למרות שלל האשכולות בפורום, בנושאים קרובים, עקב הדובר וחלק מהדברים ראיתי לנכון לפתוח אשכול חדש בנושא.

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000696133

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' בן ישראל: "פצצת אטום אחת לא תשמיד את המדינה, אפילו לא שכונה בת"א - אך לא סקסי לדבר על זה; הציבור בור"

פרופ' יצחק בן ישראל קורא להכניס לפרופורציה את העיסוק הפומבי בגרעין האיראני ■ "אפשר לחיות עם פצצה איראנית" ■ "חמאס וחיזבאללה זה קשקוש"

אולי כביטוי להקפדה יתרה על כללי ביטחון השדה או כהמחשה לשטחיות הדיון הציבורי, מספר ראש סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, על ראיון שהעניק לפני כשנה וחצי לכלי תקשורת ישראלי, זמן קצר אחרי שיגור מוצלח של לוויין ישראלי לחלל: "שאלו אותי, כיו"ר סוכנות החלל המקומית, מהי מידת הרזולוציה של התצלומים שהלוויין יעביר מהחלל ומה גודל הפרטים על הקרקע שהוא יוכל לזהות. לא רציתי לחשוף את היכולות המלאות, ניסיתי להתחמק ממתן תשובה, ועניתי שהוא רואה את כל מה שהוא צריך לראות. מיד לאחר מכן שאלו אותי אם הוא רואה גם את כוס הקפה של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד.
"השיגור המוצלח של הלוויין ואחריו גם הריאיון, התקיימו כעשרה ימים אחרי תקרית המרמרה, כך שאמרתי בהלצה שהוא רואה גם את כוס הקפה הטורקי של נשיא איראן. יומיים אחר כך, שיגר אליי אחד מעמיתיי באוניברסיטת תל אביב קטע שתרגם מאתר אינטרנט איראני ובו נכתב שראש סוכנות החלל הישראלית טוען שרזולוציית הלוויינים שלו כל כך טובה, עד כדי כך שהיא מאפשרת לראות את כוס הקפה הטורקי שאחמדינג'אד שותה בבוקר. ייחסו לי שם שחצנות חסרת כיסוי וזאת משום שאחמדינג'אד בכלל שותה תה ולא קפה".

- לכאורה זה סיפור מצחיק.
"אבל זה סיפור מאוד לא מצחיק. באיראן רואים את הכול ורושמים את הכול ולכן אסור להתבטא בחופשיות על הכול".

- אז כל השיח שמתנהל כאן בשבועיים האחרונים הוא שיח מסוכן שפוגע באינטרס הלאומי של מדינת ישראל?
"המילה 'כל' מוגזמת. חלק מהשיח משרת את הנושא וחלק אחר פוגע בו, כמו בהרבה מאוד דברים בחיים".

- למשל?
"ישנה למשל השאלה שהציבור צריך לתת עליה את דעתו, לפחות כך אני רואה זאת, והיא האם הוא מוכן לחיות עם פצצה גרעינית באיראן. הממשלה צריכה לדבר על זה עם הציבור שלה, זה הרי תפקידה. זה שיח ציבורי שאיתו אני לא רואה שום בעיה".

- אתה רואה שיח ספציפי כזה מתקיים כאן?
"לא, בכלל לא. אבל מה שכן קורה זה ששואלים יותר מדי שאלות בסגנון האם אנחנו יכולים לתקוף את איראן מבחינה צבאית, האם אנחנו לא יכולים לתקוף אותה, האם זה נכון לתקוף ובאיזו שעה לתקוף. אלה שאלות שנשאלות בלי שיש לציבור המידע הדרוש והיכולת לנהל אותו כדי לקבוע דברים וכדי להסיק מסקנה. כדי לקיים דיון כזה צריך לחשוף מידע מסווג, יכולות ואמצעים, ולכן אין לדיון כזה שום ערך.
"הציבור לא יכול להיות מומחה לפצצות או ליכולות צבאיות. אז מה אם זה מה שמעניין אותו ונראה בעיניו סקסי. זה אומר שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, יתייצב בנאום אל האומה, יספר שמערך המודיעין שלו איתר את הבית שבו מסתתר אוסמה בן-לאדן בפקיסטן ועכשיו צריך להחליט אם לתקוף את המקום או לא. זה נראה רציני? עם זאת, על אותו משקל יש שאלה רלבנטית אחרת שהייתה יכולה להיות מעניינו של הציבור האמריקני והיה ראוי שתישאל במקרה שמישהו רוצה דיון ציבורי: האם צריך להשלים עם בן-לאדן בחיים או לא".

- אז מה קורה פה בעצם בימים האחרונים?
"מישהו יצא מאיפוס. תראה, אנחנו מדינה שלמזלה הטוב לא היו עליה באמת איומים במשך הרבה מאוד שנים. לא חטפנו במשך הרבה זמן איזו מכה אמיתית, חזקה ומטלטלת. חמאס וחיזבאללה זה קשקוש. לא עמדנו בפני מערכה קיומית, אז שכחנו כמה דברים. בגלל השכחה הזאת צצות תופעות כמו ענת קם. הכול נראה פה כמו משחק ולא כמו עניין של חיים ומוות, סיפור שבגללו אנשים יכולים למות. לא חסרים פה קשקשנים".

"אין ספק שתוכנית איראן היא צבאית"
דבריו של בן ישראל באים על רקע התרחבות השיח בעניין הגרעין האיראני, ערב פרסום דו"ח דרמטי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שצפוי לקבוע את מה שישראל כבר יודעת מזמן: תוכנית הגרעין האיראנית צבאית, ובקצה שלה אמורה להיות פצצת אטום.
על-פי פרסומים מהימים האחרונים במערב, שמבוססים על הדלפות מתוך דו"ח סבא"א, איראן רשמה פריצת דרך משמעותית בתחום הגרעין ויש לה היכולת לבנות - אם תרצה - לפחות ארבע פצצות אטום. על-פי חלק מהפרסומים, איראן רחוקה רק חודשים אחדים מהרכבת הפצצה הראשונה ולרשותה עומדים הידע, האמצעים הטכנולוגיים והחומרים הדרושים כדי לבצע ניסוי גרעיני.
לצד ההתקדמות הדרמטית של איראן בדרך אל הפצצה, היא עדיין רחוקה מהמצב שבו תוכל למזער אותה, באופן שיאפשר לה להפעיל נשק גרעיני באמצעות טילים. הפרט הזה לא אומר שאיראן לא עושה את המהלכים שיובילו אותה גם אל היכולת הזו: "אני לא חושב שיש למישהו ספק לגבי העובדה שהתוכנית של איראן היא צבאית", אומר פרופ' בן ישראל.

- אז מה הדו"ח הזה מחדש לנו?
"לנו זה לא מחדש שום דבר, כי אנחנו יודעים את זה: כדי לפתח גרעין למטרות אזרחיות, לא צריך את כל המהלכים שאיראן מובילה שכן מדובר במהלכים שונים מהותית. עם זאת, קביעות כאלה מצד סבא"א מקילות יותר בעניין הסנקציות הכלכליות שאפשר להטיל עליה. כבר שנים אנחנו אומרים שאחת הדרכים לעצור את הגרעין האיראני היא באמצעות סנקציות, כמו פגיעה ביכולתה למכור דלק. אלא שהרוסים, הסינים ולפעמים גם ההודים מטרפדים את היוזמות האלה, ולא תמיד מאמינים לזה. לדו"ח של סבא"א, שהיא גוף נייטרלי ואובייקטיבי, יש משקל רב בהסרת מחסומים בדרך להטלת סנקציות אמיתיות על איראן. למרות שהדו"ח לא מחדש - הוא בא מצדו של גוף בלתי-תלוי".

- האם יש בכוחן של סנקציות כלכליות קשות וחריפות כדי להניא את איראן מתוכניותיה ולגרום לה לסגת אחורה בתחום הגרעין הצבאי?
"אני חושב שלא, אבל זה יגרום למנהיגיה לחשוב פעמיים. איראן יכולה לייצר היום פצצה, אך היא לא עשתה ועדיין לא עושה זאת רק משום הפחד והחשש ממה יקרה. אז עכשיו, עם סנקציות אפקטיביות, היא תלך עוד כמה צעדים אחורה. גם האטה של תוכנית הגרעין היא דבר טוב".

- האם יש בדו"ח העדכני של סבא"א כדי לשכנע את רוסיה ואת סין להירתם למאמצי המערב ולהטיל סנקציות נרחבות על איראן?
"אני לא יודע, אך להערכתי רוסיה תתנגד למהלכים כאלה פחות משהתנגדה להם בעבר. לגבי העמדה של סין מאוד קשה לי לדעת".


פרופ' בן ישראל הוא אחד המוחות הטובים והמוערכים במערכת הביטחון ובציבוריות הישראלית, איש אשכולות נטול גינונים, ענייני וישיר. נוסף על תפקידו כראש סוכנות החלל הישראלית, הוא מוביל גם את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) וזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל בזכות פיתוחים המשמשים את מערכת הביטחון, אחת מהן מוגדרת בגבולות הצנזורה הצבאית כ"פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי".
כמו לא די ברזומה עשיר ומגוון, כשנקרא בידי ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לחבור למפלגתו החדשה "קדימה", הוא בחר לענות בחיוב. את הקדנציה הראשונה והאחרונה שלו בפוליטיקה הישראלית הוא חתם ב-2008 כשהצהיר בראיון עיתונאי, ש"האיום האסטרטגי על ישראל הוא לא איראן, אלא המערכת הפוליטית".
סביר שאמירות כמו אלה, שמטילות דופי מובהק במערכת הפוליטית, גוררות תהיות מתבקשות על אופן קבלת ההחלטות ועל טיבם של התהליכים שמובילים אליהן, ומדרבנות את הדחף לחטט ולברר מצבים שמרחבם הטבעי במחשכים - כמו סוגיית התקיפה של מתקני הגרעין באיראן.
לדברי פרופ' בן ישראל, השיח הנוכחי והסערה המוזרה על עצם קיומו אינם אלא עניין פוליטי: "הכול נראה לי כרגע פוליטיקה שבה כל מיני אנשים אומרים הרבה מאוד דברים", הוא אומר.
- האם יש מקום לתהות על אופן קבלת ההחלטות ועל מידת האחריות שבה מתנהלים הדברים?
"לא מתקבל על הדעת לחשוב שאנשים קמים בבוקר על צד שמאל ומחליטים החלטות שונות ומשונות שהן הרות גורל. עם זאת, יש גם טעויות שנעשות, כמו שקרה במלחמת יום הכיפורים".
- אז אפשר לסמוך על האופן שבו מקבלים כאן החלטות?
"אפשר, ועדיין יכולות להיעשות טעויות".
"יש בציבור הרבה מאוד בורות"

חצי הביקורת שנורים מכיוונו של פרופ' בן ישראל על אופי הדיון בעניין איראן, ובעיקר על היעדר המיקוד הנכון שלו, מזמינים את השאלה אם החברה הישראלית "ירדה מהפסים". הוא מרגיע ועונה בשלילה, רק בשביל להסביר שהחברה הישראלית סובלת מבורות: "אפשר לדבר על מה שעושה פצצה גרעינית אבל הציבור לא שואל את השאלות האלה", הוא אומר. "החברה הישראלית לא שואלת את עצמה אם היא מסוגלת לחיות עם פצצה גרעינית באיראן. אנחנו מפחדים מתוך הרבה מאוד בורות. אל תזלזל בבורות".
- ואנחנו יכולים לחיות עם הפצצה?
"אפשר לחיות עם פצצה איראנית אבל לא יהיה לנו נעים עם זה. תראה, פצצת אטום אחת לא משמידה מדינה, אפילו לא שכונה בתל אביב. פצצת אטום כמו זו שהאיראנים רוצים לבנות היא בעלת רדיוס הרס ומוות של 500 מטר ונזק קל יותר של 1,000 מטר. אבל יש בציבור היסטריה בעניין האטום. הוא לא יודע מה בדיוק קרה בהירושימה ובנגסאקי, לא מכיר את מלוא הפרטים של אסון דליפת הקרינה בכור הגרעיני בצ'רנוביל. שם, בפיצוץ עצמו נהרגו כ-50 איש. ב-30 השנים שבאו לאחר מכן, מתו בעקבות הפציעה בפיצוץ ובעקבות תחלואה עוד כ-20 איש. אבל לא סקסי לדבר על זה. יותר סקסי לשאול מתי תוקפים את איראן ומאיזה כיוון".

- מה קורה אם בכל זאת כל המאמצים כשלו, חצינו את נקודת האל-חזור ולאיראן יש פצצה ביד?
"במקרה הזה תפוצת הנשק הגרעיני במזרח התיכון תעלה, יתפתח כאן מרוץ בתחום הזה: טורקיה, מצרים ואולי גם ערב הסעודית יבקשו להיכנס אל המועדון הזה. תאר לעצמך מזרח תיכון שממילא כל כך מתוח, שעל טעויות פורצות בו מלחמות. עכשיו תוסיף לזה גם פצצות אטום. לא נעים".


- ואולי אנחנו נותנים בכל השיח הזה, עם כל הפחדים מפני הפצצה וההשלכות של הימצאותה בידי איראן, יותר מדי קרדיט לאיראנים?

"זו שאלה מצוינת. אבל בשביל לענות עליה אני צריך לדבר על היכולות שלנו ועל היכולות שלהם, ואני לא רוצה לתת לאיראנים פרס ולספר להם את מה שאני יודע עליהם".

אבל הקרינה והנשורת אח"כ ירעילו את האיזור להרבה מאד זמן. אם בן ישראל מכיר שיטה חדשנית ויעילה לטהר אזורים שלמים שהורעלו בנשורת רדיו אקטיבית - למה שלא ירשום על זה פטנט עוד היום?
הוא יכול להיות מולטי מיליארדר רק מזה.
חבל שהכתב לא שאל את בן ישראל אם הוא היה מוכן לחיות עם ילדיו בצ'רנוביל דהיום.
והוא לא דיבר מילה אחת על פצצות מימן . למה שהאיראנים יעצרו בפצצת אורניום או פלוטוניום פרימטיבית? גם הם בטח ירצו לשחק עם הגדולים. והגדולים מדליקים מדורות גדולות יותר עם מימן, כידוע.
במקרה של פצצת מימן - אני מניח שזו לא תהיה רק שכונה אחת בתל אביב או דרום תל אביב.

אבל הוא מעלה נקודה חשובה: הציבור כאילו מותנה בינארית בין תקיפה מונעת עכשיו - או מוות ודאי מנשורת ופיצוץ גרעינים אחר כך...
אף אחד לא דן בכל קשת האפשרויות הריאליות באמת -כמו מאזן אימה גרעיני, מדינת סף, עמימות איראנית, התסריט הצפון קוריאני של החזקה בנשק גרעיני על מנת למנוע התמוטטות הדיקטטורה שאין לה משהו אחר להציע לעם שלה, ועוד. גם נפילת המשטר עקב אינפלציה גבוהה וסנקציות היא אפשרות ריאלית בהרבה מאשר מלחמה גרעינית.

כתבתי פה בעבר שלאיראנים אין באמת אינטרס לפגוע קשה בישראל - בטח לא גרעינית - ושהפצצה שלהם היא יותר בעיה של סעודיה, המפרציות וכמובן ארה"ב.

ציטוט:

אף אחד לא דן בכל קשת האפשרויות הריאליות באמת -כמו מאזן אימה גרעיני, מדינת סף, עמימות איראנית, התסריט הצפון קוריאני של החזקה בנשק גרעיני על מנת למנוע התמוטטות הדיקטטורה שאין לה משהו אחר להציע לעם שלה, ועוד. גם נפילת המשטר עקב אינפלציה גבוהה וסנקציות היא אפשרות ריאלית בהרבה מאשר מלחמה גרעינית. כתבתי פה בעבר שלאיראנים אין באמת אינטרס לפגוע קשה בישראל - בטח לא גרעינית - ושהפצצה שלהם היא יותר בעיה של סעודיה, המפרציות וכמובן ארה"ב.

דעתי כדעתך. אני תוהה האם דיפלומטיה ישראלית מתונה יותר היתה מכריחה את אותן מדינות סוניות לצעוד לקרבת הבמה וללחוץ על סין ורוסיה להסכים לסנקציות, נאמר. אין לי מושג.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס אבל הקרינה והנשורת אח"כ ירעילו את האיזור להרבה מאד זמן. אם בן ישראל מכיר שיטה חדשנית ויעילה לטהר אזורים שלמים שהורעלו בנשורת רדיו אקטיבית - למה שלא ירשום על זה פטנט עוד היום?

קרא את הדיון הזה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס והוא לא דיבר מילה אחת על פצצות מימן . למה שהאיראנים יעצרו בפצצת אורניום או פלוטוניום פרימטיבית?

סיבוכיות גדולה משמעותית

מתישהוא יעשו גם את זה.
ישראל עשתה את זה מזמן לפי פרסומי וענונו.

איראן ובעיקר הנהגתה היא מדינה דתית מאוד ואידיאולוגית מאוד.
מנהיגי איראן רואים בישראל נטע זר שיש להשמידו ואף התבטאו לא מעט בנושא.
אדם דתי שמאמין שיש לו שליחות יכול לבצע מעשים שהם לא לוגיים ולא רציונאליים בתפיסה שלך כאדם חילוני שחי במדינה מערבית.
מספיק לבחון את ההיסטוריה של המלחמות בעת החדשה כדי להבין שחלק לא קטן מהן נבע ממלחמות דת - ממסעות צלב בשליחות ה' ועד לגזענות על בסיסי דתי שהביא את השואה.

לכן, כל עוד הנהגת איראן היא דתית בעלת אידיאולוגיה שדוגלת בהשמדת מדינה ישראל, אסור לזלזל בכוונות שלהם.
הם יכולים למשל לתקוף בגרעין את ישראל באמצעות גורם מתווך שיסיר מהם את האשמה - גם אם פצצה פרימיטיבית (ואני לא יודע על מה אתה מתבסס בכך שתהיה להם פצצה פרימיטיבית ולא פצצה מתקדמת)
תעשה נזק מוחלט ש 500 מ"ר, ההשלכות הבריאותיות (קרינה),מוראליות וכלכליות יהיו אדירות.

עם כל הכבוד, מאז מלחמת יוה"כ אני לא נוטה ליחס חשיבות מוגזמת לדיעותיהם ואו הערכותיהם
של יוצאי מערכת הבטחון ויודעיי ח"ן הקשורה לבטחון ישראל. גם לא לפרופ' יצחק בן ישראל.
מצטער.

ומאחר ואין גופי חשיבה אזרחיים שמייעצים להם - דעתו נשמעת, גם אם דעתך לא נוחה מדעתו...

וזאת כבר נחשבת פצצה קטנה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי johnson2011 וזאת כבר נחשבת פצצה קטנה.

הירושימה הייתה עשויה ברובה המוחלט מעץ
בניינים מבטון מזויין שרדו במרחק של 150 מטרים מהפיצוץ.

Good men must not obey the laws too well

להלן נתונים המעמידים בסימן שאלה את הקביעה של הפרופסור הנ"ל לפחות לגבי פיצוץ של 10 קילוטון.

מקור: http://travel.state.gov/travel/tips...ealth_1184.html

לפיצוץ גרעיני ארבעה אפקטים מרכזיים

א' הדף:

A 10-kiloton nuclear surface detonation will create a crater 600 feet in diameter, 170 feet deep, and have serious destructive blast effects for 1.2 miles.

ב' האפקט התרמי:

A 10-kiloton surface nuclear detonation will generate serious skin burns for up to about 1.3 miles.

ג' קרינה גרעינית

ד' הפולס האלקטרו מגנטי.

אני מניח שהרס מוחלט של מבנים ברדיוס של כמעט 2 קילומטר (קוטר של 4 ק"מ) ונזק מהותי נוסף בקוטר נרחב יותר זה קצת יותר מאשר שכונה ממוצעת בתל אביב. וזה עוד לפני שהתייחסנו לשריפות, לסערה שתפזר את הקרינה בכל רחבי גוש דן ולפולס האלקטרו מגנטי שישמיד אחוז גדול מאמצעי האלקטרוניקה באזור.

(ציינתי חלק קטן מאוד מהמידע במקור הנ"ל ובמקורות רבים אחרים ואני בפירוש ממליץ לקרוא על הנושא מעט. הנתונים שאני נחשפתי אליהם שונים לגמרי מההמעטה הנ"ל).

אני בטוח שהנ"ל התכוון לפצצה הרבה יותר קטנה אך לאור הסיוע שהשיגה איראן ממהנדסי גרעין רוסים, אני לא חושב שניתן להוציא מכלל אפשרות סבירה שאיראן תשיג או כבר השיגה את הידע לבנות פצצה יעילה בסדר הגודל המדובר. אני מניח שכל בר דעת מבין את המשמעות של פיצוץ שכזה בגוש דן. ובודאי שמדובר בהרבה יותר משכונה ממוצעת בת"א. אני גם לא מבין על סמך מה הוא קובע שאיראן לא מנסה לבנות פצצה בסדר הגודל שעליו אני מדבר.

בן ישראל התראיין לבן כספית ועמנואל רוזן אחה"צ. הוא חזר פחות או יותר על הדברים שהובאו לעיל, וציין כי הוא מתייחס לפצצה בעוצמה דומה לפצצת הירושימה. הוא ציין יותר מפעם אחת שגם בתרחיש האופטימי ביותר מבחינת איראן יהיו 20 אלף הרוגים לכל היותר.

א' מספר הנפגעים תלוי מאוד במיקום הפיצוץ בעיתוי ובאם תהיה התרעה מקדימה (תקיפה שתפתיע אותנו מעל מרכז עזריאלי למשל, יכולה לגרום לנזק גדול בהרבה).
ב' מספר ההרוגים אינו הפרמטר היחיד. (הנזקים לתשתיות יהיו עצומים).
ג' קל מאוד למצוא ברשת טבלאות המפרטות את עוצמת ההדף במרחקים משתנים ממרכז הפיצוץ. במקביל ניתן למצוא נתונים שעל פיהם ניתן לשער את עמידותם של הממ"דים הקיימים. אודה שלא טרחתי לחשב זאת אך התרשמותי השטחית היא שהנזקים הנ"ל עשויים לחשוף אוכלוסייה הרבה יותר גדולה לפגיעות משמעותיות.
ד' אוכלוסייה גדולה בהרבה תסבול מפציעות נזקי קרינה ועוד, נזקים אלו ילוו אותם כל החיים ושוב מדובר על נזק עצום שמדינה בסדר הגודל שלנו תתקשה מאוד לספוג.

אני לא רואה מקום להמעיט בסדר הגודל של האיום. (גם אם לא מדובר בהשמדה טוטאלית).

לגבי האפקט של נשק גרעיני, הנתונים שבן ישראל מציג (רדיוס של 500 מטר) הם ככל הנראה הגבול התחתון, ולמרות שסביר שאיראן לא תצליח בטווח הזמן המיידי לטפס הרבה מעל לגבול הזה, עדיין מוטב להציג נתונים ראליים יותר. מעבר לכך, כדאי לדון בהשפעות של פיצוץ גרעיני בלב תל אביב מעבר לאפקט הראשוני של הרג והרס - איך מערכת הבריאות תתמודד עם עשרות אלפי פצועים ונפגעי קרינה לאורך שנים? מכיוון שת"א היא מרכז העסקים של ישראל, האם פיצוץ גרעיני בה לא יגרור את המדינה למשבר כלכלי במימדים מונומנטליים? מה לגבי האפקט המוראלי? נכונות של משקיעים וחברות בינ"ל להשקיע בישראל? נכונות של ישראלים להמשיך לחיות תחת איום כאשר האופציות והמוביליות של ישראלים משכילים בחו"ל הן רבות ויהיו רבות יותר אחרי הפצצה גרעינית? אפשר להמשיך עוד ועוד. לדעתי, למרות שמימדי ההרס של פצצה גרעינית הם קטנים יותר ממה שהאדם הממוצע ברחוב מעריך, ההשלכות של פיצוץ גרעיני על ישראל הן קטסטרופליות בקנה מידה קיומי.

לגבי מידע שאובד- הבורסה, בתי ההשקעות והבנקים מגבים את כל המידע שלהם באתרים מרוחקים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אתה שוכח שאחרי הפצצה כזו לא ישאר באיראן כלום. גם האיראנים יודעים את זה.

באופן מעשי, ספק אם מדינת ישראל תפעיל נשק גרעיני, וזה בכל מקרה לא יפתור את בעיות מערכת הבריאות בישראל או את המשבר הכלכלי.

אם שוקלים פעולה שעלולה להביא לתגובה גרעינית, יש לשקלל את הסבירות שתגובה זו תיקרה.
השיקול הכלכלי אינו המכריע כאן, אך קרוב לוודאי שלאורך שנים, החיסכון בפרמייה שאנחנו משלמים בגלל איראן (ישירות בתקציב הביטחון ובעקיפין ברתיעה מהשקעות בארץ) יעלה על תוחלת הנזק של תקיפה אירנית. הרי את עשרות המיליארדים של הנזק מפצצת גרעין יש להכפיל באחוזים הבודדים של הסיכוי שאכן תגיע ליעדה.

התקפה גרעינית על גוש דן תשנה לגמרי את כל מה שאנו מכירים במדינת ישראל וקרוב לודאי תחייב אותנו לבנות את מדינת ישראל מחדש במובנים מסוימים.
הבאתי נתונים באשכול זה המתייחסים לפצצה של 10 ק"ט, ומשמעותם כפי שאני מבין כדלהלן:
בערך שליש משטחה הבנוי של ת"א ינזק באופן משמעותי ביותר (רדיוס של 2 ק"מ = 12.5 קמ"ר) שטח גדול בהרבה ינזק באופן משני (הדף סערות אש קרינה תרמית ועוד). חלק גדול מגוש דן או כולו יזוהם בקרינה. אקוויפר החוף יזוהם נמל התעופה הבינ"ל שלנו יזוהם. יושמדו תשתיות כמו כבישים מערכות תקשורת וחשמל. אנו עשויים לספוג כ50,000 נפגעים בתרחישים גרועים (לא קיצוניים). 2 מיליון מחוסרי בית ועוד.
אני לא מבין על איזה חיסכון אתה מדבר ואני לא מצליח להבין איך מישהו מנסה להקל ראש באיום כל כך משמעותי.

א. ראשית, יש הבדל גדול מאוד בין הנתונים שלך ושל האלוף במיל' בן-ישראל (בפתיחת האשכול). רדיוס של 500 מ' זה לא "2 מיליון חסרי בית".


אין לי דרך לדעת מי ההערכה הנכונה. ברור שהיא תלויה בהרבה מאפיינים לא ידועים. ייתכן, למשל, שפגיעה בתעשיה כימית תגרום יותר אבידות מתקיפת עיר. ברור שתקיפה באזור הקריה כשיש שם הפגנת ענק תגרום הרבה יותר אבידות מתקיפה בערב רגיל.

ב. בכל מיקרה, יש להכפיל את הנזק הצפוי בסיכוי שיקרה. נניח ומערכת החץ בעלת סיכויי יירוט של 98%. ונניח שהאיום האירני עולה לנו 3-5 מיליארד ש"ח בשנה. אזי את הנזק הצפוי (שכאמור, קשה לחשבו) יש לכפול ב- 0.02, ולדעתי- לאורך שנים- הוא נמוך מעלות העימות עם אירן. מכאן שהשיקול הכלכלי אינו טיעון נגד הסלמת העימות עם אירן והמשך המצב הקיים.

הבאתי נתונים מאתר מהימן המתייחסים לפצצה בסד"ג של 10 ק"ט ועל פגיעה משמעותית מאד במבנים ברדיוס של 1.2 מייל בערך 2 ק"מ. אני מניח שהוא התייחס לאפקט השמדה יותר טוטאלי או לפצצה יותר קטנה. הוא בודאי לא התייחס לנזקים משניים כסערת האש שמתפתחת אחרי הפיצוץ זיהומים משניים ועוד.
http://travel.state.gov/travel/tips...ealth_1184.html

(המידע מאוד זמין ברשת במספר רב מאוד של מקורות וזו דוגמה בלבד).

כשאני מדבר על מחוסרי בית אני מדבר על כל מי שלא יוכל לחזור לביתו שזוהם בקרינה. תלוי מאוד במזג אויר גובה הפיצוץ ועוד הרבה נתונים משתנים אבל ניתן להעריך שאיזור גוש דן יזוהם.

ישנם איומים שקשה להתייחס אליהם בפרמטרים כלכליים בלבד. וגם מקודת מבט כלכלית קשה מאוד לקבל מצב שבו כל הקופה נמצאת בסיכון. (כל משקיע מגביל את רמת הסיכון).

אולי סוף סוף נפטר מדרום ת"א ביחד עם התחנה המרכזית החדשה והישנה, ונוכל לבנות את נתיבי איילון מהתחלה והפעם כמו שצריך...

ועכשיו ברצינות, אני לא חושב שהוא באמת התכוון להיכנס לרדיוסים של נזק או למידה המדוייקת שלו. הוא פשוט ניסה להסביר שהפצצה גרעינית זה משהו שאפשר לשרוד ולהמשיך להתקיים אחריו. כלומר להראות שפצצה גרעינית זה לא "סוף העולם", במובן הליטראלי.

למען האמת, לפני כמה שנים גם אני הסתקרנתי מהנושא. כל הנושא הזה נראה כמו משהו כל-כך גדול. אבל יצא לי לקרוא חומרים אמריקאיים, בעיקר פרסומים לציבור מתקופת המלחמה הקרה, התגוננות אזרחית במקרה של מלחמה גרעינית ודברים מהסוג הזה. בסופו של דבר כשניגשים לנושא בצורה עניינית ולא מסתכלים על זה כעל איום אמורפי מוחץ ובלתי ניתן לעיכול, מבינים שזה משהו שיש דרכים להתמודד איתו. וכל אחד יכול בכמה צעדים פשוטים יחסית להגדיל משמעותית את היכולת שלו לשרוד מתקפה גרעינית.

גם אני לא מאמין שישראל תמהר להשתמש בנשק להשמדה המונית (אני למשל מאוד מוטרד ותוהה לגבי תגובה במקרה של התקפה כימית עלינו), אבל אני מאוד רוצה להאמין שאחרי מתקפה גרעינית עלינו נשאיר מהמדינה התוקפת רק אפר שרוף...