רגע לפני שמיכאל מושונוב, אושרי כהן וזהר שטראוס יצעדו על השטיח האדום בפסטיבל ונציה, קבלו הצצה ראשונה לטריילר של "לבנון". סרטו של שמוליק מעוז, שמועמד לעשרה פרסי אופיר צפוי להיות הדבר הבא, ואולי גם לייצג אותנו בטקס האוסקר, כפי שקרה עם הסרטים הקודמים שעסקו במלחמות לבנון יוני פרת |
mako | פורסם 08/09/09 10:25
עוד לא התאוששנו מ"בופור" ו-"ואלס עם באשיר", והנה מפציע בחיינו "לבנון", סרט ישראלי נוסף שעוסק בטראומה של חיילי צה"ל מהמדינה הערבית העוינת. הסרט טרם יצא לאקרנים בישראל, אבל כבר הספיק להתקבל למספר פסטיבלי קולנוע יוקרתיים ברחבי העולם והערב יפתח את מסעו ברחבי הגלובוס בפסטיבל ונציה.
עלילת הסרט, אותו יצר שמוליק מעוז על פי סיפורו האישי, מתמקדת במערכת היחסים הטעונה שמתעוררת בין חברי צוות של טנק, הנקלע לאירועים קשים בעומק לבנון. את מפקד הצוות מגלם איתי טיראן, כשאת שאר חברי הצוות משלים קאסט מבטיח בדמותם של אושרי כהן (טען), מיכאל מושונוב (נהג) ויואב דונט בתפקיד התותחן. בתפקידים נוספים ניתן לראות את זוהר שטראוס, דודו טסה וריימונד אבקסיס.
לאחר שיוצג בפסטיבל ונציה יוקרן "לבנון" גם בפסטיבל טלרויד, פסטיבל ניו יורק, פסטיבל פוסאן בדרום קוריאה, פסטיבל לונדון ופסטיבל ונקובר. בארץ, הסרט מועמד לעשרה פרסי אופיר, ביניהם פרסי הבימוי והתסריט לשמוליק מעוז, פרס השחקן הראשי ליואב דונט ופרס שחקן המשנה לזוהר שטראוס. עד שהוא יצא בישראל לאקרנים (עדיין אין תאריך) קבלו את הטריילר לסרט שאולי יהיה נציג ישראלי באוסקר שנה שלישית ברציפות.
הטריילר באדיבות סרטי יונייטד קינג, ליאון ומשה אדרי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "מהבוץ של לבנון לשטיח האדום בונציה"
כבר כתבתי פה בעבר שתמיד חשבתי שסרט שמתמקד בצוות טנק הוא רעיון עם פוטנציאל מעולה מבחינה קולנועית, גם מבחינת האימרסיה של הצופה בסרט (חלל קטן, הרבה רעשים וקולות ייחודיים, הרבה פירוטכניקה שמובנית בלוחמת טנקים, הניגודיות שבין החושך והצפיפות בפנים למה שקורה בחוץ וכו') ולכן קיוויתי שלמרות שאאלץ לראות בפעם המאה חיקוי זול של "אפוקליפסה עכשיו" מתובל בנגיעות של סרטי נשות ווטץ' עדיין תשאר לי חוויה קולנועית ייחודית בנוף סרטי המלחמה (למרות שחשבתי כך גם על הקונספט של סרט שעוסק ברצועת הבטחון וקבלתי את בופור).
אחרי צפיה בטריילר אני מנמיך ציפיות.
-למה פנים הטנק בטריילר של הסרט נראה כמו צפרדע זבל שרוקנו אותה ולא כמו טנק אמיתי?
(או שאחרי שהבק"צ ההידראולי של השוט קל שופך לאגר כל הטנק נהיה שחור מבפנים? זה עדיין לא מסביר למה יש חור בתקרה איפה שאמור להיות אפיסקופ ולמה אין סדן בטנק וכולם יכולים לרקוד בצריח ולמה מדף מפקד נראה יותר כמו צוער של באטיספרה ולוק כללי שנראה שאוב מ-Das Boot).
-למה אף אחד מאנשי הצוות לא חובש כובע שריונאי (ג'נטקס, VRC, CVC, משהו..)?
אני אולי קטנוני אבל הדבר היחיד שמשך אותי לראות את הסרט כנראה לא קיים אז אני אשאיר את זה למעריצי אושרי כהן ואיתי טיראן (לפחות השם שלו קשור איכשהו לחיל השריון) ולאנשים שלא אכפת להם לראות בפעם האלף את הסרט על החייל הרגיש, הקצין האכזר, המאבק בין המפקד האנושי למפקד רע הלב, הבחור שמת דקה אחרי שהוא מתבשר שאשתו בהריון ושאר קלישאות שעפ"י הטריילר הולכות לסחוט את דמעות הצופים.
נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 08-09-2009 בשעה 15:19.
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי NimDod שמתחילה ב "את הסרט 'The Beast Of War'..."
זכור לי סרט שראיתי לפני שנים רבות שנפתח בכך ששני טנקים מגיעים לכפר אפגני ומשליכים מתוכם מיכלים של חל"כ. אם זה מתוך הסרט אז צפיתי בו ממש מזמן ובאשכול הקודם שעסק בסרט 'לבנון' של שמוליק מעוז הוא הוזכר רבות.
אם אני לא טועה ה"חיה" צולם בנגב והטנקים בו הם טיראן 5 שעברו כמה שינויים קלים כדי להחזיר להם מעט מהמראה המקורי.
בכל מקרה, אני אנסה לשים עליו יד ואני מקווה שהוא קצת יותר מציאותי מהחרטא הזאת שבזבזה לי 2 דקות ו-22 שניות שבחיים לא יחזרו.
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "כבר כתבתי פה בעבר שתמיד חשבתי..."
אה, הם היו בתוך טנק במשך כל הקדימון?! נשבע לך שלא חשבתי על זה - אני חשבתי שחוץ מאולי סצנה אחת או שניים (בה רואים את הבקרים של התותחן ואת "תא הנהג בכאילו"), הם כביכול צולמו בחדרים שלהם במוצב או משהו... ברצינות גמורה. אז לזה בדיוק מתכוונים כשאומרים "חופש אומנותי של הבמאי"?
הייתי מוכן לתת כיליה בשביל להיות מסוגל לרדת קרוב לטען שלי בטנק למרחק מספיק כדי לעמוד לידו ולתת לו נגחה, כמו שמראים בקדימון
אבל קהל היעד של הסרט הזה הוא ממילא מורכב ברובו מאנשים שמעולם לא נכנסו לתוך טנק, שלא נאמר לכלי רק"ם כלשהוא...
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
נערך לאחרונה ע"י efekt בתאריך 08-09-2009 בשעה 19:28.
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "כבר כתבתי פה בעבר שתמיד חשבתי..."
בפשטות- מעליב את האינטיליגנציה.
אבא שלי אומר, 90 אחוז מהאנשים לא מקצועיים במה שהם עושים. אני מניח שכאן ניתן להדגים דרך הטריילר הזה משהו דומה-
אתם קופצים כי הסרט נוגע בתחום בו אתם מתמצאים היטב ולכן קל לכם לזהות את השקר. עכשיו צאו וחישבו על כל הפרסומים או רק על כל הסרטים האחרים אשר נוגעים בתחומים בהם אינכם מתמצאים. אם נניח שכל סרט לוקה בהצגת המציאות כמו הסרט הזה- זאת אומרת שהסרט הזה אינו משקר יותר מכל סרט אחר- הרי שאנחנו מוקפים בשקרים ושקרנים ועלינו לנהוג לפי המוטו של אחד מחברי הפורום: הטל ספק בכל
עכשיו אאחל לכולנו שנה טובה!
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
סתם הערה על החתימה שלך(שהיא מאוד יפה לפי דעתי): בסוף המשנה בשורה האחרונה שלך חסרה סופה של המשנה שהיא :" וחילופיהם בגולם" חסר לי קצת אבל גם ככה זה יפה.*
_____________________________________
''אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום'' (משלי כ''ז א')
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "מהבוץ של לבנון לשטיח האדום בונציה"
נהיה אופנתי שרואים בסרט שיורים RPG יש מין שובל עשן מאחוריו והא עף במהירות של מטול...
ממה שאני מכיר RPG עף ב300 מ' בשניה ולרוב ברגע שאתה לוחץ אתה גם רואה את הפגיעה...
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי fritz2 שמתחילה ב "לא הצלחתי להבין -
האם הסרט..."
הראשונה. הבמאי היה שריונר באחת מחטיבות השוטים (לא יודע אם סדיר או מילואים) ובדומה לארי פולמן החליט לעשות סרט על מה שעבר שם.
למרות עברו של הבמאי המצג הויזואלי נראה די חלש בעיניי ואני גם בספק רב אם יש קשר בין הארועים שמתוארים בטריילר כמו מפגשים טעונים עם אוכלוסיה אזרחית באמצע הלחימה האינטנסיבית נגד הפת"ח והסורים כאילו שמדובר במילואים במחסום חיזמה מעלה אצלי תהיות לגבי נושא הסרט. אני אישית מאסתי בסרטים שלוקחים את ההיסטוריה והופכים אותה למשל על ההווה, זה שחוק וזה לא אמין.
מי שלא היה חייל לא יוכל לשכנע שהוא כזה, ויהיה המוכשר בשחקנים. לא אגרר לפוליטיקה, אבל התופעה של בחירת משתמטים לגילום חיילים, מצריכה מחקר פסיכוסוציולוגי בלתי תלוי. כמו שכתבתי בזמנו על וואלס עם באשיר. גם כאן יש לנו עסק עם מוצר חנפני שמטרתו, מלבד לגרוף רווחים, היא להוציא את דיבת ישראל ברבים.
וילם דיפו לא שיכנע אותך בפלאטון?
ג'וש הארטנט לא שיכנע בבלאק הוק דאון?
אלון אבטבול לא שיכנע בשתי אצבעות מצידון?
טום סיזמור ותום הנקס לא שיכנעו אותך בטוראי ראיין?
הצוות של generation kill לא משכנע בתפקידם?
קלוני לא שיכנע בשלושה מלכים?
השחקנים של אחים לנשק לא שיכנעו?
מה? כולם שירתו בדיוויזיה המוטסת 82? כולם שתו מיים מהמקונג? כולם דהרו לבגדד?
שחקנים תפקידם לשחק, אין חובה ששחקן יהיה לוחם. שחקן נמדד ביכולת שלו להיכנס לדמות שהוא לא היה בה מעולם. אני מניח שגם אנתוני הופקינס לא שיכנע כחניבעל לקטר- אחרי הכל, הוא לא באמת קניבל?
עכשיו, אם תטען שהם שחקנים לא טובים, זה מקובל. גם אני חלוק על כישורי המשחק של אושרי כהן, לדעתי יש לו כולה שתי הבעות פנים וזהו (במחשבה שנייה, זה מתאים מאוד לחצי מהמכ"ים שלי) אבל מכאן ועד לומר ששחקן לא יכול לשכנע אם הוא לא עבר את החוויות של הסרט על בשרו- הדרך ארוכה.
כל החברה שמנית לעיל, שאת רובם אכן ראיתי, שכנעו אותי במשחקם, כי מעולם לא הייתי חייל מארינס, או צנחן אמריקאי. אבל משום מה, השחקנים הישראליים, שהעדיפו להשקיע בלימודי משחק במקום להיות בצמפ, או במסלול חיר, לא מצליחים להיות אמיתייםבעיני: משהו באחיזת הנשק, טון הדיבור,שפת הגוף, משדרים זיוף. אני הייתי שיריונאי רוב שרותי בסדיר ומילואים, עד ההסבה לפלסר. כך שתיאורטית, אולי מי שישחק בתפקיד לוחם בחיל הים, אולי יצליח לעבוד עלי, אבל אני חושב שלא. אמנות היא דבר מאוד חמקמק, שהזיוף לרוב ניכר בה ,בוודאי לטווח הארוך. מה לעשות. מלבד תחושת הבוז שאני רוחש למשתמטים בתחפושת ,הם משדרים לי חוסר אמינות מוחלט.
זה מזכיר לי כי בתור מעריץ נלהב של אחים לנשק, אחרי שראיתי את הסרט "איך עשו את אחים לנשק" וגיליתי שכל השחקנים הם סתם שחקנים מלוקקים זה בהחלט פגם בחוויית הצפיה - אני מדחיק את זה עד היום
_____________________________________
TUCO: God is with us because he hates the Yanks too! Hurrah
BLONDIE: God is not on our side 'cause he hates idiots also
בסרט "בופור" אושרי כהן גילם מ"פ מסוג שלשמחתי הרבה לא יצא לי לפגוש ואני בספק אם יש באלה. טיפוס ילדותי, חסר שליטה וחסר כריזמה. שאול מזרחי ב"שתי אצבעות מצידון" גילם לעומת זאת בצורה משכנעת מ"פ מובהק. אינני יודע אם ההבדל ביניהם נובע מכך שאושרי כהן לא שירת בצבא לעומת מזרחי ששירת בלבנון כלוחם חי"ר או מהבדל בכישורי המשחק (או משניהם) אבל אושרי כהן הוא שחקן גרוע באופן כללי, ולתפקיד חיילים באופן מיוחד. משהו באישיות שהוא מקרין במשחק שלו מסתדר הרבה יותר טוב עם משתמט מאשר עם לוחם. אלוהים יודע למה מתעקשים ללהק אותו לתפקידים הצבאיים.
I agree. Oshri Cohen was completely unbelievable as a mem-pay in the IDF. The character was so childish I could never in a million years believe that such an individual could be given the responisbility for the men and mission of an outpost in Lebanon or any where. Lior Ashkenazi was more convincing as Ramatcal in that ridiculous TV series my daughter would watch. Maybe they like to cast these actors as soldiers because this is how the "branja" see the IDF
I also thought that the original character in the book seemed too immature for a genuine combat commander or even soldier--although in the book Liron is at least only a team leader and not the company commander. I could not relate to the events in the movie and stopped reading the book after the first few chapters. It seemed very distant from the service I experienced in the Security Zone circa 86-87. It was frustrating to read/watch because it reminded me of the stories of restricted, almost passive, behavior of the IDF that I heard from individuals that had served after me during the later half of the 90s
_____________________________________
Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school
אבל אפשר לענות לי בעברית
נערך לאחרונה ע"י zragon13 בתאריך 03-11-2009 בשעה 08:06.
אני כל כך מסכים איתך, כנראה שחלק מאיתנו לוקים במשהו שדומה לסינדרום שטוקהולם, עושים הכל כדי להשמיץ את המדינה, אבל אני מאמין שאם יום אחד המחקר שלך ייצא לפועל אתה תמצא שהאנשים האלה באים מרקעים מאוד מסוימים.
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי romi4 שמתחילה ב "לדעתי מרטין שיין ורוברט דובאל..."
רוברט דובאל באפוקליפסה עכשיו מזכיר לך מישהו שפגשת בצבא??
לדעתי הוא דווקא דוגמא לדמות שלא יכולה להתקיים בכלל, לפחות בצה"ל (אולי עימאד פארס או משה דיין איכשהו מתקרבים לפי הסיפורים או הקצין ההוא מפלחה"ן נח"ל שיוסיפון כתב פעם שנהג לאסוף טבעות מידיים של חיזבאללונים מתים), ובכל זאת לא פוגעת באמינות של הסרט למרות המופרכות שלה.
חוץ מזה, כמו ש-Hagarblau כתב ובהמשך למה שרגב06 כתב, הם אולי שכנעו אותך שהם חיילים אמריקאים במלחמת וייטנאם, המשמעות היחידה של זה היא שהם שיחקו טוב יחסית למה שמצופה בתודעה שלך מחייל אמריקאי בתקופה ובזירה הזאת שבמילא מה שעיצב אותה זה בעיקר רפרנסים לנושא מהתרבות הפופולרית (חיילים אמריקאים הם סופר מקצועיים, חיילים אמריקאים מקללים הרבה, חיילים אמריקאים הולכים לבתי בושת, חיילים אמריקאים אוהבים לקרוא קומיקס ושאר סטיגמות).
להזכירך, רוב האנשים בארה"ב לא שירתו בצבא ואזרח פשוט מן השורה לא יכול למתוח ביקורת על רמת הנאמנות של הסרט למציאות לדוגמא הסרט "ג'ארהד" ספג ביקורת רבה מנחתים שטענו שהוא לא מציג בצורה נכונה את ההווי שלהם בניגוד ל"מטאל ג'אקט", לך תתווכח - לי ההווי ב"ג'ארהד" נראה בעיקר מבוסס על הסרט של קובריק אבל אני לא הייתי Leatherneck ולא יכול לעמוד על הדקויות.
נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 09-09-2009 בשעה 11:27.
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי romi4 שמתחילה ב "תשים ארבעה שריונרים לשחק צוות..."
לא חשבתי לשניה שתסכים לשלם בשביל לראות סרט שמופיעים בו ההוא שישן במיטה מעליך והיה נוחר כל הלילה, ההוא שהיה תופר את כולם בשמירות אבל כולם היו סולחים לו כי הוא מצחיק או את ההוא שהיה מחביא חטיפים בקיטבג ב' כדי לא לחלוק עם כולם למרות שכולם ידעו שהוא עושה את זה ועדיין חלקו גם איתו את מה שהיה מגיע מהבית בחבילות בארוחות שחיתות של שבת בצהריים בבסיס.
אבל, שחקן מקצועי שעשה שרות צבאי ידע הרבה יותר טוב מה היסודות המשותפים בדמותו של חייל ואיך חייל מרגיש כשהוא עייף וצריך לעלות לשמירה, כשנדפקת לו היציאה הביתה, כשיורים עליו וכן הלאה.
שחקנים רציניים נפגשים עם אנשים שרלוונטיים לדמויות שהם משחקים ומשתדלים לחיות את הדמות בטרם מתחילים הצילומים.
לא יודע מה עשו בארץ אבל ב"פלאטון" וב"פול מטאל ג'אקט" השחקנים עברו טירונות מכינה לתפקיד, בפול מטאל ג'אקט ע"י לי ארמיי שהוא באמת רס"ר טירונים בגמלאות של חיל הנחתים (וגם שיחק את דמות מפקד הטירונים בסרט, תפקיד שזכה מאז להמון חיקויים) וב"פלאטון" למרות שאוליבר סטון היה בעצמו נחת בוייטנאם הוא הביא לסט את סרן דייל דיי ששירת גם הוא בוייטנאם כקצין בחיל הנחתים שיאמן את השחקנים וייעץ בהיבטים המקצועיים-צבאיים של הסרט (למרות שהסרט מתמקד בחיילים מצבא היבשה דווקא). אותו סרן דיי גם ייעץ בצילומי "the Beast" שהוזכר כאן.
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "לא חשבתי לשניה שתסכים לשלם..."
גם בסרט "Black Hawk Down" עברו השחקנים כמה שבועות של "מעין" טירונות של לוחמי ריינג'רס,
לפחות לפי מה שקראתי- כדי להפוך את הדברים הקטנים בהווי להיראות יותר אמינים.
ולא אושרי,חודש בתיאטרון צה"ל לא נחשב.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי crazygamer שמתחילה ב "גם בסרט "Black Hawk Down"..."
ממה שהבנתי אושרי כהן ושאר הקאסט דווקא כן עברו משהו מעין זה.
אני עדיין חושב שמה שמפיל סרטים ישראלים, ולא רק בענייני צבא, הוא התסריט ובניית הדמויות.
אפשר לראות את זה למשל ב-"טירונות": הברבשים העמידו סדרה מתוקצבת על חיילי גבעתי של סוף שנות התשעים, אבל הדיאלוגים של הדמויות כאילו נלקחו משפה שהיתה נהוגה 20 שנה אחורה.
זכור לי קטע בו עידן אלתרמן אומר למ"פ- "אני לא צריך להיות פה המפקד, הבטיחו לי ג'וב". בחייאת ראבאק, מי מדבר ככה?
גם אם אלתרמן היה עושה 10 שנים בגולני, בסופו של דבר, הדיאלוגים האלו כל כך תלושים שהם מורידים את כל האמינות של הדמות.
הדבר הזה בולט עוד יותר בסדרות וסרטי משטרה. סידרה כמו תיק סגור, עם שחקנים מעולים (עמוס לביא, דני גבע, אורי קלאוזנר) נפלה מההתחלה על אמינות. הלב של הסידרה, חקירת תיקי רצח, פשוט לא מתנהל ככה.
גם מרחב ירקון נפלה מאותה סיבה- תסריט ותחקיר- במרחב ירקון, מה לעשות, אין ימ"ר, מה שהפך את דמותו של שמיל בן ארי לפתאטית).
עד היום, סרט השוטרים וגנבים הכי אמין שנעשה בישראל, הוא מתחת לאף של ינקול גולדווסר. איבגי לא היה נרקומן, מכרם חורי לא היה שוטר וגם אורי גבריאל לא היה עבריין מימיו, אבל התחקיר, התסריט, העלילה והדמויות בנויות בצורה האמינה ביותר שראיתי בסרט/סדרת משטרה ישראלית כלשהיא
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י lior432 בתאריך 09-09-2009 בשעה 13:32.
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי lior432 שמתחילה ב "ממה שהבנתי אושרי כהן ושאר..."
כאן שוב עולה הנקודה שרגב העלה - מאחר ואני מעולם לא חשדתי באמינותן של סדרות משטרה מקומיות כי אני הדיוט מוחלט בתחום.
בסופו של דבר היוצרים צריכים לשכנע את רוב הציבור שהסדרה מציאותית ברמה מסויימת כשרק שוטרים אמיתיים ופושעים אמיתיים באמת יוכלו להעיד על מידת האותנטיות ומאחר שמנהלי זכייניות ערוצי הטלוויזיה הם בד"כ לא זה ולא זה הסדרה צריכה למצוא חן גם בעיניהם.
בסופו של דבר גם האופי של הז'אנר שמיובא מארה"ב ובריטניה מתאים את הפורמט הזר בד"כ לארץ ובדרך שומר על שאריות ממושא ההשראה המקורי כי זה מה שמוכר את הסדרה לצופים ולמנהלי הערוץ שרגילים לראות את הבלש עם הבלורית והחוקרת הקשוחה תופסים תחת על שוטר סיור שלומפר בזירת פשע טרייה שבה נרצחה דוגמנית.
לגבי הסרט דנן,
אני לא חושב ששחקן צריך להיות חייל כדי לשחק חייל.
בלי קשר לזה אני בז לתופעת ההשתמטות ועוד יותר לגיבורי תרבות שמגיעים מהזרם הזה כך שבעיניי משתמט שמשחק חייל זו תמצית הסרקזם.
עכשיו שכח את שתי ההצהרות האלו, ללא שום קשר להיותם משתמטים אני חושב שהשחקנים האלו לא משחקים טוב, הם נראים כמו חבורת נערי פוסטר שממחזרים קלישאות מסרטים אנטי-מלחמתיים אמריקאיים מפורסמים ששם בצורה מוזרה הקונספט עובד מעולה (בכל זאת השחקנים בסרטים האלו היו ילדים בזמן מלחמת ויטנאם ולא היו קיימים בזמן מלחמת העולם ה-2).
אלי אלטוניו ב"בופור" שיחק את הסמל של הצוות ובמציאות הוא באמת היה לוחם בגבעתי ששירת ברצועת הבטחון אבל הוא עדיין לא שכנע אותי בסרט הזה, שלא לומר היה די גרוע.
בצורה מוזרה גם אוהד קנולר שהוא שחקן טוב בד"כ וגם שירת בקרבי היה ממש גרוע בסרט ככה שכנראה גם לבימוי ולכתיבה יש חלק בתחושה המזוייפת של הסרט הזה ושל "לבנון" כפי שהיא משתקפת מהטריילר שלו (וזה חוץ ממראה הטנק שהוא כל כך רחוק מהמציאות שהוא כבר מעלה תהיות לגבי האמינות והרצינות של יוצרי הסרט גם מעבר לתפאורה ולאבזרים).
נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 09-09-2009 בשעה 14:39.
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי lior432 שמתחילה ב "ממה שהבנתי אושרי כהן ושאר..."
גם לסידרה "מילואים" לא היו חסרים קטעים תלושים לחלוטין מהמציאות... אני לא ממש צופה הרבה בטלויזיה (בינינו, ממילא אין הרבה יותר מדי מה לראות), אבל אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי חלק מפרק בסדרה, צפיתי בדיוק בקטע בו מעמידים את הפלוגה של המילואימניקים (עאלק) בשלשות ונותנים הקשב... באותו הרגע העברתי ערוץ ומאז מעולם לא צפיתי בסדרה שוב.
במדינה שלנו, שחלק ניכר ממנה עשה/עושה צבא ומילואים - איך מצפים לגרום לקהל בגודל כזה משמעותי לשבת ולצפות בסדרות וסרטים כאלה, אם מציגים תרחישים שהם במקרה הטוב הזויים, ובמקרה הפחות טוב - מופרכים לחלוטין...?
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי crazygamer שמתחילה ב "גם בסרט "Black Hawk Down"..."
גם בסרט "להציל אל טוראי ראיין" העבירו את השחקנים במעין טירנות שארכה מספר שבועות.
אני זוכר את זה מתוך ראיון עם השחקן ששיחק את טוראי ראיין שעבר את אותה 'טירונות' אבל לא עם השחקים האחרים - וזה במטרה ליצור ביניהם סוג של אחווה שהוא לא יהיה שותף לה (כי הוא לא אמור להכיר אותם בסרט).
*הסרט הזה השפיע עליי בזמנו להתגייס לשריון ולא לחי"ר.
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי crazygamer שמתחילה ב "גם בסרט "Black Hawk Down"..."
עבודת הכנה מסויימת מנסים לעשות.
לקראת הסידרה טירונות עבר כל הקאסט טירונות (ממש, בבא"ח גבעתי) של שלושה שבועות ועוד שבוע עם בעל התפקיד שאתו הם גילמו.
לקראת בופור עבר הרוב המוחלט של הקאסט "טירונות" של כשבועיים ואח"כ יצא לתפוס מוצב ברמת הגולן. אני אומר "כמעט כל הקאסט" כי זה לא כולל את אוהד קנולר. אוהד הוא קצין בהנדסה. הוא לא יכל לתפוס מוצב עם כולם כי הוא היה בשמ"פ באותו הזמן.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "רוברט דובאל באפוקליפסה עכשיו..."
An American girl once told me that her father's friend, that was a Vietnam veteren had to leave the theater in the middle of the movie Platoon because it was realistic enough to generate an emotional response from him
I remember seeing Two fingers from Sidon when I was a sadir soldier on the Lebanon kav. Although the movie is filled with unrealistic incidents (private helcopter ride to fly the new platoon leader to the "Hativa", Druze soldier leaving outpost to go on a date, platoon leader assaulting a house on his own without firing to save the Lebanese family) and never would a single infantry company experience so many colorful incidents, during a single kav, I did feel that the movie succeeded in expressing to outsiders the "flavor" of service in Lebanon and many of the moral dilemas existing there.
BTW, My squad leaders from 13th battalion, Feb83 claim that many of the incidents in the movie are based on incidents that happened to their company.
Of course in the movie the subjects are portrayed as Paratroopers
Though I was not a tank soldier, I have had several short visits inside Merkava, Centurion and M60 tanks and nothing I saw in the preview made me think that it was totally fake. I think you guys are being too hard on the movie. Based on the preview, it looks pretty interesting to me and I'd like to see it
I agree that it would be more realistic if the crew wore VRC helmets, but it doesn't have to convince the 0.002 percent of the population that were real tank crewmen in the army and that will notice that that a particular handle, button or hydraulic pipeline is out of place, for it to be a good tank movie
_____________________________________
Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school
אבל אפשר לענות לי בעברית
נערך לאחרונה ע"י zragon13 בתאריך 14-09-2009 בשעה 11:08.
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "[left]An American girl once..."
עד כמה שהעניין עם הג'נטקסים או ה-VRC שהיו צריכים להיות להם על הראש מפריע לי, אני מוכן לעזוב אותו בצד כי משהו אחר מפריע לי הרבה יותר - לפי הסרט (או יותר נכון הקדימון) מסתבר שבטנק הנ"ל שה"צוות" נמצא בו הורכב צריח מיוחד מאוד בגודל של סלון ביתי, ואני מאוד מקנא ורוצה גם כן צריח כזה. יוחזרו הצריחים בגודל סלון ביתי לחיל השיריון ולאלתר!
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "[left]An American girl once..."
לי אישית פנים הטנק בסרט נראה כמו מקלט נטוש בשכונת מצוקה. זה לגבי עיצוב התפאורה.
העריכה והצילום נראים כלקוחים מסרט צוללות בכלל.
ובאמת שלא אכפת לי אם כל צינור נמצא במקום או לא אבל להדביק משקפת לקיר בתור בק"ש זה כבר בדיחה גרועה.
באמת שלא חסרים שוטים זרוקים בשטחי אימון, בבסיסי צה"ל ואפילו סתם כך ברחבי הרמה. לא נראה לי שצריך להיות אומן כדי לצלם תא לחימה של שוט ולשחזר אותו בתוך אולפן ולחילופין לא נראה לי שצה"ל היה מתנגד לקחת צריח או שניים של שוט (או של מג"ח, זה לא קריטי ל-90 אחוז מהצופים) שזרוק באחד מבתי הקברות לטנקים ולנסר אותו בהתאם לדרישות צוות הצילום. יחסית למשאבים שצה"ל השקיע ב"בופור" זה נראה לי כסף קטן.
ד"א, עד כמה שאני זוכר ב"שתי אצבעות מצידון" החבר'ה בסרט היו גולנצ'יקים לפי הכומתה והתג של השחקן הראשי בסצנת הפתיחה של הסרט שבה הוא עומד על רחבת המסדרים ומקבל את דרגות הסג"מ.
נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 14-09-2009 בשעה 18:05.
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "לי אישית פנים הטנק בסרט נראה..."
לפי מה שראיתי מה-"making of" של הסרט בחדשות (אני חושב שזה היה בחדשות), זה בדיוק מה שהם עשו - לקחו צריח וחתכו אותו. רק מה, אני לא מבין איך הם הצליחו להרוס כ"כ את תחושת הצפיפות בצריח.
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "לפי מה שראיתי מה-"making of"..."
יש שוט בטריילר (no pun intended) שרואים בו את התותחן ומעליו יש חור שבו היה אמור להיות אפיסקופ.
שם באמת חשדתי שמדובר בצריח של טנק אבל נראה שהוא גם הופשט מכל הציוד בפנים ונצבע בשחור בשביל לשרת את הסרט (איפה הסדן???).
יצא לי להיות בתוך שוט, מגח 5, T55 ובתוך כל דגמי המרכבה (למעט סימן 1 שהמרחב הפנימי בו זהה ל-2) ובטריילר הזה הצריח נראה יותר מרווח מהסימן 3 שהיה המרווח ביותר מביניהם לדעתי.
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "לפי מה שראיתי מה-"making of"..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי efekt
לפי מה שראיתי מה-"making of" של הסרט בחדשות (אני חושב שזה היה בחדשות), זה בדיוק מה שהם עשו - לקחו צריח וחתכו אותו. רק מה, אני לא מבין איך הם הצליחו להרוס כ"כ את תחושת הצפיפות בצריח.
זה לא נכון. במוסף החג של ידיעות אחרונות מה-2.10.09 פורסם ראיון עם שמוליק מעוז והוא מספר שם שפנים הטנק הוא מכולה שעוצבה להראות כמו תא לחימה של טנק. כמו כן יש שם גם תמונה של הסט מבפנים שבה אפשר "להתרשם" מהמון אי דיוקים כמו העדר הסדן, מרחב פנימי שמזכיר סלון גדול, צבע לא נכון, מדף יחיד באמצע התקרה שנראה כמו מכסה של בטיספרה ועוד כמה דברים שהרבה פעמים הצילום והעריכה דואגים לפצות עליהם אבל לא הפעם.
שוב, יכולתי להתעלם מכל זה אם לא היה מדובר בסרט שמציג חיילים ישראלים כחבורת בכיינים פלצנים כדי למצוא חן בעיניי קהלים שבטוחים שחיילי צה"ל סוחרים בכליות וכבדים של "לוחמי חופש" פלסטינאים ומכינים מצות מהדם שנשאר וכל זה תוך מחזור קלישאות מקלאסיקות של הז'אנר וטיפוח גיבורי תרבות שלא מתאים להם למלא את החובה האזרחית שלהם כי זה תוקע להם את הקריירה לשלוש שנים וכל זה באווירת lets jump on the bandwagon שנודפת מהראיון עם הבמאי.
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "[left]An American girl once..."
הסרט 2 אצבעות מצידון רצוף אי דיוקים וסצינות מופרכות כפי שיתארת אבל בכל זאת משהו בבסיסו אותנטי מאוד. מוזר ששנים רבות אחרי שהסרט יצא והתגייסתי בעצמי חוויתי באופן האמיתי ביותר הרבה מרכיבים מההווי בסרט, כולל ההתנהלות השוטפת של הקצינים והחיילים.
Yes, I also feel that "2 fingers" succeeded in providing you with an authentic picture of the atmoshpere inside an IDF infantry company. The characters certainly behaved in a realistic manner.
Although the specific situations depicted in the movie are more represenative of the 83-84 period when the IDF was deep inside the civilian population, rather than during my own service in the Security Zone around 86-87, I still strongly identified with the dilemas that the characters had.
BTW, I also closely identified with the scene in Platoon when Charlie Shean suddenly wakes up in the middle of the ambush and is terrified as the shadows in the fog turn out to be the enemy. I guess some things about armies and war are universal
_____________________________________
Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school
בתגובה להודעה מספר 50 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "איזו סצינה ב2 אצבעות נראתה לך..."
ועוד כמה סצינות שבהן נשלחו למשימה כוחות בסד"כ זעיר שמתאים, אולי, לתקופת יחידה 101.
אבל, זה מובן לאור הצרכים האומנותיים ולא פוגע באותנטיות הכללית של הסרט. על משקל דומה, יוצאי ויטנאם רבים הזדהו מאוד עם הסרט "פלאטון" למרות שגם בו, מסיבות אומנותיות, הוכנסו אלמנטיים לא מציאותיים בולטים כמו ריבוי הקרבות בטווחים של מטרים בודדים.
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "וואלה צודק בקשר להסתערות של..."
יפתיע אותי מאוד אם בלבנון בתקופה זו היו שולחים קצין ו-3 חיילים למרדף ממושך אחרי רב-מחבלים ("אבו נביל"...) שכמובן ייתכן מאוד שהוא לא החמוש היחיד בסביבה. אבל, שוב, זה לא ממש מפריע לסרט.
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי NimDod שמתחילה ב "כמו שאמרו לי בתעסוקת המילואים..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי NimDod
כמו שאמרו לי בתעסוקת המילואים הראשונה על הסדרה 'מילואים' שהעונה הראשונה שלה רצה באותה תקופה - זאת סדרה שתיראה הגיונית רק למי שלא עושה מילואים.
סרט שלם שרואים את הסביבה החיצונית מתוך טנק ולא יכלו למצוא צלב נאטו משופר במקום הצלב המשונה הזה?
באחד הקטעים אפילו רואים את התותחן מכוון את הצלב על המפקד שלו.
יקום השריונר וירים את ידו שעשה דבר כזה וחושב שזה תקין...
אני רוצה לראות את החי"רניק שיכנס בין כוונות על המ"כ שלו
_____________________________________
" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! " בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל. נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "מהבוץ של לבנון לשטיח האדום בונציה"
"לבנון" זכה באריה הזהב בונציה
הישג הסטורי לקולנוע הישראלי: הסרט "לבנון" של שמוליק מעוז הוא הזוכה הגדול בתחרות "אריה הזהב" בונציה. זהו הסרט הישראלי הראשון שמגיע להישג זהמרב יודילוביץ' פורסם: 12.09.09, 21:14
סרטו של שמוליק מעוז, "לבנון", זכה הערב בפרס אריה הזהב בתחרות הראשית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בונציה. זו הפעם הראשונה שבה סרט ישראלי זוכה בפרס היוקרתי בפסטיבל, הנחשבת כאחת מפלטפורמות החשיפה המרכזיות בעולם.
סרטו של מעוז, המבוסס על סיפור אמיתי, מתרחש ביוני 1982, ביום הראשון למלחמת לבנון. במרכז העלילה חיילים ישראלים בטנק שמסופח למחלקת צנחנים, אשר נשלחת לסרוק ישוב עירוני עוין בלבנון. הכוח הפגוע נלכד במרכז העיר ההרוסה ונחלץ בקושי בעזרת שכירי חרב. סיפור העלילי מנתץ מיתוסים שצה"ל מתהדר בקיומם ושואל שאלות מוסריות נוקבות לצד הצגת נקודת מבטם של חיילים צעירים שמוצאים את עצמם בודדים במערכה מול סכנות קיומיות ממשיות. את הסרט הפיקו במשותף אורי סבג ועינת ביקל ובו משתתפים השחקנים מיכאל מושונוב, איתי טיראן, יואב דונט, אושרי כהן, זוהר שטראוס ודודו טסה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3775767,00.html
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "הסרט "לבנון " - נפילה....."
גם דוד שלי (שלחם במלחמת לבנון הראשונה, אם כי היה בהנדסה קרבית) ציין עד כמה שהסרט לא היה מציאותי. גם הוא ציין את העובדה שמאוד הפריע לו שבסרט שמתיימר להיות מציאותי, יושבים חיילים בטנק במלחמה ללא ג'נטקסים ומדברים בינם לבין עצמם כאילו הם בחדר נטול רעשים. גם את העובדה שבסרט הוצג כאילו בטנק יש מקום לסלון קטן מאוד הוא ציין כלא מציאותי, ובנוסף גם הוא ציין את העיניין של כל השעונים והשמן הנוטף שיש כביכול בטנק, שהוכנסו לשם כאילו לתת הרגשה שהטנק הוא מכונה נוטפת ונוזלת שמן ומים כל הזמן...
כנראה שהבמאי החליט מראש לוותר על הקהל הישראלי עם הסרט, שכן לא מובן לי איך הוא מנסה להציג סרט אותנטי כביכול, כשיש בו כ"כ הרבה אי-דיוקים ושטויות, לקהל של אנשים שרובם יודעים באמת איך נראה טנק מבפנים...
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 64 שנכתבה על ידי NimDod שמתחילה ב "מה גורם לך לחשוב שרוב הקהל..."
באחוזים, יותר מאשר במדינות אחרות, וככה זה בכל ז'אנר. אם אתה אומן לחימה אתה תגחך כשתראה את רוב סצינות הלחימה בסרטים, אבל הצופה הממוצע לא ממש בקיא. צופה ממוצע בישראל מכיר טנקים יותר מאשר צופה ממוצע בכל ארץ, אולי למעט איזו דיקטטורה אפריקאית שחוטפת ילדים לצבא.
בתגובה להודעה מספר 65 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "באחוזים, יותר מאשר במדינות..."
ברור שאחוז הישראלים שראו טנק מבפנים גבוה יותר מחבריהם באירופה או בארה"ב,
אבל אפקט דיבר על הישראלים בכלל, ולא ביחסית לאוכלוסיות אחרות.
מעט מאד אנשים יחסית לאוכלוסיה יודעים איך נראה טנק מבפנים.
הסרט מציג סיפור - ואחד שכזה אי אפשר לספר דרך החלל הצפוף של השוט-קל, עם רעש של מנוע ברקע כשהדמויות מקשרות רק באמצעות הג'נטקס (או הVRC, או מה שלא היה בתקופה הזאת).
גם בנשר הברזל עשו וויתורים באמינות לטובת הסיפור. זה לא גרם לנו להנות ממנו פחות.
לא שאני משווה בין נשר הברזל ל"לבנון". אני לא מתכוון לבזבז שעתיים בקולנוע מול הזבל הזה גם אם ישלמו לי.
בתגובה להודעה מספר 66 שנכתבה על ידי NimDod שמתחילה ב "ברור שאחוז הישראלים שראו טנק..."
אני דיי בטוח שרוב הישראלים יודעים איך נראה טנק מבפנים - לא חסרות תמונות וקטעי וידאו בשלל אמצעי המדיה שמראים איך נראה טנק מבפנים.
מראש זה ברור לי שהבמאי לקח לעצמו, מה שנקרא "חופש אומנותי" כדי להציג מה שרצה להציג, אבל בעשותו כן הוא שם את עצמו למטרה ללעג מצד חלק נכבד באוכלוסיית ישראל, ולכן - כמו שכתבתי - כנראה ויתר על הקהל הזה מראש...
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 68 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "הרבה ישראלים ראו טנק מבפנים"
לפני ההקרנה הראשונה ספילברג עשה הקרנה מיוחדת לווטראנים של מלחה''ע השניה.
הם אמרו שחוץ מהריח שהיה בחופים הכל היה זהה.
מקצועיות, ותקציבים גם הם פקטור רציני להצלחת סרט. בארץ אם תעשה סרט טיפה אנטי ישראלי הסיכויים לתקציבים גדלים "מעט"..
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "מהבוץ של לבנון לשטיח האדום בונציה"
כמה דברים שצרמו לי ממש :
כמו שכולם אמרו, הצריח ענק, אפילו במרכבה 4 אין כלכך הרבה מקום! ואיפה הג'נטקסים? הייתי מתעלם מכל האי דיוקים, אבל הדבר שבאמת הרס את הסרט לדעתי זה שהחיילים מתנהגים כמו ילדים בני 13 שחטפו אותם וזרקו אותם בתוך טנק. נכנסים לשוק טוטאלי מכל מילה שאומרים להם, לא מגיבים לכלום, בוכים לאימא כל הזמן. התותחן כל שניה עוצר שעות להסתכל על איזה חמור גוסס או גחל של נרגילה ושוכח מה קורה מסביבו, המט"ק (קצין??) עם בעיות פיקודיות לא מצליח להשתלט על כלום, פתאום נכנס להלם, לא יורה מהבקר שלו, אחר כך רב עם הטען ואז מוותר באמצע ומתחיל לבכות... מה קורה פה? הייתי מבין אם זאת הייתה המגמה להראות את כל צה"ל ככה, אבל הצנחנים נראים דווקא דיי מקצועיים, המפקד שלהם נראה גם בשליטה. אני לא כל כך יודע מה להגיד על זה... היה סרט בסדר אבל הרגיש קצת כמו פוטצניאל מבוזבז.
בתגובה להודעה מספר 71 שנכתבה על ידי KRIDoron שמתחילה ב "אתה אומר-מילא אם היו מראים את..."
ואז אפשר להבין כי זה מגמתי. אבל אמרתי היי, דווקא הצנחנים היו סבבה לגמרי, כאילו הם מצבא אחר. נראה לי שהבמאי עסק יותר מידי בהקצנה לא מציאותית של מה שעובר על הצוות טנק ופגע באמינות של הסרט. אוקיי אז זה מצב דפוק ויש חמור גוסס על הרצפה, מבט חטוף אחד מספיק, לא צריך 10 שניות לעקוב אחריו ואז עוד קלוז אפ של התותחן מתעלף.
נערך לאחרונה ע"י intothevoid775 בתאריך 16-11-2009 בשעה 20:25.
ראיתי אותו לפני שבוע והתקשיתי מאוד להתמיד בצפייה - הסרט פשוט גרוע ומקריאה חוזרת של חוות דעתי על הטריילר באשכול הזה מלפני חצי שנה הופתעתי לגלות שכל חששותיי לגבי הסרט אכן קרמו עור וגידים.
יותר מאי הדיוקים הטכניים, מהמשחק החלש ומהדיאלוגים הילדותיים צרם לי הנרטיב של הסרט שנראה יותר כמו תעמולה אנטי ציונית מאשר כמו אומנות מסוג כלשהו - הקצין המפקד על הכח בסרט מוצג בצורה דמונית ביותר, ההקבלה הכי קרובה מעולם הקולנוע שאני יכול למצוא זה אמון גוט מרשימת שינדלר. מצטער, אבל להראות קצין צה"ל מבצע ספק וידוא הריגה ספק המתת חסד באיכר לבנוני פצוע וקטוע גפיים ומתעלל בשבויים זו לא אומנות ולא נעליים, זה שקר גס שלצערי עלול לקבל גיבוי מעובדת היותו של הבמאי בוגר של"ג (ומראיונות איתו נשמע שהוא שכח לגמרי את המלחמה עד ששמע שיש ביקוש לסרטים כאלו בשוודיה).
בתגובה להודעה מספר 76 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "[font=Verdana]ראיתי אותו לפני..."
איפה הייתה התעללות בשבויים? אני ראיתי שבוי שמקבל טיפול רפואי. שמצילים אותו מהפלנגות ונותנים לו את כל מה ששבוי צריך לקבל (אח"כ הצוות בטנק לא מסוגלים לדאוג אפילו לעצמם לכן הם לא דואגים גם לשבוי).
מה אתה היית עושה עם הזקן קטוע הגפיים אחרי שכבר אין לך מספיק ציוד רפואי לטפל בחיילים הפצועים שלך?
ושאלה חיונית כדי שנדע להבין את הרקע לתשובות שלך: האם היית בסיטואציות דומות?
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 77 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "איפה הייתה התעללות בשבויים?..."
לא הייתי בסיטואציות דומות ואני לא מלין על אופי הטיפול של הדמויות בסרט בסיטואציות שהם נתקלו בהן (אם כי עדיין לא הייתי יורה בבנאדם פצוע, אנוש ככל שיהיה ואני לא מכיר אף אדם שאני חושב שהיה עושה כך) אלא באווירה הכללית של הסרט שהיא צדקנית ו"צבועה" בגווני שחור לבן שגרמו לי להרגיש כאילו הסרט מיועד לילדים בני 15 (אופציה שרירה וקיימת בהתחשב בקהל שהשחקנים שנבחרו פונים אליו בד"כ).
אני משום מה זוכר שכשהחיילים תופסים את הסורי הם בועטים בו במשך כמה דקות כשהצופה רואה רק את הרגליים שלו ושאר הגוף מוסתר מאחורי קיר לבנים אבל באמת שבשלב הזה כבר איבדתי עניין בסרט.
אני הייתי בסיטואציות דומות וראיתי חיסול של פצוע אנוש.
לא ניכנס לפרטים, תוכל מצוא את הפרטים, לפחות את חלקם, בחיפוש כאן.
בעיטות?
כנראה שיש לך דמיון מאד מפותח!
יש שם רופא וחובש שמעניקים לו טיפול רפואי.
יש גם חיילים שאמורים לסייע להם בהחזקה ובהפשטה שלו. החיילים הללו אינם עדינים במיוחד. בזה אתה צודק.
נראה אותך נחמד אל פצוע של האוייב חרי שחברים שלך נהרגו.
בשורה התחתונה קיבלתי את התשובה.
הסרט הזה בא להסביר את ההרגשה שמרגשי חייל בקרב לאנשים כמוך שלא זכו לחוות את החוויה הזאת.
אתה מתעקש לפסול את הרגשות שהסרט מציג ואת החוויה הסובייקטיבית והאובייקטיבת ושל הבמאי והתסריטאי למרות שאין לך מושג איך זה מרגיש להיות שותף לרגעים הללו.
אני לא מצליח להיסגר על התפקיד שמילאת בשירותך הצבאי.
אתה כותב כאן בידענות רבה על תחומים נרחבים ומחלק הוראות ופקודות לבעלי מקצועות שונים שאתה "יודע" טוב מהם.
שים לב שבאשכול הזה הטנקיסים שהשתתפו בקרבות (חוץ מד"ר הרטמן) חושבים אחרת ממך.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 79 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "אני הייתי בסיטואציות דומות..."
אני בהחלט מעריך כל אדם ששירת ולחם אבל אני לא מבין מה הקשר בין החוויות האישיות שלך לביקורת שלי על הסרט שמתמקדת בשני דברים - א. זה מוצר קולנועי לא טוב לדעתי ולא משנה אם במציאות זה נראה בדיוק אותו דבר הסרט לא משדר אמינות ומלא בדימויים בנאליים.
ב. לאורך הסרט הרגשתי שדוחפים לי בכפית מסרים שאמורים לגרום לי להרגיש לא בנוח עם ההיסטוריה ומנסה לשכנע אותי שאני בן לעם אימפריאליסטי, כובש, מדכא ושאר דימויים שמתאימים לעסקת החבילה שהסרט הזה מביא (השחקנים, פופולריות מחוץ לישראל אצל קהל שמחפש חיזוקים לדעתו עלינו, הראיון עם הבמאי).
אני לא היחיד שנוצר אצלו הרושם הזה, יש לך פה עוד הרבה מאוד אנשים באשכול הזה שחושבים כך, חלקם שריונרים וחלקם אף השתתפו בלחימה.
אולי אצלך נוצרה הזדהות אוטומטית עם חוויות שעברת, באותה מידה את התחושות שהסרט עורר בך יכול היה לעורר גם סרט אחר שבכלל לא מדבר על צוות טנק ישראלי או על לבנון.
לגבי מה עשיתי בשירות הצבאי שלי - אתה יכול לגלות בקלות אבל זה לא רלוונטי לדיון בכלל, אם תוגבל פה זכות ההשתתפות בפורום רק לאנשים שראו את הלבן בעיניים של שאזלי אני חושש שהפורום ייחדל מלהתקיים.
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "אני בהחלט מעריך כל אדם ששירת..."
הסרט מציג תחושות וחוויות.
הסרט לא דוחף דעות.
אתה בוחר לקחת את התחושות והחוויות ולהשתמש בהן לצורך דיעה פוליטית.
כל זמן שלא השתתפת בלחימה אין לך מושג.
הסרט מנסה לעזור לך להבין את התחושות הללו ש"אנחנו" לא מצליחים לדבר עליהן (ראה את האשכול "איך שיקרתי" שכרגע בעוגן). אתה בוחר להעלב פוליטית במקום להרוויח את ההבנה שחסרה לך.
אני הייתי בסיטואציות לחימה. לא בסיטואציות זהות לאלו שמוצגות בסרט ואפילו רחוקות מכאלו שחוו לוחמים במלחמות "אמיתיות" (כמו מלחמת יו"כ), אבל סיטואציות לחימה. והסרט מציג היטב חוויות ותחושות שדומות מאד לחוויות והתחושות שלי.
איזה דיעות מתגבשות בעקבות החוויות? זה כבר אינדבדואליסטי ובד"כ תלוי בדיעות שהלוחם הביא איתו אל הקרב.
הייתי בטנק עם אנשים שמצביעים למפגות שאתה תגדיר כאנטי ישראליות, עברו לחימה קשה, אף אחד לא נהנה מהלחימה. שנאנו אותה. ובכל זאת, כל אחד יצא מחוזק בדיעותיו הפוליטיות המקוריות.
אתה נהנה מלחימה?
טוב לך לירות באנשים?
גם אם ברור מי האוייב ושהוא מסכן אותך ורוצה להרוג אותך ואפילו יורה עכשיו על החברים שלך. בכל זאת, כשרואים ילדה בעינית, שדומה לאחינית שלך, יש כמה שניות של מחשבה לפני שלוחצים על המשבתים. ולפעמים לא לוחצים על המשבתים.
אנחנו הולכים למלחמה כדי להרוג או לההרג.
כשחזרנו זה בגלל שהרגנו ובזכות זה שלא נהרגנו.
המרחק בין להרוג או לההרג הוא לפעמים אלפית המלימטר או עשירית השניה.
במלחמת לבנון השניה שרפתי (בזרחנים) למוות שני לוחמי חיזבאללה (שניים ראו. יכול להיות שהיו שם יותר).
את התמונה הזו צילם תותחן של טנק אחר. זו האש ששורפת אותם.
אין לי נקיפות מצפון על זה שהרגתי אותם.
הם היו בני מוות.
הם ניסו להרוג אותי ואת חיילי הכח שהייתי חלק ממנו ושהטנק שבו הייתי היה החיפוי שלו.
הדבר היחיד שמציק לי זה שבאותה מידה אני יכלתי לבעור שם באותו רגע, קצת לפני או קצת אחרי.
46 שעות אחרי המדורה הזאת קיבלתי הוכחה ישר לתוך הפנים כשיותם נהרג.
את התחושה הזאת הסרט מעביר מצויין.
תתנתק מפוליטיקה.
נסה לדמיין שהסרט מספר על חיילי צבא הולנד או טימבקטו.
כבה את האור, הכן מלאי של פופקורן וצפה מחדש במסך רחב וסאונד איכותי.
ספר לנו איך היה?
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
שוב, מעריך מאוד את פועלך ואת פועלם של כל מי שיצא להם לממש את שבועתם אבל אני חושב שהגנה על הסרט ע"י גיוס חוויותיך האישיות אינה רלוונטית, היא אינדיווידואלית ואם תתעקש אז אביא לך חוות דעת על הסרט מפי שריונר שלחם ביוה"כ שקוטלת לחלוטין את המתואר בסרט מבחינת אמינות החוויה. ולא, זה לא הופך בעיניי את החוויות שאתה מתאר שחווית לפחות אמינות או פחות מטלטלות, זה עניין אינדיבידואלי ונראה שאתה חושב שבגלל שאתה מזדהה עם החוויות בסרט אז עצם הביקורת שלי כלפי הסרט מופנית איכשהו כלפי החוויות שאתה עברת - אתה טועה.
אני חוזר שוב על כך שגם בואלס עם באשיר יש מסר פוליטי שאני לא מזדהה איתו (ושאלי לנדאו וחגי סגל יצאו נגדו) ועדיין מדובר באחד הסרטים הטובים שראיתי כך שלבטל את דעתי על הסרט בטענה שאני מחפש פוליטיקה בכח או בטענה שאני לא יכול לשפוט את המובא בסרט כי לא השתתפתי במלחמה זה טיעון שאין בו ממש במיוחד לאור העובדה שאם תתעמק קצת בביקורות המשבחות את "לבנון"בשלל אתרי אינטרנט שעוסקים בקולנוע וב-(הפתעה!) פוליטיקה תגלה שדווקא אלו המשבחים אותו ומכתירים אותו כסרט מלחמה מעולה מעידים גם שלא שירתו בצבא או שהם לפני גיוס.
ד"א, שמוליק עצמו העיד בראיונות שהרעיון לסרט הבשיל באמצע 2006 אז לא מובן לי כיצד הגעת למסקנה שהעבודה על הסרט החלה לפני בופור וואלס עם באשיר (שעשייתו נמשכה מעל ארבע שנים).
בכל מקרה אני אקח את המלצתך לראות את הסרט שוב בתנאי צפייה ראויים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "מהבוץ של לבנון לשטיח האדום בונציה"
מצטער לבאס את האשכול.
אתמול ראיתי את הסרט בפעם הראשונה.
הסרט מדייק מאד ומעביר נכון ויפה את האווירה בתוך הטנק.
נכון שהטנק מרווח מידי (בשביל שיהיה אפשר להציג מחוות גופניות).
ונכון שהם בלי ג'נטקסים (כדי שנוכל לראות העוויות ותנודות ראש).
ונכון שהצלב לא דומה לצלב נאטו משופר משופר (מי שזקוק להסברים למה יש כאלו בשפע: לא צריך לבלבל את מי שמעולם לא היה בתוך טנק בין צלב ארטישוק, לצלב יום, לעיגול זוהר, לשדה רחב, שדה צר וצר מאד).
אבל, האווירה!
המתח הפנימי.
החי"רניקים שזורקים עליך.
החיל אוויר שזורקים עליך ועל החי"ר.
שניהם שאין להם מושג מה אתה ומי אתה ומה אתה מסוגל לעשות.
זה שאתה בכלל לא יודע איפה אתה.
התחמושת שמפוזרת ועוד רגע לוקחת אותך בפיצוץ שהגיהנום יהיה קטן לידו.
ההידראולי שמשמיע את הצרחות שלו ונוזל מסביב ועליך ומצטבר בריצפת תחתית.
הרצון לעשן מול הפחד להתלקח.
כשאתה קולט שהמכונה שלך כבר לא שווה כלום.
כשאתה קולט שאנשי הצוות שאיתך לא שווים כלום.
כשאתה קולט שאתה לא שווה כלום.
כשאתה קולט שהאוייב לוחם יותר טוב ממך ושהטנק לא עמיד בפניו.
כשאתה מתחיל לירות ולא איכפת לך במי אתה פוגע.
כשאתה מגלה במי פגעת.
ואז מפסיק לירות כי גילית במי אתה פוגע.
כשאתה רק רוצה הביתה.
כששמוליק מעוז עבד על התסריט והתחיל את ההפקה הוא כתב כמה תגובות בפורום ודיברנו.
היה לו מאד חשוב להקפיד על האותנטיות.
אני זוכר שדיברנו ברמת הפאוצ'ים של אפוד הגליל והשיפצורים של הM14 והמנשא של הקשר.
ממש שמחתי לראות בסרט את ההקפדה על הפרטים הקטנים הללו.
כמה הארות על ההערות שהועלו כאן:
למה לקצינים אין דרגות? כי הם רצים לחיות!
קצין עם דרגה על הכותפת הוא מטרה לצלפים.
התגובות של החיילים אכן מוקצנות.
יש תחושות שהתרחשו בחמישה ימים להעביר במשך פחות משעתיים.
אתם רוצים לראות כל פלוץ וכל נשימה?
צפו באקווריום או בחלון ולא בקולנוע.
המדף הסגור זו תקלה מבצעית, אבל נקודת חוזק אומנותית!
זה חלק מהעניין של "אני בתוך הטנק ואני מנותק מכל החרא שהולך בחוץ"
עד שהחרא נכנס פנימה.
היציאה החוצה מהטנק בסוף הסרט היא אקט אומנותי מאד חזק.
הלוואי שלא היו נותנים פקודות להכניס פגזים במנוע ששל מכוניות!
הלוואי שלא היו מפנים גופות ופצועים בטנקים!
לא יודע לגבי שבויים. לא יצא לי.
טנקיסט שלא שמע בקשר את המשפט "תוריד ממני את הצלב" או "אתה לוֹזר עלי" כנראה שלא היה בלבנון.
מי שכתב כאן למעלה ש"טנק לא מטפטף כמו שרואים בסרט" כנראה שלא היה בשוט או במרכבה 1 ו-2 מעולם.
אני לא סגור על מה שקורה במגחים אבל השוטים והמרכבות 1ו-2 (בייחוד אחרי שנדפקו קצת) יכולים לקלח אותך ב5500.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 86 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "עוד כמה אלפי פחדים שאותם לא..."
אני אמרתי כבר שאני מוותר למר מעוז על הדיוק הטכני ולו בגלל שהתרגום של העולם השריונאי לשפה קולנועית מציב המון מגבלות וקשיים.
בתחום הזה אני גם מקבל את העובדה שהאומנות קודמת לריאליזם אם ככה החליט הבמאי, כלומר שאם הוא מעוניין להציג את הטנק כמבודד לגמרי מן העולם החיצון (לדוגמא כאנלוגיה בכלל למאבק בין כמה דחפים ותחושות בתוך נפשו שלו בזמן המלחמה או כי זה הכרחי כדי להעביר את תחשות הקלסטרופוביה או הפער בין מה שקורה בפנים למה שקורה בחוץ) אז הצוות יילחם עם מדפים סגורים כל הסרט. מקובל עליי ואין לי מה לבקר אותו - סרט שלו.
אבל לא כאן טמונה הבעיה שלי עם הסרט אלא עם הנרטיב הפוסט ציוני המתנצל שלו שנותן הצגה ממש חד צדדית, מוקצנת וסטריאוטיפית של המציאות במזה"ת (עפ"י סטנדרטים של האנטי-ציוניים, האנטישמים החדשים) ועם הדימויים, הדיאלוגים והעריכה שמשרתים את השקפות העולם האלו.
הסרט עושה שירות רע למדינת ישראל, לאזרחיה ולחייליה וממש לא בצדק.
תוסיף לזה ראיון עם הבמאי לרגל זכייתו בפרס כלשהו באחד מעיתוני סוף השבוע ממנו בכלל משתמע שהבחור קפץ על עגלת סרטי לבנון וטרנד ה-"בוכים ויורים" ותבין למה אני סולד כל כך מהסרט הזה.
בתגובה להודעה מספר 87 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "אני אמרתי כבר שאני מוותר למר..."
חפש את האשכולות בפורום מתקופת ראשית ההפקה (כנראה בתקופה שבין יוני לאוקטובר 2005 וגם שנה קודם) ותגלה שאף אחד לא הצטרף לשום טרנד.
וואלס עם באשיר לא היה בכלל ו"בופור" היה כתבה בעיתון.
(אם לדייק בעובדות ולמען הגילוי הנאות, הספר "אם יש גן עדן" [לא הסרט "בופור"] היה כבר מוכר לאנשים בודדים, כולל למנהלי הפורום הזה אבל עדיין "ספר לבן". גם על וואלס עם באשיר ידענו איזה שבב)
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "חפש את האשכולות בפורום מתקופת..."
ביססתי את דבריי על מה שנכתב בראיון איתו בידיעות אחרונות בתקופת החגים לפני כחצי שנה מעט אחרי שהסרט זכה בפרס באחד מהפסטיבלים באירופה. תקרא את הכתבה הרלוונטית ותיקח ממנה מה שאתה רוצה - אותי היא הובילה למסקנות שכבר כתבתי כאן.
בתגובה להודעה מספר 90 שנכתבה על ידי lior432 שמתחילה ב "ומה עושה שירות טוב למדינת..."
אומנות מגוייסת היא עלובה גם כשהיא משרתת לאומנות בשקל וגם כשהיא משרתת רעיונות פוליטיים אנטי-לאומיים. הבעיה שלי פה היא לא הדעה של היוצר אלא הפוליטיזציה הבוטה של היצירה.
בוא נאמר של"לבנון" יש הרבה יותר מן המשותף עם סרטי ג'ון וויין המגוחכים של שנות השישים בזמן ש"וואלס עם באשיר", שהוא ממש לא סרט פטריוטי, מתקשר אצלי לסרטים אנטי מלחמתיים קלאסיים של הקולנוע האמריקאי כמו אפוקליפסה עכשיו ופלאטון - זה מאוד מחמיא לדעתי ל"וואלס עם..." שאלו האסוציאציות שהוא מעורר וכנראה שזה נובע מהבחירות האומנותיות של היוצר/ים. הבעיה היא משקל המסר הפוליטי בתוך הסרט ולא מיקומו על הקשת הפוליטית מה שהופך את "לבנון" לסרט שמדיף ריח של חומר תעמולתי.
כנראה שאני לא מדמיין כי מעיון בתגובות פה באשכול כמעט כל מי שצפה בסרט מרגיש ככה.
ד"א, הסרט היחיד שאני מכיר שהופק ע"י דו"צ הוא "שתי אצבעות מצידון" ואת האמת? הוא חף מפוליטיקה כי הוא מנסה להסביר לציבור את הדילמות של הצבא ולא של המערכת הפוליטית בניגוד לסרט של שמוליק מעוז שמאחד בין השניים.
בסך הכל "שתי אצבעות" מצייר תמונה הרבה יותר אמינה ומציאותית (מעבר לאי דיוקים טכניים שגם הוא משופע בהם) מאשר המצג שיוצר "לבנון".
נערך לאחרונה ע"י Elad E בתאריך 17-03-2010 בשעה 03:29.
בתגובה להודעה מספר 99 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "תקרא את מה שכתבתי באשכול הזה,..."
חיפשתי וחיפשתי בהודעות שלך ולא מצאתי שום סימוכין לפוליטיזציה של הסרט. הדוגמא הקונקרטית היחידה שנתת היתה לגבי סצינת הקצין והאיכר. יש יראו בזה רצח, יש ייראו בזה המתת חסד ובכל מקרה, קצינים מהסוג הזה יצא לי דווקא לראות.
שוב פעם- אתה טוען שהסרט פוליטי- אנא ממך- הסבר את עמדתך על ידי דוגמאות מהסרט.
קודם כל בחרת להתייחס רק למוטיב אחד, בעיניי גם שאר המוטיבים שציינתי הם בעלי אופי פוליטי אבל לא חסרים נוספים:
*חייל קורע מאישה לבנונית את בגדיה הבוערים. אם זה לא דימוי מספיק ברור על דעתו של היוצר לגבי התערבות צה"ל במלחמת האזרחים בלבנון אז אני לא יודע מה כן.
*שוטים ארוכים מאוד על גופות של אזרחים, חיות משק מתות, מבנים הרוסים, ילדים בוכים, זקנים זועמים...עוד לא ראיתי סרט מלחמה שהתעקבו בו כל כך על הנזק הסביבתי ועל הצגה פלסטית של אזרחים הרוגים/פצועים. האסוציאציה המיידית שלי היא פאליווד.
*התותחן רואה קלוז אפים של פרצופים שיוצרים הזדהות מיידית אבל את החיילים שנהרגים בחוץ אנחנו לא מכירים בכלל...לא ברור שיש פה דה-הומניזציה של החיילים? היחיד שאנחנו זוכים להכיר ממש הוא הקצין הסדיסט שמייצג את המשמעת וההיררכיה שכמובן מנוגדות לעולמם החופשי והאוטופי של אנשי הטנק.
ד"א, אני חושב שעצם כך שהקרן שהפיקה את הסרט טוענת שהוא פוליטי זה מספיק אבל הבעיה שלי היא לא הפוליטיקה, יש פוליטיקה בכל יצירת אומנות שעוסקת במלחמה הבעיה שלי היא הדימויים הפשטניים בסרט שפונים למכנה הנמוך ביותר ומשרתים את אלו הטוענים שכל מי ששירת בצה"ל קוצר איברים של פלסטינאים חפים מפשע, שמנהיגי ישראל שומעים מוזיקה קלאסית ורוצחים ילדים, שמשווה בין הגנה לגיטימית עפ"י החוק הבינלאומי לבין מעשי הזוועה שהנאצים עוללו וכו'.
לך אולי האג'נדה הזאת לא קופצת מול העיניים מיידית אבל אני בטוח שאם אקרין אותו לקרובי משפחתי שחיים באירופה הסרט ישר יתחבר להם לטענות הקהילה המוסלמית והשמאל הרדיקלי שהם שומעים ללא הרף בטלוויזיה ושואלים אותי עליהן ברצינות כאשר אנו נפגשים וכשעל הסרט חתומים ישראלים (כולל קרן שממומנת ע"י המדינה) שעוד טוענים שהוא מבוסס על מקרים אמיתיים אז הדבר משחק לרעתנו בזירה ההסברתית.
בכל מקרה אם לא התרצת אני מתכנן לצפות בסרט שנית בסופ"ש עם שני בני משפחה שריונרים שלא צפו בו עדיין ולהזכר בכל הסצנות והמוטיבים שהפריעו לי.
ושוב- מה פוליטי בכך? אלו זיכרונות אישיים של יוצר הסרט. אתה קורא לו שקרן? אתה טוען שהוא הראה סצינות שלא היו ולא נבראו? אתה טוען שלא נהרגו אזרחים במלחמת לבנון? אתה טוען שלא היו חיות משקת מתות? אתה טוען שלא היה הרס סביבתי? או שבעצם אתה טוען שליוצר הסרט אסור היה להראות את כל אלו כי זה לא מלבש טוב על הדימוי העצמי של חלק מהצופים?
כל הסרט מסתובב סביב חיילים בתוך טנק- על איזה דה-הומניזציה אתה מדבר? הלוא כל הסרט מסתובב סביב דמויותיהם וסביב תחושותיהם, מה יותר הומני מזה?
מילא ביקרות על משחק, על תפאורה, על תסריט, על צילום...אבל להגדיר את הסרט הזה כפוליטי?
הסרט הוא סרט פוליטי, זו אקסיומה - המפיקים שלו הכריזו על כך והוא אומץ ע"י הפוסט ציונים (תבדוק מה אומרים עליו בפורומים שמאוכלסים באנשי פרופיל חדש).
יש פוליטי שמראה חייל שחוקר את עברו במלחמת לבנון, נתקף רגשות אשם על כך שאולי הרים תאורות לטובת מבצעי טבח סברה ושתילה ואפילו משווה את המעמד לשואה שהוריו עברו אך עושה את זה ממקום של חשבון נפש לא מהלקאה עצמית ויש פוליטי שמשתמש בכל הקלישאות הכי לעוסות בסגנון מוחמד א-דורא ובפופוליזם (כן, קולנוען שצריך להציג שוט של חצי דקה על חמור גוסס/ילד בוכה כדי להעביר את המסר שמלחמה זה חרא צריך להחליף את התסריטאי שלו מיד).
הטון של הסרט פשוט מוקצן מדי לטעמי (למשל, התותחן שלא מסוגל לירות).
כנראה אתה לא חולק את אותה דעה, בשבילך זה בסך הכל סרט על 4 אנשים בטנק, סבבה מצדי.
לא, התייחסתי ל"וולאס עם באשיר", סרט שהוא פוליטי מאוד מצד אחד אבל כל הפן של ההתבוננות העצמית בו מוגבל לדמות הגיבור, הוא לא מסתיר את ילדי ה-RPG ולא מנסה לגרום לשלב הראשון של הלחימה להראות כמו גרוזני מודל 1994.
אוקיי , שאלתי כי מי שהניר לפלנגות בזמן הטבח היתה מח' המרגמות של הגד' ששירתתי בו, ואני זוכר שמ''מ המרגמות העיד בוועדת כהן.
כמובן שהוא לא ידע שהוא מניר למבצעי טבח.
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
חייל עומד ליד אישה שלפני רגע בעלה ובתה נהרגו
החייל מנסה להרגיע את האשה אבל גם לבצע את המשימה שלו ולא לההרג
החלוק של האישה נדלק ומתחיל לבעור
החייל מציל אותה ותולש את החלוק
האישה מיסכנה
החייל אומלל ולא ממש יודע מה לעשות
גם שאר החיילים בסביבה
מצד אחד האישה יפה והם בחורים צעירים והעירום מושך את העין
מצד שני היא מסכנה והם מלאים רחמים כלפיה
החייל עוטף את האישה בבד מתוך ערימת סמרטוטים ברחוב
אף אחד לא עושה שום רע לאישה
שום רע, חוץ מלהרוס לה את הבית ולהרוג לה את הבת והבעל ולשרוף את הבגדים
לתותחן לא הייתה ברירה: בבית היו מחבלים שהחזיקו במשפחה הזו כבני ערובה וגם ירו על הכח שלו.
הוא לא רצה לירות ולא היה מסוגל לירות.
אבל, בסוף כשירה הוא הרס את הדירה והרג את המחבלים, אבל גם את הבעל והילדה.
כשהצנחנים נכנסים לדירה הוא שומע בקשר "וגופה של ילדה קטנה".
יכול להיות שבצבא האידיאלי שאתה רוצה להנהיג התותחן בן דמותך היה יורה בלי לחשוב פעמיים פגז שהיה מפיל את הבניין ולא רק הורס את הדירה והחייל היה אונס את האישה הערומה וגם מצרף את החבר'ה לאונס קבוצתי בלי שום התלבטויות.
בצבא שבו אני שירתתי וזה שמוצג בסרט (וגם זה שאני שמח לומר שעדיין הוא צה"ל) הדברים קורים בדיוק כמו בסרט.
בהרבה מאד צבאות אחרים שנלחמים היום במתאר שדומה ללחימה של ישראל בלבנון ב82 (ולמה שקרה מאז) אונס, ירי ללא הבחנה ורצח של אזרחים הן תופעות מקובלות.
שאר הטענות שלך:
התמקדות בפרצופים של האוייב, בהרוגי האוייב, בתמונות הזוועה וההרס בעוד שלחיילי הכח האחרים אין שם או פרצוף (חוץ ממפקד הכח הסאדיסט) - אם היית פעם חלק מכח לוחם היית יודע שזה כך.
העיניים תמיד נמשכות אל מה שמעניין: אל ההתרחשות (אל תנועת ועמדות כוחותינו שזה לא משהו שציינת שהתותחן מתמקד בו למרות שבחלק ניכר מהסרט זה מה שקורה), אל פרצוי האזרחי ואל המוזר הזוועתי והביזארי. אגב, זה שהעיניים נמשכות אל מה שמעניין זו נקודת תורפה מבצעית חמורה! לוחם שמסתכל על מה שמעניין לא מסתכל על מה שמסכן אותו. הוא לא מחפש את הצלף או המטען ולא יגלה את הטיל בזמן. אני מח לומר שאני חי בזכות האפשרות לגרום לעצמי ברגע שנכנסי ללחימה להתנתק מהתמקדות ב"מעניין".
שם או פרצוף לכח החי"ר? הרי זה כל העניין! זורקים אותך להיות אורגני בתוך כח. מגיע אליך אל הטנק הקצין שלהם. נותן לך תדריך עד כמה שאתה חשוב ואורגני בתוך המחלקה/ פלוגה/ WHAT EVER שלו ושאתה מבחינתו בשר מבשרם ובלה בלה. ואח"כ אתה רואה אותם במשך ימים רק דרך הכוונות והאפיסקופים. מדבר איתם רק בקשר. לפעמים אתה רואה אותם אוכלים אוכל חם, שותים קפה או קולה ופותח עוד מנת קרב ושותה את המים של התירס.
האדם היחיד מתוך כח החי"ר שיש לך מערכת יחסים איתו הוא מפקד הכח ששוב מגיע אל הטנק, נכנס פנימה תוך כדי שהוא לוחץ על איזה משבת בחוסר הבנה משווע, עושה עליך מניפולציות רגשיות בסגנון "איך קוראים לך" ו"מאיפה בארץ אתה" ואפילו "תביא סיגריה" ואז הוא שוב מספר כמה אתה חלק חשוב בכח שלו. כבר אמרנו שבגלל שלא היית בסיטואציות האלו אין לך שמץ של מושג?
סופחתי עם טנק/ים אל כוחות שונים ומשונים לתקופות שבין יומיים לחמישה וחצי חודשים. בד"כ לא יוצא לפגוש את חיילי הכח שאליו מוצמדים. אתה רוצה שנזכור פרצופים ושמות? מכירים שמות בעיקר של המפקדים. אחרי חודש וחצי-חודשיים מתחילים להכיר גם חלק מהחיילים. את הפרצופים מכירים עם העיגול הזה מסביב לראש. נו, איך קוראים לזה? אה! קסדה!
האנשים שאני מכיר וזוכר היטב מבין הכוחות שאליהם סופחתי אלו רק האנשים שהיתה לי איתם היכרות מוקדמת.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 107 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "חייל עומד ליד אישה שלפני רגע..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי יוסיפון
יכול להיות שבצבא האידיאלי שאתה רוצה להנהיג התותחן בן דמותך היה יורה בלי לחשוב פעמיים פגז שהיה מפיל את הבניין ולא רק הורס את הדירה והחייל היה אונס את האישה הערומה וגם מצרף את החבר'ה לאונס קבוצתי בלי שום התלבטויות.
בצבא שבו אני שירתתי וזה שמוצג בסרט (וגם זה שאני שמח לומר שעדיין הוא צה"ל) הדברים קורים בדיוק כמו בסרט.
בהרבה מאד צבאות אחרים שנלחמים היום במתאר שדומה ללחימה של ישראל בלבנון ב82 (ולמה שקרה מאז) אונס, ירי ללא הבחנה ורצח של אזרחים הן תופעות מקובלות.