אני מבהיר: אני לא מעוניין בשום מלחמת דתיים - חילונים ושום סוגיות על אלוהים. לא זו מטרת האשכול. אני בכלל לא מתכוון להכניס את סוגיית הקיום או האי קיום של יישות עליונה למשווואה כאן.
האשכול כאן מתמקד רק לגבי סוגיית המוות.

אתחיל:
איך שאני רואה את זה, כל מה שאני תודעתית , זה בזכות ואך ורק בגלל איבר אחד - המוח.
כל התודעה, כל האישיות, כל ההתנהגות, האני הפנימי, המחשבות, הזיכרונות, התודעה הקיומת לעצמי ואליכם הכל זה מהמוח. והוכחה מובהקת לכך שהכל מהמוח ושהמוות סופי בהחלט - זה חולי האלצהיימר:
חולי אלצהיימר אט אט מאבדים כל תודעה קיומית לעצמם וסביבתם , כל זיכרון וכל דבר שהם היו, כל שבב של אישיות פשוט נמחק. עד שבסופו של תהליך נוראי, הם משולים למחשב שעבר פירמוט.
הם נהיים כקליפה ריקה, לא יותר מזה. הלב עדיין פועם, הריאות עדיין מכניסות חמצן, אבל אין שם אף אחד בפנים.. הם לא זוכרים לא את ילדהם שלהם ולא את עצמם..כלום. אוויר. ריק.

מעבר לזה, לא מסתדר לי איך אנשים רציונילים שחיים במאה ה21, מאמינים בהמשכיות החיים.. ביולוגית אין שום הגיון בכך. שכל הגוויה שלכם מרקיבה איפה הרציונליזם בלהאמין שאתם עדיין חיים באיזה רוח שמיימית היוצאת מהגוויה המרקיבה שלכם, וממשיכה לקיים אתכם באופן כלשהוא? אין שום הגיון , שום עדות מדעית, שום הסבר שיכול להסביר מה גורם לאדם בוגר להאמין בחיים שלאחר המוות. בנאדם בוגר שמצד אחד מאמין בחיים אחרי המוות ומצד שני יגחך ויסתכל על אדם אחר כמשוגע אם יאמין בסנטה, בזומבים, בפיית השיניים או בשלגיה שאין בעצם שום הבדל בין הדברים.

אז למרות שביולוגית אין שום עדות לקיום ה"נשמה" בגופנו , גם אם נצא לרגע מנקודת הנחה של קיום אותה "נשמה", אותה רוח שמימית שיוצאת מהגוויה המרקיבה שלכם מהאדמה ועולה לשמיימה לגן עדן, גלגול מחודש או כל דבר אחר שדתות שונות מאמינות שהנשמה מגיעה לאחר המוות, המוח שלכם כבר החל בתהליך הריקבון וחדל להתקיים באותו רגע כמו כל איבר אחר במותכם וכל מה שהייתם נעלם וחדל איתו. כך שלרוח השמיימית, שחלקכם מאמינים בה, גם אם נצא מנקודת הנחה שקיימת קיימת, בכל מקרה, אין לה שום משמעות בלי המוח.

לדעתי , הסוגייה באמונה בחיים לאחר המוות היא די פשוטה בסופו של דבר, והיא פשוט מאוד - פחד. הפחד גובר על ההיגיון הבריא , הפחד גובר על המציאות, על הרציונליות ועל התודעה.
הפחד מהמוות הוא כה גדול שחלק מבני אדם כיצורים עם מודעות קיומית מלאה, היחידים שכאלה על כדו"א, חייבים להיאחז באיזשהי אשליה של המשכיות קיומם לאחר החידלון.
ואני יכול להבין את זה לגמרי, גם לי קשה לתפוס שיום אחד אחדול. זה מפחיד. זה נורא. אבל חבר'ה, זו המציאות. זו המציאות . זה המצב. צריך להשלים איתו ולהנות מכל רגע , להעריך את המתנה החד פעמית הזו שקיבלנו ולא לתת לנו לשקוע בהרהורים על המוות שיובילו לאשליות מסנוורות ומשכרות על המשך שלא קיים.

זו בכל אופן דעתי. אני מכבד דעות של אחרים אשמח לשמוע תגובות בונות ומנומקות בתקווה שאולי יתפתח דיון מעניין.

ציטוט:

איך שאני רואה את זה, כל מה שאני תודעתית , זה בזכות ואך ורק בגלל איבר אחד - המוח. כל התודעה, כל האישיות, כל ההתנהגות, האני הפנימי, המחשבות, הזיכרונות, התודעה הקיומת לעצמי ואליכם הכל זה מהמוח. והוכחה מובהקת לכך שהכל מהמוח ושהמוות סופי בהחלט - זה חולי האלצהיימר: חולי אלצהיימר אט אט מאבדים כל תודעה קיומית לעצמם וסביבתם , כל זיכרון וכל דבר שהם היו, כל שבב של אישיות פשוט נמחק. עד שבסופו של תהליך נוראי, הם משולים למחשב שעבר פירמוט. הם נהיים כקליפה ריקה, לא יותר מזה. הלב עדיין פועם, הריאות עדיין מכניסות חמצן, אבל אין שם אף אחד בפנים.. הם לא זוכרים לא את ילדהם שלהם ולא את עצמם..כלום. אוויר. ריק.

יכול להיות שחולה האלצהיימר כבר בעולם הבא כשהתודעה מתחילה לדעוך \ דעכה.
קשה לי להאמין בחיים אחרי המוות (היגיון), וגם קשה לי להאמין שאין חיים אחריו (נשמע ממש מבאס).

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

גם אני חושבת שהאמונה בחיים לאחר המוות ("העולם הבא" וכד') היא איננה רציונלית מיסודה, ונועדה,
כמו רוב ההיבטים האחרים של הדת ובעצם כמו הדת כולה, לתת לאדם המאמין חיזוקים והצדקות להיאחז
בהם כדי להתמודד טוב יותר עם חייו, לדוגמא: "רע לך? אתה עני מאוד, והילדים שלך חולים? לא נורא!
בעולם הבא יהיה לך טוב יותר!" נו, באמת.
אני בפירוש מאמינה שברגע שמתים, הכל נגמר. נקודה. אלא אם כן יוכיחו לי אחרת...ואני בספק אם מישהו
יצליח לעשות זאת.

ראשית אסביר מהי תפקידה של הרוח/נשמה בעיני: המוח אמנם גורם לרגשות, תחושות, מחשבות וכו' (לא ברור איך ואילו דברים תלויים בו אבל זאת לא הנקודה).
אבל צריך מישהו שיחוש את אותן התחושות, יחשוב את המחשבות וכו'.
האם זה המוח? הטענה בעייתית מאוד כי:
א)המוח הוא חומר וזה נראה מתמיה לייחס לו תודעה.
ב)המוח הוא חומר ולכן הוא לא דבר אחד אלא אוסף של דברים (שני חצאים, 100 מיליארד נוירונים וכו') בעוד רוב האנשים סבורים שהם בן אדם אחד שחש את כל התחושות ולא אוסף של דברים).
ג)כמדומני שהחומר במוח מתחלף לאחר שנה או כמה שנים כחלק מהתהליך הביולוגי- האם האדם הפך לאדם אחר?

מכאן לעניין נצחיות הנפש:
לכאורה אפשר לחשוב שגם אם הנפש קיימת ומרגישה דרך המוח עדיין מאחר שראינו שכל הפעולות הנפשיות קשורות בפעולות מוחיות (בהנחה שראינו זאת לגבי כל החויות- אני לא בטוח בכך) ניתן להניח שהנפש לא פועלת עוד את אותן פעולות נפשיות לאחר המוות.
לדעתי אין הכרח לומר כך כיוון שיתכן שכמו שהנפש משתמשת במוח בעוד הגוף חי(וממילא מוגבלת בהגבלותיו) היא פועלת באופן אחר לאחר שהיא מתנתקת ממנו(כגון מגיעה לעולם הבא או מתקשרת לגוף אחר).
משל להבהרה: אם אני כותב במחשב כל הכתיבה שלי תלויה בו(וגם נגזרת ממנו במידה רבה) ואם הוא יעשה תקלות אני אתקשה בכתיבה. זה לא אומר שאני לעולם לא אעזוב את המחשב ואשתמש במשהו אחר לכתיבה.

לגבי חולי אלצהיימר אינני יודע מה קורה לנשמתם- יתכן והיא לא פועלת בגלל הפגימה במוח שאליו היא קשורה ויתכן שכמו שהוצע כאן הם כבר עוברים לעולם הבא.

והוא יגיד לך שהכל מה שאתה מדבר עליו כמו תחושות רגשות וכו' הכל מהמוח.
עכשיו, אתה לא חושב שבמאה 21 עם כל האמצעים הטכנולגיים שברשותנו, אם איזה נשמה היתה יוצאת מאיזה גוויה לא היינו מגלים אותה כבר? אנחנו מצליחים לראות כוכבים בגלקסיות רחוקות למרחקים בעזרת טלסקופים, לראות את החיידקים הכי מזעריים בעזרת מיקרוסקופים, יש לנו אמצעי ראיית לילה לראות דברים בשיא החושך, אינפרא אדום, ראדרים, סונר, לייזרים, מצלמות קטנות וגדולות בכל פינה, פאקינג יוטיוב, ועוד 1001 ואחד אמצעים שאני ואתה לא יודעים עליהם בכלל. שמע לי, אם היה איזשהי רוח שיוצאת לנו מהגופה, וכשעשרות אלפים מתים כל יום, היינו כבר מגלים את זה אצל אחד מהם.

די, די, זה טיעון מופרך...

אנחנו כל יום מגלים דברים חדשים שעד היום לא ראינו. אתה ידעת שיש חיים בים המלח? כן כן, יצורים חיים (אקסטרמופילים) שמסוגלים לחיות בתנאים של מליחות שיחסלו כל יצור חי אחר... ולא ידענו את זה עד לא מזמן.

התורה הפיזיקלית הפופולאריות ביותר לגבי מבנה היקום טענה שהיקום צריך להיות בשלב זה במצב של האטת התפשטותו... אבל תצפיות חדשות מראות שההפך הוא הנכון ומסיבה לחלוטין לא מובנת היקום מאץ....

הקוסמולוגיה טוענת שאנחנו יכולים לראות רק 4.6 אחוזים מהיקום הנראה לעין... כל שאר החומר והאנרגיה הם אפלים (כלומר לא מייצרים ולא מחזירים אור ולכן בעצם לא נראים)... אז 95.4 אחוז מהיקום אנחנו לא יכולים לראות....

צחי צחי צחי... אתה לא יכול לטעון שכל מה שלא נכנס לראיית מנהרה מאוד צרה לא קיים


לבסוף אני חייב לשאול אותך שאלה: אתה פותח פה שרשורים שנועדו לטעון לניצחון ההיגיון על האמונה, לחוסר המציאות שבאמונה... ואני חייב לתהות... מה מפחיד אותך כל כך שאתה מנסה להוכיח שההיגיון יכול להסביר הכל? מה המפלצת מתחת למיטה שלך שאתה כל הזמן מנסה להאיר בפנס חלוש של היגיון?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לגבי הטיעון שכל נוירולוג יענה לי שהרגשות באים מהמוח
לא ערערתי על הטענה שיש קורלציה הדוקה בין התרחשויות במוח לבין חויות נפשיות(אכן אני לא יודע עד כמה ולא את שאר הפרטים אבל זאת לא הנקודה העיקרית).
השאלה היא מה הקשר בין שני אלו- למה תהליך אלקטרוני בעצבים גורם לרגש כלשהו. ויותר חשוב מי חווה את הרגש הזה.
אני לא מכיר נוירולוג כדי לשאול אבל אני משער שרוב הנוירולוגים הדתיים, לדוגמא, (בהנחה שזה יותר מ10 אנשים) דווקא כן יסכימו לדעתי שהחויות מצריכות נשמה/ישות לא גשמית שתחווה אותם וכן שהיא מתקיימת לאחר המוות.

לא נראה לי שזה עניין של ידע בנוירולוגיה.


לגבי הטענה שהיינו צריכים לגלות כבר את יציאת הנשמה מהגוף. חוץ מהטענה הנכונה של רוג על כך שלא גילינו הכל יש לדעתי כשל בסיסי בטענתך: התפיסה שדיברתי עליה היא לא שיש כמה חלקיקים או אנרגיה(כמו חשמל או אור) שיוצאת מהגוף. דיברתי על דבר רוחני- לא גשמי וממילא גם(כנראה) לא ניתן למדידה בשום מכשיר מדידה גשמי. גם כאשר(ואנו רחוקים מכך) נגלה את כל מבנה החומר נחצה את כל היקום, נמפה את כל החיים בעולם וכו' וכו' אני לא רואה סיבה שנוכל למדוד נשמה או לאתר אותה באיזשהו אופן ע"י מכשיר מדידה רגיש.

דווקא היה מישהו שטען שהוא גילה את יציאת הנשמה... לקחו כמה אנשים,שמו אותם על מיטות שהוסבו למשקולות וראו שיש ירידה במשקלם אחרי המוות,אצל כלבים,לעומת זאת,לא נרשמה ירידה במשקל.
כמובן שאי אפשר להסתמך על זה.

המחקר של דוקטור דנקן מקדוגל היה בדיחה גרועה, תבור. מאוד גרועה.

חוץ מזה, אם לכלבים אין נשמה, גם לבני אדם אין.
http://en.wikipedia.org/wiki/Duncan...ll_%28doctor%29

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אמרת שאם לכלבים אין נשמה גם לבני אדם אין.
מנין? (אני לא שואל בגלל המחקר אלא בלי קשר למה נראה לך שיש קשר. אלא אם כן אמרת גם את זה כבדיחה).

אם לבני אדם יש נשמה, גם לכלבים יש נשמה, ורק אנשים בלי מוח יטענו אחרת. טענות לגבי עליונות "רוחנית" כלשהי המבוססת על הטענה שלבעלי חיים "נחותים" אין נשמה בזמן שלבני אדם יש זה בדיוק סוג המחלה שהופך את הדת לצרעת ואת מנהיגיה ללאנשים גם אם כוונתם טובה, הרי הם עושים רע לאנושות בפרט ולבריאה בכלל

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

נו, אנשי הדת פשוט מחוייבים לתת הסבר "לגיטימי" לכל מה שנאמר בתנ"ך, רשום "מותר האדם מן הבהמה", אז הם ימציאו סיבה למה כך הדבר.

נחיה ונראה.... [בעצם , נמות ו....נראה או לא]

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

התנסת כבר בתור מת. יש לך 13 מילארד שנות ניסיון לייתר דיוק בהתנסות במוות.
אתה זוכר משהו לפני שנולדת? לא, כי לא היה כלום.
אני יגיד לך משהו, לאדם בעל תודעה קשה לתפוס שיום אחד הוא יפסיק להתקיים וזה מובן וטבעי.
מכאן גם נובעות כל הסיפורים על נשמות, תחיית מתים גלגולי נשמות , סיאנסים וכו' כדי שלאדם יהייה משהו להיאחז בו כי המוות פשוט מפחיד מדי בשביל לעכל אותו.

ומה עם כל האנשים שטוענים שהם כן זוכרים? כולם שקרנים? הרי אם סוכן שקט היה אומר "כן אני זוכר" היית אומר שהוא משקר... ובכך אתה יוצר פה משפט מכשפות קלאסי... אם היא מכשפה היא תצוף, אם היא חפה מפשע היא תטבע...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

יש הוכחות חותכות שבזמן שהאדם הרגיש שהוא עובר לעולם המתים לתוך מסדרון עם אור בקצה ושלל תיאורים אחרים, הייתה פעילות מוחית ערה . הדמיון שלנו מאוד מפותח וניכר לראות את זה בחלומות הססגוניים והמורכבים שאנחנו חולמים. כך שכל העדויות האלה הם סוג של חלום, פשוט אשליה נוירולוגית שהאדם חווה.

מי שהיה בהרדמה כללית פעם בחייו לדעתי חווה די טוב "הרגשה" של מוות:
אינך חולם , אינך בהכרה בכלל, אינך בשום מצב של מודעות לעצמך ולסביבה, אתה פשוט נמצא במין כלום .ריק. אשכרה למות באופן זמני. ושאתה קם, תחושת הזמן אבדה לך ואין לך מושג כמה זמן היית בהרדמה, מה עשו לך ואיך. עם שום זיכרון ושום חלום להיזכר בו.
אפשר באמת לומר שלקום מהרדמה כללית זה הדבר הכי קרוב לתחיית מתים מציאותית מאשר זו שהדתות מאמינות בקיומה.

זו התפלספות חסרת תוכן, צחי. אפשר לטעון שכל דבר הוא רק אשליה נוירולוגית. מה שאתה רואה מול עיניך הוא רק אשליה נוירולוגית. מה שאתה שומע זו רק אשליה נוירולוגית. אין שום דבר חוץ מאשליות נוירולוגיות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

המסקרנת והמוזרה מכל תופעות סף המוות היא חווית היציאה מהגוף וראית האדם את עצמו מהצד או "בהיטל על". כדי להבין את התופעה יש להתוודע לשני חושים נסתרים שהמידע שהם מספקים לנו נראה בעיננו כה מובן מאליו, שאיננו טורחים למנות אותם בין חמשת החושים. הראשון נושא את השם פרופריוספציה והוא הנותן לנו תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות בלי לראות אותם.
מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (השבלול המפורסם שבאוזן) – זה החוש שאנחנו מצליחים לבלבל כאשר אנחנו חווים סחרחורת או מחלת ים. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה שלנו בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני.

מקור: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=487461


בבקשה, מחקר מנקצועי ומהימן שנעשה בנושא:



A study from the University of Kentucky has quickly gained ground among scientists as possibly the best explanation for NDEs. Researchers there theorize that the mysterious phenomenon is really an instance of the sleep disorder rapid eye movement (REM) intrusion. In this disorder, a person's mind can wake up before his body, and hallucinations and the feeling of being physically detached from his body can occur.

The Kentucky researchers believe that NDEs are actually REM intrusions triggered in the brain by traumatic events like cardiac arrest. If this is true, then this means the experiences of some people following near-death are confusion from suddenly and unexpectedly entering a dream-like state.

קישור:


http://science.howstuffworks.com/sc...after-death.htm



וזה לא מפתיע שיש תופעות שקשה לאדם הפשוט שאין לו ידע רפואי ומדעי להסביר ש:

Numerous cognitive neuroscientists have conducted studies that have revealed that only 5% of our cognitive activities (decisions, emotions, actions, behaviour) is conscious whereas the remaining 95% is generated in a non-conscious manner.


http://www.simplifyinginterfaces.co...ious-awareness/

וכל מה שכתבת לא מעיד על שום דבר שקשור לנושא.

ראשית, אתה מנסה להפריך חוויות של כמעט-מוות (Near-Death Experiences) כניסיון להפריך את קיומה של הנפש ו\או של חיים אחרי המוות. באותה מידה אתה יכול להביא מחקר שמפריך את חשיבותה של שינת REM כהוכחה לכך. במילים אחרות, מה הקשר בין מחט לתחת?

שנית, אני מתקשה לראות כיצד מחקר שלא היו לו נתונים על גלי המוח של הנחקרים אבל טוען שמדובר בהפרעה של שינת REM הוא מהימן...התיאוריה חביבה, זה נכון. הוכחה לכך שפעילות גלי המוח תואמת שינת REM (או אפילו מתקרבת לאיך שנראית שינת REM) הם לא סיפקו. זה מדע בערך כמו בריאתנות...

שלישית, שינת REM היא משהו שהגוף עושה אך ורק במצב הכי נינוח שלו (שינה עמוקה). הטענה שעל סף מוות,, בתעוקהמקסימלית הגוף מפעיל את אותם המנגנונים מגוחכת להחריד. "הו שיט, הלב הפסיק לפעום, כניסה למצב חלום!"

רביעית, אחיד'ות ההזיות המדווחות מחוויות כמעט-מוות מעלה תהייה. בהנחה ומדובר רק בהזיה, מדוע אין הרבה יותר גיוון באופי שלה?

חמישית ואחרונה - עדיין לא ענית לי על השאלה העיקרית לדעתי - מה מפחיד אותך באמונות האלו? מדוע אתה מנסה בכוח למצוא הוכחה שההיגיון שולט בכל?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בדיוק אתמול פרסמתי את החלק הראשון בתחקיר רחב היקף שבצעתי בנושא.
לפני ההסברים, אני קודם כל מביא המון ממצאים, רובם לא מוכרים לציבור הרחב.
לפני שמגבשים דעה, כדאי להכיר את הממצאים.

אתם מוזמנים לקרוא בבלוג "חשיבה חדה": http://wp.me/p1K6uX-pg

גלעד

בשערי המוות 2 – מרוב יוצאים מהכלל לא רואים את הכלל

בשערי המוות 3 – השוואה בין תרבותית בשערי המוות 4 – גם בלי למות!

בשערי המוות 5 – פרשנות של פרשנות של פרשנות

בשערי המוות 6 – הוכחות לקיום תודעה בנפרד מהגוף?

בשערי המוות 7 – זכרונות של מוח מת

בשערי המוות 8 – אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים?

אם תקרא קצת על מוות קליני ועל אותם עדויות מאנשים שונים בעולם מאמונות שונות , קשה להסבי שכולם השופעו מהרב עובדיה יוסף או הרב האמנון יצחק.

שאלה מעניינת, שבגלל שראיתי את HEREAFTER הנהדר של איסטווד החלטתי להקדיש לה מחשבה.
נכון שמנקודת המבט המדעית האמונה בקיום הנשמה נמצאת באותה קטגוריה עם האמונה בקיום הצ'י - אין הוכחה לכך, ואין אפשרות להפריך את התיאוריה, ולכן זו לא אמירה מדעית שניתן להתייחס אליה, או לטעון שהיא בהכרח נכונה.
שתי נקודות שאני רוצה להעיר עליהן בכל זאת:
א) האמירה "הכל בא מהמוח" מעורפלת בעיני בדיוק כמו לומר שכל הרגשות באים מהנשמה. מה זאת אומרת מהמוח? כי כשאני רואה תמונה עצובה חלק מסוים של המוח שלי מראה פעילות? זה לא מסביר שום דבר. זה כמו שאדם יסטור לחברו, וחברו ישאל אותו למה הוא עשה את זה, והוא יענה לו שהמוח שלו שלך אות חשמלי שהפעיל את שריר היד והעיף אותה לכיוון הפנים שלו.
ברור לך שזה לכל היותר מסביר את העקרון המכני, וממש לא את האופן שבו הדברים באמת עובדים.
שאלת החיבור בין הגוף לנפש לספיריטואליסטים או ההסבר על מהות האדם למטריאליסטים היא סוגיה קשה, הנושא לא ברור ופשוט. כפי שאתה מנסה לתאר אותו.
ב) אני לא יודע אם אפשר לטעון שאין לכך שום הוכחה. יש אינסוף מקרים ועדויות הטוענות אחרת. בנושא הזה, כמו בנושאים רבים נוספים, הממסד המדעי נוטה ללעוג ולא להתייחס לשום דבר שמוצג בפניו, גם אם הוא יוצג ע"י אנשים רציניים המשתמשים במתודולוגיה מדעית, כנראה בגלל דעות קדומות שמושרשות היטב. אני לא יודע אם היה עיסוק כלשהו בנושא, שבאמת חקר את הנושא לעומק מדעית והתקבל ברצינות. אני מקווה שקיים אדם שייקח על עצמו את הפרויקט ויבחן זאת בלא משוא פנים, כמו נושאים ערטילאיים אחרים, כמו כישוף, תקשור וכדומה, כפי שכבר עשו לרפואה האלטרנטיבית, לדוגמה.
בכל מקרה, גם כאן, הנושא לא פשוט.
וסתם גילוי נאות- אני אדם דתי, אבל השאלה אם יש חיים אחרי המוות לא כל כך מעניינת אותי, ואני גם לא חושב שיש דרך כלשהי להוכיח לכאן או לכאן, אלא רק לחשוב על זה ולראות אם זה נשמע לך הגיוני.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אתה בכח מנסה למרר לאנשים את החיים?
מ'כפת לך אם יש או אין?נניח שאין(לא שאני חושב ככה אבל נניח) אם יש אנשים שהאמונה הזו עושה להם טוב ולא גורמת להם לבזבז את חייהם לריק - אז מה הבעייה?
עזוב אותם בשקט.

כי פעם אחרונה שבדקתי גולת הכותרת של הפורום הזה זה - "אמונות ודעות". דעות, מר. בחור.
אם הייתי פותח את האשכול ב"מה שבכיפה" היה אפשר לקרוא לזה הקנטה ו"מירור חיים" (לא יודע מאיפה הפלצת את זה כן?) ואתה יודע מה, אפילו ב"מה בראש" זה היה יכול להיות לא במקום. אבל כאן?? כאן?? אתה מקשיב לעצמך?! עשה לי טובה. זה פורום אמונות ודעות", זו דעתי וזה בדיוק הבמה לתת לה מקום. נקודה. לא טוב לך? אל תיכנס ואל תגיב.

לא בא למרר את החיים של אף אחד חלילה, איש איש באמונתו יחייה וגם בגלל זה מראש אדוני , לא הכנסתי והדגשתי שאני לא מכניס את סוגיית האלוהים לכאן. סך הכל, כלא מאמין בחיים אחרי המוות, רציתי לשתף את דעתי לסיבות שהובילו אותי לכך ולשמוע דעות של אחרים. זה כל. סך הכל קצת לדון בסוגיה המורכבת.

ועם יד על הלב לכל מי שקורא את הוודעה הזו:
אם יצא איפשהו מאחת מההודעות שלי כאן, נימה של זילזול או חוסר כיבוד דעתו של האחר, אני מתנצל מעומק ליבי ופשוט הובנתי לא נכונה או שניסחתי עצמי לא נכונה, זה כל.
אין לי שום זילזול ושום חוסר כבוד לאף אחד. אולי רק לאנשים כמוך שמחפשים לעשות רעש וצילצולים להראות כמה הם גברים שהם מנסים להעמיד אחרים במקום. עשה לי טובה, אני יודע תמיד להתנצל להודות בטעות שצריך בכל במה פומבית שהיא וגם החבר רוג' יעיד על כך.

כתבתי את זה כתמיהה ולא כהערה - אני מאוד מתנצל אם נפגעת וממש לא היתה לי כוונה כזו.

אי הבנה. זה אחת הבעיות של פורומים שאתה מסתמך רק על הכתוב מבלי לראות את הבעות הפנים של האדם שאיתו אתה מתכתב. מקבל את התנצלותך ומתנצל בעצמי אם הגזמתי קצת.

אני לא מסוגל להפריד בין האמונה בחיים אחרי המוות, האמונה באלוהים והאמונה בפעולה אלוהית שהובילה אותנו למצב של קיום.

בני אדם לא באמת יודעים איך, מתי ולמה הם נוצרו וגם קשה להם לקבל את המחשבה התאורטית שהאני שלהם נעלם אחרי המוות הפיזי. אי הידיעות הבסיסיות האלה יוצר אצל רוב האנשים חור שחייב להיות ממולא במשהו. זה כאילו שיש חתיכה חסרה בפזל והמוח שלנו עושה השלמה כלשהי. כנראה שכמו שהמוח לפעמים לא מסוגל להתמודד עם טראומה שחווינו ולכן אנחנו מדחיקים עד למצב של שכחה כך הוא לא יכול להתמודד עם חוסר ידיעה אדיר שכזה ולכן הוא ממציא משהו.

כמו שציינתי כל מיני אמונות של חיים אחרי המוות נובעות פשוט מאוד מחוסר השלמה עם המצב ופחד ממנו. מוות זה פשוט דבר שלרובנו קשה עד בלתי אפשרי לעכל. וזה מובן וטבעי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -TsAcHi - איך שאני רואה את זה, כל מה שאני תודעתית , זה בזכות ואך ורק בגלל איבר אחד - המוח.

פה נובעת ה"בעייה"
ע"פ התפיסה היהודית ה"אני" האמיתי זה לא ה"בשר/הגוף (המח אם תרצה) אלא אך ורק הנשמה.
לעיתים הנשמה מקבלת לתקופה זמנית גוף/בשר להתלבש עליו (עיקרון של גלגול נשמות) אבל בבסיס המהות ה"אני" זה נשמה בלבד

אני יודע שביקשת לא לערב כאן דת/אלוהים אבל זה ההסבר

"המאבק זה לא על עזה, יהודה ושומרון. המאבק זה על קיומה של המדינה היהודית"
"אין דו קיום איתם, אין דו קיום עם סרטן, הערבים בתוכינו הם סרטן המתפשט"
הרב מאיר דוד כהנא

חברה, שום דבר לא הגיוני. לא הגיוני שאנחנו חיים בכלל, לא הגיוני שנוצרנו מכלום ושום דבר, לא הגיוני שאנחנו מרחפים בשום מקום (חלל) כבר מליוני טריליוני שנה, לא הגיוני ולא הגיוני. אז כן, גם לא הגיוני שלא יהיו חיים או באותה נשימה, שיהיו חיים אחרי המוות (מה זה מוות בכלל?)
הכל עניין של פרספקטיבה ודווקא בנושאים האלה קשה לי להאמין שיש טעם בכלל לחקור או לנסות לפצח פה משהו. זה מה יש ואין טעם להתעסק בזה

כמו שאלוקים והנשמה אינם רציונלים במידה מסויימת. אז למה באלוקים יותר קל להאמין? אני חושב שהסיבה לכך היא הפחד מהעונש האינו ידוע. הפחד מהגהינום שמקובל להאמין בו שיהיה אחרי המוות.
המאמין באלוקים מניח לעצמו שהאל טוב ורחמן, או אינו מתערב במעשינו. אבל מכאן ועד להאמין בשכר ועונש, עדיף להתעלם.
לכן לעניות דעתי מי שמאמין במציאות אלוקים, מוכרח שיאמין גם כן בנשמה ובשכר ועונש, ובתורה שבכתב ושבע"פ שמשם קיבלו חכמים דור מדור עד קבלת התורה שיש עולם הבא וגן עדן וגיהנום. משום שזה תלוי בזה. אם יש מציאות רוחנית שהעבירה לנו ערכים ומידע, א"כ המידע הזה אמור להיות אותנטי. (למאמין בו).

אני מקווה שאני מובן, ושלא יצאו דבריי מהקשרם. ערב טוב.

"האמת תמיד נמצאת בפשטות, ולא בהכפלה ובסיבוך של דברים"
אייזיק ניוטון

מי אמר שבאלוהים יותר קל להאמין?
אולי לחלק מהאנשים באמת יותר קל להאמין באלוהים מאשר להאמין במשהו אחר וזה בגלל שהם נולדו וחונכו על ערכי אותה אמונה.

תקח למשל אדם שנולד למשפחה דתית, הוא חונך להאמין באלוהים, אבל התנ"ך לא אומר שקיים גיהנום או גן עדן (חוץ מזה שהיה ושעריו נסגרו לאדם לנצח)- לכן לאותו אדם יהיה יותר קשה להאמין בזה.
מה שאני מנסה להגיד זה שממש קל להאמין במשהו ש"הטמיעו" בך בהיותך קטן, מאשר לנסות ולמצוא אמונה אותנטית משלך תוך כדי נסיון לתת פרשנות לסדרי עולם. הרבה יותר קל להיות "חסיד שוטה" מאשר לנסות ולחשוב בעצמך על דברים.

ומה שאתה עוד אומר- שמי שמאמין באלוהים, לדעתך, חייב בהכרח להאמין גם בגמול ושכר בעולם הבא, מה שנשמע פחות רציונאלי אפילו מאלוהים (לפי דברייך).
בעקיפין אני בעצם מקבל פה את הרושם שאתה אומר בעצם שיש הנחת יסוד והיא שאלוהים קיים, ובשביל לחזק את הטענה הזאת יש להניח שצריך להאמין בהמון דברים הרבה יותר לא רציונאליים מאלוהים- מה רציונאלי בזה?

יותר קל גם משום שהוא מפורש בתנ"ך כמו שהזכרת, מה שאין כן שכר ועונש. וגם בגלל הסיבות שהבאתי לעיל.

אך לדוגמא שהבאת על האדם הדתי שחונך וכו' נדמה לי שאתה קצת מתבלבל, כי אדם דתי שחונך לשמירת מצוות, אין יסוד אמונתו ואמונת הוריו ומשפחתו תלויה בתנ"ך בלבד. משום שיש עוד מקור מידע רוחני והוא התורה שבעל פה, הזוהר הקדוש, וכיו"ב (שידוע שקיבלו איש מפי איש על משה רבינו את המידע שהם מספקים לעם) ומשם לומד האדם הדתי על העולם הבא, שכר ועונש, עמידה לדין לפני אלוקים, ועוד.
משום כך אני אומר, אין כאן 'הטמעה' של מידע ללא מקור, שתלויה על אמונה עיוורת בלבד. אלא יש מקור מוסמך שהאדם הדתי מחזיק ממנו כמידע אותנטי, ולכן הוא מאמין בזה.

ולעניינינו, אין כוונתי שהאלוקים יותר רציונלי משכר ועונש. שניהם באותה מידת רציונליות. אלא כמו שאמרתי אנשים מעדיפים לא להאמין כשאין להם הוכחה ממישהו שחזר משם, משום הפחד או האידאולוגיה.
לכן תליתי את האמונה בשכר ועונש, לאמונה באלוקים. כלומר מי שכן קל לו להאמין בכח עליון, לא יוכל להתעלם מזה ששופט כל הארץ לא יעשה משפט. זה כמו מלך שהקים מדינה ואיכלס אותה באנשים. האם לא יקים מערכת משפטית? כך גם פה. אלוקים נתן את התורה שבכתב ושבעל פה, הקים מערכת משפט בה יש עבירות שעונשן בעולם הזה, על ידי שופטים מוסמכים, ויש עבירות שהמלך שופט בעצמו ונפרע בעצמו מאותם חטאים. והשפיטה הזו לא נעשית כאן, אלא הנשמה נשפטת לאחר מות הגוף.

כל זה כתבתי גם כדי לענות על שאלתך ולסדר את הבנתך בדבריי, וגם כדי לומר, שאין האמונה במושגים רוחניים עיוורת. אלא המידע הוא מפורט, כמו חוק עם מאות סעיפים, רק שצר הנייר (והזמן) מלהכיל את כל המידע המבאר ומוכיח לוגית את המושג של שכר ועונש, ואת השאלות והתשובות בעניין לפרטים.

"האמת תמיד נמצאת בפשטות, ולא בהכפלה ובסיבוך של דברים"
אייזיק ניוטון