הודעה ראשונה בנושא כנס מכון פישר לביטחון לאומי, שיוקדש השנה לנושא ההתמודדות עם רק"ק וטק"ק. (נושא אופנתי וחם, שנקבע כחודשיים לפני "עופרת יצוקה"...).

באשכול זה יועלו עדכונים באשר לתכני הכנס, ככל שההכנות לו יתקדמו.

בינתיים ניתן לשריין את התאריכים: 13-14 במאי, 2009.

אבל שני חברי פורום (אחד מהם מנהל...) לפחות היו, שמעו, שתו ואכלו, לקחו מצגות - ולא מספרים כלום.
{ושני חברים אחרים הרצו, ולפחות שני קוראים קבועים היו אף הם}....

לא יפה...

רגע, עכשיו סיימתי סיפור לפני השינה ויש אשכולות יבשתיים-טנקאיים לטפל בהם. מה גם שנעלבתי ממח"א... אגב, יצא איזשהו אייטם מדבריו של מח"א לתקשורת?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715582,00.html

[עריכה] דעה אישית שלי בקשר לשאלות למח"א בכלל ושאלתך בפרט:

לעניות דעתי יש בעיה מסויימת בשאלות ישירות הנוגעות למדיניות הצבאית. ואני לא מדבר רק על ענייני מודיעין או קבלת החלטות אסטרטגית (שם אמור להיות ברור לכל אחד שלא שואלים שאלות פרובוקטיביות על מצב רגיש כזה או אחר, שיהיה זה באיראן או כל מקום אחר) אלא גם בתחום החימוש, העדפות מערכות מסוג א' על סוג ב' וכיו"ב. לעניות דעתי, גם אם אפשר היה לתפוס את מח"א\ראש מפא"ת\שר הביטחון או לא משנה מי ולשאול אותו את אחת השאלות שמרבים לעסוק בהם בפורום הזה, כגון "למה בחרתם מערכת א' ולא מערכת ב'," "למה נכשל פרויקט מסויים", "למה לא הוחלט לעשות בחירה מסויימת" - התשובה תהיה או "אני לא יכול לענות לך" או "הדבר מסובך מדי ואני לא יכול לענות לך בקצרה, ועוד באובייקטיביות". אינני טוען שלא צריך לשאול שאלות, במיוחד בקשר לקבלת החלטות, כי לפעמים עדיף שהציבור ישאל מאשר שועדת חקירה תעשה זאת. אבל גם לא ציפיתי לרגע שהוא יתייחס לשאלה באופן ישיר. ויותר מכך, לא זכור לי אי פעם ששמעתי שמישהו ענה על שאלה דומה, מבלי שמדובר יהיה על אדם שכבר מחוץ למערכת, ויש לו דעה בנושא (בכלל, לרוב אנשים מנוסים בעלי תפקיד בכיר, פשוט לא עונים על שאלות ישירות). אז מה שנשאר, שוב לעניות לדעתי, זה רק להנהן בהסכמה ולקוות שתהיה התייחסות רשמית.
אבל כל זה כאמור דעה אחת בלבד.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

תשמע... תראה...
עומד אלוף בצה"ל, מפקד חיל האוויר ומספר על מערכת כיפת ברזל ש"אני מקווה שתיכנס למבצעיות בשנה הבאה" ועל קלע דוד ש"אולי בעוד ארבע שנים" כשבנחל עוז נופלים פצמ"רים בכל יום!
(כן, אני יודע שזה דמגוגי לדבר כך)
אם הוא היה מספר את זה לחבורת הקשישים והקשישות בכנסים של אוניברסיטת ת"א או בפורום של אתר "יחידה אז מילא. אבל יושבים מולו אנשים שמכירים את העובדות. יושב מולו סגן הנשיא של רייתאון שהציג את מה שכתבתי להלן. וגם בניפוי של 90% יחסי ציבור ברור שהמערכת שלו מסוגלת לעשות משהו. אז להתעלם מקיומה? לענות לי "זאת המערכת הישראלית, הטכנולוגית, המתקדמת שהוחלט להשקיע בה ושהיא תיתן את המענה".
על איזה מענה הוא מדבר?
מענה לאמא של לוטפי נאסראלדין?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון תשמע... תראה... עומד אלוף בצה"ל, מפקד חיל האוויר ומספר על מערכת כיפת ברזל ש"אני מקווה שתיכנס למבצעיות בשנה הבאה" ועל קלע דוד ש"אולי בעוד ארבע שנים" כשבנחל עוז נופלים פצמ"רים בכל יום! (כן, אני יודע שזה דמגוגי לדבר כך) אם הוא היה מספר את זה לחבורת הקשישים והקשישות בכנסים של אוניברסיטת ת"א או בפורום של אתר "יחידה אז מילא. אבל יושבים מולו אנשים שמכירים את העובדות. יושב מולו סגן הנשיא של רייתאון שהציג את מה שכתבתי להלן. וגם בניפוי של 90% יחסי ציבור ברור שהמערכת שלו מסוגלת לעשות משהו. אז להתעלם מקיומה? לענות לי "זאת המערכת הישראלית, הטכנולוגית, המתקדמת שהוחלט להשקיע בה ושהיא תיתן את המענה". על איזה מענה הוא מדבר? מענה לאמא של לוטפי נאסראלדין?

ראשית, אני חייב לציין כי גם בכנס הזה הגיל הממוצע לא היה 25... ואם לא לוקחים בחשבון את אנשי הצבא אז הגיל הממוצע מתחיל להיות מספר מכובד... וכותב שורות אלו הינו מאלו שדוחף את הממוצע למטה גם בסדנת את"א וגם כאן :-).

ולנושא עצמו - אני מניח שלך יש נסיון רב יותר בכנסים כאלו. האם רבים הפעמים בהם מרצה בכיר, בדרג גבוהה, ענה ישירות לשאלות לא פשוטות שכאלו (ואנו אפילו לא מדברים על פאנל, אלא שאלות בסוף הרצאה)? השאלה לגיטימית, ואני מסכים איתך באופן כללי, אבל לדעתי זה ברור כי (ואפשר לערער על דעה זו) שתשובה רצינית לא תינתן כאן

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

מקובל עלי.
זו כנראה התמימות שלי שגרמה לי להאמין שיש סיכוי שהוא יתן תשובה כנה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם הזכרת את זה-
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715582,00.html

"מפקד חה"א "החמיא" לאויב: אין די הגנה מרקטות"

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הייתי עד היום בהרבה כנסים.
אני חושב שזה של מכון פישר הוא המושקע מכולם.
אולי הסכום של 380 ש"ח והרצליה הרחוקה הרתיעו את קשישי ת"א מלהגיע ולהציק. בניגוד למקובל, היה רק אחד שבמקום לשאול נתן הרצאה על השואה שמנותקת לגמרי מהדובר שאליו הוא פנה ומנושא הכנס.

בשל שביתת הרשויות המקומיות זכיתי בשעות איכות עם הזאטוטים הפרטיים שלי הבוקר והפסדתי את החלק הבא של תוכנית הכנס:
ברכות ופתיחת הכנס - תא"ל (מיל') אסף אגמון, ראש מכון פישר
הרצאת פתיחה - אלוף (מיל') דוד עברי, יו"ר מכון פישר
מושב בינלאומי: האתגר האסטרטגי - יו"ר: טל ענבר, ראש המרכז לחקר חלל וכטב"מ, מכון פישר
הגנה מפני טילים - עקרונות אסטרטגיים, מציאויות טקטיות - גנרל בדימוס דניס קווין, סגן נשיא לנושאי יוזמות אסטרטגיות להגנה בינלאומית בפני טילים, לוקהיד מרטין
אתגרי נאט"ו בתפיסת ההגנה מפני טילים - גנרל בדימוס ברנד קריינבוים, יועץ ראשי, IABG, גרמניה

אל"מ (מיל') בני מיכלסון, לשעבר רמ"ח היסטוריה, פתח את המושב ההיסטורי ואני הגעתי כמה דקות אחרי שהוא סיים לדבר. הנה, בקצרה, ההיסטוריה של הרק"ק עפ"י מיכלסון:

היסטוריה של טק"ק/רק"ק - פריודיזציה

• 1941: מערכת מוסקבה – ה"קטיושה" עולה על במת ההיסטוריה.
• יוני 1944 – מרץ 1945: מתקפת ה- V-1 וה- V-2 על לונדון (ואמסטרדם), 1,403 טק"ק, 32,875 אבדות (8,641 הרוגים), מליון וחצי בתים, מליון תושבים נטשו.
• מרץ 1968 – יולי 1970: מלחמת ההתשה – "קטיושות" על בית שאן.
• אפריל – מאי 1978: "קטיושות" על ירושלים.
• יולי 1981: 1,870 רקטות במשך 10 ימים על צפון הארץ.
• יוני 1982: מלחמת "שלום הגליל" תוך 5 שעות הפסיק הירי למשך 5 שנים.
• 1987 – 1988: מלחמת איראן – עיראק – "מלחמת הערים" אלפי נפגעים – נזק עתום.
• 1996: "ענבי זעם" – 777 רקטות על צפון הארץ.
• 2006: מלחמת לבנון השנייה - 4,200 רקטות על צפון הארץ.
• 2009: מבצע "עופרת יצוקה" – 615 רקטות נורו פחות ממחצית פגעו.

אחריו דיבר (באנגלית, כמובן) מייק בואן, סגן נשיא, הגנה מתקדמת מטילים ונשק לייזר מונחה, רייתיאון על "הדרך הארוכה להגנה האמריקאית בפני טילים".
המצגת שלו תועלה כאן עוד מעט באישורו. במילטרי פוטוס ילקקו את האצבעות.
בהרצאה של בואן תפסה אותי במיוחד ההתמודדות היום של האמריקאים (ואחרים שקונים מהם את הפתרונות) עם נשק תמ"ס (תלול מסלול: רקטות "קטיושה", פצמ"רים וכדומה. גם מטווחים קצרים מאד כמו 200-300 מ' כפי שהציג לנו מאוחר יותר גדי אבירן מחברת טרוג'נס) בעירק ובאפגניסטן.
לדבריו של בואן מערכת הפלנקס הותיקה - "אב הטיפוס הראשון גמר פיתוח כשאני סיימתי את הקולג'" - מוצבת על נגרר של משאית ומצליחה להשמיד כמעט לחלוטין את התמ"ס. ולכן כוחות ההתנגדות נוטשים את התמ"ס ומחפשים כיוונים אחרים כדי לפגוע באמריקאים ובבריטים שרכשו גם הם את המערכת.

בואן התגאה לספר על כך שלקח להם פחות משנה מהיום שבו החליטו לנסות לקחת פלנקס של ספינות, להתאים אותו לפלטפורמה קרקעית עם כל הזנב הלוגיסי שהוא צריך, להתאים אותו כדי לזהות מטרות עם זמן וטווח מעוף כ"כ קצר ומתווה בעל מאפיינים שונים מזה שאליהם הוא נבנה, לבצע את כל הניסויים לשנע אותו ולהכניס אותו לפעילות מבצעית.
כשהוא סיפר על כך חשבתי שבצה"ל של פעם היה לוקח יומיים לפרק את התותח מאיזו אוניה, לרתך אותו למשאית ואת כל הניסויים היו עושים כבר בשטח בנסיון ליירט תמ"ס. במציאות של היום, בנתיים, אין פיתרון מיידי לתמ"ס. למרות שנראה שהפיתרון האמריקאי יכול להתאים (ועוד לא דיברתי על התשובה שקיבלתי ממח"א)
עוד פיתוח מעניין בנושא הפלנקס שהציג בואן היה הפלנקס לייזר:

לצערי מלבד השקופית הזו וזה שהוא אמר לנו שהעניין כבר קורה אוטוטו, ושהכל כבר הרבה יותר טוב מאשר בניסוי שהם עשו.... הוא לא אמר כלום.

חזרנו לעברית עם ל"ו השאלות בהרצאה המרתקת של רוני יפרח, מקדם פרויקטים, מל"מ, התעשיה האווירית על "התפתחות איום הטילים והרק"ק בישראל".
גם המצגת של יפרח תעלה לכאן באישורו ואני מאד מקווה שהוא יגיב אם יתפתח דיון בעקבותיה. קחו בחשבון שהרבה מעבר לאמור במצגת יפרח לא יכול לומר היות שהוא באמת יודע על מה הוא מדבר...
יפרח הכניס מושג חדש שנראה לי שצריך לאמץ: רט"ק = רקטות וטילי קרקע קרקע. מאחר והיום כבר לא ממש חשוב אם האיום הוא טק"ק או רק"ק הוא העדיף להשתמש במושג אחד.
תא"ל שלום הררי שדיבר מאוחר יותר וגם עוזי רובין חיזקו את גישה זו "הערבים ממילא אינם מבחינים אם מה שהם יורים זה רק"ק או טק"ק, מבחינתם זה סרוח' וזה סרוח'. החל מהפצמ"ר 60 מ"מ ואפילו קוטר קטן יותר וכלה בשיהאב 3".
יפרח פתח בשאלת השאלות של הכנס האם יש בכלל איום טילי ורקטי? ואם יש אז מה צריך לעשות איתו?
הוא הציג שלוש גישות להתייחסות לאיום הזה:

ולאחר מכן הציג עוד שאלות רבות הנוגעות לטיפול באיום ולא ניתן להיכנס אל כולן כעת. אני מקווה שנעשה זאת עוד מעט כשהמצגת תעלה.

בשלב זה יצאנו להפסקת וארוחת צהרים (היה חלבי, אולי בגלל זה הקשישים לא הגיעו?)

המשך בקרוב.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שכחתי משפט חשוב של יפרח:
"החץ הוא מענה כמעט הרמטי לטק"ק, אבל, (בלי להיכנס לכמויות כי אני יודע אותן ואני מנוע מלדבר עליהן. בהתייחסות רק לחומר הגלוי) כבר היום, אנחנו בנחיתות כמותית ביחס של כמות החץ מול כמות הטק"ק וכמות הטק"ק הולכת וגדלה".

בהמשך היום ציין איציק בן ששון מנכ"ל, ביקס בע"מ – פתרונות מודיעין, לשעבר רמ"ח מחקר בחה"א כי לפני 67 היו במזרח התיכון עשרות בודדות של רט"ק. אחרי מלחמת הערים בתוך מלחמת אירן-עירק המספר קפץ לאלפים והוא גדל במהירות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קישור לצפיה במצגת של רוני יפרח

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תוכל בבקשה לסכם את דבריו של מפקדך לשעבר? על פניו נראה שהגישה שלו היא אחת הבודדות שמחפשת פתרון לאיום הרט"ק בפעילות צבאית בנוסח הישן ולא בגאג'טים טכנולוגיים כאלה ואחרים.

כל זמן שהוא יושב מאחורי שולחן התיכנון, ולא מאחורי המאג, אני המעריץ מספר אחת שלו!
פינקל עושה עבודת תיכנון מדהימה, והוא באמת היחיד שמתכנן מענה אפקטיבי לרק"ק קצר טווח ואולי אפילו לרט"ק בכלל. חבל שאין לו מנדט לדבר על כך בכינוסים שכאלו, גם עם עברי דרש ממנו.
לצערי הצלחתי לשמוע רק מעט מאד מתוך דבריו. הלו"ז הוקפץ ב20 דקות ויצא שבמקום לפסוח על הרצאתו של חיים אסא הפסדתי את רוב ההרצאה של פינקל.
נצטרך להסתפק במצגת שלו (-קישור-).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מוזר לי שהוא לא מתייחס לפן האיסופי (ולא הכנה מודיעינית) שהוא אולי הכי בעייתי

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בנוגע לאיסוף הוא אמר בע"פ:

ציטוט:

דווקא בגלל שיש לנו כל כך הרבה אנחנו יודעים את זה, הוויזינט נמצא בדעיכה. האוייב מבין שרואים אותו. הוא יורה מתוך בתים. מקצה הסבך. יותר כטב"מים לא יעזרו. צריך לשפר איכוני קשר ואמצעי איסוף אחרים. צריך לשפר מבצעי גירוי-תגובה, לגרום להם לזוז, ולחשוף אותם. שחייל האוייב, המחבל, יחשוב שמש הו בעמדה שלו לא בסדר, יזוז ממנה ובאותה השניה של התזוזה, בשניה של ההחשפות האמצעי של המודיעין יגלה אותו יעביר את הזיהוי אל הכוח שמיד מסוגל לתקוף ולהשמיד אותו.

פינקל דיבר מאד מהר, אני מקווה שהצלחתי לכתוב את הציטוט במדוייק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כפי שחששתי, אין שם התייחסות לבעייתיות הקיימת כיום עם תמרון יבשתי גדול מעבר להיבט הצבאי הטהור. הכוונה היא לחוסן חברתי (חוסר - ליתר דיוק), דעת קהל מבחוץ ומבפנים, עלויות גבוהות שחברה צרכנית לא אוהבת לספוג ועוד.

בסופו של יום עקיפת הבעיות האדירות הללו היא כנראה היתרון הגדול ביותר של גישות ההתמודדות מבוססות הטכנולוגיה המתקדמת, חרף עלותן הכספית הגדולה והעובדה שקשה מאוד להאיצן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון קישור לצפיה במצגת של רוני יפרח

לא חסר בשקף 5 התיחסות לטילי שיוט? לדעתי זה איום שונה מכל השאר.

פירוט שקף 5:
רקטות קלות קאסאם לסוגיו גראדלסוגיו
רקטות כבדות פאג'ר 3/5 220/302 מ"מ זילזאל
טק"ק קצר טווח סקאד-B/Cפתח-110 SS-21
טק"ק ארוך טווח סקאד-DBM-25 שיאהב לסוגיו/אשורה

רקטות וטילים קונבנציונליים רט"ק

יפרח אמר בהרצאתו שהוא לא יוכל התייחס אל טילי שיוט ואל נשק להשמדת המונים מסוג כימי וביולוגי. התיחסות אליהם תהיה ק בדיון אחר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קישור לצפיה במצגת של מייקל בואן

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מעניין לדעת עם איזה סדר גודל וכמות של איומים המערכת יודעת להתמודד. הפלאנקס הרגיל (תותח) יודע להתמודד עם חימוש שמתחיל בפצמ"ר בודד ונגמר במטח של טילי נ"ס כבדים ומהירים כמו Kh-22/31/41, ע"י הרוויה של ציר האיום בפגזים נפיצים ("ענן ברזל"). הדור הבא של פלאנקס נקרא SeaRAM ומתבסס על מערכת המכ"מים ובק"ש של פלאנקס (בלוק 1B) כשהתותח הוחלף ב-11 טילי RIM-116B RAM (תמונה למטה) - המערכת הזו אמורה להיות יעילה פי 4 מהפלאנקס הרגיל, אבל סביר להניח שיעילה רק נגד טילים ולא נגד רקטות. ומכאן נובעת - שוב - השאלה מה היכולות של הפלאנקס לייזר לנטרל רק"ק.


SeaRAM בניסוי ירי

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

משום מה הקישורים למצגות של בואן ופינקל לא עובדים.
אולי אפשר לבדוק ולהעלות שוב לאתר?

תחשבו איפה היינו יכולים להיות לו אכן היו מפתחים ורוכשים את המערכת הזו במהלך שנות ה-90... מערכת מתקדמת משולבת שהייתה מחליפה את מערכי הוולקן, הצ'אפארל וההוק המיושנים ועל הדרך כנראה נותנת גם מענה (ולו חלקי) לרק"ק... וכל זאת בערך עשור לפני מערכת הפלנקס המבצעית הראשונה...

אנא פרט לגבי הכלי ההזה של התע"א. אני לא מכיר אותו וכל הדוברים כאן מתעלמים ממנו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

דומני שהוצגה בסלון האוירי בפריז 1991 מערכת דומה של רפא"ל בשם ADAMS.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אני לא מצליח למצוא תמונות נוספות שלו, למרות שהיתה לפחות אחת נוספת. המערכת עדיין קיימת ואף שווקה למספר לקוחות (ונצואלה, למשל) אך ללא המרכיב הקני ובתצורה נגררת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני אגזור בהזדמנות תמונות מהסרט של הסלון בפריז המראות את המערכת.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מתנצל על הגודל, הקטנת התמונה הורסת את איכותה. מקור: ירחון "מטרה" ז"ל

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הקפצת ענק לטובת תמונות נוספות של ה ADAMS כפי שהוצגה בסלון האווירי בפריז 1991.

דבר אחד שראוי להבהרה.
האם המרכיב הקני של המערכת הוא למעשה הפאלאנקס האמריקאי כשה ADAMS משווקת כאינטגרציה של מערכת זו?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד מתנצל על הגודל, הקטנת התמונה הורסת את איכותה. מקור: ירחון "מטרה" ז"ל

זה ה HVSD/ADAMS

ל ADAMS המקורי היה משגר טילי ברק-1, מכ"מ סורק ומק"מ עוקב. ל HVSD/ADAMS יש גם משגר ברק-1 אבל הוא משתמש ב Mk.15 Phalanx. ה HVSD/ADAMS היה פרוייקט שיתופי של Rafael ו General Dynamics

נ.ב.
מערכת הפלנקס הייתה מבצעית בספינות כבר בסוף שנות השישים!
אני מניח שהתכוונת למערכת פלנקס קרקעית.
מה שיותר מעניין אותי זה הטיל שמשוגר מירכתי רכב הזה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גירסא קרקעית של "ברק"

קישור לצפיה במצגת הנחמדה של טל עינבר שסוקרת את איום הרט"ק האיראני

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מערכת שרביט קסמים

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אוי ויי... באיור מפעיל את הכלי חייל מקלות גרמני ממלחמת העולם השניה...
ועכשיו ברצינות - משהו בפרופורציה של התמונה הזו לא מסתדר לי... אני לא יכול לשים על זה את האצבע במדוייק...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יכול להיות שהיא אמורה להיות קצת יותר רחבה
אגב, הערב בחדשות ישודרו, ככל הנראה, סירטונים מבולמ"סים מהניסוי האחרון של החץ ושל כיפת ברזל. מנהלת חומה שיחררה את הסירטונים בצהרים לגופי תקשורת אחרים. פניתי לבקש אותם ב13:30 אך טרם קיבלתי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מה הבעיה? זה פחות או יותר הגודל של משגר חץ.

משגר החץ כולל ששה טילים, גדולים בהרבה, על גבי גרור והמערכת כולה מבצעית ואילו כאן זהו מתקן נסוי בלבד ובודאי לא משגר סופי.

עמדתי בחיי מספיק פעמים ליד משגר חץ כדי לזכור מה הגודל שלו, ובפרופורציות בהקשר ה"חייל" בתמונה זה פחות או יותר אותו גודל. דמיין שכל שני מיכלים צמודים הם ברוחב של מיכל חץ אחד, ותבין לבד.
חוץ מזה, אולי תסביר לי איך על HEMTT אפשר להרכיב שישה מיכלי THADD לעומת "רק" ארבעה מיכלי פטריוט? הרי, המשאית באותו הרוחב!

גם טיפסתי עליו ומשום מה הדבר הצהוב הזה נראה לי זניח למדי.
לגבי פטריוט ו THADD - אין לי מושג.

הכנס בהחלט היה מרשים ומרתק.
אהבתי במיוחד את התגובות היפות שהועלו בעקבות הרצאתו של ד"ר פדהצור.
ד"ר פדהצור: "יש לייצר מאזן הרתעה כפי שנוצר בין ארה"ב לסובייטים בזמן המלחמה הקרה.
הוא ציין שצריך להפסיק להצטייד במערכות מיירטות (דוגמת החץ) על מנת ליצור את אותו מאזן ומכיוון שלחץ אין יכולת יירוט של 100%. לאחר מכן, הוא נימק את משנתו בנתונים כלכליים.
לדעתי לא מדובר בעימות בין גושי כמו במלחמה הקרה. בנוסף, האוייב במקרה דנן, (אירן) אינו אוייב רציונאלי (דעתו של אלוף במיל' דוד עברי) .
לדעתי יש צורך להמשיך ולפתח מערכות יירוט וזאת מהסיבה החשובה שגם אם אירן לא הייתה קיימת, במידה, ונקפא על שמרינו נתעורר עוד כמה שנים עם איום אחר.
וחשוב לציין שכיום האיום הטילי (הקונבנציונלי) הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא הסורים.

א. לפי דברי הקודמים הבנתי שהכנס היה מרשים, מצגות יפהפיות, דוברים דיברו דברי טעם וחוכמה.
נשאלת השאלה באם אותם הכנסים תורמים ולו במשהו לבטחון עם ישראל ובכלל.
ב. מה מטרת כנסים מסוג זה?
ג. אם התשובה חיובית לסעיף ראשון אין צורך לפרט כמובן אסתפק בזה.
ד. אם התשובה היא אחרת אשמח לשמוע.
ה. כל הכבוד למארגנים ולטל בראשם.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח א. לפי דברי הקודמים הבנתי שהכנס היה מרשים, מצגות יפהפיות, דוברים דיברו דברי טעם וחוכמה. נשאלת השאלה באם אותם הכנסים תורמים ולו במשהו לבטחון עם ישראל ובכלל. קשה לכמת תשובה. אוכל לציין שממעטפת של כנסי מכון פישר נוצרו הזדמונויות עסקיות מהותיות לתעשיות בארץ, מול שווקים בחו"ל; דיונים בכנסים הולידו המשכים של סדנאות סגורות, דיאלוגים בינלאומיים ומרכיבים נוספים. לגבי הכנס שעליו נסב האשכול, די לציין נוכחות מרשימה של אנשי מפא"ת במשך רוב הכנס, ובהם ראש מפא"ת, מנהלי מפעלים בתע"א, סמנכ"ל בתע"א, ראשי מינהלות במשרד הביטחון ועוד. הנוכחות נרשמה לאורך יום שלם או למעלה מזה, ואלה אנשים עסוקים שבדר"כ לא יושבים יותר מדי בכנס שאינו תורם להם. יתר על כן, שיחות שונות המתנהלות במהלך הכנס (ואני יכול להצביע למשל על כנס החלל של 2009) הניבו תוצאות חשובות לביטחון, שלא יפורטו כאן. בכנסים שאנו מקיימים אנו מנסים להיות רלבנטיים ככל הניתן, ולכנס כזה קודמת עבודת הכנה משמעותית, שבמקרה הנ"ל כללה דיונים והתייעצויות עם גורמים שונים ובהם מח"א, מכהנ"מ, ראש מינהלת חומה ואחרים - על מנת ללבן נושאי ליבה ה,מציקים" להם, ולגבש תוכנית שתהיה עדכנית, מעניינת ותורמת. ב. מה מטרת כנסים מסוג זה? העלאת נושאים מהותיים לביטחון המדינה, בהם יש לכוח האווירי תפקיד, לדיון, הצגת מגמות שונות מהארץ והעולם, ומתן אפשרויות של מגע בלתי אמצעי בין מקבלי החלטות, גורמי תעשיה, צבא, עסקים ואחרים, הנוגעים לעניין. ג. אם התשובה חיובית לסעיף ראשון אין צורך לפרט כמובן אסתפק בזה. ד. אם התשובה היא אחרת אשמח לשמוע. ה. כל הכבוד למארגנים ולטל בראשם. תודה. אמנם כאן הנחתום מעיד גם על עיסתו, אבל לדעתי כנס זה היה הטוב מכל חמשת כנסי הביטחון הלאומי שנערכו עד כה.

אני לא אכתוב כרגע סקירה על ההרצאות (אולי יותר מאוחר, לאחר שאעבור שנית על המצגות), אבל בינתיים אציין כמה הערות כלליות לגבי ארגון ומבנה הכנס. אני מייד אומר כי הדברים מכוונים יותר למי שהיה נוכח, והם לא כוללים דיון בנושא האיום רט"ק (אשתמש גם אני במושג החדש) עצמו.

- סה"כ הארגון היה ברמה טובה, כפי שהיו כל הכנסים של מכון פישר בהם יצא לי להשתתף.

- נושא כואב אבל חשוב- שאלות מן הקהל. אני מסכים עם מארגני הכנס שיש לאפשר שאלות מן הקהל על מנת לקיים את הדיון לשמו נערך כל האירוע. עם זאת, ישנם מספר אנשים מהקהל, אשר כל כך רוצים להתבטא בעצמם, שחוסמים את הזמן לשאלות ע"י הצגה של טענותיהם, ובמקרים מסוימים אף מסיטים את הדיון מהנושא המקורי.

לכן אני חושב שעדיף לא לאפשר שאלות מיד לאחר כל הרצאה, אלא להשאירם לפאנל, שבו יהיו נוכחים כל דוברי המושב. חלק מהשאלות ישאל היו"ר (שצריך אולי לקחת חלק יותר פעיל מאשר לתת הרצאה בעצמו ולהציג את הדוברים), והם יתוכננו מבעוד מועד, כך שיהיו רלוונטיות ויציתו דיון אנרגטי אך קונסטרוקטיבי. לדוגמא - כאשר לבסוף הגענו לפאנל המומחים, שהציגו דעות שונות לגבי יעילות של שיטות יירוט שונות, כולם נאלצו לשמוע מספר אדונים מהקהל שסיפרו לנו את דעתם, עד שלבסוף צדיק אחד שאל שאלה (ולא הביע דעה), והזכיר לכולנו שלפני דקות בודדות מספר דוברים מכובדים אמרו דברים סותרים לגמרי, והוביל לאיזה שהוא דיון אמיתי בין המשתתפים במושב. אחרי הכל, בשביל לשמוע הצגה חד צדדית לא צריך כנס או יום עיון. כל המטרה היא להשיב מול שולחן אחד מומחים בעלי דעות שונות או אף מנוגדות, על מנת להבין טוב יותר נושא מסוים.

- אני מסכים שזה חשוב להזמין גם מקבלי החלטות לכנסים כאלו. ואני מבין שמי שבא לבסוף הוא איש ציבור שבחר להפנות זמן לכך, ולאו דווקא איש ציבור שיודע משהו על נושא הכנס. אבל יש לפחות 2 הגבלות שהייתי ממליץ ליישם: א. לא לאפשר שאלות פוליטיות מהקהל. זה לא מכובד לשמוע סיסמאות פוליטיות נדושות על סכסוך ישראלי-פלסטיני בכנס מקצועי. ב. לדרוש מאיש ציבור להתייחס לנושא הכינוס, ואולי אף לשלוח לו רשימה קצרה של שאלות עליהם הוא צריך לענות בהרצאתו.

- מכיוון בכנס משתתפים אורחים מחו"ל ונספחים צבאיים, ייתכן שכדאי שכל המצגות יהיו באנגלית. נכון שמדובר בכנס ישראלי בנושא בטחון לאומי, ואני מניח שזו הסיבה לכך שהוא מועבר בעברית (בניגוד למשל לכנס השנתי של האגודה למדעי תעופה וחלל שנערך באנגלית), אבל לדעתי אין זה חסרון, כי ניתן להניח ידיעת אנגלית בקהל.

- מעניין מה היא הצורה המקובלת לתחילת כל הרצאה\מושב. האם יש צורך לפנות ראשית לאורחים המכובדים יותר (בסדר הרגיל), כמו שלמשל עשה מח"א ביום ראשון של הכנס?

- על אף שהרצאתו של שלום הררי הייתה מעניינת, לעניות דעתי הנושא שלה (טרור איסלאמי פונדמנטליסטי) לא היה קשור לנושא כנס.

- לא כל הבנתי למה מר ארביטר מריית'יאון לא נתן לבסוף את ההרצאה. הייתי שמח לשמוע מעט פרטים על TPY-2.

- בכנס כזה אפשר היה להקדיש כמה דקות לדיון על העמותות "עי"ט" (העמותה הישראלית להגנה בפני טילים) ו"מגן לעורף", שנציגיהם הביכירים נטלו חלק בכנס.

- כאמור סה"כ הכנס היה טוב מאוד, וסיפק חומר למחשבה, לפחות למי שלא עוסק בנושא זה כל יום.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

ציטוט:

במקור נכתב על ידי SkyMarshal - לא כל הבנתי למה מר ארביטר מריית'יאון לא נתן לבסוף את ההרצאה. הייתי שמח לשמוע מעט פרטים על TPY-2. .

ההרצאה בוטלה די ברגע האחרון על ידי ה - MDA בארה"ב מסיבות שלא יפורטו בפורום.

בהחלט היה מקום להרחיב בנוגע לעמותת עי"ט שחלק נכבד מחברי ההנהלה שלה נאמו בכנס.
למתעניינים, אתר עמותת עי"ט:http://imda.org.il/

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אריאל82 בהחלט היה מקום להרחיב בנוגע לעמותת עי"ט שחלק נכבד מחברי ההנהלה שלה נאמו בכנס. למתעניינים, אתר עמותת עי"ט:http://imda.org.il/

כנסי מכון פישר לא היו יכולים להתקיים ללא סיוע התומכים, ובהם תעשיות וגופים כאלה ואחרים. קיימת הוקרה בשילוט, וכן הלוגו של כל גוף נותן חסות מופיע על ההזמנות לכנסים, ובפרסומים שבעקבותיהם. יש להדגיש - ההרצאות בכנסים אצלנו - בהגדרה - אינן מצגות שיווקיות, ואנו עומדים על כך בתוקף. כל גוף נותן חסות מקבל אפשרות לדוכן/תצוגה מטעמו, באם ירצה בכך. לכן אף גוף לא מפורסם על ידי מנחה או יו"ר מושב מעל גבי הבמה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר כנסי מכון פישר לא היו יכולים להתקיים ללא סיוע התומכים, ובהם תעשיות וגופים כאלה ואחרים. קיימת הוקרה בשילוט, וכן הלוגו של כל גוף נותן חסות מופיע על ההזמנות לכנסים, ובפרסומים שבעקבותיהם. יש להדגיש - ההרצאות בכנסים אצלנו - בהגדרה - אינן מצגות שיווקיות, ואנו עומדים על כך בתוקף. כל גוף נותן חסות מקבל אפשרות לדוכן/תצוגה מטעמו, באם ירצה בכך. לכן אף גוף לא מפורסם על ידי מנחה או יו"ר מושב מעל גבי הבמה.

אם אני מבין נכון עמותות אלו לא צריכות להיות גופים מסחריים (או שמה אני טועה?), אלא בעצם נועדו לאותה המטרה כמו הכנס עצמו - לעורר דיון, להציג מידע לציבור, ולאפשר פגישות של אנשים הנוגעים בדבר. ולכן זו הסיבה שהזכרתי את שני הגופים הללו, בהקשר שהיה צריך להציג אותם באיזה שהוא אופן ולהסביר מעט על פעילותם. [אינני רוצה לפתוח כאן דיון בעמותות אלו, עבור כך יש אשכולים מתאימים]

אגב בעניין של שיווק - אני חיב לציין לטובה את ההרצאה המצוינת של מר רמתי, שאומנם סמנכ"ל שיווק של תע"א, אך ניגש לנושא (איום הטילים והרקטות) באופן הרבה יותר מקיף וכללי מאשר מר בואן, שאומנם מרצה מצויין, אך אפילו קיבל הערה מגנרל קוויין על כך שהוא מדבר על "מענה של רית'און לאיום" ולא על "מענה של ארה"ב לאיום".

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../09/05/1401.htm

מערכת "כיפת ברזל" שנועדה ליירט רקטות וטילים קצרי טווח ומפותחת על-ידי החברה הממשלתית "רפא"ל", צפויה להיכנס לפעולה במתכונת מצומצמת בעתיד הקרוב – כך אמר אתמול (רביעי) מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן, ב"כנס מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל", שמתמקד השנה בנושא "טילים ורקטות – האתגר והמענה". את המערכת יפעיל, כידוע, מערך הנ"מ של חיל האוויר.
עוד התייחס האלוף נחושתן לעלויות הכספיות שידרשו להפעלת המערכת. "החשבון הכלכלי הוא כלל לא נורא כל כך, והעלויות הרבה יותר נמוכות ממבצעים צבאיים גדולים. ומי שיפעיל טילים יידע שרבים מהם לא ייכנסו לישראל".

בהתייחס למערכת "קלע דוד" המוכרת בשם "שרביט קסמים", שאמורה לספק מענה לטילים לטווח בינוני-ארוך ומפותחת גם היא על-ידי חברת "רפא"ל" בשיתוף פעולה עם ריית'און האמריקנית, אמר האלוף נחושתן – לא לפני שהדגיש כי יש להתייחס לדבריו בזהירות הראויה - כי כניסתה לשימוש צפויה לחול בעוד כמספר שנים. להפעלתה של מערכת ה"חץ 3", מפיתוחה של התעשייה האווירית, שנועדה לתת מענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, לדברי האלוף נחושתן, יידרש זמן רב יותר והדבר כפוף למשאבים שיושקעו בפיתוח המערכת.

מערכות אלה ליירוט טילים, המפותחות כולן על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות, אמורות לשפר את יכולת ההגנה האקטיבית של מדינת ישראל, ולספק הגנה רב-שכבתית נגד טילים, שתאפשר יירוט מוצלח של טילים ורקטות מכל הסוגים (ובכלל זה, פצמ"רים, רקטות וטילים בכל הטווחים) שישוגרו לעבר מדינת ישראל. לדברי האלוף נחושתן, בתחום היירוט על-ידי טילים (טילים נגד טילים), ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם.

"לאיראן יש טילים ארוכי טווח שמגיעים לישראל. אנחנו מכירים אותם ויודעים עליהם וקוראים להם שיהאב 3", אמר האלוף נחושתן, והטיל ספק באשר ליכולות של אויבי מדינת ישראל לשתק את חיל האוויר על ידי תקיפת בסיסיו.

"כושר התקיפה של חיל האוויר הוא לאין שיעור טוב יותר מזה של הטילים של אויבנו, ובכל זאת אנחנו יודעים ומבינים איזה מאמץ ואיזה דיוק נדרש על מנת לשתק שדה תעופה, מה גם שזה לא מחזיק זמן רב", אמר האלוף, והדגיש כי חיל האוויר, לרבות מערכות יירוט הטילים שיפעיל בעתיד מערך הנ"מ ושהוזכרו לעיל, ידע לתפקד, בעת הצורך, גם תחת מתקפות טילים.

עוד התייחס מפקד חיל-האוויר לשימוש שעושים ארגוני הטרור, ובכלל זה חמאס וחיזבאללה, באוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת, ואמר כי "אופן ההפעלה מתוך שטח אזרחי הוא תמצית הקושי שיש היום מול הנשק תלול המסלול. כנשק צבאי הוא מוגבל, אבל כנשק טרוריסטי שמופעל נגד אזרחים ומתוך אוכלוסייה אזרחית צפופה יש לו אפקטיביות", אמר מפקד חיל-האוויר.

"כנס מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל" שמתקיים השנה בפעם החמישית, בוחר בכל שנה להתמקד משך יומיים בנושא מסוים בתחום האוויר והחלל, הנמצא על סדר היום הציבורי. הכנס משלב מרצים בכירים רבים, לרבות מרצים משורות צה"ל, מהתעשיות הביטחוניות, מחברות ייצור נשק בין-לאומיות ומומחים וחוקרים אחרים מתחום הביטחון. אשתקד התמקד הכנס בנושא כלי הטיס הבלתי מאוישים.

מפקד חיל-האוויר על איום הטילים
http://www.iaf.org.il/Templates/Art...=40&docID=28799


האלוף נחושתן חתם את הכנס החמישי לבטחון לאומי שעסק בנושא "טילים ורקטות – האתגר והמענה" והתייחס למגמות המתפתחות באיומי הטילים על מדינת ישראל ועל חלקו של חיל-האוויר במתן פתרונות.

"בעשור האחרון אנו מבחינים בהתפתחות מאסיבית של טק"ק (טילי קרקע-קרקע) מבחינת טווחים, כמות, מספר משגרים ובעיקר מבחינת היציאה מצבא סדיר לארגוני טרור. ההתפתחות גוזרת לא רק על אמצעי הלחימה עצמו, אלא גם על אופן הפעלתו. תפיסת הפעלת הכח שונה לגמרי. קשה יותר להרתיע אותם, אין להם קודים של ניהול מלחמות, אין להם בעיה לפגוע באזרחים או לכוון ולשגר מקרב אזרחים.

"נדרש פתרון המשלב יותר מזרוע אחת בהיבטי לחימה. יכולת איסוף מודיעין, יכולת פגיעה ברמת דיוק כמעט אבסולוטית ובזמן רלוונטי וכושר התקפה לפגוע בשרשרת שמלווה את זה, מחסנים בהם מאוכסנים הטילים, בתי ייצור בהם הם מורכבים ואמצעים עליהם הם משונעים.

"אין מאמץ התקפי בלי עליונות אווירית מספקת, לכן, חיל-האוויר הוא אבן יסוד לבניית כל התקפה. חיל-האוויר גם אוסף ומביא מודיעין מהחלל וממגוון כלי-טיס מסוגים שונים השוהים וסורקים ברזולוציות וקבצי זמן טובים. שילובם של מודיעין וחימוש מדויק הוא תמצית היכולת ההתקפית".

בתום דבריו, השיב האלוף נחושתן לשאלות והתייחס למערכות יירוט הטילים. "בשיקולי בניין הכוח יש סדרי עדיפויות. בחנו את כל האפשרויות והחלטנו להתמקד ב'כיפת ברזל'. מתוכנן כי המערכת תראה יכולות ראשונות בשנה הבאה. אני מקווה שהמאמץ יצליח, בינתיים אנו בכיוון טוב. אנו צופים שהמערכת הבאה, 'שרביט קסמים', תראה יכולות ראשונות בעוד כארבע שנים".

מעצבן לקרוא כל כך הרבה שגיאות במשפט הראשון. כל-כך מעצבן שלא המשכתי אל המשפט השני.
מח"א חתם את היום הראשון של הכנס. לא את הכנס.
לדבריו מערכת כיפת ברזל תהיה מבצעית בעוד שנה לא תראה יכולות ראשונות בעוד כשנה. כנראה שהוא נבהל מהאומדן שהוא בעצמו נתן. טוב שיש הקלטות.
לגבי קלע דוד שמשום מה נציג מעריב התעקש לקרוא לה שרביט קסמים מח"א דיבר על ארבע שנים עד ליכולות ראשונות. ואנחנו כבר מכירים יכולות ראשונות בניסוי שנערך לא מזמן ותמונות ממנו הבאתי כאן אתמול ומידע עליו נמצא במצגות של אריה הרצוג ראש מנהלת חומה והמצגת השניה של מייקל בואן מרייתאון שאותן אעלה מאוחר יותר לאחר שאמצא שיטה טובה יותר להעלאת מצגות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://www.washingtonpost.com/wp-dy...9051402065.html

טל
אתם מתכוונים להעלות את כל המצגות של הכנס לאתר המכון?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/189291