וכל מה שנאמר כאן טוב ויפה
אבל לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין ש:
צריך לחזור על ההרצאות
צריך להיות במקסימום ריכוז
צריך לרשום הכל
צריך לעשות שיעורי בית ולא לרפרנס.
צריך ללמוד בקבוצות.
צריך ללמוד בשירותים
צריך ללמוד במקלחת
וכנ"ל וכיוצא בזה ולשם ולפה טה טה טי טה טה טה.
ברגע שמגיעים למקומות הורסי תאי מוח או בשמם האחר,אוניברסיטאות,או,או עם חס וחלילה אתה לומד במתקן ענישה הידוע גם בשם טכניון ,מגלים מהר מאוד שהמציאות גדולה יותר מכל דמיון,ואי אפשר באמת לעשות חצי או רבע ממה שמתכוונים.וזה בהנחה שאין לך לשבת שעות ארוכות ולפתור תרגילים בלי לקום (ותתפלאו,אבל יש אנשים שיש להם בעיה רצינית לשבת ולדגור על חרא בלבן יותר מ5 דקות).
וזה גם בהנחה שאתה מסודר,ואבא\אמא\צה"ל\כל גוף אחר שכבודו במקומו מונח מבטיח לך יציבות כלכלית,ואתה לא צריך לחשוב באמצע התרגיל במד"ר מתי המשמרת הבאה שלך,או מתי הבנק קולט שאתה באוברדרפט של החיים (ואני מקווה שהפקידים בבנק שלי לא גולשים בפרש בזמנם הפנוי) וסוגר לך את הברז.
כמובן,כל זה בהנחה שאותו סטודנט כבודו במקומו מונח יכול להסתדר קצת בלי נפלאות החיים כמו לצאת ,חברה חס וחלילה,וכיוצא בזה (ושלא תבינו אותי לא נכון,חברים בבאר שבע בהחלט עושים כיף חיים,אבל כדי שיהיה מאזן תקין של כיף סטודנטיאלי,המועצת להתעללות גבוהה קובעת כי זה יגרע מתקציב הכיף של הסטודנטים בטכניון).
אז,עם אתה כל זה+אתה עתודאי ,או שאתה מאילו שיכול לקלוט חדו"א תוך כדי שינה (וואו,ואיך אני מקנה בהם ),אתה (אתה זה הקורא ,לא בהכר אף מגיב) יכול בכיף להדפיס את כל הרשימות,ומיד אחר כך לבחירתך אתה יכול להשתמש ברשימה הזאת לאיחסון נוזלי ומוצקי גוף למיניהם,עוד פעם לבחירתך החופשית ובזמנך הפנוי,שכדי שתשתמש בו בחוכמה עם אתה שוקל לבוא לטכניון.
אחרי כל החוכמה האינסופית שנאמרה פה,הנה מה שאני עושה:
1)מהר מאוד מגלים שאי אפשר ללמוד את כל הקורסים שלוקחים בצורה מושלמת (אם הולכים לפי התוכנית שהומלצה ע"י האוניברסיטה-אותה פיתחו ביחד עם האיגוד פסיכיאטרים,כדי שתהיה להם עבודה לטפל באותם סטודנטים אחר כך.כמובן,מי שלוקח אותה באיזי,יכול למצוא את עצמו בגיל 60,עם משפחה וילדים,ונכד בדרך,מנסה לסיים אנליזה נומרית בסניף של טכניון במאדים).אז אין ברירה,ישנם קורסים שדורים יותר השקעה . רבים וטובים ממני,אבל גם גרועים ממני הלכו בדרך זו,הצליחו ללמוד קורסים מסוימים שבועיים לפני המבחן והלך להם בסדר.
צריך לזהות את הקורסים שלוקח שבועים עד 3 ללמוד אותם טוב,להשאיר אותם ליד המקרה,ולהשקיע בקורסים שכן דורשים יותר.אני חושב שזה בא די טבעי לאנשים בטכניון-יש קורסים הדורשים ממך הגשת עבודות והם עולות לך בציון.
לא להיות קיצוני ולא ללכת להרצאות בכלל-וזה מאוד מפתה.ללמוד חומר חדש מהתחלה בסוף הסימסטר מאוד מלחיץ.להיזכר בחומר בסוף הסימסטר הרבה פחות.
2)לא לזלזל בשיעורי בית,גם עם זה מגן.תאמינו לי שכאשר לומדים כמו חארות למבחן,אבל מגלים עוד פעם ועוד פעם שבאוניברסיטה כלשהיא,בוא ניקח לדוגמא טכניון-שרמת הידע שלך ואיכות הציון לא תמיד הולכים יד ביד-אז מצטערים על כל שנייה שלא עשו שיעורי בית.זה אחלה של חבל הצלה,ולפעמים זה ההבדל בין עוד שנת לימודים לפחות שנת לימודים.
אז אל תתאצלו-תרפרנסו.לא,לא,כמובן שמנסים באמת ובתמים לפתור את התרגילים,זה מאוד חשוב.זה מפתח יכולת אנליטית,זה מפתח את הזיכרון-ואפילו זה יפתח לכם אותו כך,שעד סוף התואר אפילו תוכלו לזכור את הש"ב שעשיתם ,ובאיזה דרך פתרתם,ולא תצתרכו לקראת המבחן עוד פעם לחזור על הכל כאילו לא למדתם כלום
אבל בכל זאת - החיים מלמדים שאוניברסיטאות לא עושים שיכלול "פיירנס" כאשר הם מגישים לכם את הש"ב ,וכאשר המתרגלים לא נענים לבכי רם שלכם ,הגיע הזמן לשלוף את הרפרנסים,להעתיק (לא מילה במילה אבל),ולשכוח יפה מהתרגיל.
לא לזלזל-ש"ב מצילים לכם את הציון.תשתמשו בהכל כדי לפתור אותם,ואם אין רפרנס,יש מתרגל,ואם הוא טיפש,חשוב להסתובב עם בחורה שנראת טוב (אלא עם כן - את בחורה. או,שאתה לומד בטכניון,בהנדסת מכונות.חחחחחח,נדפקת גבר),שיכולה לסנגר עתודאי חכם במספרים אבל טיפש לחיים,וההמשך ידוע.
3)יש דברים שלדעתי מאוד חשוב לגדל,ואם זה לא קורה עד סוף שנת לימודים ראשונה,יש בעיה.הדבר הראשון,זה תחת ענק,שיחזיק אותך על הכסא,ולא תוכל לקום (ואני מתכוון,תחת כזה גדול שפיזית לא תוכל לקום).כמו שכתבתי,יש הבדל רב בין המציאות לשיטת לימוד מושלמת,הדורשת ליישום דרך שלמה "עת ללמוד ועט ללמוד".יהיו תקופות שסטודנט פשוט יצטרך לשבת,כמה שזה קשה,על הגואל נפש המאוד חשוב שהוא לומד,שעות ארוכות ביום,מהבוקר עד הערב.וזה בכלל לא קל כמו שזה נשמע,רבים וטובים ממני נפלו לשימוש תרופתי כדי להשיג את התוצאה.
כאשר מגיע סוף הסימסטר ויש תקופת מבחנים,אי אפשר פיזית להתכונן לכולם טוב או מעולה,אם אתה לא יכול לשבת שעות על שעות על שעות.אפשר כמובן לחלק את המבחנים לאילו שעושים במועד א ואילו שעושים במועד ב,ככה אני עשיתי-רק יש לזכור כי הדבר הזה שנקרא,שנייה,תנו להיזכר......"חופש",אני חושב,אתם מוותרים עליו,אז בכל זאת יש לעשות מאמץ להתכונן טוב למועד א.
הפלוס בזה שבאים הרבה אנשים שגם לא מוכנים יותר מדי,ופקטור גבוהה יותר בדרך כלל ממועדי ב.
כמובן,אחרי המחבן יש צורך בכמויות רבות של חומרים כימיים (כמובן חוקיים,חס וחלילה שמשטרה תתפוס אותכם בעישון,כלומר אישון לילה כמו את הבן של הירשזון) ואינטרקציה חזיתית וללא חזיתית עם המין השני (כל הנאמר פה בלשון זכר תקף גם למין השני) כדי להוציא את הלחץ שהצטבר במערכת בתקופה הזאת.אחרת,כמו שבטוח תלמדו באחד מהקורסים המעניינים שלכם הכוללים תרמודינמיקה,תהיה התפרצות אלימה....
4)שותפים לשיעורי בית.כמה שאתה אוהב ללמוד לבד (כמוני כמוך),לדעתי יש הרבה יתרונות בלעשות ש"ב עם בן\בת זוג.דבר ראשון,יש זיכוי שאתה פחות מצליח לבד,כי יש לך רק ראש אחד בסה"כ , כי אתה יכול להתאצל או לשכוח או להישבר פשוט ,משהו שלא תעשה לרוב מול שותף לש"ב . וכמובן,אינטרקציה חברתית בלה בלה בלה.
5)כמו שנאמר ,לחזור על מה שנלמד בכיתה.כאשר דוחסים ב45 דקות כמות חומר שיליד סומטרה לומד כל החיים שלו ואז גם בעולם הבא-גם אם אתה מבין את רוב מה שהמרצה קישקש,הסיכוי הוא שהספקת לשכוח מה שהוא אמר בתחילת השיעור.אין מה לדבר עם שיעור לפני שבוע,זה היה לפני עידנים,לך תזכור.חשוב לעבור עוד פעם באמת על החומר.אם לא הבנת הכל,ויש לך זמן לעבור על החומר,אז תנסה גם להבין.יש באינטרנט אנשים שרוצים שתבין את החומר ,בניגוד למרצים שלך,המקבלים בונוס על כל נכשל שלך.למשל,מומלץ שלי,khanacademy ביוטיוב,בו אתה מבין שהחומר הוא פשוט לאללה,והמרצים שלך פשוט לא רוצים שתהיה "חכם" כמוהם.
שיטה אישית שלי : בניגוד למה שאחרים אמרו שעושים,אני לא רושם כלום בשיעורים תאורטיים,אבל מעתיק כמו תוקי בתרגולים.הסיבה היא : בקצב שהמרצה מדבר,גם אם הוא באמת רוצה שתבין,עדיין הוא צריך לדחוס כמות אסטרונומית של חומר לראש שלך.אם אתה לא עילוי (ועוד פעם,יש כאלו,וכל העצות לא בשבילכם יא חארות),אין סיכוי שגם תקשיב וגם תבין וגם תעתיק.גם אם זה נראה לך שאתה מצליח למספר דקות,מתישהו זה נהיה גדול ,ואז או שאתה מעתיק כמו רובוט ואז מנסה לפענח מה זה החרא הזה,או שנשבר לך ואתה גם לא מעתיק וגם לא מקשיב ,או ש או ש.מספיק שנייה אחת של חוסר ריכוז כדי לפספס חומר של שנת לימודים,וכיוון שחומר תאורטי זמין בלי בעיה,אז אני פשוט רושם רק ראשי פרקים של החומר,מנסה להבין,ואז קורא במעונות מהספר או מהאינטרנט.
תרגול לעומת זאת,אלא עם כן יש לך זמינות לכספות בבונקר של האוניברסיטה שלך,בא יש תירגולים פתורים ,את התירגולים הרבה יותר קשה להשיג,לפחות ברמת הקושי שאתה צריך.כדי לא לחפש יותר מדי זמן,אני פשוט מעתיק כמו פפאגאיו בתירגולים.אין טעם לנסות להבין איך פותרים תרגיל,זה תרגיל.אין מה להבין,יש לראות את הטכניקה,ואם לא רשמת אותה,פחחחחחחחחחחחח......לך תרוץ אחר החברה בכיתה שיתנו לך לצלם.
אם אתה לא מבין אחר כל מה הלך בתרגיל - אתה טיפש ומקומך לא באוניברסיטה- המתרגל תאה ,ורבאק,כמה שזה קורה ,כמה שזה קורה יא קקות,רשמתם את התרגיל אצלכם בדף,כמה קשה להעתיק אותו ללוח בלי להתבלבל בסימנים ? אם זה לא זה ולא זה,פנה ל"רשת החברתית" שבנית לעצמך=אולי הם לא יציתו את הבריכה איתך ביחד,אבל לפחות הם יותר חכמים ממך .
את השיטת פתרון תרגילים אתה אחר כך מקבע אצלך בראש (לפחות עד תרגול הבא,בו אתה שוכח כליל את כל החומר שלמדת ופתרת) ע"י פתרון שיעורי בית-ואתה פותר אותו ע"י זה שאתה מסתכל בתירגול,רואה איך המתרגל פתר , ואז כמו תוקי מהנדס טוב אתה מיישם את זה על התרגיל.אם אתה לא רואה את זה אחרי 10 דקות למשל ,תוציא את הרפרנס,תפנה לאנשים,שלח מייל למתרגל,ואחרי כל זה ,תנעל בשרותים ותבכה ,גם לערך זמני של כ10 דקות + - .תדליק הבי מטאל בחדר אבל כדי שלא יחשבו שאתה ילד מסכן,כן?
וכאן נשבר לי לכתוב ,כי התחלתי לעשות את זה מלחתכילה כי יש לי מבחן עוד כמה ימים,ונשבר הזין.אבל,עכשיו שהקטן חובר כירורגית,יש צורך לחזור ולפתור מבחנים אחרי מבחנים ואז עוד קצת ואחר כך עוד כמה ולקינוח עוד מלא.
נתפלל לדיקן שהמתרגל הבודק לא נרדם על המבחן ולא התבלבל בין 6 ל 9 (וזה לא קורה בכיוון הטוב אף פעם),נודה לשטן על שלוחה של המדור השביעי של הגהנום בארץ-טכניון,ונלך ללמוד למבחן,אשר יתחיל את הסימסטר,כאילו הוא אף פעם לא נגמר.
בניגוד לחשבון הבנק.
נערך לאחרונה ע"י JAVEHN בתאריך 13-10-2010 בשעה 18:23.
|