הסדרה המיתולוגית BATTLEFIELD בערוץ ה PBS בארה"ב. הסדרה רצה (לא ברציפות) עד שנת 2002 ולאורך רוב עונותיה עסקה בקרבות הנודעים (והפחות נודעים) במלחמת העולם השנייה. לבקשת קהל הצופים התמקדה העונה השלישית (שהוקרנה ב 1999 לימים נודעה כעונה הארוכה ביותר) דווקא במלחמת ויאטנם מראשיתה (המר) ב 1954 ועד סופה (המר) ב 1975 ובכלל זאת ביבשה, באוויר ובים וכן האירועים הפוליטיים שמאחורי הקלעים. הפרק בשלישי בעונה זו נקרא SEARCH AND DESTROY וסוקר את השנים 1965-1967 שנות "ההצלחה" והתרחבות המלחמה שקדמו למתקפת הטט ובכלל זאת את הקרב המפורסם בעמק IA DRANG. בניגוד לסדרות החדשות יותר שבערוצים כמו DISCOVERY ו NG, בסדרה BATTLEFIELD אין ראיונות (עם מומחים, היסטוריונים ואפילו לא בוגרי הקרבות עצמם) ואפילו לא אנימציות ממוחשבות שקוטעות את רצף הקריינות, התמונות, המפות והתרשימים אלא רק תיאור סיסטמטי, מונוטוני ומקיף של הקרבות מראשיתם ועד סופם הגובל בתחקיר צבאי יותר מאשר תוכן בידורי לשמו. מומלץ ביותר.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 24-12-2011 בשעה 23:33.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:07

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר