22-09-2010, 13:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
שלא כמשתמע משמו, בניין קל הוא למעשה, בניין קשה. מכל ששת הבניינים האחרים, רק בו יש משקלים.
היות שאין כאן גופן דיוויד, יסלחו לי המראה של המילים המנוקדות.
בהווה, מניין המשקלים מסתכם בארבעה:
- פּוֹעֵל - כּוֹתֵב, שׁוֹמֵר, לוֹמֵד, הוֹלֵך.
- פָּעֵל - גָּדֵל, קָרֵב, לָמֵד, עָמֵל, בָּטֵל, יָשֵׁן, אָבֵל, עָרֵל, "זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר".
- פָּעוֹל - יָכוֹל (משקל נדיר).
- פָּעוּל - כָּתוּב, שָׁמוּר (למעשה, זו צורה סבילה).
לשם השלמוּת:
בעבר - שני משקלים: לָמַד וְיָכֹל (חולם חסר). משקל ההווה, פָּעֵל, מתאחד עם משקל פָּעַל ("הוא גָּדַל מזמן").
בעתיד: שני משקלים: אֶשְׁמֹר, אֶלְמַד.
בציווי: שְׁמֹר, לְמַד.
סיכום הנטייה למשקל 2 הווה:
יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
*לפי אבן שושן יש אפשרות להגיד "הוא אתמול יָשֵׁן". ככל הנראה ההיתר הזה קיים רק בשורש הזה.
יצחק אבינרי כותב ב"היכל המשקלים" (ע' 401) שביאליק חידש לא פחות מארבעים מילים במשקל החביב עליו, תארים ופעלים. מהם:
הָגֵן (הגון), חָלֵד, בָּדֵחַ, קָשֵׁחַ.
_____________________________________
|