06-07-2009, 13:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
הנה הניתוח שלי למבנה הנכון של המלה. יש לקחת את הכתוב בעירבון מוגבל (טל"ח) .
הצורה "ימנו" לא תקינה*. למעשה, "ימנו" היא גזירה לאחור של צורת הרבים, בתבנית של יחיד, מעין בת כלאיים:
יום -> ימים
.↓......↓
היום....הימים
...שלנו
יומנו....ימינו
או במלים אחרות: כשהעם (דהיינו, שלא לפי הספר) גוזר לאחור מ-ימינו, הוא מקבל: ים -> ימנו.
(ימיו בפתח משמעה הימים שלו - דגים, Sea ואילו ימיו בקמץ משמעה הימים שלו - Day.)
ציטוט:
גזירה/תצורה לאחור (שגויה)
זוהי צורת לשון שנוצרה בטעות כגזירה מתוך צורה אחרת. לרוב מדובר בצורת יחיד משובשת מתוך צורת ריבוי תקינה.
דוגמות נבחרות:
ב. עָזָר ו-חָרָק נהגים בתנועת A בגלל הריבוי עֲזָרִים, חֲרָקִים. אבל הצורות התקינות הן עֵזֶר ו-חֶרֶק. [כך גם אטב -> אטבים]
ג. עיירה וכיתה הן גזירה מהריבוי עיירות (ריבוי מקורי של 'עיר' ליד ערים) וכִתות (ריבוי מקורי של 'כת'). אלה צורות תקינות.
תוספת מצדי:
צורת הרבים *בִּקְתוֹת היא שגויה. הצורה נובעת מגזירה של צורת היחיד בּקְתָה.
המלה בקתה היא על משקל שִׂמְלָה: שִׂמְלָה-> שְׂמלות, שמחה->שמחות, דמעה->דמעות.
מכאן, הצורה הנכונה: בְּקָתוֹת.
מתוך "שפה בהקשר"/אילת ברגר.
המסומן באדום הוא תוספת שלי.
|
לסיכום:
*אם תרצה להתגאום בימנו הכחול והעמוק, כתוב "ימנו".
אם תרצה להתגאות בימינו העליזים, כתוב "ימינו".
לקריאה נוספת:
גזירה לאחור - בוויקיפדיה
מגילת אסתר - א' א': וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 06-07-2009 בשעה 15:44.
|