|
מאמר על גיבוש צנחנים+טיפים-17.4-18.4
טוב קודם כל לי קוראים עמית,סיימתי את הגיבוש. צוות 8 כבוד-מספר 18.
יאאלה לעיינין..
היום הראשון-17.4
נשלחו זימונים הביתה לגיבוש-17.4 להתייצב בשעה "8".. עכשיו תבינו למה המרכאות.
אני הגעתי לגיבוש בסביבות 10 ולא הפסדתי פשוט כלום,אנשים יושבים שמה ונרקבים.
הגעתי נכנסתי פנימה ראיתי קבוצה של אנשים יושבים להם.. ביינתים נרשמתי אצל שתי חיילות ממדור סיירות. והלכתי ישבתי עם כולם שביינתים כמה חיילים מסבירים לנו על יחידות אחרות במידה ולא נעבור את הגיבוש צנחנים ואנחנו נרצה לעבור ליחידות האלה. היחידות הם: מיתר,עוקץ,פלס"ר שריון,מדריך צניחה. את הטפסים האלה לא חובה למלא,אני לא מילאתי את הטופס כי לא רציתי שזה יפגע לי בהעדפויות שלי במנילה.
אוקיי אחריו הגיע הרופא,והוא מסביר לנו שמי שלא מרגיש טוב שלא יעשה את הגיבוש ויעשה אותו במועד אחר,כי אם באמצע הגיבוש הוא יפרוש מסיבה רפואית אז הוא לא יקבל עוד גיבוש.
אחרי 5 דקות בערך אמרו לנו להתחלק לבד לכמה קבוצות וכל קבוצה מקבלת 2 מפקדים שיהיו איתנו לאורך היום הראשון.
טוב עכשיו כל קבוצה בערך של 50 אנשים עברה לה לשבת במקום מוצל. וממלאים טפסים על הבריאות שלך,משהו כמו 5 דפים. והולכים לרופא, עכשיו מגיעים לפני זה מודדים לכם דופק,למי שהדופק גבוה לוקחים אותו למדידית חום,ומשמה הולכים לרופא הוא שואל אותך,איך אתה מרגיש, האם היית חולה בשבוע האחרון,חופר לך שתי שניות במוח ואז אתה מקבל עוד טופס עם המון שאלות..ואז הולכים ולוקחים מדים,השאלות שהיו בטופס השני למשל " איפה אחים שלך שירתו בצבא,ההורים שלך,מה ההכנסה של ההורים שלך,על הבית ספר,על הכושר שלך,הרבה הרבה. אבל לא לעשות סתם כי אחרי זה בראיון שואלים אותכם שאלות על זה,וזה אמינות.
טוב מילאנו את הטפסים,נביא אותם למפקדים, עולים על מדים.
עכשיו נקודה חשובה! קחו מדים שעולים עליכם טוב..כי אם לא אתם פשוט תסבלו כל הגיבוש.
מתייבשים בחוץ עד לארוחת צהריים, ביינתים חלק עושים עבודות רס"ר חלק יושנים,כל אחד מה שבראש שלו,אני ראיתי קבוצה אחת שקצת רצה לא זוכר למה, עד שהגיע הארוחת צהריים,נכנסים עם הקבוצה לאכול, האוכל היה דווקא סבבה,טעים באמת. ואני עוד ילד בית שלא אוהב לאכול כימעט כלום והיה טוב.
טוב אחרי ארוחת הצהריים לוקחים אותנו לאוהלים שמה נעביר את הלילה, ביינתים חלק מתנדבים לסדר את מה שמחכה לנו למחר,אלונה עם 4 שקי חול,2 פקלי מים,2 פקלי חול,מימיות-כבד כבד..
כל השאר ביינתים אתם רואים אותם באוהלים יושנים,נחים,צוברים אנרגיה.
הגיעה השעה 3 וחצי בערך, הגיע הזמן לבצע את הבר-אור.
יושבים כולם במקום מוצל,שמה יש מישהו שמקריא שמות ונותן לך מספר, לביינתים הייתי מספר 101.
תרשמו אותו על היד אם אתם יודעים שתשכחו אותו.
הולכים למקום מאוד לא נוח ששמה מצבעים את הבר-אור, המפקד לוקח כמה ומסביר איך לעשות נכון את העבודה.
שכיבות סמיכה-החבר שלך שוכב מולך,שם את האגרוף שלו מתחת לחזה שלך ואתה צריך לגעת עם החזה ביד שלו וזה ניקרא 1.
בטן-ידיים שלובות מאחורה,החבר תופס לך את הרגליים. פחות מ90 מעלות שזה היה מאוד קשה עולים וחזרה רק שהשכמות נוגעות בריצפה זה 1.
לכל תרגיל היה 2 דקות לעשות,והוא הדגיש שאם מישהו מפסיק ליותר מ2 שניות והוא ימשיך הוא יפסול אותו.
כל אחד תופס לו חבר או מישהו, ועושים את התרגילים, לאחר שסיימנו כולם הולכים ועושים ח'. והוא מתחיל להגיד מספרים ואומרים לו כמה עשית. אפשר לרמות חופשי פשוט ככה, אפשר לזרוק מספרים חופשי,אבל את תשכחו שאחרי זה מחלקים לקבוצות לפי רמה.
סיימנו את החלק הזה של הבר-אור, יש לנו 10 דק' מנוחה והולכים לשער מחכים לריצת 2000.
קצת על המסלול.
המסלול הוא 1000 מטר הלוך ו1000 מטר חזור. שימו לב שאחרי 700 מטר אם תביטו ימינה בהלוך תראו את השקים שיחכו לנו מחר.
מסלול מאוד קשה,חול של ים עם עליות וירידות.. באמת שהיה קשה ועוד שאתם לא מכירים את המסלול זה עוד יותר קשה,אנשים התחילו בקצב רצחני ואחרי 300-400 מטר מתחילים לזחול.
לכן חשוב מאוד שתעבדו ע"פ קצב אישי,ותרוצו כמה שיותר בצדדים שמה החול לא כל כך גרוע כמו באמצע.
אני סיימתי את בריצה במקום ה-3.. בתוצאה של 7:20 בערך..
טוב כולם סיימו את המקצים של הריצה, כולם צריכים להיות תוך 5 דק' ב ח' מול המפקד. והוא מבקש 20 מתנדבים, ישר הרמתי יד והתנדבתי,ואחרי ריצה אין לך כוח לכלום. לקחו אותי למטבח שמה קירצפנו,ניקינו מה לא. ושוב אחרי ריצה זה מאוד קשה.
שביינתים כל השאר לא עושים כלום.
אחרי זה כולנו היינו בח' ברחבה שמה נפרדנו לשלום מאיזה 7-10 אנשים שהתוצאות בבר-אור שלהם לא היו טובות. עברנו את זה,
הגיע השעה שהגיע הזמן לחלק את כולם לקבוצות לפי הבר-אור שלהם.
אמרו שהיו 3 קבוצות שהם המאותרים לדובדבן.היו 3 קבוצות שלפי דעתי הם היו המואתרים לפי התוצאות בר-אור: 8-9-10. שמה היו חצי אנשים חזקים ומאוד. וחלק חלשים.
על-מנת שהחזקים הם אלה שבעצם ישרדו וכל השאר ינופו.
טוב הוא חילק אותו ביינתים הוא עשה לכל קבוצה טירטורים,של זמנים וכמובן שהוא אומר שאנחנו לא עמדנו במשימה ושאנחנו ככה וככה,משפיל בקיצור.
הגיע השעה 10 סוף סוף,לא היה כבר כוח לעמוד על הרגליים. חילקנו שמירות ללילה,כל אחד אצלנו שמר 15 דקות. הגשנו למפקד את הדף של השומרים ויאאלה הלכנו לישון. חלק נירדמו מהר (כמוני) חלק התרגשו לא ישנו בכלל. שזה דבר לא טוב,כי זה גם ככה רק 6 שעות שינה. ורק למחרת מרגישים את העייפות,כדי שיהיה לכם קל לחלק את השמירות אני הצעתי בקבוצה לחלק את השמירות ע"פ המספרים החדשים של כל אחד מ1-22 אצנו בקבוצה,אני הייתי מספר 18 מה שאמר ששמרתי ב2 ורבע. קצת מבאס אבל לא נורא זה כדי שיהיה סדר.
היום השני-18.4
רבע ל4 לפנות בוקר השומר האחרון מעיר את כולם, יש לנו רבע שעה להעלות על מדים,לצחצח שיינים,לסדר את עצמנו.השעה 4 לפנות בוקר,
כולם מסתדרים לפי הקבוצת שלהם ברחבה,המפקד נותן לנו משימות,תיזוזים של זמנים שאי אפשר לבצע,כמו לסדר את האוהלים, וביינתים רואים את המפקדים שהולכים להיות איתנו היום מגיעים.
כל אחד שותה כוס תה,חב'רה זה חשוב לראש ולבטן ונותן כוח אז לשתות!
מסתדרים שוב בח' וכל אחד מקבל את המפקד שלו שילווה אותו,או יותר נכון יקרע אותו במהלך היום.
הוא שואל אם יש מישהו שרוצה לפרוש לפני שעוד התחלנו כמובן שאף אחד לא אומר שהוא רוצה לפרוש. הוא מתחיל לרוץ ואנחנו אחריו,לאזור של ריצת ה2000,רצים 700 מטר אני סחבתי עד לשמה את האלונקה, וחלק סחבו דברים אחרים.
הוא אומר לעצור להסתדר ולתת הקשב, עכשיו מתחיל הסיוט.
מימין אנחנו מביטים,הוא מצביע על ערמת שקים ששוקלים 20-30 קילו, והוא אומר לכל אחד לקחת לעצמו שק.
ברגע שלקחת את השק,הוא לא יורד ממך עוד הרבה מאוד זמן.
הוא הריץ אותנו איזה 30 מטר לחור ששמה אנחנו הולכים להיקרע עם השקים.
מכאן אני משלב את המשפט,מצאת החמה,עד צאת הנשמה. פשוט ככה.
אנחנו עומדים במקום כלשהו עם השק שהוא בכלל לא נוח והוא תקוע ואתה לא יכול להרים את הראש בגלל המשקל שלו. עכשיו יש לנו תיזוזים ומגיעים עד המשקיפים שנמצאים איזה 30 מטר מקדימה. וזה היה קצת עליה. עוקפים את הפק"ל מים ששמנו שמה. ואין הפסקה פשוט ככה.
המפקד אומר 30 שניות זוז,ככה בלי סוף, בלי הפסקה,מוסיף לנו סיבובים ברצף,שזה דבר פשוט שובר לעשות 5 פעמים ברצף את העקפות, 5 הראושנים נרשמים ו5 האחרונים גם, הגעתי כמה פעמים בין הראשונים ואף פעם לא בין האחרונים. ואם המפקד רואה מישהו שהוא מתחיל ללכת הוא אומר לו שהוא לא יגיע לצנחנים,שהוא מעכב את כל הקבוצה,וכל מיני. הפסקתי כבר לספור את משך ההקפות בגלל שזה היה פשוט המון!! אנשים כאן פשוט לא להישבר להגיד הנה עוד טיפה זה ניגמר!
אחרי שהיינו עם השקים איזה שעה וקצת שהשק לא יורד ממך נדהמתי שפרשו רק 3 אנשים, הקבוצה הייתה ממש חזקה. ובגלל זה המשכנו לעשות הרבה זמן עם השקים בגלל שלא פרשו הרבה.
סיימנו עם השקים,ההרגשה שהשק יורד מהכתפיים שלך בשמיים. אתה יכול סוף סוף לשתות שהפה שלך כבר נהייה יבש כמו מדבר.
המפקד מריץ אותנו לנקודה חדשה בערך 50 מטר,שמה שמנו את הדברים.
המפקד אמר לנו לעמוד בשורה,והוא נתן לנו מרחק ענק פשוט ענק משאר הקבוצות לזחול.
אנשים תתאמנו על זחילות כי הדבר הזה פשוט קשה ,אפילו יותר מהשקים! כן כן אתם שומעים טוב!
הזחילה מתבצעת על חצץ בשילוב חול משהו פשוט קשה. הוא נותן זמן לעשות כל הקפה כמובן שאי אפשר לעמוד בזמן הזה ועושים שוב ושוב. ואתה הפוך להיות איש החול,אתה נהייה מלא בחול,בפנים בפה,בכל מקום שרק תחשוב עליו. המקסימום היה 2 הקפות בגלל שהמסלול היה ארוך מאוד. והיה פשוט קשה לסיים,ובזחילות הייתי ממש חלש בהתחלה סיימתי במקומות טובים ואחרי זה לא ממש. המשקיפים רושמים הכל מי הגיע מתי ואיך. עשינו את התרגיל 5-6 פעמים.
סיימנו את התרגיל,אתה מתחיל להתרגל תטעם המימיה עם החול,אבל למי אכפת העיקר להכניס מים לתוך הפה.
סיימנו את התרגיל הזה, אני אישית עכשיו שאני בבית יושב עם תחבושות ברגל וביידים בגלל החתכים. הפקד נותן לנו 3 דקות למלא את המימיות שוב במים מלמעלה במיכל של 770 ליטר. כל אחד ממלא את המימיה שלו וחוזרים ונותנים הקשב.
עכשיו מתחיל תרגיל האלונקה, כאשר יוצאים לסיבוב הקפה של איזה ברזל וה4 הראשונים "זוכים" לסחוב את האלונקה בסיבוב הבא כ"בונוס". וככה עושים בלי סוף סיבובים כאשר ה-4 הראשונים לוקחים איתם את האלונקה, יצא לי לסחוב אותה פעמיים. עשינו את התרגיל הזה הרבה פעמים.. עד שהוא אמר שעכשיו יוצאים לשתי הקפות ברצף,ואיך שהחלנו לצאת הוא עצר אותנו ואמר לנו להוריד את האלונקה, ושותים שוב מים הפעם יש לנו דקה וחצי להיות מוכנים לתרגיל הבא הבא,וכמובן שלא נשכח שמי שסוחב את האלונקה נירשם ע"י המשקיפים לכן חשוב לסחוב את האלונקה.
עכשיו בקבוצה עושים דיון,האם בנות צריכות לשרת כמו בנים בקרבי,בעד נגד ונימוק. הכל נירשם מי שמדבר,מנהיג,מוביל.סיימנו עם זה,
המפקד עכשיו לקח אותו 10 מטר למקום ששמה יש 3 חבלים, קופצים מעל החבל הראשון יורדים ל10 שכיבות סמיכה,רצים עוד כמה מטרים קופצים מעל החבל השני עושים 10 בטן,רצים עוד קצת וקופצים מעל החבל השלישי,עושים 10 צפרדע,ורצים למקום כאשר יש סדר הגעה והכל נירשם.
אחרי הצפרדע פשוט קשה לרוץ, בכל המקצים האלה הייתי שפיץ,סיימתי תמיד בין ה-3 הראשונים.
ככה הוא קורע אותנו בלי סוף,והוא מתחיל לתת לנו לעשות את התרגיל כמה פעמים ברצף שזה מאוד קשה,והראשונים והאחרונים תמיד נרשמים. הוא נותן לנו משימה שצריכים לשפר מיקומים, ומי שיורד במקום שלו מבצע את התרגיל הזה עוד הפעם, ככה שזה נהייה תחרות על-מנת לא לעשות את זה שוב. וזה עוד לא הסוף,הוא שואל מי רוצה לעשות את התרגיל הזה פעמיים ומי רוצה פעם אחת,אמרתי לו פעמיים ואולי עוד 1-2 אמרו כמוני ויצאנו עוד הפעם לפעמיים בזמן שהוא כולו מחייך ושמח שהוא קורע אותנו.
סיימנו סוף סוף עם התרגיל המדכא הזה.
לוקחים את האלונקה ורצים איזה 100 מטר,ונחשו מה אנחנו פוגשים? עוד פעם ערימת שקים, רק שהפעם העלייה גדולה בגודל של לא יודע מה,ובסוף יש שמה כיסא,
כל אחד לוקח לו את השק הכי כבד שיש,והוא מתחיל להריץ אותנו מלא זמן סביב הכיסא,30 שניות זוז ,עוד לא הגענו 30 שניות זוז, שתמיד ה5 ראשונים נרשמים והאחרונים. הגעתי הרבה בין הראושנים לאנשים לא היה כבר כוח.לא להישבר! באמצע התרגיל שהגעתי בין הראשונים הרבה הוא החליף לי שק,לשק של אבנים אני לא יודע מה היה שמה אבל הוא היה ממש כבד! לא עושים את התרגיל הזה הרבה כמו כל שאר התרגילים אבל אני לא ישקר, עושים אותו דיי הרבה,ושוב הוא שואל מי רוצה לעשות פעם אחת ומי רוצה פעמיים,בהתחלה אני אמרתי 2 ועוד כמה אמרו 2, ואחרי זה שכולם כבר היו גמורים הוא שאל מי רוצה לעשות פעמיים ומי פעם אחת אנשים פשוט נשברו אמרו פעם אחת אני היחידי שאמרתי פעמיים,ואז אחרי הצביעו עוד 2 אנשים,והוא שאל מה המספר שלי ונרשמתי ויצאנו לעוד 2 סיבובים,ככה הוא קרע אותנו,עד שזה ניגמר אתה מוריד מעצמך את השק,הרגשה שאי אפשר לתאר.אני חייב לציין שאנחנו בין הקבוצות היחידות שביצענו פעמיים את התרגיל עם השק. 3 דקות יש לנו,פתחנו את מימית החול,תאמינו לי טעם גן-עדן, הפה שלך יבש כמו שביום כיפור פשוט תכפילו וככה אתם מרגישים.
לוקחים את האלונקה ויוצאים למסע, המפקד אומר שיוצאים למסע של 7 ק"מ, (פחח אלעק 7, אולי 2 קילומטר או 3).
כאשר 4 לוקחים את האלונקה, כל השאר לוקחים את שאר הדברים שיש.
ומתחילים ללכת\לרוץ אחרי המפקד,הוא מסביר לנו שהחילופים מתבצעים אך ורק ע"י הרמת יד של מי שרוצה חילוף,עכשיו לבעיה שהייתה כאשר המפקד ראה שאנחנו צריכים חילוף דפק ספרינט והוא מרים יד ואנחנו צריכים להדביק אותו. ואי אפשר לבצע חילוף עד שלא מדביקים אותו, יש לנו 5 שניות לא הגענו אליו חוזרים אחורה עושים שוב ושוב, קריעה פשוט קריעה, אנשים זעקו לחילוף וכבר לא החליפו אותם בגלל שאין כוח,והאלונקה מאוד כבדה. אנשים כימעט בכו רק כדי שיחליפו אותם,סבל שאי אפשר לתאר במילים! סחבתי גם את הפק"ל וגם את האלונקה הרבה פעמים וכבר אתה לא מרגיש את הכפתיים שלך!
אחרי 46 דקות ריצה עם האלונקה כולם מוטשים וגמורים חוזרים חזרה למקום ההתחלה שבו מסיימים את הגיבוש,אך לא לפני שהוא החזיר אותנו עוד פעם אחורה שכבר עמדנו לסיים.
ואז היה לנו ממש עוד קצת הוא אמר אתם רואים שמה את האמר? כולם ספרינט עד לשמה! ואני הייתי עם האלונקה והיא צריכה להוביל,ברגע הזה הכתפיים שלי פשוט נהרסו ישר שהגענו להאמר צעקתי חילוף חילוף עד שהחליפו אותי.. יצאה לי הנשמה.
טוב סיימנו עם זה,מניחים את האלונוקות,המפקד מוביל אותנו לרחבה שמה הוא אומר לנו כל הכבוד, סוף סוף מילים טובות.. ואז הוא שאל מי רוצה להעביר מתחיחות אני התנדבתי,העברתי לצוות מתחיות כדי שלא יתפסו השרירים,המפקד הלך (כמובן שקיללנו אותו באותו רגע שהוא הלך)סיימנו מתיחות.כלום לא עוזר כי זאת מסה גדולה מה שעברנו היום.עכשיו מה אנחנו מגלים? שסיימנו את הגיבוש בצוות 13 חב'רה!
הולכים לשבת קצת לנוח,מסתכלים במראה ורואים שכל פנים שלך והגוף בחול,מתקלחים מקבלים אוכל ושתייה מחזירים מדים ומחכים לתור שלך בראיון. אתה מתיישב עד שקוראים את השם שלך.
עכשיו בראיון לא לזרוק זין ולעשות אותו גמורים,תהייו אתם עצמכם. זקופים! זה שתי מילאומינקים שיודעים מה הם מחפשים, אתם בטח שואלים מה הם שואלים אותכם?
כמה שאלות, ספר על עצמך,על העיר שלך,האם אתה מטייל בארץ,עובד,מה אתה עושה בשעות הפנאי, למה צנחנים, מה תעשה אם לא תתקבל לצנחנים,על הבית ספר,האם אתה מבריז, האם אתה משתמש בסמים. הרבה שאלות כאלה כמו בצו ראשון.
משמה סיימנו את הגיבוש, הולכים שמה לברגר קינג, אוכלים כמו שלא אכלתם הרבה זמן. ממש רעבים, משמה תופסים אוטבוס ויאלה חוזרים הביתה.
ואני חייב לציין שחוזרים גמורים רק עכשיו הבנתי למה חיילים יושנים כל הדרך באוטבוס.
חזרתי הלבשתי עליי תחבושות בגוף בגלל פציעות,כל הגוף כואב אתה כבר לא יודע איפה יותר,הכל תפוס. וזה לא עובר גם עכשיו שאני רושם זה מאוד כואב.
אבל לא נורא,הכל עובר בחיים!
זה היה כל הגיבוש,ועוד משהו אני חייב להגיד לכם.
כמה שתקראו את המאמר,ועוד מאמרים אחרים אתם לא תדעו כמה שהגיבוש קשה עד שלא תעשו אותו. אבל תזכרו שהכל בראש! תגידו לעצמכם רק אמבולנס מוציא אותו מפה ולא המפקד!
עוד כמה טיפים שיעזרו לכם:
נעליים-תביאו לעצמכם נעליים נוחות שתוכלו לעשות הכל כמו שצריך!שלא תשחו בחול!
שק שינה-תביאו שק שינה אני היחיד שהבאתי ושינתי "כמו מלך" בזמן שהשאר ישנו על משהו שניקרא מיטה,זה היה אלנוקה ניראה לי המיטות האלה.
אמינות-לא לחתוך,לא לשקר, רואים הכל גם שלא ניראה לכם! מסתובבים הרבה משקיפים.
ראבק-אש בעיינים, לא להישבר להגיד לעצמך שעוד קצת זה כבר ניגמר ושאתם מסיימים!
ממתקים-ללילה שיהיה לכם ממתקים ככה בסבבה שתאכלו אותם קצת וזה יתן לכם קצת כוח לבוקר.
וזהו בעצם זה כל מה שעברתי בגיבוש,
ותזכרו,
הידע מוסיף לביטחון,ההפתעה מחלישה אותו.
אז תקראו את המאמר ותראו מה שאתם הולכים לעבור,תגיעו עם ביטחון ועם רעל בעיינים! ולהגיד לעצמכם שעוד טיפה זה ניגמר!
מקווה לעבור את הגיבוש,התשובות יגיעו עוד חודש!
בהצלחה לכולם!
למי שיש שאלות יכול לשאול באשכול!
נערך לאחרונה ע"י snoop_a בתאריך 19-04-2005 בשעה 13:38.
|
ראשי
צ'אט
19-04-2005, 13:36
מצב כלאיים
