האם "I.F.V" הוא השדרוג הנכון לנמרים בצה"ל?

ההיסטוריה של ה-IFV מתחילה ב-1967 עם הופעתו המאד קרבית של ה-BMP-1 בברית המועצות. מהלך זה גרם לפאניקה במערב שחששו שברית ורשה עם 50,000 טנקים ואלפי נגמ"שים יפלשו לגרמניה ויעצרו רק בתעלה. התשובה במערב הייתה ייצור מואץ של נגמ"שים חדשים שעכשיו נקראים IFV. רכבים אלו שודרגו עם הזמן וכיום הם חמושים בתותח של 25-30 מ"מ וטילי נ"ט. השלב הבא בשידרוג הוא התקנת תותחי 40 מ"מ והוספת 10 טון מיגון. שידרוגים אלו הופכים את הנגמ"ש למיני טנק שרחוק מהתפיסה הקלאסית של הנגמ"ש.בנוסף, ל"רכב לחימה לחי"ר" ישנם מספר חסרונות עיקריים והם:

1. אין ברכב מספיק מקום לאחסן כמות רבה של תחמושות ופק"לים יעודיים.

2. תותח ה-30 מ"מ שמותקן בדרך כלל על רכבים אלו,לא יחדור את שריון החזית של נגמ"שים חדשים או נגמ"שים ששריון החזית שלהם שופר כגון ה-BMP-3+ .

3. המצאותם של פגזים נפיצים, טילי נ"ט וכ-10 חיילים ברכב אחד, יכולים לגרום לפגיעות חמורות והיה והנגמ"ש נחדר.

4. ה- IFV מאגד בתוכו שני סוגי משימות שלא הולכות ביחד. המשימה הראשונה של רכב זה שחמוש בתותח 30 מ"מ וטילי נ"ט, היא להילחם עם רק"מ של האוייב, לעומת זאת המשימה של הנגמ"ש היא להעביר את החיילים שהוא נושא בשלום ליעדם ורצוי ללא היתקליות עם אוייב.חסרונות אלו הם בעייתים מספיק על מנת לבדוק את הנכונות של נושא ה-IFV במערב, (בפרט לאחר פירוק "ברית ורשה") ובעייתים הרבה יותר בישראל, שזירות הלחימה העיקריות שלנו הם לבנון ועזה, שבהם לא ראינו אפילו תמונה של רק"מ.

נראה שצה"ל עדיין לא החליט אם הנמר צריך להיות נגמ"ש כבד או IFV. חלק מהנגמ"שים מצויידים במקלעים ומקל"רים כיאות לנגמ"ש, וחלק אחר מצוייד בתותח 30 מ"מ וטילי נ"ט שמותקנים בעמדת רפא"ל וזהו חימוש שמתאים ל-IFV.

לפי הבנתי, העמדה של רפא"ל פותחה עבור הצבא הצ'כי שחיפש מערכת נ"ט להתקנה על נגמ"שים, יכול להיות שגם הצריח המיוחד הוא חלק מהדרישות שלהם. הדרישות של צכיה נשמעות הגיוניות מכיוון שמדינה זו חוששת מפלישה רוסית, ולכן לנגמ"ש צריכה להיות יכולת נ"ט. לעומת זאת, בארצנו הקטנה אין בעיות מסוג זה, ואם כי הצריחון של רפא"ל הוא אכן נחמד, זהו פתרון שמחפש בעיה שבישראל אינה קיימת.

מכל הסיבות הנ"ל התשובה לשאלה שפותחת את האשכול היא שלילית, אני חושב שצה"ל לא צריך IFV, החי"ר בצה"ל לא צריך רק"מ אחד שיענה על הכל, צה"ל צריך לאמץ תפיסה שונה שיש בה שני כלי רכב יעודיים והם:

1. "רכב קרב" שתפקידו לנוע לפני הנגמ"שים, להלחם בדרכו ליעד ולהכשיר את הדרך לנגמ"שי החי"ר שנעים אחריו.

2. נגמ"ש שתפקידו להגיע על היעד בדרך הבטוחה ביותר ואם אפשר ללא קרבות מיותרים וללא נפגעים.

שיטה זו של שני רכבים יעודיים, דומה להפעלת מסוקי תקיפה לליווי מסוקי תובלה, לטיהור באש של איזורי נחיתה לפני הגעת המסוקים ועוד. דוגמה זו ניתנה ע"י אחד המומחים ואני מרשה לעצמי להשתמש בדוגמה זו להבהרת הנושא, גם ה"דובים" שנעים לפני הכוחות ומכשירים את הדרך לכוחות שנעים אחריהם, הם בהחלט דוגמא נוספת לרכבים יעודיים. דוגמאות נוספות ישנם בכל זרועות צה"ל וגם החי"ר הממוכן צריך רכב יעודי משלו, ו"רכב קרב" בהחלט מתאים להגדרה זו.

1. "רכב קרב":

רכב זה יהיה בנוי על אותה פלטפורמה כמו הנמר ויופעל ע"י 5 אנשי צוות: נהג, מפקד ותותחן, אשר ישבו בקדמת הרכב, ועוד 2 לוחמים שישבו מאחור ויפעילו את המקלעים האחוריים.

תפקידו של "רכב הקרב" הוא לנוע לפני כוחות החי"ר ולהשמיד מטרות ע"ג היעדים לפני הגעת נגמ"שי החי"ר. למטרה זו, ל"רכב הקרב" תהיה עוצמת אש רבה במיוחד. אפשר לתאר רכב זה כדחפור שמכשיר ומפלס את הדרך לכוחות החי"ר שנעים בעיקבותיו.

1.1 צריח:

ע"ג הרכב יותקן צריח שיופעל מרחוק ע"י התותחן/מפקד שישבו בתובה. הצריח יהיה דומה לזה הנראה בהצעה של G.D לפרוייקט ה-G.C.V. (תמונה מס'-1) מידותיו וצורתו המדוייקת של הצריח יקבעו בהתאם להתקנות כלי הנשק, מערכות ראיה ובעיקר בהתאם לדרישות ההתקנה של מערכת "מעיל רוח" כולל טעינה מחודשת של מיירטים.

הסיבות להעדפה שלי את "מעיל רוח" על מערכת אחרת הם:

1. "מעיל רוח" זו מערכת פעילה וזמינה שנוסתה מאות פעמים, מותקנת על המרכבה, וניתנת להתקנה גם על רכב הלחימה.

2. רכב הלחימה נע לפני הנגמ"שים ולכן הסיבות להתקנת "מעיל רוח" ולא מערכת אחרת ע"ג טנקים תקפות גם לרכב זה.

לצריח זה צללית קטנה וכאשר הרכב ימצא מאחורי מחסה הוא יציג לאוייב מטרה שקשה לזהות אותה וקשה לפגוע בה. וגם אם נפגע הצריח, הפגיעה לא תסכן את אנשי הצוות שיושבים בתובה. שיטת ההתקנה של הצריח תאפשר ירי יעיל לקומות עליונות, גגות וכו'.מיגון הצריח יהיה זהה למיגון הרכב כולו.

1. דגם של הרק"מ שמוצע ע"י G.D לפרוייקט ה-G.C.V

1.2 כלי נשק:

בנוסף למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" יותקנו בצריח כלי הנשק הבאים:

1. תותח 35 מ"מ של חברת "ריינמטל" שנקרא "רבולבר". לתותח קצב אש של 1,000 כדור/דקה והוא נבחר ע"י גרמניה לפרוייקט שנקרא "C-RAM" שזה ר"ת של "נגד רקטות, ארטילריה ומרגמות." ליעוד זה התותח משתמש בתחמושת מיוחדת שנקראת "AHEAD" ואת שיטת הפעולה של הפגז ניתן לראות בתמונה מס'-2. אולי בעתיד ניתן יהיה לחבר תותח זה ל"מעיל רוח" ולהעזר בתכונות הפגז וקצב האש הגבוה ליירוט טילי נ"ט. בתמונה מס'-3 ניתן לראות את התותח מותקן ע"ג ה"BOXER" הגרמני. בנוסף לפגזי "AHEAD", לתותח יש פגזי ח"ש עם מהירות לוע של 1,500 מ/ש שיכול לחדור כל נגמ"ש מצוי וגם את שריון הצד של חלק מהטנקים.

2. ע"ג הצריח יותקן מק"כ "0.5 M-3 של F.N, למק"כ זה קצב אש של 1100 כדור/דקה והוא יופעל בשלט רחוק ע"י אחד מאנשי הצוות שיושב בתובה

3. במקביל לתותח יותקן מקלע 7.62 מ"מ "מיניגן" עם 6 קנים וקצב אש של 3,000 כדור/דקה.

התחמושת לכלי הנשק שבצריח תותקן בתובה.

2. פגז 35 מ"מ נפיץ אויר 3 . תותח ה-35 מ"מ ע"ג ה"BOXER"



1.3 איום הנ"ט:
צריך לזכור שמערך הנ"ט של האוייב משתפר עם הזמן ומה שעברנו ב-2006 יהיה משחק ילדים לעומת מה שמחכה לנו במלחמה הבאה. החיזבאלה הוא צבא קטן, לומד מהר ומיישם עוד יותר מהר, יש להניח שאחד הלקחים שהוא הפיק במלחמה האחרונה, תהיה הגדלת מערך טילי/רקטות הנ"ט ואיכותם. אם במלחמה האחרונה נפגעו 10% מהטנקים שהיו בשטח, בפעם הבאה המספר יהיה הרבה יותר גבוה, אם במלחמה הקודמת נורו טילי נ"ט דור "א" ו"ב" בסיבוב הבא נחטוף את דור "ב" ו"ג". את ה"גיל" מכרנו לכל העולם ואין לי ספק שלנסארלה יש אחד במרתף ועוד כמה באיראן.

התשובה ליכולות טילי הנ"טשל החיזבאלה היא התקנת מיגון אקטיבי על הרכבים שאמור לתת תשובה יעילה לטילים אלו.

התשובה למערך ה-ר.פי.גי של האוייב, צריכה לכלול בנוסף למיגון האקטיבי, גם את היכולת של "רכבי הקרב" והנגמ"שים, ליצור "שטח השמדה" ברדיוס של 500 מטר מסביב לרכב, וכל אוייב שיסתובב בשטח זה יושמד.

לצורך זה נתקין מאחורי הצריח הראשי ומשני צידיו, שני צריחונים של "אלביט" שיופעלו מרחוק ע"י המקלענים. צריחונים אלו יהיו מוגנים מכדורי "0.5. בכל צריחון נתקין מקל"ר 40 מ"מ MK-47, ומקלע 7.62 מ"מ מיניגן. למיניגן קצב אש של 3,000 כדור/דקה ולמקל"ר קצב אש של כ- 300 כדור/דקה ופגזים נפיצי אויר שהינם יעילים מאד כנגד חי"ר. נתונים אלו חשובים ביותר בלחימה מול משגרי הר.פי.גי. התחמושת למקלעים אלו תהיה בתובה. בתמונות למטה ניתן לראות את הצריח של "אלביט" עם המקל"ר והמקלע, את המיניגן ואת המקל"ר החדש MK-47.

להבהרת נושא הצריחים הייתי משתמש בדוגמא משטח הכדורגל, הצריח הקידמי הוא החלוץ המרכזי שתפקידו לפרוץ ולהבקיע, ואילו שני הצריחונים האחוריים הם שני המגינים מימין ומשמאל שאמורים להגן על השער, ואוי לנו אם נקבל גול.


4. צריח של "אלביט" למקל"ר 40 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ

5 . מקלע 7.62 מ"מ "מיניגן"

6. מקל"ר 40 מ"מ MK-47

1.4 סיכום:

לדעתי, אחרי הכשלון של 2006, הגיע הזמן לשנות דפוסי מחשבה ולהבין שאולי כל מה שלמדנו/עשינו כל השנים אינו ישים יותר, והמחשבה הצבאית בנושא החי"ר דורשת שינוי/עידכון יסודי. באזורי הלחימה שלנו, עזה ודרום לבנון, אין כמעט יכולת תמרון וגם המיגון האקטיבי, לא קיים בשלב זה בידי החי"ר, וגם הכנסתו לחטיבות הטנקים לוקחת זמן. במצב זה היכולת היחידה שנשארה, בוודאי בידי החי"ר, היא עוצמת האש. "רכב הקרב" עם עוצמת האש הרבה שלו, צריך להיות הרכב העיקרי של החי"ר והוא זה שצריך לעשות את הלחימה, החייל הרגלי הוא לא מכונת לחימה ולא צריך לשים על כתפיו את עיקר הלחימה באוייב. את הלחימה העיקרית צריך להשאיר ל"רכבי קרב", כאשר כוחות החי"ר המנוגמ"שים יגיעו אחריהם, יפרקו מהנגמ"שים ויסיימו את העבודה. היתרון הגדול שלנו ואולי הבלעדי מול החיזבאלה והחאמס, היא עוצמת האש, ואותה צריך ליישם. "רכב הקרב" הוא החוליה הראשונה והחשובה בשרשרת עוצמת האש, ובעזרתה ניתן יהיה לנצח "מהר, חזק ובצורה אלגנטית" כדברי חיים ברלב ז"ל.

2. נגמ"ש:

תפקידו של הנגמ"ש הוא לנייד את החי"ר מנקודה "א" לנקודה "ב" עם מינימום קרבות ומקסימום בטחון.הנושא של נגמ"שים בצה"ל הוא בעייתי בעיקר עקב הצורך להחליף אלפי "זלדות" שיש בצה"ל כבר עשרות שנים, לייצר כמות כזו של נמרים בארץ יקח כמה עשורים, אלא עם נצליח לייצר את התובות בארה"ב. יתכן שאפשר לשדרג את הזלדות ע"י שיפור המיגון כפי שרפא"ל מציעה, (תמונה מס'-7) שכולל התקנת לוחות להגנה מכדורי 14.5 מ"מ והתקנת מיגון ריאקטיבי. ברור שזה לא הפתרון הקלאסי ועדיף שכל הנגמ"שים יהיו נמרים, אבל כל עוד לא עשינו את זה, השילוב בין נמרים כרכבי קרב וזלדות משופרות כנגמ"שים, הוא אולי הפתרון המהיר והזמין ביותר.

הנגמ"ש יופעל ע"י 7 חיילים: 2 אנשי צוות, (נהג ומקלען) ו-5 לוחמים. ב-2 נגמ"שים יהיו 14 חיילים שהם כיתת חי"ר של 10 לוחמים ו-4 אנשי צוות. כיתת חי"ר שתנוע על שני נגמ"שים, תכפיל את עוצמת האש של הכיתה, תקטין את הסיכויים של הנגמ"ש להפגע ותאפשר את נשיאת התחמושת בתובה ולא בצריח.

על הנגמ"ש יותקנו כלי הנשק הבאים:

בחזית הנגמ"ש יותקן צריחון של "אלביט" כמו ב"רכב הקרב", ויותקנו בו מק"כ "0.5 ומקלע 7.62 מ"מ. המק"כ נקרא M-3 של FN ויש לו קצב אש של 1,100 כדור/דקה. הצריחון מופעל בשלט רחוק והתחמושת למקלעים תותקן בתובה. והיה ועל הנגמ"שים יותקן המיגון האקטיבי של תע"ש "אגרוף הברזל", אזי בחלקו האחורי של הנגמ"ש יותקנו שני עמדות "חץ זוהר" ראה תמונה מס'-8.

אני הייתי מבטל את המאג ומתקין במקומו מקלע 7.62 מ"מ "מיניגן" ומצידו השני של המשגר, הייתי מתקין מקל"ר 40 מ"מ.הזמן שלוקח למחבל לכוון ולירות ר.פי.גי הוא לא יותר מ-3 שניות, אנו בזמן הזה צריכים לזהות את האיום, לצודד לעברו ולפתוח באש, בזמן הקצרצר שעומד לרשות המקלענים בנגמ"ש, רק ה"מיניגן" יוכל לייצור עוצמת אש שאולי תפגע במחבל או תמנע את השיגור.את שטח ההשמדה מסביב לנמר יש לבצע בדיוק כמו ב"רכב הקרב". ההגנה הטובה ביותר על הנגמ"ש היא לפגוע במחבל לפני שיגור ה-RPG, ומקלעי ה"מיניגן" יעזרו לישם מטרה זו.

7. זלדה ממוגנת עם "אגרוף הברזל" 8. "חץ זוהר" באדיבות חברת "ורסיה"



למי שמעוניין, הסקירה בצורת קובץ PDF
https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...24/42871733.pdf

מאוד אהבתי את המאמר , אך אתה צריך לדעת שלצה"ל אין את מספיק המשאבים כדי לבצע את הנאמר באשכול זה.
יש כמה דברים שהייתי חייב לומר:
1. להתקין מיני-גאן לא יקרה לפי דעתי , מבחינת עלות ותועלת, מאג מספק את כל הדרישות.
2. אני חושב ששיפור הנמרים כמו שציון באשכול זה , + הוספת רכבי MRAP לצה"ל כמו הגולן , או שיפור של ה-"קרקל" יכול להניב תוצאות טובות.

בכל מקרה , למרות שלא הגיבו פה בכלל מאוד אהבתי את המאמר.

בכל מקרה , למרות שלא הגיבו פה בכלל מאוד אהבתי את המאמר
נכון מאד, AJ-47 כהרגלו ערך סקירה עניינית ומושקעת - יישר כוח!

עוד אשכולות בנושא:
כאן
כאן
כאן

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Xenir מאוד אהבתי את המאמר , אך אתה צריך לדעת שלצה"ל אין את מספיק המשאבים כדי לבצע את הנאמר באשכול זה. אני מאד מעריך את התגובה שלך והמילים החמות אתה כנחשון בשעתו שהיה הראשון שקפץ למים ותודה לך. אשר לנושא המשאבים: את הנמרים, לפחות את הברזלים והחט"כ, ניתן לייצר בארה"ב ולהשתמש בכספי הסיוע, את שאר העבודה ניתן להשלים בארץ. והיה וחסר כסף בתקציב הבטחון ניתן לגיס כסף ע"י הנפקת תעודות "מלווה בטחון" עם 4% ריבית, כמו בשנות החמישים. יש כמה דברים שהייתי חייב לומר: 1. להתקין מיני-גאן לא יקרה לפי דעתי , מבחינת עלות/תועלת, מאג מספק את כל הדרישות. המיניגן מותקן בהתאם למה שכתבתי בשני מקומות כמקלע מקביל לתותח ה-35 מ"מ ובצריחונים של "אלביט". המיניגן המקביל הוא חלק חשוב מעוצמת האש של "רכב הקרב" אבל ניתן להחליף אותו במקביל שונה. אשר למיניגן ע"ג הצריחונים של "אלביט" חשיבותם רבה למניעת ירי של RPG ועם מיניגן יהיה יעיל יותר אין לי בעיה עם זה. 2. אני חושב ששיפור הנמרים כמו שציון באשכול זה , + הוספת רכבי MRAP לצה"ל כמו הגולן , או שיפור של ה-"קרקל" יכול להניב תוצאות טובות. ה-MRAP מגן בעיקר ממטעני גחון ואילו אנו צריכים הגנה מטילי/רקטות נ"ט. הרכב האופני היחידי שאולי בנוי לזה הוא ה-BOXER הגרמני והוא במשקל של 30 טון. בכל מקרה , למרות שלא הגיבו פה בכלל מאוד אהבתי את המאמר.

אני בהחלט לא מבין מדוע מ-1,000 קוראים יש כל כך מעט תגובות ורציתי להוסיף מספר מילים בנושא זה.

ישנו מונח שנקרא "תבונה קולקטיבית", שאומר שהתוצאה של דיון עם הרבה משתתפים ועם מגוון דעות, (לא יסמנים) בדרך כלל יביא לתוצאה נכונה יותר ממחשבתו של אדם אחד, (אני) או ממספר קטן של מקצוענים (צבא). אני מאמין שיש אנשים בצבא שקוראים את מה שנכתב בפורום, ואם ישנו נושא שמתקיים בו דיון רציני, עם מספר רב של משתתפים ועם דעות שונות, אני בטוח שאותם אנשי צבא יוכלו לקבל נקודות מבט שונות, וזה נכון בכל נושא, שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות.לכן רצוי לכולנו להבין את נושא התגובות ולפעול בהתאם, אם לא אנו יורים לעצמנו ברגל.

באמת שלא התכוונתי להגיב, AJ נכבדי, אך בכל זאת - שאלת שאלה, שנדמה לי שמגיעה לך עליה תשובה, וללא כל כוונה להמעיט בהשקעה שלך:

אחר כל כך הרבה תגובות שקבלת כאן, בעבר, על הרעיונות שלך, ובעיקר בנושא המיניגאן - אתה חוזר על אותם דברים בוריאציות מינוריות. אל תתפלא שבמקרה הזה לא קבלת יותר תגובות. אעצור כאן, כי אינני רוצה לפתוח דיונים ישנים. אשמח לקרא חידושים אמיתיים, כאשר אלה יעלו בדעתך.

אם יש לי משהו ללמד אותך, אני מאד אשמח עם תשתף אותנו בידע שלך לתועלת כל הפורום.

ראשית, AJ-47 כל הכבוד על היזמה וההשקעה בהכנת הסקירה.
היא מקיפה ומציגה את כיוון החשיבה בצורה ברורה, עכשיו שהתפנתי לקרוא אותה במלואה אוכל להתייחס אליה כמו שצריך.

"רכב קרב"

ציטוט:

תפקידו של "רכב הקרב" הוא לנוע לפני כוחות החי"ר ולהשמיד מטרות ע"ג היעדים לפני הגעת נגמ"שי החי"ר. למטרה זו, ל"רכב הקרב" תהיה עוצמת אש רבה במיוחד. אפשר לתאר רכב זה כדחפור שמכשיר ומפלס את הדרך לכוחות החי"ר שנעים בעיקבותי

בסופו של דבר לדעתי תיארת את תפקידי חש"ן והטנק בעזרת וגרסא שונה של טנק.
מדובר בתפנית חדה מאוד מתצורת הטנקים המקובלת בצה"ל מיום הקמתו ובכלל בעולם ותפניות כאלו לא כל כך פשוטות.
בנוסף לליתרונות שתיארת יש לציין את החסרונות המשמעותיים מאוד לדעתי של תפישה זו.
כלי כזה מבוסס על מערכת טעינה אוטומטית לתותח, מערכות אלו מורכבות למדי ומכיוון שהצוות לא יוש בבצריך אין גישה בזמן אמת לתפעול תקלות וכל תקלה קטנה תשבית את הנשק המרכזי של הכלי, בנוסף יש לזכור ששאר מערכות הנשק שבצריך עשויות להתקע (מעצורים) ללא יכולת תפעול כלל.
בשטח עם הרבה אבק, קפיצות וזעזועים סביר שזה יקרה והרבה, כל יתרונות הכלי יתבטלו ברגע שמערכות הנשק שלו יצאו מכלל פעולה עד שהכלי יחלץ לאחור ע"מ שהצוות יוכל להכנס לצריח.

כלי נשק
אני חסיד גדול של שילוב תותח נ"מ עד 30 מ"מ בטנקי מערכה כבדים אשר יתר מענה לאיומי נ"ט ולמסוקים אבל אני יודע שזה בא עם לא מעט סיבוכים.
עווד מערכות מורכבות שהצוות יצטרך לתפעל, עוד מקום לתחמושת רבה שתתפוס מקום רב, שילוב מערכות מכ"מ שאמורות להיות קומפקטיות מספיק להרכבה על טנק אולם בעלות הספק לגילוי מטרות קטנות מטווחים יחסית גדולים.
בנוסף, מערכת זו צריכה להתממשק למערכת הבק"ש ולמערכת ההגנה האקטיבית.
מדובר באתגר טכנולוגי לא קטן בלשון המעטה ועוד לא דיברנו על כסף, נשאלת השאלה האם לא יעיל יותר ליצור כלים נפרדים, תומ"ת נ"מ ייעודי, שישולבו בפלוגות כמקובל בצבאות אחרים בעולם.

מיניגן,
כלי שגם אני מסכים שאין ממש מה לעשות עמו בצה"ל, בזבזני מאוד בתחמושת בעוד שמא"ג מספיק בהחלט לטיפול במטרות רכות באותם טווחים וחסכוני יותר הן לתפעול והן לרכישה.
במקרה של מטרות חצי קשות וקשות יש כלים ייעודיים אחרים הרבה יותר אפקטיביים ל"רכבי הקרב" במתאר שהצעת.

איום הנ"ט
ההגנה ההיקפית שתיארת בעזרת שני צריחים לכל כלי יוצר סרבול רב לכל כלי וניתנת לביצוע בעזרת טקטיקות לוחמה ופריסת כלים וכוחות נכונה.
מה גם שגם כיום נג"משים יכולים להפיק אש היקפית גם לאחור בעזרת מא"גים וכמובן שיש טנקים.
בסופו של גבר אם האויב מגיח מאחוריך זו בעיה של אבטחה שאינה קשור לסוג הכלים שאתה מפעיל

בקשר ל IFV
רבות כבר נכתב בפורום על הרעיון בצה"ל.
בגדול אני בעד גרסה צה"לית ע"ב תותח 30 מ"מ, מק"ל ואו מא"ג אשר יכול לספק תמיכה ישירה לכח הלוחם בטווחים בינונים ומול מטרות חצי קשות.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

תודה רבה על המילים החמות תמיד כיף לקרוא אותם.

1. התפקיד של "רכב הקרב" דומה במידה מסוימת לתפקיד של טנק אבל הוא לא טנק, הוא לא נושא תותח 120 מ"מ, הוא לא אמור להלחם עם טנקים ולכן הוא נקרא "רכב קרב". תפקידו לתמוך בלוחמת החי"ר ואין הוא משנה דבר בנושא הטנקים.

2. התותח ב"רכב הקרב" הינו בקוטר של 35 מ"מ, הוא ניזון משרשרת ולא צריכה להיות לו בעיה עם הזנת כדורים.

3. אשר לצריח שנשלט מרחוק. זו בהחלט מערכת שעלולה לגרום לבעיות כפי שכתבת, אבל זו מערכת שתופסת תאוצה רבה. שני הפריטים שארה"ב רוכשת כאילו אין מחר, הם רכבים מוגנים ועמדות נשק נשלטות מרחוק. גם נגמ"שים מתחילים להופיע עם צריחים נשלטים למערכות נשק עיקריות, דוגמאות לצריחים אלו הם ה"PUMA" הגרמני, הרכב של G.D. כפי שנראה בתמונה במאמר, וגם הצריח של "רפא"ל" שמותקו ע"ג הנמר ועל הנגמ"ש הצכי, היו הרבה דיבורים שגם הטנק הרוסי החדש T-95 יהיה עם צריח מופעל מרחוק. מכל זה אפשר להניח שרוב הבעיות כפי הנראה כבר נפתרו. אבל בהחלט יכול להיות שאילוצים אחרים (מעיל רוח) יאלצו את המתכננים להעדיף צריח חודר, שיכול להיות למפקד בלבד או לשני אנשי צוות.

4. אם כי תותח ה-35 מ"מ הוא תותח נ"מ במקורו, ע"ג "רכב הקרב" הוא פשוט שדרוג לתותח ה-30 מ"מ. שאר היכולות שלו הם בונוס נוסף. אני בהחלט מסכים שניתן להתקין רכב נ"מ כזה או אחר ברמת הגדוד.

5. איום הנ"ט הוא בעיה מס'-1 ואני לא לוקח סיכונים. המטרה שלי היא לפגוע בחיילי האוייב לפני שיגור ה-ר.פי.גי והמיניגן יעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר. בזמן שלוקח למאג לירות 10 כדורים בחיזבאלון המיניגן ירה 40 כדורים, זה לא ביזבוז תחמושת זו יעילות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 1.3 איום הנ"ט: צריך לזכור שמערך הנ"ט של האוייב משתפר עם הזמן ומה שעברנו ב-2006 יהיה משחק ילדים לעומת מה שמחכה לנו במלחמה הבאה. החיזבאלה הוא צבא קטן, לומד מהר ומיישם עוד יותר מהר, יש להניח שאחד הלקחים שהוא הפיק במלחמה האחרונה, תהיה הגדלת מערך טילי/רקטות הנ"ט ואיכותם. אם במלחמה האחרונה נפגעו 10% מהטנקים שהיו בשטח, בפעם הבאה המספר יהיה הרבה יותר גבוה, אם במלחמה הקודמת נורו טילי נ"ט דור "א" ו"ב" בסיבוב הבא נחטוף את דור "ב" ו"ג". את ה"גיל" מכרנו לכל העולם ואין לי ספק שלנסארלה יש אחד במרתף ועוד כמה באיראן. https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...24/42871733.pdf

הפסקה הזו מנוסחת (ואני בוחר את מילותיי בקפידה) באופן די בעייתי. אתה ממהר להסיק מסקנות ולקבוע דברים ולצאת באופן כללי מפרופורציה.. (כל זאת לדעתי כמובן)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי AZ הפסקה הזו מנוסחת (ואני בוחר את מילותיי בקפידה) באופן די בעייתי. אתה ממהר להסיק מסקנות ולקבוע דברים ולצאת באופן כללי מפרופורציה.. (כל זאת לדעתי כמובן) אני לא ממהר להסיק מסקנות, המלחמה הייתה לפני כמעט 5 שנים, אני חושב שכמו שאנו לומדים גם החיזבאלה/איראן למדו ומשפרים, אני מעדיף להגזים, מאשר לחשוב שמה שהיה זה מה שיהיה ולהתכונן למלחמה שהייתה ועם התירוצים הרגילים לא אמרו לנו, לא ידענו וכו'.