האם אפשר לכתוב "פניתה"? (למשל: "בעקבות הבעיה איתה פניתה למערכת")

צריך לכתוב "פנית"
כמו "קראת", "שמעת", ידעת"

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ShoobyD צריך לכתוב "פנית" כמו "קראת", "שמעת", ידעת"

גם אני חשבתי ככה, אבל איך אפשר להסביר את זה שמורפיקס והמילון של וואלה מפנים לערך הנכון בשביל "פניתה", אבל טוענים ש "קראתה", "ידעתה" וכו לא קיימים?

http://morfix.mako.co.il/default.as...5D9%u05EA%u05D4
http://milon.walla.co.il/ts.cgi?tss...%F4%F0%E9%FA%E4

כיוון שמדובר בתיקון שגיאות. הוא מזהה שזו טעות, כנראה טעות הקלדה של תו בודד, ומפנה אותך לערך הנכון..

לא בדקתי, אבל אני מניח ש"קניתה" יפנה אותך ל"קנייה" לפי אותו הגיון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Shai כיוון שמדובר בתיקון שגיאות. הוא מזהה שזו טעות, כנראה טעות הקלדה של תו בודד, ומפנה אותך לערך הנכון.. לא בדקתי, אבל אני מניח ש"קניתה" יפנה אותך ל"קנייה" לפי אותו הגיון.

אז זהו, שזה נכון גם לקניתה, אבל למילים אחרות לא... ושני המילונים מתנהגים בצורה זהה לכל המילים. או שהם מוצאים ערך, או לא... (למרות שהפירוש שלהם שונה וכמו כן גם התרגום)

אגב, אין סיבה שיעשה תיקון שגיאות אוטומטי, זה עלול להטעות אנשים.

לא קשור בכלל.

מורפיקס הוא מילון מורפולוגי (אולי בגלל זה קוראים לו ככה) קודדו בו "חוקים" של המורפולוגיה של העברית, ולפיהם הם מנסה למצוא מילים מתאימה.

"קניתה" מוצא לך "קניה" ולא "קנית". זה לא תיקון של שגיאת כתיב, אלא סוג של טעות דקדוקית מצד המילון.
"דאיתה" ימצא את "דאיה"; "ראיתה" מוצא את "ראיה" (אבל "שמעתה" לא מוצא את "שמעת" ולא את "שמיעה"); "עליתה" מוצא את "עליה"; "פעיתה" מוצא את "פעיה", וכן הלאה. זה יקרה לעוד מילים שקיימות במשקל הזה.

בבילון (וואלה) הוא לא מקור טוב להסתמך עליו. יש בו טעויות.

נתקלתי בלא מעט פעלים בתנ"ך מהסוג שחיפשת:
וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה?" (זכריה א יב)
"הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב? הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה!" (שמואל ב ב כו)
וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ" (שופטים יח כה)

ובייני: "קורות בתינו פָּצַמְתָּה וקירות לבנו העצמְתָּה".

הסיבה אינה נהירה לי די הצורך. אנסה למצוא תשובה בימים הקרובים.
בכל־אופן, אין טעם להוציא את הכתיב הזה מידי דופיו.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אור - ors בבילון (וואלה) הוא לא מקור טוב להסתמך עליו. יש בו טעויות. נתקלתי בלא מעט פעלים בתנ"ך מהסוג שחיפשת: וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה?" (זכריה א יב) "הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב? הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה!" (שמואל ב ב כו) וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ" (שופטים יח כה) ובייני: "קורות בתינו פָּצַמְתָּה וקירות לבנו העצמְתָּה". הסיבה אינה נהירה לי די הצורך. אנסה למצוא תשובה בימים הקרובים. בכל־אופן, אין טעם להוציא את הכתיב הזה מידי דופיו.

תודה, באמת אשמח לשמוע את התשובה שתמצא!

ייהכתיב בתנך שרירותי. יש מקרים של 4 צורות שונות למלה אחת. "קולות" מתנקדת קֹלֹת קוֹלֹת
קֹלוֹת וקוֹלוֹת. גם לוח: לֻחוֹת, לֻחֹת ולוּחֹת (אגב, יש צורת ריבוי לְוָחִים וריבוי זוגי יוצא־דופן: "לוחותיים";
צורת הריבוי הזוגי מבוססת תמיד על צורת היחיד: קומה-קוֹמָתַיִם).

לנקדנים שניגשו למלאכת הניקוד אסור היה לגעת במילה התנ"כית ולשנותה. היה זה עניין של
קדושה: אין לשנות גם אם אין ספק שנפלה טעות.

אני משער שזו פליטת קולמוס של הסופר המקראי, והיו דברים מעולם.
הסופר הושפע מאוד מביטויה של המילה לתקופותיה השונות. מצאנו בשמואל ב' נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי, אך
בדברי הימים נכתב שמו "הַבֵּרֹתִי", ואפילו צורת "מַלָּכֶם תְּדַכְּאוּ עַמִּי" (ישעיה ג טו) במקום "מָה לָכֶם".
כך שמעו וכך כתבו.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן