29-12-2008, 15:59
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
לא עידון: זו "האסטרטגיה"
בהודעות קודמות היה דיון בטקטיקה, ארסנל ואידאולוגיה, ולכן, מןהסתם, נעימה פחות לאוזן.
אני מודה: למרות שאני דובר שמאלנית שוטפת, אינני משתמש באוצר המילים שלה שאינו משותף במקרה לשפת היום יום שלי: במילים פשוטות לא תשמע אותי אומר "גם אני הייתי רוצה שהערבים יעלמו, אבל זה לא מעשי ולכן יש ללמוד לחיות אתם" כפי ששומעים תדיר אמירות מפי דמויות שאינן חשודות בלאומנות.
אין לי כוונה למנות כרדע את כמויות ה DNA של ניצולי השואה שזורם בעורקי, בוא רק נסכים על כך שהשואה הנה אירוע עצום ומקיף מכדי שיוכל אדם לטעון כי יש לו דעות ברורת, ובו זמנית לטעון כי אלה הושפעו מן השואה. כל אחד יכול ליטול מהאסון הזה את ה"ערכים", "לקחים" ורעיונות שמתאימים לו, אבל הטיעון לפיו "כמי שהוא בן לניצולי שואה אז..." שחוק ממזמן ולכן לא אשתמש בו, גם אם מובא כנגדי.
ובעניין שואה, יהודים ומלחמת העולם השניה: אדם חד עין ומצוי בפרטים הרלוונטיים ישים לב דווקא להרבה מוטיביים של הגות תעמולתית סובייטית (1941-4 ליתר דיוק) והרבה איליה אהרנבורג, אם לדייק, בסגנון הכתיבה שלי. זה לא מפריע לי לתעב את המנגנון הסובייטי בכללותו ולהשתמש בו כמשל לשטן מדיני. והיו לי בני משפחה קרובים מאוד ששירתו את המנגנון הזה, או לפחות היו מוכנים לשלם מחיר אישית על תמיכה רעיונית בו. זו המציאות ולכן אודה בה, גם במחיר שחמומי המוח והמקלדת יעשו את האנלוגיות ההזויות שלהם ויקישו שאני בעצם סוג של נאו נאצי (שכן "גם הנאצים עשו כמה דברים טובים").
אז הנה: החיים מסובכים, ולא בושה להציג דעות הרלוונטיות לזמן, המקום והמקרה - גם אם אי שם בעבר איזה עמלק אמר משהו שיש בו מן הקווים המשותפים.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 29-12-2008 בשעה 16:03.
|