הייתה לי שיחה מאוד רצינית עם חברים לגבי היוקרה של היחידות המובחרות בצה"ל והכבוד שרוכשים לחבר'ה כמו טייסים, שייטים, חובלים וכו'.

הטיעון של הבחור שהתווכח איתי היה שהחבר'ה שמגיעים ליחידות האלה הם חבר'ה יותר ציוניים שרוצים לתרום מעל ומעבר (ההולכים לגיבושים ויחידות התנדבותיות, מוותרים על זכויות בסיסיות ומשקעים יותר מחייל ממוצע בצבא), ובגלל העבודה שהם עושים (שהיא יותר מסוכנת) והאחריות שמוטלת עליהם - מובן מאליו היחס שהם מקבלים. כמוכן הוא טען שבגלל שאת ההכשרה ואת התפקיד שהם מבצעים יכולים לבצע מעטים - זה הופך אותם לראויים להערכה יותר מאנשים שמבצעים תפקידים שכל אחד יכול לבצע (ולהגיד שזה לא נכון זה התייפיפות, לדעתו)

הטיעון שהבאתי מולו היה שלדעתי בסופו של דבר אל היחידות או אל התפקידים הללו יגיעו אנשים שיעשו את העבודה ואם אדם שמתגייס לצבא (ומתאים למקומות האלה) באמת רוצה לתרום המקום הוא לא ביחידות הללו אלא בגדודים שכן שם האיכות שלו והמוטיבציה שלו באמת באה לידי ביטוי. העובדה שהוא מגיע ליחידה מובחרת נובעת מהמון שיקולים אינטרסנטים. כמוכן, לגבי היוקרה - אמרתי לו שלדעתי היוקרה נובעת עקב העובדה שלאורך כל מסלולי ההכשרה המפרחים החניכים מחזיקים בזכות מוטיבציה בלבד ללא שום ידע על התפקיד ואם החברה לא "תנפח להם את האגו" הם לא ירגישו כי מה שהם עושים שווה את ההשקעה. אם נפשט את הדברים - מדובר במערכת שיווק לכל דבר שמוכרת לבני נוער אגו מנופח שעבורו הם צריכים לשלם מסלול הכשרה קשה.

מעניין אותי לשמוע מגוון דעות בנושא.

If you sit, sit. If you walk, walk. Don't dawdle

בסופו של דבר אתה לא מסתובב עם שלט "הייתי בשייטת" אתה נשפט לפי ההתנהגות שלך ואתה משתנה כשאתה משרת בצבא כלוחם.

גם אני חושב כמוך
לאחרונה הבנתי שהסיבה שבגללה רציתי יום סיירות וקורס טיס היא רק כדי שאוכל לספר אחר כך
שהייתי בשייטת או שאני טייס ושכולם יגידו וואו אתה כזה כלי .....

מסכים עם דבריך הם נכונים מאוד היוקרה והאגו תופס הרבה בעיקר אני לא מסכים עם הבחור השני כי אני ציוני שרוצה לתרום כמו שהוא מתאר אבל לא התקבלתי ליחידות התנדבותיות אז זה אומר שאני לא השקעתי ולא מגיעה לי הכרה על כך?
דרך אגב בגלל היוקה והחוסר ידע על היחידה היא מה שמביאה חילים לפרוש ממסלולים התנדבותיים כי זה לא מה שהם חשבו היוקרה עיוורה אותם

אתה פיספסת הת הכוונה, הכוונה לא הייתה שמי שלא בסיירות טייס וכו' לא מגיע לו הכרה, פשוט הוסבר למה לסיירות וכו' כן מגיע הכרה ובד"כ מתייחסים אל זה בצורה יוקרתית יותר, לדעתי זה מוצדק שמתייחסים אל זה יותר יוקרתי, כי הדרישותו גבוהות יותר והאנשים צריכים שם להוכיח יכולות גבוהות מאוד שלא בהכרח כל אחד יכול.
אבל, זה שזה יותר יוקרתי לא אומר שמגיע להם יותר הכרה, זה לא אומר שהם בני אדם טובים יותר, ולא בהכרח תחת קרב יהיו לוחמים טובים יותר, ללוחמים בגדודים מגיע אותה הכרה, אבל מה לעשות כנראה שזה לא אותה יוקרה, ובטח ובטח שלא אותן הדרישות.

אתה צודק אתה לא שווה פחות מטייס, אבל אתה מסכים איתי שאתה יותר ערכי מאדם שיצא מקרבי כדי שיוכל לעבוד בצבא?

זה נכון שהתפקידים האלו תורמים המון לאגו של הטיס או השייט או החובל אבל חייל לא יכול לעבור קורס כ"כ קשה ולקבל על עצמו חתימה של תקופת קבע ארוכה אם הוא לא רואה מטרה שנמצאת מעל האגו. בסופו של דבר, להיות חייל בקבע זה לא משתלם ומי שעושה את זה מרגיש איזשהי מחויבות למדינה. בנוסף לכך, אני חושב שמעטים האנשים שיכולים להתקבל ליחידות מובחרות ואם הצבא קיבל אותם לשם אז הוא צריך אותם שם, לכן, לדעתי כל מי שמסוגל להיות טיס או כל דבר בסגנון חייב לעשות את זה כי שם הצבא צריך אותו.

לא נכון.
להיות בסיירת זה כל הכבוד, ואכן לאנשים אלו מגיעה הערכה, אך לא יותר מאשר לגדודניק "המעאפן" שבין שלל תורניות ומשימות הזויות מצליח לבצע את עבודתו הצבאית. לדעתי, לעיתים זה אף עולה על אנשי הסיירת שעוסקים אך ורק בפעילות צבאית נטו.

איך אפשר לתת הכרה לגדודים, כדי שמי שישרת באותם גדודים ירגיש גאה, כמו אחד שמשרת ביחידה מובחרת ??

זה נכון שלשרת ביחידה מובחרת זה אומר מסלול מאתגר ובהחלט מספק (הגשמה עצמית כמו שאמרו),וואסח רציני (פלטופ,כנפ"צ וסיכה מפוצצת) ריכוז של חבר'ה טובים, בד"כ ופעילות מעניינת יותר כביכול....אבל אלה שבאמת שומרים יום יום במחסומים ובפילבוקסים, ומונעים בגופם חדירת מחבלים לשטח ישראל, זוכים להכרה ויוקרתיות מעטה יותר.
חלק מהיוקרה הפחותה או חוסר היוקרה שנותנים לגדודים הוא שלשם, "כל אחד" יכול להגיע ואין באמת אתגר רציני בלסיים מסלול וזה לא בהכרח נכון. אני מכיר מישהו שהיה בפלס"ר גולני ונפל לגדודים ואמר שזה טעות לחשוב שרק בסיירות עוברים מסלול קשה. הוא אמר שגם לגדודים "קורעים את הצורה".
לדעתי להיות מפקד בגדודים,ובעזרת התפקיד, לעצב ולשנות את הפקודים שלך ולהפוך אותם לאנשים טובים יותר, זו תרומה אדירה (!!!!), שלא מקבלים, לדעתי, באף שירות ביחידה מובחרת.

אי אפשר.
תורני מטבח צריך? צריך.
עבודות רס"ר צריך? צריך.
טיפול לבונקר צריך? צריך.
ש.ג צריך? צריך.
אילו היו יכולים להצמיד לכל גדוד מחלקת מאבטחי מתקנים / תורני מטבח זה היה יכול להיות מצויין, אבל זה לא יקרה.

אם הם עושים את כל אלה אז בעצם צריכה להיות להם יותר הכרה,לא?

זה עניין מסובך. מי שנמצא ביחידה מיוחדת מתאמן הרבה, אך לצד האימונים יש יותר ת"ש. בגדודים יש גם אימונים, אך עם ת"ש על הפנים. אני מניח שישנה המון "הילה" (מוצדקת, כן?) ללוחמי הסיירות, אך לגדודניקים מגיעה הערכה רבה (יותר ממה שהם מקבלים כרגע, בכל אופן).

מעניין ממה התופעה הזו, של האדרת היחידות המובחרות על פני הגדודים, החלה?

דיברתי על כך עם הוריי והם אמרו שפעם, שירות בקרבי (אפילו בגדוד רגיל) היה נחשב ביותר (כמו שנתנו לצנחנים, למשל, לפני 3-4 עשורים).
לפי מה שהבנתי, הסיירות לא הוקמו כיחידות מובחרות מלכתחילה ורק בשנים האחרונות, עם ריבוי היחידות המיוחדות, נוצרה התופעה הנ"ל.

מה זאת אומרת? מעצם טבעה כיחידה מיוחדת יש לה הילה. ומה אתה חושב, שלקומנדו בצבאות השונים (שלהם היסטוריה ארוכה יותר מלצה"ל) לא הייתה הילה מסויימת שהאדירה אותם על פני הגדודים?

ממש לא נכון. תבדוק את ההילה של יחידה 101, הצנחנים (שפעם היו חצי יחידת קומנדו) וסיירת צנחנים - ששימשה כיחידת קומנדו לכל דבר ועיקר (מרגע הצנחנים תפחו). אתה יכול לחזור עוד אחורה - סיירת שקד, שועלי שמשון, מסתערבי הפלמ"ח...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יחידות "קומנדו" וסיירות למיניהן עם הילה מרשימה היו כבר בשנות השישים לפחות.

אבל יצירת הילה לפלוגת-סיור חטיבתית זה משהו שהתחיל כנראה בשנות השישים-שבעים עם "סיירת גולני", בין היתר במסגרת תחרות מול חטיבת החי"ר הסדירה השניה, הלא היא הצנחנים.

כמו כן, אם תפתח את הכרך העוסק בצנחנים באנציקלופדיה הישנה והחביבה "צה"ל בחילו" תגלה שהרבה מהמבצעים המפוארים המיוחסים שם לצנחנים הם למעשה מבצעים של סיירת מטכ"ל...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

עזבו ציונות, התרומה הציונית של חייל ביחידה מיוחדת או טייסת, לא גדולה מאשר זו של החייל בגדודים.
שכחתם את הסיבות העיקריות לדעתי לרצון של חבר'ה להיות ביחידות האלו... שלדעתי הן:
1. עניין. בלי להיות פוליטיקלי קורקט, העבודה ביחידות האלו, שכמו שהגדרתם אותה, צבאית נטו, היא הרבה יותר מעניינת מעבודה סטנדרטית שהגדודים עוסקים בה, שכוללת בתוכה הרבה תורנויות, טחינות, שמירות וכו'...
2. אתגר. החבר'ה של היחידות המיוחדות הללו מסתכלים על המסלולים של יחידות כאלו בתור אתגר אישי גבוה מאוד. והשלמת מסלול כזה היא בגדר הגשמה עצמית. אני מניח.

מסכים בהחלט.

אני חושב שמכבדים אנשים ששירתו \ משרתים ביחדיות מובחרות יותר מחי"רניק רגיל בגלל המסלול הקשה והמבצעים המסוכנים שאותם אנשים נשלחים לבצע

ולפי דעתי צריך להיות די אמיץ כדי באמת להגיע כמה מאות קילומטרים מעבר לקווי האויב

"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל 'איך'." - ניטשה

ולהתפלל שבגלל השגרה הזאת לא תחטוף נ"ט ולא תעלה על מטען כמו שחברים שלך עלו שבוע שעבר והיום יש סיכוי טוב שתתפוצץ כי בלילה היה ערפל.

אבל בכל זאת, להיות בעומק סוריה ולדעת שאם משהו הולך לא בסדר אז הסיכוי שיחלצו אותך בחיים הוא אפס.. זה קצת מעבר

"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל 'איך'." - ניטשה

תאמין לי, הסיכוי שישקיעו יותר בשביל להציל את החבר'ה מהסיירות גדול יותר מאשר שינסו להציל גדודניק, כך, לפחות, אני חושב.

202 נוב' 08

זה ממש שטויות, כל חיי אדם חשובים לצבא באותה מידה.
אם זה ג'ובניק, קרבי או תומך לחימה. את כולם הם ינסו להחזיר באותה צורה ומידה.

יש יחידות שחשובות מאוד לצבא, והן יפעלו עם רשת ביטחון מאוד גדולה, אחרות פחות. לא עיניין של חיי אדם, נטו סדר עדיפויות בלחימה שמטרתו לנצח במערכה.

זה ממש לא נכון להגיד באופן גורף שחיילים ביחידות המובחרות שותפים במבצעים מסוכנים יותר או שבכלל רמת הסיכון שהם יותר גדולה .זה נכון רק רק לפעמים .

א. אנשים ביחידות מיוחדות לא בהכרח מסתכנים יותר מלוחמים ביחידות השדה הרגילות, לעיתים אפילו להפך.
ב. הרבה פעמים הסודיות שמקיפה חלק מהיחידות האלה היא שמוסיפה לכבוד שאנשים רוכשים לה, ולא בהכרח בצדק. לבסס את ההערכה שלך ליחידה מסויימת על בסיס אורך המסלול שלה זה לא תמיד נכון. לא כל הנוצץ זהב בוא נאמר.
ג. אנשים ביחידות האלה הם ממש לא יותר ציוניים או טובים מאשר ביחידות אחרות. הם אומנם נדרשים לפעמים לקחת יותר אחריות על עצמם או להגדיל ראש יותר, או שהם אוהבים אתגרים יותר אבל זה לא עושה אותם לאנשים טובים יותר, הם גם יכולים להיות חבר'ה די חראות (נכון במיוחד לכמה מהמסלולים שפירטת עליהם בהודעה שפתחה את האשכול).
ד. בסוף גם יש את אפקט הסקסיות. פלטופ, נעלי הרים, כומתה אדומה, כנפ"צ וסיכת לוחם נוצצת בגודל של דלת של פריווט ואפשר להפוך גם עובד מטבח למושא להערצה.

תראה באזרחות תכלס אף אחד לא באמת מסתכל אם היית בשייטת או היית בצנחנים. הכל אותו דבר, זה לא שדלתות נפתחות לכבודך בגלל שהיית שייט, כולה מילה שאתה יכול להוסיף בקורות חיים. (מה שכן הייתי אומר שעוזר זה העובדה שהיית טייס או חובל, אבל מן הסתם ההעדפה תהיה בנושאים הקשורים לנושאים שהתעסקת איתם ולא סתם בגלל שאתה "כלי". ואם אתה לא רוצה להתעסק בנושא שעסקת בו בצבא אז גם זה לא יעזור).

בנוגע לסיבות שמגיעים, נכון שיש עניין של יוקרה ואיכות וכל הדברים האלה, אבל אני מאמין שמתווסף לזה רצון אמיתי להיות ביחידה (אצל חלק לפחות), אף על פי שאתה לא באמת יודע מה מחכה לך. הרי עצם העובדה שאתה חושב שאתה יכול לספר לחבר'ה אחר כך שאתה בטייס אומרת שאתה באמת מעוניין להגיע ליחידה.


ACIDIC, אפשר לדעת על איזה מסלולים בדיוק אתה מדבר?

דווקא לא נכון, שירות ביחידה יועיל לך יותר מאשר שירות בחטיבה כלשהי. בסוף בחברות שמתעסקות באבטחה בתנאים קיצוניים, יעוץ צבאי וכ"ו חבר מביא חבר ושייט מביא שייט ומטכ"ליסט מביא מטכ"ליסט (לראיה כתבה שקראתי בצבא וביטחון על אבטחת אסדות קידוח נפט בארץ).

מהיכרות עם המון נפל"טים ונפל"חים, שהרבה מהם בחרו לחתום ויתור ולעזוב- הגישה התחרותית המוגזמת לפעמים במסלולים האלה מולידה גם הרבה חבר'ה שהם לא אנשים כל כך טובים.

זה נכון שיש יחס חיובי יותר לגבי יוצאי סיירות מובחרות וטייס אבל לדעתי היחס הזה הוא לא נכון בגלל כמה סיבות:

א. המערכת שמעבירה את הימי סיירות היא לא מערכת מדוייקת ואפשרי שבנאדם שמאוד מגיע לו להיות בשייטת לא נבחר בגלל שהוא קם לא טוב בבוקר או בגלל שהיכולת שלו נעלמה מעייני המפקדים בימי סיירות.
וכנ"ל לגבי הגיבושים.

ב. יש כאלה עם בעיות פרופיל שלא יכולים פשוט להגיע לשם למרות הרצונות שלהם אבל הם בהחלט יהיו חיילים טובים לכל דבר במה שהם יעשו ואני חושב שאני דוגמא לזה, אני משוכנע ב100% שאם הפרופיל שלי לא היה 72 הייתי יכול ללכת בלי בעייה לשייטת 13 (והורידו לי פרופיל על שטויות מפגרות)

ג. זה שבנאדם לא בסיירות המובחרות לא אומר שהוא פחות טוב מהאנשים שבסיירות או כמו שאומרים כל עבודה מכבדת את בעליה ולכן כל תפקיד בצבא מכבד את מי שמחזיק בתפקיד כי בסופו של דבר כולם חשובים באותה מידה בין אם אתה מגולני גבעתי שריון או שייטת 13 וזה שאתה בשייטת לא אומר שאתה מסתכן יותר מחייל בגולני או גבעתי כי בסופו של דבר כולנו נעמוד במצב מול מחבל או חוליית מחבלים.

ולסיום אני חושב שאין לעשות את האבחנה הזאת בין חייל מסיירת לחייל משירות קרבי אחר.

One Man Can Be Great A Great Team Can Be Gods

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/vf/ib_items/1/palsar7logo.gif]

אם אשכחך ירושלים תִּשְׁכַּח ימיני, תִּדְבַּק לשוני לְחִכִּי אם לא אֶזְכְּרֵכִי,

אם לא אַעֲלֶה את ירושלים על ראש שמחתי

תראה אני לא מדבר על מקומות של חבר מביא חבר ועצם העובדה שמקום מסויים שייך ליוצאי שייטת החבר'ה שיגיעו יהיו שייטים. (מעבר לזה, חברות שמביאות יוצאי שייטת בלבד זו פלצנות לשמה ומהווה חלק זעיר מהביקוש.)
אני יודע שלמבחנים בשב"כ (וגם במוסד) אין עדיפות ליוצאי יחידות אלה על חי"רניק "פשוט". כל אחד נמדד על פי מה שהוא עושה ולאן שהוא מגיע במבחנים (יכול להיות שליוצא לוט"ר נניח יהיה קל יותר עם אקדח אבל הוא לא יועדף על פני החי"רניק אלא על סמך יכולותיו, שיתכן כי רכש אותן בזכות השירות בלוט"ר) . סה"כ לא לכולם היה רעל מטורף בגיל 17, ולא כולם יכלו להתקבל ליחידות האלו עקב משקפיים לדוגמא ולכן בחירה או מציאות כפוייה עקב מצב רפואי שנקבע עוד לפני שידעת להחזיק רובה לא באמת משקפת משהו.

בנוגע לנפלים למיניהם. כל כך קל להכפיש ולומר שיש סוציומטים ואנשים "לא כל כך טובים" בגלל חוסר התאמה של האדם למקום. הסביבה שהנפל היה בה היא תחרותית מאוד, ונכון שחלק מהאנשים יקחו את התחרותיות למקום לא טוב, אבל יכול מאוד להיות שאותו אחד שנפל פשוט לא מתאים, המסגרת הזו נראית לו תחרותית מדי (ואל תשכח שבמסגרות כאלה זה ערך חשוב) אך אם התחרות גדולה מדי בשבילך אולי אתה פשוט לא מתאים.

בנוגע לאנשים לא כל כך טובים: אני עדיין תמים ומאמין שאדם חרא יכול לעבור את המסננת הראשונית, אבל במוקדם או במאוחר הוא יעוף.

לסיכום, כל העניין של "איפה היית" וסיירות, אם הוא מתבטא, הוא מתבטא באבטחה וזהו.
למשרד עורכי הדין או לחברה של ראיית חשבון לא באמת מעניין מה עשית בצבא, ולא לשכוח שאצל רוב האנשים אם תהיה עבודה שקשורה למה שנעשה בצבא (אבטחה) היא תהיה עבודת סטודנטים או מיעוט שהחליט לעסוק בדבר בכל חייהם (ובנוגע לשב"כ מוסד כבר אמרתי)

כמובן שליחידת שבה שירתת אין משמעות אם אתה מחפש עבודה בתור וטרינר, וגם לא אם אתה מחפש עבודה בשב"כ\מוסד (מוסדות מדינה מחוייבים לשמור על רמה מסויימת של אוביקטיביות). אבל הרבה אירגונים פרטיים, יחידות אבטחה כאלה ואחרות, תעשיות ביטחוניות וכ"ו מחפשות אנשים שמתאימים לקרטריונים המאוד צרים שהן קובעות.

אותם הנפל"טים והנפל"חים שדיברתי עליהם שעזבו עשו זאת לא בגלל שהם לא עמדו בתחרותיות, הם עזבו בגלל התוצר של התחרותיות הזאת שהוא הרבה התנהגות סוציומטית (ברור שלא באופן גורף, אבל מספיק כדי להרתיע אותם מהמשך שירות ביחידות האלה). ותאמין לי שאלה אנשים מעולים שמתפקדים מצוין בתפקידים שלהם בצבא.

(לפני שאני אתחיל עם החפירה, אני רק מציין שאני לא הייתי בחי"ר, ולא ביחידה מובחרת)


הכבוד הוא מוצדק.


הפרדת שני נושאים שונים:
1. זה הצורה שהחברה מתייחסת ללוחמים ביחידות מובחרות בהשוואה ללוחמים בגדודים.

2. הסיבה שילד בן 18 מחליט פתאום על דעת עצמו להקרע פיזית ומנטלית במשך שנתיים בשביל סיכה כזאת או אחרת...



בשירות הצבאי למדתי כמה דברים, אחד מהם, מדד להשוואה מדוייקת בשירות הצבאי - ככל שלוחם מקריב יותר - כך הוא תורם יותר. זה הכל.

אם חייל א' החליט לעבור גיבושים ומיונים עוד מגיל 17 , ואז עשה מסלול שחד משמעית - ואין על זה עוררין, קשה יותר ממסלול של חי"ר/שריון /הנדסה וכו'...
ולאחר מכן - השירות הצבאי שלו - חד משמעית יותר קשה משירות של חי"רניקים.
עכשיו...
יקומו כל מגיני החירניקים ויגידו שמחסומים ומטבחים וטחינות זה הרבה יותר קשה - וזה בגלל שאתם מכירים סוג אחד של שגרה.

תשאלו חבר שלכם שנמצא ביחידה מובחרת - שסיים מסלול(!) כמה אימונים הם מבצעים בשבוע,
ותחשבו בעצמכם אם זה כל כך קל זה לעשות יבשים של לו"ז/לש"ב/אימוני קרב מגע, תרגילים המדמים פעילות, אימוני פשיטה, השתלטות, וכו' וכו'... אחרי שאתה שנתיים, 3 שנים, 4 שנים בצבא.. ועדיין מתזז כמו צעיר מסריח...ועד שלא ניסיתם בעצמכם לא תדעו אף פעם. (וזו רק דוגמא אחת)
ואם כן, תנסו להשוות את זה למטבחים ושמירות וכו' - אל תשכחו שמבחינת סזיפיות וקושי וכו' גם חיילי מפקדה בכל גדוד עושים שמירות ומטבחים (כמובן שלא באותה רמת סיכון - אבל 4 שעות של שמירה - זה טחינה לא משנה איפה אתה נמצא) ולא מקבלים הכרת תודה מהמח"ט.

וחייל ב', החליט לא לעשות גיבוש/לא עבר גיבוש/נפל מיחידה מובחרת והגיע לגדודים - משמע לא היה טוב מספיק בשביל יחידה מובחרת - עושה מסלול קצר יותר - משמע, סובל פחות.
מסלול שהוא חד משמעית(!) קל יותר ממסלול של יחידה מובחרת.
ובשירות הקושי הפיזי שהוא עבר פחות בצורה חד משמעית ממה שקיים ביחידה מובחרת.


כמה נתונים:
*לוחמים בגדודים תמיד יחשבו שיחידה מובחרת זה הכל נוצץ וזהב... והכל שם קל ויפה ונוח ות"ש מטורף, וכל מה שצריך לעשות, זה לישון 12 שעות ביום, לשחק פלייסטיישן ומדי פעם לירות במחבלים.
לכן הם תמיד יחשבו שהעבודה שלהם קשה יותר כי "אני בגדוד, ואני טוחן מוצב, פילבוקס, מחסום וכו'"

*בדיוק כמו שאותם לוחמים ביחידות מובחרות צריכים זריקות אגו - כי בינינו אף אחד לא באמת פטריוט כל כך שהוא ייקרע שנתיים מרצונו החופשי ומאידיולוגיה, גם חירניקים מקבלים זריקות אגו בצורת "אתם חירניקים ואתם מלח הארץ אתם עושים את העבודה הבאמת קשה ואתם הכי מועילים בצבא"

*כמו שהצבא מסתכל על זה כך גם באזרחות מסתכלים על זה: אדם שהתאמן יותר - מסלול ארוך יותר, הצבא השקיע בו יותר כסף, יותר משאבים, כך הוא שווה יותר לצבא - משמע מועיל יותר.

למה אף אחד לא מערער על חשיבותם של טייסים לעומת חירניקים?

ככל שהמסלול ארוך יותר - קשה יותר - כך הצבא משקיע בלוחם יותר - ז"א הלוחם מועיל יותר לצבא.
נכון. 100 אלף חירניקים (מספר בדוי) מן הסתם יותר מועילים לצבא מ100 (מספר בדוי)לוחמים בשייטת, מהסיבה הפשוטה שזה כוח אנושי גדול יותר, והם מבצעים משימות צבאיות בסדר גודל נרחב יותר.
אבל מצד שני. חירניקים יש 100 אלף, ושייטים 100 - אז מי מהם יותר קריטי לצה"ל?



עם כל הכבוד שיש לי לכלל הלוחמים בצה"ל. אדם שהשקיע יותר, ונתן יותר מעצמו, ועמד בקשיים גדולים יותר ועבר מיון וסינון וכו' והוכיח שהוא שונה מא' וב' וג' ויותר מתאים ליחידה כזאת או אחרת - כבודו במקומו מונח. ולהתנצח ולהגיד "אני חירניק אז אני עובד קשה יותר ותורם יותר" רק כי הוא חירניק ממורמר שמחפש את האגו במה שהוא עושה. זה לא לעניין.

ארדוף אוייבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם..

(מרץ 05 לשעבר)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי apasniy_arab ככל שלוחם מקריב יותר - כך הוא תורם יותר. זה הכל.

לא הכל שחור ולבן, יש תחום אפור ענק שהקביעה הזאת היא פשוט לא נכונה לגביו (ובתחום האפור הזה מצטברת הערמה הגדולה ביותר של גופות מחבלים).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי apasniy_arab (לפני שאני אתחיל עם החפירה, אני רק מציין שאני לא הייתי בחי"ר, ולא ביחידה מובחרת) הכבוד הוא מוצדק. הפרדת שני נושאים שונים: 1. זה הצורה שהחברה מתייחסת ללוחמים ביחידות מובחרות בהשוואה ללוחמים בגדודים. 2. הסיבה שילד בן 18 מחליט פתאום על דעת עצמו להקרע פיזית ומנטלית במשך שנתיים בשביל סיכה כזאת או אחרת... בשירות הצבאי למדתי כמה דברים, אחד מהם, מדד להשוואה מדוייקת בשירות הצבאי - ככל שלוחם מקריב יותר - כך הוא תורם יותר. זה הכל. אם חייל א' החליט לעבור גיבושים ומיונים עוד מגיל 17 , ואז עשה מסלול שחד משמעית - ואין על זה עוררין, קשה יותר ממסלול של חי"ר/שריון /הנדסה וכו'... ולאחר מכן - השירות הצבאי שלו - חד משמעית יותר קשה משירות של חי"רניקים. עכשיו... יקומו כל מגיני החירניקים ויגידו שמחסומים ומטבחים וטחינות זה הרבה יותר קשה - וזה בגלל שאתם מכירים סוג אחד של שגרה. תשאלו חבר שלכם שנמצא ביחידה מובחרת - שסיים מסלול(!) כמה אימונים הם מבצעים בשבוע, ותחשבו בעצמכם אם זה כל כך קל זה לעשות יבשים של לו"ז/לש"ב/אימוני קרב מגע, תרגילים המדמים פעילות, אימוני פשיטה, השתלטות, וכו' וכו'... אחרי שאתה שנתיים, 3 שנים, 4 שנים בצבא.. ועדיין מתזז כמו צעיר מסריח...ועד שלא ניסיתם בעצמכם לא תדעו אף פעם. (וזו רק דוגמא אחת) ואם כן, תנסו להשוות את זה למטבחים ושמירות וכו' - אל תשכחו שמבחינת סזיפיות וקושי וכו' גם חיילי מפקדה בכל גדוד עושים שמירות ומטבחים (כמובן שלא באותה רמת סיכון - אבל 4 שעות של שמירה - זה טחינה לא משנה איפה אתה נמצא) ולא מקבלים הכרת תודה מהמח"ט. וחייל ב', החליט לא לעשות גיבוש/לא עבר גיבוש/נפל מיחידה מובחרת והגיע לגדודים - משמע לא היה טוב מספיק בשביל יחידה מובחרת - עושה מסלול קצר יותר - משמע, סובל פחות. מסלול שהוא חד משמעית(!) קל יותר ממסלול של יחידה מובחרת. ובשירות הקושי הפיזי שהוא עבר פחות בצורה חד משמעית ממה שקיים ביחידה מובחרת. כמה נתונים: *לוחמים בגדודים תמיד יחשבו שיחידה מובחרת זה הכל נוצץ וזהב... והכל שם קל ויפה ונוח ות"ש מטורף, וכל מה שצריך לעשות, זה לישון 12 שעות ביום, לשחק פלייסטיישן ומדי פעם לירות במחבלים. לכן הם תמיד יחשבו שהעבודה שלהם קשה יותר כי "אני בגדוד, ואני טוחן מוצב, פילבוקס, מחסום וכו'" *בדיוק כמו שאותם לוחמים ביחידות מובחרות צריכים זריקות אגו - כי בינינו אף אחד לא באמת פטריוט כל כך שהוא ייקרע שנתיים מרצונו החופשי ומאידיולוגיה, גם חירניקים מקבלים זריקות אגו בצורת "אתם חירניקים ואתם מלח הארץ אתם עושים את העבודה הבאמת קשה ואתם הכי מועילים בצבא" *כמו שהצבא מסתכל על זה כך גם באזרחות מסתכלים על זה: אדם שהתאמן יותר - מסלול ארוך יותר, הצבא השקיע בו יותר כסף, יותר משאבים, כך הוא שווה יותר לצבא - משמע מועיל יותר. למה אף אחד לא מערער על חשיבותם של טייסים לעומת חירניקים? ככל שהמסלול ארוך יותר - קשה יותר - כך הצבא משקיע בלוחם יותר - ז"א הלוחם מועיל יותר לצבא. נכון. 100 אלף חירניקים (מספר בדוי) מן הסתם יותר מועילים לצבא מ100 (מספר בדוי)לוחמים בשייטת, מהסיבה הפשוטה שזה כוח אנושי גדול יותר, והם מבצעים משימות צבאיות בסדר גודל נרחב יותר. אבל מצד שני. חירניקים יש 100 אלף, ושייטים 100 - אז מי מהם יותר קריטי לצה"ל? עם כל הכבוד שיש לי לכלל הלוחמים בצה"ל. אדם שהשקיע יותר, ונתן יותר מעצמו, ועמד בקשיים גדולים יותר ועבר מיון וסינון וכו' והוכיח שהוא שונה מא' וב' וג' ויותר מתאים ליחידה כזאת או אחרת - כבודו במקומו מונח. ולהתנצח ולהגיד "אני חירניק אז אני עובד קשה יותר ותורם יותר" רק כי הוא חירניק ממורמר שמחפש את האגו במה שהוא עושה. זה לא לעניין.

אז זהו שאתה טועה, ואני אומר את זה בתוך מישהו ששרת ביחידה מובחרת המגיעים אליה דרך גיבוש יח"טיות צנחנים.
מה הקשר למיון וסינון ?כבר הוזכר פה נושא הפרופיל , מה תגיד לבן אדם משכמו ומעלה שכל "חטאו" הוא מספר גבוה במשקפיים ?
נכון שהמסלול ביחידה מובחרת בד"כ קשה יותר פיזית ממסלול בגדודים, אבל השרות שלאחר מכן קל יותר... ואת זה אני אומר בוודאות לאחר שהתנסתי במילואים קצת בשמירות, גלבים וכיו"ב...
נכון, לא מפסיקים להתאמן לאחר סיום מסלול, אבל תראה לי באיזה גדוד אתה יכול לעשות על האש בחצר של אחד מהצוות באמצע השבוע ? או ללכת להופעה בערב עם הסוואנה? חוץ מזה שגם בגדודים מתאמנים לאחר סוף מסלול.

לדעתי, הערכה הרבה ליחידות המובחרות נובעת אך ורק בגלל שמה לעשות, כדי להגיע ולהצליח במקומות האלו דרוש מאמץ רב וקושי שספק אם כל חייל מסוגל לעמוד בו. אני, כתותחן, לא מתבייש להודות שאם תיקח חלק גדול מהחיילים שנמצאים איתי בגדודים ותיתן להם ליחידה כמו מטכל, שייטת, וכו' ספק אם הם יתאימו, ולדעתי סיכוי גבוה מאוד שהם לא יצליחו שם. אם תיקח את המקרה ההפוך, אז כן, לדעתי גם זה מאגוז, גם זה מיהלום וגם זה מטייס יצליח להיות תותחן. להגיד שבמלחמה התפקיד שלהם חשוב יותר מזה שלי זו טעות גדולה מאוד, אך כן, קשה יותר להיות במסלול כזה.

אגב, אני יכול לומר שמבחינתי, כן יש כאן בעיה מסויימת שבתור תותחן, אני לא מקבל את התנאים של החירניקים ואנשי הסיירות כמו פטור ממטבחים, שמירות בעמדות, ווסטים שאין למרבית החיילים וכו'. אני חלילה לא אומר שלחירניקים לא מגיע הציוד הנ"ל, ואין ספק שהעדיפות שלכל חירניק יהיה ווסט היא מובנת בהחלט, אך אם אני מבצע 8 חודש בשנה עבודה של חירניק, גם מגיעים לי התנאים האלו, תנאים שאם הייתי נמצא במקום אחר, "נחשב יותר", אין לי ספק שהייתי מקבל.

אין שום סיבה שלדוגמא, למועדון של הג'ובניקים בוינגייט יהיה 4 פלאזמות ו3 פלייסטיישן 3, ושאצלנו רק ל 3 לוחמים יהיו ווסטים.

זה לא שחור ולבן.
ואם הייתי מתייחס לכל התחומים האפשריים , בטוח שהייתי חופר יותר.

אני לא אומר שלוחם א' או ב' צריכים לקבל יותר הערכה מאחרים. אני רק אומר שככה הצבא מתייחס לזה.

העובדה שליחידות מובחרות יש ת"ש יותר גבוה מגדודים, לא מצביע על קושי השירות.
וזה שלדובדבן מרשים להסתובב עם הסוואנות שלהם איפה שבא להם, ולסוע לראות סרטים וכו', לא מצביע על קושי האימונים.

ואני גם לא דיברתי רק על יחידות כמו מטכל ושייטת. כל יחידה מובחרת מתאמנת קשה גם בשירות הסדיר.
וזה לגיטימי שיהיה להם ת"ש גבוה. הצבא משקיע בהם יותר כסף.

הצבא שואף להגדיל את הגיוס ליחידות מובחרות בזה שהוא משקיע בת"ש של היחידות הנ"ל.
וחייל שקרע את עצמו שנתיים, או שנה וחצי, מגיע לו שבסדיר יקבל הטבות שאחרים לא מקבלים.


(לגבי הפרופיל, אין מה לעשות ... זה באמת עצוב שאדם שמתאים ליחידה א' או ב' לא יתקבל בגלל נתונים פיזיים. אתה היית רוצה שהזוג ברזל שלך לא ידע להגיב בזמן בגלל מגבלה גופנית מסוימת?)

ארדוף אוייבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם..

(מרץ 05 לשעבר)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי apasniy_arab אני לא אומר שלוחם א' או ב' צריכים לקבל יותר הערכה מאחרים. אני רק אומר שככה הצבא מתייחס לזה.

אז השאלה היא, למה מלכתחילה, הצבא נותן הרגשה לחיילים ביחידות המובחרות שהם "שווים יותר" מאלה שמשרתים בגדודים??

ציטוט:

במקור נכתב על ידי איתי5690 אז השאלה היא, למה מלכתחילה, הצבא נותן הרגשה לחיילים ביחידות המובחרות שהם "שווים יותר" מאלה שמשרתים בגדודים??

כי הלוחמים ביחידות המובחרות עושים עבודה שדורשת יותר מאמץ .

לא כל אחד יכול פיזית ונפשית להיות לוחם שייטת 13 או סיירת מטכ"ל, זה אנשים שהם הרבה יותר איכותיים מהלוחם הממוצע

זה לא אומר שלהם צריך להביא מנות גורמה וללוחמים בגדודים צריך להביא מנות קרב, אבל מין הסתם שמהסיבות האלה הם יקבלו יותר הערכה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Avishay28 כי הלוחמים ביחידות המובחרות עושים עבודה שדורשת יותר מאמץ . לא כל אחד יכול פיזית ונפשית להיות לוחם שייטת 13 או סיירת מטכ"ל, זה אנשים שהם הרבה יותר איכותיים מהלוחם הממוצע זה לא אומר שלהם צריך להביא מנות גורמה וללוחמים בגדודים צריך להביא מנות קרב, אבל מין הסתם שמהסיבות האלה הם יקבלו יותר הערכה.

קשקשן, בלי להכיר אותך, אני מתערב שלא עברת יום בטירונות קרבית...

מה יותר קשה ומאמץ פיזית ? ללכת בתנ"מ של 2 טורים גדודיים מהגדר לבינת-ג'בל ( ולהשאר בשטח שבוע עם כל הציוד שסחבת מהארץ )? או לתפוס טיסה הלוך חזור במסוק לבעל-בק ( עם מטרייה של כל הצבא ואשתו בערך.. ) ?

וחייל בגדוד, שלאחר שסיים את הטחינה במסלול מתחיל לטחון צעירות הוא עז?
צריך לצאת מהסרט של "הם טחנו שנה וחצי שנתיים). לוחם בגדוד טוחן כשנה וקצת - אפילו במקומות עם מסלול יחסית קצר (כגון שריון). להיות בסיירת זה טוב ויפה, אבל גדודניקים טוחנים הרבה ולא זוכים לקמצוץ מההערכה. אלו ביחידות מיוחדות מתאמנים בסבבה שלהם (ואין גדודניק שלא היה מחליף אימון חורף בכל אימון של כל יחידה מיוחדת עם הת"ש שלה). גדודניקים ראויים ליותר הערכה שכן הן מבצעים את תפקידם הצבאי תוך כדי אימון ותוך כדי תורנויות. אי אפשר להשוות בכלל בין לוחם, שעולה 8 שעות סיור, יורד, מבלה קצת במטבח, עולה שמירה, עולה שוב למשימה של 8 שעות ואז ניתן לו מעט זמן לעצמו לבין לוחם סיירת, שבסופו של דבר, חי טוב, מתאמן ואז יוצא למשימתו. לוחם הסיירת יודע שבין האימון למשימה לחזרה בבסיס אין מה שיפריע לו. בשביל גדודניק, המשימה היא רק חלק מהפעילות, שבסיומה יחזור לעבודה השוטפת. הגדודניקים נדרשים לבצע את תפקידם 'על אף' בניגוד ללוחמי הסיירות.

אני חושב שאתה טועה, אתה לא יודע בדיוק איזה דברים עושים ללוחמי הסיירות, אם אין להם שמירות זה לא אומר שהם מתבטלים, זה אומר שבזמן שהחיילים מהגדודים עושים שמירות(Aזה מן הסתם קשה מתיש ומוערך מאוד) החברה בסיירות עושים אימונים וקריעת תחת, תאמין לי, לא סתם קשה להתקבל לדברים האלה, אם מה שהם היו עושים זה סתם להתאמן ולהתבטל זה היה הרבה יותר קל, המסלולים שלהם קשים מאוד ועובדה שהרבה מאוד נופלים בהם, רמת הכושר והדברים הנפשיים שהם עוברים שם והאורך של הכל, כנראה, לדעתי, יותר מתיש מלהיות בגדוד. שעוד פעם, אני ממש לא מוריד מערכם של הגדודים.

שתעשה 3-3 בעמדה שבועיים ואז ב3 מנוחה המ"מ שלך אומר לך תשמע עוד איזה שעה וחצי יש תחקיר לפני מארב היום בלילה ואתה יוצא אליו אז לך לנוח ותבוא,אבל אז אתה נתקל ברס"פ ופתאום הוא נזכר שצריך לעשות שירותים ואין לך סד"כ במוצב אז עוד רבע עשרים דקות הלכו לך,ושאתה מגיע למיטה פתאום אמא מתקשרת ואתה יודע שזמן אחר כבר לא יהיה לדבר איתה מה תגיד אז?.
לשמוע אחרי שבועיים כאלה שמישהו ממחלקה אחרת חטף התקף אפילפטי בגלל עומס יתר,מה אתה אומר על זה?.
לא פעם ולא פעמיים הייתי בבית ספר הכשרות של הגדס"ר אצלנו,אז הם עשו קצת מד"סים ויבשים,אבל חלק מהצוותים עשו על האש והשאר שיחקו בסוני.
חיים של גדודיונר בחי"ר (אני אחד כזה) קשים והוא טוחן צעירות ואם בא מ"פ חדש שיודע שיש דבר כזה ועלה לו השיגעון אז הוא מבטל את זה ואתה רואה ל.א. עולה מטבח או שמירה,ואז אתה מסתכל בתחושה בשביל מה טחנתי עד עכשיו?.

"בגבורה ובענוווה"

רוב האנשים שבוחרים ללכת לגדודים יוצאים מתוך נקודת ההנחה שכך הולך להיות להם.. והם רוצים את זה....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא הם לא. הם פשוט לא יודעים מה מחכה להם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מי שמשרת בגדוד והולך ברכבת, ופתאום רואה חייל ביחידה מובחרת,תמיד צריך להרגיש שהוא "נחות" ממנו?

מדבר שטויות... האשכול הזה יצא מכל פרופורציה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ואתה יודע שישי הרבה מאדו אנשים שקורעים את התחת בישיבל הלתקבל ליחדות המבוחרות ובסוף בגדודים? מלאא מקרים כאלו בצהל אז בנאדם שקרע את עצמו והאתמן ליחידה מובחרת ולא התקבל אותה הערכה לבנאדם שהתקבל.

לגבי הנק' המרכזית שלך שהמסלול ביח' מובחרות בהכרח קשה יותר משל חי"ר אני לא בטוח.
נכון שהמסלול של מטכ"ל /שייטת/שלד"ג קשה יותר אך של יח'/תפקידים אחרים שגם נחשבים "מובחרים" (טייס/חובלים/מורן) ממקור ראשון אני אומר לך שזה בכלל לא בטוח שזה יותר קשה..

על מורן אני יכול לומר שקשה להשוות, הכשרה שונה בתכלית מבמקומות אחרים בצה"ל. ולפחות לגבי המחזור שלי- ממש לא בטוח שיותר קלה פיזית משל חי"ר (לדעתי בכלל להפך).

חשוב לזכור פה איזה נקודה חשובה שאנשים נוטים לשכוח פה.

היחידות המיוחדות אולי לא קורעות את התחת יותר, אולי כן. אולי הת"ש יותר טוב, כנראה שכן. זה לא נושא שצריך להתייחס אליו בהתאם להשוואה בין משימות של לוחם שריון לבין מטכ"ליסט, דוגמא להשוואה מאוד בסיסית. שריונר מבצע משימות שמאוד חשובות לבטחון ישראל ובבט"ש. מטכ"ליסט לעומת זאת, מבצע משימות שהשתיקה לא רק יפה להם, היא הכרח. זה אומר שאני לא יודע מה הוא עושה וכנראה שעדיף וזה ישאר ככה.
אי אפשר להשוות בין התרומה של לוחם שריון לבין מטכ"ליסט פשוט בגלל שזה שני דברים שונים.

ואגב, אם כבר, רמת הבטחון ביחידות המיוחדות יותר טובה בגלל שיש להן משימות לעיתים נדירות יותר בגלל שמה שמייחד את היחידות, מעבר לייעוד שלהן, זה העובדה שהן מתאמנות הרבה יותר לקראת כל מבצע באופן פרטני בגלל שכשלון לא בא בחשבון במקומות האלה. זו רק הערת שוליים.

כשאני מדבר על יחידות מיוחדות זה לא רק מט"כל ושייטת, יש עשרות יחידות מובחרות שאופי המסלול והשירות בהן דומה מאוד.


לא משנה מה אני אגיד, בדיון הנ"ל, כל מי שחירניק יתמוך בדעה שחירניקים עובדים קשה יותר, וכל מי שביחידה מובחרת יתמוך בדעה השניה.

ארדוף אוייבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם..

(מרץ 05 לשעבר)

סוגייה מעניינת שאני שמח שהעלו....

אין ספק שהעבודה שעושות היחידות המובחרות (סיירת מטכ"ל, שייטת 13, שלד"ג, 669, וכל סיירות החי"ר למיניהן כגון פלס"רי החטיבות, דובדבן, אגוז וכו') היא עבודת קודש. ועצם זה שהחבר'ה שמגיעים לשם מתנדבים להגיע לשם זה מכובד ויפה מאוד ואני מוקיר מאוד את העבודה שלהם. אין ספק שלמרות שאלו יחידות התנדבות, המסלול שהם עוברים הוא לא קל בכלל, וכל השלבים שעוברים במהלך המסלול קשים מנשוא אנשים ממשיכים להראות מוטיבציה ולא נשברים (הרוב) שזה באמת מחמם את הלב.
אני חושב שהכבוד שרוכשים להם הוא במקום, ללא ספק, אין מה לעשות - ככה זה תמיד יהיה.
כשתשמע על חבר שלך שלמד איתך בבית ספר שהגיע ליחידת מובחרת, ואז תשמע על חבר שלך שנמצא בגולני, ברור שתחזיק יותר מהבחור שהגיע ליחידה מובחרת, כי זה שהיגע ליחידת מובחרת התאמץ, והתקבל לשם מתוך כמה מאות אנשים.

אבל, וזה אבל גדול - יש לבדוק דברים לעומק.
עצם זה שבנאדם הגיע ליחידה מובחרת - האם זה עושה אותו בנאדם יותר טוב? (ואני ממש לא מתכוון לבנאדם טוב, שבחר להתנדב ליחידה מובחרת) חייל יותר טוב?
אני מכיר המון אנשים שנמצאים בסיירות למיניהן וזה אנשים שלא הייתי סומך עליהם שיקנו לי משהו בסופר, אז שיסתערו איתי בקרב? ומאידך יש לי הרבה חברים שנמצאים בשריון, הנדסה, תותחנים, וחטיבות החי"ר שאני יודע שהייתי סומך עליהם שיעשו המון למעני, ואני למענם, גם לקפוץ על רימון אם צריך.

אני אישית מעדיף, והולך לגדודים (במידה ולא אעבור את המיונים ליחידות השקופות).
רוב האנשים שאמרתי להם שאני מעדיף ללכת לגדודים אומרים לי אתה לא מעדיף, אתה פשוט לא מספיק בכושר לסיירות. אני יכול להגיד לכם שאני דיי בטוח שאם אני אלך לגיבוש יחטיו"ת אני אקבל משהו, אני דיי בטוח בזה.
ההעדפה שלי לגדודים נובעת מזה שאני לא חושב שאצליח לסיים מסלול עם חבורה של אנשים שכל אחד חשוב לו לסיים מסלול ומצידו להלשין או להקריב תחת של מישהו אחר העיקר כדי להשאר במסלול (כן, ככה זה היום, אין מה לעשות.) ואני הרבה יותר מעדיף להיות עם חבורה של אנשים שבסופו של דבר כולם נמצאים באותו מקום במטרה אחת - לתת מעצמם כמה שיותר, לתרום את המקסימום שהם יכולים. מה זה אומר? שמי שרוצה, מי שמסוגל ילך לתפקידי פיקוד וקצונה, שזה אחד התכנונים שלי בהמשך. אבל בנתיים יש עוד זמן.. אני מתגייס רק באוגוסט (מכינה קדם צבאית).

אני די סגור שטייס יכול לגרום שינוי צבאי משמעותי הרבה יותר מחי"ר "פשוט".

אני בספק אם יכלנו לשלוח את גולני לתקוף "כביכול" את הכור בסוריה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זאת השוואה מטופשת, באותה מידה אתה יכול להגיד שלא גולנצ'יק ולא טייס לא יוכלו למיין מדי ב' על פי מידות טוב יותר מאפסנאי...
אז נכון, טיס יכול להפציץ מטרת איכות כזאת או אחרת אבל הוא לעולם לא יוכל לכבוש יעד כמו חי"רניק...

בעת שתהיה מלחמה(מלחמה גדולה ואמיתית, לא כמו לבנון), נראה כמה טייס יעשה בהשוואה לכל לוחם חי"ר-כ-מ-ו-ב-ן שגם בלי החי"רניק אנו אבודים, אבל החי"רניק יגן עלינו, הטייס ינצח לנו מלחמה(שוב- מלחמה אמיתית, כזאת בה האויב הינו מבנה מוסדי שיש לו מה להפסיד במלחמה, וגם יאיים על קיומנו-סוריה למשל.אני בספק אם הגולנצ'יק יכבוש את חלב או דמשק. יותר הגיוני שאף 16 יתקיף מפקדות בערים אלו).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אז למה בסופו של דבר בלבנון השניה ובעופרת יצוקה הכניסו את החי"ר?? ולא סיימו את זה עם חיל האויר?!! כי צריך את כולם ולא רק חיל האויר מנצח בסופו של דבר החירניק הולך בשטח והופך כל אבן וכל בית לראות איפה יש מחבל ולא המטוס!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כי בלבנון לא נלחמת במדינה ידידי

זאת בדיוק כוונתי...

מלחמה קיומית(שעל כן אקרא לה פה מלחמה "אמיתית"), נגד מדינה, חיה"א יכול לחסל לך כמעט הכול.

אני משוכנע שמדינה כמו סוריה אפשר להכניע באמצעות כוח גדול מספיק של ח"א מבלי לסכן גולנצ'יק אחד שם.

ברגע שסוריה תרכז בדרומה שלוחת טרור שנלחמת מלחמת גרילה בשמה של ה"שיעה" האיראנית(נשמע מוכר?), גם שם נצטרך את חיל הרגלים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חי"א הוא כוח מסייע, יש לו המון עוצמה (כמו שבד"כ יש לכוחות מסייעים) אבל הוא עצמו פיזית לא יכול לסיים מלחמה ואני יכול להביא לך אינספור דוגמאות מההיסטוריה (לבנון 2, המפרץ הראשונה וכ"ו וכ"ו).

ע"ע תגובתי לוודקה4רוס

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אנשים הם מטבעם סקרנים , מה שמושך אותנו למטכ"ל\שייטת 13\כל שאר היחידות המיוחדות הוא מעטה הסודיות שמעניק להם יוקרה(ע"ע המוסד?) .
פעם אנשים לוחמי היבשה מתו(אני מתכוון לשם העניין לעד לפני 20 שנה) ושמענו סיפורי גבורה . לא ידענו באמת איך הם מתו , אבל הערכנו את זה עמוקות בצדק , אנשים נתנו את כל מה שיש להם למעננו .
אבל מוות כזה הוא כבר פסה . כמו שאמר טשרניחובסקי "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו , מה ששמעה אוזנו טרם שבעה לשמוע"(יכול להיות שטעיתי , מצטער) . אנחנו עם שנולד למלחמה והתרגלנו למוות של אותו הלוחם המדהים שהקריב את החיים שלו למען המדינה ואחרי שבוע כבר לא זוכרים את השם שלו .
מי מקריב את החיים שלו למדינה ? רק הפראיירים , אלו שנותרה בהם שארית הציונות האחרונה או אלו שהצבא היא האפשרות היחידה שלהם להתקדמות לאיפהשהוא . כל השאר , מדלגים בין "תורתו אמונתו" לבין פטור מסיבות נפשיות .
בקיצור , כוונתי לומר שהתרגלנו למוות האצילי של הלוחם . אנחנו רוצים משהו מעבר . אנחנו רוצים אקשן . אנחנו רוצים מעטה של סודיות ועלטה , שכשאנחנו יושבים באוטבוס ילדים שקטנים מאיתנו בשנתיים ינעצו מבט בנשק בסיכה בכומתה ויגידו "ואללק זה שפיץ זה" .
כל הלוחמים שווים, למרות שאנשים מקנים ללוחמי היחידות המובחרות אפילו קמצוץ של אלוהות .
לסכם את הכל , לפי דעתי הסיבה שאנחנו מעריכים(בצדק או לא בצדק)יותר שירות ביחידה מובחרת היא מעטה הסודיות שיש סביבה . יכול להיות שיחידה כזאת או אחרת עוקבים אחרי אחמדינג'ד בלב טהרן ויכול להיות שהם עושים בט"ש באיו"ש . אף אחד לא יודע , וזה מקנה להם מרחב תנועה אדיר במה שהם עושים . זה מסקרן אותנו , בני האדם , ואנחנו רוצים טעימה .

+++

מסכים מאוד.

ובנוסף לזה, ישנם כאלה שעושים את זה כדי להוכיח לעצמם "מה הם שווים"... וכו'..

ארדוף אוייבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם..

(מרץ 05 לשעבר)

כולם פה מתייפייפים ואומרים כמה הגדודים לא זוכים להערכה והם בעצם עושים תעבודה הכי קשה...אבל בסופו של דבר, עם כל הצער, אם ייצא לך לשבת עם מטכ"ליסט ועם גדודניק מכפיר אתה תחשוב איזה גבר המטכ"ליסט ותתעניין במסלול שלו ובהכשרות שהוא עובר הרבה יותר מבאיזה מחסום ישב הכפירניק...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Balal כולם פה מתייפייפים ואומרים כמה הגדודים לא זוכים להערכה והם בעצם עושים תעבודה הכי קשה...אבל בסופו של דבר, עם כל הצער, אם ייצא לך לשבת עם מטכ"ליסט ועם גדודניק מכפיר אתה תחשוב איזה גבר המטכ"ליסט ותתעניין במסלול שלו ובהכשרות שהוא עובר הרבה יותר מבאיזה מחסום ישב הכפירניק...

אני מסכים איתך שבסופו של דבר מה שהמובחרים עושים הרבה יותר מעניין מאשר מה שחירניק רגיל יעשה כי כמו שנאמר פה טבע האדם לדעת הכל וככל שזה יותר סודי זה יותר מעניין אותנו אבל אני ממש לא חושב שחייל באשר הוא חייל ולא משנה אם הוא מתותחנים אם הוא משריון סיירת מטכל אגוז מגלן או שייטת 13
החיילים שלוחמים למען מדינת ישראל צריכים לקבל את אותו יחס כי בסופו של דבר הם אלו שמגינים עלינו ולא משנה אם זה שייט שיתפוס היום את הקארין A או גולנצ'יק שיתאבד על רימון (רועי קליין) בשביל להציל את החיילים שלו בסופו של דבר כולנו פה במטרה אחת והיא לשמור על מדינת ישראל ולכן כולנו צריכים לקבל את אותו יחס כי כולנו אחים לנשק אם זה בעזה לבנון סוריה איראן או כל מקום אחר.

One Man Can Be Great A Great Team Can Be Gods

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/vf/ib_items/1/palsar7logo.gif]

אם אשכחך ירושלים תִּשְׁכַּח ימיני, תִּדְבַּק לשוני לְחִכִּי אם לא אֶזְכְּרֵכִי,

אם לא אַעֲלֶה את ירושלים על ראש שמחתי

היחידות המובחרות עושות עוול להרבה מאוד אנשים איכותיים,תהיו בטוחים שמפוזרים בכל גדודי צה"ל חיילים איכותיים לא פחות מחיילים בסיירת מטכ"ל ושייטת 13(לא הרבה אבל יש)שיכלו לעשות עבודה לא פחות טובה מהם אם לא יותר,לא פחות חכמים וחזקים, שהצו ראשון בגיל 16 לא היה ראש מעינייהם ובגיל 6 שהסתכלות קרובה לטלוויזיה תדפוק להם את הסיכוי להגיע לייחדות האלה בגלל מס' גדול מדי במשקפיים(בולשיט,מזה משנה אם יש לי 1 או -3 או -5,שאתה עם משקפיים אתה רואה 6-6 או אולי קצת פחות,סתם עוד סיבה להרוס לבחורים צעירים את החלומות מבלי להכיר אותם ומבלי לתת להם הזדמנות בכלל ולהעלות את הרף כניסה ליחידה ובקח לעשות אותה יותר "יוקרתית").
יש לי שני חברים,אחד ממושקף והשני לא,הממושקף לא נופל מהשני בכלום,ובזמן שהשני התקבל כבר ליחידה מובחרת הממושקף בכלל לא קיבל יום סיירות ועל זה נאמר לפעמים צדק הוא רק כוכב.
אני לא מדבר על כל האנשים שנפלו בגיבושים,אני מדבר על אלה שבכלל לא קבלו הזדמנות להוכיח את עצמם ונפסלו אוטומטית בגלל שטויות.
שלא נדבר על זה שרוב הפעמים שהגדודיונרים יוצאים למבצע הם הרבה יותר חשופים ובסכנה מאשר יחידות מובחרות שבאות בכוח איכותי וקטן למבצע נקודתי ועוד לפני שראו אותן נעלמות.
ומה שיוצא בסוף זה שהיחידות המובחרות מקבלות את כל התהילה,מרימים את האף על כל העולם וגם מי שלא היה כזה מטבעו מסתנוור והאגו מתחיל להשתולל.
יחד עם זאת כבודם של ה"מובחרים" במקומם מונח,אך במקום הזה צריכים לגלות צניעות ולדעת שגדודיונרים רגילים לא נחותים מהם ושלפעמים מסתכנים במבצעים אפילו יותר מהם.

אף אחד לא עושה עוול לאף אחד, ומספיק עם המסכנות הזו.
אנשים לא מתקבלים בגלל בעיה רפואית (ומה לעשות, משקפיים במקרים מסויימים הם נחיתות) או בגלל שיש מספיק כבר ביחידה. צה"ל לא בא לרצות אף אחד אלא לעשות את העבודה.

הלאה: מסלול ארוך והכשרה לא קלה, יחד עם לחץ נפשי גורמים לכך שבאופן טבעי האוכלוסיה שמסוגלת לעבור היא מוגבלת. ועדיין יש מספיק אנשים שיכולים לעבור את זה, רק שצה"ל לא צריך כל כך הרבה אנשים שם.

הלאה: הדרך הכי קלה לגרום ליוקרה של כל דבר הוא מסתוריות וחשיפה מוגבלת. מי שיצא לו להיות מ"מ שיעשה את הניסוי הבא - יכריז שהוא מאגד בכיתה מסויימת חוליית פטרול ורק הכי טובים יגיעו לחוליה הזו. תוסיף כמה צ'ופרים על זה, קצת אימונים יותר קשים ותראו איך חצי מחלקה רצה לזה. הישגיות זה טבע האדם - לא משנה אם מדובר במטכ"ל, ממר"מ או יחידה ערטילאית אחרת.

לגבי אגו: לחייל פשוט אגו, או בטחון עצמי, זה דבר חשוב מאוד. זה בערך הדבר השני הכי חשוב ביכולת להניע חייל להסתכן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס אף אחד לא עושה עוול לאף אחד, ומספיק עם המסכנות הזו. אנשים לא מתקבלים בגלל בעיה רפואית (ומה לעשות, משקפיים במקרים מסויימים הם נחיתות) או בגלל שיש מספיק כבר ביחידה. צה"ל לא בא לרצות אף אחד אלא לעשות את העבודה. הלאה: מסלול ארוך והכשרה לא קלה, יחד עם לחץ נפשי גורמים לכך שבאופן טבעי האוכלוסיה שמסוגלת לעבור היא מוגבלת. ועדיין יש מספיק אנשים שיכולים לעבור את זה, רק שצה"ל לא צריך כל כך הרבה אנשים שם. הלאה: הדרך הכי קלה לגרום ליוקרה של כל דבר הוא מסתוריות וחשיפה מוגבלת. מי שיצא לו להיות מ"מ שיעשה את הניסוי הבא - יכריז שהוא מאגד בכיתה מסויימת חוליית פטרול ורק הכי טובים יגיעו לחוליה הזו. תוסיף כמה צ'ופרים על זה, קצת אימונים יותר קשים ותראו איך חצי מחלקה רצה לזה. הישגיות זה טבע האדם - לא משנה אם מדובר במטכ"ל, ממר"מ או יחידה ערטילאית אחרת. לגבי אגו: לחייל פשוט אגו, או בטחון עצמי, זה דבר חשוב מאוד. זה בערך הדבר השני הכי חשוב ביכולת להניע חייל להסתכן.

אם משקפיים זה נחיתות,אז למה יש רף מסויים של מס' שאפשר להתקבל עמו? בסופו של דבר הראייה שלך עם משקפיים טובה אז מה העניין?
לאגו יש גם יכולת לגרום לחיילים להשתחצן ולהתעלות על חיילים שכביכול "פחות" טובים מהם.
שלא נדבר על זה שחייל נותן את הנשמה בגיבוש יחט"יות מתאמן שנה לפני היה מצויין בגיבוש והסיבה שלא התקבל היא "שיבוח גדודים".
ודווקא כן נגרם עוול להרבה חיילים בעניין הזה.

1. לדוגמה - השאלה היא איך הוא מסתדר בלי משקפיים.
2. נכון, גם זה קורה. רק מה? אני מכיר מעט מאוד לוחמים ביחידות מובחרות שהם מתנשאים.
3. שום עוול ומספיק עם היבבנות. הצבא חייב מעט מאוד דברים לחיילים שלו. לאפשר להם לעשות משהו שהם חושבים שהם מתאימים לו, לא נכלל בתוך זה. מעבר לזה, לא אתה ולא אותו בנאדם יודעים אם הם היו "מצויינים" בגיבוש, אם אתה מתאים ליחידה זו או אחרת, או אם לא לקחות אותך בשביל השבחת גדודים. אתה לא מגבש ואתה לא ביחידה ואין לך שום מושג מה הקריטריונים. ויודע מה? גם אם לא לקחו בנאדם מתאים - אין בזה שום עוול. הצבא לא צריך את כל האנשים המתאימים ביחידות האלה. לא טוב לך? זבש"ך

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס 1. לדוגמה - השאלה היא איך הוא מסתדר בלי משקפיים. 2. נכון, גם זה קורה. רק מה? אני מכיר מעט מאוד לוחמים ביחידות מובחרות שהם מתנשאים. 3. שום עוול ומספיק עם היבבנות. הצבא חייב מעט מאוד דברים לחיילים שלו. לאפשר להם לעשות משהו שהם חושבים שהם מתאימים לו, לא נכלל בתוך זה. מעבר לזה, לא אתה ולא אותו בנאדם יודעים אם הם היו "מצויינים" בגיבוש, אם אתה מתאים ליחידה זו או אחרת, או אם לא לקחות אותך בשביל השבחת גדודים. אתה לא מגבש ואתה לא ביחידה ואין לך שום מושג מה הקריטריונים. ויודע מה? גם אם לא לקחו בנאדם מתאים - אין בזה שום עוול. הצבא לא צריך את כל האנשים המתאימים ביחידות האלה. לא טוב לך? זבש"ך

לדעתי אם לא לקחו אדם שהצטיין בגיבוש והתאים מכל הבחינות גרמו לו עוול.
"הצבא חייב מעט מאוד דברים לחיילים שלו. לאפשר להם לעשות משהו שהם חושבים שהם מתאימים לו, לא נכלל בתוך זה."
הצבא צריך ללכת כמה שיותר לקראת לוחמיו,אף צבא לא רוצה לוחמים ממורמרים וחסרי מוטיבציה.
מילא הייתה מדבר איתי על איזה ג'ובניק שחושק באיזה תפקיד אחר זה היה שונה.צריך לבוא לקראת הלוחמים,וזה מתחיל בזה שהם ייקבלו את הדבר המינימלי שזה הזדמנות בכלל להשתתף בגיבוש.
אולי הם דווקא האנשים היותר מתאימים ליחידות המובחרות.

אם אתה מאבד מוטיבציה לשרת אחרי שלא עברת יום סיירות- מקומך לא ביחידה מובחרת. אין הרבה דברים גרועים יותר מגישת "סיירת או נירת".

קובץ כזה של שטויות יבבניות כבר מזמן לא קראתי בפורום.
תוריד את הידיים מהמקלדת, תפתח טוב טוב את העיניים ותפנים - כי זו תהיה העצה הכי טובה שתקבל בשירות שלך.

העובדה שיש לך מוטיבציה לא מקנה לך זכויות יתר, ולא מניות באף גיבוש. אין לך ולא לאף אחד אחר מושג אם אדם "הצטיין בגיבוש מכל הבחינות". אין לך ולו קמצוץ של מושג בנושא הזה בשביל להפטיר אמירה יהירה כזו, ועצם העובדה שאתה עושה את זה רק מראה עם כמה פינוק וחשיבות עצמית אתה בא.
צא מזה. ראיתי הרבה אנשים כמוך שהתחילו שירות עם גישה של אני ואפסי, ואחרי כמה חודשים התחילו לדפוק נפקדות כי היה להם קשה מדי. אלה שלא יצאו מהיחידה עברו שירות קשה וחסר הישגים - והרוב הפכו להיות טבחים או מש"קי כלום שמה שעניין אותם זה יציאות. אתה לא צריך להאמין לי - מספיק שתחפש בפורום הזה (תתחיל עם UNFIRE). יש מספיק תכשיטים שעברו את התהליך הזה, ואמרתי להם שזה בדיוק מה שיקרה להם. וזה בדיוק מה שיקרה לך אם לא תשנה גישה.

דבר אחד התחלת נכון - הצבא לא רוצה לוחמים ממורמרים. אבל הדרך היא לשפר תנאי שירות, ולא לתת להם עוד איזה גיבוש מסכן. אין ולו לוחם אחד שיסכים אתך בנקודה הזו.

אז צא מזה ותפסיק עם השטויות האלה

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס קובץ כזה של שטויות יבבניות כבר מזמן לא קראתי בפורום. תוריד את הידיים מהמקלדת, תפתח טוב טוב את העיניים ותפנים - כי זו תהיה העצה הכי טובה שתקבל בשירות שלך. העובדה שיש לך מוטיבציה לא מקנה לך זכויות יתר, ולא מניות באף גיבוש. אין לך ולא לאף אחד אחר מושג אם אדם "הצטיין בגיבוש מכל הבחינות". אין לך ולו קמצוץ של מושג בנושא הזה בשביל להפטיר אמירה יהירה כזו, ועצם העובדה שאתה עושה את זה רק מראה עם כמה פינוק וחשיבות עצמית אתה בא. צא מזה. ראיתי הרבה אנשים כמוך שהתחילו שירות עם גישה של אני ואפסי, ואחרי כמה חודשים התחילו לדפוק נפקדות כי היה להם קשה מדי. אלה שלא יצאו מהיחידה עברו שירות קשה וחסר הישגים - והרוב הפכו להיות טבחים או מש"קי כלום שמה שעניין אותם זה יציאות. אתה לא צריך להאמין לי - מספיק שתחפש בפורום הזה (תתחיל עם UNFIRE). יש מספיק תכשיטים שעברו את התהליך הזה, ואמרתי להם שזה בדיוק מה שיקרה להם. וזה בדיוק מה שיקרה לך אם לא תשנה גישה. דבר אחד התחלת נכון - הצבא לא רוצה לוחמים ממורמרים. אבל הדרך היא לשפר תנאי שירות, ולא לתת להם עוד איזה גיבוש מסכן. אין ולו לוחם אחד שיסכים אתך בנקודה הזו. אז צא מזה ותפסיק עם השטויות האלה

קובץ של שטויות? מה שתגיד,לא היית בצד של החיילים שלא קבלו הזדמנות.
וגם אם אתה לא מסכים איתי,וגם אם אני טועה לדעתך לא צריך לזלזל בצורה כזאת ולתת כבוד מינימלי.

אז שידאגו לגדודים:
חודשיים יס לא היה לפלוגה באסטרא ובגלל השלג אף אחד לא נקף אצבע,הצפות של ביוב חוזרות ונשנות וחיים בתוך הצפות וצחנה,אתה בא להתקלח אחרי מארב ואין מים חמים כשבחוץ הטמפ' היא כמה מעלות מתחת ל0.
שיתנו הקצאות לשבועות נופש ולא יבטלו אותם כי אין מקום בגאנט הגדודי.
שיגדילו הקצאות לM4 ,תאמין לי שזה עושה טוב ללוחמים,מבחינת ההרגשה בביטחון שלך בנשק.
אני בטוח שאתה מבין על מה אני מדבר ביטיס.

"בגבורה ובענוווה"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos אז שידאגו לגדודים: שיגדילו הקצאות לM4 ,תאמין לי שזה עושה טוב ללוחמים,מבחינת ההרגשה בביטחון שלך בנשק. .

יא אללה איזה שטויות.....

אם יש לך פלאטופ ומארס וידית מטורפת עם דורגלים ומתפסי בורקס וכת טרור, אז אתה יותר בטוח בנשק??

ההבדלים בין האמ-16 לפלאטופ הם מזעריים, עד כדי כך שהם לא מורגשים,
הדבר היחיד שנותן יותר ביטחון בנשק זה המארס, שהוא יותר אמין מהמפרו,
ואני בטוח שגם לחייל הכי פחות מדוגם אצלכם יש מפרו'...

מה שכן מרגיז אותי לראות,
זה חבר'ה מגולני שהולכים בתלה חרב, בשניה שהמפק"צ שלהם מזיז ת'ראש,
זה חבר'ה שהם בגובה 190 ס"מ אבל עדיין סוגרים את הקת, למרות שאני בטוח שיש להם אחוזי פגיעה כמו נגביסט בצרור רוחב.
וזה לשים גומי הפעלה על כל המתפס, עד שיוצא עשן מהנשק,
ולשים שרוול טרור וידית הסתערות,
או גומי הפעלה על הכת - כדי שהלחי לא תחליק, חחחח שזה הדבר הכי מצחיק ששמעתי בחיים שלי.

אז אל תזיין את השכל על ביטחון בנשק,
אולי ביטחון עצמי מול השריונר שיוצא עם כוונות ברזל בשישי בצהריים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -=Ohad=- יא אללה איזה שטויות..... אם יש לך פלאטופ ומארס וידית מטורפת עם דורגלים ומתפסי בורקס וכת טרור, אז אתה יותר בטוח בנשק?? ההבדלים בין האמ-16 לפלאטופ הם מזעריים, עד כדי כך שהם לא מורגשים, הדבר היחיד שנותן יותר ביטחון בנשק זה המארס, שהוא יותר אמין מהמפרו, ואני בטוח שגם לחייל הכי פחות מדוגם אצלכם יש מפרו'... מה שכן מרגיז אותי לראות, זה חבר'ה מגולני שהולכים בתלה חרב, בשניה שהמפק"צ שלהם מזיז ת'ראש, זה חבר'ה שהם בגובה 190 ס"מ אבל עדיין סוגרים את הקת, למרות שאני בטוח שיש להם אחוזי פגיעה כמו נגביסט בצרור רוחב. וזה לשים גומי הפעלה על כל המתפס, עד שיוצא עשן מהנשק, ולשים שרוול טרור וידית הסתערות, או גומי הפעלה על הכת - כדי שהלחי לא תחליק, חחחח שזה הדבר הכי מצחיק ששמעתי בחיים שלי. אז אל תזיין את השכל על ביטחון בנשק, אולי ביטחון עצמי מול השריונר שיוצא עם כוונות ברזל בשישי בצהריים.

גבר,M4 זה סמל סטטוס,טריג' זה סמל סטטוס.גדודיונרים אוהבים ווסאח נקודה.תאמין לי שכל חירניק רוצה M4,זה נשק יותר טוב מאמ 16 בכל מובן אפשרי.היה לי את שני הנשקים,מה לעשות שעם M4 יש פחות מעצורים הפגיעות בטווח רחוק יותר טובות מהמנוסר.
מארס לא יותר אמינה ממפרולייט,חכה שיהיה לך מעצור מארס באיזה בוחן.
כוונות השלכה לאמ 16 יש בשפע,זה עומד במבחן וזה לא רע בכלל,אבל שוב פעם כשהנשק כ"כ עייף ושחוק כוונת חדשה לא תשפר את הפגיעות איתו.

אתה שופף כאן דברים על אנשים צ'יקמוקים ולא יותר מזה-אני ראיתי קציני חימוש הולכים עם פלאטופ מארס וידית הסתערות עם שרוול טרור,כשלחצי מהלוחמים בגדוד אין M4.
העניין של גומי הפעלה על הקת נועד לדבר אחד להוסיף מחסניות (שמים אחת מכל צד) כשיוצאים ללחימה.

"בגבורה ובענוווה"

בוא רק נסגור את הפינה הזאת,

יריתי ביותר נשקים ממך, יותר פעמים ממך, ועם כל הכוונות ובכל הסוגי ירי - חי"ר, לו"ז, לש"ב, לוט"ר,
וההבדלים מזעריים עד כדי בלתי מורגשים.
מה שכן - אם מה שמעניין אותך זה וואסח - אז אין מה להתווכח - אין טיפת וואסח באמ-16 או בתבור.

יותר מזה,
אני די בטוח שאתה תעדיף פלאטופ מצוקמק, שכל הצבע ירד ממנו, עם מארס חצי שבורה וידית מלחיה,
מאשר תבור חדש ומבריק מהנשקיה,
וזה כי אם כל מה שמעניין אותך זה וואסח - אתה גם תעדיף את זה על פני מקצועיות.

ואם היה לך מעצור במארס, זה כי לא החלפת סוללה בזמן,
ואני לא מבין איך אפשר להגיע למצב הזה - כשאפשר לראות מתי הסוללה מתחילה לקרטע...
במפרו לעומת זאת,
אתה יכול לסיים איזה תרגיל הפתעה ולנסות לתת מטח, ופתאום לקלוט שאין לך נקודה כי כל הנשק מאובק.
אבל אם החבר'ה של עוקץ עושים 3 שבועות לוט"ר עם כוונות ברזל, ומצליחים לתת 5 מ-5 ב-3 שניות כולל דריכה, אני משוכנע שאפשר להסתדר גם עם מפרו...

את מי אתה מנסה להרשים? את הבנות ברכבת? הם לא יודעות להבדיל בינך לבין המאבטח מתקנים שלידך אם לשתיכם יש אותו נשק,
אז את מי אתה מנסה להרשים? את הבנים ברכבת?
אני לא מבין....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -=Ohad=- בוא רק נסגור את הפינה הזאת, יריתי ביותר נשקים ממך, יותר פעמים ממך, ועם כל הכוונות ובכל הסוגי ירי - חי"ר, לו"ז, לש"ב, לוט"ר, וההבדלים מזעריים עד כדי בלתי מורגשים. מה שכן - אם מה שמעניין אותך זה וואסח - אז אין מה להתווכח - אין טיפת וואסח באמ-16 או בתבור. יותר מזה, אני די בטוח שאתה תעדיף פלאטופ מצוקמק, שכל הצבע ירד ממנו, עם מארס חצי שבורה וידית מלחיה, מאשר תבור חדש ומבריק מהנשקיה, וזה כי אם כל מה שמעניין אותך זה וואסח - אתה גם תעדיף את זה על פני מקצועיות. ואם היה לך מעצור במארס, זה כי לא החלפת סוללה בזמן, ואני לא מבין איך אפשר להגיע למצב הזה - כשאפשר לראות מתי הסוללה מתחילה לקרטע... במפרו לעומת זאת, אתה יכול לסיים איזה תרגיל הפתעה ולנסות לתת מטח, ופתאום לקלוט שאין לך נקודה כי כל הנשק מאובק. אבל אם החבר'ה של עוקץ עושים 3 שבועות לוט"ר עם כוונות ברזל, ומצליחים לתת 5 מ-5 ב-3 שניות כולל דריכה, אני משוכנע שאפשר להסתדר גם עם מפרו... את מי אתה מנסה להרשים? את הבנות ברכבת? הם לא יודעות להבדיל בינך לבין המאבטח מתקנים שלידך אם לשתיכם יש אותו נשק, אז את מי אתה מנסה להרשים? את הבנים ברכבת? אני לא מבין....

אין הבדל אולי בין אמ 4 לאמ 16 על טהרת הברזל.אמ 4 עם מפרו ,מארס, וטריג' לא רואה את האמ 16 על מפרולייט.מבחינת מעצורים ומבחינת דיוק לטווחים ארוכים.
תבור זה כן וואסח,כשאין לך כזה אז זה כן וואסח בדיוק כמו המפרומור שנכנסה לעורב שלנו.
אני אעדיף אמ 4 בגלל העובדה שזה הנשק שאני מוכשר עליו ומכיר טוב יותר מאשר תבור שיצא לי לירות בו פעמיים וגם זה בלי מקצה של מעצורים.
מעצורי מארס קורים לא רק בגלל סוללה,זה רק מה שאתה מכיר,המארס הזאת הושבתה ונשלחה לסדנא דרג ב' בשביל לתקן אותה.
המפרו היא כוונת השלכה מעולה,נכון שיש לה את החסרונות שלה אבל עדיין היא פשוט עמידה וטובה.
אני לא מנסה להרשים אף אחד,אני מנסה להשיג דברים שיתנו למקצועיות להתבטא טוב יותר.

"בגבורה ובענוווה"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos אני לא מנסה להרשים אף אחד,אני מנסה להשיג דברים שיתנו למקצועיות להתבטא טוב יותר.

חבר,
בין פלאטופ + מפרו לבין אמ 16 + מפרו,
אין הבדל...
אולי אחרי 10 מחסניות לאמ 16 יהיה מעצור אחד יותר,
ואולי אם אתה תירה את אותו מקצה עם 2 הנשקים ל-250 מטר,
תפגע כדור אחד יותר עם הפלאטופ...

אבל בסופו של דבר,
זה 90% וואסח
ו-10% מקצוענות.. כמו שאתה מודה...

אני לא פוסל את הוואסח, אבל אני חושב שכדי לסגור את הפערים שדיברת עליהם,
חשוב יותר לתת דגש על נושאים יותר חשובים...

בנוגע למשפט שציטטתי - מי שמקצוען - יהיה מקצוען על 2 הנשקים...
אל תשכח... אנחנו מדברים על אותו נשק לחלוטין...

והדוגמא על התבור - ברגע שיש את הנשק לחטיבות לשמות - הוא מאבד מהיחודיות שלו - ולכן גם מהוואסח שלו, ובגלל שאין כל כך הרבה דברים שאפשר לשים עם התבור חוץ מידית שהיא קצת בעייתית, חבר'ה כמוך מעדיפים את הפלאטופ - בלי קשר לרמה של הנשק, אלא רק לוואסח,
המעבר מפלאטופ לתבור מאוד פשוט, אני בעצמי עשיתי אותי לפני 3 שבועות והאמת ? כמעט ואין הבדל...

שבת שלום...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -=Ohad=- חבר, בין פלאטופ + מפרו לבין אמ 16 + מפרו, אין הבדל... אולי אחרי 10 מחסניות לאמ 16 יהיה מעצור אחד יותר, ואולי אם אתה תירה את אותו מקצה עם 2 הנשקים ל-250 מטר, תפגע כדור אחד יותר עם הפלאטופ... אבל בסופו של דבר, זה 90% וואסח ו-10% מקצוענות.. כמו שאתה מודה... אני לא פוסל את הוואסח, אבל אני חושב שכדי לסגור את הפערים שדיברת עליהם, חשוב יותר לתת דגש על נושאים יותר חשובים... בנוגע למשפט שציטטתי - מי שמקצוען - יהיה מקצוען על 2 הנשקים... אל תשכח... אנחנו מדברים על אותו נשק לחלוטין... והדוגמא על התבור - ברגע שיש את הנשק לחטיבות לשמות - הוא מאבד מהיחודיות שלו - ולכן גם מהוואסח שלו, ובגלל שאין כל כך הרבה דברים שאפשר לשים עם התבור חוץ מידית שהיא קצת בעייתית, חבר'ה כמוך מעדיפים את הפלאטופ - בלי קשר לרמה של הנשק, אלא רק לוואסח, המעבר מפלאטופ לתבור מאוד פשוט, אני בעצמי עשיתי אותי לפני 3 שבועות והאמת ? כמעט ואין הבדל... שבת שלום...

איפה ראית אמ 16 בתנאי שטח שאחרי 3 מחסניות רצופות בלי הפסקה לא מתחיל לגמגם ולעשות מעצורים?.אמ 4 לא עשה לי גם אחרי 7 יותר מזה,אחרי תרג"ד שהנשק אכל חרא כמו לא יודע מה,הוא ירה מחסנית שלמה בלי מעצור ואני מדבר כבר על מצב שהיה בוץ במכלול.
לטווח ארוך עם תחמושת ירוקה אתה תפגע טוב יותר נקודה,הפיזור שלך יהיה קטן יותר.
זה ממש לא נכון ולא טענתי שרק וואסח מעניין אותי,הזמן שיש לי אמ 16 גדול בהרבה על הזמן שיש בו אמ 4 להגיד שזה הפריע לי,כן בפירוש,כי אני חושב שאני יורה טוב יותר ומגיע בש"פ למרחקים גדולים יותר עם האמ 4,בלון ב200 מטר בכריעה מאחורי בולדר (אומנם לקח איזה 2 או3 כדורים אבל התפוצץ) נחשב טוב מספיק?.
אמ4 לא שווה אמ 16 בשום מובן.
ראיתי כבר תבורים עם יראורים וידיות ומלא וואסח.
אני לא מעדיף את האמ 4 על התבור כי הוא יותר וואסח אלא כי זה מה שאני מכיר וזה נשק טוב אז למה לא לתת את הקרדיט.

"בגבורה ובענוווה"

אני ראיתי. הנשקים שאנשי המילואים מקבלים הם שחוקים מאוד ובכל זאת - מתפקדים יופי בטיפול נכון. בגדול, לטווחים שאתה עובד בהם - אין הבדל רציני בין הכלים. ההבדל היחידי הוא אולי בגלל שחיקת קנה ב M16.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos איפה ראית אמ 16 בתנאי שטח שאחרי 3 מחסניות רצופות בלי הפסקה לא מתחיל לגמגם ולעשות מעצורים?.אמ 4 לא עשה לי גם אחרי 7 יותר מזה,אחרי תרג"ד שהנשק אכל חרא כמו לא יודע מה,הוא ירה מחסנית שלמה בלי מעצור ואני מדבר כבר על מצב שהיה בוץ במכלול. לטווח ארוך עם תחמושת ירוקה אתה תפגע טוב יותר נקודה,הפיזור שלך יהיה קטן יותר. זה ממש לא נכון ולא טענתי שרק וואסח מעניין אותי,הזמן שיש לי אמ 16 גדול בהרבה על הזמן שיש בו אמ 4 להגיד שזה הפריע לי,כן בפירוש,כי אני חושב שאני יורה טוב יותר ומגיע בש"פ למרחקים גדולים יותר עם האמ 4,בלון ב200 מטר בכריעה מאחורי בולדר (אומנם לקח איזה 2 או3 כדורים אבל התפוצץ) נחשב טוב מספיק?. אמ4 לא שווה אמ 16 בשום מובן. ראיתי כבר תבורים עם יראורים וידיות ומלא וואסח. אני לא מעדיף את האמ 4 על התבור כי הוא יותר וואסח אלא כי זה מה שאני מכיר וזה נשק טוב אז למה לא לתת את הקרדיט.

שאפשר לירות 20- 15 מחסניות ביום, במשך שבועיים, עם אמ 16 שחוק לגמרי, והמעצור היחיד שיהיה לך זה מעצור ראשון אם תדרוך כמו בחורה... מניסיון.

אני לא מבין גדול בירי לש"פ, 200 מטר מכריעה נשמע מעולה,
נשמע קצת מגוחך לירות לכזה מרחק במיוחד כשאתה מוגן ע"י בולדר,
אבל בסדר...
אבל אני משוכנע שהיית מצליח גם עם האמ 16...
אין טעם להמשיך את הוויכוח,
כמו שביטיס אמר, לטווחים שאתה עובד בהם - ההבדל הוא זניח, וזה מה שאני אומר בערך מההודעה הראשונה...

בוא נפסיק לטחון מים,
המגמה היום (ברגע שיסתיים הניסוי של גדס"ר גבעתי והמשקי קליעה באדם) היא לעבור למיקרו תבור בכל היחידות, ככה שאת הפלטופים יקבלו בעוד כמה שנים המילואימניקים והתותחנים.

ת'אמת אני מסכים איתך ברוב הדרים שאמרת אתה פשוט צודק אבל מה מפריע לך שאותך אחד 190 הולך עם הכת סגורה? או תלה חרב? מה זה משנה בטח אם הוא על א' כאילו בסדר אז תכף תגיד גם שכל אחד שמקפל את השרוולים לשלושת רבעי גם עסוק בוואסח וזה לא נכון. אני בטוח שאותו גולנצ'יק שבזמן פעילות הרצועה בצורה הארוכה שלה וההוא 190 הכת תיהיה פתוחה.

שכולם האנטרים כשהם יוצאים הביתה,
שבתדריך יציאה כולם מדוגמים,
ואיך שהמפקד מסתובב כולם נראים כמו בית זונות,
זה מפריע לי כמו לראות גובניק עם אישור נעליים שבכוונה הולך עם אדידס לבנות ולא איזו נעל שחורה לפחות,
אז אולי אני קצת צהוב בקטע הזה,
אבל בסופו של דבר, איך שאתה נראה כשאין לידך מפקדים אם דמות אחראית - זה הפרצוף האמיתי שלך,
וזה שיעור שלומדים בבית הרבה לפני הצבא...

צודק, אבל לך תדבר לקירות....

אני מבין טוב מאוד על מה אתה מדבר. חכה למילואים...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תמיד יהיה את זה שהוא במקרה טכנאי של יס ובא עם הציוד שלו מהבית למקרה ו... כמו שהיה באסטרא והם פשוט הצליחו לסדר את עצמם איכשהו.
ותמיד יהיה את זה עם הפרייווט שיביא את המנגל ואת הפחמי הדרים לכל המילואים ואז יהיה אפשר לעשות על האש.
ותמיד יהיה את הטבח שעבד פעם במלון ולמד לבשל מטעמים מהאוכל הצבאי.
אבל עם האמ 16 והA3 תישארו ועם הווסטים שתפרו אותם 10000 פעמים או כיתה שלמה שעשתה קניה קבוצתית וכ"א עלה 450 שקלים.ולא תשמע מילה,תמיד יגידו לך בפנים ננצח עם מה שיש לא היה יותר טוב בסדיר.

"בגבורה ובענוווה"

אתם זה אתה והחבר'ה שלך עוד שנה שנתיים...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ת"ש יותר גבוה? אתה זוכר רק את מה שתקבל בתור לוחם! אתה היית לוחם אחרי שבעה חודשים, עלית לגדוד, טחנת שמירות ומטבחים אבל היית לוחם. ואנחנו כבר עוברים את החצי שירות ואנחנו לא בוכים על הת"ש. לא בוכים על זה שמנפיצים לנו עדיין מלא שטויות, לא מתבכיינים על זה שיש הרבה אקטים במהלך השבוע שאתה לא יודע תמיד איך תסיים אותם, את המדסים בבקרים כי זה עניין של גישה. ושמגיע שבת? אנחנו שומרים, אולי לא כמוכם, כי התחלתם המון ולאנשים לא היה נוח אז הם הלכו ונדפק לכם הסד"כ, אבל אנחנו שומרים, כמה שצריך, גם שמוסיפים לנו עמדות. לא בוכים על זה שוואלה, במלחמה בעזה אתם נלחמים ואנחנו תקועים בכל מיני קורסים למרות שהרמת לחימה שלכם לא טובה משלנו. אנחנו מגיעים ביום ראשון ולא יודעים בכלל מה יהיה לנו השבוע ולך ברור מה יהיה, ואתה לא מבין כמה זה משמעותי. כל החברים שלי מהגדודים כבר מפקדים, מחנכים חיילים, נלחמים עם חיילים ואנחנו עדיין לא סיימנו מסלול.

רע לנו עם זה? לא. בוכים על זה? לא. כי אנחנו בגישה אחרת, לא מחפשים איפה אנחנו נדפקים ורוצים לסיים את מה שהתחלנו. וצריך לנפץ כבר את כל האמירות האלה, שאני יוצא הביתה אני לא שם מלא שטויות על הנשק שיחשבו שאני מגניב, לאף אחד אין מושג בכלל שאני ביחידה מובחרת, אם בחורה יודעת להבדיל בין הפלאטופ שלי לבין הנשק שלך ובאמת זה מזיז לה, או מזיז לה שהכוונת שלי טיפה יותר חדישה משלך אז זה עצוב וזה אומר הרבה דברים עליה, ולא ככ טובים. ואף אד לא יחזיק תקופה כזאת ארוכה רק בגלל המחשבה על הווסאח שיהיה לו, החבר'ה האלה נופלים כבר בהתחלה, כי כבר המחירשל הווסאח כבד מדי. הערכים שלנו חשובים לנו לא פחות משלכם הם חשובים. והסטטוס החברתי מעניין תמיד, אי אפשר להכחיש, אבל היית יכול לעשות מסלול קצר יותר ולקבל ווסאח, בלי פחד מהבלת"ם הבא או שיקפיצו אותך בלילות לכל מיני אקטים שלא תמיד הם החלומות הרטובים שלך.

אין לי מושג איך הייתי מתמודד עם שגרה של גדוד, אני מעריך שהיא לא פחות קשה מהמסלול שלנו והשחיקה היא גדולה. אבל חלאס עם ההתעסקות והתבכיינות על זה, כל אחד עושה את העבודה שלו וזהו.

אני משרת בדובדבן וכן מדברים איתנו על זה שכול האנשים שנמצאים פה הם אנשים שהמוטיבציה שלהם מאוד גבוה ורצון גבוה וכ'ו
ומדברים איתנו על זה שאנחנו הגענו ליחידה מובחרת והולך להיות מסלול קשה ונעבור דברים קשיים , אבל אחרי כל זה מדברים איתנו על הצנעיות שאנחנו חייבים להיות צנועים

זה שאדם מגיע ליחידה כזאת לא אומר שהוא אדם טוב יותר
זה אומר שאתה נמצא שם כי יש לך מוטיבציה גבוה ושאיפות ורצונות וחלק גדול גם אידיאולוגיה
אבל זה לא אומר שלחייל בגדודים אין מוטובציה גבוה, שאיפות וכ'ו

אתה מרץ 09 נכון? (צעיר..חח)

אתה מחדרה במקרה?

בגדול אני מסכים עם התגובה שלך, אבל ההבדל הקטן הוא ידידי, שבעוד שאתה תסיים את המסלול ואת כל הקשיים הכרוכים בכך אתה תקבל את הכבוד המגיע לך (ומגיע לך), ובעוד שאני אסיים את שירותי בתור לוחם ומפקד בגדוד לא אקבל כבוד השווה לשלך. וזה לא שאני רוצה! לא התגייסיתי לקרבי בשביל לקבל כבוד. אבל איך שאנשים רואים מבחוץ סיירת ואיך שרואים גדוד- זה הורג אותי...

גולני - מרץ 08

זאת בדיוק הנקודה שאני מדבר עליה.

If you sit, sit. If you walk, walk. Don't dawdle

אני אזרוק את ה20 אגורות שלי לדיון.

לדעתי ההערכה לחבר'ה ה"מיוחדים" נובעת מזה שהם הוכיחו משהו. כשאני רואה טייס אני יודע מה הוא עבר, עם איזה קשיים הוא התמודד ומה הסט ערכים ,תכונות האופי והיכולות שנדרשו ממנו (ונבנו אצלו). זה לא אומר שחייל "פשוט "הוא פחות טוב, או שאין לו את אותן תכונות אופי\ערכים\יכולות. אבל אותו חייל לא הוכיח את זה.
אם אני מסתכל על מה עבר לוחם חי"ר "רגיל" - הוא עשה את המסלול שלו, ואז טחן עד סוף ה3 שנים (שמירות,מטבחים ופעילות). אין ספק שהוא התמודד עם הרבה דברים קשים ושוחקים וכנראה שמדובר בבנאדם עם חוזק נפשי מסוים, אבל מעבר לזה אני לא יודע עליו הרבה.
לעומת זאת לוחם "מיוחד" (טייס\שייט\מטכליסט\וואטבר) עבר סדרת מיונים מקדימה, מסלול מפרך שלא רק אימן והכשיר אותו אלא גם בחן אותו. מסלול שלם הוא לא ידע אם הוא ימשיך ביום שאחרי...או בכלל מה יש ביום שאחרי.
לוחם "מיוחד" הוא מישהו שאני (אישית מההיכרות שלי עם סוג האוכלוסיה) יכול לסמוך עליו. מישהו שאני יודע שאם אני נותן לו משימה - המשימה הזאת תתבצע (לאו דווקא משימה צבאית, כל משימה מהחיים - ללכת למכולת לקנות שוקו למשל). זה לא אומר שכל השאר לא יצליחו לבצע את המשימה אבל הם לא הוכיחו את עצמם.
מעבר לזה צריך לזכור שכמעט בכל היחידות המיוחדות החייל מראש מתחייב לקבע ולכן יש גם היבט של הקרבה.

מנק' המבט שלי - פה צריכה להיות ההשוואה. לא בסיכון, לא בטחינה\ת"ש.
וזה לא אומר שמדובר באנשים יותר פטריוטים עם אהבת הארץ, לדעתי האישית רוב החבר'ה במקומות האלה מחפשים בעיקר למצות את עצמם ולדחוף את עצמם לקצה.

בעניין ההילה שמסביב - זה לא משהו שמחזיק בן-אדם במסלול מסוים. אבל זה כן יכול לשמש כטריגר ראשוני - יח"צ כמו שמישהו כבר אמר פה.

______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________

התגובה הכי נכונה שמסכמת את כל הדיון. אפשר לנעול

סיימת כבר את ההכשרה שלך ידידי?

דיברתי עם אחד הקצינים אצלכם והבנתי שאתה עדיין בהכשרה(נכון ללפני חודשיים)...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

סיימתי לפני חודשיים.

______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________