היי, אני עוקב באנונימיות אחרי הפורום כבר הרבה זמן, וזאת ההודעה הראשונה שלי. אז שלום לכולם!

קראתי איפשהו שמרכז הרישום של את"א הוא בכלל מבנה מנדטורי, שהוסב לשימושה של האוניברסיטה. קפצתי למקום ולקחתי כמה תמונות. מעניין מאוד למה המבנה הזה שימש במקור. האם מישהו יודע?
התמונות של האקליפטוסים הן מהגן הסמוך למרכז, גן יפהפה דרך אגב.
מאחורי הבניין ישנה סוכה מוזרה ועלובה שכנראה שימשה כמחסן ציוד של אחת הפקולטות, אבל אני חושד שגם היא במקור מתקופת המנדט.

אינני מכיר את המבנה המדובר אך יכל היה להיות יותר טוב אם היית מצרף איזו תמונה שלו במלואו במקום חלקים נבחרים ממנו....

בהחלט יהיה מעניין לשמוע תשובות בעניין....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לצערי נגמרו לי הבטריות במצלמה מהר מהצפוי.

היו שם עוד דברים מעניינים שלא הספקתי לצלם, חוץ מהחזות הכללית של המבנה.

היכן בדיוק נמצא המבנה המדובר?

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בפינה הצפון מזרחית של הקמפוס, מעבר לרחוב

אז מה

על פניו ולהבנתי האיזור הזה היה מבודד בתקופה של טרום המדינה ועל כך קשה לי להאמין שדווקא שם הוקם מבנה שלטוני בריטי.....
אפשר להציץ במפות שהועלו לכאן רק לאחרונה....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

טוב, מצאתי את המקור לידיעה - מתוך הבלוג (השנוי במחלוקת) של מיכאל יעקובסון:
"מבנה נוסף של הכפר, מצוי בחלקו הצפוני של הקמפוס ומשמש כמשרדי הרישום של האוניברסיטה. זהו מבנה שהוקם על ידי הבריטים ככל הנראה בשנות ה-40, ושימש כמבנה ציבור לכפר. כאשר נרשמתי לאוניברסיטה, הופתעתי מאד והתרשמתי עמוקות כשבמהלך שיחה עם כמה מעובדות המקום, התברר כי אותן עובדות מודעות לעברו של הבניין ומעריכות את ההיסטוריה שעברה עליו"
יש בפנים גם תמונה של המבנה מרחוק
http://www.notes.co.il/Jacobson/57844.asp

בניין הרישום הוא אחד מהשרידים האחרונים של שייח' מואניס, לצד הבית הירוק, הבית ברחוב חיים לבנון שמשמש היום כמרכז לחוגים רוחניים, ובית הקברות (שנמצאים דרומה משם, לכיוון you know what). זה היה מבנה ציבור שהוקם על ידי הבריטים לשימוש המואניסים.
עוד קצת פרטים: בבלוג הזה (הערה אישית: שווה לנסות להתגבר על דרך ההתנסחות הפרובוקטיבית והמעצבנת).

בשוגג סברתי כי התכוונת לניסוח של לבני ורק כשנכנסתי לקישור הבנתי למה כוונתך. למעשה חדלתי לבקר באתר זה והתמלאתי בוז אישי כאשר נתקלתי בלגלוגו של בעל הבלוג על קריאת רחוב ע"ש רועי קליין ז"ל.

לא צריך להתרגז כאשר קוראים את דברי יעקובסון אך גם לא צריך לקבל כל דבר טכני כמובן מאליו. האיש מתבסס על כתיבה פרובוקטיבית וכשם שלא לומדים גאוגרפיה מ'ספי' והיסטוריה 'זוכרות' כך גם לא צריך להתייחס לכל אמירה אדריכלית של הבחור כ'עובדה'. גם פרובוקטורים טועים.

זה לא שעל הבנין הזה תקום מדינת ישראל או תפול פלשתין אבל מתוך סקרנות אישית אבדוק שנית לגבי הבנין האמור.

שהתגוררו במבנה הסמוך ביותר דאז לבניין הרישום דהיום - לא זכור קיומו של מבנה שכזה.

הם בעצמם מסייגים את תשובתם מחמת השנים שעברו אך יצויין כי התגוררו באיזור בו שוכנת היום הלימודית/מט"ח, טיילו רבות סביב ביתם והבנין המדובר אמור היה לשכון במרחק של לא יותר מ200 מ' מביתם. מובן כי מצופה שהמבנה הסמוך ביותר בנוף פתוח יזכר ובעיקר לאור זאת שצויינו, מוקמו ונזכרו מבנים אחרים בסביבה אך לא בית ערבי דו קומתי בינם לבין דרך קרן קיימת של היום.

צריך לשים לב כי המבנה מרוחק מאוד מגרעין הכפר ומבתיו האחרונים [המבנה בו התגוררו הם עצמם הצריך הליכה ארוכה ברגל מן 'הכפר'] כך שההסבר מדוע מבנה הצבור שכן רחוק מן הציבור צריך להיות מעניין.

מאחר ועפ"י יעקובסון האמור - המזכירות במרכז הרישום זוכרות ומכבדות את עברו של המבנה כל שנותר להצטער על כי התייר הסקרן בארץ לא לו שכח לשאול את המכבדות כיצד מתבצע הליך הכיבוד ולמה שימש נשוא הכיבוד בעבר.

אני אישית חייב לציין כי המבנה נראה שונה ממראה הבניה המוכרת שלאחר קום המדינה ושהתשובה הפשוטה לשאלה תגיע אולי מארכיוני מחלקת ההנדסה של עיריית ת"א. מתי נבנה ולמה שימש.

ושוב - זה לא משנה לעצם השאלה הלכאורה פוליטית. הדבר היחיד שמשנה הוא שתמיד כדאי לפקפק בנכתב ברשת - גם כי זה חשוב וגם כי זה מעניין...

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

הבית הירוק וסביבתו היו גבול השטח הצפוף. גרעין האוניברסיטה כונה ע"י העולים 'הבית האדום' והוא זכור כפקולטה למשפטים. לא היו מבנים בשימוש האוניברסיטה במקום המצולם. מבנים בודדים היו צפונה ממתחם הכפר והאחרון שבהם היה באיזור בנין הטלויזיה הלימודית של היום ובו עולים דיירים במעמד שכירות וגם רפת אחת.. בנין זה היה הקיצוני והצפוני בבתי הכפר והוא נהרס ואינו קיים כיום. לא זכור ולמיטב הבנת האנשים [שעודם זוכרים] לא היה מבנה ערבי אחר צפונה משם.

לא זכורים מבנים במרחב שבין איזור הטלויזיה הלימודית לגרעיני הבניה שבאיזור רב אש"י של היום.

מה כן יכול היה להיות שם? זכור להם כי איזור המבנה שלהם נקרא 'מפעל המים מספר 2' לא בזכות עצמו אלא בזכות מתקן שהוקם בסמוך.

מפת מחלקת המדידות המעודכנת ב1953 ומבוססת על המפה המנדטורית מ1941

הרישום דהיום. ואם אכן שימש כבית דירות בשכירות לאנשים זה מקרוב באו, מן הסתם לא היה זה יעודו המקורי של הבית, אלא, מדובר ברכוש נטוש.

ואשוב ואומר כי גם לאלה אותם שאלתי אין ודאות בתשובה לשאלה. בסה"כ הם היו האנשים שגרו במקום הקרוב ביותר לנקודה האמורה החל משנתיים לאחר קום המדינה והם אינם זוכרים את קיום המבנה הבולט שהיה אמור לשכון 200 מ' מביתם בניגוד לפרטים אחרים בשטח החשוף הזכורים להם היטב . זה לא אומר שהוא לא היה קיים קודם לימי המדינה ואם היה קיים קודם לימי המדינה עדיין נותרת השאלה - למה שימש שכן היה מרוחק למדי מן הכפר.

מפת מחלקת המדידות על בסיס מפת המחלקה המנדטורית. ככל הנראה גרסה מוקדמת יותר שזו שהעלתי מעלה שכן עדיין לא מופיע בה 'משולש' הרכבת.

[1] המבנה בו התגוררו אלו עימם שוחחתי
[2] מיקום מרכז הרישום הנוכחי
[3] מבנה אשר לא נזכר - הרושם הוא כי דרך העפר הישרה בצורת ר' המובילה אליו אינה חלק ממערך הדרכים הכפרי 'הטבעי'
[4] שם נזכר מבנה גדול יחסית ונטוש 'כחצי קילומטר מערבה כשיורדים אל הים'
[5] איזור שכונה 'הבית האדום' בו הוקמה הפקולטה למשפטים כמבנה האוניברסיטה הראשון

ארכיוני מחלקת ההנדסה או תרשימי קרב של מלחמת השחרור - הם אלה שאולי ישפכו אור על התעלומה.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

שאלה: "שייח' סעיד אל קוראן" שמסומן במפה בערך "שתי קוביות" מצפון לרדינג - האם מדובר בתל מיכל?

במקרה יצא לי לדבר היום עם מישהו שגדל ברמת אביב "הישנה" כילד בשנות החמישים. הוא ציין בפניי שני מבנים נוספים, שרידים מתקופת שייח' מוניס:
1. בית גדול ששימש בחציו כקן של השומר הצעיר, ובחציו כמספרה, שעמד ברחוב רדינג.
2. בית מגורים נטוש ששימש כמחסנים במקום שבו עומדת היום תחנת האוטובוס על דרך נמיר, ליד תחנת הדלק ו"צמיגי רמת אביב".
הוא אמר שיש לו צילומים איפשהו בבית. אנדנד לו, ואולי נסרוק.

לא מדובר על תל מיכל, אלא על תל רקית (בשמו הערבי) התפוס כיום בידי צה"ל, מצפון לחוף תל ברוך.

תודה!
לא מבין איך פספסתי את האות i שהתחבאה לי שם... זה מסקרן, כי במפה (אם אני מבחין נכון), מתחת למספר 40, יש סימון של חירב'ה או עתיקות. מעניין מה יש או היה מתחת למה שיושב שם כיום. דרך אגב, נדמה לי שלפני זמן מה קראתי על ישישה בת 90 ומשהו, שטוענת כי השטח המדובר בבעלותה ולמעשה מה שיושב שם כיום פלש לרכוש שלה.

ואנצל את ההזדמנות למעין הבהרה קטנה:
אזורי "תל אביב הפלסטינית", סו טו ספיק, מרתקים אותי לא מטעמי שמאל או "זוכרות". זו רק סקרנות היסטורית גרידא. "מה היה פה לפני שנולדנו".

אתה מוזמן לבדוק מפות מנדטוריות: אזור תל מיכל נקרא בערבית מכמיש, לא היה בו קבר שייח' ולעומת זאת תל רקית בו היה קבר שייח' סעיד אל קורעאני.

לגבי שרידים עתיקים - כבר סוקרי ה- PEF מדברים על "מיכלי מים קבורים בתת-הקרקע" באזור הקבר (ציטוט מהזיכרון של הנאמר בספר שלהם), ייתכן שזה היה כמו בנבי רובין, גם שם לא היו מים זמינים בצמוד למתחם (אלא רק אם הלכו עד לנחל שורק) ולכן היו בורות מים בנויים באזור.

כך או אחרת, הבסיס הצבאי מגביל גישה לשטח ותחלופנה שנים ארוכות עד שהארכיאולוגים יוכלו לחפור בשטח ולחשוף את צפונותיו.

יו-הו (זו אמורה להיות קריאת שמחה). תודה, עמית! אחרי קרוב לחצי שנה, זיהוי המקום שסיפקת לי שלח אותי לחיפושי גוגל מושכלים וממוקדים יותר מכל מה שעשיתי עד כה, וסוף כל סוף השלמתי את המסע בעקבות התרמילים והמרעומים שהתחיל לגמרי במקרה בטיול של שבת אביבית (לבני מכיר את כל נפתולי הפרשה - הטרדתי אותו רבות, ותודה על סבלנותו האינסופית) והסתיים באובססיה די פסיכית.
עכשיו, ממסמך שהוכן ב-1919 על-ידי לע"ם הבריטי בקהיר, מבחינתי התמונה מתבהרת סופית. תל א-רקית היה חלק מקו עמדות החוף של הצבא הטורקי. ב-20-21 בדצמבר 1917 הוא נכבש כחלק מהמהלך של חציית הירקון (נהר אל-עוג'ה, דאז), כאשר ב-21 כבר ביססו הכוחות הצולחים - ניו-זילנדים, אגב - קו צפוני מתל רקית במערב ועד לשייח' מואניס במזרח.
עכשיו ברור מה עשו שם כדורי ותרמילי מאוזר טורקיים מודל 1908-1911, תרמילי לי-אנפילד בריטיים מ-1915 מרעומים ממאי 1917 (הגיעו לזירה טריים-דנדשים, מסתבר), וכפתורים מחולצה צבאית בריטית (שזיהיתי עד לרמת כתובת המפעל בבירמינגהם שייצר אותם ותאריך הייצור, באמצעות אדם חביב, מפורום של חובבי כפתורים בריטיים - יש כזה דבר - שגם לו צריך להודות על תשומת הלב והסיוע הזריז).
עכשיו נותר רק לקמבן לעצמי כניסה (ברשות, כמובן) לתוך הבסיס.

שכונה, ובמרכזה פארק על גבעה, גבעה שהיתה עמדה תורכית ב 1917, ומשם מזרחה לשכונת רמת החי"ל היא חירבת חדרה (או הדרה), מוצב תורכי שחלש על גשר 'גיסר אל הדאר' (גשר שאון המים), הוא הגשר מעל הירקון בעשר טחנות.

האם ידוע למי מכם האם התואר 'קו שתי העוג'ות' היה בו ממש, כלומר קו הגנה תורכי שנמתח מנחל ייט"ב בבקעת הירדן ועד לים בתל א-רקיה, או שמא לא היה זה קו הגנה רציף?

צודק. אני התייחסתי לקו שתפיסתו היתה באחריות רק אחד מהכוחות הצולחים. בעקבות ההערה שלך קראתי עוד קצת, ושקעתי בתוך ים של תיעודים צולבים וסותרים של יחידות שחלקו גבולות גזרה במתקפה. יומן מבצעים של יחידה X יכול לתאר לך איך הצליחה תפסה את המגינים בהפתעה מושלמת ולכן הקו חירבת הדרה-שייח' מואניס-תל רקית נכבש "ללא אף ירייה, רק באיומי כידוני הרובים". בעוד שיומן מבצעים של יחידה Y השכנה, שעליה הוטל לכבוש את העמדה בחרבת הדרה, יכול לתאר לך מתקפה קשה תחת ארטילריה טורקית שטווחה מפתח-תקווה, כשבשלב מסוים הבריטים נאלצים לסגת חזרה לגדה הדרומית של העוג'ה, עד שעמדת התצפית המלאבסית שותקה.
מרתק להפליא, וגוזל זמן בטירוף...

את התל -'תל א-רקיה"?

שאלה נוספת: האם הוא בגבולות העיר תל אביב - יפו או בתחומה המוניציפאלי של הרצליה?

הגשתי לפני כחצי שנה פנייה מסודרת לוועדת השמות הממשלתית לגבי שמות אתרים נבחרים במישור החוף, וביניהם תל רקית, והמלצה למתן שמות עבריים לאתרים אלו.

דיון בנושא טרם נערך, ואשלח תזכורת נוספת אחרי החגים המתקרבים.

בכל מקרה, אני מעדיף לקרוא לתל "תל רקית" ולא "תל א-רקיה", בהתאם לתעתיק במפות המנדטוריות שברשותי (ר' בסגול).

זוהי תמונה של האוני' מכיוון דרום לצפון.
הבניין בעל התקרה הגלילית זהו וולפסון (הנדסת מכונות) ומעבר לכביש (היום קיים שם גשר), לכיוון צפון, שאר האוני' (טרם הקמת הספרייה למדוייקים ומובן דן דוד).
שאר המבנים הקטנים מדרום לוולפסון אינם קיימים היום, על חלקם ישנם מבנים חדשים יותר של הפקולטה להנדסה והשאר חנייה.



אינני יודע מתי צולמה התמונה ואני לא יכול למצוא אותה שוב - בעבר מצאתי אותה באתר שהוקם במיוחד לצורך הצגת תחרות בניית המבנה של הנדסת הסביבה.

בית התפוצות [1978], בניני שרמן ובריטניה וטור המדעים המדוייקים עומדים תלפיות - הימור סביר: הצילום נעשה סביב 1980

הנה עוד תרשים עזר:
http://www2.tau.ac.il/map/unimapl1.asp

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

ולחשוב שכשלושה קילומטר דרומה משם עומד לו המבנה שאני מחפש בנרות את הפרטים עליו...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני זוכר שהייתה תמונה נוספת, אך אינני מוצא אותה.
אולי שווה ליצור קשר עם האוני', אולי יש להם עוד תצ"א - כאמור, התמונה הזו הייתה בעבר באתר של בי"ס לסביבה, במסגרת תחרות עיצוב של מבנה הבי"ס.

בניין המרשם בולט מימין ומעל לפינה הימנית של תחום הקמפוס המסומן באדום.
התמונה מתוך החלק המוקדש לתל-מוניס באתר palestine remembered שגם הוא לא אתר ציוני במיוחד.

אז מה

ניצלתי את שהייתי באיזור לצורך גיחה על מנת לנסות ולהנציח מבנים שעדיין נמצאים בשטח המדובר, לצערי למעט מבנים ספורים כל האיזור הוכשר למגרשי חנייה ומבנים מודרניים ....

ראשית כל, מה שנראה לי כמבנה בגינו נפתח האשכול, המבנה ניצבלא רחוק ממבנה הטלויזיה הלימודית ודי קשה לצלם אותו מבלי שיוסתר ע"י עצים או עמודי חשמל:





המבנה המעוגל/מבנה וולפסון, בתצלום מהכביש ההיקפי (צילום מכוון מזרח למערב):




פחות או יותר מאותו מקום יש תצפית נהדרת לעבר דרום מזרח ואף צפון מזרח גוש דן, בתמונה הבודדת שצילמתי נראה "הר נפוליאון" במרכז על שביליו ....
נחמד לנסות לדמיין את כל המרחב העצום הזה ללא בניינים וכבישים אלא עוטה בצמחייה שכזו כמו לפני עשרות שנים.....




ומספר מבנים שעל פניו נראים כשרידי הכפר שייח מוניס....
ראשית כל "הבית הירוק":




ועוד כמה....




ומבנה מעניין נוסף שלא הכרתי עד היום שעל פניו נראה שמור ואותנטי אף יותר מהבית הירוק, בהחלט שווה בדיקה/התייחסות:




יש כמה בעיות בלצלם תמונות באיזור הזה, לחלק מתושבי המבנים היה מה להגיד ולהתלונן על זה שמצלמים את בתיהם (אני יכל לתאר לעצמי ממה הםפ חוששים), כל שומר/מאבטח ינוקא שממוקם בשער זה או אחר של מבני האוניברסיטה חושב שגם לו יש מה להגיד, החום הנורא שבחוץ וחוסר מקומות חנייה....
אולי שווה להמתין ליום שבת קריר לצורך העניין...

אני אנסה למספר את המבנים שצילמתי על גבי תצלום האויר שמצורף באשכול....
צריך להיות מעניין.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

למה משמש כיום המבנה בתמונה האחרונה ומה כתובתו?

אז מה

.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ברחוב חיים לבנון 45 יש בניין בשם "רוחניות", שמשמש לחוגי שאנטי למיניהם. החזית שלו מודרנית ומטעה. הצד העורפי חושף את השורשים השייח-מואנסיים שלו, עם חלונות מקושתים ובנייה אופיינית.

....
אני מכיר את המבנה הזה מבחוץ ומבפנים (ואף זכיתי להתאמן שם בעבר).....
העניין הוא שהיה לי כל כך חם ....כל כך חם, שפשוט העדפתי לוותר....

גם יומו יגיע במהרה....

תודה בכל אופן.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אי שם במרובע שבין חיים לבנון במערב, קלצ'קין בדרום הקוממיות במזרח וקרן קיימת בצפון - לא זוכר איזו אפקה זאת, שם השכונה חמק - היה פעם מבנה עם באר. באמצע שנות התשעים נפל שם אדם ומת (הייתי אז סטודנט ואני זוכר את היסעור שריחף בגובה נמוך להפליא מעל האוניברסיטה כל אותו יום, לשווא). בסוף השבוע האחרון, גם אני יצאתי לסיור בגזרה - אך גיליתי שאין מבנה, ואין באר. רק גינה ציבורית. זה המקום?או שפספסתי אותו? ומה זה היה?

** עריכה **
הזיכרון שלי לא משהו. זה היה בשנת 2000. לפי ארכיון "הארץ" מדובר במבנה שכונה על-ידי התושבים "הבית הערבי", והוא נמצא ברחוב קוממיות 28. ההרוג היה כבאי שנכנס לטפל בשריפה שפרצה במבנה הנטוש. לקח: להשקיע באינטרנט לפני שיוצאים למסע.

בכל אופן, בסמוך לבניין הרישום של האוניברסיטה קיים גן ציבורי גדול ומושקע ששווה לערוך בו סיור רגלי....
אם אינני טועה , גם בתחום מוזיאון הארץ אמור להמצא מבנה עם באר, צריך לבדוק גם זאת, בכל אופן, החום...החום פשוט משבית אותי...מוציא את החשק לחיות ממש...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

יש באר ועצי שיזף עתיקים, אין מבנה.

לגבי הגן הציבורי באפקה - גן יפה עם עץ שקמה עתיק. אשמח לדעת מי עיצב את הגן ומה מקור עמוד האבן שניצב בו, ומזכיר טיפה את אנדרטאות הצליחה. זה גם אחד המקומות היחידים בהם ראיתי זיקית בגוש דן בשנים האחרונות.

.....

לגבי הגן היפה, ממש היום בבקר ביקרתי בו, הבחנתי בעמוד האבן המעניין ושקלתי לצלמו אך משלא נמצא כל שילוט לידו ויתרתי על הרעיון, לא אתפלא אם מדובר בסופו של דבר באלמנט שנועד לנוי ותו לא אך מאידך...לך תדע....

ובעניין הזיקית, אמנם אותה לא ראיתי (יכל להיות שהיא לא מופיעה בכל יום?... ) אולם השבוע זכיתי לראות ליד ביתי............ קיפוד !
ואני כל כך אוהב את החיה הזאת....

אם זה מעניין אותך, תמונות נוספות שצילמתי היום בסביבה תמצא כאן באשכול בהודעה נפרדת.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני עוקב אחרי השרשור. טיפה חבל שהוא מתפרסם רק עכשיו כי לפני חודשיים ערכתי סיור מצולם ברמת אביב הירוקה, שכלל אתרים כמו בית גולדה מאיר ורח' קרני, אך לא הייתי מודע לשרידים משייח' מוניס בתחום השכונה (להבדיל מ"הבית הירוק" ובית הקברות).

אבקר שוב בהזדמנות.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שוב ניצלתי את הגעתי לאיזור לצורך ביקור במתחם המדובר...
(כשאני מפתח אובססיביות למשהו זה פשוט נורא)....


הנה זוית נוספת של בניין הרישום (מכוון הגן היפה שהוזכר כאן כבר) לטעמי זהו מבנה מכוער להפליא:




והנה שוב מבט על המבנה המעניין שצולם אתמול ו"נחשד" גם הוא כשריד משופץ ושמור מימי שייח מוניס, מעניין יהיה לדעת מה הוא היה במקור:






ו...המבנה "הנשכח"....
מדובר במבנה הממוקם ממש מול מכון התקנים, המקום שימש בעבר כמרכז לחוגים הקשורים לתנועה/מחול/אמנויות לחימה וכיום נראה שייעודו קצת שונה...
מודה ומתוודה שבמשך כל הזמן שהתאמנתי במקום מעולם לא שמתי יותר מדי לב לתצורת המבנה (נו טוב...מי חשב אז בכלל על פורום הסטוריה של פרש)....
אבל מבט על הפיאה הדרומית ובמיוחד המערבית של המבנה הזה לא מותיר שום ספק !...

כך הוא נראה מהרחוב הראשי, על פניו "סתם מבנה חסר ייחוד" :




כשמביטים טוב יותר מתחילים לגלות אלמנטים מעניינים כגון ה"רלסים" שתומכים ברצפת הגג:





הפאה הדרומית כבר לא מותירה ספק (שימו לב לסורגים היפים והפתחים העגולים שמעל החלונות - שלאחר כווץ התמונות הם קצת "נעלמו" לצערי):





ואם למישהו בכל זאת נותר צל של ספק, הנה הפאה המערבית שמתחברת למעשה עם רחוב כפר יונה (שבו גרתי בעבר וקשור באופן מעניין לנושא /הודעה חדשה שאני בקרוב יעלה לפורומינו הנכבד).....





וכדאי שמישהו יכניס את ספר התנ"ך פנימה ולא ישאירו כך על אדן החלון....





אח"כ נסעתי לשכ' בבלי כדי לצלם קצת את גבעת עמל ומה שנותר מהמבנים של הכפר ג'אמוסין אבל שוב....החום החום....
NEXT TIME ....

לעומת זאת, מצאתי שם משהו נחמד ומעניין שכאמור מתקשר באופן מוזר למדי לאשכול הנוכחי ואלי באופן אישי....
עוד מעט קט....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

הייתי במקום בסביבות 12.00-12.30. ובדרך חזרה גם אני קפצתי להגיד שלום ל"פנימיות" (איך תמיד ההווה של המקומות האלה כל כך אירוני ביחס לעבר).

השקמה הבודדה שבראש הגבעה, האקליפטוסים שתמיד רומזים לך שבמקום שבו אתה עומד היה פעם משהו אחר, העמודים העתיקים שהובאו לשם השד יודע מאיפה, וההבלחות של רכס הכורכר שמציץ מכל מיני פינות, באמת הופכים את הגינה למקום יפהפה, מאוד לא אופייני לתל אביב (ומעט נוגה בעיני).
ואכן, אין שריד למבנה שבבאר שלו מצא את מותו אותו כבאי מסכן לפני תשע שנים. אם כי הצד הצפון-מזרחי של הגינה גובל בבית פרטי קטן וישן, חריג מאוד בנוף של הווילות המקומיות, שמוקף בגדר חיה עבותה וכמה שלא הסתובבתי סביבו, לא הצלחתי למצוא את הכניסה אליו! ספוקי.

אגב, כשטיפסתי במעלה הרכס מרוקח לכיוון רחוב ג'ורג' וייז, דרך שעשיתי אלפי פעמים בעבר, פתאום נראה לי שזיהיתי גם בתוך הקומפלקס ההולך ותופח של מכון הנפט, nod-nod wink-wink, בית מגורים ישן מהגלגול הקודם של האיזור. או שאולי דמיינתי.

אז הגעת לשם ממש כשעזבתי...

אני שותף לתחושותיך בעניין הכורכר האקליפטוסים ובעיקר....הדקלים....
יש משהו באיזור הזה...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בזבוז זמן לשמו !
מה שהולך שם זה פשוט מדהים, כל תושב דאג להקיף את ביתו בגדרות גבוהות של צמחייה ומתכת (סביר כי למען יתקשו פקחי עריית ת"א לראות מה נעשה בפנים)....
אין שריד וזכר שניתן לצלם, מה שיותר מדהים הוא שהבתים הערביים שהיו שם בעבר (אני זוכר אותם היטב מהתקופה בה היינו הולכים מבבלי לביה"ס תיכון חדש ברגל דרך גבעת עמל) פשוט נמחקו מהקרקע והשטחים עליהם עמדו הוקפו בגדרות פח !
רק היום אני מבין כמה חבל שלא דאגתי אי פעם לצלם את אותם בתים, חלקם חד קומתיים וחלקם דו, חלקם אף היו יפים למדי.....

בקיצור - אין היום מה לצלם שם....

התחנה הבאה...."סומייל".

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אם כבר הושק פרויקט לתיעוד תל אביב הערבית..
הבניין שבו נמצאת חנות הרהיטים והפיצ'יפקס "חדרים" ברחוב סלמה 48 בדרום העיר.
מדובר במקרה מעניין, אני חושב שכמעט ייחודי, של בית שהוקם על ידי ערבי אמיד בתוך תל אביב היהודית המתפתחת. שווה לקפוץ. זו גם שכיית חמדה ארכיטקטונית, וגם פינה נחמדה בהיסטוריה (נדמה לי שתל אביב 100 כתב עליו בבלוגו).

באיזור סלמה הרצל, באחת הפניות יש בניין מעניין נוסף שלמיטב זכרוני בנוי לבנים אדומות....כאמור, לא בטוח שאליו אתה מתכוון אבל שווה להעלותו ולו לצורך הבירור...
הוא נראה כמו בית חרושת כל שהוא...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני מניח שאתה מתכוון לאחד הבתים ששרדו מסכ'נת חאמד (דנאייטה) עליה כתבתי כאן:
http://www.tlv100.net/2008/12/blog-post_30.html
ונמצא לצד רחוב הרצל בקטע הצמוד לשכונת המלאכה גבעת הרצל

בכל מקרה, לא חושב שנכון להגדיר את מיקום הבית "בתוך תל אביב היהודית המתפתחת".
ראשית, מדובר במבנה שנבנה ככל הנראה במחצית המאה ה-19 (מופיע במפת סנדל),הרבה לפני תל אביב.
שנית, המבנה ממוקם בשטחה המוניציפלי של יפו טרם מלחמת העצמאות.
בנוסף, השטח האמור (מערבית לגבעת הרצל ודרומית לפלורנטין) שימש לפני 1948 אזור תעסוקה לעסקים יהודים וערבים, כך שזה לא היה אזור יהודי הומוגני.

תודה על התיקון וההארה. בכל מקרה, מה שמעניין באיזור הזה, הוא שלא מדובר ביישוב פלסטיני פר-אקסלנס, שננטש ונחרב בנכבה. אלא במקומות שבהם הסיפור הפלסטיני והסיפור הציוני גדלו זה לצד זה, ולפעמים זה בתוך זה ונשענו כלכלית זה על זה. זאת בניגוד לנרטיב הפלסטיני הרווח - "אנחנו ישבנו מאות שנים מתחת לגפננו ותאנתנו, ופתאום משום מקום נפלו עלינו היאהוד האכזריים, ועכשיו כל מה שנשאר זה המפתח ביד".

הגדרתך מתארת היטב את הסיטואציה באזור זה, משלב עקירת הפרדסים בסביבה (במהלך שנות השלושים) ועד 1948. ואפרופו הנרטיב הפלסטיני הרווח, שים לב שהישוב הערבי הגדול באזור (אבו כביר) כלל לא מככב באתרי הנכבה הפלסטינאים.

לדעתי יהיה עדיף להעלות את תצלומי המבנה המדובר באשכול משל עצמו....
בל נערבב את בניין האוניברסיטה וצפ' מזרח העיר עם איזור סלמה והחזית הדרומית...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

קראו למבנה הזה "בית הפועל" בשנות השבעים ותחילת השמונים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1108943.html

בשיטוטיי ברשת הגעתי במקרה לאתר של מצפן (למען הסר ספק - אין לי קירבה אידיאולוגית אליהם), ובו מצאתי כתבה שהתפרסמה בכתב העת של הארגון ב-1975. הכתבה עוסקת בכפרים הערביים שהיו קיימים בשטח תל אביב. הכתבה עצמה לא מחדשת הרבה אבל יש בה תמונות מאוד מעניינות של שרידי הכפרים כמו שהם נראו ב-1975. אני מצרף את התמונה של שייח מוניס כי היא זאת שרלוונטית אלינו. אבל שווה להיכנס ולהסתכל על שאר התמונות.
http://www.matzpen.org/index.asp?p=articles_telaviv

האם מישהו מזהה את המיקום שממנו צולמה התמונה?

בצילום מופיע מתחם מכון התקנים הישראלי (הכולל את המבנה עם הגג הגלי). הצילום נעשה ככל הנראה מהגג או מקומותיו העליונות של הבנין של המח' למדעי הרוח של אוניברסיטת ת"א (בנין גבוה לבן).
התמונה מצולמת לכוון דרום/דרום-מזרח. באופק ניתן לראות את רכס העיר רמת גן. לפי הנוף של בתי שייח מואניס אני מתארך את הצילום לתחילת - אמצע שנות ה 70. (רמז נוסף לתקופה ניתן לראות בדגמי המכוניות שבמגרש החניה שבתחתית התמונה).

שהרי אם כך זה פשוט מדהים !
כאחד שגדל באיזור , לא זכור לי שהיו שם כל כך הרבה מבנים שכאלה (אולי עקב העובדה שבאותן שנים הנושא לא ממש היה בראש סדר תחומי ההתענינות של ילד בן שש - שבע)....

תודה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אכן, כן. שטח הכפר (בגרעין המרכזי שלו) היה בנוי בצפיפות וכלל מבנים לא מעטים בני 2, 3 ואפילו 4 קומות. אלו הפכו בחלקם לבתי דירות שבהן שוכנו עולי תחילת שנות ה 50 שאיכלסו את שיח מואניס לאחר מלחמת העצמאות.

אתה אולי צעיר ממני בשנים בודדות, אבל גם הזכרונות שלי מן האזור הם זכרונות ילדות (גיל ביה"ס יסודי). במהלך שנות ה 70 הואץ מאוד פינוי בתי שיח מואניס והריסתם. אני זוכר שלרבים מהמפונים הוצע לעבור לשכונת הדר-יוסף שממזרח למסילת הברזל חיפה – ת"א החדשה ומתחם קולנוע הדרייב-אין ז"ל. למה הדר יוסף? אני לא ממש יודע...

"ילדי שיח מואניס" כפי שכינו אותם המורים, למדו איתנו בביה"ס היסודי ברמת אביב הישנה. הם הלכו והתמעטו ככל שהתקרבתי לכתה ו'. "גרעין קשה" של תושבים שסירבו להתפנות עדיין התגורר בבתים בודדים ששרדו אל תוך שנות ה 90 המאוחרות. מגלישה באתר הזה וממקורות אחרים באינטרנט אני מבין שגם אותם כבר פינו.

אני זוכר בתור ילד שברכס הכורכר של שיח מואניס המשתפל בתלילות מזרחה היה אפשר להבחין בארנבות בר (נכון אפילו לתחילת שנות ה 80) בטרם עלו על המקום הדחפורים שבנו את נתיבי איילון צפון. במקומות אחדים היו גם שדרות של שיחי צבר עבותים שבתור ילדים היינו הולכים לקטוף משם סברס.

אך, היו ימים...

...
בעניין ארנבות הבר, אם יליד האיזור אתה אז בטח הנך יודע שרבות מהן אף אכלסו את שטח הדיונות שמצפון לשדה דב....
ביקרתי במה שנותר מאותן דיונות לפני כחצי שנה וזה היה סיור מאוד עצוב....
כל מחוזות הילדות נמכרו תמורת שקלים ליזמי נדל"ן....

מודה בהזדמנות זו כי בעבר היה לי חלום...
כל כך רציתי "להשיג" לעצמי את אחד מאותם רמקולים שהיו בדרייב אין, אלו שהיית צריך להניח על חלון המכונית כדי לשמוע את הסרט...
זה נותר בגדר חלום...

מעניין היכן הם זרוקים היום?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

כן גם את החולות שממערב לתכנית ל' אני זוכר היטב. היה שם מין מכתש כזה שהיינו הולכים אליו (אולי הוא שריד של מכרה הזיפ זיפ שקראתי שהיה קיים מצפון לשדה דב בתקופת המנדט?).

אני לא מתגורר בארץ אז אין לי אפשרות פשוט "לקפוץ" למקומות האלו (ואולי עדיף שכך). בעת ביקור ב 2007 ראיתי שבונים שם שכונות שלמות. פשוט מכסים את כל שפלת החוף של ישראל בבטון! ומה שנותר כשטח פתוח פה ושם מלא בזבל (פסולת בנין, בקבוקי פלסטיק ושקיות ניילון שמתגוללות ברוח) מדינת ישראל השמידה את ארץ ישראל!

לגבי הרמקולים של הדרייב-אין, אילו היה לנו גם כבל ארוך זה היה עוזר לשמוע את פס הקול של הסרטים שראינו ממרומי הגבעה - בייחוד אלו שהקרינו שם לאחר חצות

כן...כן....
היו זמנים בצפון ת"א.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

זה קצת גולש לפורום חיות וטבע, אם יש כזה, אבל מעדות ראייה אישית - הטבע מצליח איכשהו להחזיק שם מעמד גם אחרי הבנייה המסיבית והמכוערת בפרויקט המכונה "הגוש הגדול" (רק בישראל: שכונת יוקרה נקראת בשם שמעורר אסוציאציה מעולם השירותים).
רכיבת אופניים לילית סמוך למעגן של חברת חשמל העלתה השבוע מפגש מלבב עם שועל חסר פחד ואחר כך גם עם חתול בר מבוהל. בחולות שמסביב התקלתי לפני כמה שבועות גרביל צהבהב מסוג שלא זיהיתי בוודאות (יכול להיות שקוצן זהוב?). לעתים עוד פוגשים בחוגלה שמתרוצצת עם צאצאיה בטור ממושמע. ואם מטיילים שם בבוקר מוקדם מוצאים על השבילים עקבות מכל הבא ליד.

בתור עוד native של השכונה, האשכול הזה מעלה נשכחות...
אגב, "הבית האדום" לא היה כינוי לבית ערבי ישן (לא הירוק, אחד אחר), שהילדים ספרו עליו כל מיני מעשיות? (לעיל מוזכר שמדובר בבניין משפטים)

"צ'רלי וחצי" צולם רובו ככולו בשיח' מוניס. בחלק מהסצנות רואים את שמות הרחובות (בזמנו שמות הרחובות בשכונה היו שמות שבטי ישראל).
"חגיגה בסנוקר" צולם בעג'מי וסביבותיה.
ועוד ועוד...

כוונתך לבניין הפקולטה למדעי החברה (נפתלי כמדומני), לא הרוח (גילמן), לא כן?

ואם אעלה את התמונות - האם אטשטש את הפנים ואתמקד בנוף בלבד?

מי שעזר לי להחליט היה אותו אחד שצעק באולפן הטלויזיה השבוע "פה זה שייך מונס / אתה מהגר".

התמונות מצולמות בסמוך לבית בו התגוררה משפחת אבי לאחר בואה ארצה ובחלקה עד לאמצע שנות השישים. המדובר במבנה שבמקומו נמצא כיום בנין הטלויזיה הלימודית. הבית אינו מופיע במפות פ"ת 1929 ות"א 1934 אך ניתן לזהוי במפת ת"א 1942 כבית בודד צפונית לשיך מונס.

הדרך הבאה מכיוון עיקר בתי מעברת שיך מונס היא הכביש החוצץ בין אונ' ת"א לגנים הבוטני והזואולוגי. שער החצר פונה לכיוון הדרך. המתבן הוא בדרום הבית.בקומה העליונה גרה משפחת אהרונוביץ. בני משפחתי - אחים ואחיות, חלק ברווקותם ועיקרם כבר בעלי ילדים התגוררו בקומת הקרקע של המבנה. חדר למשפחה. חדר הורי היה בצמוד לרפת ישנה. שלושה אקדמאים לבושי חליפות שהאחד מבינהם -כבר היה קצין בצה"ל ואח אחד פועל בניין בסולל בונה. תפקיד שבאותם ימים נחשב אולי למכובד קצת יותר...

השכם בבוקר הם היו צועדים ברגל לדרך חיפה של ימינו בכדי שיספיקו לתפוס את האוטובוסים השונים בעזרתם יגיעו איש איש למקום עבודתו. לאחר רדת החשיכה היו צועדים את אותה דרך ברגל לחדרם הקט ובשבתות היו מתענגים במרחבים מלאי הפרחים.

לכולם היה 'יותר' במקום ממנו באו או יותר נכון ממנו נדחקו ונדחפו. תרבות שורשית, אנשי ספר, יודעי שפות, בעלי בסיס כלכלי וחברתי והכל נחתך בלילה בו נאלצו להבריח את הגבול לאיראן ומשם ארצה. ובכל זאת, הביטו בפנים! הביטו בפנים המחייכות הללו, באנשים הנטולים כל נכס ואפילו לא תמיד זוכים ליחס מסביר פנים מסביבתם החדשה: פנים מחייכות, פנים קורנות! אלה לא פנים של 'מהגרים'. מהגרים ובעיקר מהגרים בעל כורחם אנשים עצובים המה. אנשים תלושים. ואלה? מאושרים כאילו נולדו לתוך האדמה הזאת, כאילו באו למנוחה בביתם... 'כאילו'?.. מיותרת היא המילה 'כאילו' שהרי זה בדיוק מה שקרה. חרף כל הקשיים והדרך הארוכה הצפויה להם הם מאושרים בדיוק מאחר ונולדו מחדש לתוך אדמתם ובאו למנוחה בביתם. אט אט נתפרדה החבילה ויצאו איש איש לדרכו ללא פצוי או תגמול ומשהחל הבנוי במקום פינו האחרונים את הבנין. כל המופיעים בתמונות וצאצאיהם חיים או חיו מאז בואם ארצה את מלוא חייהם במדינת ישראל. וזו מהות המילה 'עולים' אשר יוחדה בשפה העברית מן המילה 'מהגרים'.

בתמונה הראשונה הבית שבמקומו שוכנת היום הטלויזיה הלימודית ממערב למזרח/ בשלוש התמונות שאח"כ מבט ממערב הדרך לכיוון דרום מזרח אל בתי שיך מונס/ בתמונה שאח"כ מבט מהדרך האמורה לכיוון מערב לבנין לימודי המשפטים הנבנה / בתמונה האחרונה מבט לכיוון צפון. הבית בגינו נפתח האשכול אינו נראה אך יתכן ונמצא מערבה לשטח התמונה או שמוסתר ע"י העצים.

** בשיחות חוזרות ומול התהיה מדוע לא זכור בנין הרישום מהנוף הקרוב הועלתה האפשרות המהפכנית כי בית המגורים לא נהרס ואולי לא שכן 'בדיוק' במקום בו עומדת היום הטלויזיה/מט"ח. יתכן כי מדובר באותו מבנה בו התגוררו בני משפחתי עצמם למרות שקשה למצוא זהות בתמונות. לצורך אימות ורענון זכרון אצטרך לשכנע אנשים יקרים שתמהים על התענינותי המוזרה להגיע למקום במו רגליהם וזה לא יהיה פשוט. אם נגיע - נדווח...

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

תודה על התמונות המאוד מענינות. טוב שהעלית אותן!
המקום היה כלכך שונה לפני כ60 שנה! אני מזהה רק את שלד בנין הפקולטה למשפטים שהיה אז בבניה וגם את הפינה הצפון מזרחית של בתי שייח מואניס (מראה מכיוון צפון מזרח?).
מאז כל ה"רמה" הזאת (שכונתה במפות בריטיות ממלחמת העולם הראשונה כ Sheik Muwwanis Ridge) כוסתה בבטון עד לבלי הכר...

מרבדים מרהיבים של קחוון (או קחוונית). זה לא צמח נדיר, אבל מרבדים ממשיים שלו (להבדיל מפרחים בודדים פה ושם) נעלמו למעשה מגוש דן, המרבדים האחרונים ב"גבעת השקמים" ליד צהלה, וליד מערות אפקה - מאויימים כיום ע"י תוכניות בנייה של עיריית רמת השרון, וחבל - גם למרבד פורח ליד הבית יש ערך..

הבניין שבבניה זה או הטלויזיה הלימודית או בניין משפטים - הבניין הראשון שהוקם בקמפוס רמת אבי של האוניברסיטה

הטלביזיה הלימודית לא באזור זה, אלא כק"מ צפון מזרחית והוקמה הרבה יותר מאוחר.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ידיד שלי, כבן 55, שאל אותי שתי שאלות שלא ידעתי לענות עליהן, והריני מבקש עזרה:

א. הוא זוכר, כילד ברמת אביב, שמעבר לדרך חיפה היה ארמון ערבי שנקרא ע"י הילדים "בית ארמון" וגרו בו כמה משפחות. באזור שכונת ל'. הוא אפילו זוכר צעירה אמריקאית שגרה שם בקרוון. מוכר למישהו?: מה עשה שם ארמון ערבי? האם היה זה בית באר?

ב. ידוע שבאתר של מלון הילטון (גן העצמאות, תחילת רחוב ארלוזרוב בת"א) היה בית קברות ערבי. היה אפילו סקנדל קטן באו"ם כאשר הוקם שם מלון הילטון, למרות שלכאורה היתה הסכמה של המופתי של יפו להריסתו. והשאלה היא: למה היה שם בית קברות? מי נקבר שם? הרי המקום מרוחק מכל יישוב ערבי!

"בית הקברות הישן בתל-אביב" מונה את קיומו מראשית שנת תרס"ג (1902). הגורם ליסודו היתה מגפת החולי-רע, שפרצה בכל ערי הארץ בחדרי תשרי-כסליו תרס"ג, ונתנה את אותותיה במיוחד באיזור החוף בערים, עזה, לוד ויפו. מתי החולי-רע היו בישוב היהודי מעטים בעוד אשר בישוב הערבי רבו חלליה. השלטונות התורכים אסרו מטעמים רפואיים לקבור את מתי המגפה בבתי-הקברות אשר בתוך העיר יפו, הערבים והיהודים כאחד, וקבעו לשם כך מקומות קבורה חדשים, לערבים על גבעת עבד-אל-נבי שעל שפת הים (ליד המלון, הילטון)...
http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59573


צריפיה הצפוניים של מחלול ב’ נשקו לגדר קבר השייח’ עבד אל נבי, גדר שתוחמת עד היום את גבולו הדרומי של בית הקברות המוסלמי. בית הקברות המוסלמי אשר ערביי סומייל קברו בו את מתיהם החל מהרבע האחרון של המאה ה-19 (היום בקרבת קצהו הדרומי של גן העצמאות - ראו המתחם מוקף החומה בקדמת התמונה, מדרום לו צריפי השכונה ומימינם, בריכת גורדון), הוקצה לערביי יפו, במקביל להקצאת בית הקברות שברחוב טרומפלדור ליהודים בשנת 1902, בפרוץ מגיפת כולירה ביפו, מאחר והשלטונות התורכיים חששו מקבורת קורבנות המגיפה ביפו פן תסכן קבורה זו את התושבים החיים.

http://ziffera.blogli.co.il/

ומה באשר ל"בית ארמון"?

הארמון נהרס לפני שנים ספורות לטובת הקמתה של שכונת סביוני רמת אביב של אפריקה ישראל.
בית הקברות קיים עדיין בחלקו, צמוד לקבר שיח' עתיק. בית הקברות הוקם בסוף המאה ה-18 לטובת המתים של הכפר סומייל וג'מאסין. עם פרוץ מגפת הכולירע ביפו - נקברו גם מתי יפו בבית קברות זה. לא מלון הילטון הוא זה שצמצם את בית הקברות, אלא מחנה יונה, ורק אחרי כמה שנים גם מלון הילטון הצטרף לצמצום.

אתה מתכוון לבית משפחת ביידס?

ראשית, סליחה על ההקפצה. אני מוצא עניין להוסיף כאן מספר פרטים. בחרתי באשכול זה מסיבה מסוימת שאסביר אח"כ, אבל אתייחס גם לאשכולות אחרים בהם עלה נושא השכונה. אנסה לעבור בזהירות נושא-נושא ואם אשכח משהו, אוסיף לאחר מכן.

כיליד השכונה גרתי שם עד גיל 16 וגם לאחר מכן הייתי קשור למקום בשל העובדה שקרובים וחברים המשיכו לגור שם, עד דעיכת השכונה.

אקדים ואגיד שעוד בצעירותי תמיד חשבתי שהשכונה היא מקום מרהיב להקים בו כפר אומנים, עם הבתים הציוריים שהיו שם ועם הנוף, הן מערבה והן מזרחה. שעות הייתי יושב על קצה הגבעה הפונה מזרחה, בערך היכן שהיום הפקולטה להנדסה וצופה לכיוון השומרון, למרחקים (גם אח"כ, כשהקימו את הדרייב אין היה משיכה לאזור בשעות מסוימות ). גם לכיוון מערב הנוף היה (בצעירותי) מקסים, עוד כשרמת אביב היתה דלה בבתים ואת ההקפות של מסלול 29 בשדה דוב היו עושים מזרחה ודרך חלון ביתי בקומה השניה (שמופיע בתמונה שהעלה פרטרידג' ושצולמה מבנין מדעי החברה - נפתלי. רואים משם, לשאלתו של esamaha את הקצה הצפון מערבי של השכונה, ראה בהמשך לגבי המאפיה )הייתי צופה במטוסים שגרמו ל"נזק" המשמעותי בחיי והנחו אותי למקצועי היום.

אשכול זה מתחיל בשאלות לגבי הבנין שכעת נמצא בו מרכז הרישום של האוניברסיטה. לפני כן , בשנות ה-70 המאוחרות בנין זה היה "מסופח" לפקולטה להנדסה והיו בו מספר מעבדות. מעבדת צילום בקומה הראשונה ומעבדת מוצקים (מחקר) בקומה העליונה. כאשר הבנין הוסב למרכז רישום (לאחר הקמת בניין פליישמן להנדסה, בערך שנת 79) הוא גם הורחב. הבנין היה ממש על גבול שכונת אפקה והאזור היה אזור של פרדסים ושדות. עוד לגבי בית זה – למיטב זכרוני, למרות הכיבוש ובריחת הערבים, המשיכה להתגורר בבית זה משפחה ערבית לאורך זמן, לדעתי עד שנת 1970 שאז הם פונו וקיבלו דירות מגורים בבתים שנבנו בצומת המערבית לשם - לבנון וקלצ'קין.

קצת דרומית מזרחית מהמבנה, לכיוון היכן שהיום הטלביזיה הלימודית בערך במקום בו היתה האוניברסיטה הפתוחה בראשית פעילות, היה ביתו של ד"ר נוימן, האופה. מאוחר יותר, עם פינוי השכונה הוא עבר להדר יוסף והרבה זוכרים את דברי המאפה שלו לאורך שנים. עוד לפני סמי בורקס היו לו בורקס מיוחדים וטעימים. באזור של הטלויזיה הלימודית היתה בריכת אגירה למי גשמים. אני זוכר שהיינו יורדים לתוכה, כי היתה בנויה במדרגות. בריכה דומה היתה בצד השני של השכונה, היכן שהיום בריכת השחייה הלימודית, מול מוזיאון ארץ ישראל. ממש במקום שבו הבריכה הלימודית היתה בריכת אגירה למים. בדרך לשם היינו עוברים דרת "המחנה" – כיום מקום מוזיאון הפלמ"ח ובית תזמורת צה"ל. אז היה שם בסיס גדנ"ע ואת ניסיוני הראשון בנשק קיבלתי שם ובמטווח שהיה על השיפוליים המזרחיים, שם קיימים היום מספר מבנים מוזרים.

בית ארמון – אכן היה קיים על כביש נמיר, שקראנו לו אז "דרך חיפה". כ 500 מטר צפונה לתחנת הדלק, מהצד המערבי של הכביש. את מסיבת הסיום של כיתה ח' עשינו בחולות שמעבר לבנין ונדמה לי אפילו שבכיתתי למד מישהו שגר שם.

בית דומה לו היה בתוך שכונת רמת אביב, ליד בי"ס אליאנס ובו היה קן של השומר הצעיר. אני לא זוכר אותו מספיק טוב, כי הייתי בצופים.. ). בכלל, כל האזור של רמת אביב היה מכוסה בפרדסים ושדות ואני זוכר את שורת הפרדסים לאורך השביל שהיום נקרא רחוב איינשטיין. אבל חשוב לציין – לא היו פרדסים מערבית למה שהיום הוא דרך חיפה. רק חול וחול (ואת זאת בדקתי שוב עם אמי). החול זכור לטוב, כי היינו חוצים דרכו אל הארץ המובטחת, חוף תל ברוך.

מישהו הזכיר "מעברה". שייך מוניס לא היתה מעברה. זה לא היה מקום זמני אלא שכונת מגורים אליה נאספו תושבים ועולים חדשים למגורי קבע. בימי הזוהר שלה היו בשכונה 4 בתי כנסת, כ-4 חנויות מכולת קופת חולים וטיפת חלב (אליהם היו מגיעים, בסוף שנות החמישים התושבים הראשונים של רמת אביב) בית מרקחת ואפילו מאפייה שעד היום אני זוכר בערגה את הלחם הלבן שלהם שהיה כמין בגט בעובי לחם (קצת דרומית מערבית להיכן שהיום סמולרש, קרוב לפינתו הצפון מזרחית של מכון התקנים בתמונה שהזכרתי קודם לכן, מאחורי הסככה שהיתה בתחילת שנות ה 70 מוסך/פנצ'ריה). אפילו מפעל למילוי סודה היה בשכונה ובית ספר דתי, בו למדתי בכיתה א' ואח"כ עברתי לאילנות ברמת אביב. (לא לפני שסיפרו לעיריה שאני גר אצל דוד של אימא שלי ברמת אביב).

קבוצת הכדורעף של הפועל רמת אביב התחילה במחבר שבין השכונה לרמת אביב. במקום שכיום בנוי (המכון למחקרי בטחון לאומי), אבל היה שטח פתוח מדרום למכון התקנים. גם שתי קבוצות כדורגל היו בשכונה בזמנים שונים ומגרש שהותקן על הגבעה הצופה מזרחה, מזרחית למקום בו נמצא היום השער המזרחי של האוניברסיטה, ליד הנדסה במקום בו שוכן כיום בנין זואולגיה "בסנר".
דובר על מתנ"ס לבנון מערבה מהשכונה, המתנ"ס. אכן גם הוא ראשיתו בבנין "מקורי".

הבית הצהוב – למיטב הערכתי בית זה שוכן היום בתוך תחומי מוזיאון ארץ ישראל. כאשר עוברים ברוקח מערבה, ממש לפני דרך חיפה רואים מימין מבנה נמוך וארוך. לדעתי זה הבית הצהוב.

איני בטוח שה"בית האדום" אכן הכוונה לפקולטה למשפטים, למרות שגם היא אדומה. נדמה לי שמונח זה היה בשימוש עוד קודם לכן.

חשוב לציין. אף על פי שהשכונה היתה "מתוחמת" הרבה בתים שבסביבה הקרובה, בתוך רמת אביב של היום ולעבר שכונת אפקה היו חלק מהכפר שאוכלס על ידי ערבים לפני 48.

[אנסה בקרוב לאסוף תמונות (אצל הורי ובשחור לבן) ואעלה לפורום. אם אזכר או שתעלינה שאלות – אוסיף.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

יש אי אילו אנשים יקרים לי שכל תמונה שתעלה תשמח אותם מאוד.

[2] התמונה שאני מתייחס אליה בהקשר למאפייה, היא התמונה השלישית שאתה העלת. (אתה ואמך?) רואים סככה, מאחוריה היתה המאפייה. התמונה צולמה מנקודה שבאזור הפקולטה למשפטים. בהמשך אכן רואים אותה בבניה. בהתחלה זו בכלל היתה שלוחה של האוניברסיטה העברית.
לגבי תמונות - ייקח קצת זמן. אבל אני לא נשאר חייב.

אה, עוד משהו - באותו אזור של מרכז הרישום היו פרדסים (כאמור) ואבי שהיה בלח"י היה מתאמן שם בתקופת הקמת המדינה. לאחר קום המדינה - שם היה מסדר הפרוק של לח"י.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

מרתק, תודה! ממתין בקוצר רוח לתמונות...

בשדה דב אין מסלול 29. המסלולים בשדה דב ("תמרור" ז"ל) הם 21/03 ו- 28/10 . האחרון משמש כבר שנים ארוכות להסעה בלבד אם כי בעבר הרחוק מאוד שימש גם כן להמראות ונחיתות.
עד שנות ה70 היה מעל האזור שממזרח לשדה דב (כלומר מעל שייח מוניס, הדר יוסף אפקה ומזרחה) "אזור" לאימוני טיסה, בעיקר של טייסות של מטוסים קלים של חה"א שהיו מוצבים בשדה דב. הם היו עושים כל מיני תרגילי אווירובטיקה וגם הרבה רעש מעל לאזור הזה.

אני עדיין זוכר היטב את הרעש המעצבן בכל בוקר שלימים הבנתי כי האחראים לו הם מטוסי ה"עגור" (דורניר 28)...
תמיד זה היה נשמע כאילו כל הטייסת עומדת בשורה אחת ארוכה ומחממת את המנועים.....
מעניין אם גם היום, כשכל האזור כבר רווי בבנייה גבוהה היינו שומעים את זה...
ובכלל, כל מני צלילים של ילדות היו באיזור הזה כמו שאחת לכמה זמן תחנת הכח רידינג היתה משמיעה מעין "נשיפה" רמה שלדעתי מקורה בקיטור או משהו שכזה.... רעש הרכבת הנעה על המסילה ממזרח בכל כחצי שעה ...וכו'...
כל מני צלילים ורעשים שהיו חלק מחיינו ולמעשה בשלב מסויים כבר לא ממש ייחסנו להם חשיבות (טוב נו, חוץ מה"דורנירים " ההם)....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

נמסר לי כי כנוי זה יועד בראשית שנות החמישים לבית אדום אשר ניצב בתחנת האוטובוס שהייתה בכניסה לשיך מונס.

לא היה הבית של "התחנה" אשר היה בצבע ירוק אלא עמד כ 200 מטר דרומית מערבית ל"תחנה" ובו היתה נגריה. (זה לאחר בדיקה נוספת).

ל- Muhabarat - מסלול 28 או 29, ממרחק של שנים זה פחות חשוב. הכוונה הובנה. וכאשר נחתו עליו -צלע בסיס היתה מול חלוני. ואני מדבר על לפני שנות ה 70. כדאי גם לציין שמטוסים קלים לא עושים אווירובטיקה.

ללבני - תלוי בשנים עליהן אתה מדבר. העגורים היו הרבה יותר מאוחר. אני מתכוון לשנים שלפני, שנות ה-60. הדרורים הגיעו בשנת 1964.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אוהו.. נגעת בנקודה שמעסיקה פה כמה אנשים!
דווקא ברמה התיאורטית קל מאוד לאתר את העמדות, או לפחות את הנקודות שאליהן הסתערו הכוחות הכובשים: מרשמי הקרב של הבריטים מפורטים ומופיעים בהם פרטים שקל להתאפס בעזרתם על השטח כמו נ"ג, תוואי הירקון וכדומה.
זה קטע מרשם הקרב, מתוך מפה שפורסמה פה בפורום כמה וכמה פעמים. אפשר להבחין בו במיקום החפירות הטורקיות (קוים מזוגזגים, למשל מעל שמה של שייח' מואניס)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i32.photobucket.com/albums/d42/thedards/Auja20-21Dec17.jpg]

הבעיה היא שככל הנראה שייח' מואניס עצמה צמחה בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה כך שהיא רמסה תחתיה את קו העמדות הטורקי. וגם מה שנותר אז כשטח פתוח על רכס הכורכר, תפוס כיום על ידי האוניברסיטה, מגרשי חנייה, גוף ביטחוני כלשהו וכו' וכו'.

תחמושת וכו'? בשנת 1948 כשאבי הגיע כנער למה שהיום הוא הפארק על גבעת הפרחים בשכונת נאות אפקה ב', אז בצמידות ל'שיכון הצ'כים', שכונת הדר יוסף, היו תעלות חפורות על הגבעה.

ייתכן שנאטמו ונבנו עליהן בתים בין 1920 ל- 1948. על פי המסומן במפה החפירות נמצאות במקום שבו היו למיטב זכרוני בתים.

אני מצרף תמונה מתוך VIA. התמונה צולמה מבית ברודצקי שהיה בבניה ורואים את המרכז המסחרי הישן של השכונה ואת רחוב ברודצקי במבט לכיוון דרום מערב.
דובר למעלה על בתים ערביים שמחוץ לשכונה.סימנתי את הבית שהיה בו הקן של השומר הצעיר.





בנוסף, תמונה שצולמה בחלקה הדרומי של שייך מונייס, לכיוון מזרח. בערך שנת 1964. רואים את גני התערוכה, את אזור פארק הירקון מעבר לגני התערוכה ואת האזור הקרוב, שבו היום עוברים נתיבי איילון.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ובפרט התמונה הנהדרת של רח' ברודצקי...
אין לי ספק שהפאב המיתולוגי "ראש פינה" כבר היה קיים שם בשלב הזה....

אגב - אותו מבנה של השומר הצעיר היה ניצב היכן שהיום שטח ביה"ס אליאנס?...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אבל אם תגיד לי היכן בדיוק הוא נמצא במרכז המסחרי, אולי אוכל לספר לך מה היה שם פעם.

לגבי המבנה הישן (הקן של השמו"צ) - ממש לא בפנים. הוא היה מחוץ למתחם של אליאנס. איני יודע מה בדיוק יש שם כיום. אקפוץ לבדוק.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אך עם מעט ציניות ולו מהסיבה שמדובר בפאב שהפך עם השנים ל"מוסד"....
זה הפאב ההכי שכונתי שזכיתי להכיר וב 25 שנים שהוא פועל נראה כי אף שולחן לא הוחלף בו מה שמעניק למקום מראה, אווירה ואפילו ריח (!)ל פאב אמיתי!
בעל המקום ששמו חנוך הוא הבעלים, גילו נושק לשמונים !!! והוא מנהל אותו גם כיום ביד רמה .....

הפאב ממוקם בפאה שחסרה בתצלום הווה אומר הפאה הצפונית של המרכז ממש בצמוד להיכן שהיו הקופות של הקולנוע....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

זה כבר מתפזר לכיוונים רחוקים ממטרתו המקורית של האשכול, אך אולי תדע: איך פוצ'ו קשור למתחם? אין פעם שאני לא מגיע למקום, שהוא לא נמצא שם.

אני מניח שצריך יהיה לפשפש קצת בעברו של האיש ה"צבעוני" הזה ואולי שם יתגלה הרמז?....
בכל מקרה...ממש עכשיו אני בדרכי לבית הפלמ"ח ומשם לעוד סיור בסביבה....

אני מניח שחלק ממשתתפי האשכול די יעצבו לשמוע כי כל המתחם שבין הבית הירוק לצומת של המבנה בו שכן מכון הנפט (תמיד שיעשע אותי השם הזה), מגודר ובקרוב יהפוך לאתר בנייה עבור מעונות סטודנטים מה שיסגור את הגולל סופית על מה שפעם היה שייח מוניס.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אז אם תראה שם את יונה - מסור לה ד"ש.....

לגבי מכון הנפט - זה אכן היה בתחילתו מכון הנפט, ללא כל מרכאות.

לגבי פוצ'ו - העברתי שאלה למקורות יודעי דבר.

לגבי הפאב - זה לא היכן שהיו הקופות, אלא בצמוד לקיר המזרחי של הקולנוע, אאל"ט. היו שם כמה חנויות מסוגים שונים.



לגבי סיור בסביבה - אם תעלה ממצאים מענינים - אשמח לשמוע.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

לגבי הפאב, אכן הקיר הצפון מזרחי....
לגבי יונה, לצערי אני קורא את ההודעה רק עכשיו כך שחלפו לא מעט שעות מאז....
לגבי מכון הנפט, ידוע לי שזה היה שמו אך עדיין...קצת משעשע משהו....
לגבי הסיור בסביבה, כנראה שמהמבנה המדובר לא נותר זכר היות ומסתבר שמתחם ביה"ס אליאנס ממש "תפח" והוא אף כולל היום שלוחה של אונ' ת"א....בכל אופן, לא מצאתי זכר למבנה.....
ובעניינו של פוצ'ו.... אני מניח שאיך שהוא זה קשור לעברו בפלמ"ח אך כפי שאמרת.....נמתין לאותם מקורות יודעי דבר....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אתה מתכוון למוצב טורקי אחר שנכבש באותו יום במהלך המבצע לחציית הירקון/עוג'ה, שמסומן במפה Hadra

רמת החייל ואף לו אין זכר ואין מי שיכול להצביע על מיקומו בשכונה למיטב ידיעתי) אשר בנאות אפקה ב' הבאתי כדוגמה לשרידים שב 48 עדיין היה ניתן להבחין בהם.

ראו גם:

קרב צליחת מעברות הירקון בוויקיפדיה העברית.

הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון, מאת ערן תירוש, באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל.

כמה תמונות מהאזור. צולמו ברובן מגג הבית הירוק.

הזכויות שמורות למ'. אין לעשות שימוש בתמונות מחוץ לפורום ללא אישור בכתב

תמונה לכיוון דרום מערב. ראוים במרכז את מכון הנפט ומימינו המבנה הראשון של בית הספר להנדסאים. (התנצלותי על הפסיפס הלא מושלם).




תמונה לכיוון צפון מערב. רואים את הפקולטה למשפטים ואת גג מכון התקנים.




שכונת נווה אביבים בשלבי הקמתה.




"הרחוב הראשי" שהוביל משייך מוניס לרמת אביב. הגדר משמאל היא הגדר של מכון התקנים.




תהיינה עוד....

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

איזה יופי!! תודה רבה

הבתים גבוהים מידי לרב אשי או רבינא, ולא נראים כמו הבניינים של רחוב לויטן.

שבעה בנינים דומים שנבנו על ידי חברת נוה. נמצאים בין לויטן לפסטרנק במבט לכיוון צפון מערב.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.