דיונים קודמים:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E4+%F2%E1%F8%E9
דיון ברקטת העברי והחביב:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...FA+%F2%E1%F8%E9
דיון ברקטת העברי (MAR-290):
http://www.fresh.co.il/dcforum/dcbo...ewmode=threaded

ולנושא עצמו,

לאחרונה אספתי חומר על רקטת העברי וכתבתי ערך בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99_(%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%94


עברי (נקראת גם: MAR-290) הינה רקטה ארטילרית קרקע-קרקע חד שלבית המונעת בדלק מוצק מתוצרת תע"ש, שהתבססה על מערכות השיגור של רקטת ה-240 מ"מ (הקטיושה) מתוצרת ברית המועצות. בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור הרקטה הוצבה בחרמון במטרה לאיים על דמשק, במקרה של התקפת טילים סורית. בזמן מלחמת יום כיפור, כתוצאה בכיבוש החרמון לא נעשה שימוש ברקטה. ניתן לראות היום משגרי עברי במוזיאון בתי האוסף שביפו או במוזיאון חיל השריון בלטרון.



* בספרו של רונן ברגמן "זמן אמת - מלחמת יום כיפור" הוא טען כי הכינוי עברי מתייחס לטיל בעל ראש נפץ גרעיני! כמובן שאין לטענה הזו שום ביסוס.

ניתן לקרוא עוד על הרקטת בספר הסורים על הגדרות (שאמצא אותו השבוע - אוסיף אותו לערך)

בכל מקרה, זוהי ההודעה הראשונה שלי בפורום (אני קורא אותו באופן רצוף בשנתיים האחרונות).

1. אשמח להערות על הערך ובעיקר האם יש למישהו מידע נוסף.
2. בפורום יש המון מידע רב על נושאים שונים, וחבל שלא משמרים את הידע ע"י עריכת בויקיפדיה (אני יודע שחלק מהכותבים פה עושים זאת). אשמח לשיתוף פעולה בנושא צבא והעלאת חומר לויקיפדיה. - מי מרים את הכפפה?

חבל מאד שרקטה זו נמצאת במוזיאון ולא בארסנל הנשק של חיל התותחנים. עושה רושם שבעולם רקטות בקוטר 300 מ"מ נהיו מאד מקובלות למשל רוסיה, סין ולאחרונה גם ברזיל.

יש MLRS. רקטות 270מ"מ בעלות רש"ק מגוון, נפוצות בכל NATO , תוצרת ארה"ב.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

שמייצרות אחוז נפלים לא מבוטל....
ובל נשכח את אלמנט הטווח היחסית קצר של הרקטות הללו ביחס לאחרות בקוטר דומה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אתה צודק מצד אחד.
מהצד השני, בנאטו ובישראל מתבססים על חיל האויר להפצצה מדוייקת לטווחים ארוכים.
אם זה טוב או רע, שייך לדיון נפרד.

הסובייטים מתבססים על ארטילריה, האמריקאים על כוח אוירי.

כמו כן, יש את טיל ה ATCM, שמשוגר לטווחים ארוכים מתוך MLRS.
לישראל יש (כלומר ל- IMI לא לצה"ל) את EXTRA ו- LORA ודלילה GL.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ואני גם לא ממש חושב שיש קשר ישיר בין ארטילריה רקטית ותקיפות מדוייקות באמצעות כלי טייס.....
אלו שני נדבכים שלא ממש קשורים אחד לשני, אתה בהחלט יכל להתבסס על תקיפות באמצעות חמ"מ במקביל לשימוש במערכות מטל"ר לטווחים בינוניים - ארוכים לטובת צרכים אחרים של שדה המערכה..

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לרכוש מארה"ב במחיר נמוך בהרבה, כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בצה"ל קיימות תחמושות המזוודות בפצצונות של תע"ש, ודברים אלו פורסמו מזמן.

עם הפצצונות של תע"ש.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני שמייצרות אחוז נפלים לא מבוטל.... ובל נשכח את אלמנט הטווח היחסית קצר של הרקטות הללו ביחס לאחרות בקוטר דומה.

אין טעם להגדיל את הטווח בלי לשפר את הדיוק. רק אחרי שמצאו פתרון זול ויעיל לרקק"ים בצורת הנחיית GPS ותיקון מסלול באמצעות תחנות קרקעיות, נתנה אפשרות ליצור טילים לרקטות לטווחים גדולים יותר. רקק"ים לטווח של יותר מ-40 או 50 ק"מ בלי מנגנון הנחייה כלשהו כבר לא יעילים לשום דבר פרט לטרור.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

שאני אבין, לשיטתך רקטות שטווחן 40 ק"מ ומעלה שאינן מצויידות במערכות תיקון מסלול (שכלל ועיקר אינן מערכות זולות כפי שאתה טוען) נחשבות לחסרות ערך בשדה הקרב אלא רק למטרות טרור?...
צר לי אך אינני יכל להסכים אם אף מילה!
מאיפה הטיעונים הללו?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני שאני אבין, לשיטתך רקטות שטווחן 40 ק"מ ומעלה שאינן מצויידות במערכות תיקון מסלול (שכלל ועיקר אינן מערכות זולות כפי שאתה טוען) נחשבות לחסרות ערך בשדה הקרב אלא רק למטרות טרור?...

אכן. עד להופעת רקק"ים מונחים ורממ"ים, הטווחים המירביים היו עד 40-50 ק"מ, כאשר הרוב הגדול של הרקק"ים הנפוצים בצבאות היו לטווחים קצרים יותר. אני כמובן מתייחס רק לרקק"ים בעלי רש"ק קונבנציאונלי.

כדי להגדיל את הטווח היעיל סובייטים פיתחו "סמרץ'" בעל רקטות מתוקנות מסלול, ועשו קפיצה מ-40 ק"מ של "גראד" ו"אוראגאן" ל-70 ק"מ ויותר.

אצל האמריקאים הרקטה הבסיסית בשביל MLRS היא M26 והיא בעלת טווח מירבי של 20 מייל או 36 ק"מ. M26A1 ו-M26A2 הגיעו ל-30 מייל בערך, כלומר כ-50 ק"מ. רק כשהופיע רקטות מונחות M30 במסגרת התוכנית GMLRS, התאפשר להגדיל את הטווח המירבי ל-60 ק"מ.

לגבי מחיר הזול של מערכות תיקון מסלול מבוססות GPS ותחנות שידור קרקעיות - הוא זול יחסית למערכות INS ומערכות הנחייה אחרות ולא באופן מוחלט, כמובן.

ולמה אני אומר שרקק"ים לא מונחים לא טובים למטרות צבאיות? כי הפיזור בטווחים שמעבר ל40-50 ק"מ מתחיל להיות גדול מדי, יעיל רק נגד מטרות הפרוסות בשטח רחב מאוד, בסדר גודל של יישוב או עיר.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אשמח באם תוכל להבהיר מה בדיוק ההבדל בין "רק"ק מונחה" ל "רמ"מ " ....
שנית, עדיין (וכבר הוזכר כאן העניין מקודם) לרקטות ללא מע' תיקון מסלול שטווחן גם מעל ל 40 ק"מ קיים תפקיד בשדה המערכה, ריכוך ארטילרי, פגיעה בבסיסים ומתקנים שונים וכמובן בל נשכח שפרט לרש"ק נפיץ סטנדרטי, יש גם רשקי"ם שונים נוספים ע"ע מצרר/מיקוש פזיר ועוד ... שבהם ניתן לעשות שימוש מבלי להזדקק לדיוק מירבי.....
קשה לי להאמין שמדינה כמו סין או מדינה כמו רוסיה, משקיעות כל כך הרבה מאמצים וממון בפיתוח של מערכות מטל"ר בעלות קוטר וטווחים גדולים גם אם הן ללא שום מע' תיקון מסלול.
(ועל איראן כדוגמא נוספת אני מעדיף בכלל לוותר).....

אגב - אתה בטוח במאה אחוז שהסמרץ' פותחה מלחתכילה כרמ"מ?.......

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני אשמח באם תוכל להבהיר מה בדיוק ההבדל בין "רק"ק מונחה" ל "רמ"מ " ....

במונח רקטת מתוקנת מסלול אני מתכוון לרקטות בעלות מנגנון לתיקון סטיות המסלול ולשמירה על הקשת הבליסטית אידאלית או קרובה לכך. במונח רק"ק מונחה אני מתכוון למערכות הנחייה שמכוונות את הטילים לנקודות ציון ידועות של המטרה. האם זאת הגדרה נכונה אני לא יודע, אם כי ניראה לי שלא קיים הבדל ברור וחד משמעי בין רממ"ים לטילים מונחים בלקסיקון ביטחוני.

ציטוט:

שנית, עדיין (וכבר הוזכר כאן העניין מקודם) לרקטות ללא מע' תיקון מסלול שטווחן גם מעל ל 40 ק"מ קיים תפקיד בשדה המערכה, ריכוך ארטילרי, פגיעה בבסיסים ומתקנים שונים וכמובן בל נשכח שפרט לרש"ק נפיץ סטנדרטי, יש גם רשקי"ם שונים נוספים ע"ע מצרר/מיקוש פזיר ועוד ... שבהם ניתן לעשות שימוש מבלי להזדקק לדיוק מירבי.....

היום גם במערב וגם ברוסיה חלק גדול של רקטות נושאות רקש"י מצרר, כך שבפועל זהו הרש"ק הסטנדרטי לא פחות מרש"ק נפיץ\רסס. לאמריקאים הייתה כוונה לעבור בעתיד לרשק"ים אחידים בגלל בעיות הנפלים של פצצות מצרר [מקור]. לדעתי ברור שזאת בעיקר בגלל שהנחיית GPS מאפשרת דיוק פגיעה בסביבות 10 מטר גם בטווחים גדולים. ברקטות לא מונחות הדבר הזה לא היה מתאפשר. אבל יעבור הרבה זמן עד שרקטות M31 יחליפו את M26 כרקטות עיקריות של הצבא האמריקאי, אם בכלל. גם אצל הרוסים הרבה מהרקטות המשוגרות ממטלר"ים נושיאם רשק"י מצרר, בין השאר גם כדי לפצות על הפיזור הגדול יחסית.

בעניין המיקוש אני יכול להסכים איתך ואולי גם במקרה של פגיעה בבסיסי עורף ומוצבים גדולים בקווי ההגנה. אפשר להוסיף גם דברים יחודיים כמו יצירת שריפות באיזורים מיוערים, פיזור חומר תעמולתי וכד'. במקרה הזה כניראה אפשר להסתדר עם פיזור נפילות הרקטות גדול מאוד, של מאות אלפי מטרים מרובעים ויותר. אבל מטל"ר אמור להיות מערכת אוניברסאלית ככל שיותר, שישלים את הארטילריה הקנית. בעניינים אחרים אני לא מסכים, ואני אסביר למה.

אפשר להביא כמה דוגמאות לגודל הפיזור של רקטות. למשל בניסוי של רקטה מתוקנת מסלול (שפותחה במסגרת הפרויקט שצמח בהמשך ל- M30/31) בשנת 1999 הרקטה ששוגרה לטווח של 49 ק"מ ונעזרה במערכת תיקון מסלול אינרציאלית נפלה כ-150 מטר מהמטרה. הניסוי הוגדר כמוצלח. לכן גודל הפיזור במקרה זה היא 3 אלפיות הטווח, שנפל באמצע בין 4 אלפיות שהייתה הדרישה המינימלית ל-2 אלפיות שהיוו את היעד הרצוי [מקור]. שים לב שלא מדובר בטווח המירבי של הרקטות M30/31 שהוא כ-70 ק"מ, אלא 50 ק"מ בלבד. וגודל הפיזור ברקטות בעלות הנחייה אינרציאלית לא נמצא ביחס ישר לטווח, אלא ככל שהטווח גדל, קטנה גם רמת הדיוק המוחלטת. לצורך העניין, אם בטווח של 50 ק"מ משיגים רמת דיוק של 3 אלפיות, בטווח של 70 ק"מ רמת הדיוק תחמיר ותעלה מ-3 אלפיות למעלה (רק לשם דוגמא נגיד 4 אלפיות).

במערכת "סמרץ'" גודל הפיזור (לאורך) ניתן כ-0.21% מהטווח או 2 אלפיות, כלומר 150 מטר סטייה לטווח של 70 ק"מ. גודל פיזור הרקטות דוגמת BM-27 "אוראגאן" מהווה כ-0.5% או 5 אלפיות, וזאת במקרה הטוב. גודל פיזור רקטות 9K22 של BM-21 "גראד" בירי לטווח מירבי של 20 ק"מ הוא כ-0.8%, או 8 אלפיות.

כדי לפשט, נגיד שנפילות הרקטות מסתדרות בצורת עיגול ולא בצורת אליפסה כפי שזה קורה במציאות. היחס בין רדיוס לשטח העיגול הוא ריבועי. כלומר אם ניקח את הרממ"ים של "סמרץ'" או GMLRS בעלי דיוק של 2 אלפיות ונחליף אותם ברקטות ללא מנגנוני תיקון מסלול בעלות דיוק של 5 אלפיות (פי 2.5 יותר), יצא ששטח הפגיעה גדל פי 6.25. אם ניקח רקטות בעלות דיוק של 8 אלפיות (פי 4), יצא ששטח הפגיעה גדל פי 16. וזה במקרה האידאלי, כיוון שישנם פקטורים נוספים שמורידים את הדיוק של רקטות לא מתוקנות מסלול, כמו הרוח. על פי הנורמטיבות הסוביטיות, לשם השמדת סוללה ארטילרית דרושים 21-44 רממ"ים של מערכת "סמרץ'" (מטח של סוללה אחת), אז במקרה של רקטות זהות אך בעלות דיוק של 5 אלפיות, יהיה צורך בשיגור 132-275 רקטות (מטח של 1-2 גדודים). במקרה של רקטות בעלות דיוק של 8 אלפיות, יהיה צורך בשיגור 336-704 רקטות. במקרה הראשון מדובר במטח של סוללה, במקרה השני - מטח של 1 או 2 גדודים, במקרה השלישי - מטח של אגד שלם (או רבע עד חצי מכל המערכות "סמרץ'" בצבא הרוסי).

סוללה ארטילרית היא מטרה טיפוסית בשביל מטלר"ים. במקרים של מטרות אחרות הדרישות ל-CEP תהיו דומות, איפשהו פחות ואיפשהו יותר. לכן אני סבור שאין משמעות מבצעית צבאית להכניס לשירות מטלר"ים שלא מסוגלים להעסיק ביעילות את המטרות כאלה בטווחים של הירי היעיל שלהם. מצד השני זה מספיק טוב למחבלים, שמבחינתם גם פגיעה במבנה אקראי בעיר גדולה עושה את העבודה.

החישובים שעשיתי הם מופשטים ובוודאי יש בהם כמה טעויות, אבל אני מקווה שזה מספיק קרוב למציאות בשביל המחשת הרעיון הכללי.

עד כאן דיברתי על רממ"ים בעלי מערכות הנחייה אינרציאליות. מעבר לזה, קיימות מערכות הנחייה מבוססות מערכות ניווט גלובליות (GPS), המאפשרות להגיע לרמת דיוק של עד 10 מטרים, כלומר להבטיח השמדה של מטרה נקודתית באמצעות רקטה בודדת בעלת רש"ק אחיד בסבירות המתקרבת ל-100%. פיתרון כזה הוא זול (סדר גודל של אלפי דולרים בודדים) בתנאי שקיים ייצור המוני. רקטות בעלות מנגנוני תיקון מסלול המבוססים על תחנות שידור קרקעיות, לדעתי דומות מאוד לרקטות מונחות GPS. אלו הם היתרונות. החיסרונות הן פגיעות לשיבושים והצורך בנקודות ציון מדוייקות של המטרה, אחרת היתרונות מתאפסים.

ציטוט:

קשה לי להאמין שמדינה כמו סין או מדינה כמו רוסיה, משקיעות כל כך הרבה מאמצים וממון בפיתוח של מערכות מטל"ר בעלות קוטר וטווחים גדולים גם אם הן ללא שום מע' תיקון מסלול. (ועל איראן כדוגמא נוספת אני מעדיף בכלל לוותר).....

אני לא רואה כאן את הקושיה. המטלר"ים הקיימים מספקים את "הסחורה" בטווחים שלהם, כאשר הטווח המירבי הוא לאו דווקה הטווח האופטימלי, מה שנכון גם במקרה של ארטילריה קנית. לטווחים גדולים, גם הרוסים וגם הסינים עושים שימוש ברקטות מתוקנות מסלול. וכאן אני רואה הקבלה ברורה בין המערב לרוסיה: ה-MLRS האמריקאי הוא המקביל ל-BM-27 "אוראגאן" הרוסי בטווח, בקוטר, ב-CEP, במספר רקטות ובזמני הכנסה לשירות (אם כי "אוראגאן" הופיע מוקדם יותר), וה-GMLRS הוא מקבילו של BM-30 "סמרץ'" בטווח וב-CEP. גם ה"אוראגאן" וגם MLRS הגיעו לגבול הטווח היעיל בסביבות 40 ק"מ, ורק אחרי הופעת מערכות מטלר"ים עם רממ"ים הייתה קפיצה להטווח של 70 ק"מ ויותר.

ציטוט:

אגב - אתה בטוח במאה אחוז שהסמרץ' פותחה מלחתכילה כרמ"מ?.......

לא ב-100% אבל מאוד קרוב לזה. המקורות שראיתי אומרים בפירוש שהיה צורך במערכת הנחייה כלשהי כדי להגדיל את הטווח היעיל ולאפשר פיתוח מטל"ר חדש. גם לא ראיתי שום איזכור לרקטה בשביל "סמרץי" שלא הייתה מתוקנת מסלול.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ראה מקרה "כידון קסום של תע"ש שמאפשרת הנחייה בדיוק של 10 מטרים
חוצמיזה אפשר להשתמש בארטילריה רקטית לטובת מניעת תנועה במעברים הכרכיים או חיסול מאגרים לוגיסטים/מפקדות בקיצור יש המון מה לעשות עם ארטילריה רקטית בכל טווח גם אם היא לא מונחה
(כמובן שהנחייה תאפשר יכולות משופרות בהרבה ) גם ברוסיה יצאו בשנתיים האחרונות סטים של רש"קים "חכמים" מכל מיני סוגים למערכת הליבה שלהם סמרץ'
דרך הגב יצא לסמרץ אח "קטן" שמשתמש באותם רקטות 300 מ"מ רק שיש לו 6 קנים במקום 12 והוא יחליף את הגראד הוותיק ביחדות הטקטיות

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

"דרך אגב יצא לסמרץ אח "קטן" שמשתמש באותם רקטות 300 מ"מ רק שיש לו 6 קנים במקום 12 והוא יחליף את הגראד הוותיק ביחדות הטקטיות"
זה נכון, ושמו Tornado, כמו כן גם ל-MRLS ישנו אח קטן שנקרא HIMARS

Tornado-cv-9a52-4

Himars

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pack leader ראה מקרה "כידון קסום של תע"ש שמאפשרת הנחייה בדיוק של 10 מטרים

כן, והיא מונחת GPS. זה מה שאמרתי מהתחלה.

ציטוט:

חוצמיזה אפשר להשתמש בארטילריה רקטית לטובת מניעת תנועה במעברים הכרכיים או חיסול מאגרים לוגיסטים/מפקדות

גם זה דורש רמת דיוק מסויימת.

ציטוט:

בקיצור יש המון מה לעשות עם ארטילריה רקטית בכל טווח גם אם היא לא מונחה

אפשר לראות שפלסטינאים מצאו שימוש אחד כזה. אבל, מכיוון שמדובר בפגיעות לא מדוייקות שמטרתם היא ניהול מלחמת טרור ולא השגת יעדים צבאיים, זה מתיישב יפה עם מה שאמרתי קודם.

ציטוט:

(כמובן שהנחייה תאפשר יכולות משופרות בהרבה ) גם ברוסיה יצאו בשנתיים האחרונות סטים של רש"קים "חכמים" מכל מיני סוגים למערכת הליבה שלהם סמרץ'

מתחילת דרכו (מלפני 30 שנה בערך) "סמרץ'" עשה שימוש ברקטות מונחות.

ציטוט:

דרך הגב יצא לסמרץ אח "קטן" שמשתמש באותם רקטות 300 מ"מ רק שיש לו 6 קנים במקום 12 והוא יחליף את הגראד הוותיק ביחדות הטקטיות

הוא לא יחליף את "גראד" כי מדובר במערכות לנישות מבצעיות שונות. לכל היותר "סמרץ'" יחליף את "אוראגאן" בדרג האופרטיבי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כתבת "הוא לא יחליף את "גראד" כי מדובר במערכות לנישות מבצעיות שונות. לכל היותר "סמרץ'" יחליף את "אוראגאן" בדרג האופרטיבי."

כתבה ב- RIA Novosti שמדברת על החלפת הגראד בטורנדו-G

Russian Army to get new multiple rocket launchers

© RIA Novosti. Pavel Lysicin

16:06 28/03/2011

Russia's Ground Forces will start taking delivery of new Tornado-G multiple rocket launching systems (MRLS), replacing the current Grad systems, Army spokesman Lt. Col. Sergei Vlasov said on Monday.

קישור לידיעה:

http://en.rian.ru/mlitary_news/20110328/163247668.html

קישור לווידיאו מאד מעניין לגבי הגראד שעלול לתת חיים חדשים לגראד ומאד מסוכנים למי שיעמוד בדרכם:

New Grad rockets parachute down on target

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 כתבה ב- RIA Novosti שמדברת על החלפת הגראד בטורנדו-G...

טורנדו-G משתמש ברקטות 122 מ"מ של ה"גראד" ולא ברקטות 300 מ"מ של ה"סמרץ'".

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מספיק לראות את התמונה שהביאו לפורום בשביל לראות שה מערכת משתמשת באותם רקטות 300 מ"מ כמו סמרץ אתה יכול להשוואת עם תמונה של גראד שיושב על משאית זהה ומייד תיראה את ההבדל

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

אוי...

Tornado-S



Tornado-G (כניראה, אבל ייתכן שזה בכלל "טורנדו-U")

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

http://en.wikipedia.org/wiki/9A52-4_Tornado

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

"טורנאדו" היא משפחת הכלים ולא כלי אחד מסויים כלשהו. "טורנאדו-S" היא מערכת מטל"ר לרקטות 300 מ"מ של ה"סמרץ'", ומכאן האות S. "טורנאדו-G" היא מערכת לרקטות 122 מ"מ של ה"גראד", ומכאן האות G.

יותר מזה, עדיין לא ברור איך כל זה יראה כשיכנס לשירות מבצעי. המערכות שרואים בתמונות הן ניסיוניות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

למטה ניתן לראות תגובה בפורום שנקרא russiadefence שאולי מסביר את אי ההבנות בנושא הקליברים של רקטות ה"טורנדו".

I was under the impression that the new Tornado was a standard truck that was able to take pallet based launcher pods and it could be fitted with launch pods containing 122mm, 220mm, and 300mm rockets from the Grad, Uragan, and Smerch family of rockets depending on the targets being engaged and the terrain being operated in.
For instance for a light brigade you could issue 122mm pods to make the vehicle weight lighter and reduce the problems of reloading. For 300mm rockets you obviously need a support vehicle for the 800kg plus rockets to be loaded. The medium brigades could use the 220mm and the heavy brigades the 300mm.

קישור לפורום:

http://russiadefence.englishboard.n...ocket-launchers

זה לא נכון. אין פלטפורה אחת לכל המשפחה. בינתיים עולה שיהיו שתי פלטפורמות, אחת כבדה שתוכל לעשות שימוש במארזים של רקטות 300 ו-220 מ"מ, והשניה קלה שתעשה שימוש ברקטות 122 מ"מ. הפיתוח של שתי המערכות החל בשנת 2005, בהן יעשה שימוש במערכות ניווט ובק"ש מתקדמות, והמערכות יקושרו כניראה במערכות שו"ב ממוחשבות הנמצאות בשלבי פיחות וניסוי. הדבר אמור להגדיל את הדיוק ולהקטין את זמני הכנה לשיגור. חידוש נוסף הוא שימוש במרזים מתחלפים, המאפשרים טיענה מהירה יותר של המשגרים במקום טעינה של כל רקטה בנפרד כפי שקיים היום. גם הפלטפורמות ישונו ככל הניראה, ובמקום הרכבים הישנים יבואו רכבים חדשים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

רקטות ה-MRLS הם בקליבר של 227 מ"מ והמשגר נקרא M-270 והרקטות הרגילות נקראות M-26 והטווח הוא 32 ק"מ. ישנם שיפורים לרקטות והטווח שלהם מגיע ל-45 ק"מ וגם ל-60 אאל"ט.
הרקטות של הרוסים מגיעים לטווח של 90 ק"מ וכמובן יש להם רש"ק הרבה יותר גדול ומסוכן.

שמגיעות לטווח 75 ק"מ והיה ניסוי שבו הגיעה ל-85 ק"מ.

הטווח שאני מכיר לרקטות אלו הוא של 60 ק"מ +. אשמח לראות קישור אם בנמצא. הטווח המוגדל נעשה ע"י הקטנת משקל הרש"ק או יכולת הנשיאה של פצצונות.

http://defense-update.com/products/g/gmlrs.htm

"This version of GMLRS is designed to strike targets at a range of over 70 km"

"firing the rocket to over 103 km using modified flight controls"

אז בינתיים הספיקו להגיע ל-103 ק"מ...
הארכת הטווח נעשית באמצעות שיגור הרקטה כמה שיותר גבוה ומשם צלילה בזווית כמה שיותר חדה לכיוון המטרה.
גם באמצעי תלול מסלול אחרים כמו פצמ"רים מונחים משתמשים בשיטה זו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי beatma http://defense-update.com/products/g/gmlrs.htm הארכת הטווח נעשית באמצעות שיגור הרקטה כמה שיותר גבוה ומשם צלילה בזווית כמה שיותר חדה לכיוון המטרה. גם באמצעי תלול מסלול אחרים כמו פצמ"רים מונחים משתמשים בשיטה זו.

נראה לי שהתכוונת לזוית שטוחה, ולא לצלילה כי אם לגלישה או דאייה. זה מגדיל את הטווח ע"י הפיכת מסלול בליסטי לאוירודינמי.

ראה קישור נוסף, שבין השאר מראה את סוגי הרש"קים השונים לרקטה זו.
ורק כאינפורמציה, נוספת משקל הרקטה של ה-MRLS הוא 300 ק"ג לעומת 800 ק"ג של ה-"סמרץ" צא ולמד, אנחנו בפסח, את היחסים של משקלי הרש"ק בין רקטות אלו. שאגב כמו בכל ארטילריה, שמכבדת את עצמה, ניתן להתקין בו גם רש"ק טרמובארי.

http://www.designation-systems.net/dusrm/app4/mlrs.html

1. קישרתי לפולנית.

2. עמלתי תקופה ארוכה על ריכוז כל החומרים הזמינים באנגלית אודות טיל החץ, הערך צמח מקצרמר ל-GA ו A-Class. אם מישהו רוצה לתרגם לעברית - אשמח.

או"ם שמום.

אמנם לא קשור אך לאחר קריאה מאירת עיניים של הערך על החץ בוויקיפדיה, ראיתי לנכון לציין שעשית עבודת מופת

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

למדת המון בעצמי במהלך החודשים שבהם עבדתי על הערך.

תודה רבה בכל אופן.

או"ם שמום.

העיברי לפי הפרסומים היתה מוכנה ושמו אותה בחרמון לאיים על הסורים (כלי עם טווח) אם יתקפו בטילים.
מצד שני היתה התקפת טילי פרוג על אזור רמת דוד.
במהלך המלחמה גם קודמו תותחי 170 מילמטר שהפציצו את פאתי דמשק , למה היה צריך לסכן את תותחים והצוותים שלהם ולא השתמשו ברקטה (שהטווח שלה אמור היה להיות גדול יותר מהתותחים)להעביר את אותו מסר ?

לפני כיבוש החרמון ע"י הסורים הורידו את הסוללה.
לא נעשה שימוש בסוללה בגלל חוסר דיוק רב וחשש לפגיעה באזרחים.
הכלי אפשר לומר "לא היה מוכן" למלחמה. דיוק נמוך גרם לחשש מפני פגיעה באזרחים ולכן השתמשו בתותחים שהיו בזמנו יותר מדויקים.

ה-175 מ"מ היה מאוד לא מדוייק בטווחים הארוכים. למיטב זכרוני, דובר בפיזור של 800מ'!

.

הדרגים הפוליטים העדיפו זאת על רקטה שלא הייתה בשימוש מבצעי.

תיקון קטן- מידיעה אישית, ה"רומח" שהפגיזו את דמשק היו עם קנה 210 מ"מ. הייתי בצוות בנפח שהחליף להם את הקנים מ-175 ל- 210 רק עבור משימה זו.

עם כל הכבוד, אין קנה 210. קנה הקרדום הוא 203 מ"מ. הפלגה שהפגיזה את דמשק הייתה של 175 מ"מ, כיוון שהטווח של הקרדום הוא 16.9 ק"מ בלבד.
אגב, באיזה גדוד היית?

.

היו שם ארבעה קנים של 175 מ"מ עם תחמושת נפיץ/מנעל לצורך השגת הטווח הדרוש.

אפשר לשאול את מי שפיקד על הביצוע.ואפשר גם לברר אצל ידידנו הגיזר המוסמך סימן טוב.

.

לאחר שביררתי עם ידידנו, הגיזר, אשר אישר את מה שגם זכרוני החלוד סבר,נמצא לנו תיאור מפורט של הפעולה באתר בית התותחן:
http://www.beithatothan.org.il/Info...=&levelId=45451

וואו, כמה נוסטלגיה מציפה אותי למקרא שמותיהם של אנשי גדוד 412- הבן הצעיר של גדוד 55. (גדוד 412 הורכב ברובו מיוצאי גדוד 55, ומכל מקום, הוא הוקם במסגרת גדוד 55 ,חודשים ספורים לפני המלחמה, כך שכל אנשיו היו מכרים).

.

2 קנים, ירו 20 פגזים.

.

בטבלה משמאל:

מערכה: לא השתתף ביום הכיפורים וכן לא בשלום הגליל . בשלום הגליל השתתף החביב ( ואת זה יש לתקן גם בטכסט).
לא רוחב אלא קוטר.
לא פגז אלא רקטה.
המושג קצב אש הוא בעייתי. לאחר שיגור 4 רקטות לקח זמן רב לטעון שוב.


ובטכסט כתוב
" ... שהתבססה על מערכות השיגור של רקטת ה-240 מ"מ "

ממש לא. פיתוח הרקטה עצמה, התבסס על רקטת הקטיושה 240 מ"מ. תע"ש כבר ייצר אז קטיושות כאלה עבור גדוד המטל"ר.

בטכסט כתוב
" הכלי פותח כנשק מצרר רקטי " - לא היה אז מצרר

בטכסט כתוב
" שהייתה הרקטה הארטילרית הראשונה והיחידה עד אז, במערב. "
ניסוח לא מדויק . היו בידינו לפני כן קטיושות שלל 130 מ"מ , 240 מ"מ.
ה130 מ"מ השתתפו במלחמת ההתשה.
240 מ"מ במלחמת יום הכיפורים.

בטכסט כתוב
"לאחר כיבוש החרמון על ידי הסורים ירדה הסוללה " אם הם היו על החרמון והוא נכבש, הם לא היו יכולים לרדת משם...

בנוגע לכמה דברים שרשמת:
1. בטבלה - זוהי טבלה מובנת של ויקיפדיה ואני לא יכול לשנות את הפרמטרים (אני מודע לבעיה)
2. חלק גדול ממה שרשמתי מופיע במקור הבא:
https://2006-uploaded.fresh.co.il/2...24/70257454.doc
שגם מופיע בערך.
3. טכנית, היחידה כן השתתפה במלחמת יום כיפור - גם אם לא ירתה רקטות.

יש בטבלה פרמטר בשם "קליבר". הפרמטר "רוחב" מתייחס לרוחב המשגר/תותח.

השתמשת בתבנית של תותח למרות שיש גם תבנית לטילים, חפש אותה.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מספר הערות לערך העברי של החץ.
1) אין קישורים לערך על החץ 3.
2) למיטב ידיעתי דרום קוריאה לא רכשה עדיין את המערכת.

תראה עכשיו

רקטת ה 240 מ"מ ולא קטיושת 240 מ"מ ולו מהסיבה שהמונח "קטיושה" התייחס במקור בכלל לרקטות ה 132מ"מ מימי מלחמת העולם השנייה....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

1. נא להוסיף ל "ניתן לראות היום" : בבית התותחן נמצא משגר ורכב שירות.

שים לב שבתמונה מתחת לטבלה בויקי, רואים את המשגר בבית התותחן וקצה מרכב השרות. רצ"ב תמונה דומה מאוד שלי. נא להתעלם משני פגזי ה155 שבדופן, לא היה לי כח להוריד אותם...

ובנוסף כבונוס, ברקטה שאצלי בתמונה, חסרים רק כמה מילימטרים בשפיץ.

2. לכתוב בטבלה מלחמות ומבצעים – מלחמת יום הכיפורים . זו הטעייה ובמיוחד כאשר אתה כותב בטכסט "אולם לפני כיבוש החרמון על ידי הסורים ירדה הסוללה ולא נעשה בה שימוש במלחמה." מעשית אפילו לא הייתה ממש סוללה, ולמיטב ידיעתי למזלם הם כבר לא היו על החרמון עם פתיחת המלחמה ב 6 באוקטובר.

3.תקרא שוב אצל שגיא. החביב השתתף בשל"ג, ולא העברי כפי שעדיין כתוב בטכסט.

4. המילים "וכן מסיבי זכוכית" לא מסתדרות עם תחילת המשפט. תשווה עם מה שכתב שגיא.

אז הנה, עכשיו יש!

את התמונות המובאות כאן קיבלתי לפני כמה שנים ממוזיאון בית התותחן, שהוא גם בעל הזכויות עליהן - נא לתת קרדיט בהתאם.
במקור התמונות היו באיכות ירודה למדי, ולכן שיפצתי אותן מעט.
התמונה הראשונה של קו הייצור, השניה של ניסוי ירי, ושתי האחרונות מהשימוש המבצעי היחיד במהלך מבצע של"ג.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

למה הרקטה משוגרת מתובת שרמן ולא מרכב גלגלי כמו רוב המטלרי"ם?

אני מבין את יתרונות העבירות של תובת שרמן למול משאית אבל מבחינה לוגיסטית זה מקשה.


*וסירפד תודה על התמונות.

אפשרות להפעלה באיזור מוכה ארטילריה. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שיחידה כזו יכולה להיות מטרה מושכת ליחידות קומנדו של האויב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

צריך את האישור של בית התותחן שישלח למייל של ויקיפדיה כדי שאוכל להעלות אותם לויקיפדיה.

אם כך אתה מאשר שהכלי לחם במלחמת של"ג

שאפילו בשלב מאוחר יחסית לקריירת השרמן בצה"ל עדיין אין אחידות בתובות משגרי עברי/חביב ועל פס היצור ניתן לראות 3 דגמים שונים.

בעקבות הודעה זו הגעתי לכתבה הנ"ל על זכרונות ממלחמת יו"כ, ובה נכתב, בין היתר:

ציטוט:

לאחר מספר ימי לחימה גם אותנו שילבו בקרבות ושיגרנו מספר טילים לכיוון סוריה במספר גיחות לילה.

למה הכוונה? על פי מה שכתב כאן ובשרשורים אחרים, ה"עברי" מעולם לא זכה לנסיון מבצעי בחת"ם. רק ה"חביב" שוגר מבצעית פעם אחת ויחידה - בקרב סולטן יעקוב.

יכול להיות שיש כאן בלבול עם המשגר שפותח בישראל ע"ב רקטות השלל? הן אכן הופעלו במלחמה, אבל הכותב מציין במפורש שהוא שירת ביחידת העברי.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"