על רקע המשבר ברפואה בישראל, עשרות רופאים הוכשרו לשירות פעיל במילואים; במשך חמישה שבועות הם תורגלו באירועים רבי נפגעים בהם רעידות אדמה, נפילות טילים וקריסת מבנים. "אנחנו כאן כדי לסייע לאזרחי ישראל בעת חירום", סיפר אחד ממשלתמי הקורס. עשרות רופאים סיימו בסוף השבוע קורס שהכשיר אותם כאנשי מילואים המשרתים בצה"ל כרופאים במערך חיל הרפואה ובפיקוד העורף. הקורס ארך חמישה שבועות ונועד להגדיל את זמינותם של הרופאים הקרביים בשטח. עשרות הרופאים שהוכשרו ישרתו בשירות מילואים פעיל בשגרה, ובעיקר בחירום.


יפה! אומנם לא ממש דומה, אבל מזכיר את פרוייקט "הנמרים" שבו התנדבו קציני מילואים לשירות בקו המעוזים במלחמת ההתשה.

היו עשרות רופאים שעד כה חמקו משירות מילואים ועכשיו החליטו שהם "כן מוכנים" לעשות את חובתם?
האם אלו פנסיונרים שמתנדבים לשרת כמיטב יכולתם בעת צרה?
אחר?

השאלה שצריך לשאול היא מה קורה לאדם שהשתחרר מתפקיד X בצבא ולאחר כמה שנים סיים את לימודי הרפואה - האם אוטומטית הוא משרת במילואים כרופא?

דבר נוסף, אני שמעתי (שמועה) על כך שיש רופאים שלא מגוייסים למילואים מכיוון שלצה"ל אין איך לשלם להם משכורת לתקופת המילואים, עקב שכרם הגבוה.

1. בעיקרון, כל מקצוע צבאי עובר לחר"פ. קצינים עד תום לימודי הרפואה, חפ"ש עוד תוך כדי הלימודים עובר לפול כלשהו של חר"פ. וזה נכון לכולם כולל כולם (מיוחדות, טייסים, מ"פיים וכו'). יש מקרים בודדים ייחודיים שהתעקשו והמשיכו בתפקידיהם זמן מה, אבל אלה מועטים.
2. מממ....הנפצה? בגילאים הרלוונטים לא צריכה כידוע לך להיות בעיה של תשלום על פי משכורת המתמחה או המומחה הצעיר בישראל. אבל הדיון בנקודה זו סופו לחרוג מענייני צבא וביטחון....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kipodon 1. בעיקרון, כל מקצוע צבאי עובר לחר"פ. קצינים עד תום לימודי הרפואה, חפ"ש עוד תוך כדי הלימודים עובר לפול כלשהו של חר"פ. וזה נכון לכולם כולל כולם (מיוחדות, טייסים, מ"פיים וכו'). יש מקרים בודדים ייחודיים שהתעקשו והמשיכו בתפקידיהם זמן מה, אבל אלה מועטים. 2. מממ....הנפצה? בגילאים הרלוונטים לא צריכה כידוע לך להיות בעיה של תשלום על פי משכורת המתמחה או המומחה הצעיר בישראל. אבל הדיון בנקודה זו סופו לחרוג מענייני צבא וביטחון....

בוא רק נבהיר מעבר לסיסמאות שמה שכתבת לא באמת נכון לגבי טייסים- טייסים נשארים לטוס ולא משרתים כרופאים צה"ליים... (לא יודע אם מנהלתית יש איזה הליך מנהלתי של חיל הרפואה או לא..).
בשורה התחתונה, זה לא באמת נכון לגבי טייסים..וזה נכון לגבי כולם כולם כולם (קרב מסוקים, נווטים, תובלה..וכו')

!Ya Gotta Believe

כפי שקיפודון ענה - כבר במהלך הלימודים עוברים הסטודנטים לרפואה לידי חיל הרפואה. מי שמשמש כלוחם במילואים עובר לקראת סוף לימודיו [שהרי הגיוני למצות את שרותו כלוחם] ומי שאינו לוחם עובר מוקדם יותר.
לתלמידי רפואה יש מעט יותר זכויות ולת"ם מבחינת ימי שחרור למבחן אם כי כידוע לגבי לוחם זה לא תמיד רלוונטי.

כבר בשנת הסטאז' מתחילים רוב הרופאים לחזור לשרות פעיל. במבט כללי נראה כי מי שהיה לוחם בד"כ ישובץ ביחידה קדמית ומי שהפרופיל שלו נמוך מאוד ישובץ בתפקיד עורפי.

כמו בכל מערך המילואים הנשיאה בעול היא לא שוויונית ולעיתים אפילו אבסורדית. יש מי שיבצע אינספור ימי מילואים, יחטוף מהמחלקה על הראש, ירגיש שתולשים אותו יותר מאחרים ממסלול המשפחה-עבודה- קצת לישון וינדוד בדצמבר בין יחידה זרה ליחידה זרה כדי 'להשלים' אי אילו ימי מילואים שחיל הרפואה חשב שאפשר לשרבב ללו"ז שלו במרווח שבין מה ששרת עם יחידתו האורגנית לבין המרווח לימ"מ המקסימלי לרופא.

יש מי שישובץ בתפקיד 'פיקודי/מנהלי' נוח ונינוח הנחשב בפנקסי חר"פ כ'קדמי' , יקבל ימ"מ על קפיצת בוקר לראות תאג"ד שכפוף אליו מתאמן ויחזור לעיסוקיו ויש מי שפשוט ב'אורח פלא' המערכת 'שכחה אותו' ולא יקרה לשמ"פ במשך שנים רבות.

איני יודע מה המצב כיום לגבי ה'מאגר' ['הפול'] אך לפני עשור ומחצה ומעלה היה העיוות כה גדול שרופאים 'עולים' שהיו תמימים מדי שויכו ל'מאגר' שאנשיו נחשבים כעורפיים. הם תוזזו בין מוצב למוצב בלבנון וטחנו שרות קרבי ומסוכן עד למקסימום האפשרי. מאחר ושיבוצם העקרוני היה נחשב כ'עורפי' ברישומי חר"פ - נאלצו לשרת עד גיל 55 ויותר כאילו היו עושים שרותם במרפאת קצין העיר בת"א. במקביל - היו כל מיני רופאים 'יחודיים' ו'פיקודיים' שלא הריחו את דובדבני לבנון או שרות פעיל מעשי ושוחררו בגיל 47 משמ"פ מעצם היותם 'קרביים'.

לרופא המילואים סיבות די טובות למרירות כלפי דרכי העבודה של החיל המקצועי שלו. עיוות וציניות בחלוקת הנטל, אינפלציה של תפקידי ניהול ותחושה של יותר מדי מדורים במקרפ"ר בתל השומר ומעט מדי רופאים סדירים בשטח - הם סיבה טובה לכעוס כשבגיל 40+ אחרי ששרתת באותה שנה 'רזה יחסית' 20 יום בקו עם יחידתך + אימון תאג"ד של 5 ימים קוראים לך בחנוכה [דצמבר] להשלים למקסימום ימ"מ שבוע במרפאה כלשהי כדי לשחרר רופא סדיר בחודשי שרותו הראשונים לחופשת חג נעימה וארוכה. זה מרגיז עוד יותר כאשר אתה מגיע למרפאה ומגלה שם מילואימניק מריר אחר שמגחך על עצם המחשבה שהסדירניק נמצא במקום כדי לחפוף עימך ומספר לך שהנ"ל נעלם כבר לפני מספר ימים ושלנ"ל יש גם מפקד מרפאה ורע"ן רפואה שגם הם לא נראו מפשילים שרוולים בזמן האחרון.

אז באשר לחלק א' של השאלה: יש כאלה שאוטומטית משרתים כרופאים ויש כאלה שאוטומטית משובצים כרופאים.

באשר לחלק ב' של השאלה: למיטב ידיעתי ספירת ניצול ימ"מ ליחידה אינה נגזרת משכר חיל המילואים. הבט"ל הוא הנושא בעול. בגילאים הרלוונטים רוב הרופאים אינם משתכרים כדי הון רב ואחזקת רופא כללי צעיר בשכר ראשוני ל24 שעות בבית אבות עולה יותר מאשר עולה אפילו לבטוח הלאומי לשלם ימ"מ ממוצע למתמחה/מומחה צעיר. לצבא זה עולה אפילו פחות. כאשר יש רופאים שאינם מגויסים למילואים - יש לחפש סיבות אחרות לדבר מאשר שיקול כלכלי לצבא.

אני מניח כי הידיעה האמורה מנוסחת באופן שגוי והיא מתייחסת לאימון של פיקוד העורף להכשרת כוחותיו או למצוי כוחות שמשום מה לא מוצו עד כה ולא לאיזה מבצע גיוס נמ"רים ששוחררו משמ"פ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yotman השאלה שצריך לשאול היא מה קורה לאדם שהשתחרר מתפקיד X בצבא ולאחר כמה שנים סיים את לימודי הרפואה - האם אוטומטית הוא משרת במילואים כרופא?

לא רק לגבי רופאים. גם מקצועות אחרים.
אני מכיר אדם שהיה שריונר בסדיר ובמילואים, וכשסיים התמחות כפסיכולוג קליני שונה השיבוץ שלו מלוחם בגדוד טירנים לקצין פסיכולוגיה בחיל האוויר.

איני יודע אם יש נוהל מחייב לגבי שיבוץ פסיכולוגים במילואים, אבל נתקלתי במקרה הבא:
סמל מחלקה במילואים ביחידתי, למד פסיכולוגיה (כל המסלול כולל ההתמחות הנדרשת) והוסמך לשמש כפסיכולוג. הוצע לו לחתום שנת קבע כפסיכולוג, בדרגת קמ"א. הבחור התנה את השירות הנ"ל בכך שישאר בגדוד, כסמל מחלקה, במנמ"ש, והדבר אושר לו. לאחר שסיים את תקופת הקבע הוא החל בקריירה אזרחית כפסיכולוג, והמשיך לשרת במילואים בגדוד כסמל מחלקה ואח"כ כסמב"ץ עד גיל הפרישה ממילואים (45 באותה תקופה).

גם אני בספק לגבי נוהל מחייב, ולו מעצם העובדה שבצה"ל צריך הרבה יותר רופאים מפסיכולוגים. תקנו אותי אם אני טועה, אבל רופא צריך להיות בכל גדוד מילואים ויותר מכך בחטיבות, באוגדות, בבתי"ח שדה, ועוד לא התחלנו עם תקני מילואים במרפאות עורפיות.
לעומת זאת במערך בריאות הנפש הצבאי, עד כמה שידוע לי רוב הקב"נים הם עובדים סוציאליים בהכשרתם ולא פסיכולוגים, ואני די בטוח שאין דבר כזה פסיכולוג גדודי שאמור לבצע ניתוח אישיות חירום בשטח (עם או בלי קנה של עוזי...)

לא דבר חדש.
מדובר ברופאים לא עתודאים (חוגרים) שעברו קורס קציני רפואה עם דגש על פקע"ר, רוב הרופאים עוברים מסלול דומה, הכותרת מטעה, לא מדובר בחזרה לשמ"פ אלה מעין "הסבה מקצועית", כולם אנשי מילואים בפועל.