ביולי 2008 טבע אבנר ברדוגו, קצין ביחידת החילוץ 669, בנהר בלאוס. למרות שהוכר כחלל צה"ל, נקבע כי משפחתו אינה זכאית לתגמולים. אמו של אבנר: המדינה מחזירה לו בסטירת לחי. משרד הביטחון: אין קשר בין נסיבות הפטירה לבין השירות



שרון רופא-אופיר פורסם: 09.06.09, 09:58

משפחתו של סרן אבנר ברדוגו ז"ל תעלה בחודש הבא לקברו לציון יום השנה הראשון למותו. ברדוגו, קצין בקבע ששירת ביחידת החילוץ 669, טבע למוות בנהר המקונג בלאוס בעת ששהה בחופשה ביולי 2008. לאחר מותו הוכר כחלל צה"ל, אך יחד עם זאת משפחתו אינה זכאית לתגמולים או לתמיכה ממשרד הביטחון.

על-פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, תוכר משפחה של איש קבע כמשפחה שכולה בשני תנאים: מותו של הבן התרחש בזמן השירות ועקב השירות. אבנר ברדוגו מת בזמן שירותו הצבאי אך לא עקב השירות, ומכאן שחוק הפיצויים אינו חל עליו.

למרות הגדרות החוק, משפחת ברדוגו חשה כי המדינה ירקה בפרצופה. אמו של אבנר, רמה, סיפרה ל-ynet כי לכאב האובדן מתלווה גם תחושת בגידה. "הבן שלי נתן את כל כולו למדינה והיא החזירה לו בסטירת לחי. אם אבנר היה בחיים - הוא היה שומע על החוק ומתפלץ. הוא בוודאי היה חושב שצריך להילחם עד חורמה ולהביא לשינוי החוק".

ברדוגו, בן 26 במותו, יצא לטיול בדרום-מזרח אסיה לאחר שבמשך ארבע שנים וחצי שירת כלוחם ואחר-כך כקצין ביחידת החילוץ המובחרת. גופתו נמצאה לאחר לאחר שלושה ימי חיפושים. "הייתה חסרה חגורת הצלה אחת והוא לא היסס והתנדב לתת אותה לאחר. כאשר התהפכו הסירות הוא היה היחיד שמצא את מותו", סיפרה רמה.

לדבריה, כשנמצאה גופתו של בנה בלאוס, היה זה קצין העיר שהודיע לה כי בנה אינו בן החיים ולאחר מכן הגיעו לביתה נציגי אגף משפחות והנצחה של משרד הביטחון. "מהרגע שאבנר נעלם - הגיעו אלינו הביתה קצינות נפגעים שליוו אותנו. תיאמו איתי את מועד הלוויה, שאלו אם אנחנו זקוקים לעזרה והדפיסו את מודעות האבל. הכל הלך לפי הספר, גם הלוויה עצמה הייתה לוויה צבאית".

"אבנר עזר מאוד בכלכלת המשפחה"
אבל כאן לטענת ברדוגו, משהו השתבש. במהלך ימי השבעה הובהר לה כי היא לא תוכר כאם שכולה. "קצינת הנפגעים הסבירה לי את החוק והתחלתי לבכות. לפני תשע שנים איבדתי את בעלי ממחלת הסרטן, הוא היה עצמאי והשאיר אותי עם חובות כבדים וחמישה ילדים לטפל בהם".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02022009/2008172/3_wa.jpg]

רמה ברדוגו עם תמונתו של אבנר (צילום: מורן שביט)

"אבנר עזר לי מאוד בכלכלת המשפחה. אולי קשה לקבל את הערבוב בין כאב האובדן לכסף, אך כאשר אתה שולח את ילדך לצבא לשנים ארוכות - אתה יודע שתמיד יהיה לך על מי להישען ושאם חלילה יקרה משהו תוכל לקבל סיוע פסיכולוגי ועזרה כלכלית. לכן, כאשר הקצינה אמרה את מה שאמרה - הרגשתי שאני חוטפת סטירה לפרצוף".

בתה הבכורה של רמה, רוית אידלמן-ברדוגו, מי ששרתה בסדיר כחובשת הראשונה ביחידת 669 ועד היום עושה עשרות ימי מילואים בשנה, הופתעה אף היא מהחלטת צה"ל. "התחלתי לברר וגיליתי שגם אם בעלי (רס"ן בקבע) מגיע הביתה לאפטר ובפועל ממשיך לעבוד בטלפון - איש לא יכיר בו אם יקרה לו משהו. המדינה מבקשת שתתן את כל-כולך, אך ברגע שאתה באמת נותן את הלב - מפנים לך עורף ובפועל אתה מגלה שהמדינה בוגדת בך".

לדבריה, אבנר היה כמו אב לשני אחיה הקטנים, כיום בני 17, מאז נפטר אבי המשפחה. "אנחנו חשים בדיוק כמו משפחה שאבדה את בנה בקרב. עבור האחים שלי זה כלל לא משנה איפה אבנר מת. עבורם הוא איננו וזו עובדה, אך לצערי הם אינם זכאים אפילו לטיפול פסיכולוגי למרות שמבחינתם איבדו אבא פעמים".

ניסיונותיה של משפחת ברדוגו לזכות בהכרה כמשפחה שכולה, הביאו את רמה לפנות לכלל הנוגעים בדבר. היא קייימה שיחות אישיות עם מפקד 669, מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל, אך הבינה שבכדי לשנות את החוק היא זקוקה לחברי כנסת. "כולם אמרו שהם רוצים לעזור והתקוממו על העיוות וחוסר הצדק. אחדים מביניהם כלל לא ידעו על החוק. נפגשתי גם עם יו"ר אגף משפחות והנצחה ששוחח עם שופט בדימוס המכהן כיו"ר ועדת החריגים של משרד הביטחון. אז התברר כי הקריטריון היחיד שבעטיו הוועדה מטפלת הוא מצב סוציו-אקונומי אנוש".

תגובת משרד הביטחון
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה אגף משפחות והנצחה פועל על-פי החוקים הבאים: חוק בתי קברות צבאיים - המתייחס לחלל שנספה בתקופת שרותו, וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה - המתייחס לזכויות משפחת החלל שנספה עקב שירותו.

"סרן ברדוגו הינו חלל צה"ל הואיל ונספה בתקופת היותו בשירות קבע ולכן הובא לקבורה צבאית בבית עלמין צבאי, זכויות ההנצחה ניתנות למשפחה מכוח חוק בתי קברות צבאיים. על-מנת שהמשפחה תוכר לזכויות על-פי חוק משפחות חיילים צריך להתקיים קשר בין נסיבות הפטירה לבין השירות בקבע, וכידוע האסון אירע בעת שהמנוח היה בחופשה מאושרת".

עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "בפגישה שהתקיימה עם רמה ברדוגו הובהרו מפורטות החוקים. למרות זאת, הובאו פרטי המקרה למנכ"ל משרד הביטחון, אשר ביקש לבחון את נושא ההכרה פעם נוספת, אך לצערנו לא ניתן להכיר במשפחה לזכויות על-פי חוק. יודגש כי קיימים בצבא קבע ובמשטרה (מג"ב, ימ"מ) מקרים של לוחמים שנספו עקב חבלה בחופשה ונדחו בהיעדר הקשר לשירות. לצערנו, עם כל הכאב והצער אין אפשרות להיענות לבקשת המשפחה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727390,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

זה באמת עצוב, אבל זאת לשון החוק, לא?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מה שמעניין אותי, הוא האם אין ליו"ר ועדת החריגים של משרד הביטחון מרחב תמרון ויכולת לפעול לפנים משורת הדין במקרים מסוימים, לפי ראות עיניו?
הרי שמקרה קיצוני זה צועק עד השמיים להתחשבות מיוחדת..

אותי מעניין למה אין לאנשי קבע ביטוח חיים למקרה של מוות שאינו קשור לשירות הצבאי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שאלה מצויינת, שאפשר להרחיב גם לסדיר. אני מניח שהרעיון הבסיסי הוא שעלות הפרמיה של ביטוח כזה לאוכ' גדולה לא כדאית כלכלית (אם קורה משהו - יותר זול לטפל נקודתית). מאידך, זה מותיר את אנשי הצבא בלי שום סידור למקרים שכאלה. נדמה לי שהגיוני, היות שהצבא בעצם מבטח את החייל לכל פעולה שקשורה לשרות, שחיילי הקבע המעוניינים בכך יקנו לעצמם (כשצבא בהחלט יכול לארגן את הנושא באיזשהו אופן) ביטוח לכל מה שלא קשור בשרותם הצבאי. אגב, בהקשר של הדיון הנוכחי, למיטב זכרוני הרעוע, כשמישהו טס לחו"ל כמעט תמיד יש לו ביטוח (בייחוד בנסיעות למקומות כמו לאוס), רק שאין לי מושג אם הביטוח הזה כולל גם כסף למוטבים במקרה של מוות (ומן הסתם זה תלוי בפוליסה).
מעניין אם למישהו יש כאן תשובה יותר טובה ומוסמכת (שכן אני רחוק מאוד מתחום הביטוח...).

כמדומני בחברות גדולות יש ביטוחי חיים לעובדים, במיוחד כשרוצים לפתות אותם בהטבות. אני מניח שהצבא בתור גוף גדול יכול להבטיח ל"עובדיו" איזושהי הנחה בפרמיה (אם יעשו מכרז בין חברות ביטוח גדולות).

אם הצבא מתחרה עם חברות הייטק למשל, ונותן גם רכבים לקצינים, אין סיבה שלא יאפשר להם לקנות ביטוח חיים במחיר זול יותר.

ואכן, כמדומני לא טסים לחו"ל ללא ביטוח, ולטיולי אקסטרים כאלו משלמים פרמיה גבוהה יותר, אולי לקצין הנ"ל לא היתה פרמיה מתאימה, אני לא יודע.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לכך התכוונתי כשכתבתי שהצבא יכול לעזור לארגן את זה (אבל מבלי שהעול הכספי ייפול על הצבא).

מבלי להיכנס לכן צריך או לא צריך, מה כלכך קיצוני עד לב השמיים במקרה זה ?

עכשיו כבר אפשר לספר

כלום, וסליחה מראש על שמה שאני הולך להגיד ישמע חסר רגישות.
להיות הורה שכול, זה מעמד וכסף, והאמא שאיבדה את הבן אומרת נו אם איבדתי את הבן לפחות שיצא לי מזה קצת כסף. וכיוון שכסף היא לא מקבלת, אזי היא בוכה.

אתה יודע, תמיד תחשוב שבן משפחה עלול לקרוא את זה. ניתן להתבטא אחרת. כבר היה פה מקרה של אח שכול שקרא ביקורת, אמנם מקצועית אבל חריפה, על אחיו שנהרג מירי צלף.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לפעמים השכול יכול לגרום להתנהגות שלא נתפסת כרציונלית, ומאד קשה להיאבק במישהו שסבל אובדן מבלי להצטייר כאכזר.
הבחור יצא לחופשה פרטית בארץ זרה, למסע ספורט אתגרי בעל סיכונים רבים. מחובתו הייתה לעשות ביטוח חיים אתגרי מקיף, וממש לא מחובת המעסיק שלו (ובמקרה הזה אני בכוונה כותב מעסיק) לשאת באחריות כספית לחייו או לנזקים אחרים שהיו נגרמים לו אם היה שורד, עקב תאונות שהתרחשו בזמנו הפרטי וללא קשר קלוש לעבודתו.

זה שהוא זכה להכרה כחלל וקבורה צבאית זה המקסימום הרצוי מבלי לפתוח פרצות לאחרים.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

לפי גישתה של האם, כל חייל מילואים שיוצא לחו"ל אמור גם להיות חלל צה"ל. ברור שהדבר לא הגיוני. חייב להיות קשר בין השירות למוות, עם כל הצער והכאב. וחוץ מזה נדמה שקיים ביטוח הדדי כלשהוא.

מסכים איתך...
עצוב לי שהאם חושבת עכשיו רק על כסף ועל איך להרוויח כסף מהמוות כמה שזה נשמע רע....
מהכתבה זה נשמע כאילו הדבר היחיד שמעציב אותה זה שהיא לא תקבל כסף ואני מקווה שזה לא נכון והגזימו בכתבה....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Bloppy_Yeah מה שמעניין אותי, הוא האם אין ליו"ר ועדת החריגים של משרד הביטחון מרחב תמרון ויכולת לפעול לפנים משורת הדין במקרים מסוימים, לפי ראות עיניו? הרי שמקרה קיצוני זה צועק עד השמיים להתחשבות מיוחדת..

הועדה דנה בנפגעים שהיו בשרות ונפגעו שלא עקב השרות
במקרה זה מדובר בקצין שהיה בחל"ת, במסגרת יציאה לחל"ת חותם הקצין על טופס בו הוא מצהיר כי למעט טיפול רפואי במתקני הצבא אין הוא זכאי להטבות הניתנות ע"י הצבא ובכלל זה המקרה העצוב הנ"ל.

אכן קשה לעמוד מול המשפחה אך זו לשון הפקודה

מקרה דומה היה לפני מספר שנים עם חניך פנמ"צ שנהרג בפיגוע ולא זכה אפילו לקבורה צבאית
אם ח"ו היה נפגע בזמן אימון צבאי, המקרה היה מגיע לועדת חריגים.

מקרה דומה היה לפני מספר שנים עם חניך פנמ"צ שנהרג בפיגוע ולא זכה אפילו לקבורה צבאית
אם ח"ו היה נפגע בזמן אימון צבאי, המקרה היה מגיע לועדת חריגים.[/QUOTE]

לצערי אתה צודק, ורע"נ נפגעים וקציני ערים ,הכל יכול דאז, סא"ל ע. מרגלית זכה ממני לקיתונות של רותחין שהחליט
שהשוחר לא יקבל לוויה צבאית. אני מודה שאני לא זוכר מה אמרה הפקודה דאז לגבי לוויות של שוחרים בפנמ"צ חיפה בפרט, אך כחניך לשעבר בפנימיה אני יודע שזה הרתיח אותי, ולפנים משורת הדין היה אפשרי להתיר לוויה צבאית. אך מי יכל להתמודד עם האדון מרגלית???
בכל מקרה חבריו של השוחר ערכו לו כעין לוויה צבאית בבית עלמין אזרחי.

קשה באימונים, הרבה יותר בקרב....

קצת דם חוסך הרבה דם...

ציטוט:

במקרה זה מדובר בקצין שהיה בחל"ת, במסגרת יציאה לחל"ת חותם הקצין על טופס בו הוא מצהיר כי למעט טיפול רפואי במתקני הצבא אין הוא זכאי להטבות הניתנות ע"י הצבא ובכלל זה המקרה העצוב הנ"ל.

טוב מאוד.

מטרת אגף השיקום במשרד הביטחון היא לא לדאוג למשפחות (שמצבן קשה כמו משפחות שבנן האזרח נהרג), אלא לגרום למשרת להרגיש שיש לו גיבוי מלא - אחרת יהיה לו קשה לסכן את עצמו בשירות. זה מגיע עד לפיצויים לאיש מילואים שנפגע בתאונה בטיול שארגן בדרך למילואים. טבעי שהרגשת ביטחון כזו תישאר גם לאדם שיוצא לטיול אתגרי בחו"ל או לחל"ת- וטוב שהצבא דואג להבהיר לו שהדבר אינו כך. אני מקווה שכל מי שמשרת בסדיר ושומע על המיקרה יזכור לבטח את עצמו לפגיעות מחוץ לשירות.