היכן שהחי"ר נלחם אכן היו אבדות, כל מה שעומד בין הכדור והלוחם זו החולצה שלו ואולי גם האפוד. אבל זו דרכו של חי"ר. לשבת היום מול המחשב ולהגיד שהקרב היה כדאי או לא, זה חילול הקודש וכדאי שתלמד מספר עובדות.
1. גם השריון נחל כשלונות והקרב ב"כארמה" ב-1968 היה אחד מהם, ובסיומו של הקרב נשארו בשטח ירדן כ-4 טנקים שלנו שלא ניתן היה לחלצם. הכשלון בקרב זה הביא בסיכומו של דבר לחיסול הפת"ח בירדן במה שנקרא מאז "ספטמבר השחור".
2. ב-1973 כל בעלי התפקידים החשובים בצבא כגון הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום וכמובן מפקד חיל השריון היו שיריונאים שלא למדו דבר בזמן שבין ששת הימים ועד יום כיפור. הם עדיין חשבו ששני טנקים יבריחו את כל הצבא המצרי, ולפתע מתברר שהפלחים מהנילוס הפכו לציידי טנקים ובזמן קצר השמידו כחצי מהטנקים של אוגדת סיני. הכשלונות של השריון ביומיים הראשונים לחבור למעוזים וההתקפה של אסף יגורי לעבר הפירדאן שהייתה כשלון מוחלט, ומזכירה את הסתערות הפרשים הקלים 120 שנה קודם בחצי האי קרים, כמו כל ההתקפה של ה-8 באוקטובר למעשה הורידו את האסימון לפיקוד שמלחמה זו אכן שונה מששת הימים ויש לשנות סדרי עדיפות ומחשבה.
אם במקום דברי הרהב של הפיקוד היו המפקדים הבכירים מבינים את העוצמה של המצרים ואת משקלה של הטקטיקה שהם פיתחו על מנת לפגוע בטנקים ובמטוסים שלנו, יתכן שהיו מסיגים את החטיבה הירושלמית, לפני פריצת האש, לקו התעוזים ועומדים שם עם 3 אוגדות שריון מייצבים קו ומחכים למצרים. בזמן הזה היינו מפעילים את כל ח"א ושאר הכוחות במטרה לחסל את הסורים ורק אחרי זה פועלים כנגד המצרים. אם היינו פועלים ביותר היגיון יתכן שהיינו יכולים להמנע מכל הקרבות בסיני.
לאחר המלחמה כמובן באו התירוצים כגון לא ידענו שיש להם טילים וכו'. אותם תירוצים נשמעו אגב גם ב-2006. ההבדל הגדול בין לחימת השריון והחי"ר הוא שפעולת החי"ר היא נקודתית וגם אם היה כשלון הוא מתגמד מול הקטסטרופה, רעידת האדמה שכישלון השריון ב-1973 הביא על ישראל.
3. אשר לחי"ר, כמובן שיש מגבלות למשקל שהחייל יכול לסחוב ולכן הוא צריך להיות מנוגמ"ש עד ליעד וביעד יפעל רגלית. הבעיה הייתה שבצה"ל חיל היבשה לא קיים, כל מה שקיים זה חיל טנקים, צהל בנה קרוב ל-2,000 טנקי מרכבה (לפי וויקי) ורק עכשיו לאחר המפלה של 2006 החלו לייצר את הנמר.
4. אחד הרעיונות הזויים שאתה מעלה ודוחף הוא ה-B.M.P-3 זהו נגמ"ש של 20 טון עם 22 פגזים של 100 מ"מ שסובבים ע"ג קרוסלה שטוענת את התותח אוטומטית. חי"ר שנכנס לרכב כזה ויוצא למלחמה איתו, יושב למעשה על חבית אבק שריפה והפתיל כבר בוער. רק לסבר את האוזן, הנמר לפי יוסיפון שוקל פי 3 מהB.M.P-3 צא ולמד על רמת המיגון של השניים, כולל מיגון אקטיבי, ומעניין איפה אתה היית מעדיף לשבת.
5. את הגבול ברמת הגולן מחזיקים הרבה מאד חיילי חי"ר ואין סיבה לזלזל במשקלם, אנו 36 שנה לאחר מלחמת יום כיפור והרבה דברים השתנו ואתה כפי הנראה לא מעודכן, (אני ממליץ לך לקחת את ההצעה של יוסיפון וללמוד מה חדש בצה"ל). חיילי חי"ר עם טילי נ"ט "גיל" (שהם טילים מדור "ג" והטובים בעולם עם טווח של 4 ק"מ) יכולים בהחלט להשתלב בלחימה נגד טנקים ונגמ"שים. (ראה את היכולות של המצרים והחיזבאלה). אם נבנה את החי"ר מ"א" עד "ת" (וזאת בהתאם להבנתי) עם נמרים, רכבי לחימה עם תותחי גטלינג 25 מ"מ, רכבי נ"ט עם טילי נ"ט ותותחי 40 מ"מ ומרגמות 120 מ"מ עם חימוש חכם, אזי לחי"ר תהיה עוצמת אש רבה מאד מול השריון הסורי ולשריון שלנו יהיה קל יותר ולשריון שלהם קשה יותר. באיזורים בנויים חי"ר כמו שתיארתי יפעל בצורה טובה גם ללא טנקים.
אשר ל"טנק המקלעים", עם תעשה חיפוש ל-B.M.P.-T תראה את טנק המקלעים הרוסי ואולי תבין יותר את משמעותו.
6. אשר ללחימה נגד נ"ט, יש בנושא זה שני חלקים אחד מיגון מפגיעת הטיל, וזה בטריטוריה של "פשוט שריונר" וקטונתי מלהסביר אותו. חלק שני פגיעה בחוליית השיגור, אין לי ספק שבמידה וגדוד חי"ר יבנה את עצמו מ"א" עד "ת" כמו שכתבתי למעלה, ותהיה לו היכולת לזהות את חוליית השיגור, ובעזרת פגז נפיץ אויר של 40 מ"מ בהחלט יאפשרו לחי"ר להשמיד את חוליות הנ"ט.
אם תרצה הבהרות נוספות אני לשרותך.
בברכה
AJ47