ברוכים הבאים לקורס הלטינית של פרש
מאת ברוך מוסטקיס
כבר זמן רב שאני מתכנן להתחיל את הפרויקט (השאפתני) הזה, אך העצלנות תקפה אותי..
נקווה שילך טוב.
שימו לב: בקורס הזה נעשה שימוש נרחב בתווי כיווניות מיוחדים המשמשים להצגה נאותה של טקסט המשלב אותיות עבריות, לטיניות וסימני פיסוק
עם זאת, נראה כי הדפדפן הנפוץ, אינטרנט אקספלורר, כושל בפענוחם ומציג במקומם ריבועים שלעתים קרובות הורסים את התצוגה. לעומתו, כל דפדפןנורמליאחר מסתדר ללא שום בעיות עם אותם תווים מיוחדים, כך שאם אתם עדיין תקועים עם הדפדפן הנ״ל הידוע לשמצה, הרי לכם עוד סיבה להחליף אותו מהר.
דוגמא:
זהירות - ספויילר!
באינטרנט אקספלורר (גרסא 8):
ובדפדפן נורמלי (אופרה):
שימו לב 2: מדי פעם אני עורך את השיעורים, מוסיף פה, מתקן שם, אבל לרוב אלו שינויים מינוריים.
ניתן לראות את תאריך העריכה האחרונה (אם קיימות בכלל) בתחתית ההודעה של השיעור, ממש מעל לכפתורים (כיתוב בנוסח: "נערך לאחרונה ע״י ShoobyD בתאריך dd-mm-yyyy בשעה hh:mm.").
שימו לב 3: קטעי הקריאה והטבלאות בקורס נכתבים בקוד [TEX]\LaTeX[/TEX]. האתר עבר, נכון לעכשיו, להשתמש בספרייה MathJax שמרנדרת את הקוד ל־HTML מעוצב (במקום תמונות כבעבר).
הספרייה עובדת דרך דפדפן הגולש באמצעות JavaScript, כך שאם מישהו חוסם סקריפטים בדפדפן שלו, הוא צריך לשחרר פה את החסימה כדי לראות את הקטעים.
בעקבות הפרסום ב־"ידיעות אחרונות" נזכרתי שלא התחשבתי בגולשים שאינם רשומים (שעץ התגובות לא תמיד מופיע אצלם, תלוי בעומס על האתר), ולכן אני מוסיף עכשיו "תוכן עניינים" לניווט קל לכל השיעורים.
כמו־כן בכל שיעור אוסיף קישורים לשיעור שלפניו ולשיעור שאחריו.
הקורס בנוי במתכונת ספרי קורס הלטינית של אוקספורד – Oxford Latin Course מאת Maurice Balme ו־James Morwood (דוגמית של הספר הראשון בגוגל־Books)
למרות שהספרים הם באנגלית אני אשתדל לתבל פה ושם בהקשרים גם לעברית.
הקורס סובב אחר סיפור חייו של המשורר הרומי הורטיוס, שמו המלא היה קווינטוס הורטיוס פלאקוס, אבל במהלך הקורס פשוט נקרא לו קווינטוס. למרות שהיה בנו של עבד משוחרר, הוא הפך בסופו של דבר, בזכות אביו שדאג לכך שיזכה לחינוך הטוב ביותר, לאחד המשוררים החשובים ברומא, ואף לידיד של אוגוסטוס קיסר.
הורטיוס נבחר להיות מרכז הקורס משתי סיבות עיקריות: האחת, שהוא מרבה לתת פרטים ולספר על עצמו בשירתו, והשנייה היא שהוא חי באחת התקופות המרתקות ביותר בהיסטוריה הרומית. בתקופתו הוא היה עד להתנקשות ביוליוס קיסר, הריסת הרפובליקה הישנה והקמת האימפריה.
הסיפור מסופר בלטינית, שפת הרומאים. היא דוברה לאורך כל האימפריה הרומית, אשר השתרעה החל מסוריה במזרח ועד לבריטניה בצפון. לטינית נמנית בתוך משפחה גדולה מאד של שפות (הודו־אירופאיות), שאליה אנגלית, וכמעט כל השפות האירופאיות, משתייכות גם, וכמו־כן גם הינדית (הודית) ופרסית. אנגלו־סקסונית (אנגלית עתיקה), שהאנגלית המודרנית היא צאצאית ישירה שלה, היא קרובה רק במעט ללטינית ולא ממש דומה לה, אך עם זאת, כחצי מהמילים באנגלית המודרנית הן לא ממקור אנגלו־סקסוני, אלא שאולות מלטינית. חלק מאותם מילים קשה להבין לעומק ללא רקע כלשהו בלטינית, ידע בלטינית עוזר בסופו של דבר גם לאיית ולהבין אנגלית טוב יותר. באופן דומה, בזמן קריאה בלטינית, המשמעות של הרבה מילים לטיניות, אשר מהן מילים אנגליות נבעו, ברורה יחסית מיד.
סיבה אחת טובה, אם כן, ללמידת לטינית היא שידע בלטינית ישפר את הבנת האנגלית. היא גם מסייעת כמובן בלמידת שפות זרות אחרות, כגון איטלקית, ספרדית וצרפתית שהן צאצאיות ישירות של לטינית ועל כן יש להן הרבה מאפיינים דומים. מעל הכל, ההיסטוריה והספרות הרומאית מעניינות לכשעצמן והן עדיין חשובות לנו. התרבות שלנו נובעת משלהם, וניתן לראות את ההשפעה שלה במגוון תחומי החיים. זה אולי מפליא לגלות, שלמרות ההבדל העצום בין אורח חייהם לשלנו, יש הרבה קווי דמיון, יש לנו ככל הנראה יותר במשותף עם רומאי מתקופת הורטיוס מאשר אדם אנגלי מימי־הביניים.
בלימוד שפה זרה כלשהי זה הכרחי לדעת לבטאה בצורה נכונה.
לטינית, כידוע, כבר איננה שפה מדוברת והתפתחו כל מיני צורות הגייה לשפה – כגון: הגייה כנסייתית/איטלקית, הגייה אנגלית, הגייה גרמנית וכו׳.
בעבר נהגו ללמד בארץ את ההגייה הגרמנית (מהסיבה הפשוטה שרוב המורים היו יוצאי גרמניה..), שלפיה, לדוגמא, האות c נהגת כצד״י לפני התנועות/דיפתונגים e,i,y,ae,oe, וככ״ף דגושה לפני אותיות אחרות. כיום נוהגים ללמד את ה"הגייה הקלאסית", שמאמינים שלפיה במקור העיצור נהגה תמיד כ־כ׳ דגושה, וכך ננהג גם אנחנו בקורס זה. לדוג׳, בעבר נהגו בארץ לקרוא לתפלץ חד־העין בשם "ציקלופ", אך כיום נהוג יותר לקרוא לו "קיקלופ".
אנקדוטה קטנה בהקשר זה מספרת על דיון בכנסת בשנותיה הראשונות של המדינה:
מנחם בגין (כך מסופר) הזכיר באחד מנאומיו את הנואם הרומי "ציצרו" (cicero).
תיקנו יוסף שפרינצק, יו״ר הכנסת דאז: "קוראים את שמו קיקרו" אמר.
– "תודה רבה לך, אדון שפרינקק", השיב בגין החריף.
לטינית בהגייתה הקלאסית נשמעת די דומה לאיטלקית מודרנית. רוב העיצורים נהגו בדומה לאנגלית כיום, אך התנועות היו כשל האיטלקית.
למעוניינים: הרחבה על הבדלי מסורות ההגייה של הלטינית ע״פ אזורים (הטבלה משתמשת בסימוני האלפבית הפונטי הבינלאומי – IPA).
עיצורים: c – נהגית כאמור תמיד כ־כ׳ דגושה. g – תמיד "קשה", נהגית כ־ג׳ (דגושה), זאת מלבד כשלאחריה מופיעה האות n, שאז הצירוף נהגה כ־ngn כמו במילה האנגלית hangnail, כך ש־magnus לדוגמא, נהגה mangnus. h – תמיד נשמעת, נהגית כאות ה׳. i – משמשת כעיצור וכתנועה, בדיוק כמו האות י׳ העברית, כך שלדוגמא המילה הלטינית iam, נהגית yam. q – תמיד לאחריה תבוא u, ונהגות ביחד כ־kw (כמו באנגלית, במילה quick לדוגמא). r – כ־ר׳ מתגלגלת, כמו באיטלקית, ספרדית, סקוטית ושלל שפות אחרות. תמיד נהגית, כך שבמילה sors, לדוגמא, גם ה־r וגם ה־s נהגות. s – תמיד "רכה", כהגיית ס׳, לעולם לא כהגיית ז׳. (להבדיל מאנגלית: rose) v – נהגית כ־ו׳ עיצורית בהגייתה המקורית (כ־w האנגלית), כך שלדוגמא המילה vidi נהגית weedee.
שאר האותיות – b, d, f, k, l, m, n, p, t, x, z – נהגות כבאנגלית.
העיצור j נכנס ללטינית בתקופה די מאוחרת (הרנסאנס), כדי לסמל את י׳ העיצורית (julius=יוליוס) וכך נוצרה הפרדה בין j ו־i, עיצור ותנועה. אותו הדבר לגבי u ו־v שהופרדו, בתחילה v שימשה לשתי התפקידים.
במקרה של כפל עיצורים, כגון ille, הם נהגים כמכפל, משמע נהגים ביחד למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל, בדוגמא שלנו כאילו נכתב il-le. מכפל בלטינית יכול גם לשנות משמעות, לדוג׳: anus משמעותו טבעת בעוד annus משמעותו שנה.
דיגרפים:
דיגרף הוא צמד אותיות המשמש לכתיבת צליל אחד. ch, ph ו־th – שלושתם צירופים המופיעים במילים ממקור יווני. נהגים בלטינית קלאסית כעיצורים מנושפים. ch כ־כ׳ מנושפת. מקביל ל־Х ("כי") היוונית. ph כ־פ׳ מנושפת. מקביל ל־Φ ("פי") היוונית. th כ־ת׳ מנושפת. מקביל ל־Θ ("תטא") היוונית.
(ביוונית קלאסית האותיות הנ״ל גם נהגו כעיצורים פוצצים מנושפים, ההגייה החוככת היא מאוחרת יותר)
תנועות:
לכל אחת מחמש התנועות יש צורה קצרה וארוכה: a – קצרה, כקמץ/פתח עברי בהגייה המודרנית (לחלופין, כהגיית המילה האנגלית cup ולהבדיל מ־cap) ā – כמו הקודמת, רק ארוכה, בערך כמו הגיית father. e – קצרה, כבמילה pet האנגלית. ē – ארוכה, כבמילה aim. i – קצרה, כב־dip. ī – ארוכה, כב־deep. o – קצרה, כב־pot. ō – ארוכה, כב־foal. u – קצרה, כב־put. ū – ארוכה, כב־fool.
כדי להקל על ההיגוי, לאורך כל הקורס נשתמש בקו־עליון (ā, ē, ī, ō, ū) לציון תנועות ארוכות, כל תנועה ללא אותו סימון היא קצרה (אלא אם תיפול טעות מצדי).
סימון הקו־העליון (בלע״ז מכונה "מקרון") לא היה קיים בלטינית הקלאסית, הוא אמצעי סיוע לימודי ומשמש בעיקר במילונים ובכתיבה אקדמית.
התנועות בלטינית הן קבועות, משמע a תמיד תישמע כמו ב־cup וכו׳.
דיפתונגים:
דיפתונג הוא רצף של שתי תנועות הנהגות יחד (למעשה מקרה פרטי של דיגרף) ae – נהגה כ־אַי, כמו במילה האנגלית high. au – נהגה כ־אַוּ, כבמילה האנגלית how. ei – נהגה כ־אֶי, כבמילה eight. eu – נהגה כ־אֶוּ. oe – נהגה כ־אוֹי, כב־boy. ui – נהגה כ־אוּי.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי Tallyco שמתחילה ב "אתה ציני אני מקווה....
השפה..."
אה... לא, אני לא דיברתי בציניות.
אני יודע שלטינית היא מקור השפות האנגלוסקסיות והספרדיות, אני פשוט יצאתי מתוך הנחה
שהקורס יעסוק בשפה מדוברת, ואולי לטינית היה שם קוד אלטרנטיבי לספרדית או שפה אחרת,
אבל עכשיו הבנתי שזה לטינית לטינית
האמת שאנגלית היא בעיקרה חלק מהשפות הגרמאניות, שהן ענף נפרד מהשפות הרומאניות (אלה שנבעו מלטינית) ושניהם שייכים לעץ הגדול של השפות ההודו-אירופאיות למרות זאת, האנגלית שאבה המון מילים מהלטינית, הרבה מתוכן דרך הצרפתית שהיא שפה רומאנית
Vītam nārrāmus Quīntī Horātī Flaccī. lēctor, attende et fābula gaudē.
אנו מספרים את סיפור חייו של קווינטוס הוראטיוס פלאקוס. קורא, שים לב ותהנה מהסיפור.
(אתם יכולים להבחין אילו מילים אנגליות נבעו מ־nārrāmus, attende ו־fābulā?)
זהירות - ספויילר!
תרגום המשפטים תחת התמונות:
Quīntus est puer Rōmānus. – קווינטוס הוא ילד רומאי.
Quīntus in Apūliā habitat; Apūlia est in Italiā. – קווינטוס גר באפוליה, אפוליה היא באיטליה.
Scintilla est fēmina Rōmāna; in casā labōrat. – סקינטילה הינה אשה רומאית, בבית עובדת.
Horātia puella Rōmāna est; in casā cēnat. – הוראטיה היא ילדה רומאית, בבית סועדת.
כפי שנאמר בחלק המבוא, חלק נכבד מהמילים באנגלית נגזרו מלטינית.
הידע שלכם באנגלית לעתים תכופות יסייע לכם להבין מידית משמעות של מילים לא ידועות בלטינית, ולהפך, הידע בלטינית יאפשר לכם לזהות את המשמעות של מילים קשות באנגלית.
למשל, מהמילה הלטינית habitat נגזרו מילים אנגליות כגון habitation, inhabit וכו׳, לכן ניתן לראות מיד שהמילה הלטינית משמעותה "שוכן", "גר". מהמילה הלטינית labōrat הגיעה המילה האנגלית labor וכו׳, לכן משמעות המילה הלטינית צריכה להיות "עובד".
Scintilla in casā labōrat; fessa est. Horātia in casam intrat; iēiūna est. sed cēna nōn parāta est. Scintilla festīnat et mox cēna est parāta.
‘ecce!’ inquit, ‘cēna est parāta.’ puella laeta est; ad mēnsam festīnat et avidē cēnat.
postrīdiē Scintilla ad tabernās ambulat. Horātia in casā labōrat. mox Scintilla redit et in casam intrat. ecce, parāta est cēna. Scintilla laeta est.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור: in casam – אל תוך הבית iēiūna – רעבה ecce! – הבט/הביטי! inquit – הוא/היא אמר/ה ad mēnsam – אל השולחן avidē – בתאוותנות, בגרגרנות postrīdiē – ביום המחרת ad tabernās – אל החנויות, לקניות redit – הוא/היא חוזר/ת
בלטינית אין אמצעי יידוע, כמו ה׳ הידיעה בעברית או המילה the באנגלית, ההבחנה בין יידוע לסתמי היא לפי ההקשר.
נושא המשפט לא תמיד מצוין במפורש בלטינית, בדומה לעברית (מלבד בזמן הווה) ובשונה מאנגלית, פעלים מוטים לפי הגוף, כך ש־labōrat בפני עצמו משמעותו "הוא/היא עובד/ת", כשם שבעברית "הלכתי" מהווה קיצור ל־"אני הלכתי".
בלטינית יש רק 'זמן דקדוקי' אחד להווה, בניגוד לאנגלית (..present simple, present progressive), לדוג׳ labōrat דלעיל יכול להתרגם לאנגלית גם כ־"he/she works" וגם כ־"he/she is working". ההבחנה היא לפי ההקשר.
הכותרות באיורים מדגימות שני סוגים בסיסיים של משפטים בהווה:
מישהו עושה משהו
לדוגמא: Scintilla labōrat – סקינטילה עובדת.
מקביל למשפט פועלי בעברית.
במשפטים מסוג זה הפועל (labōrat) מתאר את הפעולה שנעשתה, והנושא (Scintilla) אומר לנו מי ביצע אותה.
מישהו הוא משהו
לדוגמא: Horātia est puella – הוראטיה היא ילדה. Horātia fessa est – הוראטיה עייפה.
מקביל למשפט שמני בעברית.
במשפטים מהתבנית הזאת הפועל המיוחד (est) אינו מתאר פעולה אלא פשוט מצטרף לנושא (Horātia) להשלמת הביטוי "הוראטיה היא..", בהקבלה ל־is האנגלי וכתפקיד האוגד בעברית (הפועל "להיות").
כדי להשלים את המשפט נחוצה מילה או ביטוי משלים (בלעז נקרא subjective complement).
המשלים יכול להיות שם־עצם, כדוגמת puella, או תואר, כגון fessa.
אפוליה – חבל ארץ באיטליה, "העקב של המגף", ידועה גם בשם "פוליה". שם הורטיוס, גיבור סיפורנו, נולד.
שם אמו של הורטיוס אינו ידוע, אך בקורס הומצא לה השם 'סקינטילה', כמו־כן ניתנה לו אחות בשם 'הוראטיה'.
הורטיוס, אגב, הוא זה שטבע את האמרה "קארפה דיאם"="תפוס את היום"="seize the day".
באופן מלא במקור: "carpe diem, quam minimum crēdula posterō", ובעברית: "תפוס את היום, עם כמה שפחות אמון ביום המחרת".
הוא גם אמר: "dulce et decorum est pro patria mori", מילולית: "מתוק ויאה הוא המוות בעד ארץ אבות" (המקור ל־"טוב למות בעד ארצנו").
המילה הלטינית et (ו־.., גם) הינה המקור למילה "את" בשמן של חברות, שותפויות וכד׳. "אחמד את סלים"=="אחמד וסלים", או "לונדון את קירשנבאום"=="לונדון וקירשנבאום".
הצירוף NB הוא קיצור להוראה הלטינית "notā bene", בעברית: "שים לב היטב".
יש שטוענים שזהו המקור לקיצור העברי 'נ״ב', אך הן ביטוי לטיני זה והן הפירוש המקובל "נכתב בצדו" מתועדים עוד בתחילת המאה הקודמת כפירושם של ראשי־התיבות.
מעבר לכך, NB משמש כאמור כפתיח להערה חשובה, בכל מקום בטקסט, בעוד 'נ״ב' הוא מקבילה עברית ל־PS (שפירושו post scriptum = אחר־הכתיבה), כך שלא ברור איזה מבין הנ״ל הוא אטימולוגיה עממית.
Scintilla in casā labōrat; cēnam parat. fessa est. Horātia in viā cessat. Scintilla fīliam vocat. puella casam intrat et Scintillam iuvat; aquam in casam portat. Scintilla fīliam laudat.
cēna parāta est. Scintilla fīliam vocat et fābulam nārrat. Horātia fābulam laeta audit. mox Argus casam intrat. cēnam spectat; subitō eam rapit et dēvorat. Scintilla īrāta est; Argus in viam fugit. Scintilla aliam cēnam parat.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור: in casā – בבית cessat – הוא/היא מתמהמה/ת, מתבטל/ת audit – הוא/היא מקשיב/ה, מאזין/ה spectat – הוא/היא מתבונן/ת eam rapit – הוא/היא חוטף/ת אותה fugit – הוא/היא בורח/ת, נס/ה aliam – אחרת
כותרות התמונות לעיל מציגות סוג שלישי של תבנית משפטית, לדוג׳:
puella Scintillam salūtat. – הילדה מברכת לשלום את סקינטילה.
כאן הפועל salūtat הוא הנשוא, מתאר את הפעולה של המשפט; puella, נושא המשפט, מספר מי מבצע את הפעולה (במשפט פעיל), אך כדי להשלים את המשמעות אנו צריכים לדעת את מי הילדה מברכת לשלום: Scintillam. מה שנקרא בעברית, מושא המשפט (וליתר דיוק, מושא ישיר).
שימו לב שנושא המשפט מסתיים ב־-a, בעוד סיומת המושא הישיר הינה -am. כך ש:
Horātia Scintillam iuvat. – "הוראטיה עוזרת את סקינטילה".. Scintilla fīliam vocat. – "סקינטילה קוראת את בתה"..
הרבה מהפעלים בעברית בעלי מושא עקיף, בלטינית מקבלים מושא ישיר.
המצב דומה לאנגלית, "I call him", "He helps me" – מושא ישיר, לעומת העברית: "אני קורא לו", "הוא עוזר לי" – מושא עקיף.
יחסה הינה הטיה של שם־עצם, כינוי־גוף, תואר, על־פי תפקידם במשפט, בעברית אין ממש יחסות, המילה "כלב" יכולה לשמש כנושא "הכלב אכל לי את המחברת", או כמושא ישיר "ליטפתי את הכלב" וכו׳.
היחסה אולי היחידה הקיימת בעברית היא ה׳ המגמה, "נסענו לצפון" ← "נסענו צפונה".
בלטינית ישנם 7 יחסות, שמתוכן למדנו 2 עד עכשיו (נומינטיבוס ואקוזטיבוס).
למעשה יחסת הנומינטיבוס משמשת לא רק לנושא, אלא גם לנשוא במקבילה של משפט שמני עברי (ראו בשיעור שעבר), כלומר הביטוי המשלים במשפט עם הפועל "להיות" גם הוא יבוא ביחסת הנומינטיבוס, כדוגמת: Horātia est puella ("הוראטיה היא ילדה", "הוראטיה" ו־"ילדה" הם בנומינטיבוס).
גם האקוזטיבוס אינו משמש למושא הישיר בלבד, הוא מופיע גם בשמות־עצם המצטרפים למילות־יחס מסוימות, כדוגמת in casam דלעיל.
בלטינית, כמו בעברית, סדר המילים המשפט הוא מאד נזיל, תפקידי המילים נקבעות ע״פ היחסה בה הם נמצאים ולא ע״פ מיקומם במשפט, כך ש־fīliam laudat scintila משמעותו סקינטילה משבחת את הילדה, ולא ההפך.
השוו לעברית: "הילד אכל כריך", "כריך הילד אכל" וכו׳.
הסיומות -a ו־-am מתאימות לסט מסוים של שמות, השמות והתארים בלטינית מחולקים למספר "הטיות" או "מערכות נטייה", דקלנציות (declensions), של שמות עצם. לכל הטיה כזאת יש מבנה מיוחד לנטיות השם בה, לפי יחסות, מין או מספר.
הסיומות הנ״ל שייכות להטיה הראשונה, שאר ההטיות ילמדו בשיעורים הבאים.
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי yuvala2222 שמתחילה ב "נורא בפנים , אך איך נרשמים , או בכלל?"
ברוך הבא
השיעורים מתפרסמים פה באשכול כשמזדמן לי, אין רישום ממשי
אם אתה בכל זאת רוצה לקבל יידוע במייל כאשר מתפרסמות פה תגובות חדשות, אתה יכול להגדיר זאת בלינק הזה
יחסת הפנייה/הקריאה (vocativus), תילמד בעזר השם בשיעור הששי
הפועל המיוחד ire יילמד בשביעי, אך לשון ציווי (imperative) רק בשמיני
לייחסת המקום (locativus) יש עוד הרבה זמן, שיעור 19..
אני רציני אגב
עריכה: וכן, הקורס עומד להיות ארוך...
אפשר לשים לב שחלק מהדברים שהם מזכירים כבר נלמדו, כמו נומינטיבוס ואקוזטיבוס
...דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו
פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות
ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן
זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס...
_____________________________________
_________________________________________________
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה
postrīdiē Scintilla Quīntum vocat; mittit eum ad agrum. Quīntus cibum ad Flaccum portat; nam Flaccus diū in agrō labōrat et fessus est. puer ad agrum festīnat; Argum sēcum dūcit. mox Quīntus agrum intrat; Flaccum videt et vocat. Flaccus fīlium audit et ad eum ambulat; in terrā sedet et cibum cōnsūmit.
Quīntus domum nōn redit sed in agrō manet et Flaccum iuvat. olīvam ascendit et olīvās dēcutit. Flaccus olīvās colligit. subitō lāpsat Quīntus et ad terram cadit. Flaccus ānxius est et ad eum currit, sed Quīntus nōn saucius est; surgit et domum redit.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור: postrīdiē – למחרת diū – במשך הרבה זמן in agrō – בשדה sēcum – איתו, עמו in terrā – על האדמה domum – הביתה olīvam – על עץ הזית olīvās – את הזיתים dēcutit – הוא/היא מנער/ת מטה, מטלטל/ת מטה colligit – הוא/היא אוסף/ת lāpsat – הוא/היא מחליק/ה, מועד/ת saucius – פצוע surgit – הוא/היא קם/ה, מתרומם/ת
Quīntus domum redit et Scintillam salūtat; Argum in hortum dūcit et Horātiam vocat. Horātia in hortum festīnat; laeta est quod Quīntus adest.
Flaccus ab agrō redit; fessus est; in casā sedet et quiēscit. mox ‘Quintus’ inquit ‘puer bonus est. in agrō manet et mē iuvat.’ Scintilla laeta est, quod Flaccus puerum laudat. cēnam celeriter parat; ubi parāta est cēna, Horātiam et Quīntum in casam vocat. Quīntus laetus est quod cēna parāta est; in casam festīnat.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור השני: domum – הביתה hortum – גן, גינה quod – כיוון ש.. adest – נוכח, נמצא, ישנו, (הגיע) ab agrō – מהשדה quiēscit – הוא/היא נח/ה bonus – טוב mē – אותי (**ראו הערה למטה) celeriter – במהרה ubi – בתור מילת־חיבור: כאשר, בזמן ש.., היכן ש... | בתור מילת שאלה: איפה? היכן?
כזכור מהערות השיעור הקודם, שמות־עצם (ותארים) בלטינית מתפלגים למחלקות, "מערכות הטיה", הנקראות בלע״ז דקלנציות (declensions), אנו פשוט נקרא להם "הטיות", וכך נקטלגם: הטיה ראשונה, שנייה וכו׳.
הטיית שמות־העצם הראשונה, עם סיומת נומינטיבוס -a, עוקבים אחרי התבנית הבאה:
הבחינו בכך שישנם שני סוגים של שמות־עצם המסתיימים ב־-er; סוג אחד שומר את ה־e של הנומינטיבוס גם ביחסות אחרות, כדוגמת pu-er, puer-um; וסוג אחר המשמיט אותה, כדוגמת ag-er, agr-um.
נטיות הפועל
בשני השיעורים הראשונים, כמעט כל הפעלים הסתיימו ב־-at (כגון: par-at – הוא/היא מכין/ה); בשיעור זה אנו נתקלים בפעלים המסתיימים ב־-it (כגון: mitt-it – הוא/היא שולח/ת) וב־-et (כגון: videt – הוא/היא רואה).
גם הפעלים הלטיניים נופלים למחלקות שונות, הנקראות בלע״ז קוניוגציות (conjugations), אנו נקרא להם "נטיות", ואשר נפרדות זו מזו בסיומות שורשיהן:
נטייה ראשונה – שורש הפועל מסתיים ב־-a, כדוגמת para-t נטייה שנייה – שורש הפועל מסתיים ב־-e, כדוגמת mone-t נטייה שלישית – שורש הפועל מסתיים בעיצור, כדוגמת reg-it נטייה רביעית – שורש הפועל מסתיים ב־-i, כדוגמת audi-t
מין דקדוקי: זכר, נקבה וניטרלי (סתמי)
כידוע, לשמות־עצם בעברית יש מין, מגדר, זכר או נקבה (ולעתים שניהם). גם בלטינית לשמות־עצם יש מין.
מובן מאליו ש־fīlius (בן) הוא זכר בעוד fīlia (בת) היא נקבה מעצם המין הביולוגי; אך לעתים המין אינו כה ברור, לדוגמא cēna (ארוחה) היא נקבה ו־ager (שדה) הוא זכר, במקרה המין הלטיני של שתי המילים תואם את זה העברי, אך לא תמיד זה כך, לדוגמא casa היא נקבה בלטינית בעוד "בית" הוא זכר בעברית. יתרה מכך, חלק משמות־העצם בלטינית הם בעלי מין ניטרלי (סתמי), כלומר לא זכר ולא נקבה.
כמעט כל שמות־העצם במערכת ההטיה הראשונה, אלו בעלי סיומת נומינטיבוס -a (כמו puell-a), הם נקבה.
כל שמות־העצם בהטיה השנייה, בעלי סיומת נומינטיבוס -us (כמו colōn-us) ו־-er (כמו pu-er, ag-er), הם בזכר, אבל ישנם גם כמות לא מבוטלת של בעלי מין סתמי; אלה הם בעלי סיומת נומינטיבוס ואקוזטיבוס של -um, כדוגמת bell-um (מלחמה).
בקורס זה לא נשתמש בשמות־עצם בעלי מין ניטרלי באופן שוטף עד לשיעור העשירי, אך עליכם להיות מודעים לקיומם.
תארים
לכל תוארי־השם יש סיומות שונות בהתאם למין, זכר, נקבה או סתמי, ומשיעור זה והלאה הם מופיעים בחלק "אוצר המילים" עם כל שלושת המינים, לדוגמא:
סיומות היחסות השונות עבור תארים בזכר הם כשל colōn-us, אלו של נקבה כמו של puell-a, ואלו של מין סתמי הן כשל bell-um.
התאם התארים
"התאם" (בלע״ז agreement) הוא מונח בדקדוק, המתאר שינויים תחביריים של רכיבי משפט כדי שיתאימו אחד לשני.
תוארי־השם בלטינית תמיד מתואמים עם שמות־העצם שהם מתארים, כלומר הם בעלי אותה יחסה, אותו מין, ואותו מספר (יחיד/רבים), לדוגמא: puella bona, puer laetus, puellam fessam, puerum īrātum, bona cēna, bellum longum.
כך, puellam fessam, מילולית משמעותו "את הילדה את העייפה" (2 החלקים כמושא ישיר), וכשנגיע ליחסות אחרות ניווכח שגם בהם חייב להיות התאם.
בעברית, לדוגמא, קיים רק התאם במין ובמספר (ילדה שמחה, ילדים עייפים), ובאנגלית כמעט ולא קיים התאם, התואר happy יכול להתאים לכל מין ולכל מספר (happy girl, happy boys).
המשלים לאחר הפועל est גם הוא חייב תמיד להתאים לנושא, לדוגמא: puella laeta est, puer fessus est.
כמו שצוין בהערות השיעור הקודם, הרבה מהפעלים בעברית בעלי מושא עקיף, מקבלים מושא ישיר בלטינית. אמנם mē הלטיני פירושו "אותי", אך כשפלאקוס מעיד על קווינטוס שהוא "mē iuvat", התרגום לעברית הוא כמובן "עוזר לי" ולא "עוזר אותי". (השוו לאנגלית: "He helps me").
היוצאים מהכלל בהטיה הראשונה שהם ממין זכר הם בעיקר עיסוקים ומקצועות, כגון: nauta – מלח, ימאי; agricola – איכר, חקלאי.
למען האמת, גם להטיה השנייה יש קבוצה מעטה של חריגים שהם ממין נקבה, אלו הם בדר״כ שמות של אבני־חן, צמחים, עצים וכן מילים שאולות מיוונית. לדוגמא: fagus – עץ אשור (בלטינית הוא ממין נקבה).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "לימוד לטינית – קורס בלעדי לפרש"
הנה קישור לתוכנה בשם Latin Words, התוכנה מאפשרת לך לכתוב משפט ומנתחת אותו בשבילך מבחינה דקדוקית בנוסף לתרגום כל מלה לאנגלית. הייתי אומר שזה יותר למי שרוצה לנסות טקסטים יותר מורכבים ממה ששובי הביא עד עתה.
שלום ShoobyD,
לפני שאני אתחיל בכתיבת ההודעה, רק רציתי לציין כי אני אינני RP, אני אחיו, ואני משתמש בחשבונו באישור.
לענייננו:
אני רוצה להודות לך מכל ליבי על שפתחת את הנושא הזה.
זה שנים שרציתי להתחיל ללמוד את השפה המופלאה הזאת, ועד עכשיו לא ניתנה לי האפשרות או שפשוט לא היה לי רצון כל כך ללמוד עם חומר באנגלית (שאפשרי, אבל זה פשוט מצריך עוד הרבה יותר מאמץ).
כבר ביום הראשון שראיתי את הנושא הדפסתי את השיעור הראשון, והייתי מאושר בכל ליבי (ואני רציני לגמרי) כאשר סיימתי אותו.
לדאבוני, אני רואה כי לאחרונה (כבר יותר מחודשיים) שהנושא איננו מאוד פעיל, ואני מתחיל לחשוד כי מתכונת השיעורים לא תימשך עוד. רציתי לדעת האם ישנה סיבה לכך, שמא יש עומס (לימודים וכו') עליך, או שמא כי אין פעילות ממשית בנושא?
על כל מקרה, תדע שאני מעריך רבות את המאמצים האדירים שעשית פה, ואני גם רוצה שתדע שאני רק מאושר מלהמשיך וללמוד את השפה הזו.
תודות רבות,
עידו ארזי (החשבון הוא של שם אחי, תומר, כפי שהזכרתי).
תודה על המחמאות
אל דאגה, איני מתכוון לנטוש את הפרוייקט הזה, כבר התחלתי די מזמן לעבוד על השיעור הבא (הרביעי במספר), אבל לא יצא לי להמשיך אותו, אנסה להכריח את עצמי לעשות זאת סופסוף
תודה על המחמאות
אל דאגה, איני מתכוון לנטוש את הפרוייקט הזה, כבר התחלתי די מזמן לעבוד על השיעור הבא (הרביעי במספר), אבל לא יצא לי להמשיך אותו, אנסה להכריח את עצמי לעשות זאת סופסוף
אני שמח מאוד לשמוע.
תאמין לי שעם כל שיעור נוסף אני רק שמח יותר.
ואני לא צוחק.
cotīdiē ubi Flaccus ad agrum prōcēdit, Scintilla et Horātia ad fontem festīnant. magnās urnās portant. ubi ad fontem veniunt, multae fēminae iam adsunt. aliae aquam dūcunt, aliae urnās plēnās portant. Scintilla eās salūtat et diū colloquium cum amīcīs facit. Horātia cum puellīs lūdit. tandem Scintilla aquam dūcit et domum redit. Horātia quoque aquam dūcit et post Scintillam festīnat.
urna magna est; Horātia eam aegrē portat. subitō lāpsat; urna ad terram cadit; aqua in terram effluit. Horātia in terrā sedet; ‘heu, heu,’ inquit; ‘urna frācta est.’ Scintillam vocat; illa redit et ‘ō fīlia,’ inquit, ‘cūr in terrā sedēs? surge* et aliam urnam ā casā portā*.’ Horātia surgit; ad casam redit et aliam urnam ad fontem portat. aquam dūcit et domum festīnat.
ubi Horātia domum redit, Quīntus iam ad lūdum prōcēdit. lentē ambulat et saepe cōnsistit. Horātia festīnat et mox eum videt. ‘manē*, Quīnte,’ inquit. manet Quīntus; Horātia ad eum currit. ad lūdum ūnā prōcēdunt.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור: cotīdiē – כל יום fontem – המעיין urnās – כדי מים aliae...aliae – חלקן...ואחרות dūcunt – הם/הן שואבים/ות (**ראו הערה למטה) plēnās – מלאות colloquium...facit – הוא/היא מנהל/ת שיחה, משוחח/ת cum amīcīs – עם חברותיה lūdit – הוא/היא משחק/ת domum – הביתה quoque – גם כן post – אחרי aegrē – בקושי lāpsat – הוא/היא מחליק/ה effluit – הוא/היא זורם/ת החוצה (effluit = ex+fluit) heu, heu! – אוי ואבוי! (קריאת צער או כאב) frācta – שבורה (**ראו הערה למטה) ā casā – מהבית cōnsistit – הוא/היא עוצר/ת ūnā – כאחד, ביחד, בו־זמנית
* NB – שימו לב: surge (קום/קומי!), portā (שא/י!), manē (חכה/חכי!): פעלים אלו הם בצורת הציווי (אימפרטיבוס־imperativus), שהיא תבנית הפועל המשמשת לנתינת הוראות; צורה זו תוסבר, בעז״ה, במלואה בשיעור השמיני.
ubi cēna cōnfecta est, Flaccus in viam exit et ad tabernam ambulat. ubi tabernam intrat, multōs amīcōs videt. illī eum salūtant. Flaccus sedet et vīnum bibit.
amīcī colloquium diū faciunt; miserī sunt; multās querēlās faciunt. Seleucus ‘heu, heu,’ inquit; ‘diū nōn pluit; agrī siccī sunt.’ Chrȳsanthus ‘cibus cārus est,’ inquit; ‘colōnī miserī sunt, sed nēmō eōs iuvat.’ Philērus ‘duovirī’ inquit ‘colōnōs nōn cūrant.’ aliī aliās querēlās faciunt. sed Flaccus eōs nōn audit; fessus est; interdum dormit, interdum vīnum bibit. tandem surgit et domum redit.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור השני: cōnfecta – נסתיימה exit – הוא/היא יוצא/ת tabernam – מסבאה, פאב vīnum – יין colloquium faciunt – הם/הן מנהלים/ת שיחה, משוחחים/ות querēlās – תלונות, קובלנות, קיטורים pluit – יורד גשם (פועל מיוחד המופיע רק בגוף שלישי) siccī – יבשים cārus – יקר nēmō – אף־אחד (קיצור של: ne hemō – "לא איש", מקביל ל־“no man” האנגלי) duovirī – שופטי־שלום (duo+virī = "שני אנשים", שני שופטים הממונים על האזור, צורת חלוקת תחומי שיפוט ברומא העתיקה) aliī – אחרים interdum – לעתים, לפעמים domum – הביתה
מקרא: conjugations (קוניוגציות) – מחלקות נטיות הפועל שדובר עליהן בשיעור שעבר. decl. = declensions (דקלנציות) – הטיות שמות־העצם (ותארים) מאותו שיעור. 3rd person – גוף שלישי, עד עכשיו כל הפעלים שלמדנו היו בגוף שלישי, בשיעור הבא נמשיך עם שאר הגופים בעז״ה singularis – יחיד (אנגלית: singular) pluralis – רבים (אנגלית: singular) fem. = femininus – מין נקבה (אנגלית: feminine) masc. = masculinus – מין זכר (אנגלית: masculine)
מצטער שהטבלאות הן בלע״ז, חדי־העין יבחינו שאלו אינן תמונות שהעליתי, אלא טבלאות שנעשו בעזרת [TEX]\LaTeX[/TEX]
(ונכון לעכשיו ה־[TEX]\LaTeX[/TEX] באתר לא תומך בעברית.)
[עדכון: נכון לעכשיו האתר עבר להשתמש בספרייה MathJax שמרנדרת את הקוד ל־HTML מעוצב, במקום תמונות כבעבר]
הערה על 'ille' ו־'illa' ille (ההוא) ו־illa (ההיא) משמשים לעתים קרובות לציון החלפת נושא המשפט (subject), לדוג׳: Scintilla Horātiam vocat; illa accēdit.
סקינטילה קוראת להוראטיה; ההיא (כלומר הוראטיה) ניגשת.
נושא החלק הראשון הוא סקינטילה, נושא החלק השני – הוראטיה.
ל־dūcit יש מספר משמעויות – למשוך, להוביל, לשאוב. בשיעור שעבר קראנו על קווינטוס שהוביל (dūcit) את ארגוס הכלב איתו, בשיעור הזה קראנו על הנשים השואבות (dūcunt – ברבים) מים מן המעיין.
המילה הצרפתית douche שחדרה גם לעברית – "דוש"=מקלחת, באה מאותו שורש.
גם התואר "דוכס" הוא מאותו השורש, דוכס הוא המנהיג=המוביל של הדוכסות שתחת שליטתו.
ל־urnā (כד־מים) יש בלטינית מין נקבה, ולכן גם תוארי־השם בנקבה: "urnā frācta est" בכתה הוראטיה, frācta = שבורה.
Quīntus amīcum rogat: ‘cūr in agrō labōrās?’; amīcus respondet: ‘colōnum iuvō.’ – קווינטוס שואל את החבר: "מדוע אתה עובד בשדה?"; החבר עונה: "אני עוזר לאיכר".
Quīntus amīcōs rogat: ‘cūr in agrō labōrātis?’; amīcī respondent: ‘colōnōs iuvāmus.’ – קווינטוס שואל את החברים: "מדוע אתם עובדים בשדה?"; החברים עונים: "אנו עוזרים לאיכרים".
Scintilla Quīntum rogat: ‘cūr in terrā iacēs, Quīnte?’; Quīntus respondet: ‘in terrā iaceō, quod fessus sum.’ – סקינטילה שואלת את קווינטוס: "מדוע אתה שוכב על האדמה, קווינטוס?"; קווינטוס עונה: "אני שוכב על האדמה, כי עייף אנוכי".
Quīntus puellās rogat: ‘cūr in hortō sedētis, puellae?’; puellae respondent: ‘in hortō sedēmus, quod fessae sumus.’ – קווינטוס שואל את הילדות: "מדוע אתן יושבות בגינה, בנות?"; הבנות עונות: "אנו יושבות בגינה, כי עייפות אנו".
Quīntus Scintillam rogat: ‘quid facis?’; Scintilla respondet ‘cēnam parō.’ – קווינטוס שואל את סקינטילה: "מה את עושה?"; סקינטילה עונה: "אני מכינה ארוחת־ערב".
תוארי השם: ūnus, -a, -um – אחד duo, duae, duo – שניים trēs, tria – שלושה alius, alia, aliud – אחרים, נוספים bonus, -a, -um – טוב malus, -a, -um – רע
תוארי הפועל: statim – מיד; בבת־אחת
כינויי־גוף: quid? – מה?
מילות־יחס: cum + abl. – עם in + abl. – ב־.../בתוך; על per + acc. – בכל, לאורך כל abl. = ablativus – יחסת האבלטיבוס. הסברים להלן בחלק הדקדוק. acc. = accusativus – יחסת האקוזטיבוס אותה אנו כבר מכירים.
postrīdiē Flaccus et Scintilla māne surgunt; nam nūndinae sunt. Flauccus magnum saccum lānae portat; Scintilla olīvās et fīcōs in calathōs pōnit. Horātia in hortō sedet. mox Scintilla Horātiam vocat; ‘quid facis, Horātia?’ inquit; ‘parāta es? ad forum prōcēdimus.’ Horātia respondet: ‘parāta sum; veniō statim.’ Flaccus lānam portat, Scintilla olīvās, Horātia fīcōs; festīnant ad forum.
ubi ad forum adveniunt, multī virī et fēminae iam adsunt; per tōtum forum tabernae sunt. colōnī clāmant et mercēs suās laudant. aliī ūvās vendunt, aliī lānam, aliī fīcōs. Flaccus Scintillam et fīliam dūcit ad locum vacuum; tabernam ērigunt et mercēs expōnunt.
mox amīcus ad tabernam accēdit et Flaccum salūtat; lānam spectat. Flaccus ‘lāna bona est’ inquit ‘nec cāra. tōtum saccum tribus dēnāriīs vendō.’ amīcus ‘nimium rogās, Flacce,’ inquit; ‘duōs dēnāriōs dō.’ Flaccus concēdit et saccum trādit.
intereā fēmina ad Scintillam accēdit et ‘quantī’ rogat ‘olīvae sunt?’ illa respondet: ‘illās olīvās ūnō dēnāriō vendō.’ fēmina olīvās emit. alia fēmina accēdit et fīcōs diū spectat; Horātia rogat ‘cūr fīcōs sīc spectās?’ illa ‘illōs ficōs sīc spectō,’ inquit ‘quod malī sunt.’ Horātia īrāta est et respondet: ‘quid dīcis? malōs fīcōs nōn vendimus. fīcī bonī sunt.’ sed fēmina fīcōs nōn emit.
mox omnēs mercēs vendunt. Scintilla laeta est; ‘omnēs mercēs vendidimus.’ inquit; ‘iam ad tabernam piscātōriam prōcēdō.’
תרגום מילים/ביטויים בסיפור: postrīdiē – ביום המחרת māne – מוקדם nūndinae sunt – זהו "יום השוק" (**ראו הערה למטה) saccum lānae – שק של צמר fīcōs – תאנים calathōs – סלים forum – כיכר העיר, המרכז המסחרי tōtum – כל tabernae sunt – ישנם דוכנים mercēs suās – את מרכולתם ūvās – ענבים vendunt – (הם) מוכרים locum vacuum – מקום ריק ērigunt – (הם) מקימים expōnunt – (הם) מוציאים החוצה, מציגים cāra – יקרה tribus dēnāriīs – בעבור שלושה דינרים vendō – אני מוכר nimium – יותר מדי concēdit – (הוא) מסכים trādit – (הוא) מוסר intereā – בינתיים quantī? – כמה? ; בכמה? (זה עולה?) sīc – כך, ככה, בצורה כזו omnēs mercēs – את כל הסחורה vendidimus – מכרנו tabernam piscātōriam – דוכן הדגים
בניית מילים
לעתים קרובות ניתן לנחש משמעות מילים לטיניות ממילים אנגליות שנבעו מהן. התוכלו לזהות את משמעות המילים הבאות?
Scintilla Flaccum et fīliam ad tabernam piscātōriam dūcit.
Flaccus: quid facis, Scintilla? quō festīnās? piscēs cārī sunt. Scintilla: bonam cēnam emō. piscēs nōn valdē cārī sunt.
Flaccus ad tabernam accēdit et piscēs diū spectat.
Piscātor: quid facis? cūr piscēs sīc spectās? Flaccus: piscēs malī sunt, piscātor; olent. Piscātor: quid dīcis? nōn olent piscēs; bonī sunt. Scintilla: tacē, Flacce. piscēs nōn olent. piscātor, quantī sunt hī piscēs? Piscātor: illōs piscēs ūnō dēnāriō vendō. Horātia: nimium rogās, piscātor. Scintilla: tacē, Horātia. nōn nimium rogat. piscēs emō.
Scintilla ūnum dēnārium trādit et piscēs accipit.
Horātia: iam domum prōcēdimus? ego iēiūna sum. Scintilla: domum prōcēdimus. mox bene cēnābimus. Flaccus: bene cēnābimus, sed quam cāra erit illa cēna!
תרגום מילים/ביטויים במעשיה:
persōnae – אנשים, בני־אדם; דמויות (בסיפור) piscātor – דייג quō? – לאן? piscēs – דגים valdē – מאד olent – מדיפים ריח (בייחוד ריח רע), מסריחים tacē – שתוק, היה בשקט! (בלשון ציווי) quantī? – כמה? ; בכמה? (זה עולה?) hī – האלו nimium – יותר מדי trādit – (היא) מוסרת accipit – (היא) מקבלת domum – הביתה iēiūna – רעבה bene cēnābimus – נסעד היטב quam cāra – כמה יקרה! erit – יהיה/תהיה
פעלים בהווה, כל הגופים
בלטינית סיומות הפעלים משתנות כדי לומר לנו איזה גוף (אני, אתה, הוא, וכו׳) מבצע את הפעולה. באנגלית עתיקה המצב היה דומה, לדוגמא: I come (גוף ראשון), thou comest (גוף שני), he cometh (גוף שלישי).
בלטינית ישנם 3 גופים ביחיד: אני, את/ה, הוא/היא
ו־3 גופים ברבים: אנחנו, אתם/ן, הם/ן.
סיומות הגופים זהות בכל סוגי הפעלים (הקוניוגציות)
יחיד:
-ō אני
-s את/ה
-t הוא/היא
רבים:
-mus אנחנו
-tis אתם/ן
-nt הם/ן
סיומות אלה מצטרפות לשורש הפועל.
דוגמאות:
נטייה ראשונה (שורש מסתיים ב־-a), פועל הדוגמא prepare = להכין
מאחר וסיומות הפעלים מציינות לנו איזה גוף הוא הנושא, אין צורך בכינוי־גוף נפרד בשבילו, לדוג׳: par-ō = אני מכין, monē-mus = אנחנו מזהירים, audī-tis = אתם/ן שומעים/ות.
יחסת האבלטיבוס
יחסה זו משמשת לאחר מילות־יחס מסוימות, בעיקר כאלה המציינים הימצאות או ריחוק ממיקום, לדוג׳: in agr-ō = בשדה, ā cas-ā = מהבית.
הלוח הרומי הקדום היה מחולק היה מחולק ל־"שבועות" של שמונה ימים, ולא של שבעה ימים (ה־"שבועות" במרכאות, כי המילה "שבוע" היא מלשון שבע=7 ).
כל יום שמיני היה יום מיוחד, יום־השוק, בו איכרים, אנשי־המשק, היו באים עם מרכולתם אל העיר על־מנת לסחור בה, ואנשי העיר היו באים לקנות מצרכים ל־"שבוע" הקרוב. בנוסף הימים גם היו ימי־חופש בית־ספריים שהילדים היו מצפים להם.
ימים אלו נקראו nūndinae (ברבים), מילולית משמעות השם היא "תשעה ימים", זה נובע מכך שהרומאים מנו את הימים בספירה כוללת, כלומר כולל את יום תחילת הספירה ואת יום סיומה. (שאלה: כמה ימים יש משבת לשבת? תשובה: תלוי איך סופרים, אם כוללים את שתי השבתות, אם לאו. לפי הספירה הכוללת הרומית ישנם 8 ימים משבת לשבת).
הרומאים סימנו כל יום ב־"שבוע" באות לטינית, מ־A עד ל־H, כאשר כל שנה מתחילה באות A. מכיוון שאורך השנה לא מתחלק ב־8, יוצא שהאות המסמלת את יום־השוק השתנה משנה לשנה.
המילה nūndinae שימשה בסופו של דבר לציון זמן השוק (ואף את מקום השוק) בכלליות, ולכן בתחילת הסיפור הראשון מסופר על כך שפלאקוס וסקינטילה קמו מוקדם כי "nūndinae sunt", בלשון ברבים.
משיעור זה ואילך אפסיק להשתמש בניסוח כפול של זכר ונקבה בתרגומים (הוא/היא פועל/ת וכו׳), אשתמש בזה המתאים לטקסט, כדוגמת: trādit=(היא) מוסרת ו־accipit=(היא) מקבלת במעשייה עם הדגים, שהרי מדובר שם על סקינטילה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "לימוד לטינית – קורס בלעדי לפרש"
תוספת חדשה: אתר עם תרגולים/חידות/משחקים בהתאם לכל פרק בקורס (באנגלית) http://artemis.austincollege.edu/acad/cml/rcape/latin/
יש שם תרגילי אוצר מילים, תפזורות, משחק האיש התלוי וכו'
מעכשיו אוסיף גם לינקים לתרגולים המתאימים בכל שיעור, כבר הוספתי לשיעורים הקיימים
כמו-כן ניתן לראות שמעכשיו הוספתי בתחילת ובסוף כל שיעור קישורים לשיעורים שלפניו/אחריו, וכן קישור להודעה הפותחת
במתכונת:
זה נועד בעיקר להקל על גולשים שאינם רשומים, כמו שציינתי בהודעה הפותחת
puerī et puellae prope iānuam manent. magister eōs iubet intrāre et sedēre. – הילדים והילדות מחכים ליד הדלת. המורה מורה (מצווה) להם להיכנס ולשבת.
puerī lūdere cupiunt. magister dīcit: ‘labōrāre dēbētis.’ – הילדים רוצים לשחק. המורה אומר: "הנכם חייבים לעבוד".
Decimus litterās male scrībit; magister eum iubet litterās iterum scrībere. – דקימוס כותב את האותיות באופן גרוע; המורה מצווה אותו לכתוב שוב את האותיות.
tandem puerī dīligenter labōrant; magister cōnstituit fābulam nārrāre. – לבסוף הילדים עובדים קשה; המורה מחליט לספר סיפור.
חלק נוסף של נטיית הפועל, שהוא "שם הפועל" (בלטינית: infinitivus), מוצג כאן, לדוגמא intrā-re=להיכנס, sedē-re=לשבת.
puerī – ברבים, מלבד המשמעות של "בנים", משמש גם במשמעות של "ילדים" בכלליות, כלומר בנים ובנות.
כמו בעברית, כשגופים ממין זכר ונקבה מוזכרים יחדיו ("בנים ובנות"), מתייחסים למין שלהם כאל זכר, לדוגמא: puerī et puellae fessī sunt="הבנים והבנות עייפים" (כזכור, fessī הוא בלשון זכר רבים).
NB – שימו לב: מעתה והלאה בחלק אוצר־המילים, פעלים יובאו גם בצורת שם־הפועל שלהם (אינפיניטיבוס); צורה זו מראה לאילו מנטיות־הפועל (קוניוגציות) הפועל משתייך.
הצורה הראשונה בכל פועל תהא מעתה בגוף ראשון יחיד (להבדיל מגוף שלישי בשיעורים הקודמים).
לדוגמא:
festīnō, festīnāre – נטייה ראשונה (כמו parō, parāre);
doceō, docēre – נטייה שנייה (כמו moneō, monēre);
lūdō, lūdere – נטייה שלישית (כמו regō, regere);
cupiō, cupere – נטייה שלישית -io (כמו capiō, capere); תת־מחלקה זו תידון בהרחבה בחלק הדקדוק.
dormiō, dormīre – נטייה רביעית (כמו audiō, audīre).
פעלים: dēbeō, dēbēre – אני חייב / להיות חייב, מוכרח doceō, docēre – אני מלמד / ללמד iubeō, iubēre – אני מורה / להורות, לצוות cōnstituō, cōnstituere – אני מחליט / להחליט dīmittō, dīmittere – אני שולח / לשלוח, לסלק lūdō, lūdere – אני משחק / לשחק scrībō, scrībere – אני כותב / לכתוב, לרשום cupiō, cupere – אני רוצה / לרצות, להשתוקק eō, īre – אני הולך / ללכת exeō, exīre – אני יוצא / ללכת החוצה, לצאת (exeō = ex+eō, exīre = ex+īre)
Quīntus ad lūdum lentē ambulat et saepe cōnsistit, sed Horātia celeriter prōcēdit; prior ad lūdum advenit et puellās salūtat quae prope iānuam manent; longum colloquium cum Iūliā facit, puellā valdē pulchrā. Quīntus in viā amīcum videt, nōmine Gāium; eum vocat. Gāius ad lūdum festīnat sed ubi Quīntum audit, cōnsistit et ‘quid facis, Quīnte?’ inquit; ‘festīnāre dēbēs. sērō ad lūdum venīs. ego festīnō.’ Quīntus respondet: ‘nōn sērō venīmus, Gāī.’ Gāium iubet manēre. ille ānxius est sed manet. itaque Quīntus et Gāius lentē ad lūdum prōcēdunt.
cēterī puerī iam adsunt. magister ē iānuā exit et eōs iubet intrāre et sedēre; puerī lūdere cupiunt, puellae labōrāre. magister ubi nec Quīntum nec Gāium videt, īrātus est et clāmat: ‘cūr nōn adsunt Quīntus et Gāius? cūr sērō veniunt?’ tandem intrant Quīntus et Gāius et magistrum salūtant. sed ille clāmat: ‘cūr sērō venītis? malī puerī estis.’ iubet eōs celeriter sedēre.
diū sedent puerī et magistrum audiunt; diū clāmat magister et litterās docet. puerī litterās in tabulīs scrībunt; magister tabulās spectat et litterās corrigit.
Decimus, puer magnus et stultus, litterās aegrē discit. magister eum iubet tabulam ad sē ferre; tabulam spectat. ‘Decime,’ inquit, ‘asinus es; litterās nōn rēctē scrībis.’ Decimus ‘errās, magister,’ inquit; ‘asinus nōn sum. litterās rēctē scrībō. ecce!’ litterās iterum scrībit. sed Flāvius ‘impudēns es, Decime,’ inquit ‘et asinus; litterās nōn rēctē scrībis.’
diū labōrant puerī. tandem Iūlia ‘dīligenter labōrāmus, magister,’ inquit; ‘litterās bene scrībimus; fessī sumus. itaque dēbēs nōs domum dīmittere.’
Flāvius eam benignē spectat. ‘ita vērō,’ inquit; ‘dīligenter labōrātis, puerī. itaque vōs iubeō domum abīre.’ cēterī laetī domum festīnant, sed Flāvius Decimum iubet in lūdō manēre. ‘tū, Decime,’ inquit, ‘dēbēs litterās iterum scrībere.’ itaque Decimus in lūdō miser sedet dum cēterī in viā lūdunt.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור: cōnsistit – הוא עוצר prior – קודם quae – אשר, ש־.. (הן) colloquium – שיחה pulchrā – יפה (נ׳) nōmine – בשם, העונה לשם, הנקרא sērō – מאוחר ē – מחוץ ל־.. tabulīs – לוחות corrigit – הוא מתקן stultus – מטופש aegrē discit – הוא לומד בקושי ad sē ferre – להביא אליו asinus – אדיוט, חמור (בשתי המשמעויות, גם כינוי הגנאי וגם החיה עצמה) rēctē – נכון, בצורה נכונה errās – אתה טועה ecce! – הסתכל!, הבט! bene – היטב, כהלכה nōs – אותנו benignē – בחביבות, בנועם ita vērō – כן, אמת vōs – אתכם abīre – לעזוב (abīre = ab+īre) dum – בזמן ש־, בעוד ש־
Respondē Latīnē (ענה בלטינית)
cūr prior ad lūdum advenit Horātia?
ubi Quīntus et Gāius adveniunt, cūr īrātus est magister?
cūr dīcis magister: ‘Decime, asinus es’?
quid respondet Decimus?
Flāvius cōnstituit fābulam nārrāre (פלאביוס מחליט לספר סיפור) (נלקח מ־http://lang.fresh.co.il)
postrīdiē Quīntus et Horātia et Gāius mātūrē ad lūdum adveniunt, sed Decimus sērō advenit. Flāvius ‘cūr sērō ad lūdum venīs, Decime?’ inquit. Decimus respondet: ‘errās, magister. ego nōn sērō veniō. cēterī mātūrius adveniunt.’ Flāvius valdē īrātus est; ‘impudēns es, Decime,’ inquit; iubet eum sedēre et dīligenter labōrāre.
mox puerī litterās scrībunt. dīligenter labōrānt. tandem Horātia ‘magister,’ inquit, ‘dīligenter labōrāmus et litterās diū scrībimus. fessī sumus. itaque dēbēs fābulam nōbīs nārrāre.’ Flāvius ‘ita vērō,’ inquit, ‘dīligenter labōrātis. quod bonī puerī estis, volō fābulam nārrāre.’ iubet eōs attendere et sē audīre.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור השני:
postrīdiē – למחרת, ביום המחרת mātūrē – מוקדם, בזמן sērō – מאוחר mātūrius – מוקדם מדי impudēns – חצוף, עז־מצח nōbīs – לנו ita vērō – כן, אמת volō – אני רוצה sē – אותו
שם־הפועל משמש, כמו בעברית, אנגלית ושפות אחרות, ביחד עם פעלים כגון:
cupiō – אני רוצה (לדוגמא: lūdere cupimus – אנו רוצים לשחק) dēbeō – אני חייב, צריך (לדוגמא: labōrāre dēbētis – אתם צריכים לעבוד) iubeō – אני מצווה, מורה לעשות (לדוגמא: magister puerōs iubet labōrāre – המורה ציווה על התלמידים לעבוד) cōnstituō – אני מחליט (לדוגמא: magister cōnstituit fābulam nārrāre – המורה החליט לספר סיפור)
פעלי נטייה שלישית -io
מעבר לארבע נטיות הפועל הרגילות שהובאו לעיל, קיימת גם מחלקה קטנה של פעלים חשובים בעלי סיומת -io שבחלק מהמקרים מתנהגים כמו פעלים מהנטייה השלישי, ובפעמים אחרות כמו הנטייה הרביעית. לדוגמא: capiō – אני לוקח.
טבלת השוואה בין סיומות הנטיות הנ״ל:
ניתן לראות שהסיומות המסומנות בקו־תחתי הן כשל הנטייה השלישית.
פעלים אחרים השייכים לתת־נטייה זו הם cupiō – אני רוצה; faciō – אני עושה.
יחסת הפנייה הישירה – ווקטיבוס
בפרק זה השתמשנו ביחסה חדשה הנקראת ווקטיבוס (vocativus), המשמשת כאשר קוראים או פונים למישהו.
ליחסה זו תמיד אותה צורה כמו ליחסת הנושא (נומינטיבוס) מלבד בשמות־עצם ביחיד מההטיה השנייה בעלי סיומת -us, שמקבלים במקום זאת סיומת -e ביחסת הווקטיבוס.
כך שצריך להטות "quid facis, Quīnt-e?"
אך "quid facis, Horāti-a?" ו־"quid facitis, puer-ī?"
בשמות־עצם בעלי סיומת -ius בנומינטיבוס, כגון fīlius, סיומת הווקטיבוס היא רק -ī, לא -e.
לדוגמא: "cūr dormīs, fīl-ī?"
לעתים גם נמצא את מילת הקריאה "ō" ביחד עם הווקטיבוס: "quid facis, ō fīlī?"
שאלות
כבר נתקלנו בהרבה דוגמאות למשפטי שאלה בלטינית; המבנה שלהם לא שונה מזה של העברית והאנגלית.
הם בדר״כ פותחים במילת שאלה כגון:
cūr – למה/מדוע? | quōmodo – איך? | ubi – איפה/היכן? (תוארי הפועל) quis – מי? | quid – מה? (כינויי־גוף) | quantus – כמה? (שם תואר)
לעתים משתמשים במילית -ne (המוצמדת למילה הראשונה במשפט) או ב־nōnne (משמשת בשאלות שמצפים שהתשובה עליהן תהיה חיובית). לדוגמא:
venīsne ad lūdum? – אתה בא לבית־הספר? nōnne ad lūdum venīs? – האין אתה בא לבית־הספר? או: אתה בא לבית־הספר, לא?
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "|LOL|
מעניין איך הגיעו לזה,..."
אני חושב שמכונת התרגום הבינה את VICI במשמעות של "כבשתי" אבל במקום לתרגם את זה כגוף ראשון זכר בעבר הם תרגמו את כפועל נקבה בעבר ("כבשה") והוסיפו את ה"אני".
ההשערה שלי: תוכנת התרגום "איחדה" שתי משעותיות שונות של VICI, אחת מהמעויות הללו היא מלה בעלת מין נקבה ומכאן הבלבול.
_____________________________________
Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "לימוד לטינית – קורס בלעדי לפרש"
לטינית וולגארית היא השפה האהובה עלי, ועכשיו אני יכול סופסוף ללמוד אותה.
אודה לך מאוד אם תפרסם בקרוב את השיעור השביעי.
נ.ב.
על פי מה שלימדת, הסיומת של גוף ראשון הינה -o.
לפיכך, מה המקור של הסיומת -i במשפט "veni, vidi, vici"?
תודה מראש.
הטיית השם הראשונה:fīlia, fīliae, f. – בת, ילדה (או בקיצור: fīlia, -ae, f.);
הטיית השם השנייה:fīlius, fīliī, m. – בן, ילד (ובקיצור: fīlius, -ī, m.);
הטיית השם השלישית:rēx, rēgis, m. – מלך (יחסת הגניטיבוס של ההטיה השלישית אינה מקוצרת);
חלק מצורות השם בהטיה השלישית יכולות לשמש הן לזכר והן לנקבה, לדוגמא המילה comes משמעותה ידיד או ידידה; המין הדקדוקי של שמות אלו יופיע כ־c. = common.
לתוארי־השם בהטיה השלישית שתי צורות בלבד, צורת זו״נ וצורת מין ניטרלי, לדוגמא: fortis (זכר ונקבה), forte (ניטרלי) – חזק, גם אמיץ.
פעלים: convocō, convocāre – לכנס, לזמן, לקרוא להיאסף nāvigō, nāvigāre – לשוט oppugnō, oppugnāre – לתקוף pugnō, pugnāre – להיאבק, להילחם dēfendō, dēfendere – להגן occīdō, occīdere – להרוג resistō, resistere – להתנגד vincō, vincere – לכבוש capiō, capere* – לקחת, לתפוס fugiō, fugere* – לברוח iaciō, iacere* – לזרוק, להשליך
* פעלים אלו הם בתת־מחלקת הנטייה השלישית בעלי סיומת -io שנלמדה בשיעור הקודם.
תוארי השם: cārus, -a, -um – אהוב, יקר fortis, forte – אמיץ לב omnis, omne – כל
שמות עצם: īra, -ae, f. – כעס pugna, -ae, f. – מלחמה, קרב, מאבק canis, canis, c. – כלב comes, comitis, c. – חבר (גם חבר לנשק) frāter, frātris, m. – אח nāvis, nāvis, f. – ספינה, אוניה pater, patris, m. – אב, אבא prīnceps, prīncipis, m. – נסיך rēx, rēgis, m. – מלך urbs, urbis, f. – עיר
תוארי הפועל: fortiter – אומץ
מילות־יחס: ā/ab + abl. – מ־.../מן
Fābula Flāviī: Trōiae obsidiō (סיפורו של פלאביוס: המצור על טרויה) (נלקח מ־http://lang.fresh.co.il)
כזכור, בשיעור הקודם פלאביוס הסכים לספר לילדים מעשיה לאחר שהוראטיה ביקשה ממנו, תגמול על כך שעבדו בחריצות, וכעת אנו ניגשים לסיפור עצמו.
זהו הסיפור ה־"קלאסי" הראשון שאנו נתקלים בו, סיפורה של מלחמת טרויה, ומבוסס על האיליאדה מאת המשורר היווני הומרוס (הסיפור יבוא בהמשכים).
סיפור הרקע למלחמה מובא בהערות שבסוף השיעור.
Agamemnōn, rēx Mycēnārum, omnēs prīncipēs Graecōrum convocat; iubet eōs bellum in Trōiānōs parāre. frāter eius, Menelāus, adest; Achillēs, hērōum fortissimus, venit ā Thessaliā; adest Ulixēs ab Ithacā cum comitibus, et multī aliī. magnum exercitum parant et multās nāvēs. ad urbem Trōiam nāvigant et Trōiānōs oppugnant.
sed Trōiānī urbem fortiter dēfendunt. decem annōs Graecī urbem obsident sed eam capere nōn possunt. tandem Agamemnōn et Achillēs in rixam cadunt. Achillēs īrātus est; nōn diūtius pugnat sed prope nāvēs manet ōtiōsus. Trōiānī iam Graecōs vincunt et pellunt ad nāvēs.
Agamemnōn amīcōs ad Achillem mittit quī eum iubent ad pugnam redīre. illī ‘ō Achillēs,’ inquiunt, ‘Trōiānī nōs vincunt et pellunt ad nāvēs. in magnō perīculō sumus. tū dēbēs ad pugnam redīre et comitēs dēfendere.’ sed ille amīcōs nōn audit neque ab īrā dēsistit.
mox Trōiānī nāvēs oppugnant et incendunt. Patroclus, amīcus cārus, ad Achillem accēdit et ‘Trōiānī iam nāvēs incendunt,’ inquit. ‘dēbēs ab īrā dēsistere et amīcōs iuvāre. sī tū pugnāre nōn vīs, dēbēs mē cum comitibus tuīs in pugnam mittere.’ itaque Achillēs invītus Patroclum in pugnam mittit. ille arma Achillis induit et comitēs in pugnam dūcit.
Trōiānī, ubi arma Achillis vident, territī sunt et ad urbem fugiunt. Patroclus in eōs currit et multōs occīdit. sed Hector, fortissimus Trōiānōrum, resistit et Patroclum in pugnam vocat. hastam iacit et Patroclum interficit.
תרגום מילים/ביטויים בסיפור:
Mycēnārum – של המיקנים (מיקנה הייתה עיר מרכזית ביוון העתיקה) Graecōrum – של היוונים bellum – מלחמה eius – שלו hērōum fortissimus – האמיץ/חזק שבגיבורים Ulixēs – אוליסס (בהגיה אנגלית: יוליסס, שמו הלטיני של אודיסאוס) exercitum – צבא decem annōs – במשך עשר שנים obsident – (הם) צרו, הטילו מצור possunt – (הם) יכולים rixam – ויכוח, מריבה nōn diūtius – יותר לא ōtiōsus – בחוסר מעש pellunt – (הם) דוחקים quī – אשר, ש־.. (הם) inquiunt – (הם) אומרים nōs – אותנו vincunt – (הם) מנצחים perīculō – סכנה dēsistit – (הוא) מפסיק, חדֵל incendunt – (הם) מעלים באש sī – אם nōn vīs – אינך רוצה invītus – באי־רצון arma Achillis – נשקו/מגנו של אכילס induit – (הוא) לובש territī – (הם) מבועתים fortissimus Trōiānōrum – האמיץ/חזק שבטרויאנים hastam – חנית interficit – (הוא) הורג
בניית מילים eō = אני הולך; dūcō = אני מוביל.
אם כן, מה תהיה משמעות הפעלים הבאים:
Flāvius puerōs in lūdō exspectat. intrant puerī et magistrum salūtant.
puerī: salvē, magister. Flāvius: salvēte, puerī. intrāte celeriter et sedēte.
omnēs puerī sedent et tacent.
Flāvius: hodiē, puerī, dēbētis dīligenter labōrāre et litterās bene scrībere.
omnēs puellae labōrant, sed Gāius nōn labōrat; Iūliam spectat.
Gāius:(susurrat) Iūlia, vīsne domum hodiē mēcum venīre? Iūlia:(susurrat) tacē, Gāī. Flāvius nōs spectat. Flāvius: quid facis, Gāī? cūr nōn labōras? Gāius: ego, magister? ego dīligenter labōrō et litterās bene scrībō. Flāvius: vēnī hūc, Gāī; tuam tabulam spectāre cupiō.
Gāius ad Flāvium adit.
Gāius: ecce, magister. litterās bene scrībō. Flāvius: litterās nōn bene scrībis, Gāī. īgnāvus es.
Gāius ad sellam redit et paulīsper labōrat. Horātia omnēs litterās iam scrīpsit et pictūrās in tabulā scrībit. Flāvius ad eam accēdit et tabulam spectat.
Flāvius: Horātia, quid facis? Horātia: litterās scrībō, magister. ecce! Flāvius: nōn litterās scrībis sed pictūrās. īgnāva es. litterās iterum scrībe.
Quīntus, quī omnēs litterās iam scrīpsit, cessat; subitō Scintillam videt per fenestram; illa Argum dūcit per viam.
Quīntus:(susurrat) Arge, bone canis, venī hūc.
Argus Quīntum audit; ad fenestram currit et lātrat. Flāvius ad fenestram festīnat.
Flāvius: abī, male canis. quid facis? abī statim.
Argus per fenestram salit et Quīntum salūtat; deinde per lūdum currit et Horātiam quaerit. omnēs puerī surgunt et Argum petunt. Flāvius dēspērat.
הטיית השם השלישית
עד עתה פגשנו בשמות עצם מההטיה הראשונה, עם סיומת נומינטיבוס -a ואקוזטיבוס -am (כדוגמת puell-a, puell-am), ובכאלו מן ההטייה השנייה, עם סיומות נומינטיבוס -us/-er ואקוזטיבוס -um (כדוגמת colōn-us, colōn-um; puer, puer-um; ager, agr-um). כעת נציג שמות עצם ותוארי השם מן ההטיה השלישית.
לנומינטיבוס ביחיד ישנם כמה צורות, כגון: rēx, urbs, nāvis.
שאר סיומות היחסות הן כדלקמן:
בהטיה השלישית, יחסת הקריאה (ווקטיבוס) זהה תמיד ליחסת הנושא (נומינטיבוס).
הסיומות זהים עבור יחסות הנושא והמושא (נומינטיבוס ואקוזטיבוס) ברבים.
בהטייה זו נכללים שמות־עצם מכל המינים: זכר, נקבה וניטרלי. לדוגמא: rēx (=מלך) הוא זכר; nāvis (=ספינה) היא נקבה; mare (=ים) הוא ניטרלי, אך כרגיל אנו נתמקד עתה בזכר ונקבה.
לחלק משמות העצם מההטיה השלישית יש סיומת נומינטיבוס -er, לדוגמא pater (=אבא), השורש הוא patr-:
כמעט כל שורשי ה־i בהטיה השלישית נטים כמו שורשים עיצוריים (המסתיימים בעיצור) ביחסות הנומינטיבוס, האקוזטיבוס והאבלטיבוס.
תוארי השם
לתוארי־השם מההטיה השלישית יש אותן סיומות עבור זכר ועבור נקבה.
לרוב התארים הללו יש שורשי־i, וסיומת האבלטיבוס שלהם היא -ī (ולא -e), לדוגמא: omn-is (=כל):
mementō (זכור!): יחסת האבלטיבוס של רוב שמות־העצם מההטיה השלישית מסתיימים ב־-e; אך יחסת האבלטיבוס של רוב תוארי־השם בהטיה השלישית מסתיימים ב־-ī.
NB – שימו לב:
סיומות תוארי־השם לא תמיד תואמות את אלו של שמות־העצם שאותם הם מתארים, שכן הם יכולים להיות בהטיות שונות (כזכור מהשיעור השלישי, בלטינית יש התאם ביחסה, במין, ובמספר), לדוגמא:
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "שיעור שביעי – הטיית השם השלישית"
המשך השיעור השביעי (נלקח מ־http://lang.fresh.co.il)
מפאת מגבלות על גודל הודעות בפורום, נאלצתי לפצל את השיעור לשני חלקים.
נמשיך עם חלק הדקדוק.
פעלים חריגים
פעלים חריגים הם פעלים שאינן נטים בתבניות הרגילות. כבר למדנו בשיעור החמישי על פועל העזר sum = (אני) "להיות", כעת נלמד על possum = (אני) יכול/מסוגל, ו־eō = (אני) הולך.
תזכורת: החל מהשיעור השלישי עברנו להציג תארים בפורמט המילוני המקובל (סיומות של שלושת המינים, כדוגמת: magnus, -a, -um), בשיעור הקודם עשינו זאת לפעלים (שבהם הפורמט המקובל הוא צורת גוף ראשון יחיד ולאחריה צורת שם־הפועל, כגון: parō, parāre). כעת אנו עושים אותו הדבר לגבי שמות־עצם, שיופיעו מעתה והלאה ביחסות הנומינטיבוס והגניטיבוס (שתילמד בהמשך).
ברומא העתיקה היה מקובל שילדים ילמדו את סיפורי המיתולוגיה היוונית, דגש מיוחד ניתן לסיפור מלחמת טרויה, מכיוון שהרומאים האמינו שאבותיהם הם טרויאנים שנמלטו מן העיר (עוד נגיע בשיעורים הבאים לסיפורים על איניאס, שעמד בראש הנמלטים לאיטליה).
הומרוס המוזכר לעיל, המשורר היווני שלפי המסורת כתב את האיליאדה, הוא גם זה שכתב את האודיסאה, שמספרת את סיפור מסעותיו של אודיסאוס בדרכו הביתה מן המלחמה.
נסכם כעת את הרקע המיתולוגי למלחמה, על־סמך מספר מקורות (כדוגמת ה־"ביבליותקה", שהיא אסופה עתיקה של סיפורי המיתולוגיה היוונית):
האלים ערכו מסיבה גדולה על הר פליון שבתסליה לכבוד נישואיהם של פלאוס בן האנוש ותטיס נימפת הים. למרות שבתחילה זאוס ופוסידון חיזרו אחריה, הם לבסוף החליטו להשיא אותה, על אפה ועל חמתה, לבן אנוש, וזאת לאחר שהגיעה לאוזניהם נבואה האומרת שהבן שייוולד לה עתיד להיות גדול מאביו, מה שאכן קרה – משניהם נולד אכילס. כל האלים הוזמנו לחגיגה ואף כירון הקנטאור שגר באזור, כולם מלבד האלה אריס, אלת הסכסכנות והמריבות (לא פלא..), אחותו של ארס אל המלחמה. בעקבות זאת היא החליטה לנקום ולעשות את מה שהיא הכי טובה בו – לסכסך. אריס הגיעה למסיבה והשליכה לעבר החוגגים תפוח מוזהב שעליו הכיתוב הפשוט καλλίστῃ – "קאליסטי", בעברית: "ליפה ביותר". המועמדות הברורות לתואר היו שלוש האלות היפות מכולן: הרה, אתנה ואפרודיטה, ושלושתן תבעו את התפוח לעצמן. הן ניגשו לזאוס שיכריע בסוגיה, אך באופן מובן לחלוטין הוא נמנע מלעשות זאת, שכן אז ייאלץ להתמודד עם זעמן של שתי המובסות.. בשל כך הוחלט לבסוף שהשופט ביניהן יהיה פאריס בן־התמותה, וזאוס שלח אליו את האלות בליווי הרמס שליח האלים. פאריס היה נסיך טרויה, שמעט לפני שנולד, אמו הקובה חלמה חלום שפורש לה בכך שהבן שבבטנה ימיט חורבן על העיר, ולכן נשלח בינקותו להר אידה. שלוש האלות מצאוהו בזמן שרעה את העדר שלו, וניסו לשחדו על־מנת שיעניק להן את התפוח. הרה הבטיחה לו ממלכה עצומה באסיה, אתנה הציעה לו חכמה ותהילה צבאית, ואפרודיטה אמרה שתיתן לו את האישה בת־התמותה היפה ביותר בעולם – ההצעה שקסמה לו ביותר ולכן נענה לה. האישה הייתה הלנה, אשת מנלאוס מלך ספרטה שביוון. פאריס יצא אז לספרטה, שם פגש בהלנה היפה, שהתאהבה בו מידית בעזרתה האדיבה של אפרודיטה, והשניים ברחו לטרויה. מנלאוס חבר לאחיו אגממנון מלך מיקנה, וזה איחד את כל מלכי יוון למשלחת בהנהגתו שנועדה להשיב את הלנה חזרה מטרויה. על־כן נאמר עליה הציטוט המפורסם במחזה "דוקטור פאוסטוס" מאת כריסטופר מרלו, שהלנה היא "הפנים שהשיקו אלף ספינות". זו תחילתה של מלחמת טרויה.
אנקדוטה: בגלל אותו ציטוט לעיל על הלנה היפה, אייזק אסימוב קבע בבדיחות את יחידת המידה "מילי־הלן", כלומר "אלפית ההלנה", שהיא כמות היופי הדרושה על־מנת להשיק ספינה אחת.
לרומאים היו מקבילות רומיות לאלים היווניים, ואת סיפורי המיתולוגיה היוונית הלבישו עליהם. בלטינית התופעה מכונה interpretātiō Rōmāna – אינטרפרטציה רומית.
הרי רשימת האלים בסיפור ומקביליהם הרומיים:
זו כמובן לא תופעה ייחודית לעם הרומי, גם לסופרים היוונים עצמם הייתה נטייה להתאים אלילים מתרבויות אחרות, מצריות בעיקר, לפנתאון האלים שלהם (בלטינית: interpretātiō Graeca).
הטיית השם השלישית היא הגדולה בהטיות, ובשל כך גם המסובכת שבהן. סיומות הנומינטיבוס שלה הן רבות ומגוונות. ההטיה מחולקת באופן גס ל־2 מחלקות עיקריות – שורשים עיצוריים ושורשי־i. במינים הזכר והנקבה ההבדל מתבטא בעיקר ביחסת השייכות (גניטיבוס) רבים, שתילמד בשיעורים הבאים, בכך שהיא שומרת על ה־i השורשית, בשאר היחסות ה־i מתמזגת בדר״כ לתוך תנועות סמוכות לה, אך חלק משורשי ה־i שומרים עליה גם באקוזטיבוס ובאבלטיבוס. במין הניטרלי, שגם אליו נגיע בהמשך, השמירה על ה־i חזקה יותר. גם תוארי־השם שומרים בדר״כ על ה־i השורשית, כמו שראינו לעיל לגבי יחסת האבלטיבוס.
אני ממש שמח לראות שאתה ממשיך לעדכן את הנושא, על אף שאין יותר מידי תגובות מצד הקוראים.
אני עוקב אחר הנושא מאז שהוא נפתח, הוא ממש טוב ומקנה המון ידע בקלות רבה.
לצערי, אני הספקתי בערך 3 שיעורים, לאחר מכן התגייסתי לצבא לפני כשמונה חודשים (כן, כן, צעיר מת), מאז לא כל כך עקבתי אחר השיעורים, אך המשכתי בכל זאת להיצמד לטקסטים, סרטים ושירים הכוללים כמה שיותר לטינית, לעיתים אף ניסיון תרגום כלשהוא (אפילו אם לא מדוייק ב-100%).
בקרוב מאוד אני אמשיך לתרגל את השיעורים, אני אוהב בכל ליבי את השפה הזאת, היא ממש מרתקת!
מצפה לעוד!
נ.ב:
אני הייתי זה שהגיב עם המשתמש בשם r.p מוקדם יותר בנושא, משתמש של אח שלי, כשעוד עקבתי אחר השיעורים.
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי satyrido שמתחילה ב "אני ממש שמח לראות שאתה ממשיך..."
אוהו, שלומות לך!
תמיד אפשר להדפיס את השיעורים ולקרוא בדרכים (יש אפילו גרסת הדפסה).
האמת שזה מביא לי רעיון, ליצור קובצי PDF נפרדים לכל שיעור, כי עד כמה שידוע לי אין אפשרות לתצוגת הדפסה עבור הודעה בודדת, אך איני יודע עד כמה שווה להשקיע בזה..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "לימוד לטינית – קורס בלעדי לפרש"
תודה רבה על השיעורים! חיפשתי לילמוד לטינית בעברית וניסיתי גם בויקיספר אבל לא אהבתי את ההסברים שם וזה גם קשה כי אין שם דוגמאות של משפטים וכאלה
אהבתי פה מאד את ההערות בסוף של השיעורים זה מאד מעניין!
יש לי רק שאלה מישהו הראה לי את השיעור הזה בוידאו
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. והם אומרים שם שהאות A היא תמיד ארוכה אבל אתה אמרת שהיא יכולה להיות ארוכה או קצרה?? תודה
איני יודע למה הבחור בסרטון התכוון, אך התנועה a בלטינית בפירוש אינה תמיד ארוכה, במובן של "אורך תנועה" (vowel length).
לא רק זאת, אלא שיש הבדל פונמי בין השתיים, משמע ששינוי באורך התנועה יכול לשנות את משמעות המילה.
דוגמאות לכך ניתן למצוא אף באשכול הזה, שהרי כבר ראינו שבהטיית השם הראשונה, שינוי הסיומת ביחיד מ־-a קצרה ל־-ā ארוכה משנה את היחסה
לדוגמא: puella ביחסת הנומינטיבוס לעומת puellā שביחסת האבלטיבוס, ונגיע לדוגמאות נוספות בעתיד.
שים לב שכמו שנאמר בפרק המבוא, סימון הקו־העליון לא היה קיים בלטינית הקלאסית, ושתי התנועות נכתבו בדר״כ באותו אופן (לעתים השתמשו בסימן הדיאקריטי "אפקס" (apex) כדי לציין תנועות ארוכות, היינו בסימונים: á, é, í, ó, ú).
קיימות גם דוגמאות שמשנות לחלוטין את משמעות השם, ולא רק את היחסה: ācer (ת׳) – חד, חריף; לעומת acer (ש״ע) – עץ אדר (מייפל). ānus (ש״ע) – טבעת; לעומת anus (ש״ע) – אישה זקנה.
בתגובה להודעה מספר 70 שנכתבה על ידי ShoobyD שמתחילה ב "את מוזמנת לשאול כאן ואנו ננסה..."
היי אני צריכה לתרגם את שלושת המילים הבאות אבל במדוייק,
כשבדקתי באתרי תרגום קיבלתי לכל מילה מס' תרגומים
אני מאמינה שהתרגומים אשר אני מקבל שונים זה מזה מבחינה של יחיד-רבים, או קניין נשוא וכו'
אני – ego (מכאן בא לדוגמא "אגואיזם", "אלטר אגו" וכו׳)
אתה – tū
הוא – is
בדר״כ לא משתמשים בהם במשפטים פשוטים, אלא מטים את הפועל לפי הגוף, כמו שנלמד בשיעורים.
הם באים בעיקר לשם הדגשה, כמו בעברית: "עבדתי אתמול בלילה" לעומת "אתה נחת, בעוד אני עבדתי".