אמנם באיחור קל... אבל חשבתי על הרעיון הזה ומעניין לשמוע דעות מקצועיות על האפשרות ליישמו.
שמעתי בעבר, שלטובת כיבוי בארות נפט בוערות מבצעים פיצוץ יזום מעל הבאר ובכך גורמים לכיבוי השריפה. העקרון - האפקט של ייזום פצצה גורם לשאיבת החמצן ברדיוס הפיצוץ ובכך נמנעת המשך בעירת הבאר.
האם היה ניתן להשתמש באפקט הזה גם בשריפת הענק שהייתה בכרמל?
ברור לי שלפוצץ פצצה של רבע טון בשטח אזרחי זה בעייתי, בלשון המעטה, אבל זמנים קשים דורשים החלטות קשות (תרגום סימולטני..). כבר מסוף היום הראשון של השריפה, נאמר ע"י דובר הכיבוי שמדובר על זמן כיבוי של ימים, שצריך מטוסים-ואין, וצריך חומרים מעכבי בעירה-ואין...

האם היה ניתן, לדעתכם, לבצע יעפים של חיל האויר מעל מוקדים בעייתיים ולהטיל לתוכם חימוש ובכך לתרום לכיבוי השריפה???

אתה מבין שהרעיון שלך מחייב פיצוץ:

א. בו-זמני לאורך כל חזית השריפה (שבעצמה נעה במהירות קרובה למהירות הרוח)- אחרת האש תתפשט שוב לאזור שכובה זמנית.
ב. שלא יעיף שום גיצים לשטח הלא-שרוף (בבעירת נפט מבאר זו פחות בעיה, כי הוא לא דליק במיוחד ונקודתי).

2 הבעיות שאתה מעלה רלוונטיות מאוד גם לכיבוי בעזרת מים. הכיבוי בעזרת מים הוא מקומי ולכן היו צריכים לבצע יעפי כיבוי חוזרים, כדי שהשריפה לא תתלקח שוב באותה הנקודה .
לגבי בעיית העפת הגיצים- אם התכוונת לגיצים ממש, אז עדיין אין פתרון להתמודדות עם הרוח... אבל אם התכוונת להעפת רסיסים, אז אני מניח שניתן להזניח את הסיכון הזה לאור המצב הקטסטרופלי הכללי..
אופציה נוספת ואולי טובה יותר היא שימוש בפצצות דלק אוויר

אפשר אולי להתחיל את הפיצוצים ממזרח למערב כך שנבוא מאחורי השריפה ונתקדם לקו האש, ועי"כ אולי נמנע מהדלקה חוזרת של האזור שנכבה.

ההבדל הגדול כמובן הוא שבבאר נפט מוקד הבעירה מאוד ברור וממוקד, למעשה כמעט ואין אש מסביב לקידוח אלא רק הקידוח עצמו בוער, ולכן שימוש בפיצוץ יכול לעזור.
במקרה הכרמל לא היה מוקד בעירה אחד, כך שפיצוץ היה לא רלוונטי

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

עוד שאלה שלי שלא נענתה - האם שימוש במאווררי ענק יכול לסייע לבלום את התקדמות השריפה בנקודות ספציפיות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי odedy האם שימוש במאווררי ענק יכול לסייע לבלום את התקדמות השריפה בנקודות ספציפיות?

זה לא פשוט ילבה אותה?

אני פשוט זוכר קטע מהספר יונץ בו שני מסוקים שימשו כדי לעצור את ההתקדמות של שריפת קוצים.

הרעיון עליו אני שואל הוא כמובן להציב אותם מול חזית האש בניסיון לעצור את הרוח הנגדית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 1may לטובת כיבוי בארות נפט בוערות מבצעים פיצוץ יזום מעל הבאר ובכך גורמים לכיבוי השריפה. העקרון - האפקט של ייזום פצצה גורם לשאיבת החמצן ברדיוס הפיצוץ ובכך נמנעת המשך בעירת הבאר. האם היה ניתן להשתמש באפקט הזה גם בשריפת הענק שהייתה בכרמל? האם היה ניתן, לדעתכם, לבצע יעפים של חיל האויר מעל מוקדים בעייתיים ולהטיל לתוכם חימוש ובכך לתרום לכיבוי השריפה???

ההצעה שלך אינה רלוונטית.
כפי שכבר אמרו, ניתן להשיג את האפקט רק לגבי מקורות אש נקודתיים (שאינם מתפשטים עם הזמן ועם הרוח).
הדבר נעשה באמצעים מיוחדים וע"י מקצוענים בתחום. הבאתם והכנתם לכיבוי המיועד (המצריך תכנון מדוקדק) אורך אף יותר מהבאת הסופר-טנקר. כך היה במלחמת המפרץ וכך היה אפילו באסדת נפט, שהופעלה ע"י ישראל, ושעלתה באש במפרץ סואץ במלחמת ההתשה (לאחר שנפגעה ע"י טיל הוק).
גם אם היה מדובר במקור אש נקודתי, הפצצות שחיל האויר מטיל אינן מתוכננות ללחימה באש ואף עושות את הפעולה ההפוכה.
בקיצור, עדיף ללכת על מטוסי כיבוי זמינים, כבר לשלב הראשוני.