הנני חבר פסיבי בפורום המכובד זמן רב. כהכנה להשתתפות מעט פעילה יותר עברתי במשך החודשיים האחרונים על מרבית +550 האשכולות (למגינת ליבה של אשתי שהנ"ל היה על חשבון זמן האיכות שלנו... שגם כך הוא מצומצם).

כתרומה ראשונית צירפתי מספר תמונות לגירוי החך. מה, היכן, ולמה עומד מאחורי התמונות.

רקע: מחזור נוב' 1973 (פוסט מלחמה, אבל כולל ההתשה ברמה"ג). קצין חימוש גדודי בשריון במשך כ-25 שנה, (שרמן(!) ומגח)+ "פנסיה" כמ"פ בגדוד חימוש בגש"ח של אוג' 366. "השתוחררתי" (מלשון התפוטרתי) בגיל 50 (לא בגלל הגיל אלא עקב פירוק היחידה. "ארגון מחדש" של הלוגיסטיקה כבר אמרתם? תמיכה בכוח הלוחם במלחמת לבנון 2 כבר אמרתם?...).

יש לי דעות במספר נושאים שדנו בהם רבות בפורום בעבר:
1. אימוני שריון מילואים+סדיר בעבר ובהווה (בני משרת כמט"ק בסדיר). בקיצור- יש הרבה מאוד עוד לשפר בכדי להגיע ל"מה שהיה פעם".
2. דבקות במשימה תחת אש, בדגש על התמיכה בכוח הלוחם (בהקשר לבנון 2 ועל בסיס הפעילות בהתשה במובלעת הסורית ב- 74').
3. הקשרים בין הדרג המסתער (הגדוד), לדרג התמיכה ה"מסתער" (חט"פ בתא שטח אחורי. לזכור שלפחות בזמני החט"פ כלל את החובש הגדודי), לדרג התמיכה ה"צמוד" השייך אורגנית לגדוד, לדרג התומך ה"אחורי" השייך לאוגדה וצמוד לחטיבה, ולדרג המטכ"לי (שאליו כוונו כל הטענות למצוקת הכוחות הלוחמים ולמוכנות הימ"חים בלבנון 2).

שבת שלום.

על איזה כלים הייתם החט''פ? היו אז פיטר ונגמ''ש חט''פ?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

זחל"ם (נכון- מ), זחל"ד, נגמ"ש אחיד. עד יציאתי מהגדוד לא היה דבר כזה נגמ"ש חט"פ.
נגמ"ש/זחל"ד פיטר לא היה מיועד לדרג הפלוגה, אלא לדרג הגדוד-מח"ג+לדרג ב'-גש"ח. הפיטר מפריע להגנה עצמית על הנגמ"ש- מיגבלה בהפעלת המקלעים+ בדרג הפלוגה בעת לחימה לא מרימים פלטות מנוע...
בזמני אימנתי את חוליות החט"פ בכל אימון גדוד בצאלים ובסיני בירי מקלעים ונשק קל בנסיעה+תנועה מאובטחת+תפיסת מידרון אחורי+נווט רכוב+נהיגת לילה (ללא אורות, ללא וילון, ללא שפנפן למפקד...), ועוד. המ"פים הקצו לנו בשמחה רבה מהקצעות התחמושת הקלה שלהם ועקבו מקרוב על האימונים של "הצוות ה-12 שלי".
מעניין האם עושים זאת היום.
דרך אגב- בכל התעסוקות (כולל אינטיפדה 1 בעזה) החט"פים צוותו ככל הצוותים- סיורים, שמירות, מחסומים, ועוד. המח"ג תפס מחסומים+מוצבים. אף אחד לא טען "רובאי כמה...?", אלא התאמנו בתוך הגדוד. בזמני היו קציני חי"ר בגדוד- חרמ"ש+מחלקת המרגמות שקיבלנו מהם סיוע באימונים, כך שהכל עניין של הראש.
ביננו, לא נראה לי הבדל גדול בין תותחן מילואימניק שעבר (כאילו) רובאי 03 לפני 15 שנה לבין חימושניק בחט"פ שעבר אימון/רענון באימונים. כמובן, שנבחר החומר האנושי המתאים לחט"פים. אפשר למיין בתוך הגדוד.

לנו בתור חט''פ בגדוד חי''ר היה נגמ''ש חט''פ ייעודי לכל פלוגה הנגמ''ש היה ת'''פ שלי בכל קו בלבנון, או באימונים שהפלוגה היתה בנפרד מהגדוד.
הנגמ''ש היה מצויד להפליא, ובגדול לא הייתי צריך מהחימוש של הגדוד שום דבר.
בפעילויות בט''ש הייתי מתפקד על "תקן" רס''פ אם לא היתה פעילות חימושית, אבל בקווים בלבנון (עד 1985)
החטפ''ים השתתפו בכמעט כל פעילות של הפלוגה,חוץ ממארבים. הפעילות כללה תוס''ים סרגלים מעצרים, כמובן שמירות על המוצב ולעיתים גם קטטות עם האומניקים.
בקשר לפיטר אני לא מסכים איתך. נכון שהמנוף הפריע לירי מהסיפון אבל היה חלון כזה שכן איפשר ירי מוגבל.
מצד שני הפיטר של גדוד 51 חטף טיל מגאזל סורי וכל 11 אנשי הצוות רק נפצעו.. הטיל פגע בצינור ההידראולי השמן הזה שבתוך הפיטר ולדעתי זה מה שהציל אותם.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ברוך הבא. רק תזהר מזוגתך. האתר הזה פוגע קצת בזוגיות.
צילומים מעניינים. קצת לא ברור מדוע צה"ל הקצה משאבים לאימוני החפה של יחידות המצויידות בשרמנים.
אגב, באיזה גדוד שרמן שירתת. האם היו בזמנך (לאחר יום כיפור) חטיבות טנקים עם שלושה גדודי שרמן, או שמא נותרו החטיבות הממוכנות עם גדוד שרמן מוגבר אחד ובו ארבע פלוגות טנקים? למיטב ידיעתי, הוסבו החטיבות הממוכנות לחטיבות טנקים אחר המלחמה, אך התהליך נמשך פרק זמן מסויים. מתי אתם הוסבתם למגח?

.

גש"פ 7013, כך שלא היה שייך לחטיבה אורגנית, אבל היה ת"פ חטיבת חי"ר מילואים שהימ"ח היה גם כן בא-טור.
התחלתי באבו-רודס 1975, עם הנסיגה הראשונה עברנו לא-טור (שם צולמו התמונות, והיה מיתקן אימונים לכל גדודי השרמן), שארם (שם היה במקור גש"פ 7017), דהב (נחמד לחשוב על גדוד שריון במילואים בדהב), ולבסוף אילת.

הוסבנו למגחים בסביבות 1981. גילאי 38+פרשו וקיבלנו "צעירי מגחים". הקושי הגדול ביותר של הצוותים בהסבה היה של המט"קים שתמיד שכחו לרדת למדידת טווח לפני פקודת האש. אינסטיקטיבית נתנו טווח מהמשקפת...
מצחיק אותי כשאנשי מרכבות חייבים הסבות בין הדגמים, כאשר מעבר בין יום ולילה (שרמן למגח) בוצע באימון של 3 שבועות.

לשאלתך- אימון ההחפה היה בעיקר לטובת אימון חיל הים. בנוסף, הנחתות היו בשארם והשרמנים היו הטנקים היחידים עם צוותים ביד במרחק מאות ק"מ. תמיד היתה פלוגת שרמן בכוננות באיזור. פלוגה אחת באבו-רודס/א-טור, והשנייה בשארם.

מעניין. החכמנו. תודה.

.

אפילו שהיה זה גדוד חת"ם

אגב לידיעה כללית - גדוד 7013 הרי הוא גדוד השרמנים המהולל 95 ( מלחמת ששת הימים כגדוד השריון בחטיבה ממוכנת 10 - כולל פל' הלוקחת חלק בכיבוש העיר ירושלים ת"פ הצנחנים ) וגדוד השריון של חטיבה 4 במלחמת יום הכיפורים.

אכן, גדוד עם מסורת ראויה להתכבד.

.

אכן. גדלתי כצעיר בגדוד על הסיפורים, כמו העמסת חביות דלק על התובה עם חיבור בצנור למיכל בנסיעה הארוכה על השרשראות, כמו שהגיעו 8 טנקים מכל הגדוד (השאר נשארו בדרך עקב תקלות) ולאחר 24 שעות החימוש העלה את כולם.
הלחימה עם ה-75 מ"מ שהיה בחלק מהטנקים, ועוד.
הם לא אמרו "אי אפשר להילחם עם 75 מ"מ מול T-62"...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...058#post3484040
בסביבות הודעה מספר 29.
בהמשך לדיון המצורף הרי שלפי אנשי הגדוד ה- M-50 עם ה- 75 מ"מ ירו מהאגף והצליחו לחדור את הסורים בחלק מהפגיעות בצידי ה- T-62.
תותח ה- 105 הצרפתי היה מעולה (למרות נחיתות בחלק מהתחמושות) ולטענתם מדוייק יותר מה- 105 שריר של המגח.

פותח במיוחד לשרמן של צה"ל ע"י DFA בצרפת. מהירות לע 1000 מ"ש. כינויו
D1504/L44
שלחתי לך הודעה בפרטי

היה מותאם לירי פגז חלול שפותח אז בצרפת, שנורה במהירות לע של 1000 מטר לשניה.