נחשפתי לראשונה לפעילות עמותת ידיד לחינוך, שעה שאבי הררי ניסה לגייס מתנדבים חדשים במועדון הגמלאים בית מזלי . ואני, מהנדס איכות במקצועי, גמלאי התעשייה האווירית, חסר ניסיון בתחום ההתנדבות בביה"ס ,תהיתי- מה התועלת שיש בהוצאת תלמיד מהכיתה לעבודה פרטנית מחוץ לה. האם התועלת שווה לעומת הנזק שנגרם לילד כתוצאה מהיעדרות בשעת הלימודים – אם בכלל?
בשלב מוקדם מאוד הסתבר לי שטעיתי .

היועצת אתגרה אותי: היא הפנתה אלי ילדה בכתה ו' ואמרה "המחברות שלה בחשבון ואנגלית ריקות והיא מעולם לא חייכה. היא "רובצת" אצלי כל היום וזקוקה להמון תמיכה ועידוד". הילדה הוגדרה "כנפלטת סמויה" למרות נוכחותה הפיזית בשיעורים . הוחלט שאעזור לה במתמטיקה.

בפגישה הראשונה הבחנתי שהילדה נושאת מטען בעיות שאינן קשורות בהכרח ללימודים. אבל עד מהרה הסתבר שהינה בעלת יכולת אינטלקטואלית מעל הממוצע שכנראה החליטה שאינה רוצה ללמוד בכיתה.

בשלב הראשון התחלתי לסייע לה באופן יחידני, בהיקף מתוגבר של 3 פגישות בשבוע בנות שעתיים כ"א .
לאחר שנוצר בינינו קשר של אמון, סיכמנו על יעד לימודי מוגדר : החלטנו להתמודד עם חומר הנלמד בכיתה , להדביק את הפער הלימודי ולהגיע לשלב בו נמצאת הכיתה. האתגר שלי היה לחזק את הביטחון העצמי של הילדה, לתמוך ולעודד אותה והעיקר להביא אותה למודעות ולאמונה שהיא מסוגלת –שיש לה את היכולת .

הדרך הייתה קשה. התמודדנו עם הרבה רגעי משבר. נאלצתי להצטייד באביזרים שונים כדי להסיח את הדעת מהלימודים כגון: משחקי חידה, משחק לעבודה עם מגנטים ומערכת "סביבון" פיסיקלי המכונה ג'יירו. (אלה עוררו התפעלות גם בקרב המורים).

במשך השנה היה לנו לווי צמוד של היועצת שכלל התעניינות, דיווח למנהלת ולאם.

וכאן המקום לווידוי קטן: ברגעי משבר "חטאתי" וכבדתי אותה בממתק קטן .

בסיכום השנה קיבלתי את התגובות הבאות:

• הילדה ציפתה למפגשים והגיעה תמיד במועד עם החומר הנדרש.

• מרים שמכירים את הילדה זמן רב ציינו שמעולם לא ראו אותה
מחייכת כפי שהתרחש בעת המפגשים.

• מורים שצפו בפעילות בחדר המורים, תבעו מהמנהלת לאפשר
לילדים נוספים לקבל סיוע אישי ממתנדב.

• הילדה אמרה שהאימא שלה מבקשת לדבר עימי ולתכנן את
המשך הסיוע גם כשתעבור לחטיבת הביניים.

• התקיים שיעור בנוכחותי, במסגרתו הילדה הפגינה ידע והשתתפה
באופן פעיל, בעידוד המורה למתמטיקה.

• היועצת ציינה שהפגנתי "אינטליגנציה רגשית". (מושג שעדיין לא
נהיר לי דיו)

עם סיום השנה, אני ממתין בדריכות לאתגרים החדשים שאטול על עצמי בשנת הלימודים הבאה, כאשר תחושת הסיפוק וההנאה ממלאות אותי .

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://yadidla.org.il/img/articles/mk.jpg]


למעבר לאתר ידיד לחינוך לחץ כאן