מטוסי הנשר (מיראז' 5) שיוצרו/הורכבו בארץ אחרי המברגו הצרפתי נכנסו לשירות במהלך שנת 1971. יוצרו 61 מטוסים (51 חד מושביים ו- 10 דו מושביים). הנשרים הפילו 115 מטוסי אוייב (111 מתוכם במלחמת יום כיפור) בתקופת שירות קצרה ביותר. כבר ב- 1976 החלו לכנס אותם וב- 1978 החלו לצאת משרות בתהליך מזורז של שנתיים במהלכן חלקם הגדול נמכר בחו"ל (ארגנטינה).
תאור מורחב ומעניין אפשר לקרוא במרחב אווירי: http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/761/34/ .
למעשה ה"קריירה" שלהם בח"א הייתה של כחמש שנים.
לעניות דעתי זהו משך שירות זעום למטוס חדש גם בשנות השבעים, בייחוד לאור הצלחתו הרבה בשדה הקרב.
אמנם המטוס נכנס לשירות כאשר המכ"מים המוטסים וטילים מונחי מכ"מ היו מאוד לא אמינים (ולכן גם הוחלט לפתח מטוס נטול מכ"מ בהנחה נכונה שרוב קרבות האוויר של ישראל יתרחשו בתנאי ראות טובים), ובתוך כמה שנים מציאות זו השתנתה מקצה לקצה, אבל ניתן היה לבצע שידרוג למטוסים ולהתקין בהם מכ"מ ומערכות נלוות בדומה לכפיר C2 שנכנס לשירות באותו זמן (זה אגב מה שבוצע למטוסים בארגנטינה שהפכו לפינגר). בסה"כ היו עשרות מטוסים חדשים שניתן היה לעשות בהם שימוש רב בהשקעה לא גדולה יחסית.
השאלה שלי היא מדוע לא נלקחו החלטות כאלה ופשוט הוציאו את כל מערך הנשר משירות אחרי 5 שנים בלבד?
רכש מטוסים אמריקאים בכמויות עצומות בוצע באותן שנים (סקייהוקים ופאנטומים במאות). ישראל הרי הגדילה את שטחה פי 4 והיו הרבה שמים לכסות. מדוע נפקד מקומו של הנשר והורד כלאחר יד מעל במת ההיסטוריה בישראל?

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

לאחר מלחמת ששת הימים, ובטח לאחר מלחמת יוה"כ, היה הסד"כ האוירי מבוסס על ציוד אמריקאי. אמנם הנשר היה מייצור ישראלי, אבל המנוע שלו היה מנוע צרפתי, וכבר היה שדרוג של המטוס למנוע ה-J79 שהוליד את הכפיר.
עכשיו, בוא נבחן את מקומו של המטוס הזה: לאויר אויר היו חדשים וטובים ממנו (בז, נץ).
לאויר קרקע היו חדשים ממנו (כפיר) וטובים ממנו (קורנס - גם טווח וגם כושר נשיאה).
יכול להיות שאם לא האמברגו היו ממשיכים בסדרה, אבל כשנוצר הכפיר לא היה טעם בהמשך שירות של מטוס כזה, שממילא היה קו שני.

בעריכה - במאמר אפשר למצוא את מה שאמרתי, ובעיקר היות הנשר שלב ביניים בין המיראז' לכפיר.
אגב, נקודה אחת קצת לתיקון: אמנם רוב המטוסים יצאו משירות בתחילת שנות ה-80', אבל ארבעה מטוסים דו מושביים שירתו במנ"ט עד 1984, עת הוחלפו בכפיר הדו המושבי (כפד"מ).

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אני מניח שאני יודע להיכן הם הלכו,לפי מספר מקורות מפוקפקים או לא הם עברו לדרום אפריקה כצ'יטות,אני גם מניח שעדיין אין לכך אישורים נכון אמיר?

מספרי המטוסים היו 618, 620, 649, 666.
באמצע 1984 הוחלפו בכפד"מ 306 ו-310

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אני צריך להשיג אותן

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אז למה פשוט לא להשביח את 61 המטוסים בני החמש לתצורת כפיר (בעיקר ע"י הוספת מכ"מ ומערכות נשק)?
הרי מדובר בסד"כ גדול (ובטח שלא היה זול מדי להקים אותו) שהוכיח את עצמו בקרב. רק בגלל שהמנוע הוא צרפתי?
זה כמעט כמו שנגיד שבגלל שכבר הצטיידנו ב- F15, לא נשתמש יותר בניצים.
פשוט מאוד מוזר לי הויתור המהיר על סד"כ כל כך גדול וחדש רק כי נפתח הפתח לרכוש מטוסים אמריקאים.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

נסה לחשוב בצורה "פוליטית":
מי ירוויח מהשבחת הנשר? חה"א (חיסכון) והתע"א (עבודה)
מי מרוויח מפליטתו ורכש כפירים? אותם גורמים ירוויחו יותר (חה"א- מקבל יכולת עדיפה, תע"א- מקבלת יותר עבודה). אגב, גם הכפירים לא שירתו זמן רב. ייתכן שבאותן שנים משך החיים הצפוי למטוסי קרב בכלל היה קצר יותר.

מעבר לעובדה שהם איחרו בשלוש שנים (אם היו נקלטים ב-72 היו עוברים את יוה"כ וזוכים לתהילת עולם), רק שנה וחצי אחרי שנקלטו הגיעו הבזים, וחמש שנים אחרי זה - הנצים. אגב, בסה"כ הכפירים שירתו 19 שנים (1975-1994), שזה כמו כמעט כמו המיראז' (1962-1982). ההבדל הוא שהמיראז' היה קו ראשון במשך עשור ומחצה (עד 1969 לבד, אחרי זה עם הקורנס, ועד 1976 שהגיעו הבזים), ואילו הכפירים נכנסו כמעט מיד להיות קו שני (אם לא תוך שנה וחצי, תוך חמש).

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

האם הנשרים הללו שירתו במנ"ט עד 1984 ונמכרו מיד או הושמו באכסון לתקופה מסויימת ורק אז נמכרו?
האם אתה בטוח שהיו רק ארבעה?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

כפי שכתוב במאמר וכפי שאמיר ציין, הנשר נבנה מראש כפתרון זמני תוך שימוש בטכנולוגיות אנכרוניסטיות. מראש לא היתה כוונה להחזיק בו זמן רב בשירות.
שים לב גם לדברים הבאים מתוך המאמר:
"ימיו של הנשר בשירות היו קצרים, אבל הוא הגיע בדיוק בזמן הנכון כדי לענות על הצורך הדחוף בהשלמת סד"כ מטוסי הקרב של ח"א וכדי להשתתף במלחמה האחרונה שבה היה מקום למטוס קרב פרימיטיבי. למרבה המזל יכולות היריב לא עלו על יכולות הנשר. ובראש ובראשונה לא היו בידיו טילים מונחי מכ"ם בעלי טווח המאפשר ירי מעבר לטווח הראיה."
החל מאמצע שנות ה-70 התנאים הבסיסיים להמשך שירותו של הנשר החלו להיעלם והוא הפך לאנכרוניזם.

המאמר אכן זקוק לעדכון. בלי העין הרע, ברגע שנתפנה קצת.
ד"א, מי שהחליט להצטייד בפיתוחי הסיידוויינדר של הצי ולא בדגמי חא"א צריך לקבל את פרס בטחון ישראל. כנראה שלהחלטה זו היתה השפעה מרחיקת לכת על הצלחת ח"א בקרבות האויר של התקופה.

בשנות ה-60 כל זרוע פיתחה טילי א"א קצרי טווח משלה. כאשר התגלו מגבלות הסיידוויינדרים המוקדמים הצי החליט לפתח גרסא חדשה לגמרי של הטיל - דגם D. הטיל התגלה כהצלחה גדולה מיד עם כניסתו לשירות.
חא"א החליט להמשיך ולפתח את משפחת הפלקון ואף צייד את הפנטומים החדשים מדגם D לשאת רק את הטיל הזה בנוסף לספארו.
כמובן שבויטנאם הפלקון התגלה ככשלון מוחלט, אבל במקום להצטייד במקומו ב-AIM-9D שכבר הוכיח את עצמו, חא"א החליט לשפר את דגם B.
התוצאה היתה דגם E, שהציג ביצועים עלובים בקרב. כתוצאה מכך חא"א נאלץ להתחיל לפתח גרסא חדשה לגמרי של הטיל - דגם J. גם ביצועיו היו בינוניים, אם כי לאחר מספר שנים הצליחו לשפר אותו לרמה סבירה. במקביל המשיך הצי לשפר את הטיל שלו ויצר את דגם G, שגם הוא עלה על טילי חא"א החדשים.

אצלנו הוחלט להצטייד בדגמי D ו-G לאחר ההצטיידות בדגם B כחלק מרכש הקורנס ועוד לפני שלקחי ויטנאם היו ברורים. רכש הטילים המוצלחים והבשלים של הצי נתן לח"א יתרון חשוב בקרבות אויר.

מאוד מעניין!
אף פעם לא שמעתי על זה, ואני שמח שזה עלה מתוך הדיון על הנשר.
האם הבחירה הישראלית בדגמי הטילים הללו הייתה מיד המקרה בלבד, או שמא היה פה תהליך של סינון ושיקול מחושב?

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

כשנחתמה העסקה לרכש הקורנס ב-1968 דגם E רק התחיל להכנס לשירות בחא"א ולכן הוא לא היה זמין ליצוא לפחות במשך שנתיים, לאור הדרישות של מלחמת וייטנאם. הדקר, לעומת זאת, נכנס לשירות בצי ביוני 1966. כתוצאה מכך הדקר היה הטיל קצר הטווח המתקדם היחיד שניתן היה לרכוש (אם כי הטילים הראשונים הגיעו לישראל רק בתחילת 1970).
בהמשך הוחלט להשאר עם הסיידוויינדרים של הצי בגלל הצלחתם (חא"א בלע את גאוותו בקיץ 1972 והגיש הזמנה דחופה לדגם G) ובגלל שהיו להם חלקים משותפים רבים - דבר שהקל את תחזוקתם.

ציטוט:

רכש הטילים המוצלחים והבשלים של הצי נתן לח"א יתרון חשוב בקרבות אויר.

מעוניין להרחיב?
מאוד מעניין מה יחס ההפלות בשל"ג תותחים לעומת טילים? ובאיזה טילים השתמשו?

דברים זולים עולים פחות!

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

הערכה שלי ולא תשובה היסטורית רשמית:
בערך 10% תותח, 40 אחוז שפריר לסוגיו, 40 אחוז AIM9 לסוגיו ו 10% כל מיני דברים אחרים.

!Ya Gotta Believe

אמיל מה לגבי ספארו aim-7?

דברים זולים עולים פחות!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eldad_reznik אמיל מה לגבי ספארו aim-7?

כתבתי שיש 10% שונים..נכנס שם.

!Ya Gotta Believe

בשל"ג המגמה התהפכה לגמרי. רוב ההפלות היו באמצעות חוח ולולב, 11.5 הפלות בספארו F ו-6-7 הפלות תותחים. שפריר 2 כבר לא היה בשימוש מבצעי בתקופה זו.

הפיתון 3 נכנס כבר ב- 78. הוא לא תרם להפלות בשל"ג?

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

תודה לכולם

דברים זולים עולים פחות!

http://www.flightglobal.com/pdfarchive/view/1981/1981 - 2006.html

http://www.flightglobal.com/pdfarch.../1974-0898.html

תתיחס למספרים האלו בערבון מוגבל מאוד.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אם להוסיף על דברי קודמי, בערבון מוגבל מאוד מאוד. על פי הסטטיסטיקה הרשמית הופלו בקרבות אויר ביוה"כ 277 מטוסי אויב. ההפלות התחלקו בין טילי הא"א הבאים:
שפריר 2: 89
סיידוויינדר לסוגיו: 52.5
לביד: 3 (+ קלט)
באופן כללי, יש להתייחס בספקנות רבה ביותר לנתונים על ח"א שפורסמו לאורך השנים בעיתונות התעופה הזרה.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

מה עם טילי ספארו? האם ספארו זה לביד?
אני אישית חזיתי במלחמה במטוסי פנטום מפילים בקרב אויר מטוסים מצריים באמצעות טילי ספארו (ברור שהיו אלה ספארו, כיוון שהיו גדולים בהרבה מהשפריר ומהאטול , הותירו אחרי זנבם להבה גדולה, כך שהם נראו יותר כטילי ק"א, ונורו מטווח גדול יחסית).

.

אכן ספארו=לביד. אני לא מתווכח אם מה שראית, אני מצטט את הסטטיסטיקה הרשמית. בסה"כ נורו 12 ספארו במהלך המלחמה.

יש כאן לפחות שני גולשים שיוכלו לספר ממקור ראשון על התפעול הבעייתי של הספארו ואני מקווה שהם יגיבו.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

טוב, ב19/10/73 או ב-20/10/73, כשהייתי מערבית לפאיד, בשיפולים הצפוניים של הג'ניפה. התחולל ממעל קרב בין מטוסי פנטום לבין מטוסים מצריים שאיני זוכר את סוגיהם, ככל הנראה מיג 21 או סוחוי 7. הפנטומים ירו ממרחק רב מספר טילי א"א (כפי שתיארתי לעיל). הירי נעשה תוך טיסה ישרה, ללא כל תמרון ומטווח גדול. היו פגיעות ודאיות . איני יכול לזכור כמה מטוסים מצריים נפלו, אבל לפחות אחד מהם נפל מצפון, לא רחוק מאיתנו .

.

19/10 - 3 הפלות קורנס בחזית התעלה, כולן בדקר.
20/10 - לא נרשמו הפלות קורנס.

* נתונים מרשימת ההפלות של מערך הקורנס בסוף הספר של אלוני.

ד"א, לא רק ביוה"כ כמות הפלות הספארו היתה קטנה בצורה בולטת. עד מלחמת יוה"כ נרשמו רק 3 הפלות בטיל זה.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

כנראה ראיתי את הפלות ה-19/10. סביר כי באותו קרב היו מספר הפלות. כך זה נראה. אציין כי ההפלות של הקורנסים לא היו "מעניינות" כמו של בני דודיהם הצרפתיים. הם טסו ישר וירו טילים ובכך, פחות או יותר נסגר העניין. לעומת זאת, בבוקר אותו יום התנהל קרב רב-משתתפים מעל הגשרים, בו חגו המטוסים זה אחרי זנבו של זה. התוצאה הייתה, ותתקנו אותי אם טעיתי 15:0. בלט שם במיוחד טייס מצרי אחד במיג 21 שנדבק לזנבו של נשר/שחק, כאשר כל התמרונים של הטייס הישראלי לא הצליחו לנער אותו. בסוף המצרי ירה שני טילים מטווח קצר. טיל אחד טס ימינה והשני שמאלה ולאן הגיעו איש לא יודע.

.

ביום זה הופלו בקרבות אויר בסה"כ 21 מטוסים בחזית הדרום, רובם אכן באיזור התעלה. שלושה מהם הופלו כאמור ע"י קורנסים והשאר ע"י דלתות. צדקת בכך שבקרבות אויר אלו לא אבד אף מטוס ישראלי.

ייתכן שהפלות הקורנסים שראית היו של מבנה טיגריס (מוביל חולדאי), אשר הפיל שני סוחוי 7 במרדפי זנב שלא הצריכו תמרונים רבים. שתי ההפלות היו כאמור עם דקר ולא עם ספארו.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

מאחר והיתה נטיה לשתמש בקורנסים לתקיפות, הרי שמטוסים אחרים (ה"צרפתים") שימשו יותר לעליונות אווירית.
הלביד הוא טיל מכ"ם שנועד בעיקר ליירוטים ולטווחים ארוכים יחסית. אופי העבודה של הקורנסים לאורך התעלה הביא לרוב למצבים קרובים למדי שבעטיים אפילו לא היה מה "להתעסק" עם המכ"ם אלא להיכנס לקרב אוויר הדוק יותר, שבפתיחות שלו ניתן היה להשתמש בטילי חום, אבל לצאת לטווחים של לביד היה קשה יותר. אם כבר יצאו לטווח רחוק, הקרב היה דועך.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=128842

אתה מציין 11.5, כאן רשומות 9 בלבד וגולש אחר בשם אורי לייצין מציין 7 בלבד. האם הפער נובע בגלל הפלות שובצעו אחרי הפסקת האש הרשמית ביוני 1982 אך לפני תום הלחימה הסופי בספטמבר 1982?

תאריך: 9 בינוני 1982 מטוס מס' 695 מיג 21 סורי
8 ביוני 1982 957 -"-
10 ביוני 1982 957 מיג 23 סורי
9 ביוני 1982 802 -"-
13 בפברואר 1981 672 מיג 25 סורי
11 ביוני 1982 672 מיג 23 סורי
27 ביוני 1979 704 מיג 21 סורי
9 ביוני 1982 658 מיג 23 סורי
-"- 684 -"-
8 ביוני 1982 686 מיג 21 סורי
24 באוגוסט 1980 696 מיג 21 סורי
24 בספטמבר 1979 676 מיג 21 סורי
29 ביולי 1981 673 מיג 25 סורי
11 ביוני 1982 678 מיג 23 סורי
8 ביוני 1982 818 1/2 הפלה מיג 23 סורי
-"- 832 -"-

דרך אגב הרשימה הנ"ל אמנם מתקנת פרטים שונים אבל עדיין אינה עוזרת לי להשלים את שלשת ההפלות החסרות באשכול האחר (הפלות ח"א בשנה שקדמה לשל"ג), למעט פסילת העובדה שהן בוצעו בצירוף F-15/ספארו (ובוודאי שלא בצירוף F-4/ספארו). מאחר והן לא בוצעו על ידי מטוסי פנטום, כפיר, מיראז', שחק (או עיט רחמנא ליצלן), נותרה רק האפשרות של F-15 או F-16 בטילי לולב/חוח או תותח. באשכול הישן נכתב שההפלה האחרונה של ה F-15 טרם של"ג הייתה המיג-25 ביולי 1981. זה מחזק את האפשרות שלשת ההפלות הללו, אם אכן התרחשו, היו של F-16 עם לולב/חוח או תותח.

החו"ח לא נישא מעולם באופן מבצעי ע"י הנץ,כך שהאופציה היא לולב או תותח בלבד.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

11 הפלות ספארו בזמן המלחמה וחצי הפלה (מיג 25) ב-31/8/1982.
לגבי הפלות ב-1981, ראה כאן סיכום אירועים לא ממצה, אבל מדוייק מבחינת תאריכים. רק שתי הפלות נזקפו לזכות הבזים בשנה זו - שניהם מיג 25. משום מה ההפלה השניה - זו שציינת - לא נמצאת באתר ח"א.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

בדקנו ומצאנו את מספרי הזנב של מטוסי הנשר שנמכרו לארגנטינה,מצאנו את מספרי היצרן שנמכרו,איזה מספר זנב ארגנטינאי ניתן לכל מספר יצרן ומה עלה בגורלם של המטוסים.וחלקם עדיין בשירות פעיל לאחר ששודרגו לגירסת "פינגר".

הקשר היחידי שחסר-מספר זנב בח"א מול מספר היצרן.מצאנו מטוסים בודדים כאלו.

האם יש למישהו רשימה של מספרי הזנב בח"א מול מספר היצרן?

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

מעניין אם ישמ"ת שומרים נתונים כאלה בארכיונים שלהם אחרי כ"כ הרבה שנים.
אולי בתע"א יש נתונים כאלה כי בטח הם צבעו מספר ח"א על כל מטוס שסיפקו לח"א אז ההוראות פר מטוס צריכות להיות מתועדות במקום כלשהו, אא"כ מעל זמן מסויים גרסו שם את המסמכים.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרחב אוירי: ההפלה האחרונה של מטוס דלתא בח"א נזקפה גם היא לזכות הנשר. ב-29 באפריל 1974 הפילו שני נשרים של טייסת 101 שני מטוסי מיג 21 סוריים בטיל "דקר" ובירי תותחים.

אם הכוונה למטוס בעל כנפי דלתא, מה בנוגע לכפיר? נדמה לי שיש הפלה בודדת שנרשמה לזכות כפיר, לא?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

צודק. טעות פרוידייאנית.

ההפלות ב-29.4.74 היו כדלקמן:
מטוס נשר 65 טייס הרצל בודינגר,הפיל מיג בטיל דקר
מטוס נשר 78 טייס גדעון לבני,הפיל מיג בתותחים

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

ב-27 ביוני 1979 זכה הכפיר בהפלת הבכורה (והיחידה במסגרת חיל האוויר הישראלי): סרן שי אשל, בכפיר 874 של טייסת 101, הפיל מטוס מיג 21 סורי בטיל אוויר-אוויר, מעל לבנון (למעשה, זאת הייתה "חצי הפלה". על החצי השני זוכה מטוס F-15 שפגע במיג גם הוא).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B...7%95%D7% A1%29

מקור נוסף לגבי הפלה של הכפיר:

http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/940/35/

פתרון/מוצר INTERIM (או STOP-GAP בשמו האחר) יכול לבוא במספר תצורות קלאסיות:

1. שדרוג מוצר קיים, בין אם כ STANDALONE ובין אם כשלב אבולוציוני בדרך למוצר "האולטימטיבי" - למשל הנשר והסער כשדרוגים של פלטפורמות קיימות, בביצוע תעשיות מקומיות ולא תעשיות המקור. הנשר היה שלב ביניים בדרך לכפיר, הסער לעומת זאת היה מוצר בפני עצמו, ללא מוצר המשך (למעט ידע שנצבר). שניהם נותרו בשירות מספר שנים מועט יחסית. שני המקרים הם גם דוגמאות קלאסיות של מוצרי INTERIM שהפכו למיושנים OBSOLETE עוד בטרם נכנסו כלל לשירות, וזאת עקב קידמה טכנולוגית שלא הייתה זמינה בתעשיות המקומיות בזמנו. לעתים אפילו דגם ספיציפי של אמל"ח (למשל מטוס או טיל) יכול להיות מוצר INTERIM בין שני דגמים אחרים. במהלך מלחמת ויאטנם רבו המקרים הללו בתעשיות הצבאיות האמריקניות בגלל הצורך מחד להטמיע שדרוגים טכנ' / והפקת לקחים משדה הקרב לעומת מאידך הצורך לחדש מלאים בגלל אבדות, תאונות, בלאי, התעצמות. לעתים השיפור בין דגם לדגם אינו מצדיק הגדרה כמוצר INTERIM או דגם נפרד בפני עצמו ואז מסתפקים בשלל הגדרות כמו BUILD, BLOC וכו'. לעתים הסיבה להפרדה שכזו היא שיווקית, חשבונאית או לוגיסטית בלבד כמו יצרן אחר, תת-יצרן אחר, הזמנה אחרת, לקוח אחר, לוח זמנים שונה וכו'

2. מוצר חדש לגמרי, אך כזה שאורך חייו בדרך כלל מוגבל מראש. הסיבות לבחירת במוצר אלטרנטיבי שכזה, שהוא בדרך כלל פחות יכולות בהשוואה המוצר הרצוי, הוא למשל אי זמינות של המוצר הרצוי (למשל כתוצאה מעיכוב בתהליכי פיתוח, ייצור, אספקה), מחיר, פוליטיקה, רצון להקטין תלות בספק או מדינה מסויימים וכו'. הלהטוט היה פתרון שכזה. מסוק אזרחי זול ופשוט שהותאם למשימת הנ"ט אך בכל מקרה היה בעל יכולות ושרידות פחותות בהשוואה לצפע, שנרכש במקביל אך במחיר (רכש+תפעול) גבוה בהרבה. בדרך כלל מוצר ה INTERIM שכזה נותר בשימוש פחות זמן מהמוצר הרצוי, שכאמור יכול להיות פעיל במקביל אליו או שמחליף אותו לגמרי. לעתים מוצר ה INTERIM מוצא לעצמו "חיים אחרים" אחרי הפסקת השימוש המקורי בו ולעתים הוא מוצא את עצמו במגרשי הגרוטאות. דוגמא נוספת אולי הוא מקלע המינימי שנרכש בזמנו אאל"ט כפתרון ביניים עד לסיום פיתוחו הארוך של מקלע הנגב.

3. רכש מלאי נוסף ממוצר קיים הנמצא כבר בשירות - למשל רכש טנקי מג"ח נוספים מדגמים זהים לאלו הנמצאים בשימוש צה"ל (עקב אבדות/בלאי של טנקים ישנים, התעצמות וכו') וזאת עד להגעת טנקי מרכבה חדשים במספרים מספקים. לעתים נאלצים לרכוש פתרון INTERIM בתצורה זאת, מאחר והפתרון המקורי הרצוי אינו זמין עוד כי יצורו הופסק לגמרי ולא ניתן לחדשו או לרכוש יד-שניה ואז נוצר פער הצטיידות. לצד אתגרים טכנולוגיים, זו אחת הסיבות העיקריות שלעתים אין רצף זמנים בין פתרונות או שנדרשים אפילו שני פתרונות INTERIM עוקבים בטרם מגיע המוצר האולטימטיבי.

יש גם תצורות נוספות וכן שילובים בין תצורות שונות. מכובדי הפורום יוכלו בוודאי לתרום דוגמאות מח"א או מצה"ל לתצורות הללו והן לאחרות שלא נסקרו כאן.