**
אז הגיע הזמן בו אשכול 11 עולה באיטיות וזה קרה בדיוק כשחודש תשרי בא לבקרנו ולוח העבודה מנוקד בקצת יותר ימי חופש. כל מי שחשב לנמנם בחדרו הממוזג מתבקש לסור ללשכתו של ראש הפרוייקט הוא 'ארדיכל' מיודענוו ולקבל רשימת מטלות לשנה הקרובה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
כיון שגם אני לא מצאתי בצרונות חדשים, ובאשכול הקודם בעיקר עסקתי בלהדוף את הבצרונות שאחרים מצאו (אלא שהם נמצאו עוד קודם לכןף ותועדו), הרי לפניכם קובץ קמץ חדש, מעודכן.
כל שעליכם לעשות הוא להקיש עליו פעמיים, והוא יזין את גוגל ארץ שלכם בספריה של סיכות המראות היכן הן כל העמדות.
1. העיר טבריה.
2.תחום מחנה גדעון אשר עומד להמחות מעל פני הקרקע שם ע"פ עדות אמינה יש מה למצא....
3. ועוד אתר "סודי" באיזור העמק שאותו אני כבר אפקוד בעתיד הקרוב....
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "ואולי נזכיר היכן יש עוד לבקר..."
את הבצרון הבא, שנמצא כיום בלב מגרש החנייה הפנימי של המדעטק?
זה נראה כמו בלוקהאוז משופר. הוא משופץ מבחוץ ובזמן הצילום (לפני חודשיים) נראה שעבדו על חלקו הפנימי. ברצפה יש מכסה -למרתף?
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי broadaxe שמתחילה ב "למה מאכזב? אני שואל כדי לדעת"
החפירה החלה ב1910
מחפירה עברו לקידוח עקב בעיות קשות שנמשכו גם בזמן הקידוח. כל הפרויקט ערך מספר שנים. את המבנה אינני יודע מתי הקימו. לי לא נראה שהייתה זו עמדת ירי, אם כי היה שם סליק ואנשי מחלקת המים של הדר הכרמל היו מעורבים מאוד בפעילות ההגנה.
נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 26-09-2009 בשעה 12:03.
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז במשרד הפנים, בראשות ד"ר שוקי אמרני, החליטה בישיבתה מתאריך 7.9.09 להפקיד בתנאים תכנית הכוללת בתוכה אבטחת שימור מבנה עמדת שמירה היסטורי בגני תקווה.
בתאריך 29.12.2008 החליטה הוועדה המחוזית מרכז להפקיד בתנאים תכנית להתווית דרך בתחום הישוב גני תקווה ובין התנאים נקבע כי יוכן מסמך תיעוד לעמדת השמירה ההיסטרית בתחום התכנית.
עם הכנת מסמך התיעוד נמצא כי עמדת השמירה הינה אחת העמדות אשר נותרו ממערך עמדות השמירה אשר הוקמו בשנת 1936 טרם קום המדינה והקיפו את הישוב להגנתו.
לשם שמירת עמדת השמירה ישנו צורך להעתיק את עמדת השמירה ממקומה ולהעבירה לשטח אחר בתחום התכנית.
הוועדה המחוזית קבעה בהחלטתה כי תנאי לקבלת היתר בניה יהיה העתקת המבנה לשימור למיקומו המוצע בשטח התכנית.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
ביקרתי במקום אך למרבה הצער הוא נראה יותר כמו גן ארועים מצועצע מאשר כמו הטירה הנטושה שעמדה שנים בלב השדות ונשקפה לנוסעים בכביש החוף. שני חרכים מובחנים מעל משרדי האולם. הם מובחנים טוב יותר בתמונה ישנה מהרשת אשר משמשת קיבוצניקים להחדיר פוליטיקה לפורום בעורמה [!! ]
אבל היא היחידה ולכן יסלחו לי החברים ובעיקר ארדיכל על שרבוב הסיסמאות... [טירת השלום מאחר והאחים לוינסקי נאלצו לומר 'שלום' לרוב רכושם כמובן ולא משום סיבה אחרת]
מעניין - מבנה בודד בלב איזור המכיל נוודים ואולי גם אריסים לשעבר מרירים למדי והוא אינו מוקף חומה.
רק שני החרכים האורכיים חשודים לביצוריות מה ונראים כאילו שולבו מלכתחילה במבנה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
אכן בצרון ראוי לשמו. והוא מוסיף עוד נדבך להשערה שהבצרונות הללו, הפטרייתיים, הם ילידי 47-48.
ראינו כאלה בקיבוץ דפנה, ביד מרדכי (שניים) ובעפולה. דומים להם ראינו במקווה ישראל ובשפיה.
אני רוצה להתייחס ל-4 הזהים: עמיעד, דפנה, יד מרדכי ועפולה. עמיעד הוקם ב-47, כך שסביר להניח שהבצרון איננו מוקדם יותר. שני הבצרונות של יד מרדכי - לבני סיפר (ואשמח אם הוא יוסיף פירוט) שנאמר לו בפירוש שהם נבנו ב-47. על זה של דפנה אין לי שום אסמכתא, מעבר לכך שהוא ממש זהה לזה של עמיעד.
הבעיה היא עם ההוא מהמעצמה הגרעינית: כתוב עליו, במפורש, שהוא מתקופת המאורעות. חשדתי שהשלט לא מדויק, וכבר סיפרתי לכם ששוחחתי בטלפון עם מי שעומדת מאחורי השלט, והיא מסרה לי מידע לא מדויק בעליל. לחלופין - וזה פחות סביר - ההוא מעפולה היה האבטיפוס, ואלה של דפנה, עמיעד ויד מרדכי למדו ממנו, עשר שנים אחר כך. פחות סביר, אבל אפשרי.
הנה הם. דפנה:
יד מרדכי:
והנה עפולה (יש, בכל זאת, כמה הבדלים):
אני מניח שאם נמצא עוד כמה כאלה, הענינים קצת יתבהרו.
אציין רק שבטיילת של חוף גיא (בחלקה הצפוני יותר) הבחנתי תוך כדי נסיעה במה שנראה לי כשליש העליון של עמדה מהסוג הזה...
היא נראתה כאילו מורמת מהמדרכה כך שייתכן וכשבנו/סללו את הטיילת פשוט הקיפו אותה כדי לא לפגוע/להרוס..
כל זאת בהנחה ואכן מדובר בעמדה...
כך זה היה נראה לי בכל אופן..
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אז בטרם אני מעלה לכאן את התמונות שצילמתי בטבריה ערב יום כיפור...."
להלן שתי העמדות שצילמתי באיזור הרובע היהודי של העיר ערב יום כיפור...
משום מה כנראה שבעריית טבריה לא ממש אוהבים לשים שלטים עם שמות הרחובות על הבתים...
בגדול, שתי העמדות הללו לא ממש רחוקות אחת מהשנייה והן נמצאות כאמור באיזור הרובע הישן....
ואחת נוספת:
והנה אחת חדשה, ביישנית ונחבאת...
מול חוף התכלת ניצב מבנה שנראה כטחנת קמח ישנה...
על אחד משעריו שנראות עדיין אותיות דפוס עבריות ישנות ישנות ...
אינני יודע מה עברו של המבנה הזה אך משום מה מצא מי שמצא למקם עמדה בחלקו הצפוני של המתחם, עמדה זו מוסתרת היטב ע"י הצמחייה שצמחה סביבה ונראה שהיא אמורה לתת מענה לאיומים מכוון הכביש/חוף הכנרת ?...
מוזר ומסקרן !
והנה תמונות המבנה המדובר...
תחושתי היא שהפוטנציאל של טברייה עדיין לא מוצה !...
לצערי גם בביקור הנ"ל לא היה לי מספיק זמן כדי להקדיש למחקר מעמיק יותר....
לעת עתה יש לנו שלוש עמדות וודאיות בעיר.
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
ביום שבת האחרון בילינו בחוף הים שסמוך למועדון השייט הצמוד לגדר הדרומית של קיבוץ שדות ים, במבט מן החוף לכוון הקיבוץ התגלה המבנה הזה:
אינני יודע מה טיב המבנה הזה, יכל להיות כי מדובר בסוג של מגדלור או מגדל איתות לכלי שייט אך לצערי לא יכלתי לנסוע אל הקיבוץ לשם כך במהלך שהותי בחוף.
ללא ספק יש מקום לבדוק את העניין.....
המבנה ממוקם בסמוך לגדר ההיקפית הדרומית (דרום מערבית) של הקיבוץ.
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 12-10-2009 בשעה 08:06.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
(מנהלים - ניסיתי למקם את זה למעלה, ולא הצלחתי. התוכלו?)
כיון שיש לא מעט אי הבנות, הריני לנסות ולהסביר:
א. מה זה בצרונות: כל מבנה שהוקם, או שנבנתה לו תוספת, או שהוכנסו בו שינויים, על מנת שיוכל לשמש מחסה בעת התקפה של נשק קל, שטוח מסלול. לעיתים קרובות הבצרונות שימשו גם כנקודות תצפית, וכבסיס להצבת זרקור.
ב. מה זה בצרונות המאורעות: התחלנו את המבצע הזה, של מיפוי וצילום הבצרונות, כאשר אנחנו מגבילים את עצמנו לבצרונות שנבנו בתקופת המאורעות של 1936-39, תרצ"ו-תרצ"ט. אחר כך הבנו שלעיתים לא ברור ממתי הבצרון, וזה גם לא כזה כיף, לנסוע לפיזדיולוח, ולהמנע מדיווח רק כי התגלה שהבצרון המדהים שמצאנו שם נבנה ב-1942.
ולפיכך התכנסנו וקבענו כלל חדש: כל בצרון שלא הוקם ע"י צה"ל הוא טוב בשבילנו. זה כולל פילבוקסים בריטים, ביצורי המאורעות, עמדות שהוקמו בישובים ערבים, בצרונות שהקים הפלמ"ח ערב מלחמת השחרור, מבני בטחון שהוקמו לפני 48', ואפילו בצרון בטון שהוקם ע"י קיבוץ בית אלפא, במורדות הגלבוע, ב-56' ומגדל שמירה שהוקם בכפר הס ב-53'.
ג. מה זה נותן לנו. ובכן, כל מי שמוצא בצרון זוכה לטיסה חינם לחודש בספארי בקניה. סתאאאאם. פשוט עוד לא עשו את זה לפנינו.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
מכיוון שפילבוקס עונה על ההגדרות, ולא ראיתי אותו מופיע ברשימה, אז: ישנו פילבוקס ליד גשר הרכבת שבין ראש העין לפתח תקווה (אני מקווה שזה קשור לאשכול ולא הופיע כבר).
אם מישהו מוכן לצלם אני אתן לו מיקום מדוייק.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
אם אתה מתכוון בפארק אפק, ליד מקורות הירקון - אז הוא כבר עלה. ו- כן. זה בהחלט עונה על ההגדרה, אם כי לא את כולם טרחנו לצלם (הם די דומים זה לזה, שלא לומר זהים).
בכל מקרה, הנה תמונתיו שוב:
אבל בכל מקרה, תודה. אם מדובר על אחר - אנא ספר לנו. מישהו יצא לצלם.
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי blancoynegro שמתחילה ב "עמדות שלא מופיעות בקובץ"
לא עודכן כבר למעלה משנה. הקובץ שטרחתי לעדכן כל הזמן הוא קובץ הקמ"צ, שעולה לגוגל ארץ. ביקשתי שמישהו יספר לי אם זה עולה או לא, ונאדא - איש מכם לא הגיב.
אעשה מאמץ לעדכן גם את קובץ האקסל.
לגבי גדעונה - מדובר על מחצבת עין חרוד, ואיש הבטחון לא נותן להכנס ולצלם. כמעט הצלחתי לשכנע אותו, אבל כשהוא ראה מצלמה, הוא נסוג מהסכמתו. הייתכן שיש שם עבדים, כבולים בשלשלאות?
לשם הבהרה, לא ראיתי את המקום, אני מוסר מה שאמרו לי: מדובר בשתים- שלוש מחפורות בקרקע המיועדות לאדם אחד. הן נמצאות במקום גבוה באלון- שבות. אני אנסה להביא תמונות מאוחר יותר (בעוד מס' שבועות).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
באשכול הביצרונות הקודם דיווחתי על מצגת נהדרת בנושא בצרונות שמישהו הכין בכפר יחזקאל, וניתן לצפות בה באתר הבית של הכפר. כמו כן סיפרתי שזה מתסכל, כי הייתי לפני זה בכפר יחזקאל ולא מצאתי אף עמדה, אך המצגת טוענת (ומראה תמונות) של 6 עמדות, לא פחות.
אז אתמול שבתי לשם, לראות הכצעקתה. את העמדה הראשונה, של משק כץ יוסף, מצאתי בקלות. פשוט נפלתי עליה. היא במצב רע, שבורה ועקומה, אבל שם, ממערב לכניסה:
גם את העמדה השניה מצאתי די בקלות. במעלה הכפר, ממש בפאתי השטח הנרחב המשמש את באי מחלבת ברקנית (שהיתה סגורה, חבל). זה מעצבן, כי לא קל לפספס את העמדה, ובכל זאת - בחיפושי הקודמים ממש חניתי לידה, עם הפנים אליה, ולא ראיתי אותה. ובכן, יש לה מגדל גבוה עם מה-שנשאר-מהזרקור בראשו, וגם היא במצב רע. לידה, צמוד אליה, היה ככל הנראה מבנה שנהרס, וממש ניתן לראות שם איך נוצר "תל". שברי הבטון של אותו מבנה הרוס הולכים ומתכסים עפר וצמחיה, ומייצרים תלולית. לו היו שם כמה מבנים כאלה, היה נוצר תל.
את האחרות לא מצאתי, אך נוכחתי - לאחר שהתבוננתי שוב במצגת - שהן זהות, כולן. בכלל, עניין הזהות בכפר יחזקאל די מעניין: כמעט בכל משק עומד מין מבנה בטון עגול, עם פתחים זה מעל זה בכיוון אחד. אני מעריך שמדובר על מתקן לתחמיץ. שם, בכפר יחזקאל - יש כזה לכולם, אך מחוץ לכפר יחזקאל אני לא זוכר שראיתי כאלה.
ואם זה לא די - יש גם מבנה זהה המשמש כמחסן, ליד הרפתות, עשוי מפאנלים יצוקים של בטון, וגג אזבסט. שוב - זהה, אצל כולם, אך לא זכור לי שראיתי כמוהו מחוץ לכפר.
עוד אשוב לשם.
ומשם המשכתי וביקרתי בבית הכנסת העתיק בכורזים, מסוף תקופת המשנה. מרשים. העמודים שלו נושאים כותרות משונות, שיש להן 4 אוזניים גדולות, ולא זכור לי שראיתי כמותן. בקיר החיצוני של בית הכנסת ניש חצאי עמודים (פילאסטרים) שיש להם כותרות דומות, אם כי מסוגננות הרבה יותר. בכותרות הללו, של הפילאסטרים, ניתן לראות את דוגמת השבלול האופיינית על האוזניים. זה כבר מחבר אותנו לאדריכלות הרומית הקלסית, שהיתה נהוגה באותה תקופה.
המבנה הזה ניצב בלב השטח החקלאי בין בצרון לגן יבנה. בפאות הדרום מזרחיות ודרום מערביות ניצבות שתי עמדות עם חרכי יריה.
האם הועלה כאן בעבר?
האם מישהו מכיר את ההיסטוריה שלו?
תיקון: בפאות הדרום מערביות וצפון מזרחיות.(לצערי התמונות הטובות יותר לא עולות משום מה)
על הבניין גם ניכרות פגיעות.
במבנה הקטן שעל הגג אין חרכי ירי.אבל שתי העמדות התלויות משני צידי הבניין הן בהחלט עמדות מבטון מזויין.
בתגובה להודעה מספר 47 שנכתבה על ידי ש הגדול שמתחילה ב "תיקון: בפאות הדרום מערביות..."
ש. הגדול - לא, טרם למדנו על המבנה הזה.
ולא רק שלא ידענו עליו - הוא נראה מעניין להפליא. הוא לא דומה לשום מבנה אחר, ונראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלנו במבנה בטון שנבנה למטרות אחרות, והוסב לעמדה. מצאנו, אמנם, מבנים שעל גגם נבנתה עמדה, אבל טרם פגשנו אחד שהוסב בעצמו.
הקומה השנייה מרתקת: המרפסות בפינות המנוגדות מזכירות קצת את מבני הבטחון של 11 הנקודות בנגב, אבל החרכים במעקות הם חידוש.
עכשיו צריך ללמוד את ההיסטוריה של האזור. סביר להניח שמדובר ב-48'.
תודה.
נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 30-10-2009 בשעה 08:28.
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי ש הגדול שמתחילה ב "העונג כולו שלי... מה שמוזר..."
היו 4 מיקומים מועדפים להצבת עמדות:
במקום נישא, אבל בתנאי שיש מקום נישא בסביבה. ברוב המקרים מדובר על גבעה נישאת בתוך הישוב או קרוב אליו (כמו בתל שליד ניר דוד, או גבעת השניים ליד יקנעם) .. או
בגבול הישוב, בקו שבו הבתים נושקים לשדות. רוב הבצרונות נמצאים שם, ולפעמים ניתן ללמוד ממיקום הבצרונות היכן היה גבול הישוב, וניתן לזהות מה את כיווני ההתרחבות המאוחרת יותר ...או
בגבול המקרקעין. וזה מחזיר אותנו לאמצע שום מקום. הרי השלטון הבריטי לא היה מאפשר לבנות בשטחים שאינם בבעלות יהודית, ומי שרצה להגן על ישובו רחוק מבתי הישוב עצמם בחר למקם את העמדות בגבול המקרקעין (מה שיצר, כמובן, בעיות לוגיסטיות רציניות של קשר, נגישות ואספקת מזון ותחמושת, וכן הגעת תגבורות).... או
בלב השדות, כדי להגן על הפועלים העובדים בשדות. הם הרי היו "טרף קל". גם זו סיבה טובה למקם עמדה באמצע שום מקום.
ועוד 'עמדה' [?] קצת משונה העומדת בשטח הספארי ברמת גן.
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "בגבול כפר אז"ר, בלב שדות, משקיף לפרדסים"
ה'עמדה' חפורה בקרקע מצידה האחד וצופה לעבר מה שהיה הכביש היוצא מבסיס תה"ש ואיזור כפר ענא, וחולף דרך הכפר חיריה [כיום המחלקה הוטרינרית של עירית ר"ג] לכיוון סלמה. במילים עבריות ומשמחות יותר - כביש אור יהודה-צומת מסובים-ת"א.
נתחיל מהאפשרויות:
[1] אין זו עמדה אלא מתקן משאבות כלשהו בעל צורה חריגה - אין נראים חיבור לחשמל או מתקן הרמת משאבה על המבנה
[2] מיתקן מיקלוט כלשהו שהיה שייך לפארק הלאומי - מיקום לא סביר המרוחק מאיזורי הפעילות גם בטרם היות הספארי
[3] שרידי ביצור צה"לי או מחנה צה"לי מהימים שלאחר קום המדינה בהם היה צריך לחשוב על הגנה על ת"א ממזרח. הבעיה היא שאם היה כזה הוא היה חלק ממערך כלשהו של ביצורים דומים ולא זכור לזקני המעברות שבסביבה בסיס צבאי
[4] שרידי ביצור צבאי בריטי שהשגיח על הציר החשוב ופניו לכביש ולכפר חיריה - מה שמאפשר כניסה לאשכול היוקרתי ף)
לא ניתן לבחון את המקום מקרוב שכן אסורה הירידה מכלי הרכב בספארי עפ"י הנחיות צוות המקום וגם עפ"י המלצת ההיפופותם המתגורר היום בצמוד למתקן.
"מבנה זה נבנה עם הקמתו של הספארי בשנת 1974 לשימוש כבית לילה לקופים ששכנו על מה שהיה פעם אי (וגם היום בחורף). הוא לא קשור לפעילות מלחמתית. הקופים אגב ברחו מהאי.. ורק חלקם נמצאו לאחר מכן."
אני חושב שהעובדה כי קופים לא משקיעים יותר מדי בפעילות מלחמתית בהחלט מעידה על מותר הקוף מהאדם.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
ישראלה, לגבי כפר אז"ר - צר לי. לבני ראה אותה מהכביש וצילם כפי שאתה צילמת, כבר מזמ-----ן. אחר כך הוא האיץ בי במשך זמן די ארוך לצאת לשם ולברר, עד שעשיתי זאת, ואכן יופי של עמדה. העליתי את תמונותיה מקרוב, אם כי לא הצלחתי לקבל אישור לעלות אליה. עמית סיפר על עמדה נוספת במושב, וגם אותה מצאתי, וזיהיתי חרכים גם על מגדל המים שלהם.
לגבי מגדל המים, אכן משונה. אולי כדאי שנפתח אשכול של מגדלי מיים, אלמלא הייתי חושש מ-
א. תחרות
ב. בנאליות
לגבי המבנה/עמדה של ההיפו - אין לי מושג. זה לא ממש דומה לחאפריות האהובה של הביצורים שאנחנו בדרך כלל עוסקים בהם, אבל לך תדע.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
היום קפצתי לבקר את אחותי בעיר ילדותי ונעורי - חיפה.
תוך כדי נסיעה, נזכרתי! הרי רחובותיה של הדר מלאים ביצורים! וכאלו הראויים להזכר באשכול!
הנה:
מדובר בכניסה לבית (במקרה זה ברחוב בילו בהדר) אשר לפניה הוקם קיר מגן נגן רסיסים/צליפות
ניתן לראות כי מימין הוקם קיר נוסף, אשר נועד להגן על חדירת רסיסים מהצד, בדומה להגדרות פיקוד העורף בימים אלו לגבי הקמת ממדי"ם.
יש לציין כי ברבים מרחובותיה של הדרים מוקמים קירות מגן מאין אלו בכניסות לבתים שונים.
כיום, חלק מהדיירים מורידים קירות אלו למען הנוחות.
לא ידוע לי מתי הוקמו קירות אלו - האם במלחמת השחרור, או בזמן מלחמת העולם הII עת חששו מהפצצות גרמניות/איטלקיות. IRIR - בן עירי, אולי אתה יודע?
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "קירות שכאלה קיימים גם בלא מעט בניינים בת"א...."
לא.
הדבר הינו משימה סיזיפית, ארוכה ומתישה.
יכול לשמש אולי כמשחק "חפש את המטמון" אבל לדעתי לא הכיוון שלנו.
מה גם, שלפחות בחיפה, קירות אלו הולכים ומוסרים ע"י בעלי הבתים - הן לטובת נוחות, מראה ויופי, והן כיוון שהבינו כי לא צפויות הפצצות איטלקיות בעתיד הנראה לעין
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
בתגובה להודעה מספר 65 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "כמדומני ש"תכנית מצדה על הכרמל" עלתה באחד האשכולות כאן !...."
מספר הערות:
א. אני נדהם משפע החומר שנאסף כאן, והאינטנסיביות של המשתתפים.
ב. שאלתי פעם, בפורום זה האם מישהו מכיר את המבנה בנתניה, שנקרא בזמנו "באר כפר יואל".
זה היה מבנה דו-קומתי, ששימש באר ומחסן חקלאי. 200 מטר דרומית ל"חורשת הסרג'נטים".
על גגו הייתה עמדת בטון עם חרכי ירי לכיוון דרום ולכיוון מזרח (משם היו הרעים אמורים להגיע).
ככל הידוע, המבנה הוא מראשית שנות ה-30. למרבה הצער, המחשב שלי בגד בי ונמחקו כל
התצלומים. יחד עם זאת, המבנה נהרס במהלך הקמת רובע חדש ("קריית-השרון"). לא עלה בידי
להשיג תצלום.
ג. מספרים לי שקיים פילבוקס בדרך המובילה מחחנה 80 אל מרכז פרדס-חנה.
ד. בתכנית "מצדה", בין השאר מצוי מבנה, הרוס ברובו, על השביל מעין-הוד אל מערת האצבע, בנחל אורן. לא ברור לי אם הוא עומד בקריטריון של איסוף המידע על הביצרונות.
בתגובה להודעה מספר 67 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "אם הכוונה למבנה הנמצא כ100 מ' צפונה מהמערה במורד המדרגות - הוא כבר מתחבא לו כאן באחד"
א. תודה
ב. כן, עמית, זה שהגיב לפני, סיפר לנו עליה. נסעתי למצוא אותה ולמדתי שאכן היא כבר לא שם.
ג. יצאה הוראה לבריגדה הקלה לצאת לחיפושים. חכה לעידכונים. זה יכול לקחת קצת זמן, אבל בסוף נצוד אותו (אם הוא אכן שם). נדמה לי שבאזור ההוא (פרדס חנה-כרכור-בנימינה-גבעת עדה) יש עוד כמה, שטרם נמצאו.
ד. עמית טוען שזה עלה כבר כאן, אז הייתי מאמין לו. משום מה מגדלי מצדה לא ענינו אותי - אין לי הסבר למה. זה בהחלט עונה על ההגדרה של "מה מעניין אותנו", שכאמור התשובה היא "ביצורים שנבנו להגנה מפני נק"ל, ולא ע"י צה"ל". אולי - במחשבה שניה - מגדלי העשן אינם בטווח הענין שלנו?
לא רק שהוא לא עלה, אלא אני בעצמי העליתי תיאוריה מורכבת שמסבירה למה אין בנהלל בצרונות!
התיאוריה בקצרה: הבצרונות הללו שאנו מוצאים הם ביטוי ברור של מלחמת מגן בתוך המחנה. טקטיקה שלא מעטים מאנשי ההגנה, ובראשם יצחק שדה, יצאו כנגדה.
טענתם היתה שאם אתה רק מתגונן, אין במעשיך שום דבר שיגרום לתוקף להפסיק לתקוף, והוא פשוט ימשיך לנסות, שוב ושוב, עד שיצליח להסב נזק רציני.
יצחק שדה, ובעקבותיו הנודדת, ואחר כך פלוגות הלילה ועוד ועוד, עד צה"ל של שנות החמישים-שישים, אימצו לחלוטין את הטקטיקה ההתקפית. טקטיקה מנוגדת, כאמור, לטקטיקה של הבצרונות.
נהלל, ככל שהצלחתי למצוא חומר, ייצגה גם היא את הטקטיקה ההתקפית, ולפיכך הם בכלל לא בנו בצרונות. מלכתחילה הבחורים המצויינים הללו הבהירו לכל ישובי העמק כי מי שיתקוף את נהלל יותקף שבעתיים. להזכירכם - התוקפים בעת ההיא ממש לא היו "נסתרים", וידעו היטב מי עושה מה. כאשר אלכסנדר זייד נורה ממארב, כבר למחרת החבר'ה שצריכים לדעת דברים כאלה, ידעו מי עשה זאת.
לנהלל היתה "נודדת" משלהם, שיצאה לסיורים ומארבים מידי לילה, והם הצליחו להטיל את מוראם על ערביי הסביבה.
איני יודע אם הבצרון הזה- אשר הייתי משוכנע כי הועלה זה מכבר, עקב מיקומו באתר, המהווה אתר "עליה לרגל"- פוגם בתיאוריה שלך. בית העלמין של נהלל מצוי מחוץ לישוב, על מורדות ההר, המצוי מספר ק"מ צפונה, לצד הדרך העולה לתימרת. נראה שבשעתו היה נסיון להקים שם ישוב בשם "שימרון", כאשר הביצרון הזה, היווה חלק מאותו ישוב.
במחשבה שניה, בדקתי בויקי, והרי התוצאה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%A8%D7%95%D7%9F
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
במסגרת מסעות סתימת החורים, יצאתי היום קצת צפונה. התחנה הראשונה - מחלף חדרה. ממש במחלף, על כביש החוף (כמה עשרות מטרים ממזרח לו, ליד הגדרות של בית החולים הלל יפה), מישהו זיהה עמדה. ממש מזמן. התקיים פה דיון די סוער מה עושה שם עמדה, והמקנה היתה, אז, שזו עמדה בריטית, חלק ממחנה צבאי בריטי שהיה שם.
ראיתי אותה כמה פעמים מהכביש, אבל לא עצרתי לידה. עד היום. ובכן, רבותי - זו לא עמדה. למיטב שיפוטי - זה מבנה הנדסי כלשהו. החלונות ממוקמים בגבהים משונים, הגג שטוח, המיקום נחות, החלוקה הפנימית לא הגיונית לעמדה - בקיצור, זה לא. אני די משוכנע.
הנה שתי תמונות ממנה, אולי תוכלו להתרשם בעצמכם.
ובכן, הלאה. מישהו טען שיש "פילבוקס" (לכל אחד יש פירוש אחר למילה הזו) בין מחנה 80 לפרדס חנה. נסעתי הלוך ושוב לאורך הכביש, ולא ראיתי אותו.
מכאן נסעתי לגבעת עדה. הרי לא ייתכן שאין שם עמדות. בדרך נדלקתי על הזולה הזו שמישהו בנה, מין עמדה לימי שלום. היא רק בשביל הסבבה, ולא נגד כדורים שורקים. אבל חוץ מזה - היא ממש דומה לחלק מהבצרונות שמצאנו:
אחרי כמה נסיעות הלוך ושוב ברחובותיה של גבעת עדה (להזכירכם: נוסדה ב-1903. שנה אחרי סג'רה, והרבה לפני דגניה) מצאתי את מגדל המים. קשיש מקומי על קלנועית הודה שהיו פה פעם הרבה עמדות כאלה, אבל אף אחת מהן לא נותרה. אבל הוא זכר כל אחת מהן, ותיאר לי אותן ואת אתריהן. מעבר לצלילות הזכרון הזו, ממש התרגשתי מכך שגבעת עדה היא לחלוטין נטולת זכרון. שום שימור, שום נוסטלגיה. כלום. מין מושב/שכונת וילות נטול אופי, נטול כל סממן המעיד על גילו המופלג (106 שנים. ראבכ!). אז הנה מגדל המים:
הבצרון הבא אמור היה להיות ליד מעין שוני. עמית, או בועז, הלשינו עליו, ולמרות שחיפשתי שוב ושוב לא מצאתי אותו. מצאתי איזה שביל שטרם נסעתי בו, והתחלתי לדהור עליו. פתאום צץ מולי משהו דמוי בצרון. עצרתי וצילמתי, אבל מהר מאד הסתבר שזה בית משאבה. הנה הוא, למקרה שמישהו נוסף יוטעה על ידו:
אך בסוף השביל הזה נמצא הבצרון הנחבא. בין העצים, גדול מאד, עם בסיס אבן - ככל הנראה בית ערבי ישן. להערכתי - היה שם מבנה אבן, ששימש אולי כבית משאבה, וחלוצינו הוסיפו לו קומה שניה שתשמש להגנה וצפייה. יפה ומעניין, ועל הקיר - יפתח שואל את רותם אם היא רוצה להיות חברה שלו.
או קיי. ומכאן לנהלל. גבעת שימרון. גבעה תלולה מאד, גבוהה מאד, ובראשה עמדה ומעליה מגדל תצפית של הקק"ל. מרשים מאד ומבוצר מאד. להערכתי - השקעה כה מסיבית יכולה היתה להתקיים רק לקראת 47, או ע"י הבריטים. פשרה: הנוטרים. עמדות כה מושקעות אינן מאפיינות את המאורעות.
ובקשר לתיאוריה שפיתחתי על בני נהלל הגיבורים, שלא התבצרו אלא רכבו בשדות - אני חושש שהעמדה הזו לא מפריכה את התיאוריה. היא מאד מאד מרוחקת מבתי נהלל, והרבה יותר קרובה לבתי זרזיר, או כפרים ערבים אחרים. על אף היותה עמדה, היא יותר תוקפנית מאשר מתגוננת.
ולמרגלותיה - בית הקברות של נהלל. עם קבריהם של אילן רמון ואסף רמון, של משה דיין ושל זוריק דיין, ואחרים. משום מה זכרתי סיפור על קברי הילדים הטמפלרים שניסו להתיישב שם, אבל כנראה טעיתי. לא מצאתי לכך שום עדות.
לפי דעתי, הבצרון בתל שימרון הוקם בתקופת המאורעות, עת ישב במקום גרעין הישוב "שימרון", אשר לבסוף עקר ועלה לחניתה. למיטב זכרוני- הבצרון הזה היווה את המבנה המרכזי של הישוב.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ביצורי המאורעות 12"
ערב טוב, מצורפות שתי עמדות בת ימיות מרחוב...העמדות. כמו כן מצורף נייר החלטה של הועדה המחוזית על שימור עמדה באזור גני תקווה, אז הנה, יש לנו גם הצלחות בתחום. לילה טוב.
וכמה תגובות:
לבני -
א. אתה תיעדת 2 עמדות בבת ים. האחת זו עמדת מדר, והשניה על אי תנועה, מין עמדה משופצת ומלוקקת. את העמדה ה"אכולה" לא זכור לי שתיעדת. להערכתי - רן חידש לנו עמדה.
ב. אל תשמח בגין ההחלטה. קרא את תגובתי לרן.
רן -
א. הקובץ של החלטת המחוזית לא הצטרף (לא צורף? סירב לעלות?), אבל...
ב. מישהו אחר כבר העלה אותה (נדמה לי עמית) באשכול זה עצמו, ו-
ג. החלטה די אומללה.
אסביר: היו בגבול בין גני תקווה לבין גת רימון שתי עמדות. שתיהן במצב טוב, עם שילוט גאה שמספר את סיפורן. בא בולדוזר והרס אחת מהן. ההודעה על כך התפרסמה, בין היתר, כאן באתר וכולנו הזלנו דמעונת. הועדה/מועצה/עיריה התחייבה לבנות אותה מחדש.
אבל מסתבר שהתחייבויות לחוד ומעשים לחוד. עכשיו הם רוצים להרוס גם את השניה, ובמקומה לבנות עמדה חדשה, יענו כאילו אותנטית, במקום אחר.
אז היו לנו שתי עמדות, וכתוצאה מההחלטה שתיהן תהיינה בעולם טוב יותר (מעניין לאן הולכת נשמתן של העמדות לאחר שהן נפגשות עם בולדוזר), ותוקם במקומן עמדה חדשה, כזאת כאילו. וכל זה - בתנאי שנאמין שאת ההחלטה הזו דווקא כן יקיימו.
ד. תודה על העמדה מרחוב העמדות. אם יש לך עוד תמונות, אשמח.
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אני חושב ש"עמדת פאקא" היא העמדה "המלוקקת" שצילמתי..."
את העמדה מפ"ת שנמצאת בערך 200-300 מטר דרומית לצומת גנים אתם מכירים ?
היא נמצאת ממש מול שכונת פג'ה (אז כפר ערבי שעיין את אנשי כבר אפרהם)
_____________________________________
"האדם הוא הפלדה "
"האדם שבטנק ינצח"
"השריון עשה הסטוריה"
"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"
"השריונאי רואה מבין ראשון פועל ראשון ומנצח"
" נוע נוע סוף"
העמדה מדרום לצומת גנים, אאל"ט, היתה אחת העמדות הראשונות שעלו במסגרת הפרויקט הזה. זמן לא רב נסעתי לראות אותה בעצמי ולצלם אותה (מי שהסגיר אותה היה נטול מצלמה), ואחר כך שבתי אליה עם הזקן והסטן.
המון תודה, בכל מקרה. אגב - לא רחוק ממנה יש עמדה על גג של בית חד קומתי, וקצת דרומה משם יש עוד שתי עמדות. אלא שהן לא על הכביש הראשי. כולן משולטות היטב.
"האדם הוא הפלדה "
"האדם שבטנק ינצח"
"השריון עשה הסטוריה"
"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"
"השריונאי רואה מבין ראשון פועל ראשון ומנצח"
" נוע נוע סוף"