והנה מגיע לו האשכול ה14 בסדרת 'בצורי המאורעות'. כל ביצרון מרחבי הארץ יבורך כמובן אך כמחווה למאה שנות ת"א, 100 שבועות של חברות בפורום לת"א-100 ולשחורי, 100 שנים לכהונתו הראשונה של צ'יץ', 100 ש"ח לקפה הפוך ששתה ארדיכל בטיילת ו100 ימים לתשלום קנס חניה ללבני הנמרץ - נקדיש שימת לב מיוחדת לביצורים שכמעט ולא נותרו ולסממני קו התפר [בטח יש דבר שכזה] בת"א ובערים המעורבות [כן IRIR, הכוונה אליך ]


טבלת הבצרונות:
https://2008-uploaded.fresh.co.il/2008/10/15/31141986.xls

מפת סיכות גוגל פרי עמלו של ארדיכלנו [אשר תעודכן מיד לכשימציא לנו מפה חדשה]:
https://2008-uploaded.fresh.co.il/2008/10/19/64295596.kmz

והפניה לארכיון שם נמצאים אשכולות העבר.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/fo...?f=48&archive=1

נפתח כמובן במתאבני ציטוטים אודות ת"א מאשכולות העבר:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני לפני כשלושה שבועות נתקלתי לגמרי במקרה בספר שאת שמו לצערי אני לא זוכר,כל הנסיבות בהן מצאתי את הספר הזה הן קצת משעשעות אך זה לא העיקר כרגע... (עוד אשים ידי עליו)!... מדובר באחד מאותם ספרים אהובים שיצאו לאור מיד לאחר הקמת המדינה ומגוללים עדויות בגוף ראשון של חברי מחתרות וכו'... במקרה המדובר..."ההגנה". הספר עוסק במערכה על העיר תל אביב ומכיל כמות נאה של תצלומים שלפחות עבורי זו פעם ראשונה בה אני נתקל בהם וכמו כן...מידע רב ערך בעניינינו.... עקב הנסיבות ולמזלי נשאתי עמי מצלמה והצלחתי לצלם מהספר המדובר מספר דפים. בזמן המוגבל בו נכחתי היכן שנכחתי הייתי עסוק בלצלם ולגמוע בעיני כמה שיותר מידע והרי הוא לפניכם. עובדה אחת מעניינת שהצלחתי ללמוד היא שבמרחב תל אביב, לאורך קו החזית עם דגש על חזית הדרום ודרום מזרח, היו פרושות לא פחות מ.... 105 עמדות!!! אגב - שלא כעמדות אותן אני מכירים זה מכבר, מרבית העמדות במרחב ת"א היו מבוססות על בתי מגורים או מבנים "אזרחיים" שחלונותיהם הוסבו לכדי חרכי ירי ותצפית. הנה חלק מהתמונות של העמדות, השתדלתי לתפוס בצילום גם את הכתובות בהן הן שכנו... לכו תדעו מה יש שם היום... מקווה שתמונות אלו לא מופיעות זה מכבר באחד מהאשכולות שלנו (לא מצאתי אותן במהלך חיפוש שערכתי). מקווה שנפיק מהן תועלת ומראש מתנצל על איכותן שהרי התנאים בשעת הצילום היו כמעט בלתי אפשריים לצורך העניין... בהמשך... מפות מפורטות עם גבולות קו החזית, ו...המשך והתפתחויות בעניין התעלומת המבנה המחורר שאיתרתי ברח' בן צבי ....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני היום (שבת) בבקר ניצלתי את הזמן הפנוי עד לארוחת הצהריים המשפחתית כדי להדרים תל אביבה ולהנציח שני מבנים אשר למען האמת אינני יודע אם הם שייכים לנושא אך ללא ספק הם ניצבו שם בתקופה המדוברת.... שיפטו בעצמיכם. ראשית אציין כי שני המבנים ממוקמים ממש במקום בו עברה עד למלחמת השחרור החזית שבין תל אביב לשכונות הערביות שעטפו את יפו מצפון ועד לאיזור של אבו כביר... המבנה הראשון ממוקם ברח' קיבוץ גלויות לא רחוק מהצומת עם רחוב הרצל (מערבית לצומת, על המדרכה הצפונית כמעט מול מועדון ה"בארבי" הידוע)... מדובר במה שנותר מהקומה השנייה של הבניין אשר מה שמושך את העין היא כמות פגיעות כדורי הנק"ל שנראת על גבי הקירות החיצוניים ! על פניו נראה כי היה נסיון לאטום חלק מהפגיעות אך מי שניסה זאת התייאש במהלך הנסיון... אינני יודע מה ההסטוריה של המבנה הזה דווקא אך קרבתו ומיקומו ביחס לקו החזית יכל לרמוז בהחלט כי הוא שימש כעמדה קדמית של הכוחות היהודיים אל מול השטח הערבי. אגב - אם אינני טועה ועל סמך מראה עיני אני חושב שמרבית הפגיעות הן מכדורים שנורו מכוון כללי של הצומת עם רחוב הרצל/הגבעה החשופה כיום שנושקת לכביש שנסלל כשהוא מורם מהקרקע עקב חשש להמצאות בית קברות תחתיו הווה אומר כוון דרום מזרח.... המבנה השני ממוקם מרחק של כחמש דקות הליכה משם לכוון בית הספר לטבע שנמצא ברחוב הרצל (המספרים שם הם סביב ה 160 ).... מדובר במבנה שנמצא ממש סמוך לחניון של בית הספר לטבע על המדרכה המזרחית של רחוב הרצל שמה שמשך את תשומת ליבי היה מעקה הגג שלו שנראה כך: שימו לב לחרכים שלאורך החלק התחתון שלו כשלפחות חרך אחד גבוה יותר נמצא משמאל (או שמא פשוט חסרה שם לבנה)?... אינני יודע אם מדובר בעיצוב כזה או בשיטת ניקוז עבור מי הגשמים ואני משאיר זאת לשיפוטכם ! [ארדיכל ענה על כך כי החרכים בחלק העליון הם ללא ספק לצרכי ניקוז הגג לעת גשם (היה פעם דבר כזה...). לפני כמה חדשים העלה כאן מישהו (צר לי, אינני זוכר מי) את בריכת המיים באליכין, שם שכחו לעשות חרכים לניקוז, והתוצאה היתה הרת אסון - חומת הבטון שהוקמה שם, ללא ספק לצרכי בטחון, הפכה להיות בריכה בפני עצמה. החרך העליון יכול להיות מענייננו.] צריך לזכור כי מדובר במבנה שממוקם ממש על קו החזית (אינני יודע אם הוא כבר שייך היה לצד הערבי או היהודי מה שיכל היה לסייע לפתרון התעלומה וכן יש לקחת בחשבון שבשנת 94 נמצא בסמוך אליו סליק גדול מאוד מתקופת טרום המדינה שכלל מנהרה תת קרקעית ומספר חדרים) ! ניסיתי לראות אם בעלי הבית נמצאים במקום כדי לשאול אותם שאלות על ההסטוריה של המבנה אך לצערי לא נתקלתי באיש והיות ומדובר היה בשבת בבקר העדפתי שלא להקיש על הדלת...... אם אינני טועה מידע קודם במקום מתגוררים אנשים מבוגרים..... לשיקולכם/טיפולכם... לבני. איזור שד' יהודית והשכונה שסביבה תמיד הצטייר בעיני כחצר האחורית (או לפחות סוג של) של ת"א... איזור וותיק שיכל היה להפך למעין "סוהו" אם קצת היו משקיעים בו... והנה בפינת הרחובות בית הלל ובית שמאי אני מוצא אותו !.... מגדל מים מוזנח וישן מאוד שסביבו מספר מבנים מאוד מאוד ישנים (שלט יפה שקבוע על אחד מהם מובטח בהמשך)....על פניו נראה לי שהוא שימש כעמדת הגנה שמוקמה לעבר ואדי מוסררה (תוואי נחל האיילון לשעבר)..... מישהו אולי יודע איזו שכונה היתה שם בעבר?.. לפחות אחד המבנים שסמוך למגדל נראה לי כבית חרושת ישן או מחסן.... מעניין ! ניצלתי אשכול שנפתח בפורום צבא ובטחון כדי לתת גיחה לאיזור החולות שצפונית לחוף תל ברוך שם נמצאו השבוע על ידי אחד הגולשים לא מעט שרידים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשסיימתי את השוטטות במקום החלטתי שהנה נקרתה לי הזדמנות לבקר באיזור הדיונות שהיו פעם מול תכנית ל', הדיונות אליהן נהגנו כחניכי ה"צופים" להגיע בלילות לצורך ביצוע "פעולות" וא"ש לילה (בתכלס אלו היו ערבים שהסתיימו לכל המאוחר ב 21:00 אך עבורינו זה היה נראה כאמצע הלילה)..... דיונות בהן נהגתי לשוטט עם עוד חבר ולהביט לעבר בסיס שדה דב, במטוסים והמסוקים שהמריאו ונחתו לנו מעל הראש, דיונות בהן תמיד מצאתי כל מני מציאות דוגמת חלקי כנפיים/הגאים של מטוסים ושאר ג'אנק שהואשכנראה הושלך שם על ידי עובדי הרס"ר של הבסיס.... ממש עולם ומלואו עבור ילד בגיל 14 או 15...... מה שעוד היה זכור לי מאותן דיונות היא מה שלימים הבנתי שהיתה עמדת נ"מ אשר שימשה להגנת שדה התעופה הסמוך! מדובר היה בעמדה בצורת עיגול שנבנתה מלבנים לבנות, אני לא מצליח להזכר בתצורה המלאה של המבנה אך זכור לי בהחלט קיר היקפי בגובה של כמטר עם גומחות ששימשו כנראה לאחסנת תחמושת (בהנחה ובמקום הוצב תותח נ"מ)..... העמדה ניצבה ממש קרוב לגדר ההיקפית של שדה התעופה (הגדר הצפונית). החנתי את הרכב ברח' לוי אשכול ופסעתי לכוון מערב בנסיון למצא פתח דרכו אוכל להכנס למתחם הדיונות, לאחר שנמצא הפתח המיוחל מצאתי את עצמי עומד מביט ולא מאמין.... מה שפעם היה שטח פראי של חולות שוטח כמעט כולו כהכנה להפיכתו לאתר בנייה ענקי ובמרכז התוואי עובר כביש אספלט שמוסיף עוד כיעור למה שעיני רואות! מה קורה כאן לעזאזל ?.. תיארתי לעצמי שחלק מהדיונות כבר לא קיים אבל ככה?... זוועה ! אני לא רוצה להשמע דביק או רגשן מדי (אני ממש לא כזה) אבל אני חייב להגיד לכם שפשוט נעשה לי רע ! כל כך רע שפשוט בא לבכות ! אני מתחיל להכנס לתוך השטח ומנסה להזכר בכוון המדוייק (כמעט כל התכסית שם השתנתה) וכנראה שיש דברים שכל כך טבועים בזכרון שגם מרחק של למעלה מעשרים שנות חיים לא יעלימו.... ובשלב מסויים אני מבחין במה שנותר מהעמדה שלי.... למה לעזאזל הם עשו לה את זה?.. למה?.. למי היא כל כך הפריעה?.. הרי עוד לא התחילו לבנות היכן שהיא ניצבה ! קיבינימאט ! אני מבחין במה שנראה כערימת הריסות אבל אי אפשר היה לטעות, שרידי קיר הלבנים העגול עוד שם...... צילמתי מה שיכלתי, צילמתי את המיקום ביחס לבתי תכנית ל' שממול צילמתי ולו רק כדי שתישאר לי איזו מזכרת ממנה... וצילמתי את מה שנראה לי כפיסת הנוף היחידה שעוד יכולה להזכיר לי את הדיונות כפי שאני זוכר אותן בימיהן (וימי) היפים.... וליטפתי את הקיר הזה כנראה פעם אחרונה..... ----- איזור התחנה המרכזית החדשה, רח' לבנדה.... למיטב ידיעתי האיזור המדובר היה די קרוב לקו החזית הן מדרום והן ממזרח (מוסררה)?... הזדמנתי היום לסביבה ועל הדרך איתרתי שני מבנים מעניינים שלצערי לא ממש היה את מי לתחקר אודותיהם... הראשון מבין השניים הנו מבנה שעל פניו שופץ לאחרונה אך היה נראה לי בסגנון הבנייה שאפיין מבני ממשל בריטיים, על גג המבנה מעקה ובו חרכים, עובדתית החרכים פונים כולם מזרחה כביכל לכוון האיילון שבסביבתו שכן הכפר מוסררה שגרם לא מעט צרות... אינני יודה מה טיבו של המבנה ואם החרכים שעל גגו הוספו כמוטיב של נוי בשלב שבו הבניין הזה שופץ... אני משתף אתכם בלבטי.... כתובתו של המבנה (שהיה נעול על שרשרת ובריח) הנה רח' גולומב 27 ... צריך לבדוק את העניין... אתר נוסף המצריך בדיקה הנו מה שנראה כמחסן כל שהו אשר כתובתו הנה ישראל מסלנט 48/50... גם מבנה זה נמצא באותו תא שטח כשמה שלכד את עיני הנה פינת הגג הצפ' מזרחית שמסתתרת לה מאחורי צמחייה ותוספות בנייה... מצד אחד ייתכן ומדובר בפתחי ניקוז למים מהגג אך מאידך, למה רק בפינה?... ולפחות חלקם נראים לי שממש לא בקו הרצפה של הגג... "אדריכל", אשמח לחוות דעתך המלומדת בדבר שני אתרים אלה (ובכלל , למי שיש מידע בעניין)... לציין כי שני האתרים הללו ממוקמים על מבנים שנמצאו פחות או יותר על קו החזית טרום הקמת המדינה... [תשובת ארדיכל:אצטרך לנסוע ולראות. על פניו - הראשון נראה בינגו, השני לא. השני נראה, מהתמונות, כאילו אלה הם חורים בקיר עם אבני כורכר. לא בנו ביצורים מאבני כורכר, שהוא חומר פריך, ולוקח לא מעט זמן להתעסק איתו. עד היום כל העמדות שמצאנו היו בטון, למעט האדמירל המתכתי וכמה ממש בודדות מאבן קשה יותר. וכמה עשויות לבנים שרופות, לבנות בדרך כלל. בכלל, יש מעט מאד בניה יהודית בכורכר.]

בעבר הועלה כאן הצורך בתיעוד ותיאור מדוייק של קו החזית העירוני בתל אביב...
אז הנה הוא !
הדגש מן הסתם הוא על דרום, דרום מזרחה של העיר שהיה איזור הגבול בין העיר העברית ליפו והכפרים הערביים הסמוכים...
מפות אלו יוכלו לסייע לנו בהמשך ולי בעניין המבנה המחורר שניצב עדיין בסמוך לצומת עם רח' הרצל...

לשימושכם המועיל...





ותשומת לב מיוחדת למפה הזו בה משורטט קו החזית באיזור תל כביר, רח' הרצל וקיבוץ גלויות:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

המבנה הזה ממש מציק לי!
השבוע ניצלתי את היותי באיזור בכדי לנסות ולטפס אליו, המבנה שייך כיום לאיזה שהוא סטודיו שהיה סגור בזמן ביקורי אך ביקשתי מבעל עסק סמוך לטפס אל הגג כדי לצלם כמה תמונות...

ניתן להבחין שחלק נכר מפגיעות הכדורים מצביע על כך שהם נורו מכוון כללי דרום מזרח שזה מתאים לקו החזית המדובר - תל כביר איזור הכנסייה וכו'...





והנה הדלת אשר הובילה אל גג המבנה, היא בהחלט נראית לי מקורית...






ובאותו עניין - האם מישהו יודע לומר היכן נמצאו בדיוק טחנות הקמח הללו?..
על פי העדויות בספר הסבירות היא כי מדובר במבנה ששכן לא רחוק מהמושבה הגרמנית אך אין וודאות לכך, בכל אופן - גג הטחנות שימש כעמדה ערבית מטרידה במיוחד עבור צלפים ומול הטחנות מוקמו מספר עמדות "שלנו"...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני המבנה הזה ממש מציק לי! השבוע ניצלתי את היותי באיזור בכדי לנסות ולטפס אליו, המבנה שייך כיום לאיזה שהוא סטודיו שהיה סגור בזמן ביקורי אך ביקשתי מבעל עסק סמוך לטפס אל הגג כדי לצלם כמה תמונות... ניתן להבחין שחלק נכר מפגיעות הכדורים מצביע על כך שהם נורו מכוון כללי דרום מזרח שזה מתאים לקו החזית המדובר - תל כביר איזור הכנסייה וכו'... והנה הדלת אשר הובילה אל גג המבנה, היא בהחלט נראית לי מקורית... ובאותו עניין - האם מישהו יודע לומר היכן נמצאו בדיוק טחנות הקמח הללו?.. על פי העדויות בספר הסבירות היא כי מדובר במבנה ששכן לא רחוק מהמושבה הגרמנית אך אין וודאות לכך, בכל אופן - גג הטחנות שימש כעמדה ערבית מטרידה במיוחד עבור צלפים ומול הטחנות מוקמו מספר עמדות "שלנו"...

טחנת הקמח עמדה עד לפני כשלוש שנים, צפונית למרכז עזריאלי, מצידו השני של האיילון. ייתכן שנהרסה.

ואני בכלל הייתי בטוח שבאזור אחר לחלוטין (גבול יפו ת"א)!....
הגדה המזרחית של האיילון שבאזור שמול עזריאלי וצפונה משם היתה בשליטה ערבית?....
האזור הזה לא היה שטח שלנו?....חשבתי שרק אזור מוסררה / האזור שממול צומת הולץ היה ערבי....

בכל מקרה, תודה על המידע ו....ברוך הבא!...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart פתיחת הגשר המרהיב שמחבר בין טיילת תל ברוך לנמל תל אביב חשפה אתמול לעין כל שני פילבוקסונים חמודים (אך מצולקים מאיתני הטבע) שניצבים משני צידי המעגן של תחנת רדינג, מערבית לתל כודאדי. עד כה, לאזרחים מן היישוב לא היתה גישה למקום. לדעתי, לא מדובר בביצרון שמצוין בקובץ הוותיק - העמדה שנמצאת על המזח בנמל תל אביב עצמו. לצערי, לא היתה עלי מצלמה. המקום, אגב, יפהפה ומומלץ להגיע אליו. יש בו את תל כודאדי, עמוד הזיכרון לצליחה במלחה"ע ה-1, בצרונים חמודים, רוח ים טרייה ונוף - הכל במכה אחת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart הצפוני מבין העמדות התאומות ששומרות על המעגן של תחנת הכוח רדינג: (צילום: אוסף מטסון) והדרומי:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל לבני צודק. יש בצרון בקצה המזח בנמל ת"א. אין לי מושג ממתי. הנמל נבנה במהלך המאורעות; שימש כמספנה לבניית שולות מוקשים לצי הבריטי בזמן מלחמת העולם (מעצי אקליפטוס); תפקד כנמל בזמן מלחמת השחרור; ואחריה בזמן מבצע סיני. הבצרון יכול היה להבנות לרגל כל אחת מההתכתשויות הללו, או ביניהן. החלונות, בשונה מבצרונות אחרים, הם מפלדה, אלא שהמליחות המיסה אותה אל תוך הבטון. זה לא אומר כלום על תקופת הבנייה. עוד חומר לא רע על הנמל - http://www.ahuzatbait.org.il/Index....ryID=214&Page=1 בכל מקרה, הנה הוא: והנה התמונה הקדומה ביותר שמצאתי, והיא משנות החמישים: ועוד כמה מילים על ההבדל בין בצרונות המאורעות (וקצת אחרי) לבין הפילבוקסים, או ביצורי 48'. הבצרונות נבנו בעיצומה של מלחמת אזרחים מאד מיוחדת, ואעיז לטעון שהיתה ייחודית בעולם: מלחמה של קווי ביצורים שאינם חזית (בשונה מאד ממלחמת האזרחים שהתרחשה ממש באותן שנים בספרד), מלחמה מוגבלת לנק"ל למרות שמדובר במאה העשרים, ומלחמה שבה צד אחד תוקף, והשני מתגונן ע"י הקמת עוד ישובים שישמשו מטרה לתוקפים (אם נתעלם מפעולות התגמול, שהיו לא מעטות). העדויות "הארכיטקטוניות" לאותה מלחמה מיוחדת, שטרם הסתיימה, הן הבצרונות. מבני הגנה שאין להם אח ורע בעולם כולו, ונולדו רק בגלל הנסיבות המאד מיוחדות של המלחמה ההיא. לפילבוקסים ולמשלטים יש דוגמאות, לצערנו, כמעט בכל מקום בעולם. לא לבצרונות. זו הסיבה שהם מעניינים אותי הרבה יותר. הם, הבצרונות, הם התשובה שלנו למצודות הצלבניות, לחומות העיר ירושלים, לביצורי מגידו וחצור לגבי העמדה שלבני מצא בנמל תל אביב - אדם יקר בשם אפרים ברוך, אנציקלופדיה מהלכת על נמל תל אביב, טוען שהיא נבנתה ב-47, ערב מלחמת השחרור, מפחד חבלה של דייגי יפו. .

ובמסגרת פינת 'הידעת' - מסתבר כי בית הספר לבנות בנוה צדק - שימש כעמדת פקוד במאורעות!

http://www.hagana.co.il/show_Item.a...temtype=3&xml=1


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/images?q=tbn:V6dMF6AAceDLUM:http://www.hagana.co.il/view_files/HeapItem_Pic/048361/HP_048361_10.jpg]


לזאת יקרא ת"ש!

[האם מישהו כבר ערך סיור בקו התפר בין ת"א ליפו?]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני ביצעתי מספר סיורים הן על ציר סלמה והן על ציר של רח' אילת עד לאלנבי, למעט מבנה אחד שמנוקב בפגיעות כדורי נק"ל אך ללא כל עמדה נראית לעין (לא רחוק מהצומת של רח' הרצל עם סלמה פחות או יותר מול מועדון ה"בארבי" לא נתקלתי בדבר מה רלוונטי, אבל לך תדע...

http://www.articles.co.il/article/4...3 %D7%95%D7%9D

לא עניתי לך על השאלה אבל לפחות מצאתי באתר 'הארץ' תמונה של הבית בו נרצח חיים ברנר. משום מה כונה גם בית זה 'האדום'.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P290306/g.0.2903.80.1.9.jpg]


מפת התפתחות העיר מספר 'ההגנה בת"א:

על המפה משנת 55-56 חתומים מחלקת ההנדסה של ת"א ומ.עמיעז

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

ציטוט:

במקור נכתב על ידי irir נגרית כרמל ללא "ה". הייתה קואופרטיב. העמדה הייתה שייכת לחבל ואדי סאליב של ההגנה. בשנת 1940 הטלפון שלה היה 1931 , ת.ד. 261. בשנת 1952 הטלפון היה 2931 והכתובת רחוב קבוץ גלויות. בשנת 1964 הטלפון היה 2931 והכתובת היתה קבוץ גלויות 52. יתכן ובשנות ה1940 הנגריה הייתה קצת מעל לקיבוץ גלויות לקיבוץ גלויות 52 http://www.ymap.co.il/Navigate.aspx...eNbrS=52&Mode=1 בינתיים דיברתי עם מפקד החבל בתקופה מסוימת. הוא טוען שצמוד לרחוב קבוץ גלויות היה מוסך. יותר גבוה מאחורי מהמוסך בנתה ההגנה במיוחד בית עם קירות בטון עבים. ששימש להגנה קדמית על הדר הכרמל וגם לתעסוקה. הבנין תוכנן ע"י האדריכל רטנר. הערבים ירו לשם מדי פעם אש רובים. כדורים לא חדרו. בתחילת 1948 ירו הערבים, לפי דבריו טיל קטן (לבני מה זה יכל להיות?) אשר חדר וגרם לשריפה קטנה שכובתה. אל העמדה היו יורדים מבתי אבוטבול שברחוב יודפת. בתי האחים אבוטבול: התמונה הראשונה יודפת 9. הבית נאטם. היתר מיודפת 3. שם כפי הנראה היו תוספות בניה. שימו לב לדלת בקומת הקרקע יתכן והיא מקורית. קיבוץ גלויות 52 המבנה נמצא בחצר של מספר 52. אם היית שם למה אתה כותב 58? התמונה הראשונה היא מהחזית הפונה לרחוב. לאחר מכן הצד הימני (אם עומדים מול המבנה), חלק מהקיר האחורי, וחלק מהקיר השמאלי. יותר לא ניתן היה לצלם בגלל תוספות של מחסנים מבלוקים. [ומוסיף IRIR ] לגבי חיפה [קו התפר] זה אתגר קשה, פה ושם אולי נשאר איזה שהוא זכר בחצר נדחת אבל לא ידוע לי . לעומת זאת בפגישה עם מפקד התפר (בשני קטעים שונים בתקופות שונות) באיזורים בהדר. האחרון היה באיזור רחוב הנביאים מעל לואדי. למרות היותו איש הגנה הוא מעיד כולל בכתובים שהראשונים שנכנסו לוואדי ניסנס היו אנשי האצ"ל שתאמו איתו בניגוד להוראות מפקדת ההגנה. הוא היה בשטח והבין כמה הוא יכול להעזר בהם וכמה חשוב לתאם כדי למנוע ירי דו"ץ הפניה לאשכול החיפאי הנוגע בדבר: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ht=%F8%E8%F0%F8 מוזכרים בית התעשיה והנגריה אם מתאים מציע שתוסיף הפניה

כפי שהזהרתי, נכנסתי למו"מ עם המועצה לשימור אתרים בנוגע לשימור הבצרונות. נפגשתי איתם, ושפעתי רעיונות מה ואיך ניתן לעשות, וכך גם הם. הם התפעלו מעבודתנו כאן, ובהחלט מוכנים להתגייס.
דבר ראשון שהם עשו זה להפיץ מצגת קצרה על הבצרונות לכל מקושריהם.
תוכלו להוריד אותה כאן:
http://www.yousendit.com/download/T...ZQTZVbTljR0E9PQ
קיבלנו קרדיט במצגת.

אחר כך התחילו לזרום תגובות. מישהו טען שתחנת הרדיו אל שמס, בפאתי נצרת, בכפר החורש, שוכנת בבית הבטחון של הקיבוץ. מישהי אחרת סיפרה שהיא נולדה וגדלה בבצרון של רמת השניים. אני מקווה שהיא תסכים לבקשתי להעלות כאן את סיפורה ותמונותיה.

ככל הנראה - המועצה תרצה להוציא ספר על הבצרונות. אני מקווה שכולנו נתגייס לכתיבתו. הם מוציאים עכשיו ספר על הטיגרטים.

וחוץ מכל אלה - הגלריה של אוניברסיטת ת"א מכינה תערוכה על מיגון ומיקלוט, ושמעתי שהם הולכים להקדיש תשומת לב גם לבצרונות. כנראה באוקטובר.

הסיפור על רמת השניים מתגלגל כבר כמה פעמים כאן בפורום. היה שטח בבעלות יהודית בהרים שבין יקנעם לדליה, ובזמן המאורעות נרצחו שני יהודים שעיבדו את השטח: יואש זולר ויצחק קלוצ'בסקי. התגובה היתה בניית מחסה מבוצר לשומרים, שישהו במקום וישמרו עליו, ויאפשרו את המשך עיבוד הקרקע. צומוד אופייני לתקופת המאורעות.
גב' ניצה דקל ממושב בני עטרות שלחה אלי (היא הגיעה אלי דרך המועצה לשימור) את הסיפור הבא, שנכתב ע"י אמא שלה, הינדה עופר, ומספר די בפרוטרוט ומנקודת מבט מאד מיוחדת את סיפור המקום. להנאתכם.

לפחות פעמיים כבר ביקרתי במושב היפה והצפוף הזה ולפחות פעמיים עזבתי ללא שלל ועם תחושה של החמצה...
מושב שהוקם הרבה לפני קום המדינה, מושב שממוקם על שטח שולט, אפילו חבית עם רימוני יד פולניים מצאו שם לפני כשלוש שנים....
מצאתי שם את הצרכניה הישנה, מצאתי מבני ציבור ישנים ואפילו את בריכת המים הממוקמת על ראש גבעה שלטת אך מעבר לכך....נאדה!
והנה לפני כשבוע, שוב אני מגיע לאיזור ושוב מחליט לעשות סיבוב בבית עובד כשהפעם משום מה החלטתי לעלות ישירות לבריכת המים מתוך מחשבה שאין סיכוי, פשוט אין סיכוי שבריכת מים ישן כל כך הניצבת בראש גבעה גבוהה כל כך היא כזו תמימה!

וכנראה שצדקתי!

העפלתי לראש הגבעה, החנתי בסמוך לבריכה והתקרבתי רגלית, מבט ועוד מבט ואכן כן!....הבריכה (שלצידה בריכת מים חדשה יותר) כנראה שימשה גם כעמדה כשבהיקף מעקה הגג ניתן לאחר מתן תשומת לב להבחין במה שנראה כחרכי ירי/תצפית שנסתמו בבטון!

שיפטו אתם:

בחלק מהתמונות ניסיתי להתמקד במה שנראה כסימני המתאר של החרכים שנסתמו בבטון:

הבריכה עצמה, ניתן לראות שהמעקה ההיקפי הוא מעין תוספת:





סימני החרכים כולל שרידי הסולם (משמאלו ניתן די בבירור לראות כי היה שם משהו שנסתם) :





ומה שנראה כחרך אחד בודד שנותר פתוח (מימין לו שוב ניתן להבחין באיזו שהיא סתימה וגם בתמונה שמתחת):





והנוף הנהדר שנשקף מהגבעה לכוון דרום מזרח, כללית לכוון רחובות/ טירת שלום, לציין כי התצפית הנה למעשה אתר הנצחה לבני המושב שנפלו במערכות ישראל:




אין לי ספק שבבית עובד יש עוד משהו שמסתתר בפנינו, לא אתפלא אם יש שם עמדה או אף כמה שפשוט "אומצו" ע"י התושבים כחלק מחצרותיהם כפי שנתקלנו כבר במספר ישובים, הצפיפות הרבה בין החצרות מאוד מקשה על המלאכה...
צריך לתפוס יום אחד את אחד מותיקי המקום ולתשאל אותו...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

היות ומזה מספר ימים מסתמן כי קיימת תקלה בארכיות האתר (הוא פשוט מסרב לעלות)... החלטתי להציג כאן את כל התמונות שצילמתי בתקופה האחרונה, בבא היום לכשתתוקן הבעייה ואם נגלה שקיימת כפילות...נמחק.

האתר הראשון נמצא בתחום קיבוץ מחניים, קיבוץ שבאיזור בו הוא ממוקם נערכו קרבות קשים בתקופת מלחמת הקוממיות מול צבא סוריה המתקדם...

מימין לשער הכניסה הראשי, מרחק נסיעה קצר (מערבה) , ניצבים בתיו הראשונים של הקיבוץ ובסמוך אליהם מגדל המים המבוצר והיפה הזה:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בסמוך לאתר ההנצחה למגיני משמר הירדן הישנה אשר הותקפה ונכבשה על ידי הסורים במלחמת הקוממיות מצויים שני בונקרים/עמדות מבוטנות אשר משקיפות לעבר ערוץ הירדן ורכס הגולן שממול...
אינני יודע באיזו תקופה הוקמו העמדות הללו אך סמיכותן ליישוב והכוון אליו הן פונות מלמדים כי מדובר היה בעמדות תצפית/הגנה.

לא ניתן היה להתקרב אל שתי העמדות הללו עקב הצמחייה והקרבה למצוק לכן הסתפקתי בצילום ממרחק של כ 20 מטר, לשיפוטכם:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

באיילת השחר ביקרתי כבר מס' פעמים, בפעם הראשונה, ללא כל ממצא אך עם תחושת החמצה, בפעם השנייה, עם עמדה אחת על גג בית הספר הישן ו..... עם תחושת החמצה...
והנה לפני שבועיים הזדמנתי לשם בשלישית!

הפעם התחכמתי והחלטתי לסרוק את השטח המזרחי והגבוהה ביותר של הקיבוץ...
ואכן כן!

עמדה ודאית אחת התגלתה על גג מבנה שאת ייעודו אינני יודע:




בסמוך למבנה המדובר ניצב מה שעל פי השילוט היה מגדל המים הראשון של הקיבוץ, כל קומת הגג מצופה בשיח מטפס אך משום מה נראה לי שסולם המתכת מוביל לאן שהוא...
מדובר בנקודה הגבוהה ביותר בקיבוץ...
צריך לבדוק את העניין לעומק ....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

על ההפקרות והעזובה שבאתר "כפר הילדים" אני מעדיף שלא לכתוב כאן!
בושה!
מקום עם עבר כה עשיר שנראה כך... רק אצלינו.

מדובר באתר שממוקם בסמוך לגדר המזרחית של ביה"ח העמק, עולים בכביש המוביל לגבעת המורה ופונים ימינה בדרך עפר...

היה חום אימים בחוץ!... טירוף ממש!...
ממש בסמוך לכניסה מצד ימין הבחנתי כבר בעמדה הדו קומתית הזו:





בתחום האתר מצויים עדיין שרידים של המבנים היפים שניצבו בו, המבנה המרכזי עשוי האבן, חדר האוכל ומגדל מים נאה למראה...
אפילו שלט מתקופת היות המקום בסיס צבאי...

כנראה שמצויות באיזור עמדות נוספות אך הן בתחום בית החולים, עקב החום הבלתי נסבל העדפתי לוותר הפעם...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

באותו יום בו ביקרתי בכפר הילדים הנטוש זכיתי לפגוש את ידידי משכבר הימים בן תל עדשים...
אני זוכר ויודע שבעבר הועלו לכאן תצלומים של העמדות שבמושב אך שוב...עקב התקלה המעצבנת אינני יכול לבדוק מה וכמה...

בחרתי להעלות תמונות של עמדה אחת, עמדה משופצת שנמצאת ממש במרכז המושב, המבנה עליו ממוקמת העמדה שימש בעברו הרחוק כ"פריה" (מהמילה "פר" / שור)...
לדברי אחד מוותיקי המושב, על גג העמדה ניצבת עד היום חצובה שבמקור שימשה להצבת מקלע, מדובר בעמדת נ"מ שממנה נורו יריות אשר הפילו במלחמת הקוממיות מטוס (עיראקי? ) אשר הפציץ את עפולה.... אינני מכיר סיפור שכזה אבל איך אפשר להתווכח?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

כל הסיכויים שמדובר בהרווארד/טקסאן סורי . הם הפעילו כמה מטוסים כאלה שהושתל בהם צריח מסתובב בחלקו האחורי של תא הטייס והותקנו בהם מנשאי פצצות. בהתחלה, לא היה בידינו מודיעין על הצריחים האלה, ומסרשמיטים שהתקרבו לשעה 6 של המטוס האיטי והלכאורה חסר סיכוי חטפו. אח"כ הטריק כבר לא עבד. דיוויד ניקול, ההיסטוריון המוטל בספק והפרו-ערבי כותב שב-12 ביולי 1948 מטוס הרווארד שכזה שתקף את "איזור עפולה" נפגע מאש נ"מ.

** עריכה **

ובתוך כך, אם כבר מדברים על הרואורד: צילום של העמדה ברמת השניים התגלגל לארכיון של אוניברסיטת הרווארד - מונצחת בו גם העלמה שעדותה הובאה ע"י ארדיכל.

רואים בתמונה של רמת השניים (תודה על העלאתה כאן) מבנה חד קומתי מבטון, חזק ומרשים. עליו נבנתה קומה שניה מפוארת, עם מעקה בטון, חרכי ירי ותצפית, גגון, וזרקור. למה, אם כך - צמוד לקומה השניה הנהדרת הזו, יש גם עמדה של שקי חול?

נדמה לי שאני יודע את התשובה, אבל אשמח לקרוא את ניחושיכם.

[1] גג הקומה הראשונה יצר שטח מת מבחינת הצופה בקומה השניה דווקא לכיוון חיוני

[2] את המגדל תכנן אדריכל ולא פלמ"חניק [כלומר לא בדיוק אדריכל אלא משה מהמסגריה שלמד שנה ראשונה הנדסה בוילנה לפני שעלה ארצה אבל סוניה מספרת שהיה פרפר גדול ובקושי נכנס לשעורים ואפילו שככה הוא חמוד והוא הכי מבין מכל הג'מע בצמנט ובאיך בונים סילו אז עמדות הוא לא יודע לתכנן]. משה מהמסגריה חשב על חרכי ירי שזכר מציורי מצודות בימי הביניים. הוא לא חשב שחם בתוך כלוב הבטון, שלא רואים כלום אם הרובה שלך מושחל בחור ושעל הרמפה הצמודה לעמדה הרבה יותר נעים בלילות הקיץ. איציק הסמל השלים עם התכונה המגונה של 'לשבת מחוץ לכלוב הבטון בלילות הקיץ' אבל בשביל שהחבר'ה לא יחשבו שכאן זה פיקניק דרש שיקימו מחסה משקי חול.

[3] החבר'ה נתפסו בגניבת תרנגולות והמ"מ האגדי היה משועמם + הגיע משלוח גדול של שקי חול מהמפקדה שאיש לא הזמין = תפסיקו להתבטל ותתחילו לדפן את הבונקר

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

או שנחכה לעוד תגובות?

למיטב הבנתי - ביודענו את הסיפור של הינדה עופר, בעלה וביתם, אני מניח שהם גרו בתוך הבצרון.

זה גם נראה כך מהפוזה האדנותית של הכלב על המדרגות.

אלא מה - העליה לגג הבצרון היתה דרך חדרם, ואף שומר לא יכנס לחדר השינה המשפחתי לצרכי חילופי משמרות. אז עד שיבנו למשפחה מקום מגורים אחר, הסתפקו בסולם חיצוני, והסולם הזה הוביל רק עד ה"כתף". אז הפכו את הכתף, באופן זמני, לעמדה.

והרי לכם פתרון ישראלי-ציוני למופת, שכולל אילתורים (ממש ברוחו של ישראלה), ובטון, ותוקפים, ומשפחה שאין לה איפה לגור. ואילתורים (כן, עוד פעם, כי הרי כל הבצרון הזה היה מלכתחילה אילתור אחד גדול).

כנראה שגם למצב בו אצטרך לגור בביצרון...(כולי תקווה שלא)....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לגבי תל עדשים.
הייתי שם במרץ 2008 וצילמתי את המבנה הבא.
ככל שאני מצליח לזהות - זה אותו מבנה שאתה צילמת, אלא שמאז 2008 הוא שופץ כהלכה (או לא כהלכה. הבטון האופייני אינו נראה יותר).
מה דעתך? מדובר על אותו מבנה?

וזאת למרות שאין לי אפשרות להציץ בארכיון...
משיחה עם רב"ש המושב איש בעל זיקה רבה להסטוריה של המקום מתברר כי הוא נתן הנחייה לפתוח את חרכי הירי מחדש וזאת לאחר שבתהליך השיפוץ של המבנה הם נאטמו....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אמנם לא ממש מ"שלנו" אולם גם על הגבעה עליה ממוקם אתר ההנצחה של ימינו ועליה נערכו הקרבות המרים בתש"ח ניצבים שני מבנים אשר ניתן להגדירם כעמדות מבוצרות...
במורדות הדרום , דרום מערביים של ההר, כחלק ממערך תעלות הקשר והבונקרים, ניצבים להם שני מבני בטון האחד עגול והשני בעל תצורה סטנדרטית יותר, שניהם שימשו כעמדות אשר לדעתי נבנו על ידי הלגיון הירדני או אולי אף על ידי המקומיים בסיוע מומחים מחו"ל (כבר נתקלנו במספר עמדות שנבנו ע"י הערבים ע"פ ידע של מומחים יוגוסלביים ע"ע הפילבוקס בתל א ריש )....
הייתכן כי גם כאן מדובר במקרה שכזה...
בכל אופן, הנה השניים:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בהמשך ישיר להודעה הקודמת בעניין מתחם "כפר ילדים"....
השבוע הזדמנתי שוב לאיזור והחלטתי שהפעם "אתקוף" את המתחם של בית החולים עצמו!
אינני יודע מה בדיוק "עברו" של מתחם בית החולים אך מה שמשך את עיני היו לא מעט מבנים בעלי מראה בריטי שממוקמים בחלקו המזרחי/צפון מזרחי של מתחם בית החולים, השטח שגובל עם מתחם "כפר ילדים"...
כניסה לשטח בית החולים, פנייה ימינה לכוון מזרח לאזור של מתחם המשרדים, המנהלה או בעצם מה שנראה כמתחם הדרכה של קופ"ח כללית (הבחנתי שם בשלט המרנין "בית הספר להחייאה"...שאלוהים ישמור)....
אני מסתובב קצת בין המבנים הישנים ובמתחם הצפון מזרחי שממש גובל עם הכביש הראשי שמוביל כללית לכוון התבור אני מבחין בביצור היפה הזה כשהוא ניצב לו בסמוך למגרש החנייה:





המבנה נראה כמאגר מים קטנטן שגגו נוצל למיקומה של עמדת שמירה שהרי מדובר בסה"כ בשטח שהוא יחסית גבוה, אינני יודע מי בנה אותו אך משום מה נראה לי כי מדובר בבנייה בריטית, מי שיוכל להוסיף פרטים מעברו של המקום יבורך...
הסולם שהוביל לעמדה שבראשו כנראה קוצץ כך שלא יכלתי לטפס אבל תודו שהמבנה הזה פשוט יפה!....
אין סיכוי לראותו אלא מתוך שטח ביה"ח ויפה שבחרו להותירו במקומו למרות שאינו בשימוש ...
סיור נוסף במתחם ביה"ח לא הניב תוצאות נוספות ועל כן עזבתי את המקום בדרכי חזרה למרכז שמח ומרוצה על עוד גילוי קטן לרשימה הארוכה שלנו....

חג שמייח !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לדעתי, זו הייתה עמדה צהלית, ששלטה על גשר בנות יעקב עד מלחמת ששת הימים. אני זוכר אותה מימים אחרים, בהם היא נראתה "טריה" יותר.

.

אי אפשר היה להתקרב בעת הצילום אל העמדה בזכות הצמחייה העבותה ושאר מכשולים בלתי נראים בסביבתה.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בתגובה על הפצת המצגת ברשת של המועצה לשימור, מגיעות עוד ועוד פניות לטל בן נון, רכזת שימור במחוז המרכז. בשום מקרה אינני יודע אם מי שהעביר אליה את התגובה רוצה בפרסום שמו, אז נסתפק בראשי תיבות. כמובן - אם ה"מישהו" ירצה להזדהות, אשמח.

כותב א' מקיבוץ עברון:

אצלנו בעברון שימרנו ושיפצנו 2 בצרונות כאלה האחת אני מעביר לך תמונה ששיפצנו השנה כפי שהיתה נראית בשנת 1948.
זוהי עמדת שמירה שבנו חברי קיבוץ נאות מרדכי שישבו בשטח עברון לפני עלייתם על הקרקע בעמק החולה היא נבנתה בשנת 1941 ושימשה את קיבוץ עברון במלחמת העצמאות.
העמדה משופצת אבל עדיין לא יוחלט מה יהיה בפנים.
עמדה נוספת שאצלנו נקראת "הפילבוקס" למרות שאינה עגולה אשלח במייל נפרד.
העמדה נקראת אצלנו כאן בתמונה עמדת גן אור היות ונמצאת ליד גן ילדים הנקרא גן אור.
כללית -אני עוסק בשימור אתרי התתישבות בעברון ויש לנו עוד מבנים נוספים משופצים המשמשים למטרות שונות כגון מועדון המנהרה,ארכיון הקיבוץ ועוד עמדה ששימשה גם כמגדל מים ועמדת שמירה ואיתות לישובי הסביבה בשנת 1948.



והוא ממשיך במייל נפרד:


זוהי עמדת שמירה בפינה הדרום מזרחית של הישוב דאז נבנתה בשנת 1947 ושימשה במלחמת העצמאות להגנת הקיבוץ.
בשנת 2008 שיפצנו אותה כפי שנראית בתמונה המצורפת וזה חופף את מראה העמדה כמו אז כולל מרפסת שמירה עליונה וזרקאור -אז נקרא פרוז'קטור המאיר את הסביבה.
בפנים העמדה יש תצוגה שמוקדשת לתולדות השמירה בעברון לדורותיה וכולל תמונות,חפצים שלפ פעם,מפות ובמרפסת למעלה מפת תצפית משנת 1946 על ישובי הגליל המערבי.
אגב, בתצוגה בנה המסגר שנה תת מקלע סטן משוחזר ששימש אותנו במלחמת העצמאות.



וארדיכל מוסיף: טוב, זותי כבר היתה אצלנו. אפילו פעמיים.

ובכלל, ההתפתחויות בתחום מאוד מעניינות כשלעצמן!
כתבתי לך לא מזמן על רעיון שמתגבש אצלי מזה זמן רב בקשר לבצרונות ועוד?...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

קיצור הפרקים הקודמים: טל בן נון, מהמועצה לשימור אתרים, הפיצה ברשימת התקשורת שלה מצגת על הבצרונות (ונתנה לנו קרדיט מכובד). היא לא מפסיקה לקבל תגובות ומחמאות.

הנה תגובה מאת ש', מחיפה. אינני יודע אם הוא רוצה בחשיפת שמו.


שלום
קיבלתי היום מצגת יפה ביצרונות הרעיון מצא חן בעיני וחשבתי להוסיף עוד כמה
אולי ידוע לכם על הקיום שלהם ואם לא ידוע אז ניתן להוסיף

1 בפינה הצפונית מערבית ביותר בחצר בית הזיקוק בחיפה נמצא ביצרון [כמעט בונקר ] צמוד לגשר כביש וגשר הרכבת מעל הפוארה.
ביצרון זה תפקידו היה לאבטח את שני הגשרים אשר דרכם עבר כל הדלק לצבא הבריטי בארץ ישראל במשך שנים הוא היה מוסתר בצימחיה רבה אבל בזמן האחרון בגלל עבודות פיתןח הוא נחשף.

2 במקביל לכביש 58 [משדה התעופה חיפה לכיוון הצק פוסט] כיום הכביש נטוש וכלל אינו בשימוש היו בזמן המנדט הרבה מבנים מרובעים לכל אורך הכביש תפקידם היה בשעת הפצצה אוירית [במלחמת העולם השניה בית הזיקוק בחיפה הופצץ והותקף על ידי חיל האויר האיטלקי 17 פעמים ] להתמלא בסולר ואז היו מדליקים את הסולר כדי למסך את האזור בעשן וכדי לבלבל את הטייסים בקשר למקומו האמיתי של בית הזיקוק.

3 ליד צומת כפר חסידים קרית אתא בכביש בין צומת יגור לצומת סומך יש פיל בוקס אשר שמר על הנתיב בין משטרת גלמי למשטרת שפרעם גם זה בריטי.

4 סביב בית החרושת שמן באזור חוף שמן בחיפה יש כמה ביצרונות יפים.

וארדיכל מוסיף:

חיפאים - לטיפולכם. מה מוכר? מה לא תועד עדיין?
אני אישית לא ראיתי אף אחד.

1. בתוך מתחם בתי הזיקוק היתה אמנם עמדה אחת במיקום הנאמר, אנילא יודעת אם עדיין קיימת, כי המנהל המטפח מלפני 10 שנים כבר לא שם. עדות להזנחה אפשר לראות בגיזום האגרסיבי של האקליפטוסים.

2. לאורך כביש 58 היו כמה וכמה מגדלי עשן שנועדו למסך את המפרץ למקרה של ....
המגדלים הללו נכנסו לרשימת השימור של חיפה אבל לא נעשה דבר כדי לשמר אותם. אם הם עדיין עומדים שם, זה נס.

3. פילבוקס בין איבטין לבין קרית אתא - קיים וניצתן לראותו מהכביש בנסיעה צפונה.


לגבי המצגת של טל בן נון - זה מעיד על כוחה של המדיה בהנעת תהליכים. אין ספק שהמצגת, השם, הטיפולוגיה ואיסוף המידע של המועצה לשימור אתרים בא אחרי העבודה היסודית והמקצועית שנעשתה בפורום הזה. הייתי מצפה מהמועצה לשימור שתקח את זה צעד קדימה ותניע מחקר ראוי - אקדמי על נושא ואח"כ תוציא קווים והנחיות לשימור ולא יסתפקו רק ברשימה שמופיעה כאן כבר כמה שנים בלי לתת קרדיט לראשונית התיעוד.

אבל ראשית - תגובה לשולי:
א. המצגת של המועצה לשימור נותנת לנו את מלוא הקרדיט. כתבתי זאת פעמיים.
ב. הם אכן זוממים לכתוב ספר על הבצרונות, וממש מתכוונים לעשות זאת בעזרתנו.
ג. הבצרון בין צ. יגור לצ. סומך, או כפי שקראת לו - בין איבטין לק. אתא - הוא ככל הנראה משאבת מים, ולא בצרון. נדמה לי שלפחות חמישה מאתנו עצרו לידו בשלב כלשהו, וכולנו התאכזבנו לגלות שהוא "סתם" מבנה בטון.

ונעבור להספדים:
בזמנו דווח כאן (נדמה לי שעמית היה הראשון) על הרס הבצרון בגבול בין גת רמון לגני תקוה. נדמה לי גם שזה היה הבצרון הראשון שהכרנו, שנאסף אל אבותיו (או, כפי שבאנגלית נהוג לומר - Hit the dirt). זמן קצר לאחר מכן התבשרנו שגם הבצרון השני, כמה עשרות מטר ממנו, נידון לכליה, אך הועדה המחוזית דרשה לשמר אותו.

הנה הם באביב חייהם.
קודם המזרחי יותר, לצד הכביש בין גת רימון לגני תקוה. זה שדרשו לשמר אותו:




והנה השני, המערבי, לצד דרך לא סלולה לאתר בניה. זה שנודע לנו על השמדתו:




ביקרתי שם לפני כמה שעות. את המזרחי לא מצאתי. מימין לכביש עמדו 3 עצים מיותמים, שהבצרון נהג לעמוד ביניהם. אני מזכיר - הועדה המחוזית דרשה לשמר אותו:


חיפשתי מסביב, ולא מצאתי. המשכתי מזרחה, לחפש את המערבי. לצד הדרך נערמה סוללה גבוהה של אדמת חמרה שהסתירה את השדה שהיה שם. טיפסתי עליה, וראיתי שבמקום שדה יש בור. לפתע - הנה היא. העמדה. בערך במקום שם היא היתה. אלא שהיא מכוערת ודנדשה. יציקת בטון כעורה לתבניות דיקט:


התקרבתי והבנתי: אחרי שנהיה בלגן, הטרקטוריסט (?) מיהר לנסות ולתקן אותה. בערך כמו הבן שלי, כשקערת זכוכית נפלה לו מהיד, כשהיה בן 8. הוא "איחה" את השברים, והשלים חוסרים. תשפטו בעצמכם:






חזרתי על עקבותי עם דמעה בזוית - אלא שלא הצלחתי לטפס על הסוללה. כל הזמן החלקתי. וזה היה מצחיק!!!! טוב, אתם מבינים שאני כבר לא שם, נכון?

בדרך חזרה, ליד האין-עמדה-בין-העצים עצרתי לאכול אבטיח, בסוכת אבטיחים. שאלתי אותם. כן - הם הראו לי שהיא מאחורי הסוכה. הם לא ממש הבינו מה זה, אבל ללא ספק זה אחלה מקום לאחסן בו את אבטיחיהם. היא קיימת!! גם אם לא ממש נושמת.

העתקתה למקום החדש נעשה, איך לומר, בגסות מסויימת. היא די נשברה. אבל מצד שני - בנו לה בסיס מלכותי ומפואר. אז הנה היא, גאוותה של מחלקת השימור של גני תקוה, בבת עינה של הועדה המחוזית:




בקרוב - אני מקווה לדווח על מציאות חדשות, במצב טוב יותר. אולי כבר מחר - יש לי רמז על עוד שתיים, לא רחוק.

ו... גם לי יש עוד שתיים...
"אחיות חורגות" אמנם, אבל עדיין....סוג של...

ועכשיו...לשוק העתיקות של שישי בבקר בתל אביב...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

1. איפה נכנסות עמדות השמירה שהיו בארזה ליד מוצא? אני זוכרת שתיים במורד השדרה לשעבר שמובילה לדרך הראשית - זו שעוברת עדיין ביום ולא לכיוון שבע אחיות. אחת או אפילו שתיים שפונה לכיוון שבע אחיות ועוד אחת במוצא - במורד המדרגות לרחוב התפוח, אני בספק אם קיימת עדיין.

2 עמדות שמירה בנשר - אחת צופה על בית מגן דוד אדום/מכבי אש של היום שניה צופה מעל למחצבה. ונדמה לי שצולמה עוד אחת באמצע היישוב. לא בבלד א שייח אלא בגבעת נשר כמובן.

עמדה אחת צולמה על ידי בתחום בית ההבראה לשעבר, היא נמצאת לא רחוק מהכביש וממש בסמוך לשער המתחם מצד ימין, יש סיכוי גדול שהיא כוסתה בצמחייה מאז שביקרתי שם לפני כשנתיים.
לגבי נשר - לא אני ביקרתי שם...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ממש ניסיתי להגיע לעשר, אבל לא הלך לי. קבלו, גבירותי ורבותי: 9 בצרונות חדשים!

מאז שטל בן נון, מהמועצה לשימור אתרים, הפיצה מצגת על הבצרונות, היא מקבלת המון טיפים ומעבירה אותם אלי. ואני - נוסע. אז מה אם היה חם נורא נורא - בכל זאת, בצרונות חדשים!

התחלתי בעתלית. מישהו סיפר על כך שיש שם יותר מהעמדה האחת שזיהינו, על גבעת הבריכות, וטען שיש שם 3. נסעתי לבדוק. התחלתי בזו שאנו מכירים. שלומה טוב:



משם חיפשתי את הבאה, שתיאורה היה: מתחת לבי"ס גלי עתלית. ובכן, התיאור היה מדויק. ממש מתחת לביה"ס, פונה ונצפית מהכביש הראשי של המושבה. כל מי שנוסע בכביש הראשי של עתלית רואה אותה היטב. מוזר שהיא לא נמצאה עד כה.



השלישית אמורה היתה להיות בין שכונת המייסדים לשכונת הגורן. חיפשתי, הזעתי, עליתי וירדתי בגבעות - ולא מצאתיה. אני מקווה שהיא לא נפלה למלתעות הבולדוזרים, כי יש שם בניה חדשה. די מדהים - בין החצרות של וילות בנות זמננו, כעורות וראוותניות, ניתן לראות את החצרות האחוריות של בתי המייסדים - בניה טיפוסית של העליה הראשונה. אבני כורכר, גגות רעפים, חלונות לאורוות חצי עגולים, צנוע ויפה. ורק העשירים החדשים שיגורו בוילות הללו יראו את השרידים האחרונים למושבה הזו.

המשכתי משם לגבעת עדה. מסתבר שהמועצה לשימור אתרים הצילה משממון את הבאר העתיקה של המושב. אבל קודם - ביקור לבדוק את שלומו של מגדל המים במשק מרגלית, ועליו עמדה, שאותו כבר מצאנו קודם. שלומו טוב. משם - אחרי לא מעט חיפושים, לבאר ההיא. אכן - יש לה עמדה על הראש, ושלט מאיר עיניים. וגן עדן של עצים וצל מסביב, ושלושה תושבים של גבעת עדה שעשו יוגה ודיברו על זרימות.


ליד כפר עדה שוכן הקיבוץ (?) כפר גליקסון. אמנם הוא הוקם ב-45', אבל כנראה שהוא מבוצר כראוי. 4 עמדות מצאתי בו, ולהלן תיאורן:

הראשונה - בגדר בית הקברות. עמדה יפה, גאה ובמצב מצוין. משקיפה על נופים נהדרים של הרי מנשה לכיוון מזרח.



הטיפים שקיבלתי התייחסו לעוד שתיים, ואחת מהן - עפ"י הטיפ - במעבה היער. החלטתי שבחום כזה לא אכנס ליער הנרחב למדי, אלא אשאל מישהו למיקומה. הרפתנים היו לי לעזר, הסבירו לי איפה להחנות, איפה לעבור את הגדר, ואיפה למצוא את הבצרון. ולאחר שסיימו להסביר, כשהסתובבתי - ניצבה ממש מולי עמדה נהדרת, ממש בתוך אחת הרפתות:



או קיי. לאחר שהתידדתי עם הפרות (אחת מהן ממש קיפצה באויר לקראת בואי לחצר שלה), הלכתי ליער. וואו, איזה בצרון מדהים. גדול, כזה שניתן לשכן בו עוד שתי משמרות של שומרים, כדי שלא יהיה צורך בחילופי משמרות בשעות החשיכה. אני מאמין שהיער הים תיכוני (אלונים ואלות, בעיקר) שמשתרע כיום סביבו לא היה אז, בשנות הארבעים, כי אחרת אין שום הגיון בבנייתו. בהנחה שאכן כך הוא - התצפית היתה נפלאה. אלא שבשלב כלשהו היה צורך לעלות לגג (אולי כדי לאפשר לשאר השומרים לישון), ובנו שם עמדת פח, עם חול וחצץ בין הדפנות הכפולים. כדי להבין ממתי היא - ניסיתי לקרוא את הגרפיטיז, ואחד מהם הוא מ-55'. אני מניח שהיא אותנטית, מתקופת מלחמת השחרור.



ממשיכים. העמדה הבאה בכפר גליקסון היא על גג המכבסה. יפה למדי. צריך סולם כדי לעלות אליה, ולא מצאתי כזה.




מכפר גליקסון נסעתי לקיבוץ מענית. הידעתם ששמו האמיתי הוא "מענית נרבתא"? נרבתא - על שם התל ממזרח לקיבוץ, שם שכנה העיירה היהודית נרבתא (או שלא. הארכיאולוגים קצת חלוקים בנקודה הזו). ובכן - כבר הייתי במענית פעמיים, ולא מצאתי כלום. אאל"ט - אפילו דיווחתי, בטפשותי, שיש על מגדל המים של הקיבוץ מין ציור/לוגו של בצרון, לזכרו של הבצרון שאיננו. ובכן, הוא ישנו ו-ב-ג-ד-ו-ל! אפילו עם מצגת אור קולית, שילוט נהדר, שחזור של תעלות הקשר, ועוד. ולידו - עמדה נוספת. הכל הוקם לקראת מלחמת השחרור, ועמד בהתקפות עזות.





התל עצמו, בהיבט הארכיאולוגי, מעניין גם הוא, ובמיוחד שער האבן מהתקופה הרומית, החצוב כולו מסלע אחד. מדהים למדי.

אחרי מענית, עליתי על כביש 6 ונסעתי לכיוון הרי מנשה. עמית דיווח, באשכול הקודם, על בצרון בנחל תנינים, לא רחוק מגלעד, ורציתי לראות אותו. לא ממש הבנתי למה בונים בצרון מרוחק כל כך מהישוב עצמו. לפי התיאור של עמית - הולכים כ-2 ק"מ מזרחה מהכביש, לאורך נחל תנינים, ומתנגשים בו. אלא שהיה קשה לזהות, מכל הואדיות, את נחל תנינים. הלכתי לאורכו של מה שנראה הכי מבטיח (אני מזכיר לכם את החום) ו- כלום. ביאושי החלטתי לשאול בקיבוץ. הראשון ששאלתי התנדב להראות לי עוד בצרון, בתוך הקיבוץ עצמו, ליד החדר של הוריו. מהמם. נהדר. בצרון קלאסי:



ואז הוא שלח אותי לבצרון האבוד של התנינים. מסתבר שהלכתי בואדי הלא-נכון. הפעם הלכתי בואדי הנכון, נלחם בהתכווצויות שרירים, ומצאתי אותו. מבודד למדי. ולאלה מכם שעדיין לא מבינים מה עושה שם בצרון בודד, לבד בשטח - התשובה היא זו: הקיבוץ הוקם, לראשונה, שם. ליד הנחל ומעל הבצרון. את הבצרון הזה הם הקימו על גג מכון השאיבה, שסיפק להם מים, על מנת להגן עליו.



בקרוב מאד אצטרך לעדכן את הטבלה ואת הקמ"צ. מצאנו לאחרונה המון עמדות, וראוי לסמן אותן.
יש! אני שוב אופטימי.

הוקם כאחד מישובי חומה ומגדל ב-39'.
התבלבלתי עם גלעד.
סליחה

מסתבר שבמענית נמצאת עמדה נוספת, סמוך לדופן הצפונית של הקיבוץ (עומדת כיום בשיפוליו של מפעל דגים). למרות המראה המעט מודרני, לדברי חברת קיבוץ שתפסתי שם אתמול והיצקתי לה בשאלות לרוב, העמדה היתה קיימת בפברואר 1948, אז הותקף הקיבוץ על ידי כוח עיראקיים. לדבריה, היריות הראשונות שנורו על ידי העיראקים באו מצפון, על העמדה הזאת. השומר שישב בה אץ רץ להזעיק סיוע, ובעוד שהחברים מתארגנים ומתכוונים לגשת ולהשיב אש לצפון - באה מכת האש הרצינית באמת ממזרח (ואכן, הפילבוקס היפה של הקיבוץ מנוקב כולו בצדו המזרחי).
הנה העמדה:

עוד באותו אזור יש גם כמה באזור פרדס חנה כרכור.
https://www.google.com/maps/@32.4700139,34.9900527,3a,73.7y,98.72h,76.75t/data=!3m6!1e1!3m4!1sHoTX0L__MWuBZFXpcXjKKA!2e0!7i1 3312!8i6656
השניה מגנה על קיבוץ משמרות מצפון ולזכרוני יש גם בצדו המזרחי של הקיבוץ
https://www.google.com/maps/place/32%C2%B029'21.2%22N+34%C2%B059'02.7%22E/@32.4892164,34.9847644,198m/data=!3m2!1e3!4b1!4m5!3m4!1s0x0:0x0!8m2!3d32.48921 5!4d34.984093
לצערי אין תמונה שעבור בהזדמנות באזור אצלם.

צילמתי-לא מצליח להעלות לפה תמונות.

http://s134542708.websitehome.co.uk...oxes/index.html

מישהו מכפר גליקסון שמכיר מישהו מגבעת עדה העביר לי טיפ על 2 עמדות בקיבוץ שדות ים.
נסעתי שמה. הראשונה, עפ"י התיאור - בצפון הקיבוץ, ליד הרפתות. אכן - יש שם עמדה. לא עמדה, אלא ממש בונקר, מסוג שלא הכרתי עד כה: כוכב תלת זרועי, נמוך מאד, עם חרכי ירי/תצפית לכל עבר. מירב הסיכויים שזה מתקופת מלחמת השחרור.


תודה לנותן הטיפ ולמעביר אותו.

העמדה השניה קיבלה רק את התואר "בדרום הקיבוץ, ליד המרכז הימי". ובכן - זה מגדל בטון, שאכן ניתן לטעות בו ולחשוב שהוא בצרון, אלא שיש בו חרכים אנכיים, מסודרים ברביעיות, וגם חלונות די גדולים. כבר היינו שם (לבני היה זה שהביא את תמונתו) וכבר סיכמנו שזה מבנה של אדריכל מיסטצ'קין, משנות השישים, ללא שום קשר למגננות.

למען לא יטעו גם אחרים - מדובר על זה:

...
הקדשתי בוקר שלם לסיור בקיבוץ שדות ים במטרה לאתר בצרונות, בוקר שלם!
נאדה, גורנישט!...
והנה צץ לו המחומש הזה פתאום....
יש בקיבוץ גם מגדל מים מעניין אך ללא כל סימן למה שאנחנו מחפשים....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מגדל המים שנמצא בחצר בית הספר היסודי ויצמן - לא הרחק מהמקום שבו הוקם הצריף הראשון של המושבה הרצליה - מוכר לכל ילד בעיר. אבל בשל גובהו, ובשל מיקומו האסטרטגי בראש רכס הכורכר בנקודה שבה הוא תלול למדי, לעומדים מרחוק ומלמטה קשה להבחין במה שנמצא על קודקודו. אולי זו הסיבה שהוא קופח על ידי כל י"ג האשכולות עד הלום (למיטב ידיעתי, ואני מקווה שאני לא עושה כאן מעצמי צחוק).
פעמיים נסעתי לידו כדי לנסות להפריך או לאמת את חשדותיי - בכל זאת, מגדל כה גבוה, ביישוב שהוקף ע"י ערביי איג'ליל, אבו-קישק ואל-חראם (סידנא עלי) - והעליתי חרס.
ואז נתקלתי ב"בדרך לא סלולה ", ספרו של ישראל זבלדובסקי-עמיר, איש רב מעללים שנפטר לפני כשמונה שנים והוא בן אוטוטו 100. עמיר, בין מיליון הדברים שעשה, הקים ופיקד על ההגנה באיזור הרצליה ומאוחר יותר השרון כולו. מי כמוהו יודע. וכך הוא כותב:

ציטוט:

"כבר מימיה הראשונים התברכה הרצליה במגדל-מים גבוה במיוחד, שניצב במרכז המושבה על אחת הגבעות הגבוהות ונישא לגובה של כ-25 מטר. מן המגדל ניתן היה לצפות ולהתקשר באיתות לכל הישובים הסמוכים ואפילו לישובים מרוחקים ביותר. מגדל-מים זה עמד כמעט בלעדית לרשותה של קבוצת הקשר. ללא היסוס ובזריזות, טיפסו הנערים והנערות על סולם הברזל הקבוע במגדל לגובה של כ-8 קומות כדי להתאמן ולאותת בדגלים ובראי - ביום, ובפנסי-איתות - בלילות... ...עם תחילת מאורעות 1936 הוקם על גג המגדל חדר, בכדי לאפשר לקשרים תורנות יום ולילה. באחת ההזדמנויות, שנים רבות לאחר מכן, סיפר על כך אריה אוריאלי : "מעל מגדל המים הוקם חדר. שם סידרנו מיטות-קומותיים. עם התקבל ידיעה כלשהי היינו מחישים רץ מהמגדל למטה ה'הגנה'. כעבור זמן, כשסודר טלפון פנימי מגג הבריכה למטה, נשמנו לרווחה. זכורני יום שבת אחד, מזג האויר בהיר ביותר, ואנו הצלחנו ליצור קשר בראי (הליו) ישירות לזכרון-יעקב. היתה זו ממש סנסציה ומהפיכה בהישגי הקשר של הימים ההם".

נו, אם ישראל כותב - ישראל יודע. אז נסעתי לשם שוב. רק עם סלולרי, לצערי, אבל זה הספיק.

גם ממש מקרוב בקושי אפשר להבחין במשהו.

ואחרי קרופינג...


ומזווית אחרת..

זה מתחיל להיות בלגן, האובססיה הזו לבצרונות.
היתה לי פגישה בבוקר בחיפה. אחריה, בדרכי חזרה למרכז הארץ, התכוונתי לעצור שוב בעתלית, כי היו לי טיפים בלתי ממומשים לעוד 2 עמדות (נוסף על השתיים שמצאנו קודם). אחר כך נסחפתי, ובסוף מצאתי את עצמי מחפש בצרונות ביקנעם. טראאאאאח, הלך יום עבודה.

אז ככה: מצאתי את העמדה בעתלית די בקלות. איזה יופי! על רכס הכורכר, ממערב לשכונת הגורן. רואים אותה היטב מהכביש העליון שממזרח לרכס הכורכר. ואיזה יופי! היא משקיפה על המבצר בעתלית! מאז שהתחלנו לחפש בצרונות אני די מחכה לצלם תמונה אחת שיהיו בה גם בצרון יהודי/ציוני וגם מבצר גויי/צלבני. שני העמים (טוב, ה... לא יודע מה) שהתיישבו בארץ על אפם וחמתם של תושביה הערבים, וחיו בה על חרבם. די שמחתי למצוא את החדרון המבוצר שהבריטים בנו על גגה של מצודה/חווה/בית משאבה צלבני בעין אפק, אבל זה שכאן - עולה עליו פי כמה. הבצרון הוא אמיתי ושלנו, המבצר הוא אמיתי ושלהם. ישששש!





משם "רק קפצתי" לבית אורן. קיבלתי טיפ שיש בחוות משמר הכרמל עמדה יפה. מדובר על אתר התיישבות משנות השלושים, שננטש עקב ההתנכלויות, וחלק ממתיישביו הקימו את הקיבוץ בית אורן הסמוך. מה שאומר שחוץ מחוות פוריה, הרי לנו עוד נקודת ישוב יהודית שננטשה במאורעות. הייתי שמח יותר לו הייתי יכול לכתוב שאף אחת לא ננטשה, אבל מה לעשות. אז עליתי לשם, ומצאתי מטה משולב עתיר פונקציונרים של רשות הטבע והגנים, וכולם כבר נחשפו למצגת הבצרונות המסתובבת במרשתת. אז מעבר לעובדה שהם שלחו אותי לעמדה "שלהם", שם ליד ה"חאן", הם המשיכו לצייד אותי במראי מקום למצוא עוד עמדות. הנה העמדה היפה של חוות משמר הכרמל:



הטיפ הבא שהם שלחו אותי לחפש היו 2 עמדות בבית אורן. אתוודה: לבני היה שם קודם, ונדמה לי שמצא אותן. לפחות אחת מהן. אז הנה שתי עמדות מקיבוץ בית אורן, מאחורי בית המלון שלהם. הראשונה - סתמית. עמודת במתחם חניה, שקועה עד צוואר בערימת עפר.



העמדה השניה - ונדמה לי שלבני לא מצא אותה - נמצאת לא רחוק, והיא עוד שמחה רבה: העמדה הכי "זולה" מכולן. כבר ראיתי לא מעט עמדות שהפכו לזולות. עם ריהוט סלוני, כורסאות וספות - אבל זו, עולה על כולן. וואי - איזו זולה!




משם המשכתי בעקבות הטיפים של הרט"ג, ומצאתי את עצמי מטפס על אחד מהרי הכרמל - ההוא עם האנטנה הענקית של בזק, לא רחוק מכלא 6 ומהאוניברסיטה. מסתבר שהגבעה הזו היא היא מצדה על הכרמל, וכולה מבוצרת למשעי. רט"ג מנקים עכשיו את הבונקרים והתעלות, אבל כיון שהם לא התלוו אלי, ואני די התברברתי, לא מצאתי את מה שהם ניקו. אבל כן מצאתי כמה בונקרים מדהימים למדי שהם עוד לא ניקו. שוחות ענקיות, בגובה 4-5 מטר, שבתחתיתן יש שיניים מבטון המסמנות פתח למעבה ההר. ענק ומפחיד. איזה מזל שמונטגומרי ייתר את זה.




אז כיו שהייתי שוב על פסגת הכרמל, ולרדת שוב לחיפה לא בא לי, גלשתי בכביש קסום לנשר, משם כבר נסעתי לכיוון יקנעם לכביש 6. אבל ביקנעם נזכרתי - בית הועד! מישהי שמכירה מישהי שמכירה אותנו בפורום צילמה ממכשיר טלפון נייד עמדה על גגו של בית הועד ביקנעם המושבה. ואני מעולם לא ראיתי את זה! אחרי שהסתובבתי די הרבה שם, במושבה החביבה, ולא מצאתי - שאלתי. גם זה לא ממש עזר, אבל בסוף הראו לי איפה בית הועד. עוד הכי!!! הפעם - הכי ארכיטקטוני. עמדה שתוכננה מלכתחילה ע"י אדריכל, כחלק מהמבנה, דומה בהיבט זה רק לחדר האוכל של בית אלפא. בית יפה ועמדה יפה:

היתה זו חתולים שזיהתה את העמדה שגם אני צילמתי (זו המכוסה עפר), ולא לבני.
בועז BBZ הוסיף באשכול 6 תמונות של בצרון נוסף, ליד הפסל של פולס - ולא ראיתי אותו. אם מישהו מזדמן לקיבוץ - מאחורי בית המלון אמור להיות פסל של גבר ונער, ולידו בצרון.

בYMAP אין תמונה ברורה

טל בן נון, מהמועצה לשימור אתרים, ממשיכה לקבל תגובות על המצגת המסתובבת ברשת. אחת מהן (אני לא מעלה כאן את שמות הכותבים בטרם קיבלתי את אישורם לעשות זאת) מספרת על מגדל מים בנשר רמלה שיש עליו עמדה עם חרכים.

ככל הנראה מדובר על מפעל הבטון, בתוך המפעל עצמו. הכותב מספר שכל המבנים באותו אזור אמורים להיהרס בזמן הקרוב, כולל המגדל המבוצר.

אם יש למישהו קשרים עם המפעל - או דרך אחרת שמאפשרת לו להיכנס למפעל - אנא דווחו.

הנה התמונה שצורפה להודעה:

הבטתי סביב משתהה לנוכח המבנים העצומים ומסתבר שפספסתי!
אני אנסה לראות מה אפשר לעשות בעניין מייד לאחר החג!
יש סיכוי לא רע....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בעקבות המידע על הבצרון שעומד להיעלם, יצרתי קשר עם גורם העובד במפעל המלט ברמלה, לאחר שהצגתי בפניו את התצלון טען הנ"ל (ואף ודא את העניין) כי הביצור לא נמצא במפעל שברמלה אלא במפעל שממוקם בסמוך למושב נחם/הרטוב !
אגב - הדבר גם הגיוני ולו מהסיבה שהמפעל ברמלה הוקם לאחר קום המדינה שלא כמו המפעל שבנחם שפעל עוד בתקופת המנדט (לדברי המקור)...
במהלך השבוע הבא ייתכן ואגיע למקום לצרך צילום!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

חלפתי השבוע שם וראיתי אותו יפה ומטופח.

במסגרת מסע ציד בצרונות באזור, מצאתי שם שני מגדלי מים כשלפחות אחד מהם נראה מהתקופה המדוברת אך אף אחד מהם לא כלל חרכים בהיקפו...
הבוקר, היות וקפצתי לביקור קצר בכפר יונה ניצלתי את העניין לסיבוב חוזר בצור משה, שני מגדלים במרחק קצר אחד מן השני, שניהם שמורים ומטופחים (אחד מהם אפילו צבוע בכחול) אבל ללא כל זכר לחרכים...
זה לא אומר שאין בצור משה את מה שאנחנו מחפשים (בכל זאת אחד מישובי חומה ומגדל) אבל עד כה....ללא ממצאים.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

http://liblog.haifa.ac.il/index.php...sk=view&id=1221

רשימה מעניינת ולא רק בגלל הבית. שימו לב לדמויות ולקשרים המשפחתיים.
הבית קיים אבל כיום מוסתר מאחורי בתים חדשים יותר וצמחייה.


לגבי הפילבוקס-כביכול בצומת זבולון (בין אבטין לכפר חסידים והגישה לקרית אתא): צילמתי והעליתי את האובייקט בשרשור עם התמונות מכפר חסידים. באופן חד-משמעי (ומאכזב...) זהו בית באר.
הכניסה ההיסטורית לכפר חסידים היתה שונה - היתה דרך ישרה שהובילה קצת מצפון לצומת יגור של היום (גם הצומת בצורתה הנוכחית חדשה יחסית, הכביש לכיוון המפרץ נסלל על שדות חקלאיים ולפניו לא היתה דרך), במקום הפיתולים שקיימים היום ועוקפים את תל-רגב. למי שזוכר, תחנת הדלק סונול של האחים קורן הועתקה ממקומה הראשון (ההיסטורי גם כן...) שהיה על דרך הגישה הישנה שנחסמה ועקב כך התחנה כמעט והתמוטטה כלכלית.

העמדה במחצבת עין חרוד ליד גדעונה עם הזרקוק שעדיין נמצא שם.
די נשכחה, גם בקבצי האקסל, האם למישהו יצא לשוטט במחצבה, יתכן שיש שם עוד תופינים.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...33&postcount=82

1. מגדל השמירה שמעל חפציבה, בעליה למחצבה (אותה מחצבה ששוחזרה בה מערכת חיתוך השיש שמבוססת על כבל ממונע). על גג המגדל חצובת הזרקור המקורית.
2. המגדל המרהיב שליד קיבוץ רשפים, תמונה לכיוון צפון/מערב. ברקע ממרחק נראה מגדל זהה נוסף שממחיש היטב את חשיבות קו הראיה לתקשורת ויזואלית בין העמדות.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...404#post3103931
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...584#post3013849

צילומים של בית השומרים הנמצא בדרום המועצה המקומית אבן יהודה, ושל עמדת הבטון הבנויה על גג המבנה.

http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlo...5282&passok=yes

בחיפושים אחר עמדות.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני מחפש בעיקר אתרי ראשונים, אנדרטאות, פסלי רחוב, מבנים לא שיגרתיים ושאר מוקדי עניין. אל נושא הביצרונות התוודעתי בעקבות קריאה בפורום היוצא מן הכלל הזה, ומאז אני פוקח עיניים לסוג נוסף של מבנים בנוף.

שמחתי לעזור.

נסיבות מטופשות הובילו אותי לביקור בעירו של איריר, למוזיאון הרכבות שם (הייתי צריך להגיע לפגישה אחה"צ, ובטעות הגעתי אליה בבוקר, כך שהיה לי ה-מ-ו-ן זמן לשרוף). התרשמתי מהקרון המבוצר, שכבר כיכב באחד מאשכולות הבצרונות. המצלמה לא היתה איתי, ולפיכך - כשפגשתי את חן, סגן מנהל המוזיאון, והוא - באדיבות ובחיוך - שאל אם יש לי שאלות, עניתי שיש לי. שאלתי אם יש לו תמונות של אוטו קרון מבוצר.

בתגובה הוא שלח אלי את התמונות הבאות, מאוסף מטסון:




תודה לחן.

קשה לי להאמין כי מדובר בצבעי הסוואה אלא יותר בצביעה שנועדה "לשבור" את התצורה הכללית של הקרון (בדומה לצביעה של חלק גדול מאניות המערכה מתקופת מלחמת העולם השנייה)....
מעניין היה לדעת מהם הגוונים בהם הוא נצבע....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

חן שמרלינג, סגן מנהל המוזיאון, שכה עזר לי - ביקש שאציין גם את האתר של המוזיאון, ואני נענה בשמחה. הרי הוא:
המוזיאון

לבני - הקרון הרי מוצג כיום במוזיאון, ואין עליו כל צביעה. אולי חן יידע מה היו הצבעים המקוריים.
ובאותה הזדמנות: הלכתי שוב בצעדיך והסתובבתי באבן יהודה, רק על מנת שאוכל לדווח כאן שלא מצאתי כלום - על אף הביצרונות שאחרים כבר העלו כאן. זה רק מעיד על התקהות חושי הצייד שלי.

העמדה הוזזה ממקומה המקורי ברחוב הגליל שבשכונת חבצלת (אני לא יודע מה היה המיקום המדוייק), שופצה והוצבה בכניסה לשכונה.

גם המידע אודות בנייתה של העמדה בשנות הארבעים אינו בדוק, והוא מבוסס על כתבה עיתונאית שתיארה את הזזת העמדה ממקומה.

כל מידע נוסף יתקבל בברכה

http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlo...0184&passok=yes

עמדה מבוצרת בראש מגדל המים, או ליתר דיוק בריכת המים, שבמרכז המושב נטעים.

http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlo...3134&passok=yes

רחוב המרד הווה את אחד מקווי החזית בחלקה המערבי של העיר תל אביב, הרחוב שנע מצפון לדרום די במקביל לקו הים הווה קו תפר בין העיר היהודית לשכונת מנשייה ופאתי יפו כולל מסגד חסן בק ששימש קקן צרעות ממנו צלפו הערבים לכל כוון כמעט, לא הרבה מבנים נותרו במתחם המדובר ועצם העובדה כי חלק נכר מהעמדות התל אביביות הוקמו למעשה בבתים מקשה מאוד על מלאכת החיפוש והאיתור של שרידי החזית ...
היום, במהלך חלון זמן פנוי שהיה לי, החלטתי לתת גיחה נוספת לאזור נווה צדק/רחוב המרד במטרה ולנסות למצא רמזים וסימנים, במהלך נסיעה איטית על הציר קלטו עיני שלט קטן , כמעט נעלם מן העין עליו הכיתוב הבא:





השלט קבוע על קיר חיצוני של מבנה חד קומתי ישן מאוד שללא ספק ניצב במקומו עוד בימי מלחמת השחרור, אינני יודע אם המבנה הנ"ל שימש כעמדה אך אני חושב שמקום התמונות הוא בכל זאת כאן.....
לא נדע עד מתי הוא ישכון שם בקצב בו נעלמים מבנים בעיר הזו....

הנה תצלום המבנה כשניתן להבחין בשלט במרכז הקשת הלבנה:





והנה הוא מזוית אחרת, חוסה בצילם של בתי השחקים המודרניים אשר ניצבים כיום היכן שלפני כשישה עשורים ניטשו קרבות קשים ומרים.....




בבדיקה באתר "יזכור", לפחות חלק נכר מהנופלים ששמם מצויין בשלט נהרגו בקרב על מנשייה כשהבריטים אשר חשו לסייע לכוחות הערבים שיגרו פצצות מרגמה וירו אש טנק לעבר עמדה בה הם שהו....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שלום
"נפלתי" על הפורום במקרה ונדהמתי מההשקעה והידע !
אני מחפש אינפורמציה על מגדלי השמירה ליד תחנת הרכבת בלוד (2 מגדלים)
האם תוכלו להפנות אותי למידע, ביבליוגרפיה . כל רסיס מידע חשוב לי.
תודה

אם אינני טועה נאמר כי מדובר בבנייה בריטית....
צריך לחפש בארכיון הפורום.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אמש הגעתי למצובה על מנת למסור משהו למישהו...
החלטתי כי שווה לעשות סיבוב קטן, אולי נגלה משהו.
ואכן, סיבוב קצר ביישוב גילה לפני את..... העמדה הדרום מערבית




ומזוית נוספת






ניתן (בקושי) לראות כי מעל דלת הכניסה ישנה מעין מרפסת קטנה המורכבת משתי קורות ברזל נושאות אשר מעליהן מן הסתם היו מונחות קורות עץ.

על העמדה שני שלטים: זה של המועצה לשימור אתרים:




וזה של הקיבוץ





כאשר כל אחד נותן תאריך אחר להקמת העמדות


המשכתי בחיפוש אחרי העמדה המזרחית.
בדרכי חלפתי ליד מגדל המים


אשר מעניין לציין כי לא שימוש כעמדת שמירה/הגנה. ניתן לדעת זאת בקלות (כמובן, אחרי אי אילו מאות תמונות של מגדלי מים מבוצרים) עקב העדרן של השיניות/חרכי ירי על ראשו
.....וכן מהשלט שמסביר כי שימושו "הקרבי" היחיד היה בתור מחסן נשק לעת מצוא....


מעניין הדבר כי השלט מזכיר חדרים שונים במגדל המים, כאשר הן כיום והן בצילומים הישנים לא ניתן להבחין בחדרים כלל להוציא מיכל המים.

ונמשיך לחיפוש העמדה המזרחית:
לפני על שבילי הקיבוץ נסע טרקטור קטן שגרר עגלה קטנה עמוסת גזם נוי.
בטרקטור נהגה קשישה נחמדה ועל העגלה מאחור ישבה קשישה נחמדה לא פחות.
אחרי שהסברתי להן כי אני מחפש עמדות ישנות וכאלו שעשויות מבטון ולא מפח כמו שפיזר הצבא על גדרות היישוב, הן ערכו התייעצות קלה ושלחו אותי ל"איפה שהיה פעם המוסך. אתה תראה מין איזור ריק כזה..."
כמובן שעם תיאור כ"כ מדויק הצלחתי למצוא את העמדה המזרחית בקלות מפתיעה











גם כאן ניתו לראות את אותה מרפסת מעל דלת הכניסה לעמדה.
ונקודה נוספת:
למרות שהשילוט מזכיר כי שתי העמדות הן בנות שלוש קומות הרי שרק העמדה הדרום מערבית הינה בת שלוש קומות ואילו העמדה הצפון מזרחית הינה בת שתי קומות בלבד

ואסיים בתמונה אשר ממחישה בעיני יפה את התפתחות השנים:
העמדה הדרום מערבית שוכנת בסמיכות מפתיעה לאחד מהמקלטים הציבוריים של היישוב

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

הבוקר הייתי צריך להיות בשבי ציון. המגדל שם כבר אוזכר והוזכר ב"ביצורי המאורעות 4" אז החלטתי לבדוק מה קורה ברגבה
לצערי הארכיון היה סגור, לעומת זאת אבי (עם שפם, כרגיל) שהינו בנו של אחד ממיסדי היישוב סיפר לי כי עד כמה שהוא מצליח לזכור, מבחינת ביצורים שרד רק מגדל המים.
כיוון שהייתי קצת קצר בזמן, תיעדתי רק את המגדל, אם כי אנסה בהזדמנות לחזור לשם לחיטוט בארכיון.



מבט מדרום





מבט ממזרח






מבט מצפון מערב. לא ניתן להבחין בצילום (כל זאת מצלמת הטלפון) אבל על הקיר הצפוני עדיין תלוי לו הפעמון


כמו כן תקריב על שני חלונות שנסגרו בשלב מאוחר יותר לחרכים.


פתח דרומי




פתח צפוני


ייתכן כי הפתחים נסגרו מאוחר יותר עקב שימוש של המקום כמחסן הנשק של היישוב עד לפני כמה שנים, או מיד לאחר הבניה כאשר הובן כי מדובר בנקודת תורפה. בכל מקרה ברור במובהק כי הפתחים המקוריים היו גדולים ונסגרו במועד מאוחר יותר

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

דוגמה לתיעוד של עמדת שמירה שאין בה ביצור, או שהוא לא שרד.

בפאתי הגבעה שליד שכונת התור בצפון נס ציונה יש שלט הנצחה לאדם בשם משה שימקו ששמר באתר זה בזמן מאורעות 36 - 39.

תמונות ומיקום מדוייק של השלט בקישור הבא:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEnt...EntryId=1867439

http://www.irus.co.il/bizron.htm

על הביצורים של מחצבת בית החרושת נשר כתבו.
האם פספסנו את המגדל הגדול-אך-נחבא של מחצבת חוואסה? הדרך אליו חסומה לכלי רכב, אנסה לבדוק גישה רגלית. ייתכן שהוא נמצא בתחום בסיס צבאי.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=448597#post3276040

אכן הכביש חסום אולם ניתן לחנות בצד ובהליכה מאוד קצרה להגיע לעמדה. המקום נטוש.
בתמונת ההתמצאות החץ מצביע לעמדה. שתי תמונות מבחוץ, ותמונת הסולם שבפנים.
נ"צ WGS84
35.03348 32.78000
תודה למיקי גוטשלק שהאיץ בי כדי שנבקר במקום.

לאחר שלפחות שלוש פעמים יצא לי לחלוף בסמוך אליה מבלי יכולת לעצור לשנייה כדי לצלמה, הנה היום הגיע מועד סגירת החשבון....
כאמור, בטבריה כבר הצלחתי לאתר ולתעד כמה וכמה עמדות אך ביניהן אחת שעקב מיקומה אשר לא מאפשר לעצור בבטחה באם חלפתם אותה (וקל גם לפספס אותה) שהצליחה לחמוק ממני בכל פעם מחדש....
והנה היום, במהלך טיול השבת הגיע גם זמנה של זאת!
מדובר בעמדה "שרועה" אשר ממוקמת ממש על הטיילת שבסמוך למלון חוף גיא כשממולה בית העלמין הישן של טבריה....
העמדה נראית מורמת ממפלס המדרכה ועל פניו נראה לי שפני הקרקע היו בימים בהם היא נבנתה קצת יותר נמוכים משהיום...
שימו לב לפתח היציאה שקבוע בגג....
2 עמדות דומות קיימות לדעתי בסמוך ליד מרדכי ותועדו בעבר....

העמדה הטבריינית משמשת כפי שתראו באחת התמונות כמעין מזבלה, למרות שמבחוץ היא צבועה ושמורה יחסית.
חבל שעריית טבריה, בעלות קטנטנה, לא מציבה שילוט בסמוך לעמדה הזו והאחרות ולו בכדי להזכיר שפעם החזית הייתה הרבה יותר קרובה....

מה שמסקרן אותי הוא על מה בדיוק שמרה העמדה הזו?..
מפני חדירה מהכנרת?
מתי בכלל היא היתה בשימוש?..
האם האזור הזה לא היה בכלל בשליטה ערבית באותן שנים?...

מעניין...
אולי ה"טברייני שבנשמה" ידע לתת תשובות?....


שימו לב:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

באחד מנסיעותי מחיפה לקריות, ליד הטכני, שמתי לב לבצרון קטן שמתחבא לו מתחת למחלף ידין.
התמונות הן מ-google earth, מקווה שאוכל לצלם יותר מקרוב.

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

שלום,
מצאתי עמדה ברחובות בכיכר בין הרחובות עין התכלת והיסמין קרוב לשער של קפלן, לא ראיתי אותה בקובץ אקסל או בקובץ המפה. אתם בטוח תדעו מה לעשות איתה, לצערי לא היתה עלי מצלמה.
כל הכבוד לכם על העבודה, היסטוריה שהולכת ונעלמת...

http://ymap.winwin.co.il/Navigate.a...5E8&HouseNbrS=8

'יהוד'...


יתכן מאוד וחרכי הירי מקורם 'בסיבוב השני' של המקום בגל המתישבים של עולי רוסיה מ1906 ולא מאנשי הנסיון השני של פ"ת [שאגב לפי מחירי הדירות ב'אם המושבות' נראה שדי הצליח...] שנטשו ב1893.

תמונות מותרות מהבלוג המענין של משה רימר המאפשר שימוש לא מסחרי בעמלו למטרת אהבת הארץ:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEnt...5959&passok=yes


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://blog.tapuz.co.il/citytour/images/%7B0C439343-CA3A-4614-AC08-F59DF356A355%7D.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://blog.tapuz.co.il/citytour/images/%7B49FB87E3-D8CE-440D-BD67-C95BB31A9CD6%7D.jpg]

קישור למאמר קצר של העיתונאי אברהם ארנון אודות המקום:

] "בית-ראשונים" בסביון

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/20728854.doc

ומתוך מאמרו של ארנון:
בשנת תרמ"ב 1882 רכשו מתיישבים מפתח-תקווה שסבלו מהקדחת בפ"ת שליד הירקון, 157 דונם מאדמות הכפר הערבי יהודייה (כיום יהוד) וקראו למקום "יהוד" על-שם יהוד המקראית. הבתים נבנו תחילה ללא רשיון עותומני. נבנו 14 בתים, מאפיה ונחפרה באר. בישוב הוקמו בית כנסת וישיבה חקלאית ע"י הרב גימפל יפה ויואל משה סלומון ובה אברכים שלמדו ועבדו. גם משפחתו של אברהם שפירא התגוררה במקום ואל באר זו ירד לפי האגדה בעודו ילד בכדי להשיב דלי מים שנפל בערב שבת...בעיתון "הצפירה" מתאריך י"ג אדר תרמ"ד-1884 ,ניכתב בלשון העיתונות של הימים ההם: "ויקנו להם מושב חדש שעל גבול שבט הדני שמו יהוד, ויחפרו באר ויגיעו עד 47 מטר בעומק וימצאו מקור מים חיים".


לאחר זמן התישבו בחלק מהבתים,חברי קבוצת חלוצים שהגיעו מהעיר ביאליסטוק שבפולין. שברים רבים עברו על המתיישבים עד שנאלצו לנטוש את המקום ב1893. בשנת 1906 ,הגיעה קבוצה של עולים מרוסיה למקום ובינהם משפחת קושניר, משפחתו של שמעון קושניר לימים מראשוני גבעתיים. המתיישבים החדשים שיפצו את הבתים והחלו בעבודה חקלאית אך סבלו גם הם מהתנכלויות השכנים הערבים, גניבה וחבלות עד שנטשוהו אף הם. בראיון סיפר קושניר שנפטר ב1985 כי בית האבן ששרד היה הבית בו התגוררה משפחתו בילדותו. בשנות ה-60 שוחזר המבנה ביוזמתם של תושבי סביון והאדריכל, תושב סביון, משה בן-חורין.



אודות אתר לאומי בית הראשונים בסביון מאת עמית מנדלסון בiNATURE:

http://www.inature.info/wiki/%D7%90...%94%D7%95%D7%93

אני אחפש אותו.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...96&postcount=70

אבל אני חושב שזו סיבה טובה לאשכול חדש בענין ה'קדם מושבה' ב'יהוד', לא?

שלום,
ב 14/6 יערך טכס "אמץ אתר" שבמרכזו בצרונות גבעת עדה.
פרטים בהזמנה המצורפת.
ברכות לכל אלו שיזמו והרימו את הארוע.
עפר
[/IMG]

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!