טוב, אין מה לעשות, חייבים להודות - השנים בכל זאת התקדמו קצת מאז שהיינו בני 16. ומה לעשות, לא משנה כמה אנחנו מרגישים בדיוק אותו הדבר, בכל זאת מבחוץ כנראה שרואים את זה

...וככה יוצא שמדי פעם מתקיף אותך, באופן לחלוטין בלתי צפוי, רגע שבו את מבינה שאכן, את כבר לא ילדה. יש כל מיני סוגים של רגעים כאלו, הנה כמה שהיו אצלי:

* המפתיעים: אלו הרגעים האלו שבהם ילד קורא לך "גברת" ברחוב. (שיא התענוג בסגנון זה היה לפני כמה ימים כשהלכתי לי במרכז המסחרי עם הקטנה, וחבורת ילדי-תנועת-נוער חילקו שם משהו, ובנון שלנטיות מולחטת אחת שאלה אותי אם יש לי גם ילדים בגילאים שבין 15-18...).

* המפחידים: מהסוג של הרגע שהיה לי לפני כמה שנים כשמצאתי את עצמי כמדריכה אחראית בטיול כלשהו, מה שאמר בפועל שאני הייתי אחראית על 8 מדריכים, 16 חובשים ומאבטחים, 10 מורים, וכמובן - 240 ילדים. כולם - תחת אחריותי. הסתכלתי סביבי ושאלתי את עצמי: תגידי, מה, הם רציניים? את? אחראית על כל זה? את? אבל את ילדה! ואז הבנתי שלא.

* הרטרוספקטיבים: אלו שבהם את קולטת שאת כבר יותר מבוגרת ממה שההורים שלך היו כשהתחלת לזכור אותם, ואת נזכרת כמה זקנים הם נראו לך אז... בקטגוריה הזו נכללים גם הרגעים שבהם את רואה ילדים בני 17-18 ומהרהרת כמה הם ילדים, ואת נזכרת כמה ענקיים הם נראו לך בתור ילדה בת 12...

* הפאטאלים: הרגעים שבהם את מבינה שיום אחד תמותי מזקנה

איזה רגעים יש אצלכם? באיזה עוד רגעים אתם מרגישים שאתם כבר לא ילדים?

הלוואי אני הייתי זוכר

זה קרה לי לפני שבועיים שלושה, כשעברתי דירה.
בדירה הקודמת ובעבודה המראה בשירותים מרוחקת ממני בגלל הכיור. במקלחת הנוכחית שלי, המראה על ארון, ולכן ממש מול הפנים שלי. בפעם הראשונה שהתגלחתי שם, והתבוננתי בפני מקרוב, שמתי לב שהפנים שלי הזדקנו. שהעור כבר לא מתוח, שיש קמטים כשאני מכווץ מבט, שהעיניים עייפות.

כמה שבועות לפני כן פרקתי ארגזים של דברים שההורים שלחו לי, דברים שעמדו בחדר הישן שלי, ומצאתי הרבה מאוד מזכרות מימים עברו. מזכרות מהצבא, מהתיכון, מחברות מהלימודים וכל מיני כאלו. פתאום קלטתי כמה זמן כבר עבר מאז אותם ימים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני ומשפחתי חיים ברחוב בו גדלתי. ילדי מצויים בתנועת הנוער בה נעתי, מחליפים ספרים בספריה שהייתה 'שלי' בילדותי ולפעמים גם לומדים בבית הספר בו למדתי ונוסעים בקווי האוטובוס בהם נסעתי...

כשהייתי ילד נחשבתי לבוגר יחסית מכפי גילי וכשבגרתי אני נחשב לילדותי באופן משמעותי למצופה מה שאומר שבממוצע אני בד"כ די בסדר. ועם זאת ולמרות הכושר הגופני המדרדר אני ממש ממש לא חש 'זקן' ואפילו צריך להתאפק לא אחת בכדי לזכור שכעת העיר הזו היא הבמה שלהם ואני רק בתפקיד הסדרן.

מה הפלא שאני כל כך מחבב את השיר של יוסי בנאי:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

חברי כנסת ישרים

במילואים האחרונים שלי, כשהבנתי שכל הבנות סביבי צעירות ממני משהו בין 8 ל-10 שנים...
ובכלל... לראות חיילים, ואז עולה המחשבה של "איזה ילדים הם..." וההזכרות בהערצה שהייתה לי בערך עד סוף
השירות לכל מי ומה שלבש מדים...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

- בגיל 30 הגוף כבר מתחיל לחרוק.
- את הסטייק קילו שהייתי מוריד ב5 דקות בליווי צ'יפס אני מחלק ל3-4 ארוחות.
- כשבמילואים החיילות מפסיקות להיות בחורות והופכות לילדות.
- כשחיילת במילואים שומעת את שנת הגיוס שלי ואומרת "וואוו אני נולדתי בשנה הזאת"
- כשהבת שלי שומעת מוזיקה ואני לא מבין מה היא מוצאת בה.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

כשאתה חושב האם השיער יספיק להפוך לשיבה לפני שינשור לגמרי

It's Never Lupus