מערכת הביטחון יוזמת פרויקט חדש ליירוט רקטות מתחת לשכבה שבה פועלת מערכת "כיפת ברזל,' כך נחשף בגיליון החדש של מגזין "ישראל דיפנס" שיוצא לאור השבוע


http://www.israeldefense.co.il/?Cat...3&ArticleID=802

נשמע מעניין...אני מחכה לקבל את המגזין. השאלה היא רק אם משתלם להשקיע מיליונים כנגד רקטות כאלה קצרות.

לפי דעתי הכי כדאי להתאים רובה מיניגאן בגלל שהקליעים זולים בהרבה מטיל יירוט וגם ממרחק זה כזה קצר עד שהטיל יתבייט הרקטה כבר תפגע לעומת זאת הקליעים של מיניגאן מהירים יותר ויאפשרו זמן תגובה מהיר יותר וגם אם אני לא תועה יש מערכת דומה שנועדה להגנה על ספינות

אני מבקש להתיחס לדברי בסיוג כי אין לי הרבה ידע בנושא

אתה מוזמן לחפש פה אשכולות לגבי כיפת ברזל ונאוטילוס, תמצא הרבה דיונים לגבי התאמה של פאלאנקס ומערכות CIWS אחרות ליירוט רקטות ופצמ"רים.

המסקנה העיקרית עד כמה שאני יודע היא שהטווח המוגבל של מערכת CIWS יחייב פריסת עשרות או מאות מערכות כאלו והיעילות לא ברורה...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אם אתה לא יודע, אז למה לכתוב?

להבנתי מקלע לא רלוונטי כי סביר שהוא לא יכול ליזום רש״ק של קאסם/פצמ״ר ובטח שלא במרחק הרצוי.
כן רלוונטי מערכות נשק עם אנרגיה קינטית גבוהה או רש״ק נפיץ.

אני בטוח שזה ניתן לחישוב על פי נתונים ״סטנדרטיים״ של רקטות שאפשר למצוא ברשת.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG אם אתה לא יודע, אז למה לכתוב?

סובלנות, נחמיה. הבחור הצעיר בעיקר מבקש ללמוד ולהחכים

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

איזה שטות.
היום הוכח שכיפת הברזל בזבוז של כסף. היא אינה מסוגלת להתמודד עם מטח של 7 גראדים. וכאשר יותר קל להגדיל את כמות הקסאמים מאשר את כמות המיירטים הנה מתכון לכשלון. שלא נדבר על זה שזה מגביל אותנו ומונע מאיתנו לתקוף ומשאיר אזרחים במקלטים.

וכל זה בלי להפחית בהשג הטכנולוגי המרשים

לעניות דעתי יש להשתמש בכיפת הברזל וכדו' רק לצורך הגנה על מקומות אסטרטגים שאסור שיפגעו בהם גראדים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי t0mer איזה שטות. היום הוכח שכיפת הברזל בזבוז של כסף. היא אינה מסוגלת להתמודד עם מטח של 7 גראדים. .

אה באמת? עם פריסה מינימלית אכן אין הרבה מה לעשות נגד שיגורים מרובים. עם הפריסה המתוכננת דברים ייראו אחרת.

מעולם לא הובטח ואף אחד בכלל לא תכנן שכיפת ברזל תחליף את הצורך במקלטים. שים לב שהנפגעים היו אנשים שהתעלמו מהאזעקה ושהו בחוץ. אלף כיפות ברזל לא יגנו על אדם מטמטומו שלו.

עם שתי סוללות מבצעיות, כשמערכת הבטחון מדברת על הצורך בחמש-עשרה, אין שום סיכוי שתקבל מאה אחוז כיסוי. כל מה שכיפת ברזל הוכיחה היום זה שסתי סוללות לא יכולות לעשות את העבודה של חמש-עשרה סוללות... זה מפתיע אותך?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לא כל ה15 יהיו בדרום וחוצמזה הטענה שלי היא יותר רחבה בנוגע לקונספט הזה של יירוט.
הרי יש גבול לכמה ניתן ליירט, וההנחה שלי שהחברה בעזה ילמדו מה הסף ויפעלו בהתאם.

אני טוען שגם אם היירוט מצליח זה רק מגביל אותנו וגורם לנו לא להגיב. ובנתיים אזרחים נמצאים במקלטים.

ציטוט:

יום הוכח שכיפת הברזל בזבוז של כסף. היא אינה מסוגלת להתמודד עם מטח של 7 גראדים. וכאשר יותר קל להגדיל את כמות הקסאמים מאשר את כמות המיירטים הנה מתכון לכשלון. שלא נדבר על זה שזה מגביל אותנו ומונע מאיתנו לתקוף ומשאיר אזרחים במקלטים.

מאיפה הבאת את השטויות האלה?

יש לך הסבר יותר טוב למה שקרה היום?

אני מניח שכבר סיימת לתחקר את ביצועי המערכת ודף הלקחים פרוס לפניך.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אולי זה לא הסבר מספק, אבל נניח שהמערכת לא הייתה מוצבת כלל, וכל המטח (משהו כמו 8 טילים) היה פוגע באיזורים מאוכלסים. נניח לרגע שאותם האנשים ששהו מחוץ למקלטים היו במקרה ההיפוטתי הזה, מעט יותר ממשומעים וכן נכנסים למרחבים מוגנים, כך שלא היו נפגעים, כמה כסף המדינה והביטוחים למיניהם היו נאלצים לשלם עבור שיקום הרכוש והתשתיות. משהו אותר לי, שאם לא יותר מעלות המיירטים, אז לפחות סכום שמאוד קרוב לכך. עכשיו תוסיף על זה את הסיכוי הסביר שבכל זאת היו נפגעים (וככל שיותר רקטות מגיעות ליעדן הסיכוי שמישהו אפילו הזהיר ביותר יפגע) מה היו העלויות הפיצוי אז.
חוץ מזה, אני לא זוכר שמישהו אמר שהמערכת נועדה להחליף את התגובה של צה"ל בתוך עזה. מה גם שאם וכאשר הצבא יפעל שם, אזרחים לא יצטרכו לשבת במקלטים תקופות ממושכות?

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

אין מה לעשות זה לא מצטלם טוב שאנחנו מיירטים להם רקטות ותוקפים את הפלסטינים המסכנים. עובדה לא עושים כמעט כלום בעזה. רק לאחר שהיום נהרגו אזרחים ונפצעו ,צה"ל אולי יתחיל לזוז...

אם לא היה כיפת ברזל לדעתי היינו יותר נחושים ואז גם החישוב שלך לא נכון.
כי אם נתקוף יהיו הרבה פחות שיגורים, וגם שיגורים שכן יהיו, יהיו פחות מדוייקים ולכן פחות נזק.
ולכן סה"כ עלות פחותה מעלות יירוט

קשקוש.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

t0mer גנרל המקלדת שוב פעם קופץ בראש, מה יהיה איתך?
רוצה תזכורת לכל הטוקבקים האחרונים שלך? חלקם שלחו אותך לחופש וניראה שלא למדת כלום...

אני לא אחזור על מה שלבני אמר ובצדק, אבל מעט ענווה ונימוס לא יזיקו לך ובעיקר בשעות קשות כאלה.

לידיעה כללית, הערב היה מטח רקטות בו זמני על באר שבע, המערכת יירטה אותם מלבד אחת שהפכה להיות טרגית.
אתה מבין שזה יכול היה להיות עוד יותר טרגי לולא היתה המערכת?
אין 100%, גם היצרן ציין זאת!

קבל זאת כאזהרה, לא נסבול טיקבוק נוסף!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אם לפני זה הם היו משגרים רקטה אחת לב"ש, היום בגלל כיפת ברזל הם משגרים מטח.
אז מה עשינו בזה?

לפני כיפת הברזל הם ידעו ששיגור מטח כזה על ב"ש זה הסרת כל הגבולות, היום פשוט יש כיפת ברזל...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי t0mer לפני כיפת הברזל הם ידעו ששיגור מטח כזה על ב"ש זה הסרת כל הגבולות, היום פשוט יש כיפת ברזל...

סליחה, עם כל הכבוד... בתור רפתן אני אומר לך שזה בולשיט אחד גדול.

אתה יודע כמה פעמים ניסו לעשות שיגורים מרובים, וכמה פעמים גם הצליחו? להזכירך בעופ"י היה יום שבו על באר-שבע לבד נחתו שש רקטות בתוך חצי שעה - לא מספיק מטח עבורך?

שישה שיגורים מתוך שבעה ייורטו, על ידי מערכת שעדיין, טכנית איננה במאה אחוז כשירות מבצעית... אבל אתה כבר זועק "כישלון".

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

היא השמידה שש רקטות מתוך שבע? ומה הכוונה שהיא עוד לא מבצעית? שאין פריסה מלאה? תוך כמה חודשים תהיה סוללה שלישית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FRESHMAKER היא השמידה שש רקטות מתוך שבע?

כך אמר Fang והוא נוטה לדעת על מה הוא מדבר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FRESHMAKER ומה הכוונה שהיא עוד לא מבצעית? שאין פריסה מלאה? תוך כמה חודשים תהיה סוללה שלישית.

לא אמרתי שהיא לא מבצעית אלא שהיא איננה במאה אחוז כשירות מבצעית. הכוונה זה שבתום הפריסה המלאה של כל המערכות, עם מלאי שלם של מיירטים ופתרון לכל כאבי הלידה הכרוכים בכל אינטגרציה של מערכת חדשה, התפקוד יהיה עוד יותר טוב ממה שהוא היום.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הם ירו אתמול 7 בדקה. אני לא מומחה אבל נראה לי שזה מתוכנן.

ולמיטיבי ראות, ניתן היה לראות את השמש זורחת מישבנו של פדהצור.
בפורום פה דנו בהרחבה מספקת ביעילות מול עלות, חסרונות ויתרונות של המערכת ממנה פדהצור מתלהב: נאוטילוס.
פדהצור מתיימר להבין יותר מכל המומחים יחד, ולא רק זאת - הוא מתעקש לא להודות בטעויות שלו. אחרי היירוט המוצלח הראשון ואחרי שהוא ניבא את כישלון המערכת - הוא לא טרח להודות בטעותו.

לגבי 7 הטילים על ב"ש הלילה:

נדמה לי שדווח ש-3 או 4 פגעו בשטחים פתוחים, והמערכת לא הופעלה נגדם.
זו דוגמא להצלחת המערכת.
שניים יורטו.
אחד פגע.
בסרט שצילם החובבן המתלהב רואים בבירור שני מיירטים ויותר - כאשר את החודרים כמובן לא רואים בשל סיום בעירת המנוע שלהם.
כעת נותר רק לחשוב מה היה קורה אם כל 7 הטילים היו נוחתים - או לפחות השניים שיורטו - על ב"ש.

פדהצור כנראה לא יודע ששטח השיפוט של באר שבע הוא יותר גדול מפי שניים משל תל אביב...היא העיר עם שטח השיפוט השני בגודלו בארץ אחרי ירושלים.

אבל מדובר במערכות זולות יחסית לא? וגם בכתבה כתוב שיאפשר "הגנה נקודתית"

כיחידה זו אכן מערכת זולה יחסית. אבל יש הרבה נקודות שזקוקות להגנה נקודתית כזו. מאות מהן... אם אתה קונה 500 מערכות שערכן X או 5 מערכות שערכן 75X, חמש המערכות שערכן 75X זולות יותר.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אני מסופק אם יצליחו להביא מערכת יעילה יותר מהפלאנאקס (שידועה בבעיות הטווח וההיבטים הסביבתיים הרעים שלה).

אם יש פה פתרון טוב, בה כנראה דווקא מערכת לייזר - בגלל זמן התגובה הקצר (תיאורטית..!),

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הרסוים מפתחים מערכת טילים Morfey לטווח של עד 5 ק"מ להגנה נקודתית. נשמע כאילו שמדובר במערכות מאוד דומות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אני מניח שהגורם המגביל, כמו בכיפת ברזל, יהיה עלות השיגור.

אם גם במערכת זו עלות כל מיירט יהיה בעשרות אלפי דולרים, ישנו צורך לבחון את מערכת פאלנקס או דומיה (שהנן מוצרי מדף).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tamido אני מניח שהגורם המגביל, כמו בכיפת ברזל, יהיה עלות השיגור. אם גם במערכת זו עלות כל מיירט יהיה בעשרות אלפי דולרים, ישנו צורך לבחון את מערכת פאלנקס או דומיה (שהנן מוצרי מדף).

למערכת כמו "פאלנקס" יש הגבלה עקרונית - היא מסוגלת ליירת מטרות בודדות בלבד (למערכת אחת), וגם זה לא בו-זמנית. מערכת טילים יכולה לשגר מספר רב של טילים בו זמנית - זאת שאלה של מערכת בש"ק ומכ"ם. היא לא צריכה זמן לקרר את קני התותח.

יש גם בעיות ושאלות אחרות לגבי היעילות של מערכת מבוססת תותח 20 מ"מ, למשל עניין הנפלים. אני גם לא בטוח ש"פאלנקס" יוצא זול יותר. דנתי על זה בעבר כאן בפורום, אבל בגלל חוסר המידע הרלוונטי הדיון נשאר תלוי באוויר.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אז לא פאלנקס - אולי הSKYSHIELD שהשנה נהפכה למבצעית וע"פ הספציפיקציות כן אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם מספר מטרות (למרות שככל הנראה גם הפלאנקס בשינוי תוכנה גם יכול להיות מסוגל לכך).

הרעיון הנו לרכוש מוצר מדף ובעלות יירוט נמוכה - ולא לחכות עוד 2-3 שנים לקבלת מערכת אפקטיבית עם יכולות משופרות אך במעט.

גם הפלסטינאים הבינו שאין טעם להמציא הגלגל וע"כ החלו במסע רכש של גראדים כנראה על חשבון "פרוייקט הקסאם".

הם התחילו ב"מסע הרכש" שאתה מתאר בגלל הנסיגה מהרצועה. פשוט יותר זול להם לקבל טילים בחינם (?) מאיראן כשכל כך קל להם לייבא אותם עכשיו, כשאין אף אחד שממש שומר שלא יכנס אמל"ח לרצועה, והם טובים בהרבה מהתוצרת המקומית.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

וכיצד זה סותר את מה שאמרתי?

אם עוד ב2001 עם נוכחות צהלית מוגברת ברצועה עסקו הפלסטינאים בפיתוח קסאם - מדוע לא להמשיך בפיתוח גם כעת באין מפריע?

כי כמו שאתה ציינת - למה להמציא הגלגל כשאפשר להביא אותו יחסית בקלות?

אותו הדבר לגבי מערכות חלופיות הקיימות בחו"ל - זוהי יהירות לחשוב שרק התעשייה המקומית מסוגלת לייצר נשק איכותי המתאים לצרכינו. כשהפתרון ככל הנראה מתחת לאפינו.

אך כל המערכות האחרות שכביכול עושות את מה שכיפת ברזל עושה - לא בהכרח עושות זאת באותה היעילות.
אגב, גם כיפת ברזל היא מוצר מדף.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כיפת ברזל לא רלוונטית לדיון שכן המערכת אמורה להשלים את חסרונותיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tamido אז לא פאלנקס - אולי הSKYSHIELD שהשנה נהפכה למבצעית וע"פ הספציפיקציות כן אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם מספר מטרות (למרות שככל הנראה גם הפלאנקס בשינוי תוכנה גם יכול להיות מסוגל לכך).

אולי. אין לנו מספיק פרטים כדי לקבוע לכאן או לכאן.

ציטוט:

הרעיון הנו לרכוש מוצר מדף ובעלות יירוט נמוכה - ולא לחכות עוד 2-3 שנים לקבלת מערכת אפקטיבית עם יכולות משופרות אך במעט.

למה? אתה חושב שהמערכת החדשה נועדה להגן על הישובים מפני רקטות? אני בכלל לא בטוח.

ציטוט:

גם הפלסטינאים הבינו שאין טעם להמציא הגלגל וע"כ החלו במסע רכש של גראדים כנראה על חשבון "פרוייקט הקסאם".

אני לא חושב שההשוואה הזאת מתאימה. אם ללכתלפי האנלוגיה שלך, הערבים הפלסטינאים קיבלו גישה לאמל"ח מתקדם יותר. מה שאתה מציע זה ללכת על מערכות קיימות, מתקדמות פחות, אולי מתאימות ואולי לא מתאימות, אולי זולות יותר ואולי לא.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

למה? אתה חושב שהמערכת החדשה נועדה להגן על הישובים מפני רקטות? אני בכלל לא בטוח.

גם מערכת כיפת ברזל יועדה רשמית להגנה על מתקנים אסטרטגים והנה היא פרוסה ומגינה על האוכלוסיה, שזהו ייעודו של הצבא ומערכת הביטחון.
לא מן הנמנע שגם אם אין ייעוד ברור של הגנה אזרחית, לכשתהיה מערכת אפקטיבית היא תשמש גם להגנה על יישובים חשופים.

ציטוט:

אני לא חושב שההשוואה הזאת מתאימה. אם ללכתלפי האנלוגיה שלך, הערבים הפלסטינאים קיבלו גישה לאמל"ח מתקדם יותר. מה שאתה מציע זה ללכת על מערכות קיימות, מתקדמות פחות, אולי מתאימות ואולי לא מתאימות, אולי זולות יותר ואולי לא.

מדוע אתה חושב שהמערכות, שחלקן הושקו השנה או לאחרונה, מתקדמות פחות? זוהי חשיבה ישראלית טיפוסית שאנו תמיד מסוגלים לעשות יותר, עם פחות זמן ובפחות כסף ולהשיג תוצאות גבוהות יותר.
כמה שנים חלפו מאז שמערכת הביטחון בדקה על רטוב חלופות? כמה מההחלטות של מערכת הביטחון הנן חפות מגורמים לא ענייניים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tamido כמה שנים חלפו מאז שמערכת הביטחון בדקה על רטוב חלופות? כמה מההחלטות של מערכת הביטחון הנן חפות מגורמים לא ענייניים?

מאין לך שלא בדקו "על רטוב" חלופות אחרות?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tamido גם מערכת כיפת ברזל יועדה רשמית להגנה על מתקנים אסטרטגים והנה היא פרוסה ומגינה על האוכלוסיה, שזהו ייעודו של הצבא ומערכת הביטחון. לא מן הנמנע שגם אם אין ייעוד ברור של הגנה אזרחית, לכשתהיה מערכת אפקטיבית היא תשמש גם להגנה על יישובים חשופים.

יש כבר מערכת להגנה על יישובים מפני רקטות - "כיפת ברזל". אז למה ללכת על המוצר הזר בעל יכולות מופחתות? האם הוא זול יותר? לא בטוח. האם זמני הספקה שלו קצרים יותר? לא בטוח.

אתה הנחת שהצורך במערכת הגנ"א נקודתית החדשה היא לצורך הגנת הישובים, וצריכים אותה מייד. אבל ייתכן שמדובר במערכת להגנה על מתקנים צבאיים, לאו דווקה בסמוך לעזה, ולא בהכרח מיד.

הזכרתי שהרוסים מפתחים מערכת בעלת ביצועים מאוד דומים כנראה (הגנ"א נקודתית). והעובדה היא שהם בחרו במערכת טילים ולא תותחים. זאת למרות שיש להם בשירות כמה מערכות מבוססות תותחים שיכולות ליירט רקטות ("פאנציר", "טונגוסקה", "שילקה").

ציטוט:

מדוע אתה חושב שהמערכות, שחלקן הושקו השנה או לאחרונה, מתקדמות פחות? זוהי חשיבה ישראלית טיפוסית שאנו תמיד מסוגלים לעשות יותר, עם פחות זמן ובפחות כסף ולהשיג תוצאות גבוהות יותר.

מפני שמערכת הגנ"א מבוססת טילים מקנה יכולות שאין למערכת מבוססת תותחים. אם נקח לדוגמה את ה"סנאטוריון" האמריקאי מבוסס "פאלנקס", נראה ששטח המוגן ע"י מערכת אחת הוא 1.2 קמ"ר [מקור]. שטח המוגן ע"י מערכת Morfey רוסית אחת, בעלת טווח של 5 ק"מ הוא כ-80 קמ"ר [על-פי נוסחת שטח הריבוע). כלומר צריך מעל 60 מערכות "סנטוריון" על מנת להגן על אותו השטח כמו מערכת הגנ"א נקודתית מבוססת טילים.

מערכות מתקדמות יותר, כמו ה-MANTIS של צבא גרמניה, הן בעלות טווח גדול יותר מ"סנטוריון", עד 3 ק"מ [מקור], אך גם הרבה יותר יקרות - כ-130 מיליון יורו סה"כ לשתי סוללות ופגזים ב-13.4 מיליון יורו [מקור]. עם זאת, היכולות של מערכת הזאת עדיין מצטיירות כנחותות מאלה של מערכת מבוססת טילים.

ציטוט:

כמה שנים חלפו מאז שמערכת הביטחון בדקה על רטוב חלופות? כמה מההחלטות של מערכת הביטחון הנן חפות מגורמים לא ענייניים?

לפי המידע שמצאתי, ישראל רכשה מערכת "פאלנקס" אחת לצורך בדיקה. בעבר פותחה גם בארץ מערכת הגנ"א נקודתית קרקעית מבוססת "פאלנקס". אז אני מניח שהנושא הזה נבדק, ולא נמצא אופטימלי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

המערכת שרוצים לפתח תתבסס על טיל מיירט ולא על קליעים(כי אם רוצים שהיא תתבסס על קליעים חבל לפתח,יש את הפלאנקס)ולפי מה שכתוב,הסיכוי נמוך שהיא תתבסס על לייזר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FRESHMAKER המערכת שרוצים לפתח תתבסס על טיל מיירט ולא על קליעים(כי אם רוצים שהיא תתבסס על קליעים חבל לפתח,יש את הפלאנקס)ולפי מה שכתוב,הסיכוי נמוך שהיא תתבסס על לייזר.

לא הבנתי לשם מה זה נאמר.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ע"פ הכתבה, מפא"ת מחפש כיסוי נוסף ליירוט רקטות - ככל הנראה מה שכיפת ברזל אינה מסוגלת להתמודד.

מכיוון שמדובר ברקטות לטווח קצר, בטווחים שהמחבלים יכולים לעשות שימוש גם במרגמות 120מ"מ ע"מ לקבל את אותו האפקט, מערכת מבוססת על טהרת הטילים לא תהיה אפקטיבית.

על כן מערכות C-RAM כגון SKYGUARD (אשר הנה גם מערכת מבוססת על טילים) הנן פתרון שיש לשקול אותו.

אגב, הניסויים שאני ראיתי בוצעו לע"י ישראל הנם מלפני למעלה מ5 שנים, הרבה התפתח מאז.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tamido ע"פ הכתבה, מפא"ת מחפש כיסוי נוסף ליירוט רקטות - ככל הנראה מה שכיפת ברזל אינה מסוגלת להתמודד.

לא כיסוי נוסף אלא סוג נוסף של מערכת - להגנה נקודתית.

ציטוט:

מכיוון שמדובר ברקטות לטווח קצר, בטווחים שהמחבלים יכולים לעשות שימוש גם במרגמות 120מ"מ ע"מ לקבל את אותו האפקט, מערכת מבוססת על טהרת הטילים לא תהיה אפקטיבית. על כן מערכות C-RAM כגון SKYGUARD (אשר הנה גם מערכת מבוססת על טילים) הנן פתרון שיש לשקול אותו.

מי אמר ש"כיפת ברזל" לא יודעת להתמודד עם פצמר"ים 120 מ"מ?

TUCSON, Ariz., Aug. 16, 2011 /PRNewswire/ -- Raytheon Company (NYSE: RTN) and Rafael Advanced Defense Systems Ltd have teamed to market the Iron Dome weapon system in the United States. Rafael developed the original Iron Dome to provide protection against rockets, artillery and mortar attacks.

מקור

ציטוט:

אגב, הניסויים שאני ראיתי בוצעו לע"י ישראל הנם מלפני למעלה מ5 שנים, הרבה התפתח מאז.

מה בדיוק התפתח מאז?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

בתחילה היה החץ שנועד למניעת איומים קיומיים על מדינת ישראל, גם עליו יש ויכוח אבל יש טענות רציניות בעד. כיום אנחנו מדברים על בניית מערך יקר ועתיר כח אדם המבוסס על חמש שכבות. מערך זה יצרוך כח המקביל ליותר מאוגדה, וחלק ניכר מאד מתקציב הביטחון הפנוי. הבעייה העיקרית היא שאנו מחייבים חלק ניכר ממשאבינו הבטחוניים להגנה. הדבר יגרור מלחמת התשה שבסופה כנראה יגמרו לנו טילי ההגנה או שנוכרע כלכלית. נראה לי ששימוש טוב יותר למשאבים יהיה השקעה בהקמת אוגדה נוספת, ו/או יכולת התקפית של חיל האוויר, ו/או הגדלת יכולות האש ביבשה. כל אלה יעזרו להכריע מלחמות . יש צורך בהגנה נגד-טילית מסויימת אבל אסור לצאת מפרופורציה. לא ניתן למגן הרמטית את המדינה נגד טק"ק ורק"ק והשקעה בכיוון כזה לא תישא פירות. יש לי הרגשה שמנסים להשקיע במערכות שימנעו את הצורך של הקברניטים להחליט. להערכתי זהו מאמץ עקר.

בוא נגיד שאתה צודק ואנחנו באמת ממגנים את עצמנו לדעת. אני כותב בוא נגיד כי בפועל אתה לא צודק.
אף אחד לא מבטל את הצורך ואת היכולות ההתקפיות של מדינת ישראל.
אבל אתה צודק שחלק ניכר מן התקציב למיגון ובמידה וזה פותר את הבעיה, זה מצויין.

מטרת הצבא היא לא להרוג מחבלים, לא לייצר התראה ולא להבטיח נקמה. המטרה היא להגן על האזרחים.
כל פעם שמערכות הגנה עושות את העבודה שלהן, הצבא ממלא באופן ישיר את מטרתו.
הרבה יותר מסיכול ממוקד מוצלח. שכן לאחר סיכול ממוקד לעיתים קשה להעריך האם באמת מנענו פגיעה באזרחים. טיל שכוון לעיר בישראל ויורט אומר שהרצון והנסיון של האויב לפגוע בנו כשל.
גם מבחינת עלות הטיל, כיפת ברזל הוא אחד הטילים הזולים ביותר של רפאל. (אם לא הזול שבהם) חיסול ממוקד, הפצצה בעזה או שאר פעולות התקפיות ברוב המקרים עולים יותר מאשר יירוט.

אני מסכים איתך שאסור לפעול רק בצד ההגנתי, אבל למרות שיירוט של רקטה לא מייצר זקפה לאומית כמו חיסול מוצלח, עדיין חייבים להמשיך ולמגן את עצמנו, לפתח טכנולוגיות בנושא ולאפשר לצהל למלא את תפקידו, הגנה על אזרחי המדינה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

הכל עניין של מינון. כח האדם והתקציב הבטחוני הוא נתון (בסכנת הפחתה). בניית יכולת הגנה על חשבון ההתקפה לא תשרת את המטרה. אם יצליחו לכפות עלינו מלחמת התשה בה כל המדינה נמצאת במקלטים במשך חודשים, ומפעם לפעם נגרם נזק רציני (אין הגנה של 100% ), וכאשר ההגנה נגד הרקטות והטילים עולה הרבה יותר מהרקטות והטילים עצמם אנו נפסיד במלחמה. במקביל להגנה אנו צריכים להכנס לשטח האוייב, לעצור את השיגורים ולפעול מהאוויר כנגד האיומים הרחוקים. עוד יצויין שב40 השנה האחרונות הערבים לא פתחו נגדנו במלחמה קונבנציונלית לאור יחסי הכוחות שהיו נגדם. העברת משאבים מההתקפה להגנה תשנה את המצב לרעתנו.

הרי אם 50% מתקציב הבטחון היה מוקדש לבניית מקלטים ומדינת ישראל היתה עוברת לחיות תחת האדמה, היתה מושגת הגנה מלאה על חיי האזרחים, אבל מובן שמערכת הבטחון לא היתה ממלאת את יעודה. ההגנה שאמורה לספק מערכת הבטחון היא לא רק הגנה על חיי האזרחים, אלא גם הגנה על אורח חייהם ועל הריבונות של המדינה ויכולתה לשלוט בעתידה. ההתמגנות ההולכת וגוברת של ישראל משפרת את ההגנה על חיי האזרחים על חשבון המטרות האחרות, הן משום שמשאבים גדולים מושקעים בתחום הזה על חשבון אחרים, והן משום שהמיגון נותן להנהגת המדינה אפשרות לדחות עוד ועוד קבלת החלטות מדיניות, אסטרטגיות ובטחוניות. במילים אחרות, השקעה מוגזמת במיגון ודחיקת היוזמה הצבאית והמדינית היא העדפה של הטווח הקצר על הטווח הארוך.

עד כאן בלי להכנס לפוליטיקה ממש.

אגב, לדעתי באופן אבסורדי המערכת הבטחונית (הצבא בעיקר) היתה עסוקה עד לא מזמן בעיקר במיגון עצמה. מבחינה זאת יש דווקא הרבה לחיוב בפרוייקטים למיגון נגד רקטות משום שהם שמים את האזרחים במרכז.

לא אני לא רואה את הגנת האזרחים באופן הצר ביותר.
ברור לי שגם התקפה על מחסני תחמושת, חיסול מפקדים בכירים, לחץ מנטלי על האויב ועוד הם חלק מהעמידה במטרה ובמשימה של הגנה על אזרחי המדינה.
מצד שני, ברור לי שלא פעם הטענות כנגד כיפת ברזל ושאר מרכיבים הגנתיים, הם תוצאה של הרצון שלנו בצבא אמיץ, תוקף ויוזם. ובעיקר מתוך התפיסה שהתקפה היא צורת ההגנה היחידה שראויה.
נראה לי שכיפת ברזל מעבר להגנה המידית והחשובה שניתנת על ידה. מספקת למדינת ישראל גם את הזכות שלא להיות נגררת אחרי כל פרובוקציה אלא לפעול ברגע בו היא מוצאת לנכון.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

חיל טילים ממלא את כל הדרישות שלך: הוא התקפי, זול יחסית לטייסת, יעיל, מדויק, מהיר, ולא מסבך אותך עם המדינות בדרך.
בזמן האחרןו יש ניצנים של תנועה במחשבה הצבאית לכיוון הזה. אני מקווה שעוד לא איחרנו. כי האויב הבין את זה הרבה קודם, ובעוד אנחנו משקיעים הון עתק במערכות הגנה יקרות וטייסות קרב ואוגדות שיריון שלא יכולות לזוז ממקומן בגלל שיש קורנטים (!) בסביבה, ואם רק יסלקו את הקורנטים הם מה זה יקרעו לאויב את התחת...האויב המופכח ראה את המציאות בעיניים פקוחות, וכבר בנה חיל טילים שעוקף את כל יכולות ח":א ושם אותן ללעג.
בקצב הזה - ח"א עצמו במלחמה הבאה יגיע למצב של חדלות פרעון, יסתגר בבסיסים ובדתקים בגלל איזור נגוע בטילים שיגיע ממש עד לשיכון המשפחות.

חשבתי שביבי ושטייניץ יעשו את השינוי. שטייניץ היה תומך נלהב בקונספט.
אבל מסתבר שטעיתי.
את הלקח כמובן נפיק אחרי המלחמה הבאה. אז יהיה לנו חיל טילים לתפארת - רק כדי לגלות שהאויב עלה על פטנט חדש.

כתבתי באופן כללי "ו/או הגדלת יכולות האש ביבשה" כדי לא לפתוח ויכוח בתוך ויכוח.

האם לא נכון יותר להקיף את רצועת עזה בכמה סוללות שיירטו רקטות בשלב ההמראה קרוב לרצועה. האם זה ישים מבצעית / טכנולוגית?

לא עשו את זה, אז כנראה שהתשובה היא "לא".

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

האם לא נכון יותר להקיף את רצועת עזה בכמה סוללות שיירטו רקטות בשלב ההמראה קרוב לרצועה. האם זה ישים מבצעית / טכנולוגית?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion לא עשו את זה, אז כנראה שהתשובה היא "לא".

ואולי זה ענין כלכלי, שהרי בשלב ההמראה של הרקטות, עדיין אין לדעת אם יפלו בשטח פתוח, ולכן יצריך יירוט כל רקטה = הרבה כסף.

בנוסף, היצרן לא "ישמח" למכור מעט סוללות...

זה לא נכון.
בהמראה כבר יודעים את כל מה שצריך לגביי היעף של הרקטה מנגד-כולל איפה היא עלולה לפגוע.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי avifresh ואולי זה ענין כלכלי, שהרי בשלב ההמראה של הרקטות, עדיין אין לדעת אם יפלו בשטח פתוח, ולכן יצריך יירוט כל רקטה = הרבה כסף.

אני לא יודע האם זה עניין של זמן תגובה (גילוי רקטה, חישוב מסלול, הספקת פיתרון ירי למשגר, זמן מעוף הטיל המיירט), או הטווח וסיג רום המוגבלים של טילים "כיפת ברזל", או משהו אחר.

ציטוט:

בנוסף, היצרן לא "ישמח" למכור מעט סוללות...

אני לא מאמין שיש במשרד הביטחון והתעשיה הביטחונית אנשים עד כדי כך ציניים. פשוט יותר להניח שהסיבה היא טכנית.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ביצועי מערכות נ״מ טובים לרוב משמעותית עבור מטרה מתקרבת לעומת מטרה מתרחקת. אם תציב את המערכת על גבול עזה, הרקטות תעבורנה את המערכת במהירות, ואז יווצר מצב של רדיפה בו היכולות פחותות.*

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nitch ביצועי מערכות נ״מ טובים לרוב משמעותית עבור מטרה מתקרבת לעומת מטרה מתרחקת. אם תציב את המערכת על גבול עזה, הרקטות תעבורנה את המערכת במהירות, ואז יווצר מצב של רדיפה בו היכולות פחותות.*

זה נכון כמובן. אבל למה לא יורטו רקטות שנפלו באשדוד, כאשר הרקטות שנפלו באשקלון יורטו? לא מדובר כאן במטרה מתרחקת אלא מתקרבת. יש מספיק זמן לתגובה. מה שכן, המהירות הזוויתית של המטרה ביחס למשגר תהיה שונה. וזה נראה לי כמו הסבר טוב, למה לא מעשי להציב סוללות "כיפת ברזל" בסמוך לרצועת עזה או בין הרצועה לישובים, אלא צריך למקם אותן ליד האיזורים המוגנים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לדעתי החליטו פשוט שמבין 2 הסוללות שיש לנו, עדיף שאחת תגן על באר שבע והשניה תגן טוב יותר ובצורה ממוקדת יותר על אשקלון (בשתי הערים אגב, יש בית חולים - יתכן וגם זה היה אחד מהשיקולים). יכול להיות גם שהסתמכו על כך שלפלסטינאים יהיה קשה יותר לפגוע באשדוד מאשר באשקלון כי היא יותר רחוקה וממערב לה יש ים, ומצפון לה הטילים של הפלסטינאים כבר לא מגיעים.
שוב, הכל ספקולציות והנחות כי זה כל מה שיש לנו, בהיעדר מידע קונקרטי...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt לדעתי החליטו פשוט שמבין 2 הסוללות שיש לנו, עדיף שאחת תגן על באר שבע והשניה תגן טוב יותר ובצורה ממוקדת יותר על אשקלון (בשתי הערים אגב, יש בית חולים - יתכן וגם זה היה אחד מהשיקולים). יכול להיות גם שהסתמכו על כך שלפלסטינאים יהיה קשה יותר לפגוע באשדוד מאשר באשקלון כי היא יותר רחוקה וממערב לה יש ים, ומצפון לה הטילים של הפלסטינאים כבר לא מגיעים. שוב, הכל ספקולציות והנחות כי זה כל מה שיש לנו, בהיעדר מידע קונקרטי...

אני לא חושב שמדובר בהחלטה אלא בהגבלות של המערכת. אם הייתה אפשרות טכנית לספק כיסוי רחב יותר (נגיד גם אשקלון וגם אשדוד במקום אשקלון בלבד), אני סבור שהיו עושית את זה. זה שלא עשו זאת, לדעתי פירושו שאין יכולת כזאת.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

פשטנית לא אמור שהיא לא נכונה.

מה הן לדעתי המגבלות הטכניות האפשריות כבר אמרתי: זמן תגובה, טווח\סיג רום, מהירות זוויתית של המטרה יחסית לטיל המיירט.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אני בהחלט מסכים שישנם אנשים שיודעים הרבה יותר מאיתנו אבל הם גם יכולים לטעות, לכן זה לא צריך למנוע מאיתנו לחשוב אחרת.

מכל הסיבות הטכניות שכתבת היחידה שנראית הגיונית היא זמן תגובה וזה ניתן לשפר בדרכים הבאות:

1. המשגר לטילי היירוט ישגר את המיירטים בצורה אנכית בלבד ועי"כ מונעים את הצורך במערכת ההגבהה והצידוד של המשגר. המיירט עצמו לאחר השיגור יעשה את התיקון הנדרש על מנת לטוס לכיוון המטרה. אני חושב שה"מנתר" עובד בצורה דומה.

2. את ההתראה לגבי שיגור הגראד צריך לקבל מכטב"מ התראה שמשייט בגובה רב 24/7, והוא יעביר את האינפורמציה על השיגור למערכת השו"ב שתשגר את הטיל. גם אם המכ"ם של מערכת היירוט עדיין לא קלט את הגראד, המיירט ישוגר ולאחר השיגור יבצע את התיקונים הנדרשים על מנת לפגוע בגראד.

בנוסף בשלב זה של השיגור, הגראד היא מטרה חמה ולמיירט יהיה קל יותר להתביית עליו. לדעתי, המיירט חכם יותר, עם יכולות האצה ותמרון טובים יותר, ולכן הוא יוכל ליירט את הגראד.

אולי נקצר את זמן השיגור המבוזבז ,
במקום זה ירחפו להם טילי ירוט סביב עזה וברגע שהמכם שלהם יזהה שיגור הם יחשבו מי הכי קרוב לירוט ויירטו את את הטיל.

ועכשיו ברצינות.
בלי להכיר יותר מידי את המערכת (פרט לפרסומים מהעיתון) לכל ירוט יש כמה שלבים בכלליות.
1. שלב זיהוי האיום.
2. שלב חישוב האיום (האם האיום יפגע או לא)
3. שלב חישוב פיתרון הירי.
4. שיגור טיל המיירט
5. זמן טיסה
6. פגיעה במטרה.

כל אחד מהשלבים לוקח זמן מסויים ויש גם מקסימום שינתן לשפר את הזמן הזה (לדוגמא אלגוריתם חיפוש מייטבי יהיהO(LOG(N))i )
כמו כן יתכן ששלב אחד מתבצע לפני השלב השני , אין לי מושג.

מן הסתם ככל שהמרחק בין אזור השיגור למיירט יותר גדול יש יותר זמן לבצע את כל אחד מהשלבים, כאשר המגבלה בסופו של דבר תהייה טווח המיירט והמערכת.
מכוון שאנחנו לא יכולים להכנס לפרטים נוספים לגבי המערכת בגלל סיבות צנזורה מוצדקות , ישנם מספר פרמטרים שיתכן שמתקיימים למרות שלא פורסמו.
אגב , אם תצליח למצוא אלגורתים חיפוש יעיל יותר מובטחת לך זכייה בפרס טורינג , ואולי אף בפרס נובל למתמטיקה.

קודם כל תודה על התשובה המלומדת. אני בנושאים אלו בור ועם הארץ ואשמח ללמוד.

"במקום זה ירחפו להם טילי ירוט סביב עזה וברגע שהמכם שלהם יזהה שיגור הם יחשבו מי הכי קרוב לירוט ויירטו את את הטיל"

ירוט טילי הגארד מהאויר הוא הפתרון הקלאסי. השאלה איך עושים את זה.

הדרך לדעתי היא לשגר כטב"מים שיסתובבו מעל עזה 24/7 יתנו למערך הקרקעי התראה על השיגור, ובו בזמן ישגרו טילים לכיוון נקודת השיגור. כל הנתונים הנחוצים ליירוט יעברו לטיל היירוט בדרך הרגילה ע"י מכ"מ קרקעי ומערכת השו"ב.

אם נפעל בדרך הזו יתכן שנוכל להקטין את זמן התגובה וזאת ע"י הפעלת 3 השלבים הראשונים תוך כדי השיגור ולא לפניו.

וזה נכון גם לגבי שיגור קרקעי ורצוי ע"י שיגור הטילים בצורה אנכית.

ירוט הגארדים אחרי השיגור זהו נתון שחייב להתקיים. אין אפשרות להגן על כל הערים בטווחי הירי של עזה, הם התחילו עם קאסם, עברו לגראד, ובקרוב יקבלו גם טילים אחרים עם טווח שיביא אותם לתל אביב. זה רק עניין של זמן עד אשר מערכות גי.פי.אס יותקנו בטילי הגראד ואחרים שיתנו לכל טיל דיוק רב שיאלץ אותנו ליירט את כולם ללא יוצא מהכלל. רק ירוט הטילים מעל עזה יתן פתרון לבעיה, כל פתרון אחר הוא חלקי בלבד.

קודם כל אנחנו מסכימים שהתראה על שיגור צרכה להתקבל בזמן המהיר ביותר אבל :
א. מי אמר שאין מכ"מים שנותנים התראות כאלה מסביב לעזה ? (אין לי מושג אבל זה יתן אותו אפקט בצורה יותר זולה מאשר כט"במים עם מכ"ם).
ב. למה אתה חושב שמשגר אנכי יהיה מהיר יותר ממשגר שמכוון בכוון המטרה ?
ג. אם הם ישפרו את הרקטות שלהם ויסיפו דיוק , GPS ומערכות אחרות כולל מערכות ניהוג הרקטות (או הטילים) כבר יהיו יקרים בסדר גודל למחיר שלהם היום וכך הם יצטרכו לצמצם את כמותם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cu1 קודם כל אנחנו מסכימים שהתראה על שיגור צרכה להתקבל בזמן המהיר ביותר אבל : א. מי אמר שאין מכ"מים שנותנים התראות כאלה מסביב לעזה ? (אין לי מושג אבל זה יתן אותו אפקט בצורה יותר זולה מאשר כט"במים עם מכ"ם). יכול להיות וזו רק השערה, גם אני לא יודע שהכטב"מ יתן התראה וויזואלית ואולי נראה את ההכנות לשיגור הטיל, ונוכל לפעול מוקדם יותר. ב. למה אתה חושב שמשגר אנכי יהיה מהיר יותר ממשגר שמכוון בכוון המטרה ? בעתיד עלול להיות מצב שבו גם בגדה יהיו טילי גראד, ואנו עלולים לחטוף מכל הכיוונים, ובמקרה כזה ברור שמשגר אנכי יהיה מהיר יותר. ואם אי פעם ירצו למגן את המשגר, משגר אנכי יהיה חשוף פחות ממשגר שצריך רדיוס סיבוב. ג. אם הם ישפרו את הרקטות שלהם ויסיפו דיוק , GPS ומערכות אחרות כולל מערכות ניהוג הרקטות (או הטילים) כבר יהיו יקרים בסדר גודל למחיר שלהם היום וכך הם יצטרכו לצמצם את כמותם. יכול להיות אבל לפטרונים שלהם באיראן זה לא יזיז הרבה בחשבון הבנק. תראה הגנת נקודה טובה לבסיסי ח"א ובסיסים אחרים. למיגון ערים וכפרים ברחבי ישראל אין שום סיכוי שהגנה נקודתית תספיק. הפתרון לעזה הוא ביירוט הטילים מעל הרצועה בדרך זו או אחרת.

בקיצור , סיכול שיגורים הוא משימה רב שכבתית שמתחילה במודעין ממשיכה בסיכול הברחות ובחיסול חוליות עד לחוליה האחרונה של יירוט המשגרים.
לגבי זה שלאירנים יש תקציב בלתי מוגבל אני לא מסכים , גם האירנים מתמודדים עם בעיות כלכליות פנימיות וחיצוניות .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 מכל הסיבות הטכניות שכתבת היחידה שנראית הגיונית היא זמן תגובה וזה ניתן לשפר בדרכים הבאות...

למה הסיבות האחרות לא נראות לך הגיוניות?

זמן תגובה זהו כנראה הפרמטר שהכי קשה לשפר, בגלל שהוא קרוב לאופטימלי.

ציטוט:

1. המשגר לטילי היירוט ישגר את המיירטים בצורה אנכית בלבד ועי"כ מונעים את הצורך במערכת ההגבהה והצידוד של המשגר. המיירט עצמו לאחר השיגור יעשה את התיקון הנדרש על מנת לטוס לכיוון המטרה. אני חושב שה"מנתר" עובד בצורה דומה.

לדעתי זה לא יקצר את זמן התגובה אלא יאריך אותו. "כיפת ברזל" היא לא מערכת לכיסוי 360 מעלות. אני לא ראיתי פרטים על זוית הכיסוי, אבל בוא נגיד שהיא בסביבות 120 מעלות (שדה ראיה של מכ"ם "רז" סוללתי).

ציטוט:

2. את ההתראה לגבי שיגור הגראד צריך לקבל מכטב"מ התראה שמשייט בגובה רב 24/7, והוא יעביר את האינפורמציה על השיגור למערכת השו"ב שתשגר את הטיל. גם אם המכ"ם של מערכת היירוט עדיין לא קלט את הגראד, המיירט ישוגר ולאחר השיגור יבצע את התיקונים הנדרשים על מנת לפגוע בגראד.

לא הבנתי מה זה יתן ואיך אתה מציע לעשות את זה (להתקין מכ"ם "רז" על כטב"ם?).

ציטוט:

בנוסף בשלב זה של השיגור, הגראד היא מטרה חמה ולמיירט יהיה קל יותר להתביית עליו. לדעתי, המיירט חכם יותר, עם יכולות האצה ותמרון טובים יותר, ולכן הוא יוכל ליירט את הגראד.

שיטת ההנחייה של מיירטי "כיפת ברזל" היא מכ"ם אקטיבי ולא א"א, כך שאין משמעות לטמפרטורה של המטרה. מה גם, המנוע הרקטי של רק"ק פועל בסביסות שניה אחת והיירוט מתבצע בשלב הסופי של מעוף המטרה, עד כמה שאני מבין.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

[QUOTE=Centurion]למה הסיבות האחרות לא נראות לך הגיוניות?

זמן תגובה זהו כנראה הפרמטר שהכי קשה לשפר, בגלל שהוא קרוב לאופטימלי.
לכן אמרתי שצריך לעשות את האיתור מהאויר, לשגר ברגע שידוע ששוגר טיל ותיקונים לעשות תוך כדי הטיסה.

לדעתי זה לא יקצר את זמן התגובה אלא יאריך אותו. "כיפת ברזל" היא לא מערכת לכיסוי 360 מעלות. אני לא ראיתי פרטים על זוית הכיסוי, אבל בוא נגיד שהיא בסביבות 120 מעלות (שדה ראיה של מכ"ם "רז" סוללתי).
אולי כרגע לא צריך כיסוי של 360 מעלות אבל דברים משתנים ושטיחים יגיעו (נקווה שלא) גם מהצפון וגם מהדרום כיסוי של 360 מעלות יהיה רצוי.

לא הבנתי מה זה יתן ואיך אתה מציע לעשות את זה (להתקין מכ"ם "רז" על כטב"ם?).
זה אני לא יודע. אני לא בטוח שצריך מכם מערכת ראיה שתצביע על שיגור תספיק.

שיטת ההנחייה של מיירטי "כיפת ברזל" היא מכ"ם אקטיבי ולא א"א, כך שאין משמעות לטמפרטורה של המטרה. מה גם, המנוע הרקטי של רק"ק פועל בסביסות שניה אחת והיירוט מתבצע בשלב הסופי של מעוף המטרה, עד כמה שאני מבין.
זה אולי נכון לעכשיו אבל אין ברירה ויצטרכו לירט את הגראדים מעל הרצועה אחרת יצטרכו עשרות מערכות שיגור.

QUOTE]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 זה אני לא יודע. אני לא בטוח שצריך מכם מערכת ראיה שתצביע על שיגור תספיק.

כדי לשגר מיירט צריך לדעת את המסלול שלו (כי רוב הפעמים הרקטות נופלות בשטחים פתוחים ולא מצריכות יירוט). כדי לחשב את המסלול, צריך מכ"ם "רז" או דומה.

בנוסף, אני לא רואה איך השימוש בכטבמ"ים יכול לשפר את זמן התגובה באופן משמעותי.

ציטוט:

זה אולי נכון לעכשיו אבל אין ברירה ויצטרכו לירט את הגראדים מעל הרצועה אחרת יצטרכו עשרות מערכות שיגור.

המערכת הנוכחית לא יודעת ליירט "גראדים" בתחילת המסלול הבליסטי, כך נראה. כדי לעשות את זה צריך לפתח מערכת שונה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion כדי לשגר מיירט צריך לדעת את המסלול שלו (כי רוב הפעמים הרקטות נופלות בשטחים פתוחים ולא מצריכות יירוט). כדי לחשב את המסלול, צריך מכ"ם "רז" או דומה. בנוסף, אני לא רואה איך השימוש בכטבמ"ים יכול לשפר את זמן התגובה באופן משמעותי. היתרון העיקרי בכטב"מ היא היכולת שלו לראות את השטח, לאתר משגר נייד שיוצא ממסתור וכו. כאן היתרון של הכטב"מ. ההתראה המוקדמת שנקבל ע"י הכטב"מ תאפשר לנו לשגר טיל ממשגר קרקעי לכיוון האיום, ואת התיקונים שנחוצים ליירוט עצמו נעשה בהמשך בעזרת מכ"מ זה או אחר. המערכת הנוכחית לא יודעת ליירט "גראדים" בתחילת המסלול הבליסטי, כך נראה. כדי לעשות את זה צריך לפתח מערכת שונה. אם זה המצב ומערכת הנוכחית לא מסוגלת ליירט טיל מעל עזה, אזי יש לנו בעיה גדולה. וצריך לפתח/למצוא פתרונות אחרים. ולמה שתהיא בעיה ליירט טיל שמתרומם מעזה? אם זה טווח שיקחו טיל אחר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 היתרון העיקרי בכטב"מ היא היכולת שלו לראות את השטח, לאתר משגר נייד שיוצא ממסתור וכו.

נגיד שהגילוי נעשה מלמעלה (מגדל, בלון, כל טייס, חללית) ולא מהקרקע. אולי תרוויח מזה משהו כמו חצי שניה. השאלה היא האם חצי השניה הזאת תעשה הבדל ותצדיק פריסת אמצעי גילוי שיגור מעל לעזה.

ציטוט:

כאן היתרון של הכטב"מ. ההתראה המוקדמת שנקבל ע"י הכטב"מ תאפשר לנו לשגר טיל ממשגר קרקעי לכיוון האיום, ואת התיקונים שנחוצים ליירוט עצמו נעשה בהמשך בעזרת מכ"מ זה או אחר.

אבל לא ענית איך אפשר לשגר טיל בלי לדעת לאן הוא מכוון. הסטטיסטיקה האחרונה מראה שמשהו כמו 20% מכלל השיגורים פוגעים באיזורים מיושבים, והשאר לא מוגדרים כמסוכנים. כלומר אפילו אם היה אפשר להכניס שינוי קטן ולבצע יירוטים כמו זאתה מציע, העלויות היו מזניקות פי 5 רק בגלל השיגורים הלא הכרחיים של טילי "תמיר". ואז צריך לשאול, האם הגנה כזאת בכלל מקובלת משיקולים כלכליים.

ציטוט:

אם זה המצב ומערכת הנוכחית לא מסוגלת ליירט טיל מעל עזה, אזי יש לנו בעיה גדולה. וצריך לפתח/למצוא פתרונות אחרים.

אני לא רואה את הבעיה. "כיפת ברזל" עושה את מה שהיא תוכננה לעשות.

ציטוט:

ולמה שתהיא בעיה ליירט טיל שמתרומם מעזה? אם זה טווח שיקחו טיל אחר.

למה, לדעתי, יש בעיה ליירט טיל מעל לעזה כבר אמרתי: זמן תגובה (לא רק גילוי השיגור אלא גם חישוב מסלול בליסטי), טווח\סיג רום ומהירות זוויתית של המטרה.

אני מניח שטכנית אפשר לעצב מערכת שתדע ליירט רקטות בשלב ההתחלתי של המסלול הבליסטי שלהם, ולא בשלב הסופי. אבל זה ידרוש ביצועים טובים הרבה יותר, ולכן גם יעלה את המחיר בצורה משמעותית, מעבר לסביר. אחרי שיירוט נעשה יקר מדי, הוא יגרום יותר נזק כלכלי למדינה מאשר הרקטות עצמן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תרשה לי להבהיר את דעתי פעם אחרונה, הוויכוח ביננו לא מעניין את כל הקוראים.
1. הטילים של החמאס משתכללים מטיל לטיל, הדיוק גדל, עוצמת הרש"ק גדלה ואנחנו צריכים להתאים את הפתרונות שלנו לעתיד ולא למצב דהיום.
2. לדעתי הפתרון הוא להשמיד את הטילים מעל עזה ולא מעל באר שבע. כיפת ברזל לא יכולה לעשות את זה, זה אולי נכון, זו מערכת להגנת נקודה והיא צריכה להפרס במטרה להגן על שדות תעופה ועוד מטרות צבאיות ואיסטרטגיות. להגנה על ערים בדרום, צריך מערכת שונה שתוכל לפגוע בטילים בזמן השיגור.

נדמה לי שקראתי שברפאל כבר עובדים על דבר כזה...שאחרי כמה שניות בודדות הרקטה של האויב תושמד,אבל יש זמן עד שמערכת כזאת תהיה בשלה.

בהחלט מסכים עם כיוון המחשבה שלך. אין ביכולתנו למגן את כל הארץ, זה פתרון שטוב בעיקר לתעשיות הבטחוניות, ומקנה איזו שהיא אשלייה לציבור, כאילו שיש לנו את היכולת להגן עליהם. מערך הטילים צריך להגן על מקומות מסויימים, ובראש ובראשונה על בסיסי ח"א ונקודות איסטרטגיות. התושבים צריכים לשבת במקלטים מספר ימים, ולאפשר לצבא לסיים את הפעילות שלו להשמדת מערך הטילים ומנהרות ההברחה. אני במקום למגן את עצמנו לדעת כפי שאמרת, הייתי משקיע בשני אלמנטים אחרים והם:

1. הייתי משקיע כספים, זמן וכל מה שצריך על מנת לפתח ולייצר מערכת לגילוי וזיהוי מיקומם של טילים ומשגרים בזמן הכנתם לירי, והקניית יכולת לח"א לפגוע בהם במיידית.
זאת ניתן להשיג ע"י כטב"מים שישהו באויר 24 שעות וישגרו חימוש כנגד המטרות שיתגלו, או יפנו כטב"מי תקיפה כנגד מטרות אלו.

2. אלמנט נוסף שצריך לטפח ולהציג לתושבי הרצועה, היא את יכולת ההשמדה של מטרות ברצועת עזה ובצורה כואבת שתבהיר לתושבים ולמחבלים את המחיר שהם ישלמו על פגיעה בנו, לא יהיה שקט אצלנו, לא יהיה שקט בשטחים שלהם. הצגה יפה היינו עושים אם היינו למשל משמידים את כל מנהרות ההברחה, ואני יודע שיש להם מאות מנהרות אבל גם לנו יש מאות מטוסים ופצצות חכמות. כמובן גם פיצוץ של פצצת דלק אויר במשקל 10 טון מעל הים מול עזה ב-12 בלילה היה משגר את המסר הנכון לתושבים.

ואם לפתח ולייצר טילים, אזי כאלו שיפגעו ב"גראדים" כאשר הם מתרוממים מכן השיגור, ואם אפשר שיפלו ויתפוצצו בערי הרצועה.

הפתרון הכי יעיל , על כל חוליה שמשגרת תונחת פצצה שרדיוס ההשמדה שלה קילומטר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hedonists.ca/wp-content/uploads/2010/02/DavyCrockettBomb1.jpg]


זה המקום לאיקון שמלווה את התמונה והכותרת, אך לא מצאתי, לצערי, אייקון מתאים לציניות, אז תסתפק במלל הפעם.....

על מה מדובר? פצצת אטום קטנה?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

http://en.wikipedia.org/wiki/Davy_C...clear_device%29

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הדיחו אותך מ YNET ?

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

תחזור אחרי החגים, ואולי אז תחליט להתבטא כמו בנאדם בוגר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שאלת תם: האם לא ברור שהגנה אקטיבית אינה תחליף להתקפה?
אם באמת רוצים לסיים מצב, ולא להפוך אותו לנסבל, ואם רוצים לעשות זאת באמצעים צבאיים ולא מדיניים, חייבים לתת מענה טוב מזה.
אני נזכר בלימודי הפשוטים מבה"ד 1, ולעקרון שאומר שקו ההגנה סופו להיפרץ.
בקרב רגיל, הכוח המגן מנצל את אחיזתו בשטח ואת הכנותיו לבלום את פריצת התוקף, ולהכיל אותו. במצב של הכלה ניתן להשמיד את האויב או לעבור להתקפה.
במקרה שלנו, לא ניתן לבצע הכלה מאחר והתוקף לא ממש מסכן את עצמו ולא מעביר את הלחימה לשטח המגן, אלא מכה בעזרת אש.
לכן, הפתרון ההגיוני (בעיני הדיוט כמוני) הוא לתקוף ולגרום לכך שהשטח ממנו האויב משגר הוא השטח שעליו אני מגן, וכך אני מכריח אותו לחשוף את עצמו לקרב יותר קלאסי (כמובן ש"קלאסי" במובן הזה פירושו קרב של כוחות מתמרנים ולא קרב של אש, ואין הכוונה לקרב של צבא בצבא, שוודאי לא קיים באיזור זה) ולתמרן אותו לעמדת נחיתות.
התמגנות נוספת, הגנה אקטיבית נוספת שקולה לעיבוי נוסף של חומה, שמטרתה להגן על שטח נרחב מאויב רב ונסתר, שפשוט ובהכרח יימצא את הדרך לעקוף אותה, מאחר והוא יכול לרכז מאמץ בנקודה אחת בקלות ולחדור את קו ההגנה, בעוד שהמגן נאלץ לבזבז משאבים רבים כדי לעבות את קו ההגנה במקום להתמקד ביכולת ההכלה, המנטרלת את התוקף גם אם קו ההגנה נפרץ.
אני מודה שזו מעט טקטיקה בגרוש, אבל אני חושב שהטיעון מסוגל להציג בצורה פשוטה את הבעיה שאנו נתונים בה כנגד התמ"ס בעזה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

במקרה זה המעבר מהגנה להתקפה הינו החלטה פוליטית גרידא ולכן זה נכון אבל לא ממש רלוונטי.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

1. את הפיתרון המיטבי צריך לחפש תחת אילוצי הרמה הממונה. טקטית, הפיתרון לגראדים ולקסאמים הוא לכבוש ולטהר את הרצועה. כניראה שברמה הלאומית, הממשלה מעדיפה להימנע מכך. לדעתי- בגלל רצון לפלג בין הרשות בגדה והחמאס ברצועה. ממילא, אפשר רק לנסות להגיע להרתעה ולא להכרעה. ההסלמה הנוכחית החלה אחרי תקיפות חה"א בעזה לפני שפורסמו ראיות על קשר של אותן "וועדות התנגדות" לפיגוע ליד אילת, כלומר ישראל בהחלט מנסה להרתיע את החמאס.

2. גם החמאס מנסה ליצור הרתעה- הוא מחקה את החיזבאללה ע"י ירי על אזרחים בתגובה לפעולות ישראליות, וצובר כל הזמן עוד רקטות. כל מערכת הגנה ישראלית מחלישה את ההרתעה של החמאס ומסייעת להגיע למצב נוח יותר לישראל. האם אפשר היה להגיע להרתעה כזו בדרך אחרת, שלא תעלה מאות מיליונים? אינני יודע.

אפשר להציג את הבעיה שלי כך: ברגע שמדינת ישראל החליטה לפתור את בעיית התמ"ס מעזה באמצעים צבאיים ולא מדיניים (וכך זה נראה), נראה שהמדינה מתמקדת בניסיון למנוע את ההתקפה, או בניסיון למנוע את התרחשותה.
לטענתי, מאבק זה הוא חסר תוכלת (באופן יחסי. ברור למערכות ההגנה האקטיביות יש הצלחות רבות, אבל הן לא פותרות את המצב. הן לכל היותר הופכות אותו לנסבל) מאחר והכוח המגן, לבד במקרים נדירים, אינו מסוגל למנוע את ההתקפה, בעצם הגדרתה- בגלל היכולת של התוקף להפתיע ולרכז מאמץ. כדי לפתור זאת, לפחות ע"פ השיעורים שאני זוכר מבה"ד 1, על הכוח המגן לנסות להשהות (לא למנוע) את הכוח התוקף כשהוא פורץ, לרכז מאמץ לכיוון התוקף, לנצל את ההכנה המוקדמת ואת האחיזה בשטח כדי לבצע הכלה.
מאחר והמדינה לא מסוגלת לבצע הכלה בעימות הנוכחי, מאחר והכוח התוקף לא מנסה לשלוט על שטח, על המדינה להפוך את המאבק הזה למאבק על שטח, בו היא תוכל ליישם את עקרונות הלחימה הקלאסית, ולא להיקלע למאבק של מניעה, בו נגזר עליה להפסיד.
ממילא הדבר רלוונטי גם לשאלת ההרתעה. אני חושב שמלחמת לבנון השנייה לימדה שהרתעה מוסגת בעיקר כשהאויב חש שהוא עלול לאבד את הנכס הגדול ביותר שיש לכוח מגן - השטח. ברגע שמתרחש קרב של אש, האוייב פשוט יגן על עצמו באמצעים יעילים יותר, יתכנן אמצעי תקיפה ארוכי טווח יותר הנשלטים מרחוק יותר, וימנע את יכולת התקיפה של התוקף ואת יכולתו להרתיע את אויב.
כמובן שהשאלה אם להפוך את המאבק למאבק קרקעי היא שאלה פוליטית ביסודה, אבל אני מעז לומר שהבעיה הצבאית שאני מציג היא בייסודה אמיתית.
מה אתה חושב?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הניתוח ברמת בה"ד 1 פשוט לא מתאים:
- מי כאן "התוקף"? נניח והחמאס לא יזם את הפיגוע באילת אלא רק, אולי, ידע עליו. האם אירועי סוף-השבוע הם התקפה ישראלית או חמאסית? ישראל לא נוקטת בשום "מאבק של מניעה" אלא מחפשת הזדמנויות לתקוף את החמאס.
- אני מניח שאחרי שנתיים וחצי של הברחות והכנות, מטח של פחות מ-10 רקטות אינו "ריכוז מאמץ" עבור החמאס. העימות הנוכחי הוא יותר דיפלומטי/הסברתי מצבאי.
- אם התקיפה היא באש ולא בתמרון, התגוננות ויירוט פעיל הן בדיוק המקבילות ל-"הכלה". קצת מזל והסיבוב הזה היה עובר ללא נפגעים ואבידות מרק"ק.
- האם האויב רגיש לאבדן שטח או לאבדן כוח? האם ההנחיות שלו הן להילחם עד לאיש האחרון או לסגת מפני כוח עדיף? בעופרת יצוקה, החמאס נסוג (שלא לומר, ברח). בחשבון כולל, האם "עופרת יצוקה" שיפר את מצבנו מול החמאס או להיפך- הרע את מצבנו יותר מאת מצב החמאס?

אם נשאר הרמת הניתוח של בה"ד 1, נגדיר "התקפה" כך: תמרון כוחות אל תוך שטח אויב על מנת לכבוש שטח, להשמיד אויב או שניהם. הגנה נגדיר "פעולה צבאית שמטרתה לבלום התקפת אויב או להגן על שטח".
מהגדרות זו עולה כי התקפות ישראל בימים האחרונים אינן "התקפה" במובן המלא של המילה. הן לכל היותר תקיפות נקודתיות באש (ושוב, אני חושב שזה הלקח הגדול של לבנון 2 - העובדה שלא ניתן לנהל קרב אש בדומה לקרב יבשתי). ממילא אין שום הכלה מאחר ואין כוח אויב שמנסה לכבוש שטח או להשמיד את כוחותינו. בנוסף, עולה כי ישראל לא מנהלת קרב הגנה רגיל, מאחר ואין נסיון לתקיפת כוחותינו או לכבוש שטח, ולכן לא מתאפשרת טכניקה של הכלה אלא של מניעה, לכל היותר.
אם נתייחס לרגע לחמאס, נראה שגם הוא לא מנהל קרב התקפה "תו"לי", מאחר ואין כאן תמרון, וממילא ברור (מעבר לכך שהוא ארגון טרור) שלא תמצא לו הכרעה צבאית ע"י לחימה זו, אלא שהוא מבקש הכרעה אחרת (פסיכולוגית).
כשכתבתי שחמאס מרכז מאמץ, זה היה מתוך השוואה- הטילים והרקטות של חמאס בדומה לכוח תוקף, ומערכות ההגנה האקטיביות של ישראל בדומה למערך ביצורים. וקו המגע סופו להפרץ = מערך ההגנה האקטיבית אמור להיות השלב הראשון בהגנה, ולא מהותו העיקרית.
אני עדיין חושב שהתשובה הן להרתעה והן להכלה והכרעה תלויה לחלוטין בתמרון קרקעי, אם ננתח ע"פ בה"ד 1. כרגע אנו מנהלים מלחמת אש, שהיא מעצם מהותה פחות צבאית, מאחר והשגיה הצבאיים מוגבלים מאוד. ברגע שהקרב הופך להיות קלאסי יותר במהותו, הוא מאפשר לצבא מאורגן את כל הייתרונות.
ובנוגע לעופרת יצוקה- אל תזלזל בנסיגת חמאס במבצע. לא היה מדובר במהלך פשוט מבחינתם, וזה אפילו הגיוני. אם נחזור שוב לספרות של בה"ד 1, אני זוכר ספר שמסכם את עקרונות ההגנה (לא זוכר מי כתב אותו) שנפתח באמירה שההתקפה יאה יותר לחייל, מאחר וקשה למפקד מאוד להסביר לחייליו מדוע הם נסוגים מפני אויב, וקשה לו ההתמודדות עם נפילת המורל המלווה בכך. אני משער שהדבר מתאים גם לחמאס.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

http://www.idf.il/1531-12943-he/Dover.aspx

הסוללות בבאר שבע ובאשקלון התמודדו עם מטחי גראדים, ולא נלחצו משום התפתחות. סוללה שלישית - בשבועות הקרובים: "אנחנו נחושים להמשיך הלאה". במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר סיכמו השבוע עשרות יירוטים מוצלחים של סוללות "כיפת ברזל" בבאר שבע ובאשקלון. לאחר אירועי החדירה והירי ביום חמישי שעבר בגזרת אילת, עוד לפני שהחלו שיגורי התמ"ס (תלול מסלול) לעבר יישובי הדרום, עיבו בחיל האוויר את היערכות הסוללות.

עם תחילת השיגורים, הפעילו סוללות "כיפת ברזל" את ההגנה האקטיבית על המרחבים המיועדים, כנגד הרקטות שנורו. הפעם, נתקלו הסוללות במטחי רקטות בדמות מספר גראדים בבת אחת, דבר שלא מנע תגובה מידית ומדויקת. "אנו נתקלים במאפייני פעולה חדשים של האויב, אך מצליחים להתמודד איתם באופן תקין", אמר מפקד "כיפת ברזל", סא"ל שבי בן בוחר.

בסיום סבב ההסלמה ציין מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל דורון גביש, כי לוחמי ההגנ"א פעלו באופן מרשים בתחום יירוט הרקטות, ובסיוע מעטפת הכנף, המערך והחיל, נתנו הגנה לתושבי הדרום. למרות זאת, הוסיף תא"ל גביש כי מדובר במערכת ראשונה מסוגה בעולם וציין כי "אנו נדרשים להמשיך ללמוד, לתחקר ולהשתפר".

מפקד מערך ההגנ"א התייחס גם למשימה המרכזית השנייה של המערך - משימת הגילוי להתרעה לתושבי ישראל. הוא ציין כי "התושבים קיבלו התרעה כמעט מוחלטת על כלל הרקטות שנורו. זהו הישג משמעותי ומציל חיים, המיישם לקחים מהסלמות קודמות".

האזרחים זקוקים להגנה
לדברי סא"ל בן בוחר, ביחידה מודעים לכך שיש יותר אזרחים שזקוקים להגנת המערכת מאלה שיכולים בשלב זה לקבל אותה, אך בחיל האוויר ובתעשיות הביטחוניות פועלים במהירות האפשרית על מנת להעמיד סוללה שלישית. במהלך סיור בסוללת אשקלון, הבטיח שר הביטחון, אהוד ברק, כי "תוך שבועות בודדים נהיה עם מערכת שלישית של 'כיפת ברזל'". בחיל האוויר ציינו כי כוח האדם של הסוללה השלישית משתלב כבר עכשיו בעבודת הסוללות הקיימות, על מנת לצבור ניסיון מבצעי ולהתכונן לפריסה מידית עם הגעת הסוללה הנוספת. "זה הישג יוצא דופן שלנו ושל הלוחמים", אמר ברק והעריך כי פיתוח הסוללות הנוספות יואץ בתקופה הקרובה. "עד סוף 2013 יהיו לצה"ל תשע סוללות של 'כיפת ברזל', אלפי טילים, וגם הרגל הראשונה של מערכת 'שרביט קסמים' - השכבה שמעל 'כיפת ברזל'", אמר ברק.

סוללה נוספת של "כיפת ברזל" נמצאת בשלבי פיתוח בימים אלה. "הסד"כ יהיה גדול יותר מזה של הסוללות הקיימות", סיפר רמ"ד לוחמים במחלקת החובה, התכנון והמקורות (חות"ם) בחיל האוויר, רס"ן יאיר אהרוני. "בחודשים הקרובים יחלו המשרתים בה את ההסבה המקצועית". בחיל האוויר ציינו עוד כי הסוללה תיפרס בשטח בהתאם לצרכים המבצעיים ולהערכת המצב.

אין 100 אחוז
במערך ההגנה האווירית מרוצים מאוד כאמור מתפקוד המערכת בימים האחרונים. "אנחנו נחושים להמשיך הלאה", הבהיר סא"ל בן בוחר. "כל אירוע של פגיעה בנפש מדרבן אותנו להמשיך ולצמצם מקרים כאלה. אנחנו מתחקרים כל אירוע ואירוע ברמת פירוט גבוהה מאוד, למרות האינטנסיביות של האירועים". כל תחקיר כזה, סיפרו בחיל האוויר, מגיע לשולחנו של מפקד המערך.

כזכור, בתחילת השבוע נהרג יוסי שושן ז"ל בבאר שבע כתוצאה מפגיעה ישירה של גראד. "אירוע כמו שקרה בתחילת השבוע האחרון גורם לאסימון לחלחל, ואנחנו מבינים שיש לנו חלק קריטי בהגנת היישובים באזור", אמר מפקד הסוללה הפרוסה בבאר שבע, סרן איתמר עבו. "אנחנו מקווים לכמה שיותר יירוטים מוצלחים בהמשך".

"יש לנו תחושה טובה בזכות התושבים, ומשפחות שיצרנו איתן קשר בפריסה הקודמת התקשרו לשאול אם אנחנו מגיעים שוב", שיתף סרן עבו. "יחד עם זאת, הביטחון שאנחנו משאירים גורם לאנשים לצאת למרפסת ולצלם את היירוטים במקום להיכנס למקלטים - וזה דבר שמביא לפגיעות בנפש. צריך לזכור שאין 100 אחוז, וההגנה של המערכת איננה הרמטית".

ב"כיפת ברזל" לא יודעים להעריך עדיין האם ההסלמה שהתאפיינה בעשרות רקטות לעבר יישובי הדרום ובתקיפות אוויריות מרובות תימשך, אך מתכוננים לכל התפתחות. "אנחנו ערוכים ונערכים על מנת לאפשר אורך נשימה ככל שיידרש גם מבחינת תנאי האנשים בסוללה, ההיערכות שלנו לספיגה עצמית והחימוש שלנו, כדי לשמור על רצף הגנה עשרים וארבע–שבע", אמר סא"ל בן בוחר