שלום לכם! אני חבר חדש כאן ושמח להצטרף לפורום. אני מקווה שאוכל לתרום מידיעותי ואתם לי.
לפני כמה ימים עברתי ליד רחובות, סמוך לבית ערבי ישן נושן ומאד סיקרן אותי לדעת את ההסטוריה שלו. לא מצאתי על המבנה כל חומר ברשת, למעט העובדה שהוא יושב על תל שלף שרשות העתיקות חפרה מידי פעם, שהיה זה בית שיח' שהוקם בשנות ה-20 או ה-30 והיה חלק מהכפר קוביבה (כיום כפר גבירול). אשמח לקבל כל מידע עליו ובמידה וימצא שם השיח' שהקים אותו יהיה ממש אחלה!
תודה רבה.

צרפתי גם תמונה ואני מקוה שהצלחתי ללמוד איך להעלות אותה... ( ~;

תל שלף (נ"צ — רי"ח 1783/6445; רי"י 1283/1445; איור 1: 18). בתל, השוכן על גבעת כורכר, ממצאים מן התקופות הב"ת 2, הב"מ, הברזל 1, הברזל 2 (הרוב) והפרסית. כן זוהו שרידי בנייה באבן ובלבנים, בהם חומה רחבה למרגלותיו המערביים של התל, המיוחסים לתקופת הברזל 2. בתקופת המנדט הבריטי בנו תושבי הכפר הסמוך קוביבה בתים על התל. נמצאו ידיות של כלי חרס ועליהן חרותות של אותיות עבריות וצלמית חרס כמעט שלמה של אשה מחזיקה תינוק, מתקופת הברזל 2 (איור 3).

תל שלף (צפון-מערב; נ"צ — רי"ח 1776/6448; רי"י 1276/1448; איור 1: 19). על גבעת כורכר נמוכה כ-600 מ' מצפון-מערב לתל שלף, ממצאים מן התקופות הב"מ 2 והברזל 1, ושרידי מבנים וממצאים מתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1999 נתגלו במקום כלי חרס שלמים מתקופת הב"מ 2 (ר' חדשות ארכיאולוגיות 113: 110-109).

נאתר עמוד ענן:
http://amudanan.co.il/showsite.aspx...818137532100023
כאן היה הכפר קוביבה. כיום על התל נותרו שני בתים עם קשתות הבולטים ביופיים לכל הנוסע בכביש החדש 411.את הבית ניתן לראות גם ממזרח לכביש 42 ההולך מיבנה לעינות. בתים אלו נבנו בשנות ה20-30 למאה הקודמת, ושמשו את השייח, של הכפר. המבנים ניצלו מהריסה ולבסוף מולאו בבטון עד גובה החלונות למניעת פולשים. מסביב לתל ערימות אבנים שנשארו מחורבות הבתים האחרים שנהרסו לא מזמן ומופיעים עדיין בתמונות רבות של התל.
מקור: עמית הורן

אני מחפש שמות וסיפורים היסטוריים על המקום. את המידע שמצאת כבר ראיתי (אחרת לא הייתי פונה כאן לעזרה).

תגיד, בנבנ, מה שיש על הגג, מאחורי גזע הדקל, זו עמדה?
כי המגדל הפירמידלי בהחלט נראה כמו מתקן של זרקור.

אני לא דובר ערבית, אבל לפי תרגום אוטומטי של הדיון הזה בפורום באתר Palestine Remembered
נראה שהבית המפואר השתייך למשפחת שאהין. ובפרט למוסה שאהין מוכתר הכפר קובייבה.
לגבי השימוש במלחמת השחרור אחרי מבצע ברק שסילק את הערבים מקוביבה, אני בספק, כי לא נשארו כפרים באזור. אולי כהכנה לפלישה המצרית?
לא נראה לי שהקונסטרוקציה היא חצובה של זרקור. בתמונת הבית בהפנייה דלעיל הוא כבר שימש כמסעדה ישראלית והקונסטרוקציה חסרה.

לגבי שימור המקום ראו כתבה בערוץ 2 (החל מדקה 1)

אז מה

תודה על הקישור. אני גם לא מבין ערבית וממה שתורגם שם נראה שהחבר'ה האלה די מעוצבנים על כך שהם כבר לא גרים בכפר שלהם. בכל מקרה הבניין הזה מאד בולט מהכביש הראשי ולמרות ששוחחתי עם גורמים בעירייה, במועצה לשימור אתרים, אנשי שימור וידיעת הארץ ותיקים וצעירים ברחובות - לא הצלחתי למצוא מה הסיפור של הבניין הזה ומה היה בו במהלך השנים.
ארדיכל: אין לי כל מושג מה זה הדבר הזה על הגג.
בכל מקרה - אם בכל זאת למישהו יש במקרה מידע או תצלומים היסטורים - אשמח לשמוע ולקבל.
תודה רבה!

כאן תמצא תרגום אוטומטי של כל העמוד לאנגלית.
לא מושלם אבל אפשר לפענח את כוונת הכותבים.

אז מה

כמה מאות מטרים מזרחית מכביש 4, קילומטרים ספורים אחרי נקודת ההשתלבות של איילון צפון, עמד עד לא מזמן מבנה ערבי גדול. לא מפואר ויפה כמו זה, ובכל זאת, תמיד כשעברתי שם שאלתי את עצמי מה הסיפור שלו. השבוע נסעתי שם - והתברר שבמקום מבנה עומד שם גל הריסות, והגבעה כולה נחרשה.
אין ספק שהשרידים האחרונים של "פעם בארץ ישראל" נמחים מדי יום ביומו מול העיניים שלנו. נשאר רק לתעד, כל עוד אפשר.