בספרם של עפר שלח ויואב לימור "שבויים בלבנון" מופיע תיאור קצר ותמציתי על מארב נ"ט של חטיבת צנחני מילואים שהשמיד בתוך דקות 11 טנקי T-72. (עמוד 327 בספר)
יש למישהו פרטים על הקרב הזה?

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

לא רק שיש, אלא גם יש גולש ששירת ביחידה הזו והשתתף בקרב.
http://www.fresh.co.il/dcforum/dcbo...7888&forum=Army

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

וואו איזה אשכול נהדר! קראתי את כולו ונהניתי. תודה!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

היה מ"מ באחת מפלוגות הגדוד אשר השתתפו במארב הנ.ט. האמור.
נפצע בעינו במסגרת שרות מילואים בגזרת עליי/בחמדון/ביירות כחודשיים לאחר מכן עת עלה סיור בוקר לפתיחת ציר בירות-דמשק שבפיקודו על מטען שהניחו המחבלים בדיוק בסוף הקטע של הסיור. הייכן שהכוח התקבץ לצורך עליה על הנגמשים בשביל לחזור חזרה למוצב (ניקרא בקוד גירפה)

הוא נפגע מאבן שרשף רקטת מירוז חיה העיפה לכיוונו. האימון היה הבקעת מערך סורי. תעלה סוללה ופיתה במסגרת הצגת תכלית לרמטכ"ל צבא ארצות הברית.

תודה רבה (במיוחד לביטיס) קיבלתי את כל המידע (פרט כמובן למספרי יחידות ושמות מפקדים אבל זה מובן מפאת ביטחון מידע)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

בספרו של יוסי פלד "איש צבא" מופיע שמו של עוזי בן יצחק בהקשר לקרב. האם הוא היה המח"ט?

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

בשירות המיל' האחרון שלי דיברנו לא מעט על הקרב בג'בל ברוך במלחמת של"ג.
"חטיבה 551 הוקמה בסוף שנות השבעים, כחטיבת המילואים הרביעית של הצנחנים. אחיותיה הוותיקות נודעו כ"הצפונית" (החטיבה שלחמה בקרבות אום כתף וברמת הגולן במלחמת ששת הימים, וביום הכיפורים לחמה ברמה וכבשה את תל שמס ומוצבי החרמון הסורי), "המרכזית" (החטיבה ששחררה את ירושלים ב- 1967 וצלחה ראשונה את תעלת סואץ ביום הכיפורים) ו"הדרומית". החטיבה הרביעית הייתה שונה. לוחמיה שהגיעו לא רק מהצנחנים אלא גם מיחידות סיור ונ"ט מובחרות אחרות, צוידו בטילי "עורב" (טאו) אמריקניים וסאגר רוסי. זה היה הלקח הברור של צה"ל מהמכה שספג מטילי הנ"ט במלחמת יום הכיפורים: כוח אנטי- טנקי זריז, מיומן ועם יכולות מגוונות, היודע לפעול רגלית, רכוב או אפילו אחרי שהוטס ליעדו במסוקים, יכול לשתק כוח שריון גדול בהרבה ולהשפיע משמעותית על התפתחות המערכה. טבילת האש של החטיבה הייתה במלחמת לבנון. בתוכניות המקוריות של המלחמה נועד אחד מגדודיה לבצע מהלך מערכתי מכריע: נחיתה על כביש ביירות- דמשק, כדי לחסום את דרכם של א נשי אש"ף לבריחה יבשתית לכיוון דמשק, ולמנוע הגעת תגבורות לבירת לבנון. אתם תחזיקו מעמד ארבעים ושמונה שעות, נאמר למפקדי הגדוד, וצה"ל יגיע אליכם וישלים את כיתור ביירות. המשימה הזו נשמעת כמו משהו מימי הפלישה לנורמנדיה, אבל צה"ל אינו שש להצניח את לוחמיו למשימות מסוכנות על גשרים רחוקים או קרובים. בפועל נכנס הגדוד יחד עם החטיבה כולה על גבי כלי רכב, באחד הטורים הארוכים ללבנון. החטיבה זכתה להצלחה רבה. בימים האחרונים שלפני הפסקת האש באחד עשר ביוני- 1982 השמידו טילי הנ"ט שלה עשרות טנקים ונגמ"שים סוריים, ולא פחות מארבעה מסוקי תקיפה מדגם "גאזל". בדקות האחרונות שלפני הפסקת האש השמיד מארב קרקעי של החטיבה אחד עשר טנקי טי- 72; זה היה המפגש הראשון של טילים מתוצרת ארצות הברית עם הטנק החדיש ביותר שייצרה ברית המועצות באותה עת, כה חדיש עד שאיש לא היה בטוח שטילי ה"עורב" אכן יחדרו את שריונו. הלקח היה לא רק שליחידת נ"ט גדולה ומיומנת יש אכן מקום חשוב בשדה הקרב המודרני, אלא גם שבסופו של דבר שריון מתקדם והיי- טקי ככל שיהיה ייחדר על ידי טיל שיפגע במקום הנכון. עשרים וארבע שנים לאחר מכן הופתע צה"ל מחדירותם של טנקי המרכבה סימן ארבע לטילי "קורנט", "מאטיס" ושאר אמצעי הנ"ט של החיזבאללה. ההפתעה הזו מעידה עד כמה מיהר הצבא לשכוח את הלקחים שלו עצמו." (מתוך הספר "שבויים בלבנון" מאת עפר שלח ויואב לימור. שלח לחם בשורות החטיבה במלחמת לבנון כקצין צנחנים במילואים, והשתתף כמ"מ בגדוד שביצע את המארב)
על המארב עצמו למרגלות ג'בל ברוך מצאתי בפורום את העדות הבאה- "במלחמת של"ג הייתי מילואימניק, ולחמתי ביחידת נ"ט מוצנחת. בבוקר האחד עשר ליוני הגדוד שלנו, בפיקודו של סא"ל גד נגבי, היה מספר קילומטרים צפונית לכפר עמיק אשר בצפון מערב בבקעת הלבנון על הציר למרגלות ג'בל ברוך- "ציר מיכה", הנע צפונה. היינו פרוסים לחסימת הציר בפני כוחות סוריים מצפון וממזרח על הציר ובתוך הביצה, כלי רכב של הפלוגה שלנו (ג'יפים עם טאו) היו בעמדות המתנה בביצה, הפלוגה הייתה פרוסה בכיוון צפון ומזרח. באיזור הייתה גם מחלקת טנקים מיושנים, שלא השתתפו בקרב. באותו יום לא הייתה פעילות מיוחדת. בסביבות עשר בבוקר, מתוך הכוח שלנו ביצע צוות מצומצם קיצור טווח בשטח פתוח וחשוף לכיוון כוח טנקים סוריים (כנראה טי-62) אשר חנה ממזרח, ירה ופגע בשני טנקים סוריים, ואז ביצע נסיגה חזרה לאזור הביצה ללא נפגעים. בסביבות שתיים עשרה בצהריים (שעת כניסת הפסקת האש עם הסורים לתוקפה) הכוח שנמצא בנקודה גבוהה יותר, קרי על מדרון ג'בל ברוך, וכן חפ"ק המג"ד, זיהו את טור הטנקים המתקדם לעברינו והתארגנו תוך חלוקת גזרות, אך כל ההתארגנות היתה כנראה ברשת הפלוגתית ולא הועברה ברשת הגדודית לפלוגות אחרות. בפלוגה שלנו, לפתע, ללא הכנה, נשמעה בקשר פקודת המג"ד- "תחנות זכר, כאן קודקוד זכר, מגע בחזית, אש!". עלינו לעמדות אש בצורה חפוזה, ולעינינו נתגלה טור טנקים (רק מאוחר יותר, לאחר כמה שעות, נודע לנו שאלה היו טי- 72) אשר נע על הציר, ובמקביל אליו, לקראתינו. מנקודת ראות שלנו, זה היה נראה כמו ר' הפוכה. הטנק הראשון היה בטווח של כשמונה מאות מטרים מאיתנו, הסורים היו חשופים לחלוטין ולא מודעים לקיומינו. אנחנו ירינו מיד במה שראינו, הכוונים לא חיכו אפילו לסיום פקודת האש, אלא פתחו בירי מיד בתחילת פקודת האש, הכוח הפרוס על מדרון ג'בל ברוך עבד יותר מסודר. סך הכל, מכת האש היתה אדירה באופן אשר טרם נחזה בעבר, עשרות קנים ירקו אש בו זמנית לעבר כל מה שזז. היו כמה החטאות, כנראה עקב התרגשות הכוונים, וחוסר כיול המשגרים. אבל רוב הטילים פגעו במטרות. הטנקים הסורים הקדמיים חטפו מספר רב של פגיעות, כאשר הראשון בטור חטף את הכמות הרבה ביותר, ונדלקו מיד. בניגוד למה שחששנו לפני המלחמה, לטילי טאו רגילים (לא משופרים) לא הייתה שום בעיה לחדור שריון של טנקים אלה, לא מהחזית ובטח שלא מהאגף- מאחר והירי בוצע על ידי שלושה כוחות הפרוסים על חזית של כקילומטר, בסבירות גבוהה ביותר נפגע כל אחד מהטנקים מכמה כיוונים. השריונרים הסורים (אשר לא נפגעו), בתרגולת מצוינת, פתחו עשן למיסוך אשר יחד עם העשן שעלה מכלים שנפגעו הסתיר את הטור מעיננו, כך שהתקשנו לאתר מטרות. כמו כן פתחו הסורים באש תותחים ומקלעים שלוש מאות סביב (כשחלק מהפגזים פוגע בקרבתנו), מאחר ולא ידעו מהיכן יורים עליהם. אנחנו יכולנו לראות רק את הטנק המוביל, הוא התפוצץ והצריח עף לשמים בתוך פטריית אש מרהיבה לגובה של כשלושים מטרים (כנראה, התפוצצות התחמושת). הטנק הזה המשיך לבעור במשך שעות, לבעור תוך שהתחמושת ממשיכה להתפוצץ בחזיונות מרהיבים, ולהערכתי לא נותר מהטנק הזה שום דבר למעט גוש מתכת מותכת וקרועה. סך הכל, פגענו בקרב זה בתשעה עד שניים עשר טנקים. במהלך הלילה כוחותינו (כוח של סיירת מטכ"ל) רצו לגרור לשטחינו את שאריות הטנק שהיה הראשון בטור הסורי, אך כוח הטנקים, אשר אמור היה להיכנס בחשכה ולגרור את שאריות הטנק, חשש לבצע את המשימה ועל כן (וגם בגלל שלהערכתי לא ניתן היה לגרור את גוש הפלדה המעוות מאחר ולא נשארו לו זחלים לעמוד עליהם) המשימה בוטלה לבסוף. אך אכן בוצעה גישה בחסות החשיכה בכדי לבדוק את שאריות הטנק, אשר להשערתי לא נשאר הרבה מה לצלם או לקחת "מזכרות", לאחר שהטנק בער והתפוצץ במשך שעות. במשך הלילה נשמעו טנקים סוריים נוסעים על הציר במרחק של כשני קילומטרים מאיתנו (כנראה במשימות חילוץ של השאריות מהטנקים שנותרו בשטח)." (עדותו של המכונה בפורום "הרומני", יוצא סיירת צנחנים וסמל מחלקה ומפקד ג'יפ "עורב" בגדוד המילואים , על הקרב באזור הכפר עמיק שבמורדות המזרחיים של ג'בל ברוך, כפי שניתנה בפורום "פרש" באינטרנט)
שווה גם להיכנס לאשכול הישן ולראות את התמונות ומערך הקרב המופיעים שם לשם תמונה שלמה ומלאה של הקרב.
http://www.fresh.co.il/dcforum/dcbo...7888&forum=Army

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

הוקמה על ידי עוזי בן יצחק (דאז אל"מ טרי, בתפקידו הראשון כמח"ט) ומוספרה במקור 409 (על שם גדוד הטנקים עליו פיקד ביוה"כ), כאשר יש סיפור מעניין כיצד הגיע דווקא קצין שריון לפקד על יחידת צנחנים (מישהו מכיר? :->). סא"ל יוסי יפה ז"ל מג"ד 66 לשעבר חזר לשירות פעיל כסגן מפקד היחידה אולם נהרג במהלך אימון ההקמה (את מה שהערבים לא הצליחו לעשות לצנחן המיתולוגי ב 4 מלחמות ואינספור פעולות תגמול ופשיטות, הצליח לרוע המזל מוקש צה"לי ישן). בניית העוצבה החדשה (פקודות ארגון, הגדרת תו"ל, תיקנון וריכוז אמל"ח וציוד נדרש, הקמת מסגרות, ציוות המפקדים הבכירים) החלה למעשה כבר ב 1975 ונמשכה כשנתיים. במקביל, על מנת לאפשר את הסקת החטיבה בשלמותה (למעשה הסקת חטיבת צנחנים כלשהי אבל בדגש על החטיבה החדשה), הכפיל חה"א את סד"כ היסעורים שלו ופתח טייסת שנייה (כטייסת יסעור). תפקידה המקורי והעיקרי של החטיבה ההתקפית החדשה היה לחדור (בצורה מוסקת ומוצנחת) לעומק המערך הסורי ולמנוע הגעת תגבורות שריון עירקיות לחזית באין מפריע, כפי שקרה ביוה"כ. היו לה גם תכנונים דומים לחזית סיני, בעיקר אחרי הנסיגה מקו המעברים. במסגרת "אורנים גדול" החטיבה יועדה להשתלטות (שוב מוסקת ומוצנחת) על כביש ביירות דמשק והרכסים השולטים עליו ובכך למנוע הגעת תגבורות שריון סוריות, הן לבקעה והן למרחב ביירות. לאחר המלחמה מוספרה החטיבה מחדש כחלק משינוי המספור הכללי בצה"ל.

לפי מיטב הבנתי גם מתן וילנאי
היה מעורב בהקמת החטיבה כמח"ט: "ב- 1978 סיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי וקיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים של צה"ל. במהלך תפקידו זה, הקים וילנאי חטיבת נ"ט חדשה יבילת אוויר, וזאת כחלק מבניית תפיסה רחבה של הפעלת כוחות מוטסים בעומק שטח האויב."
http://matanvilnai.co.il/index.php?UrlID_Category=26
יחד עם יוסי יפה הסמח"ט. יפה היה דמות כמעט מיתית בקרב מערך המילואים של הצנחנים, ולפי כל התיאורים היה אולי האב טיפוס למג"ד צנחני המילואים ולמפקד המילואים האידיאלי. האיש באמת היה מפקד של מפקדים. לא בכדי אמר עליו אחד מחבריו לאחר מותו: "עכשיו, כשיוסי איננו - אנחנו צריכים, כל אחד, בלבו, להיות טובים יותר, טובים אל הזולת וטובים לארץ-ישראל. משום שיוסי איננו. משום שאחד העמודים נשמט. משום שהכוח של הבניין נחלש. עכשיו צריך לתת כתף. כולם" הוא נהרג כסמח"ט ולא כמח"ט:
"בראשית 1977 הוצב ליוסי לעמוד בראש מסגרת חדשה בצה"ל, כסמח"ט, לביצוע משימה, שהוא עצמו הגה אותה לפני זמן ועתה זומנה לו האפשרות לישמה. יוסי השאיר מאחוריו את שלות-ביתו ואת המשק, שכה זקוק היה לידו הדואגת, וחזר לשירות-הקבע. הוא השקיע את עצמו כל-כולו במשימה החדשה. ואולם, לא חלפו חודשיים, והוא נפל בעת מילוי תפקידו - ביום י' באדר תשל"ז (28.2.1977)."
http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=97333
תא"ל עוזי בן יצחק שהפך למפקד החטיבה אינו קצין שריון במקור כי אם איש סיירת מטכ"ל (בספר "חוצה גבולות" מתוארת פרשת הראיון שנערך לו ע"י אברהם ארנן וקבלתו ל"יחידה"):
ביוגרפיה:
http://www.gal-ed.org.il/ogda720/sh...ype=3&param=t=8
היסטוריה אישית:
סיירת מטכ"ל מפקד צוות, מ"פ בפלוגה מבצעית ופל' מחזור בצנחנים חט' 35. מ"פ פלחה"ן 35, בשנת 69 השתלבות במבצע צליחת מפרץ סואץ כמפקד כח תפיסת ראש החוף. כתוצאה מתאונת דרכים והחלמה ביצע הסבה לשריון, בחט' 401 מ"פ וסמג"ד, בשנת 73 היה בפו"מ ובמינוי חירום מג"ד מיל' נלחם בחווה הסינית בסיני כמג"ד 409 בחט' 600 אוג' 143.
בתום המלחמה מונה למג"ד 52 חט' 401, ק.אג"מ 162, מח"ט 204, מח"ט צנחנים מיל' בשלום הגליל. ב- 1983 הקים את מרכז אימוני הנ"ט ביוזמתו הפרטית, ואח"כ מונה למפקד באלי"ש 1983-1985. נשלח לארה"ב לקורס ARMY WAR COLLELEGE כשנה 1985-1986, מונה כרמ"ט פקמ"ז 1986-1988 ובאוקטובר 1988 מונה כמפקד האוגמ"ר במיל'.

עיסוק בהווה - איש עסקים.
כללי:
צל"ש אלוף פיקוד, צל"ש רמטכ"ל אות המופת.
לפי מה שהבנתי מ"הרומני" שלחם עם החטיבה בשל"ג, בגדוד שלקח חלק במארב הנ"ט, למרות שעפר שלח מציין ש: "בפועל נכנס הגדוד יחד עם החטיבה כולה על גבי כלי רכב באחד הטורים הארוכים ללבנון" הרומני ציין כי, :"החלק העיקרי של הגדוד הוכנס על ידי מסוקים והונחת למרגלות הר ברוך מצידו המערבי ליד ג'זין - שהיה כבר תחת שליטה - כל זאת כדאי לקצר דרך מעל לפקקי התנועה."

אגב יש למישהו מושג מה הרקע של גד נגבי מפקד הגדוד המדובר? הבנתי שהיה מפקד סיירת צנחנים ב69' אבל בויקפדיה מצוין כי פיקד על יחידת המילואים של יוצאי דוכיפת לסיור נ"ט מס' 70
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1...%99%D7%A4%D7%AA

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

אתה בהחלט בקיא בפרטים! עוזי בן יצחק היה בין הבודדים בזמנו ש "העזו" להסתובב עם כומתה אדומה בעודם מפקדים על יחידות שריון. מה שאפשר זאת הייתה ירידת קרנם של אדן וטליק בעקבות יוה"כ, לפני כן איש לא העז לעשות כן, אפילו לא צנחנים קלאסיים כמו דן שומרון ודב תמרי.

עוזי דיין אפילו סיפר פעם שבשל הכבוד שרחש למוסה פלד זנח לאחר המעבר לשריון את הכומתה האדומה ועבר לשחורה.
וטל רוסו, אלוף פדם הנוכחי, עבר לשחורה אף הוא לאחר פיקוד על אוגדה 162 מפאת הכבוד שרחש לשריונרים (החבר'ה באוגדת האש, עליה פיקד לפני 162, צחקו עליו על זה לא מעט).

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תקשיב לי, גד נגבי זה סבא שלי!

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים

תודה על ההקפצה - זיהיתי את אבא שלי באחת התמונות!
הוא השתתף במארב הנ"ל (היה כוון עורב במילואים).

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

בשעתו נידון באשכול קרב מסוים של החטיבה דקות לפני הפסקת האש. לא מזמן התפרסם בעיתון "במחנה"ראיון עם מג"ד נוסף בחטיבה, עירי כהן שמו (ואגב אשמח אם מישהו יוכל למסור פרטים נוספים לגביו כמו היכן שירת בסדיר ועוד...), המתאר קרב נוסף של החטיבה שהשיג תוצאות מרשימות לא פחות.




( מתוך הכתבה "קרב מורשת" מאת עידו גפן, במחנה, ‏ 07.06.2012, עמוד 32.)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

טנק T-65? עוד עיתונות משובחת
בלבול\שילוב של T-55 וT-62 (זה 62 בתמונה)

זה פשוט למדי, בקרבות מוצלחים אין עיטורים...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים

יש מצב שתבאר אותם?

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

הכתבה איננה מתארת את המארב לטנקי ה-T72 בכפר עמיק - אלא קרב אחר של גדוד אחר בחטיבת הנ.ט. שארע יום לפני כן בו הגדוד המדובר גלש ממרומי גבל ברוך לתוך בקעת הלבנון תוך שהשמש נמצא בעורפו ומסנוורת את עיני השריונרים הסורים שלא זיהו את הכוח היורד.
בקרב זה הושמדו עשרות טנקים סורים + 3 מסוקי גזל. לכוחותנו נגמ"ש פגוע עם 10 פצועים.

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים

תודה רבה לך

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marloweperelab89035 תודה רבה לך

שלום לך רומני..לגבי הנגמ''ש הפגוע, האם ידוע לך אם זה נגמ''ש ה"פיטר" (נגמ''ש עם מנוף) של מחלקת החימוש של גד' 51?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ומאחר והדלת האחורית היתה פתוחה - רוב ההדף יצא מאחור וכמות הנפגעים יחסית קלה.

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים

אוקיי תודה, חשבתי שהתכוונת שהוא נפגע מאחד הגאזלים..נגמ''ש החימוש של גד' 51 נפגע מטיל מגאזל בשל''ג ונפצעו כולם אז חשבתי שאולי מדובר בהם..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

חטיבת הנ"ט 409 ממערב לליטני במבצע שלום הגליל

נגמ"ש נושא משגר טילי נ"ט מסוג טאו וצוות לוחמים מגדוד 697, מחטיבה 409. מתוך אטלס מלחמת של"ג. נראה שבאותם ימים עדיין לא הוכנס לשימוש הג'ירף, נגמ"ש עורב ייעודי עם תורן טלקסופי למשגר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

רואים את הבמה של הג'ירף בבירור

תיאור ההתרחשויות מפי הלל ברוסטין, לוחם בפלס"ר חט' 514, החל מ-3:34:00 בראיון עימו (ממשיך לתאר אחרי 3:37:50):




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תיאור נוסף, מפי אילון ליטביץ אשר שירת כקצין בחטיבה 514, החל מ-43:00 בראיון עימו.
לדבריו, חטיבה 514 היתה מצוידת בטנקי שוט ב'. למיטב ידיעתי, היו בסד"כ צה"ל טנקי שוט ב' לחטיבה אחת בלבד והם שימשו בתחילה את חטיבה 188. אח"כ נראה כי נפלטו למילואים כאשר חטיבה 188 הוסבה משוט ב' לשוט ג' (במקביל להסבת חטיבה 7 משוט א' למרכבה).




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מתוך הספר "אגרוף הברזל - 60 שנות לחימה ועשייה":


עמ' 232: "המח"ט אדם מאופק - נתקל בכמה סיכומים אחרי המלחמה בביקורת לא מבוססת ומתנשאת - במיוחד מכאלה שלא הכירו את שדה הקרב בלבנון ואת תמונת המצב החטיבתית, שמר על כבוד וחיי פקודיו וגיבה אותם. בולט מקרה נעם צוק, מ"פ מצטיין, שבפועל לא היה מוכן לבצע פקודה יהירה וחסרת אחריות (אפרט בהמשך)".


עמ' 234-236: "11 ביוני
...
כשעתיים מאוחר יותר התקבלה התראה על כוח של 2 גדודי טנקים סורים הנע מצפון במגמת זחילה לשיפור עמדות. פלוגת טנקים מגדוד 125/9215 בפיקוד נעם צוק ת"פ חטיבת הנ"ט 409 לא הופעלה למרות שניצבה בטווח של כ-2500 מטרים. לאחר זמן די ממושך הובאו למקום טילי טאו של חטיבת הנ"ט שפגעו בכ-10-11 טנקי T72 סורים.
...
אירוע - ניסיון חילוץ טנק T72
ביום 12.06.1982, יום לאחר הפסקת האש, קיבל נעם צוק מ"פ ח' מגדוד 125/9215 שהיה ת"פ חטיבה 409, פקודה לפיה עליו לצאת בתוך כשעה וחצי ולסייע בגרירת טנק T72 שנפגע ע"י כוחותינו מצפון ל"עמיק" בשטח בשליטה סורית. המ"פ נעם צוק (לימים אל"מ במילואים), בדק את הנתונים וביקש זמן לתרגול על מודל עם סיירת מטכ"ל ולהכנת הטנקים למשימת הגרירה, שיכלה להתבצע רק באמצעות ריתוך כבלי גרירה סובייטים שלא התאימו לציוד הישראלי. בקשתו לביצוע ההכנות נדחתה ע"י מח"ט הנ"ט ומפקדיו ובשלב מסוים הוא הודח לאחר שהוגדר כמסרב פקודה.
בדיעבד התברר שהפקודה לחילוץ התקבלה בחטיבת הנ"ט 48 שעות קודם לכן, לאחר שהאמריקאים "ביקשו מאד" את הטנק - שכמותו לא היה במערב. ההחלטה לא נמסרה למ"פ הטנקים נעם אלא כשעה וחצי לפני היציאה. מפקד כח קרדו הזעיק לביצוע טנקי מרכבה מגדודו של דוביק רוזנטל שנראו נוסעים בלילה הלבנוני הכהה באורות דלוקים מדרום לכוון "עמיק". ככל הזכור לי, כשהגיעו התברר שגם הם לא יוכלו לגרור ללא כבלים סובייטים ולא נכנסו לפעולה.
בהמשך הגיע כח סיירת מטכ"ל לטנק הסורי הפגוע. הם דיווחו שלא ניתן לגרור אותו במצבו עקב הפגיעה קשה במזקו"ם. כשחזר הצוות בפיקודו של עומר בר-לב ל"עמיק" ודיווח על ממצאיו לפיקוד, ניסו לפתח שיטת גרירה שונה אך לבסוף הוחלט להסתפק בהוצאת מכשור מיוחד מתוך הטנק.
באותו הלילה הגיע למקום אהוד ברק סגן מפקד הגיס ועלה לעמדת תצפית לכיוון הטנק הפגוע, שבסביבתו ומשני צידי הציר התמקם כוח סורי גדול שיועד לחסימת צה"ל למקרה ויוחלט על תנועה לכביש בירות דמשק. ברק פנה בנוכחותי למ"פ אמוץ גולן ושאל אותו באם יהיה מוכן לצאת ולגרור את הטנק - אמוץ השיב שיהיה מוכן לעשות זאת לבדו אך אינו מוכן לסכן את חייליו ללא הכנה מספקת של הטנקים.
להערכתי הזהירה חוסר ההבנה של מח"ט הנ"ט בהפעלת שריון הביאה למתן הפקודה לנעם צוק באיחור רב - שלא אפשר הכנות ותרגול מספקים. המח"ט יורם עמד לצידו של המ"פ נעם צוק שלאחר כמה ימים ושיחה עם יוסי פלד - חזר לתפקידו".


עמ' 240: "הפלס"ר במלחמת של"ג 1982
...
עם החפפת החטיבה לכוח המאולתר בפקודו של תת-אלוף יוסי פלד, שמשו תצפיות הפלוגה כספקי המודיעין של החטיבה וגם של "כוח יוסי". ריכוז תצפיות, במיוחד של הפלוגה היה בעת ניסיון שנכשל לגרירת הטנק החדיש טי 72 הסורי, שנפגע בשטח בין כוחותינו לכוחות הסורים מצפון לעין עמיק".


עמ' 245: "באחד הימים הוכרזה הפסקת אש משעה 12 בצהריים נאמר לנו לתפוס עמדה תצפית על העמק והכביש. העמדה שתפסנו הייתה, בטעות, בתוך מטע דובדבנים בשלים. אך האדמה לא הייתה מספיק מעובדת כי השטח בין העצים היה מלא צמחית בר צפופה וגבוהה. דבר שאפשר הסוואה טובה. גדוד T72 ניסה לפרוץ דרך הכביש הצמוד להר ברוך, בעקומה האחרונה לפני הישורת לעמק, נפגע מטיל טאו של הצנחנים בשטח ההפקר בינינו לסורים (חבל שלא נתנו לו להתקדם עוד קצת כדי שיהיה כולו בשטח השליטה שלנו).

טנקי ה-T72 האלה הילכו אימים על השריון הישראלי, כאילו אינם חדירים וכדומה. כעת ניסו לגרור את הטנק הפגוע, משטח ההפקר לכוחותינו. פקדו על פלוגה ז' מגדוד 125 שישבה בעמיק לרדת ולגרור את הטנק הסורי לשטחנו. הטנקיסטים לא אהבו את זה... הכוח הסורי שישב מול עמיק היה מחסל אותם על בטוח. הקטע בין הגבעה של כפר עמיק לגבעה ממול של הסורים היה שטח הריגה קלאסי. לבסוף, לפי זכרוני ביקשו מסיירת מטכ"ל לאסוף חלקי מתכת מהטנק הזה לצורך בדיקות מעבדה וכדומה.
לקראת השעה 11 ראינו מהתצפית שלנו דהירה של גדוד טנקים T72 נוסף, בחלק המערבי של השלוחה של רכס סולטן יעקב. דיווחנו. ביקשו שנטווח הארטילריה לשם. טיווחנו. הגדוד נכנס לתוך הכפר ראזה. כיוונו את הארטילריה לשם. פיחה יושב ליד ההגה לידי ואומר לי, אתה מוריד את הארטילריה לכפר. אמרתי כי אין ברירה הטנקים התרכזו בכפר. התקדמות הטנקים נעצרה".

קישור לסרטון משנת 1981, בו מצולמים טנקי T-72 של הצבא הסורי במהלך תרגיל. לצידם מופיעים גם נגמ"שי BMP, מסק"ר גאזל ומטוסי מיג 23:
https://www.britishpathe.com/asset/183922/