ומה יהיה באשכול הזה?

כל מה שקשור להיסטוריה ולזמר. שירים המתארים או קשורים למאורע מעניין, שירים המספרים על תקופה או שניתן להקיש מהם על תחושות מסוימות כראי לתקופתם ואפילו סתם שירים עם נוסטלגיה אישית [היסטורית כמובן!!] שבצידם סיפור טוב...

לפני מספר שנים שמעתי את אימי-מורתי מפזמת לעצמה שיר מוזר בערבית. מילותיו היו: 'אח יא קונט, רוח'ת יא קונת', כלומר, אוי רוזן, הלכת רוזן...
שאלתי: מה זה השיר המשונה הזה? ונענתי כי מדובר בשיר שהושר ע"י הילדים בעירק לפני עלייתה ארצה מעירק [כלומר 1949-1950]. העלתי כניחוש פרוע את שם הרוזן ואימי אישרה כי הפזמון היה: 'בארנאדוט, יא בארנאדוט, יחבנא ומא כיירידנא נמות', ברנדוט יה ברנדוט, אוהב אותנו ואינו רוצה כי נמות!


דמיינו לעצמכם - ילדים בעירק, רחוקים מאות רבות של קילומטרים מהישוב היהודי המלקק את פצעיו, מבכים את מותו של 'הרוזן שניסה להציל את חייהם'.
טוב שהדמוניזציה הזאת עובדת לפעמים לטובתנו...

ורק מזרקי יצא עם תמונה מאוזנת: מצד אחד היפוכונדר, מצד שני 'קפץ על סוסו'..

במקרה הזה - השיר כופף את ההיסטוריה מצד אחד אבל שימר אותה מצד שני.

http://www.zemereshet.co.il/

אתר מדהים המנוהל ע"י קבוצת צעירים מלאי מוטיבציה,
באתר יותר מ300 ביצועים לכ1200 שירים מתקופת טרום המדינה.
כמו"כ, מומלץ להצטרף לארועי 'זמרשת' המתקיימים מדי כמה חודשים.

ואני אצרף את השיר 'רחובות את ביהודה', אשר מבחינתי מסמל יום הסטורי אישי, שיר חדש אותו הכרתי בערב זמרשת הראשון בו השתתפתי, ערב בו זכיתי להכיר מקרוב אנשים יקרים המקדישים מזמנם למען שירי העבר

http://www.zemereshet.co.il/song.as...%E7%E5%E1%E5%FA

תהנו

ונוסיף שיר משירי תנועות הנוער אשר היה מושר לצלילי שיר ממלחמת האזרחים הספרדית ואשר איני יודע מה מסתתר מאחריו:

בחזית שכונת התקווה

ביצוע: עממי

מילים: חיים חפר

לחן: עממי

אם תרצה לראות אותי, תדע היכן תמצאני

אם תרצה לראות אותי, תדע היכן תמצאני

בחזית שכונת התקווה

יש מלון מכניס אורחים

בחזית שכונת התקווה

יש מלון מכניס אורחים

המנה הראשונה היא הרובה אשר אהבת

המנה הראשונה היא הרובה אשר אהבת

בליווית כדורי מוות

ארוחה לך נכינה

בליווית כדורי מוות

ארוחה לך נכינה

המנה השנייה היא הרימון אשר אהבת

המנה השנייה היא הרימון אשר אהבת

בליווית רסיסי מוות

ארוחה לך נכינה

בליווית רסיסי מוות

ארוחה לך נכינה

המנה השלישית היא הכידון אשר אהבת

המנה השלישית היא הכידון אשר אהבת

בליווית שאגת מוות

ארוחה לך נכינה

בליווית שאגת מוות

ארוחה לך נכינה

המנה הרביעית היא סטן עברי של המחתרת

המנה הרביעית היא סטן עברי של המחתרת

בליווית סוללות המוות

ארוחה לך נכינה

בליווית סוללות המוות

ארוחה לך נכינה

המנה האחרונה היא הנערה אשר אהבת

המנה האחרונה היא הנערה אשר אהבת

שערה שחור מליל

ועיניה עיני אש

שערה שחור מליל

ועיניה עיני אש

אם תרצה לראות אותי, תדע היכן תמצאני

אם תרצה לראות אותי, תדע היכן תמצאני

בחזית שכונת התקווה

יש מלון מכניס אורחים

בחזית שכונת התקווה

יש מלון מכניס אורחים

אז מה היה לנו שם? חזית שכונת התקווה, ככל הנראה לקראת מלחמת השחרור. חברים המתבססים על מנגינה ספרדית [ונהמר כי לא נלחמו או חונכו בצד של פרנקו] ואויבים [מסלמה?. מיפו?] להם מכינים 'ארוחת קרב'. והשאלה הנשאלת לגבי 'חזית שכונת התקווה' היא - האומנם הייתה שם 'עמדה' ב'מלון' או שמא זהו שיר כללי לשיפור המורל. מי יודע. מי יחכימנו? אולי ת"א 100 שהשיר מופיע באחד משירוני 100 שנות עירו?
****
****
עריכה נוספת: מסתבר כי זהו 'ממש שיר' ואפילו נכתב ע"י 'ממש חיים חפר'

באתר זמרשת ישנם למעלה מ-2100 שירים וכמעט 3500 הקלטות. והיד נטויה...

כפי שאת רואה ההודעה נכתבה בשעת לילה מאוחרת/בוקר מוקדמת(מה שתבחרי)

תודה רבה על הארגון ועל האתר הנפלא.

אחד מהתאומים הזהים.

אנחנו כבשנו את מנזר סן סימון וקטמון,
ואחר כך פרצנו לצפון, ולדרום.

חבר נשק, חבר נשק,
איזה ברדק, איזה ברדק,
הרימונים מקולקלים;

הסטן שבור, הסטן שבור,
אין אף כדור, אין אף כדור,
והרובה אינו יורה.

ו -- כך -- צועדים -- חיילי גדוד מאה ששים ושלוש והג'ינג'י בראש !
אנחנו כבשנו את מנזר סן סימון וקטמון,
ואחר כך פרצנו [ולחילופין: ומשם התפשטנו] לצפון, ולדרום.

**

חנן רותם בפורום מפקדי 48 במוטק'ה כותב כי: "המחבר אלמוני, והוא הצמיד את המילים ללחן ההמנון המצרי [הישן]. זה כתוב באתר זמרשת - "ממזרח וממערב מצפון ומים שירי קרבות בדרך אל העיר".מאת נחומי הר-ציון"

[אני משום מה זכרתי את הגדוד 153 אבל אני שרתי את זה 30 שנים אחרי אלה שכותבים במוטק'ה כך שעדיף להניח שהם צודקים...]

מדובר בשיר של חיילי האצ"ל המלחמת העצמאות, לאחר שכבשו את שכונת סן סימון בירושלים.

חיילים אלמונים

אברהם שטרן (יאיר)

ירושלים, תרצ"ב

חיילים אלמונים הננו, בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כולנו גויסנו לכל החיים:
משורה משחרר רק המוות.

בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש.

לא גויסנו בשוט כהמון עבדים
כדי לשפוך בנכר את דמנו.
רצוננו: להיות לעולם בני חורין,
חלומנו: למות בעד ארצנו.

בימים אדומים...

ובכל עברים רבבות מכשולים
שם גורל אכזרי על דרכנו -
אך אויבים, מרגלים ובתי-אסורים
לא יוכלו לעצור בעדנו.

בימים אדומים...

ואם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים
יקברונו בלילה בלאט,
במקומנו יבואו אלפי אחרים
ללחום ולכבוש עדי עד.

בימים אדומים...

בדמעת אמהות שכולות מבנים
ובדם תנוקות טהורים
כבמלט נדביק הגופות ללבנים
ובנין המולדת נקים.

בימים אדומים...

יש כאן גם את השיר עצמו ותווים
http://www.betar.org.il/world/music/index.htm

http://www.youtube.com/user/guyal11#p/u/57/6HL-eSYK8eE

הכוונה באיה לארץ ישראל, "בפלוגה קוראים לך אי"

שמעתי על "הארץ ישראל היפה" ועל "ארץ ישראל המתחדשת"".

הספור אודות צורך של אלתרמן לכתוב ב'רמז' מחשש השלטון הבריטי נשמע מעט מפוקפק.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed