http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3988427,00.html ע"פ הידיעה האיש עסק ביעוץ בטחוני במקום במשך מספר שנים

אבי סיון, אזרח ישראלי, נהרג בתאונת מסוק בקמרון
"היה ממייסדי דובדבן" לפי - הארץ

דברים זולים עולים פחות!

ע"פ אתרי התקשורת ההרוג הוא אל"מ אבי סיוון ז"ל, מפקד דובדבן לשעבר
מקור

כתבות משנים קודמות על פעילותם של אבי סיוון ז"ל וטלילה אשתו בקמרון כאן וכאן

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

רבים מאזרחי המדינה בכלל ויו"ש בפרט חבים לו חובה עצומה והם אפילו אינם יודעים זאת
סיכן את חייו באופן אישי פעמים רבות אין ספור
נהג כלפי כולם בכבוד רב.
ונתן דוגמא אישית יוצאת דופן

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

כריזמטי ומיוחד חשיבה יצירתית.
בלתי שגרתי ובלתי צפוי.
חובב טבע וטיולים - אצל טלי ואצלו במצפה הילה היה שפן סלע מוחתם (מצאוהו כגור קטן נטוש)
הלה היה מקבל אורחים בחשדנות ולאחר שנשבר הקרח נהג להשתעשע איתם.
טלי עבדה תקופת מה בגן החיות שבגן האם בחיפה.

אבי ביוה"כ לוחם בסיירת צנחנים בפשיטה המוסקת בסוריה
1976 קצין במדור קליעה וצלפים ומאוחר יותר מפקד המדור.
היה ממקימי דובדבן ואח"כ כקצין מבצעים מיוחדים בפיקוד שמר על קשר עם היחידה.

בכל מקום אליו הגיע הטמיע את הקליעה הטובה במגוון כלים (החל מאקדח המשך ברוס"ר וכלה במקלעים ורובצ"ים.) את השדאות וההסוואה ברמות גבוהות ותמיד משך מעלה.

יהי זכרו ברוך

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

הלוויה ביום חמישי 13:00 במצפה הילה

המועד לא סופי ותלוי בהגעת הגופה לארץ.

במידה ויהיו עדכונים הם יועלו לאתר

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

מפקד איש חזון ומעש ,ממקימי בית הספר לצלפים .

יהי זכרו ברוך

המקים הראשון של בי"ס לצליפה אלכס אלירז ז"ל

אבי בא למדור קיים - שהפך לענף - ומשם המשיך את דרכו.

זכויותיו הרבות שמורות לו גם בלי תוספות.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

קולונל אורד צ'רלס ווינגייט
אלוף אסף שמחוני
אלוף נחמיה תמרי

סליחה, אך מבלי לפגוע בכבודו, מה הקשר בין אלופים שנהרגו בזמן שרותם, לקצין במיל' שנהרג בזמן ש"עשה לביתו"?

נכון הדבר שאבי הגיעה למדור צלפים , אך העלה אותו לרמה הגבוה ביותר הוסיף נדבך מאישיותו המיוחדת והפך אותו לענף צלפים . לפני כן אבי היה במדור טירונים שעברו חיילים בעייתיים כגון , נערי רפול וגם שם עשה עבודה טובה כפי שעשה לכל אורך הדרך הפיקודית שלו .

הרבה מעם ישראל מבכים על אבדן איש גדול מתוכינו .

יהיה זכרו ברוך

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו עמוס ( ג'נגו ) נכון הדבר שאבי הגיעה למדור צלפים , אך העלה אותו לרמה הגבוה ביותר הוסיף נדבך מאישיותו המיוחדת והפך אותו לענף צלפים . לפני כן אבי היה במדור טירונים שעברו חיילים בעייתיים כגון , נערי רפול וגם שם עשה עבודה טובה כפי שעשה לכל אורך הדרך הפיקודית שלו . הרבה מעם ישראל מבכים על אבדן איש גדול מתוכינו . יהיה זכרו ברוך

כל מה שכתבת נכון (ראה משפטי על זכויותיו) אך לצערנו לא הוא הקים. הוא בא למקום קיים ומינף אותו כמו שעשה בכל מקום אליו הגיע.

לצערי בדבר אחד כשלנו כולנו - לא הצלחנו להביא את צה"ל לרמה שרצינו ולשמר אותו ברמה גבוהה.
אלירז כשל ב1977 כאשר תכנית לביה"ס לקליעה (דוגמת פורט בניננג שהיה אמור לקום בנטוף) נגנזה - זה בעצם היה הטריגרשבגללו עבר מהמשטרה לצה"ל ואח"כ פרש בטריקת דלת.

גם יוג'ין וצאק כשלו. גם אבי שהפך מדור לענף הרגיש בשלב מסויים תקוע ומתוסכל (מי כמוני שהיו לו הרבה שעות אבי יכול להעיד.

כך גם אלי אמבר דני גליל וניסן ומייקי. כולם התמודדו עם מערכת שלא החליטה להתמודד עם הנושא לעומק. היו לא מעט אשכולות שדנו בכך.

לזכותו של סייון שהוא איתר את בעיית המודעות ותקף אותה הרבה יותר טוב מכולנו אך לא הצליח להפוך את המודעות למנוף שישנה את ההדרכה הבסיסית של החייל ומשם את רמת המפקדים. גם מייקי אימץ את נושא התקשורת אבל בסופו של יום התוצאות דומות. אין מיצוי מלא היכולת מהנשק בנושאי קליעה וצליפה.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

כואב כפליים לשמוע שקצין צה"ל באיכות כה רבה שנתן כל כך הרבה בוחר לעזוב את הארץ. העובדה הזו צריכה להעלות סימני שאלה לגבי תפקיד המדינה בהשארת אנשים כמו אל"מ אבי סיוון בישראל, אנשים שהנסיון שלהם יכול לסייע בחיזוק משמעותי כגון התעשיות קלות בפריפרייה, חינוך, פרוייקטים לאומיים וכיו"ב.

אין כאן שביב של ביקורת על המנוח או על קצינים אחרים שבחרו לעזוב. הביקורת היא על ממשלות ישראל על דורותיהם שלא השכילו לצור תכנית שתמשוך קצינים מצטיינים לתחומים שהמדינה מגדירה כחשובים.

מדהים שאין לישראל תכנית יעדים מוגדרת שאינה תלוייה בממשלה הנבחרת

הוא חי כעשור וחצי בקמרון, אבל היה כאן כל הזמן, חדשות לבקרים. בליבו תמיד וגם בגופו, לביקורים, אירועים, שמחות וכיו"ב
התעשייה הביטחונית בישראל, על כלל שלוחתיה לחימה ותומכ"ל, יודעת עד כמה תרומתו גדולה ומשמעותית.
הייתה זו רק שאלה של זמן מתי הוא יחזור לשבת כאן תמיד ולפעול מהארץ שהוא כל כך אוהב= לחזור ולתמיד, הוא בוודאי שלא תכנן לחזור בארון.
עצוב עצוב מאוד.
יהי זכרו ברוך.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

הלוויה מרשימה ומאופקת (אלפים)
כל המי ומי לאורך דרכו.
רשימת המספידים :
אריה אשת - חבר ממיסדי הישוב עם סיוון איש הקק"ל ( בעברו סמגד מיל בגדוד חיר) הנחה את הארוע
בוגי יעלון
איציק מרדכי
גבי אופיר
יואב גלנט
וסיימה בהספד מרגש בכורתו אבישג.

זרים רבים כיסו את הקבר החל מחברי ילדות יחידות מיוחדות וכלה בזר ענק של קמרון על הקבר הונחו דגל ישראל וקמרון.

סיוון מעולם לא עזב את הארץ הוא הרבה לבקר בה והיה קשור אליה מאד - בעיקר לנוף הגליל ולישוב שהקים מאפס והיה ממוביליו.

רק לפני ארבעה חודשים ערך ביקור מולדת ארוך
לא בטוח שהעבודה החשובה שעשה בקמרון (ועוד אי אלו פינות) לא היו אינטרס ישראלי.
אצלי בלב ובזכרון סיוון ישאר אני בטוח שכך גם אצל רבים

יהי זכרו ברוך

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

איש מדהים, עזר המון לבני משפחתו ותרם המון.

יהיה זכרך ברוך איש יקר ...

"פעולת הגנה בלבד לא תוכתרנה בניצחון לעולם. אם תכלית המלחמה היא שבירת רצונו של האויב - ואת זאת אין להשיג מבלי לשבור את כוחו - ברור שאי-אפשר להסתפק בפעולת הגנה גרידא."

(עמוד 10)


(עמוד 11)


(עמוד 12)

(הכתבה ‬"עוד לא המציאו את הכדור שיהרוג אותי" מאת אריאלה רינגל-הופמן, "ידיעות אחרונות" המוסף לשבת, ‏ 26.11.2010, עמודים 10-12)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)