11-12-2008, 21:56
|
תחמושת בע"מ
|
|
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
|
|
בעניין ה"אין עם מי ללכת"...
בא אספר לך משהו שאולי ישנה מדי פעם את החלטתך...
למרות שאת גיל 20 עברתי די מזמן...
ולמרות שמרבית חברי הוותיקים שפעם היינו יוצאים יחד ומבלים המון "לכודים" בכל מה שקשור לסדר היום ה"בורגני" והאפור שמבוסס על "שינה, בית, ילדים, עבודה" (ואנחנו עדיין ובכל זאת החברים ההכי טובים שיש)...
אני בכל זאת מרשה לעצמי לפרגן מדי פעם איזו הופעה/מסיבה/אירוע כזה או אחר, פשוט יוצא וזהו !
כמובן שלשם כך צריך גם אשה מפרגנת (ולשמחתי הגדולה זכיתי) אך חביבי - אם לא תזיז את עצמיך זה לא יקרה !
אין לי בד"כ עם מי לצאת להופעות (די נדיר שמישהו מחברי מצטרף אלי) אבל בכל זאת אני יוצא וגם אם לבד ודבר מאוד מעניין ונפלא קרה לי בעקבות זאת, אולי זה בזכות הסגנון המוזיקאלי שאני אוהב וסגנון האירועים שאליהם אני הולך אבל יצרתי/מצאתי לי "חברים להופעות" כשהכוונה היא לאנשים נפלאים שתמיד אני פוגש באירועים שכאלה ומה שמחבר בינינו הוא בראש ובראשונה המוזיקה !
לא אחת בהופעות (ואין לי ספק שזה יקרה גם ביום חמישי הבא) אני פוגש כל מני "פרצופים מוכרים מהשנים ההן" שלאחר שיחה קצרה אנחנו תמיד נזכרים מאיפה אנחנו מכירים (זה תמיד מתנקז למועדוני תל אביב של שנות השמונים) וביחד אנחנו מעבירים ערב נפלא .
המוזיקה פשוט מחברת בין אנשים (ולמרות שאני לא ממש נחשב לטיפוס ידידותי/נפתח בקלות לכל אחד )....
בקיצר - יוצא שרכשתי לי חוג ידידים שאני תמיד פוגש חלקם צעירים ממני בלפחות 10 שנים וחלקם "קשישים" שכמותיי (ולאחרונה גיליתי שהכינוי שלנו זה "אולד סקול")....
ואין שום "פער דורות" ושום בטיח ולעומת זאת יש אהבה גדולה למוזיקה וכיף גדול.
סתם חשתי צורך לחלוק אתך את העניין....
|