התעוד נמשך אך החומר הולך ומצטבר. על מנת לרכז את התמונות והכיתוב - הועברו כלל אשכולות הביצורים לארכיון: http://www.fresh.co.il/vBulletin/forumdisplay.php?f=48&archive=1







דבר ה'ארדיכל' שמאחרי הפרוייקט:

"מצ"ב קובץ אקסל של כל הביצורים שתיעדנו, כמעט 250.



כמו כן - צרפתי קובץ קמ"ז של גוגל ארץ, למראה מקום של כל אותם ביצורים. בצהוב - כאלה שראיתי במו עיני, ולפיכך המיקום שלהם מדוייק; ובתכלת - כאלה שלא ראיתי, והמיקום הוא משוער ומקורב בלבד.
בקובץ האקסל ניתן לשנות את סידור הביצורים, ולעשות חיתוכים עפ"י שם ישוב, או אזור בארץ (למתכנני טיולים), או סוג הביצור, או תיארוך."

בהצלחה

טבלה חדשה: https://2008-uploaded.fresh.co.il/2008/10/15/31141986.xls

מפת סיכות גוגל חדשה פרי עמלו של ארדיכלנו:
https://2008-uploaded.fresh.co.il/2008/10/19/64295596.kmz

ומועברת בקשה לארדיכלים או לבעלי יכולת מפתית אחרת להעלות תרשימים של קווי תפר בת"א ובערים מעורבות. יתכן וסיורים רגליים לאורך קווי תפר אלו יניבו עמדות 'חדשות'.

שלפחות לאחד מחברי הפורום הנכבדים והמכובדים יש במה להעשיר אותנו....
כך לפחות לחשה לי ציפור קטנה....

אבל יש לי מה לתרום.

יוסיפון טען, בסוף האשכול הקודם, שהוא ראה 2 מגדלי בטון רבועים מצפון לתחנת הרכבת ברמלה, משקיפים מזרחה. אחד ליד ויקטורי, והשני בשטח פתוח. תמהתי קצת למה שיהיו ברמלה מגדלי שמירה, וישראלה הציע שייתכן שהבריטים בנו אותם, לשמור על הרכבת. הבטחתי לבדוק.

ניסיתי היום לקיים, אבל בדרכי לרמלה החלטתי לבקר גם בלוד. הרי בלוד ראיתי פעם מגדלי שמירה, ולא התייחסתי אליהם - כי מה פתאום שבלוד, עיר בלתי משוחררת בעליל (אז, וקצת גם היום) - יהיו מגדלי שמירה? הרי הטענה שלי מבוססת כולה על התזה שמגדלי השמירה הם התגובה הציונית ההולמת למרד הערבי, והציונים חיו ופעלו רק בערים משוחררות (By Definition)!

נסעתי לבדוק. ראו זה פלא - גם בלוד, מצפון לתחנת הרכבת, יש שני מגדלי שמירה, אחד ליד ויקטורי (סופרמרקט שזה השם שלו) והשני בשטח פתוח. ושניהם משקיפים מזרחה. ידעתי שלוד ורמלה דומות, אבל עד כדי כך?

ניחשתם נכון. אין בכלל ויקטורי ברמלה, ויוסיפון התבלבל. וכל ההתחכמויות שלי על משפחת קראג'ה שטובחת את בנותיה איננה רלבנטית. לוד! הנה הן:



אז מה הן עושות שם? 2 תשובות אפשריות:

א. בחצר הרכבות של לוד, ה"מוסך" המרכזי של הרכבת במרכז הארץ, עבדו גם במהלך השביתה הגדולה של המופתי. עבדו שם אנגלים, יהודים ולא מעט ערבים שוברי שביתה. סביר להניח שחלק מערביי לוד לא אהבו את זה, והציקו לעובדים. סביר, באותה מידה, להניח שבתגובה להצקות נבנו מגדלי השמירה הללו, המשקיפים מזרחה (אזור של מטעי זיתים). ממערב לחצר המסילות שכנה שכונת הרכבת, ומשם לא היו התנכלויות. טם כך, הרי שלפי גרסה זו מדובר במגדלי מאורעות, שנבנו ע"י חברת הרכבות של א"י, והם אכן לא דומים לשום דבר - הם מקצועיים יותר מאלה של היהודים, אך מוגנים ומשוריינים פחות מאלה של הבריטים.

ב. אותו דבר, רק שנים מאוחר יותר, אולי אפילו לאחר קום המדינה. במקרה זה - המגדלים הגנו על חצר הרכבות מפני גנבים.

אני לגמרי מעדיף את הגרסה הראשונה. לא מצאתי אימותים לגרסה - למרות שיש לי לא מעט חומר היסטורי על העיר.

ובנושא אחר. גמרתי את הביקור בלוד, ולצערי לא הצלחתי להקדים את הפגישה הבאה שלי. נותרו לי 40 דקות לשרוף, וקפצתי למחנה הנטוש בבית דגן. חוויה די מפחידה - ביקור במחנה צה"לי נטוש. מצאתי את הבית הערבי - מאד מאוחר. כנראה שנות הארבעים. בנוי בטון ובלוקים מבטון. היתה לו מרפסת גדולה, שהוקפה בקיר עם מפתחים גדולים ורבים - שהסתיימו בקשת מחודדת. מדהים עד כמה הקשת המחודדת מזוהה בקלות כ"בית ערבי", אפילו כשזה בקונטקסט של מחנה צבאי. הנה הוא:


מצאתי גם את העמדות שסיקרנו את לבני. צר לי, לבני, הן לחלוטין אילתור צה"לי מאוחר. המבנה שעליו הן ניבנו הוא באופן מובהק בניה של שנות החמישים/שישים.



המשכתי לטייל שם. זה מוזר, אפילו מסויט, לבקר במחנה צה"לי נטוש. התרגלתי לנוד בראשי לתושבי כפר בלתי משוחרר שהיגרו ממנו, או מושבה של בני העליה הראשונה שחלק מבתיה ננטשו, או אפילו קיבוץ שנעזב. אבל מחנה צבאי? זה הרי הנורא שבסיוטינו! הנה דוגמה:



עד כאן להיום.

חלומו של כל חיל [למעט טייסים] הינו לנטוש. לטובת האזרחות כמובן ורצוי בסופשבוע. וכאן? הבסיס כולו נוטש למענך! ממש סיסמת פרסום ל'אגודה למען החיל'..

לגבי לוד - פחות מעשור טרם שוחררה הייתה העיר צומת רכבות חשוב [אולי השני בחשיבותו] במזרח התיכון. רכבות יצאו ובאו ממצריים אל גבולות וישי ומחיפה אל חזית אפריקה בעוד המפוזר מכפר אז"ר מנמנם בקרונו. מאז ימי רבי אליעזר בן הורקנוס לא ידעה העיר עדנה שכזו. פיצוץ של מוסך, חבלה בפס והופ - קורפוס שלם יוותר ללא אספקת דגים לשבת. כיצד יוכלו אז האדונים מלונדון להחרים נשק מיהודים המנסים להגן על עצמם או לשמור על חופי הארץ מפני יהודי אירופה הזוממים לערער את שלום העולם החופשי? הגיוני היה כי אימפריה שהשמש אינו שוקעת על אדמתה [אלא אם כן הצ'יפס קר] תקפיד לשמור על צומת רכבות שכזה ומה יתאים יותר ממגדל שמירה גבוה שבראשו מספר ג'ונים צופים ללא הרף על המתרחש מטה?

יהיה זה הימור סביר להניח כי גם מגדל זה נבנה ע"י סולל בונה?

נ.ב
גם אני איני החבר בעל האוצרות עליו דיבר לבני. נמתין בסבלנות.

סביר שאלה ביצורים בריטיים,אולי אינם מתאימים לנושא האשכולות,
אבל הם כל כך פוטוגנים שקשה להתאפק.

אחת ממיצדיות המסילה מסתתרת בסבך נחל שורק


המיצדיות הבאות גלויות יותר

היא אכן יפה, ואינה דומה למיצדיות הבריטיות האחרות. האשכול הזה בהחלט עוסק גם בהן. הגדרתנו האחרונה (מעת לעת אנחנו משנים אותן) היא: כל הביצורים שנבנו שלא ע"י צה"ל.
איפה היא?

לצד מסילת הברזל מבית שמש לירושלים (או להפך)
אגב, יש יותר ממיצדית אחת בקטע שבין תחנת בר-גיורא לנחם.

באשכול הביצורים הראשון טענתי שהמושב הזעיר כרם בן שמן, שהוקם לפני כ-100 שנים כמושב לתימנים, הוא גן עדן לאספני ביצורים.
חזרתי אליו השבוע כי השמיים היו כל כך פוטוגניים, והיו לי כמה דקות מיותרות. אז הנה 3 עדכונים, לאלה מאיתנו שהפרטים חשובים להם:

כבר בדרך אל המושב, ממש מול (או קצת לפני) הכניסה לחצר בן שמן, יש עמדה. ראיתי אותה בעבר, ולא הצלחתי להכריע אם היא מסתור לזבל או עמדת הגנה היסטורית. במבט נוסף גיליתי שהיו לה חרכים אופייניים, לרבות חרכים אופקיים עוטפי-פינה, והם נסתמו ברבות השנים. ככל שאני מצליח כבר להבין, השילוב של חרכי פינה וחרך אנכי באמצע מעיד מאד על עמדות מתקופת המאורעות. אז רבותי - יש לנו עמדה נוספת, בבית הספר החקלאי בן שמן. הפנים לכיוון צפון ומערב (העיר לוד). הנה היא:



המבנה הציבורי של מושב התימני היה מבנה רב תכליתי. שכן בו בית הכנסת, והסדנה לצורפות, שהיתה בכלל העילה להקמתו של הכפר. המבנה נשרף לפני כמה עשרות שנים (עשרים, שלושים) ומאז גם קירות האבן שלו מתפוררים. לידו, ממזרח לו, נמצא מגדל הגנה מבטון, שאותו סקרתי בהרחבה באשכול הראשון. שניהם - גם המגדל וגם המבנה הרב תכליתי, הוקפו בגדר ע"י המועצה האזורית, והוכרזו כמבנים מסוכנים. יש חשש שהם ייעלמו. הנה הם:




נשארו שם, בכרם בן שמן, 3 מבנים שנבנו לתימנים, כאמור לפני 100 שנה (1908, 1909 או 1910. לא ממש ברור). הם מאד הזכירו לי את המבנים שברוואלד (הטכניון) בנה במרחביה, וחשבתי שאולי הוא אחראי גם לבתי התימנים. התברר לי שהיה זה דווקא שותפו לבניית הטכניון, האדר' יוסף ברסקי (גמנסיה הרצליה, בית הרצל בחולדה, מגדל המים הראשון של ת"א והקיוסק הראשון ברוטשילד). הנה המבנים של ברסקי מכרם בן שמן:



והנה המבנה של ברוואלד, שנים בודדות לאחר מכן, במרחביה:

מה עם העמדה במגדל?
האם נצטרך לחכות למלחמה עם הסורים שאני אוקפץ לצפון ואוכל לצלם אותה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הית ובשלושת השבועות האחרונים אני שוהה באזור הדרום אני מנצל כל רגע פנוי לצורך ביקור באתרים שתמיד הבטחתי לעצמי שאני חייב לבקר בהם מתי שהוא....
חומר רב כבר נאגר אצלי לשם העלעתו לפורום ואני לא ממש יודע אם בתור אשכול אחד או במספר אשכולות...
אך דיה צרה לשעתה...


בינתיים הנה קצת תמונות שצולמו בשבוע שעבר בכפר מנחם, אני לא ממש יודע מה טיב המבנים שצולמו היות ולא נתקלתי בשילוט המתייחס אליהם אך עם זאת בהחלט נראה לי שהם קשורים לנושא !
אגב - כפר מנחם היה חלק מישובי חומה ומגדל ובתחום הקיבוץ קיים אתר מעניין הבנוי כישוב חומה ומגדל ונראה כשחזור, עם זאת היות ועקב המצב באזור לא היה ממש את מי לשאול לא על האתר ולא על אף אחד מהמבנים שמוצגים כאן !
החלטתי שאבקר במקום בשנית לכשהעניינים ירגעו...

והנה התמונות לשיפוטכם/ן:

המבנה הזה נראה כממוקם במרכז הקיבוץ ובנקודה שלטת למדי, אינני יודע למה שימש במקור (אולי מחסן הנשק)?...
אך שימו לב לחרך הבודד שעל כל פינה של הגג למעט הפינה המערבית כמדומני...




בחלקו המזרחי (כמדומני) של הקיבוץ ניצב לו ה"סילו" כשעל הגג מה שנראה כעמדת תצפית קלאסית כשעליה זרקור (יש זרקור נוסף אשר נראה לי מודרני יותר - ( שנות החמישים)?....




ובחלקו הצפונ של הקיבוץ ניצב לו מבנה מוזר ביותר, אינני יודע מה טיבו ולמה שימש/משמש אך ללא ספק הייתי יותר ממאושר לו היה מתאפשר לי להכנס לתוכו ולחפש בו מציאות ולו רק על סמך מה שניתן לראות מבעד לחלון של החדר שעל הגג (תראו את הבקבוק המאובק שעומד שם)...
בכל מקרה, שימו לב לחלונות המאורכים שבכל קומה...
מגדל תצפית?...
מגדל שמירה?..

אין לי מושג !

מוזר ומעניין ביותר !...

תמונות שצולמו היום בבקר......

מחוץ לשטח הקיבוץ, באיזור המטעים שדרומית מזרחית לאתר הקרב הידוע בו נבלם הטנק המצרי ממוקמת על גבעה עמדת שליטה קדמית אשר הוקמה כחלק מהייעוץ שניתן למגיני הקיבוץ ע"י אדם שהובא למקום לשם כך אך כרגע אינני מצליח להזכר בשמו (הנ"ל גם ייעץ למגינים למקש את ציר הגישה בו נעו המצרים ב 2000 מוקשי נ"א אך המגינים הצליחו להשיג ולטמון בקרקע רק 200 ).....

העמדה שולטת על ציר ההתקדמות האידיאלי מכוון דרום אשר על פי כל ההערכות דרכו יעשו המצרים את דרכם לעבר הקיבוץ (מה שבפועל אכן קרה), כשהחלה ההתקפה המצרית והתקרבו כוחותיהם לעבר העמדה היא ננטשה וכל יושביה נסוגו לעבר הקיבוץ עצמו.

כאמור, כיום העמדה ניצבת עדיין במקומה, חבויה בין העצים כשסביבה כך לפחות נראה לי ננטע מטע של עצי זית...

והנה היא כפי שהיא נראית מבחוץ:




העמדה פתוחה וניתן להכנס לתוכה, כך נראה אחד מ"חלונות/תריסי הפלדה שסוגרים על חרכי הירי שבהיקפה:




ומראה כללי מבפנים, שימו לב לגומחה שבקיר (אחת מתוך שלוש) אשר סביר כי שימשה לאחסנת תחמושת/ציוד, אם אינני טועה גומחות שכאלה מצויות באחת העמדות שצולמו בצפון הארץ...
(גם המבנה עצמו דומה באופן כללי למיטב זכרוני)....




תצלום מעניין שנלקח מחרך הירי הפונה לעבר אתר הקרב המפורסם על יד מרדכי (הגבעה עם העצים שבמרכז אשר נראים מעל לגג הרפת), לכוון הזה נסוגו יושבי העמדה לאחר שהצבא המצרי התקרב לעברם, מדובר על מרחק של כ 700 מטר:




וכאן נראה הנוף מחרך הירי שמשקיף לעבר ציר התקדמות הצבא המצרי מכוון דרום כשמגדל המים שבאופק ממוקם כבר בתוך תחום רצועת עזה (את קול הפיצוצים והעשן המיתמר ניתן בהחלט לשמוע ולראות מהמקום ).....



וכך נראה הגג:





ועל יד מרדכי באופן כללי....

מזה יומיים ברציפות אני מבקר בקיבוץ הזה וזאת לאחר שלא יצא לי לבקר במקום עוד מתקופת ביה"ס היסודי (ובכל זאת חלפו כבר שש שנים) ...
שילוב של נוכחות יום יומית באיזור עקב המצב וקצת זמן פנוי בין לבין מעניק לי הזדמנויות נפלאות לגלות ולתעד חבל ארץ די נשכח עבורי (ולצערי)...
לשמחתי הרבה זכיתי להכיר את אוצר/מנהל (סלח לי אילן אם לא קלעתי להגדרה המדוייקת) של המוזיאון ואתר ההנצחה של הקיבוץ ובזכות הכרותי זאת למדתי כל כך הרבה דברים חדשים על ההסטוריה של המקום ושל הנגב הצפוני בכלל ואת התוצאות של הדבר תוכלו לראות (לכשיסתיים המבצע בעזה ואתפנה קצת יותר) כאן בפורום !

קיבוץ יד מרדכי טומן בחובו לא מעט אתרים ונקודות מרתקות הקשורות לתקופת טרום המדינה , אחד מאותם מקומות הוא המוזיאון אשר מציג את תולדות הקיבוץ וכולל גם אגף שלם המוקדש למרד גטו וורשה (אך על כך באשכול נפרד שכל החומר עבורו כבר ברשותי)...

מה שכל כך אהבתי לגלות הוא שתודעת המחקר, התיעוד והשימור במקום היא כל כך גבוהה שזה פשוט מעורר הערצה !

כל הכבוד.

יצחק דובנוב !

יצחק דובנוב היה היועץ שייעץ לחברי יד מרדכי להקים את העמדה המדוברת כדי שתשמש כעמדת שליטה ותצפית קדמית, הנ"ל גם ייעץ להקים את העמדה הזהה שנמצאת סמוך לכביש המוביל לשדרות ואשר צולמה על ידי גם כן.
שתי העמדות נבנו על ידי סולל בונה כחדשיים לפני פרוץ מלחמת השחרור כשאת העמדה של שדרות איישו אנשי חטיבת הנגב ובסמוך לה ישבה גם המפקדה של החטיבה במשך תקופה מסויימת....

זה הסיפור של שתי העמדות הזהות הללו כפי שסופר לי ע"י אוצר מוזיאון יד מרדכי !

לידיעתכם.

מידע שקיבלתי ביד מרדכי הביא אותי לאתר שאין לי שום ספק שבשום אופן אחר לא הייתי שומע עליו ובוודאי שלא מגיע אליו !

מכוון שדרות פנינו ימינה לכוון קיבוץ דורות, חלפנו על כביש הגישה לקיבוץ שמימינינו והמשכנו הלאה עם הכביש המתעקל לכוון כללי מזרח, לאחר כקילומטר הבחנו משמאלנו כ 1 ק"מ בתוך השטח בגבעה שטוחה ועליה מה שנראה ככיפת בטון של בריכת מים סגורה, פנינו בדרך עפר כבושה שמאלה לתוך השטח ולאחר נסיעה של כ 1 ק"מ פנינו שמאלה והגענו למקום הזה:





ואין כמו מפה "מקורית" לצורך התמצאות והסבר ....





מתברר כי מדובר באתר מעניין מאוד שנחשף בשנים האחרונות אך עם זאת נותר די בתולי בגלל מיקומו !
האתר תועד וצולם באופן מדוקדק אך אפתח עליו אשכול בנפרד בעתיד הקרוב...


והנה מה שמעניין וקשור אלינו כרגע...

ראשית - מראה כללי של המקום כששימו לב לבית המשאבות ההרוס (סופר לי כי הוא פוצץ בשלב מסויים ע"י אנשי דורות ), על פי עדויות על גג בית המשאבות היתה עמדה מבוטנת שעקב מצבו כבר לא קיימת יותר, גג המבנה שמוט והריסותיו נראות משמאלו...




עקב חשיבות האתר ומיקומו הטופוגרפי הוקמה עליו עמדת שמירה מעניינת :




משרידי העמדה ניתן לגלות כי מדובר היה בעמדה הבנויה בצורת האות Y כשהכניסה אליה היא כביכל מבסיס האות כך שלמעשה לאחר מספר צעדים הייתם מגיעים למעין פיצול ימינה ושמאלה, העמדה מדופנת מבפנים בקרשים ומבחוץ בעפר ומכוסה בגג פח, כך היא נראית היום (שיפוץ קל יחסית יוכל להיטב עמה לא מעט):



התקדמתי בתוך העמדה עד הקצה המשקיף לכוון דרום מערב (לכוון קיבוץ דורות ושדרות):





וכך היא ניראית מבחוץ כשלמעשה רק החרכים בולטים מעל פני הקרקע:






העמדה הנ"ל פונה כללית לכוון דרום מערב ומסקירה קצרה שערכתי באתר נראה לי בהחלט כי במקום היו עוד שתי עמדות דומות שמהן לא נותר הרבה, האחת פנתה לכוון צפון והשנייה לכוון כללי מזרח, הנה שרידיה של העמדה הצפונית (מהדרומית נותרה רק תלולית עפר מכוסה עשבייה):




שילוט המוצב במקום מספר כי על הגבעה היתה באר מן התקופה הביזנטית שבשלב מאוחר יותר שימשה גם את הצבא התורכי שהתמקם במקום זה בתקופת מלחמת העולם הראשונה...
ללא ספק אתר מעניין ושמור !

קיבוץ רוחמה הוא אחת מנקודות היישוב הוותיקות בנגב :




המבנה הראשון שהזכיר לי ביצור (ותשפטו בעצמיכם) הוא מבנה הנשקייה הראשונה של הקיבוץ אשר בשניים מקירותיו חרכים מאורכים כפי שנראה בתמונות:




במרכז הקיבוץ לא רחוק ממפעל המברשות הידוע ממוקמים מספר מבנים ישנים נושנים אשר משמשים כיום כמוסכי טרקטורים ומחסנים למיניהם, על גג אחד המבנים צדה עיני המיומנת תוספת פינתית עם חרכי ירי והנה היא החמקמקה מוצגת כאן כנועה ומבוישת לעיניכם (שימו לב כמה תמונות הייתי צריך לצלם עד שהיא נכנעה לי סופית) .....




אחד הדברים שמשך את תשומת ליבי היה החדרון עשוי העץ שעל גג ה"סילו" שממוקם בנקודה גבוהה ומשקיף ממזרח על הקיבוץ (והכוונה היא לחדרון הנמוך יותר שעל הגג שעשוי כולו מלוחות עץ)...
ואכן סיפור מעניין מסתתר כאן אך אותו אספר אחרי שתכירו גם אתם את משה !...




בשלב הזה בו אנו מסתובבים ברחבי הקיבוץ (המנומנם יש לציין) מתקשר אלי אילן מיד מרדכי כדי לברר אם הצלחנו למצא את בריכת דורות והעמדה שלידה...
סיפרתי לו שאנחנו כבר "אחרי" וכעת אנחנו בקיבוץ רוחמה, כששמע אילן היכן אנו נמצאים ישר המליץ הוא לנו לסור אל "בית הראשונים" !
היות וצמד המילים "בית הראשונים" תמיד נשמע לי מרתק ומסקרן מיד שמנו פעמינו לכוון אליו הדריך אותנו אילן בטלפון אך אבוי !...
לא מוצאים !!!
ומילא לא מוצאים, גם לא מוצאים מישהו שאפשר לשאול!!!!!...

ואז, כמתוך חלום, פוסע לעברינו מתוך מפעל המברשות איש לבוש בגדי עבודה כחולים, איש גבוה וחסון חמוש במשקפי ראייה, איש של עבודה !
אנו עוצרים ליד האיש ושואלים "סליחה, איפה זה בית הראשונים"?...
האיש מתחיל להסביר לנו אך לאחר שנים עד שלושה משפטים אנחנו כבר מתחילים לאבד כוון...
כנראה שחוסר האונים היה כל כך נכר על פנינו שהנה נפתחת דלת הרכב והאיש מתיישב לידי ואומר (או למעשה פוקד) "סע אחורה" !...

ואח"כ "סע ישר" !
ואח"כ "פה ימינה"

וכן הלאה והלאה והלאה.....

לשאלתי "אתה מהקיבוץ"?.. נעניתי "כן ... אבל רק שישים שנה" !

מסתבר שהאדם היקר שהתנדב להכווין אותנו הגיע לקיבוץ בשנת 51 כעולה חדש מ..... מרוקו !
במשך 40 שנה הוא היה האינסטלטור של הקיבוץ או כדבריו "סידרתי כאן את המים" !
אפילו את הנשקייה החדשה הוא בנה (עם גג רעפים שדרכו לדבריו כל פעם פרצו אליה) .......

ולאיש היקר הזה קוראים משה !

אליל אמיתי !

משה הכווין אותנו לבית הראשונים וכשהגענו למקום רואות עיני את הדבר היפה הזה:



והיה עליו אפילו שלט:



וכך הוא נראה מהצד השני (שימו לב לחרכים הנמוכים שכנראה נועדו לאפשר ירי בכריעה):





לפני שאני מסתער על השלל ועולה לגג אני מביט סביבי ומגלה שאני מוקף במוצגים עתיקים החל מעגלת נפט דרך כלי חריש ועד לשרידים של שני משוריינים (שמשה כנער צעיר היה "מפרק מהם את הפח")...

אני מבקש להכנס לבית ואז מגלה שמשה היה בטוח שהבאתי מפתח. ..
נו שויין...

אני עולה לגג ומגלה עמדה מקסימה ממש !
תראו איזה יופי...

הכניסה מדופנת כדי להגן על מי שבתוך העמדה:




ומה שמאוד מעניין הוא שבתוך העמדה יש מחיצת עץ עם דלת אשר למעשה מחלקת את החלל הפנימי לשניים... מעניין:




ואז על הקיר אני מוצא את החריטה הזו שנראית כשם פרטי "יוסף" ולצידו משמאל מה שנראה כמגן דוד ולמטה משמאל הספרות 48 !
האם יוסף ששמר שם בשנת 48 אחראי לכך?...
ומה חרוט שם בנוסף?...
איזה יופי .....





ותצלום מבעד לאחד החרכים:




בירידה מהגג הצצתי דרך אחד החלונות וגיליתי את העיתונים הללו מודבקים על הקיר, כנראה שזה היה פעם מוזיאון כל שהוא...
אני חייב לחזור לשם ולבדוק יום אחד !




ומכאן לקחנו את משה הביתה לא לפני שהוא הציע לנו לבא לשתות איתו כוס קפה...
בחיי, אם לא היינו ממהרים הייתי הולך על זה !
אני בטוח שהיינו שומעים סיפורים מרתקים מהאיש הכל כך מיוחד ומשעשע הזה !

ואז שאלתי אותו על החדרון שעל גג ה"סילו" !
מסתבר שהחדרון הזה שימש בשעתו כעמדת תצפית אך לא סתם עמדת תצפית אלא "עמדת תצפית לאוירונים" !!!
כה סיפר לי משה !

תודה רבה לך משה !

נשמח לחזור לכוס קפה מתי שהוא !

בקיץ גם אני יצאתי לצייד ברוחמה (והעליתי את רשמי ביקורי באחד מאשכולות ביצורי המאורעות), וכל מה שמצאתי היה את החדרון הראשון שצילמת - הנשקייה. גם אני התרשמתי שהוא בהחלט היה חדר מבוצר. אבל אם אתה בסביבה - איך זה שלא צילמת את הבצרון של דורות? לייד החוה של שרון, מול הקיבוץ, בצד צפון של הכביש (אאל"ט. הצד של השרונים).
נסה לברר על מבני הבטחון של אחת עשר הנקודות. הם גם באזור שלך. אם אתה זוכר - מדובר במבני קומותיים עם אוזניים מצחיקות על הגג. הישובים, כמעט כולם, עברו לאתר אחר, והשאירו אחריהם את בית הבטחון, נטוש ועזוב.

מהצד, מלמטה, ואפילו מבפנים.....





אני מניח שזה הבצרון המדובר של דורות...

בכל אופן, לא העלתי את תמונותיו היות והיה נדמה לי שהוא מופיע ברשימת הבצרונות שכבר תועדו אז לא רציתי ליצור כפילות ולעומת זאת דווקא את רוחמה לא מצאתי ברשימה.....

לגבי בתי הבטחון - אני אבדוק מה ניתן לעשות (במגבלות הזמן הפנוי כמובן)...

ובל נשכח שבין לבין גם הספקתי לצבור לא מעט חומרים לאשכולות נוספים הקשורים לאיזור ....

סמוך לצומת מסמיה ליד תחנת הדלק שצמודה לנתיב המוביל מדרום לצפון ניצב מבנה שעל פניו מאוד מזכיר לי בצורתו את הבנייה הבריטית, לפי מה שהצלחתי להבין המבנה משמש כיום כמוסך למשאיות ומה שלכד את עיני הם שני חרכים צמודים אך שונים בגדלם כפי שנראה בתמונות הבאות:



היות והייתי בדרכי דרומה ודי מיהרתי עצרתי למספר דקות ולו רק כדי להנציח את המקום...
אין לי מושג מה היה המבנה הזה במקור ואם בכלל יש קשר לעניינינו אך כפי שכתבתי .... צריך לבדוק את העניין עם מישהו מ"המקומיים"...
עובדתית בסמוך לצומת שהיתה די מרכזית גם בתקופת המנדט שכנו לפחות שני כפרים ערביים (מסמיה הגדולה ומסמיה הקטנה).....

לידיעתכם/טיפולכם...

לבני.

ממש לא רחוק מהצומת בה יש לפנות שמאלה לכוון העיר שדרות ניצבת מימין לכביש תחנת דלק שממש מאחוריה גבעה שלטת, על ראש הגבעה ניצבת לה עמדה היקפית הזהה במאפייניה לעמדה הדרומית של יד מרדכי !
אני יודע שיש קשר בין שתי העמדות הללו למרות המרחק שלהן אחת מהשנייה אך את טיבו המדוייק אני צריך עוד לבדוק...

בכל אופן הנה כך היא ניראית תוך כדי טיפוס במעלה הגבעה לכוונה, העמדה בעלת פרופיל נמוך ביחס לפני הקרקע ומבוצרת היטב (עכשיו אני מגלה שלתמונה בצד שמאל מעל הדלת השתרבב גם העשן שהיתמר באותו יום מעל העיר עזה):....





אל דלת הכניסה לעמדה מובילה תעלה אשר דיפון הפח המקורי שלה עדיין קיים במקום :




מראה מבפנים המזכיר מאוד את העמדה של יד מרדכי, הגומחות בקירות (יש גם פתח יציאה לגג) וכו'...





הפתח שעל הגג ושלט המציין כי מדובר במבנה לשימור:





וכך נראית מהמקום העיר שדרות עצמה:





אחד הדברים המעניינים והיפים שבעמדה הזו הוא שעל יציקת הבאון שהיקף הגג חרותים שמות היוצקים או מי שנכח במקום בעת העבודה והשנה היא 1948 (ייתכן כי סמוך לחלק מהשמות מופיע מספר אישי או אחר כל שהוא)....




במורדות המזרחיים של הגבעה נראה כי היו בעבר תעלות קשר כך לפחות ע"פ התכסית....

היא דומה לעוד כמה עמדות שמצאנו - בכניסה הצפונית למקווה ישראל; ברמת הכובש; במוסד מאיר שפיה; ובתל קשיש, בעמק יזרעאל. מוזר, כי זו בתל קשיש אמורה להיות בריטית, ומתקופת המאורעות.

ואם כבר אנו עוסקים ב48 בחזית הדרום - האמנם באר שבע נכבשה מהדרום, ע"י כוחות שהועברו דרומה, מעל קווי המצרים, ברכבת אוירית, בזמן ההפוגה? מי פיקד על המבצע המדהים הזה? האם המצרים הופתעו לחלוטין?

יש לי עוד כמה עמדות נחמדות להעלות לכאן...
שלל מהמלחמה האחרונה.....

בהמשך הערב/מחר....

http://www.palmach.org.il/show_item...8497&itemType=0

http://www.edu-negev.gov.il/shelach...a/beersheva.doc

http://74.125.77.132/search?q=cache...clnk&cd=1&gl=il

ידוע לי כי צה"ל הקים מנחתים בנגב לפני ובמהלך ההפוגה אבל לא על מהלך של העברת כוחות בסדר גודל שכזה. אולי מישהו מצו"ב ירחיב

ממש בכניסה לקבוצת יבנה מצד ימין של הכביש ניצב לו מבנה שבמקור שימש כבאר, בהמשך המבנה עבר שדרוג והפך לעמדת שמירה כפי שמפורט בשלט שהוצב עליו ממש לאחרונה (כך סופר לי ע"י אחד החברים הנחמדים תושב המקום)....

בבקשה:



בתמונה האחרונה נראה כמובן פתח העלייה לגג ...

אגב - במרכז היישוב יש עוד שני מבנים מעניינים ומסקרנים, האחד נראה כבית הכנסת שעל גגו ייתכן ויש חרכים והשני נראה כמבנה תורכי בעל כיפה שהוא מעניין בפני עצמו, שני המבנים הללו עוד ייחקרו בהמשך...

ובנוסף לכל הנאמר לעיל אני יכל לספר לכם שביום שישי האחרון (במהלכו נקלעתי ליישוב ) גיליתי שבקבוצת יבנה מסתתר לו סוד שללא ספק יעניין חלק גדול מחברי הפורום המכובדים...
בקרוב סקירה בעניין....

אוי לנו. הבו לנו עוד כמה חודשי אש ודם...
מדהים. הבצרון בקבוצת יבנה הוא לחלוטין זהה לבצרונות של ספר הבצרונות של ההגנה (המדריך לבניית בצרונות בישוב ובניר). זה אומר שבמשך 10 שנים המשיכו לבנות את אותם בצרונות בדיוק, וזה השתנה רק לאחר שהראשונים שבהם ספגו אש ארטילרית.
גם בשדה אליהו, בעמק בית שאן, צילמתי בצרון זהה לחלוטין, שהוקם ב-47.
איפה זה בדיוק, לבני, כי בשבת אני שם. עם מצלמה ישנה וטובה.
אגב - ברכות על החדשה. עושה רושם טוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל אוי לנו. הבו לנו עוד כמה חודשי אש ודם... .

עוד ציטוט שכזה והחברים יערי וחזן ידרשו את זימונך לדין התנועה

אני מציע פשרה - האש והדם יפסיקו, לבני יצא לחופשה ארוכה כפצוי על עבודתו בדרום ובזמן חופשתו יחפש עבורנו ביצרונות

"וכיתתו חרבותם למצלמות וחניתותיהם לפיקסלים"

וקיבלתי אותו ללא הסתייגות !
עכשיו צריך רק לסגור את העניין עם הבוס....

מינון הגילויים הנו פונקצייה של משך השהות באזור היחסית לא מוכר הזה עבורי....
וללא ספק גיליתי חבל ארץ מרתק מבחינתי !

לגבי קב' יבנה - המבנה ממוקם ממש בכניסה אחרי השער מצד ימין (מערב), אי אפשר לפספס !

אם תמשיך ישר פנימה תבחין בשלב מסויים בצד ימין בלב מדשאה במבנה המרשים הזה שעל פניו נראה לי כבית כנסת, שים לב למעקה הגג שלו..... מה דעתך?...
בכל אופן נראה לי שתמצא בו עניין מבחינת עיצוב ואולי אף נגלה שיש סיפור מעניין מאחוריו....
היות והייתי חייב לעזוב את המקום לא היה לי זמן לבצע בדיקה של המבנה הזה אבל אולי אתה תצליח...



עוד מבנה מעניין ממוקם ליד הרפת (בהמשך הכביש מצד שמאל), מדובר במבנה ישן מאוד הנראה כתורכי כשלו גג בצורת כיפה....


אבל את הסוד של קב' יבנה לא נראה לי שתצליח לגלות....

אגב - מה דעתך על המבנה שבצומת מסמיה?..
יש סיכוי?...

בבקשה תגיד לי שלא הלכת לצלם בקיבוץ דתי בשבת (ועוד את בית הכנסת!)
זה לא שיש שם פנאטים שירגמו אותך באבנים, אבל זה יותר חוסר טאקט מאשר לבקש מקירח מסרק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אך מהכרותי הוירטואלית עימו - אין לך מה לדאוג. הסכוי שארדיכל יצלם בית כנסת בקיבוץ דתי בשבת קטן אפילו מן הסכוי שלאחראי על מערת הפלמ"ח בקיבוץ משמר העמק יקראו יש"ע ושהוא יספר לאורחי המשק כי הוא מצביע לליכוד...

אילו היה נוסע בשוגג ארדיכל לקבוצת יבנה בבוקרו של יום שבת אני מניח כי אחת משתי האפשרויות הבאות הייתה מתממשת:

[1] ארדיכל מגיע לשער הסגור ועליו כתוב "בשל קדושת השבת...אנא ...ובתודה". מסובב רכבו לאחור, ממשיך לפילבוקס שבגשר עד הלום ולאחר סשן צילומים מרים טלפון ללבני שמכוון לאחת ממסעדות הדגים של אשדוד

[2] נכנס ברגל למשק בכדי לבחון אם שווה לחזור למקום ולצלם ביום חול. בהתקרבו לבית הכנסת לופת אותו בחיבוק רפתן משופם ומאפיר שיער ומודיע לכולם כי יש עשירי ושאם נחכה לצעירים שיתעוררו לא נתחיל שחרית לפני עשר בבוקר. לאחר התפילה מתכבד ארדיכל בקיגל, מובל למרפסת של הרפתן המאפיר שהיה המא"ז ב54 ויודע באיזה מגירה במזכירות שוכבת התוכנית של 'הנשקיה הראשונה' ומי גנב את הבטון שצה"ל העביר בשביל לבנות בונקר למשק... במוצ"ש יוצא ארדיכל מהמשק ופוגש בשער את לבני הזועף שהמתין שלוש שעות ליד מסעדת הדגים באשדוד ונאלץ לגמור שתי מנות לבדו.,


וחוץ מזה - הייתי מצפה ממך שלא להשתמש בבטוי: "להציע לקירח מסרק לשיער" אלא לאמץ את הבטוי: "להציע לשיריונר לשים גריז בשיער"

...
ממש הרגע חזרתי מנמל אשדוד אחרי שעות של המתנה ל"אדריכל" !
יש למישהו מושג לאן הוא נעלם??......

ואם תשאל במה עסק השיעור - ישיב לך: "מסכת מידות"

קשה למצוא. האמת - שטרם חיפשתי אותו בקבוצת יבנה. כן חיפשתי אותו אצל מוכר הקיגל במחנה יהודה, אבל הוא נעלם. מוכר הקיגל.
אצטרך, אם כך, לבלות עם לבני אצל אידי.

שיהיה שבוע טוב....

היות וביקורי האחרון בקבוצת יבנה הותיר אצלי תחושה שפספסתי משהו, ניצלתי את היותי היום בסביבה כדי לבצע במקום מקצה שיפורים...

ראשית כל ניגשתי למבנה הנראה כבית הכנסת המרכזי של היישוב (זה שתמונתו מופיעה בהודעה הקודמת) ולו בכדי לבדוק האם בקרבתו מצוי איזה שהוא שלט המספר את סיפורו של המבנה...

התבדתי...
לא שלט ולא תיאור...

כמו כן על פניו נראה לי שאותן חרכים שבהיקף הגג הם יותר חלק מעיצובו מאשר האופצייה כי מדובר בחרכי ירי במקור...

עם זאת דבר מה היה עדיין חסר לי והוא ...מגדל המים !
היות והקיבוץ ממוקם על תא שטח מישורי ושטוח היה קצת קשה למצא את הנקודה הגבוה שבה תמיד ניצבים להם מגדלי המים.
סריקה רגלית קצרה ולפתע מבעד לצמרות העצים אני מבחין בקצה קצהו של מה שנראה כגג מגדל מים מן הסוג שאנו אוהבים...

התקרבתי ומזוית אחרת הוא נגלה אלי במלא הדרו:




ובמבט מדוקדק מעט יותר אני גם מגלה את חרכי התצפית/ירי שבהיקף הגג, חרכים צרים ורוחביים כשהנה שניים מהם:



אז הנה לנו עוד אחד לאוסף....


וממש בסמוך למגדל המים של קב' יבנה שתול לו גן קקטוסים משגע ומטופח להפליא....





והפעם יצאתי את שער הקיבוץ עם תחושה קצת יותר טובה ....

ועדיין אציין כי בקב' יבנה מסתתר לו מתחת לפני השטח סוד....
דבר מה שיכל בהחלט להחשב עבור מרבית החברים כאן כגן עדן אמיתי !..
אבל אשמור על כך בסוד עד שיהיו לי התמונות....

ממש צמוד לחלקה הדרומי של ק. מלאכי, ממוקם כפר ורבורג, ישוב יפה שבימי מלחמת השחרור ישב על ציר תנועה ראשי שהחשש היה כי הצבא המצרי יעשה בו שימוש כשיפלוש צפונה אל תוך ארץ ישראל (אגב - מסתבר שכפר ורבורג אף הופצץ מהאויר ע"י מטוסים מצריים)...
כבר בכניסה לישוב נתקלתי באנדרטה מעניית שלהלן תמונותיה ותצלום השלט המוצב בסמוך שמספר את הסיפור (אני מתנצל על איכות התמונות היות והן צולמו בשעות הערב תוך כוונה להספיק כמה שיותר)....



ממשיכים בנסיעה אל תוך הישוב עצמו ומצידו השמאלי של הכביש מבחינים במבנה הזה שעל גגו מה שנראה כעמדת תצפית היקפית שאליה נכנסים לאחר שמטפסים על הסולם החיצוני ופותחים דלת מתכת :



מה דעתכם?...
נראה כך לא?...


בכל אופן יש לחזור למקום לצורך ביצוע "מקצה שיפורים"...

בהמשך הכביש קיימת גינת זכרון לבני הישוב שנפלו במלחמות ישראל כשבסמוך אליה ניצב לו תותח נפוליונצ'יק במצב סביר מינוס....
חבל !... הם נדירים בימינו.....

יצא לי לעסוק לאחרונה, בכמה הזדמנויות, בתכנית המתאר הראשונה למדינת ישראל, זו של אדר' אריה שרון. התכנית קרויה "תכנון פיסי בישראל", והיא משנת 1951. החומר שהיה ברשותי לא היה רב, וניסיתי להסתדר עם מה שיש לי. זו תכנית מעניינת, כיון שהמתכנן היה צריך להתמודד עם ארץ גדולה וריקה, ולמעשה להמציא אותה. הוא המציא את ערי הפיתוח, את פרישת האוכלוסייה, את רובן של ערי ישראל (לרבות חלק שיושבות על ישוב ערבי מרוקן מתושבים, חלקן חדשות - ובמקומות מסויימים - אפילו ליד הריסותי ישוב ערבי, שנותר להתפורר).

היום יצא לי ללכת ברגל לאורך אבן גבירול, ומול העיריה (קצת צפונה) יש חנות ספרים משומשים עם לא מעט ספרי הסטוריה וידיעת הארץ. למעריצי ז'אבו - כל כתביו מחכים לכם שם. בכמה מהדורות שונות. בכל מקרה - בהיתי ובהיתי, עיינתי וחיפשתי - ולא מצאתי שום דבר שממש הצדיק את הוצאת הארנק. עד שפתאום נתקלתי ב...תכנון פיסי בישראל. במצב מצוין. עם כל המפות המצורפות, ואפילו תקציר באנגלית, בחוברת נפרדת, על דפים דקיקים. צנע, להזכירכם.

כמובן שרכשתי אותו, ורצתי לסרוק אותו. בין היתר נתקלתי שם בתמונה משונה, ששלחה אותי לכאן, לאשכול הביצורים. הנושא הוא המיקי-מאוס.



הצורה הזו, של מלבן עם תוספות (רבועות או עגולות) בשתי פינות מנוגדות הוא מוטיב חוזר כאן באשכולות הביצורים. זכורים לי לפחות שלושה מופעים מעניינים שלו:

עמדת פפרמן, ליד בית ההבראה של מעלה החמישה. זוהי, ככל שהצלחתי לגלות, העמדה הראשונה שנבנתה מבטון, כעמדה, בא"י. היא נבנתה ע"י המא"ז של קרית ענבים מייד לאחר פרעות תרפ"ט. הוא מספר ביומניו שכשפרצו הפרעות, היה ביער ליד קרית ענבים מחנה של צופים מתל אביב. הצבא הבריטי שלח כוחות כדי לחלץ אותם, ודרש לפנות גם את הקיבוץ. הקיבוצניקים והקיבוצניקיות סרבו להתפנות, ולפיכך נשלחה כתת חיילים בריטית להגן על ק. ענבים. כשהם הגיעו לקיבוץ, מספר המא"ז, הוא ראה בעיניו של הסמל, מפקד הכתה, מבט מזועזע לחלוטין: איך אפשר להגן על נקודה כזו, מוקפת הרים וכפרים ערביים מכל עבריה?

המא"ז זכר את המבט המזועזע, ומייד לכששכחו המהומות, עלה לראש אחד ההרים, כדי לבנות שם עמדת תצפית והגנה. גזבר הקיבוץ התנגד: הרי הבריטים לימדו את הערבים מה זה להתפרע, אמר הגזבר, והם לא יעזו יותר להרים ראש! (מזכיר משהו, אחי שוחרי ה"בעל-הבית-השתגע"?). זה היה ב-1929, להזכירכם. בכל אופן, המא"ז קיבל תקציב מהקק"ל, תוך כדי זה שהוא מבטיח ששומר היערות יוכל לישון בעמדה, ובמו ידיו בנה אותה. ככל הנראה כבר ב-1929. ואני מזכיר אותה, כי היא העמדה היחידה שיש לה אוזניים. מיקי מאוס, יענו, אבל מרובע.




המפגש הבא שלנו עם מיקי מאוס היה בבתי הבטחון של 11 הנקודות. הם הוקמו בן לילה ב-1947, כשכל הנהגת היישוב אסורה בעתלית, לאחר השבת השחורה. בכל נקודה כזו נבנה בית בטחון דו קומתי, מבטון, ומעליו 2 אוזניים עגולות שתפקדו כמרפסות. אחר כך האירו את עינינו לכך שיש לא מעט מבני בטחון כאלה במרחבי הנגב המערבי, וטרם זכיתי לראות את כולם. ראיתי שניים - בשובל ובמשמר הנגב. הנה הם:



ומפגש נוסף הן חלק מהמיצדיות שהבריטים בנו בעת המאורעות, וחלק גדול מהן בצורת מיקי-מאוס. אני ראיתי ודיווחתי על משטרת הרוכבים, מול רהט (בדיוק בין משמר הנגב לשובל), אבל יש רבות אחרות.

וסוף סוף הקישור ל"תכנון פיסי בישראל". המתכנן, אריה שרון, מסביר שם כל מיני ביטויים, ובין היתר הוא מסביר מה זה קיבוץ צעיר. בתור דוגמא הוא מביא תמונה אוירית של קיבוץ נירים. ככל שאני מבין, מדובר באתר הנוכחי של הקיבוץ, אליו עבר לאחר שהותקף ונהרס במלחמת השחרור. האתר הקודם, דנגור, היה מדרום לניר יצחק, בינו לבין כרם שלום. וראו זה פלא - הישוב כולו תוכנן כמיקי-מאוס!




כלומר, ההגיון ההגנתי של מיקימאוס רגיל, שמאפשר למגינים לראות גם את מי שנצמד לקירות העמדה - הוכל גם על ישוב שלם. וזה כבר ממש מחבר אותנו למצודות של המאה ה-18, של וובן.

תועלה, לאלתר, דרגתו של מיקימאוס, לפחות לאל"מ!

שבת עם גשם מזרזף ואובך, ואור רך ומלטף, ונסעתי לעמק בית שאן. בין היתר, כי היו לי כמה חובות בעניני ביצורים שם.

החוב הראשון הוא המגדל החסר למרגלות הגלבוע. בועז זלמנוביץ' הפנה אותנו למאמר של נילי גרייצר, על בתי הבטחון שם בעמק, שהתפרסם באריאל 175 (אוקט. 2006). נסעתי לראותם ולצלמם, אבל הצטרפו אלי חברים, ובשלב מסויים נמאס להם להיטלטל בדרכי עפר בדרך לעוד קוביית בטון. לפיכך נאלצתי, באיומי מכות, לצלם אחד מהם מרחוק, ועל אחר - לוותר לחלוטין. העלבון נצרב בתודעתי.

אז בשבת שבתי לשם. הכבישים היו ריקים, האתרים השונים היו ריקים, אפילו המסעדות היו ריקות. האור, כאמור, היה רך, ועמק בית שאן היה נעים לחלוטין - לא חם ולא קר. קודם כל, דהרתי לעמדת המטעים של קיבוץ חפציבה, שאותה צילמתי רק מרחוק. צילמתי אותה גם מקרוב, ומבפנים. בעליל הגג הוא תוספת מאוחרת יותר, כנראה תש"ח. אהבתי בה שתי תופעות: האחת - מי שתכנן אותה תכנן בה חלון רחב ונמוך, חרך אופקי, לכל רוחב המבנה. כשבנו אותה, החליט מישהו שזה רחב מדי, וחייבים לשים תמיכה אחת באמצע החלון. הוא לקח פח של שמן מכונות, העמיד באמצע החלון, ויצק לתוכו את הבטון. הפח איננו, אבל התמיכה קבלה את הצורה של הפח, לרבות הסמל של "של".

הדבר השני שאהבתי הם הגגונים מעל החרכים, שנועדו להצל עליהם. יש גגונים לכיוון דרום, מזרח ומערב, ואין גגון לכיוון צפון, חזית הכניסה, כי אין שם שמש. אם תשאלו מה הפליאה הגדולה - התשובה היא די מטופשת: כי ארכיטקטים נוטים לשכוח את זה. הם כל כך מתאהבים בגגונים שלהם, שהם עושים אותם גם לכיוון צפון. באוניברסיטת באר שבע יש בנין ענק שכל חלונותיו מוקפים אלמנטים של הצללה, בחזית הצפונית שלו.

בכל מקרה, הנה עמדת המטעים של חפציבה:



המשכתי מערבה, למרגלות הגלבוע, בתורי אחר "המגדל הנטוי, מול תל יוסף". לאחר הרבה מאד מכות לגחונה של המכונית שלי, מצאתי אותו. וואלא נטוי. מאד. מגדל גבוה, טיפוסי, מחולק בפנים ע"י רצפת עץ לשתי קומות. ראיתי מגדל דומה בכפר מסריק. בחלונותיו הדרומיים נותרו עדיים המתקנים המאפשרים להציב תחמושת, או מקלעים. על דלת הפלדה הכבדה מצאתי מנעול מסובך ומורכב. בכל העמדות הללו היה חשש שמישהו עוין יגיע עד העמדה עצמה, וינסה בכוח לפתוח את הדלת ולפרוץ פנימה. לכולן יש בריחים שמאפשרים נעילה מבפנים, אבל בריח כל כך מורכב לא ראיתי.

הנה הוא:




אחר כך נכנסתי למסילות. בעבר כבר ראיתי וצילמתי את הבצרון שבנוי שם, ליד הכניסה למפעל שלהם, אבל שכחתי לצלם את השלט הכחול שתלוי עליו. עכשיו, כשצילמתי אותו, אין לי מושג על מה מדובר שם. אשמח אם מישהו מכם יוכל לפרשן. הנה המגדל והשלט:






סיור קצר בניר דוד (תל עמל) לא הניב תוצאות חדשות, אבל בפינה הדרום-מזרחית נגלה לי מראה מגדל השלושה, קצת מדרום לקיבוץ (הרבה יותר קרוב מכפי שחשבתי), מבין רגליו של מגדל אחר, משנות השישים-שבעים. אהבתי את זה.




ומשם לבית שאן, לאתר של סקיתופוליס. לא הייתי שם כמה שנים, ושמחתי לגלות עד כמה הוא מושקע, ועד כמה הוא יותר מעניין משנה לשנה. הרחוב הראשי, יוליאנוס, מלא פסיפסים נהדרים, והציבור מוזמן ללכת עליהם. תחושת שחרור נהדרת, למי שתמיד מרחיקים אותו אפילו מלהתקרב לפסיפסים. אחר כך הלכתי לאורך השדרה היפה לכיוון נחל בית שאן, לצלם את הריסות הגשר הרומי הענק ומעורר ההתפעלות. הנה כמה תמונות:




עד כאן להפעם.

יתכן כי עם התרחבות המשק ופרוק החומה הראשונית - נבנה מערך שמירה חדש.



לגבי הצללות, באר שבע ואדריכלים - חלקים נכבדים מעיר זו יכלו לככב באשכולות הביצורים שכן הם מכילים את כל הרכיבים הדרושים: הגנה הקפית, משטחים לנק"ל בסמוך לחלונות, מבוכים שנועדו לבלבל את הפולש וחוסר רלבנטיות מוחלטת לסביבתם זמן קצר לאחר בנייתם. בכדי שלא יתבלבלו חלילה בין מעונות סטודנטים, ספריה, עיריה, תאטרון, בית חולים מועדון שח וכו' לבין ביצרונות - הוספו למבנים צלונים מבטון וניטעו לידם דקלים שמתאימים לנוף כמו שדב קוטב מתאים לסהרה.

שוב אתה צודק.
באתר הקיבוץ יש ראיונות עם הח'תיארים, ואחד מהם - שבתאי - מספר שהם עלו לנקודה ב-22 בדצמבר 38, ..."וכבר בקיץ 39 אנחנו פרצנו את החומה, סגרו את שטח המחנה עתידי עם גדר, והתחילו לבנות את הבתים. למזלנו, זו הפעם היחידה אני חושב, שבחודש יוני ירד גשם".

http://www.messilot.org.il/about.asp?id=5

לגבי הבטון בבאר שבע - כן, העיר הזו מכונה אצלנו "גן השעשועים של האדריכלים". יותר טוב באר שבע מרמת גן, לא? אם לא יתנו לנו לעשות ניסויים שם, בעיר הדרומית, איך נדע מה לבנות במרכז הארץ? אגב - האדריכל שבנה כמעט את כל המבנים שציינת הוא רם כרמי, שזכה עד כה גם בפרס ישראל וגם בפרס רכטר (מס' 2 בחשיבותו, אצלנו בקהילה). את פרס רכטר הוא קיבל, לא תאמין - עבור תכנון מרכז הנגב. מכיר את המפלצת הזו?

מכך ש'מרכז הנגב' זכה במשהו אחר חוץ מקנס על פגיעה באיכות הסביבה.

ריח השתן שנדף מקירותיו היה כה עז שניתן היה לאבחן את תכולתו בעזרת טלהקינזיס מן המעבדות של סורוקה. אני מניח כי מול 'מרכז הנגב' התחרו בגמר 'סככות תיקון רק"מ' מימ"ח אוגדת סיני ותחנת הדלק ב'עמק שרה'... אכן תמונות קשות...

למעשה מדובר בתוספת לאחר שהוחלט כי גם שני אתרים אלה תואמים להגדרה....

אז ראשון הנה ה"פילבוקס" שעל גבעת תל א ריש אשר בכניסה לחולון, מה שמיחד את המבנה הוא שמדובר בביצור שנבנה ע"י הערבים ובסיוע של מהנדס גרמני:








ומגדל המים שניצב מאחורי פארק חולון/"ימית 2000" אשר שימש כמגדל איתות של ה"הגנה":




והרשתי לעצמי להזכיר ש "עמי60 " הוסיף בשעתו את הצילומים הבאים בלווי הכיתוב שמובא תחתיו:


קבוצת בנות לרגלי המגדל במולדת ב 1937 אימי ז"ל עומדת ראשונה מימין


בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מספר אתרים מימי טרום המדינה בתחום העיר חולון....."

כנראה שהבנות לקחו את הנשק וכובעי הנוטרים כדי להצטלם בפוזה פמיניסטית...

אגב לרגלי המגדל היה ביתם של סבי וסבתי ז"ל .

לבני.

שאם אני זוכר נכון היה בגן ציבורי ברח' חנקין באזור רח' סוקולוב

My pain is self-chosen, At least, so The Prophet says

בהקשר לאותה רשימת שימור באשכול שפתחתי (ואתם מתעלמים....), התרברבתי בפני אחד מהמשתתפים במכרז שאני מכיר עשר מצודות צלבניות במחוז המרכז. כשהתחלתי למנות, גיליתי שחסרה לי אחת (אני מכיר רק 9), ושבאחת מהן - קקון - מעולם לא הייתי. אז הגיעה שבת המלכה, ונסעתי לבקר בקקון.

לאלה מכם שמתאמצים: יבנה (איבלין), אזור(שאטו דה פלאן), אפולוניה (ארסור), ראש העין (מיראבל), בורגתא (קור רוז'), קקון (קקו), נתניה (לונגוברדי), רמלה (נותרה בעצם רק הכנסייה), וקלאנסואה (קאלאנסו). בלוד לא נותר זכר לבניה צלבנית.

בכל מקרה - מבצר מרשים. לא ברור כמה מכל מה שנותר הוא צלבני, כי הישוב שם הוקם וחרב לעיתים קרובות, אבל אתר יפה, חינמי ודי פופולרי. המון ילדים משחקים באבירים בין החורבות. קצת תמונות משם:




כרגיל, כשאני מגלה גם את יופיו של הטבע, אני מנסה להנציח גם אותו:





וכיון שהייתי שם, וטרם בדקנו - אף אחד מאתנו - את מצב העמדות בקיבוצי עמק חפר המזרחי, עשיתי סיבוב מהיר בעין החורש. לשמחתי מצאתי אותן די בקלות. הראשונה בכיוון קקון, שהיה ישוב ערבי (עיירה. לא נותר ממנה כלום. נאדא) עויין למדי, למרות שהם בעצמם מכרו את האדמות למקימי הקיבוץ. עמדת קקון. עמדה שצורתה חצי-משושה, עם גג בטון, קיר מגן ליד הדלת, וחלונות רחבים ונמוכים מאד לאורך מלוא חזית הבטון. זהה כמעט לחלוטין לעמדה במשמר השרון (העמדה עם הבובות), שגם היא מתקופת המאורעות, ומאותו אזור.



זוג לא צעיר שעבר לידי באופניים נדרש לעצור, ולספר לי על עמדות נוספות. הם הפנו אותי לעוד אחת, בכניסה הצפון-מערבית, הישנה, לקיבוץ. לקח לי זמן למצוא אותה, כי בינתיים היא הפכה לסטודיו לקרמיקה, ובשניים משלושה הקירות שלה (גם היא חצי-משושה) כבר סתמו את החרכים. יש שם שלט שהוצב ע"י הקיבוץ עצמו, אך הוא מכוסה בשיח מטפס, ולא ניתן היה לצלם אותו. העתקתי את הכתוב בו:

"שער פולו. שער הכניסה הראשון לקיבוץ, נבנה ב-1936. כאן הסתיים כביש הכניסה לקיבוץ שהגיע מכיוון גבעת חיים. [קרוי על פי כינויו של רפאל גילת אשר גר בחדר הקרוב לשער]. ליד עמודי השער נבנתה העמדה שהגנה על הגזרה הצפונית מערבית. ניתן לראות את חרכי הירי על קירותיה ואת סימני הכדורים שנורו מהכפרים הערביים שחרבו - זלפי ומנשיה. העמדה שימשה מרכז פעילות ההגנה ביום נסיון הפריצה לגבעת חיים הנצורה ע"י הצבא הבריטי, בכ"א כסלו תש"ו, נובמבר 1945."

הנה היא:



ולסיום - סתם תמונה חביבה מהקיבוץ:




נכנסתי אחר כך לגבעת חיים מאוחד (איחוד פרש רק ב-52), ולא מצאתי כלום.

הסופ"ש החורפי למחצה בגליל העליון הווה הזדמנות מצויינת לכמה וכמה דברים...

אוכל מצויין...נסיעות בכבישי האיזור היפה בארץ...מנוחה..ו....
חיפוש אחר עמדות שהצליחו לחמוק עד כה...

בסיומו של יום אני יכל לציין כי בכל המשימות עמדתי בכבוד (ואפילו מבלי להעיק יותר מדי על שאר החברים)...

מצאתי מספר עמדות מעניינות במספר אתרים אך כששבתי הבייתה (לא מזמן) גיליתי שלפחות חלקן כבר מופיעות ברשימה המצורפת להודעה שבראש האשכול,עם זאת יש כמה וכמה נקודות שדורשות הבהרה כדלקמן:

1. האם היכן שהוא מופיע צילום של מגדל המים שביסוד המעלה?...
ברשימה העמדה מופיעה אך משום מה לא הצלחתי לאתר את התמונות באשכולות !
אם הם לא הועלו אז יש ברשותי כמה ...

2. היכן תמונות העמדות שצולמו עד כה בצפת?...
מצאתי כמה דברים מעניינים אבל אינני יודע אם הם הופיעו כבר או לא...

3. העמדות שלאורך כביש הצפון כבר הוזכרו כאן בעבר אך האם הן תועדו?..חלק מהן?..

אשמח לתשובות בעיניין !


ובינתיים הנה צילומים של עמדת איתות/תצפית (שלדעתי היא פשוט מקסימה) שמצאתי היום בבקר בקיבוץ חולתה לא רחוק מחנות התבלינים הנחמדה, מה שכל כך יפה בעמדה הזו לטעמי הוא שהיא בעצם בנוייה מפח גלי כשבראשה ניצב גאה עד היום זרקאור כולל מתקן הכוונון שלו !...
ואני מודה ש"קצת" התאהבתי בה....



ראשית כך נראה ה"סילו" במבט כללי כשהזרקאור מציץ על גגו:





וכך נראה מעלה הסולם אשר הוביל לגג המבנה:





והנה היא עמדת הפח מהצד כשבצילום האחרון התמקדתי בזרקור עצמו:






לא רחוק מהמקום ניצב לו "סילו" שנראה מודרני יותר כשעל גגו מה שנראה כעמדת תצפית שחלונותיה נאטמו, יכל להיות?...





ו..אם תשיבו על שאלותי שהוצגו בתחילת ההודעה סביר שאוכל להעלות לכאן לפחות עוד עמדה אחת...

ושיהיה שבוע מצויין לכולנו...

לבני.

מגדל המים של יסוד המעלה - ככל שאני זוכר, רק דיווחתי על כך שמצאתי תמונה שלו במחשב שלי. צילמתי אותו עוד לפני שאפילו ידעתי להגות את המילה ורטבול. בכל מקרה - אשמח לראות את התמונות.

אני לא ממש זוכר היכן התמונות מצפת, אך אוכל לדווח מה היה בהן: העמדה שמעל בית הקברות, של האצ"ל (היא לא ממש של האצ"ל. הם רק השתמשו בה וניכסו אותה). עמדה על המרפסת ליד בית המאירי, או ממש בבית המאירי; עמדה מאד משונה למראה מול המשטרה, בריטית לחלוטין; וזהו. אבל כשהייתי בצפת ראיתי עוד אחת, על איזו מרפסת, ולא הצלחתי להחליט אם היא עמדת מאורעות או לא, ולפיכך לא צילמתי אותה. אחר כך, כשקראתי את השלט בעמדת המאירי, התחזק אצלי הרושם שהיא אכן עמדת מאורעות, אבל כבר לא חזרתי אליה.

לגבי עמדות גבול הצפון: גם כאן - אינני זוכר את מספר האשכול. צילמתי עמדה (פילבוקס) בכניסה לאזור התעשייה, עם השילוט והבובות בפנים; ועוד עמדה על גבעה מעל כביש הצפון, מעט מזרחה משם; ועוד עמדה בפיתולי הכביש עוד מזרחה משם, שם אתה ואני לא הסכמנו לגבי מהות הפגיעות הרבות בקיר העמדה. מישהו מהחבר'ה מנה את כולן, אך ככל שאני זוכר - בתמונות תיעדנו רק את הנ"ל. סליחה - לפני די הרבה זמן מישהו העלה תמונה של פילבוקס צפוני באחד מדיווחי שביל ישראל.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...light=%F6%F4%FA

באמת שכבר די קשה להתחכות אחר כל עמדה ועמדה ...מה נעשה?..

בקרוב אני יעלה לכאן עוד כמה פירות שקטפתי במהלך סוף השבוע עם דגש על יסוד המעלה וצפת....אני מקווה שאני לא אחזור על מה שכבר הועלה לכאן...


תנו לי כמה דקות....

אמנם הוא מוזכר ברשימה אך תמונותיו לא פורסמו כאן עד כה....
אז הנה הוא, מגדל המים שבלב יסוד המעלה, חרכי ירי נראים בהיקף מעקה הגג ועל פניו נראה כי גם בין עמודי הבסיס הוקמו קירות בהם נקבעו חרכים מאורכים אלא שרק הקיר הצפוני שרד וגם הוא מופיע כאן בתמונות:



אני כמעט בטוח שמגג המגדל הזה ניתן היה לצפות אל העמדה שצילמתי ביישוב הסמוך - חולתה
ואני חושב שהשלט הקבוע על המגדל הזה מרמז לנו היכן כדאי עוד לחפש....


אגב - ביום חמישי אני אמור לבקר בנבי יושע......

מסתבר שצפת זרועה בלא מעט עמדות, הבעייה היא שצריך לא מעט זמן כדי לאתר את כולן כשמן הסתם מרבית מסלולי הביקור הם מסלולים רגליים...
הרבה זמן לא ממש היה לי אבל במעט שכן איתרתי מספר עמדות ומבנים מעניינים שבהחלט ראוי שיכללו כאן !

המבנה הראשון הנו מה שמכונה "בית אשת"מ ", מדובר למעשה במבנה שבסופו של דבר שימש כמעין מבצר !
המבנה המפחיד והמנוכר הזה שוכן ממש בסמוך לגבול שחצה בין הרובע היהודי למוסלמי וכל הקיר הדרומי שלו מנוקב בסימני פגיעות כדורים.....

ראשית הנה השלט הקבוע על אחד מקירותיו:




והנה הקיר הדרומי אשר פונה לעבר הרובע המוסלמי על סימני הפגיעות שבו:



במבט מעמיק יותר ניתן לגלות שלאורך כל הקיר הזה קבועים חלונות קטנים שהם ספק חלונות ספק חרכי ירי/תצפית וכן מספר חרכים קטנים יותר הקבועים מתחת לקו החלונות...
בתמונות הבאות ניסיתי להתמקד בהם ואני בטוח שתצליחו להבחין בקווי המתאר שלהם...




על הקיר המזרחי של המבנה הבחנתי בשלט זכרון קטן וצנוע לזכרו של יהושע פרג' אוחנה ז"ל, לוחם ומגן הרובע שנהרג במקום, נכנסתי לאתר יזכור ומצאתי שם את סיפור חייו, אני קורא את המלל ולא יכל שלא לדמיין באיזה אדם מיוחד היה מדובר... עצוב.





צפונית למבנה במרחק של כ 40 מטר על גג בית נמצאת העמדה הזו שעדיין לא הצלחתי להבין אם מדובר ב"עמדת רחמים" או עמדה אחרת (לא מצאתי שילוט), באם זו עמדת רחמים אזי היא כבר הונצחה כאן, באם לא, הרי לנו עמדה נוספת:



ובמעלה הרחוב לכוון מזרח מציצה לעברינו הפינה הדרום מערבית של המשטרה הבריטית כשעל הגג זרקאור גדל מימדים שבימים ההם סרק את קו הגבול בין הרבעים ואת הסימטאות הסמוכות אליו...
בחיי שאפשר ממש לדמיין את זה...




ואסיים בדבר מה הקשור ל"עמדה 7 " שממוקמת לא רחוק מבית העלמין של הרובע היהודי אשר הונצחה כאן באחד האשכולות...
לא רחוק כ 30 מטר ממנה בתוך שדה/חורשה, על אחד העצים קבוע לו השלט הזה:





ועד כאן השלל מסוף השבוע האחרון.

לבני.

ישנן כמה עמדות שלא מצאתי בקובץ, האם למישהו יש פרטים עליהן ?

1) בקיבוץ דפנה אם ממשיכים עד הסוף בכביש הכניסה לקיבוץ מגיעים לעמדה עגולה עם ביצורים משוננים על הגג.
מדובר במבנה הלבן שמסומן באדום בתמונות.




2) ביבנה ביציאה הצפונית לכיוון מושב גאליה איך שיוצאים מיבנה ישנה מצד ימין ליד מסילת הרכבת עמדה עגולה גבוהה.

ברוך הבא.

העמדה בדפנה - לא היה לנו מושג על קיומה. איש לא הסגיר אותה. כל הרעיון של האשכולות הללו, של הביצורים, הוא לאגור מידע שייצטבר מכל מי שמוכן לתרום, כדי שלבסוף תהיה לנו רשימה מלאה, ככל שניתן, של הביצורים.

האם יש לך תמונות של העמדה בדפנה?

לגבי הפילבוקס ביבנה: כשהתחלנו את השגעון הזה, של חיפוש עמדות, הגדרנו את מטרתנו כחיפוש אחר עמדות שנבנו על ידי יהודים, בתקופת המאורעות. במהלך התקופה שכך הגדרנו את זה אספנו לא מעט עמדות, והשתקנו כל מי שניסה להציע לנו להתעניין גם בעמדות בריטיות (כמו הפילבוקס ביבנה) או עמדות מתקופות מאוחרות יותר.

אלא שלבסוף נכנענו, והגדרנו מחדש את מושאי חיפושינו: כל מבני הבטחון שהוקמו לא על ידי צה"ל. במסגרת זו - הפילבוקס מיבנה בהחלט מתאימה. אבל אחרי שכברהזכרנו אותו קודם לכן כמה פעמים, ו"פסלנו" אותו כי הוא לא יהודי - הוא באמת נשכח מהרשימה החדשה, המבוססת על ההגדרה החדשה.

אז הנה כמה תמונות שלו:



נתקן זאת בעדכון הבא. תודה.

לא אין לי תמונות של העמדה בדפנה, גם בכפר גלעדי ישנו מגדל מים במרכז הקיבוץ, אני לא מצליח להיזכר אם בנו עליו עמדה.

במהלך הבוקר זכינו לשעתיים מרתקות של סיפורי מורשת קרב עם אורי הורביץ בן כפר גלעדי אשר השתתף בין השאר גם באירועים שקרו על הגבעה.....

להלן שלושה צילומים של מצודת ישע/כח כשבעתיד (הקרוב אני מקווה) אביא עוד כמה צילומים של המבנה/מתקניו והשילוט שבסביבתו....

אם כבר היית בכפר גלעדי, האם לא הבחנת במגדל ועליו עמדה בין המאנז' של הסוסים לבית הארחה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מה קרה כי עייפתם - יש לנו עוד המון עמדות לראות!
הייתי היום בחיפה, בעניני עבודה. עצרתי לבקר בהרבה אתרים שדווחו כאן, ומצאתי עוד אחד, עם רמזים לעמדות נוספות.
אתחיל בבוקר. נסעתי קצת מוקדם מהמתוכנן (או מהר מהמותר) והתקרבתי לחיפה שעה שלמה לפני הזמן. החלטתי שאספיק להכנס לעתלית - הרי האחיות דיווחו על עמדה שם, על גבעת הבריכות. מצאתי אותה די מהר - נהדרת. מישהו הסיר ביסודיות את שלטי המועצה לשימור (השלטים הכחולים) שהוצבו שם, ואני מתכוון לבקש אותם לגלות לנו מה היה כתוב בהם.
כיון שהאחיות צילמו, אז הנה רק תזכורת:



משם לעסקי בחיפה, ומשם למחצבת 4.5 ק"מ, שעמית מהשרון העלה את תמונתה, וטלי טענה שהיא רואה אותה כל יום. בהתחלה חיפשתי אותה במעלה ההר, עד שזיהיתי אותה רחוק רחוק למטה.



ירדתי שוב, מצאתי אותה - והרי היא נהדרת. טרי מהיום. לשמחתי - גם ניתן להכנס אליה.



קומת הכניסה כבר רמזה על הבאות. קלסרים ותיקים ישנים היו זרוקים על פני כל החדר, אשנבי ירי בצורת משפך, ובפינה - סולם. עליתי. בחדר שמעל כבר לא היה זבל, אלא רק חריוני יונים. הרבה. וחרכים. וסולם ארוך ארוך לפסגת המגדל. ושוב - המון חריונים. ועוד סולם, ממש לגג. מישהו סגר משולש בפינת הגג, ורואים עדיין את התפר בין הגג הפתוח לבין סגירתו. מה ששימח אותי במיוחד היה הפרוז'קטור, מקורי ככל הנראה, ששוכב שם, מחליד ומתפורר.



משם המשכתי ליגור, לא נכנסתי (כבר צילמתי פעמיים את העמדות שם) והמשכתי לכפר חסידים. ברואדאקס דיווח בזמנו על המגדל במשק יונאי, ועל עמדה אחרת שאדון יונאי הראה לו. BBZ דיווח על בית הכנסת. עד היום הכרתי רק את זו של יונאי, ולכן קפצתי לשם לראות במו עיני את האחרות. וואלא - הן שם. תזכורת:



וקניתי אצל יונאי שמן זית. משם כיוונתי את האוטומוביל ליוקנעם (בשאיפה לשוב הביתה) אבל כשעברתי ליד צומת אליקים נזכרתי בשתי עמדות שחסרות לי. האחת - טרם זוהתה ע"י איש מאתנו. מצאתי באיזה מקום סיפור על שדה בין יקנעם לבין עין השופט, ששני שומרים נשלחו להגן עליו. הם נרצחו, ואז בנו שם עמדת בטון גדולה. חיפשתי אותה - ולשווא, אך אמשיך לחפש.
השניה כבר צולמה ע"י טלי - מגדל המים של דליה. שוב - תזכורת (מהיום):



אבל בדרכי החוצה, בפאתי הקיבוץ, צדה עיני עוד אחת. רבותי - עמדה חדשה, ואפילו מאד מיוחדת: הפרופורציות זהות לכל העמדות שהכרנו, אלא שהיא מאבן עם שיני בטון. ממש יפה. באזור המוסכים של הקיבוץ, ולטענת המוסכניק - יש עוד כאלה. לא מצאתי אותן (חלס, הייתי עייף) אבל בהחלט ראוי לשוב ולחפש. אז הנה היא:



מכאן קפצתי לאיתמר, בזכרון - מוצא הספרים המהולל. ראיתי את מגדל המים שלבני כבר צילם, ומצאתי אחלה ספרים ב"עשר שקל".

ולסיום: בלי קשר לכל המסופר לעיל, רכשתי לאחרונה את "קובץ השומר". ספר שיצא במלאת 25 שנה ליסוד השומר. בתרצ"ז. רוצים שאפתח עבורו אשכול, עם תמונות מהספר?

נרצחו במקום בו הוקמה בהמשך 'רמת השניים' בנחל השופט בסמוך לשני הברושים. העמדה מן הסתם נשקפת לנקודה זו - המוכרת גם כ'עמק השלום'.

[קישור לצילום של יוחאי כורם: http://www.tiuli.com/popup-pic.asp?URL=Nahal Hashofet/ramat_hashnaim.JPG&name=רמת השניים&copyright=יוחאי כורם]



274, 276 בעמוד 94 בסקר רמת מנשה - מצויינים 'מגדלי שמירה'. האם זה המקום? www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/survey_menashe_internet4682.pdf

בהמשך נרצחו גם אפרים טיקטין ואליעזר קרונגולד בשובם מ'רמת השניים'[?]. שלט לציון הרצח נמצא בכניסה לפארק הקק"ל לא הרחק מתחנת המיתוג.

את מגדלי השניים אצלם עוד במהלך הסופ"ש הקרוב- הם נמצאים מרחק 3 דקות נסיעה ממני.

ארדיכל- האם תאות לערוך רשימה של המקומות הידועים לנו אך שלא צולמו עדיין?

הורגלנו לרף איכות מסויים

במקום הקרוי מעיין שוני. אני מבין שזה בשדות שממזרח לשוני.
במושב תקומה, בנגב המערבי. מדובר על בית בטחון עם 2 אוזניים.
בקיבוץ אפק, מדרום מזרח לקיבוץ, ליד עין אפק. עמק זבולון.
במרחביה המושב - יצאו כבר כמה משלחות, ועדיין אנחנו יודעים על 2 ביצורים שטרם צולמו שם.
בקיבוץ אלונים - כנ"ל. ידוע לנו שיש יותר מכפי שצולם.
בקיבוץ שער הגולן.
בקיבוץ עין גב.
בקיבוץ דפנה - בסוף הרחוב הראשי, משמאל.
במושבה מגדל.

ואם טעיתי, ואחד או יותר כבר צולמו - סליחה. גם הזכרון שלי הוא כבר לא ...

אני נוסע לי בדרך פ"ת לכוון דרום, חולף את מתחם הקרייה (מימיני) חולף את בית קלקא המכוער שמשמאלי ואת שד' יהודית.....
בסמוך לצומת של דרך פ"ת עם רח' החשמונאים אני מביט שמאלה ונדמה לי שמבעד לעצים ולבתים הישנים והמתקלפים אני רואה לשנייה את קצה קצהו של מגדל מים מהסוג שאנחנו כל כך מכירים כשלפחות חרך אחד קבוע בו !.....

בשלב הזה כולי מופתע מעצם הגילוי (ומעצם העובדה שכמעט פגשתי אוטוביס של אגד עקב חוסר תשומת לב).....

אני מחליט להכנס לשכונה המדוברת ולבדוק את הנושא...

איזור שד' יהודית והשכונה שסביבה תמיד הצטייר בעיני כחצר האחורית (או לפחות סוג של) של ת"א...
איזור וותיק שיכל היה להפך למעין "סוהו" אם קצת היו משקיעים בו...


והנה בפינת הרחובות בית הלל ובית שמאי אני מוצא אותו !....
מגדל מים מוזנח וישן מאוד שסביבו מספר מבנים מאוד מאוד ישנים (שלט יפה שקבוע על אחד מהם מובטח בהמשך)....על פניו נראה לי שהוא שימש כעמדת הגנה שמוקמה לעבר ואדי מוסררה (תוואי נחל האיילון לשעבר).....


מישהו אולי יודע איזו שכונה היתה שם בעבר?..
לפחות אחד המבנים שסמוך למגדל נראה לי כבית חרושת ישן או מחסן....
מעניין !

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%95%D7%A8%D7%99

משום מה עד ממש לפני דקות הייתי בטוח ששכונת מונטיפיורי היתה ממוקמת דווקא דרומית יותר באזור התחנה המרכזית - לוינסקי...

ובעניין התיאור שב"ויקי"...לא הייתי ממהר להגדיר את האיזור כאיזור בילויים שוקק במיוחד.....
פוטנציאל דווקא יש למכביר....

'צטער, המחשב מתנהג באופן לא מחונך.

נדמה לי שהיא נידונה באריכות כבר באחד מאשכולותינו. בכל מקרה - זו ככל הנראה נקודת ההתיישבות היהודית הראשונה בא"י בעת החדשה. קודמת אפילו למשכנות שאננים בירושלים. פרדס שרכש מונטיפיורי עוד לפני משכנות שאננים, ושיכן בו כמה משפחות.
המגדל שמצאת - צריך היית להסתכל בישבנו (תחתית מיכל המים) - הקורות התומכות במיכל מייצרות מגן דוד מפואר. להלן הסיפור המדהים של המהנדס שבנה אותו (מתוך EMAGO)
הרצח בחולות תל נוף: פרשת יעקב צונגר

אלי אשד, 22/02/2007

סיפורה של אחת מפרשיות הרצח והקונספירציות המוזרות ביותר של תל אביב הישנה וארץ ישראל כולה בשנות השלושים. פרשיה שככל שחוקרים בה רק נעשית מוזרה ומסתורית יותר עם השנים.

פרשייה זאת היו מעורבים הש"י (שירות הידיעות) של אירגון ההגנה, אבי שירותי הביון הישראליים של היום, הפקיד הנאצי אדולף אייכמן, שירותי הביון הנאציים, הבלש העברי הראשון דוד תדהר וגם המסדר היהודי החשאי דמוי "הבונים החופשיים" - האחים הנאמנים.

אפשר היה להפוך את הפרשה הזאת בקלות לסיפור מתח בסדרת החוברות על הרפתקאותיו הבדיוניות של תדהר והיא הייתה בולטת על פני כל השאר כמוזרה מסובכת ומרתקת יותר מכולן. אלא שסדרת החוברות הזאת כבר לא יצאה יותר לאור ב1937 בעברית (אם כי לעומת זאת היא המשיכה להתפרסם ביידיש ואני תמה: האם השתמש העיתונאי שלמה בן ישראל המחבר של הסיפורים בפרשה זאת כבסיס לאחד מסיפורי הבלש דוד תדהר שלו ביידיש?).

חלפו עוד כשישים שנה עד שקם לבסוף סופר ויצר מהפרשה סיפור מתח מדהים כראוי לה. ואפילו אז לא נחשפו כל הפרטים של הפרשה.

מדובר ברצח במרץ 1937 של אדם מוכר ואהוד מאוד בשכונת מונטיפיורי בתל אביב מהנדס ומתקן עולם בשם יעקב צונגר.

יעקב צונגר היה אדם מעניין מאוד. במהלך חייו הוא התגלגל בין רוסיה שם נטל חלק פעיל ונלהב במהפכה הקומוניסטית לגרוזיה שם החזיק בתפקיד נכבד בממשלת גרוזיה, ולאחר מכן ברח כבול באזיקים מבית כלא לארגנטינה שם מדד יערות וגם לצרפת לפני שהגיע לבסוף לארץ ישראל שם עסק בייבוש עמק יזרעאל, החזיק בתפקיד בכיר בחברת הרכבות הארץ ישראלית ובתוספת לכל זה זכה בפרס על תוכנית לבניית נמל תל אביב.

ולבסוף התגלגל צונגר לשכונת מונטיפיורי בתל אביב שם בנה את מגדל המים שהוא סמל השכונה עד היום וגם שימש כראש ועד השכונה והיה אחד האישים הבולטים ביותר שבה. וחוץ מכל אלה הוא היה פעיל אירגון "ההגנה" בתל אביב והיה סוכן של שירות הידיעות של האירגון הש"י שלימים התפתח לשירותי הביון של ישראל.
מבסגרת פעילותו זאת חשף צונגר רשת ריגול גרמנית נאצית שפעלה משרונה השכונה של הגרמנים מכת הטמפלרים ששכנה ממול לשכונת מונטיפיורי במקום שבו נמצאת כיום הקריה. כתוצאה גורשו מהארץ שני סוכנים נאציים ולרשת הריגול הגרמנית באיזור נגרם נזק חמור. הדבר עורר את זעמם של הנאצים בברלין שהעמידו כעת את צונגר על "הכוונת".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.e-mago.co.il/images3/tel-nof-2.jpg]
ובמקביל לכל אלה הוא היה חבר בכיר ביותר בלשכת "משה" של האגודה החשאית "האחים הנאמנים" בשכונת מונטיפיורי ,אחד הפעילים הראשיים של הלשכה ביחד עם הסופר והמחנך יוסף זונדל וסרמן והמשורר יעקב רימון.

בשלב מסויים נתבקש צונגר לבדוק פרשה כלכלית הקשורה לאיש עסקים קבלן וסוחר קרקעות עשיר אפלולי בשם ראובן שינצוייט. הלה הקים בשנת 1935 חברת נדל"ן בשם "תל נוף". החברה מכרה ליהודי פולין 'מגרשים בעיר החדשה תל-נוף' - מותג סחיר באותה העת: הקידומת 'תל' הייתה אמורה להזכיר את העיר העברית הראשונה תל אביב, שהתפתחה במהירות רבה ושמה יצא בכל העולם היהודי; הסיומת 'נוף' הייתה אמורה לדבר בעד עצמה, אף שלאמיתו של דבר אין במקום זה כל תל ואף לא נוף מרהיב במיוחד.

שינצוייט שרוב אדמות תל נוף היו בבעלותו מכר את האדמות לציבור בדרך מקורית ביותר אז: הכין תצלומים וחוברות פיקטיביות. שינצוייט החזיק גם בזכות ראשונים ייחודית: הוא הייה היהודי הראשון שפרסם את פרוייקט הנדל"ן שלו בקולנוע. (היום יש במקום את בסיס חיל האוויר תל נוף).

על שינצוויט נפוצו גם שמועות שונות ומוזרות שהוא סוכן של ממשלה זרה וכו' אבל אף אדם רציני לא לקח את השמועות האלו ביותר מידי ברצינות. כאשר חלפו שנתיים ושינצויט לא הציג התקדמות בבניית העיר החדשה, נשלח בעקבותיו המהנדס צונגר, כדי לראות את תוכניות הבנייה. צונגר כבר עסק בעבודות מדידה וחלוקת קרקעות אצל לקוחותיו של שינצוייט. בין השאר בנה בתל נוף את מגדל המים שלה בדומה לזה שבנה בשכונת מונטיפיורי.

ויום אחד בעשירי למארס 1937 נעלם צונגר ולא הופיע יותר. כל מה שהיה ידוע היה שבאותו יום יצא משכונת מונטיפיורי וביקר בשעה שמונה בבוקר במשרדו של שינצוייט. שינצוייט הזמין את צונגר למשרדו לבוקר זה ובאותו יום שלח משום מה את מזכירתו לפתח תקווה כך שלא יצא לה להיות נוכחת בפגישתם.

משפחת צונגר וידידיו חרדו לשלומו והתחילו מיד בחיפושים אחריו. בין השאר פנו לשינצוייט לעצה והוא נתן בנדיבות עצות שונות כיצד אפשר לחפש את צונגר, אם כי לדעתו הנעלם בוודאי איבד את עצמו לדעת לרגל מצבו החומרי הקשה.

בחוגי המשטרה סברו שצונגר ברח, נסע לחו"ל וכדומה. אנשים שונים הביעו סברה שצונגר נסע לעבר הירדן לחפש זהב. כאילו לחזק סברה זאת כמה ימים לאחר העלמות הגיעה לבני המשפחה מברק מצונגר או מישהו שכתב תחת שמו. במברק כתב צונגר לבני המשפחה שהוא נמצא בירדן עם כמה אנגלים. אשתו של צונגר הציגה את המברק ביפני כמה אנשים מביני דבר. הם אמרו לה שרוב הסיכויים שהמברק מזוייף.

על החיפושים הקשתה עוד יותר מחלוקת קצינים בשאלה: בסמכותה של איזו תחנת משטרה לחקור את העניין שכן שכונת מונטיפיורי הייתה אז גוף מוניציפאלי נפרד מתל אביב. הקצין המפקח במחלקה הפלילית בתל אביב טען שהואיל וצונגר הוא תושב שכונת מונטיפיורי אין העניין בסמכותו אלא בסמכות מפקד משטרת הכפרים. לעומתו טען מפקד משטרת הכפרים שמכיוון שצונגר לא נעלם מביתו ממש אלא ביקר באותו יום בתל אביב העניין הוא כמובן מאליו מסמכות משטרת תל אביב.

כתוצאה מצאו את עצמם אשת הנעלם וידידיו מטולטלים מתחנה לתחנה עמוסי חרדה ומחכים לידיעות שלא הגיעו על גורל הנעלם כשהם מנסים להתגבר לשווא על הסבך הבירוקרטי שנוצר. לבסוף פנו לקצין המשטרה בשרונה והוא החל לבסוף בחקירה של ממש. אך טיפולה של המשטרה בעניין גם אז היה איטי ובעניין עסקו רק כמה קצינים בעלי דרגה נמוכה. הם גילו ששינצוייט שלח מכתב לצונגר ב10 בפברואר 1937 בחתימת "בידרמן" שבו הזמין אותו לפגישה במלון בפתח תקווה. וכתוצאה שינצוייט נאסר שוחרר ונאסר שוב, אך לא הייתה בכך כל הוכחה כנגדו והוא שוחרר שוב. אנשי משטרת המנדט יכלו להעסיק לשם חקירת ההיעלמות אלא רק כמה שוטרים בודדים ובמשך זמן קצר יחסית לפני שהיו סוגרים את התיק כתוצאה מעומס העבודה והפרשיות והחקירות השונות שעימן התמודדה המשטרה.

אם היה צונגר אדם רגיל מן השורה, ייתכן שהיעלמותו הייתה נשארת מסתורית ובלתי מפוענחת עד עצם היום הזה, אחת מהיעלמויות רבות שידועות רק לבני המשפחה של הנעלמים. אבל הוא לא היה אדם רגיל מן השורה. אחרי צונגר בוצעו חיפושים רבים שנוהלו לא רק בידי אנשי המשטרה אלא גם ובעיקר בידי עמיתיו במסדר "האחים הנאמנים".

ראשי לשכת "משה" בשכונת מונטיפיורי הוציאו פקודה דחופה לכל מאות החברים של המסדר ברחבי הארץ לעשות כל מה שביכולתם על מנת לעלות על עקבותיו של האח צונגר ועל עקבות כל מי שיכול להיות אחראי להיעלמותו. הם הזכירו לכל "האחים" את המחויבות העמוקה שיש לכל "אח נאמן" לעמיתיו במסדר. מחויבות שדרשה מאמצים מעל ומעבר גם לאדם שאותו לא הכירו אישית.

אנשי המסדר החשאי פתחו ב"ציד אדם" אולי חסר תקדים בתולדות הארץ כשהם נחושים לעשות כל שביכולתם לגלות את מה שקרה לצונגר.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.e-mago.co.il/images3/david_tidhar.jpg]

דוד תדהר,בלש פרטי. (צילום משנות החמישים).

לבסוף הם נתנו "טיפ" לבלש הפרטי הראשון של הישוב וידיד אנשי המסדר דוד תדהר שמצידו הזעיק את אנשי המשטרה לחפש באדמותיו של שינצוויט בתל נוף. תדהר היציע למשטרה לחקור את עוזרו של שינצוויט הערבי עבד אל קדאר.

ואכן החקירה הניבה תוצאות. אנשי המשטרה מצאו את גופת המהנדס קבורה בחולות בבור בעומק שני מטר מכוסה בחולות וברזלים לרגלי מגדל המים שאותו בנה בתל נוף. ליד הגופה מצאו את המגבעת של הנרצח שהייתה מסומנת בפנים באותיות לטיניות צ.י ולידה הייתה מונחת מגבת.

תדהר לקח לעצמו את כל הקרדיט על הגילוי והמעורבות של אנשי "האחים הנאמנים" נשארה סודית. הם (כתמיד) העדיפו להישאר באפלה ומאחורי הקלעים. היום ידוע ששינצוייט, שחשד בצווגר (ובצדק) שהוא מרגל אחריו, הציע לצונגר לראות את העיר עצמה, במקום את השרטוטים. השניים יצאו לכיוון תל-נוף. כשמצא את עצמו צונגר מוקף משוכות צבר אי-שם ליד הכפר הערבי עקיר, הוא החל לחשוד, אבל שינצוויט, ידידותי מתמיד, הבטיח לו שזה רק עניין של כמה קילומטרים. ולפתע התנפל על צוונגר המופתע וחנק אותו. לאחר מכן הורה לעבד אל קאדאר לקבור את גופתו לרגלי המגדל של תל נוף שאותו בנה הנרצח.

בחקירה המשטרתית טען שינצוייט שהוא חנק את צונגר על רקע חוב כספי של 200 לירות. זה אמנם היה אז סכום נכבד אך לא כל כך נכבד בשביל שינצוייט העשיר (שגר בוילה מפוארת בראש גבעה ברמת גן) כדי לבצע עבורו רצח. בחקירה מצאו תדהר והשוטרים כי בקירות הווילה של שינצוויט הוטמנו מיקרופונים שינצוייט תירץ זאת בכך שנהג לצוטט לסוחרי קרקעות ערביים בעת שניהל עימם משא ומתן.

רשת המרגלים הגרמנית -יהודית




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.e-mago.co.il/images3/tel-nof-3.jpg]

אדולף אייכמן

לימים נתברר כי פרויקט תל נוף שימש כיסוי לשינצוויט שלא היה אלא מרגל לטובת גרמניה הנאצית ובאופן ספציפי בשירותו של קצין נאצי צעיר ושאפתן, מומחה לענייני היהודים אדולף אייכמן שאף בא לבקר בארץ ישראל לביקור בזק של כמה שעות בחיפה במטרה לפגוש את שינצוויט , שאיתו ועם אנשי רשתו נפגש גם יותר מאוחר בקהיר. (אנשי המנדט לא התירו לו להאריך את שהותו בפלסטינה מחששם מדבר כזה בדיוק). היום נראה גם שאותם מיקרופונים שהוחבאו בכותלי הוילה שלו ברמת גן לא נועדו לציטוט סוחרי קרקעות ערביים אלא להעברת ידיעות לתחנת ביון גרמנית שישבה בקפריסין.

נראה שהש"י (שירות ידיעות) של 'ההגנה' חשד בשינצוויט ושתל בצדו את המהנדס צוואנגר. כאמור צוואנגר חשף אז רשת ריגול נאצית שפעלה בארץ ומרכזה היה סמוך מאוד למקום מגוריו בשכונת מונטיפיורי בשכונת שרונה של הטמפלרים הגרמנים הפרו נאצים. המידע הועבר לבריטים ושני סוכנים נאצים גורשו. הנזק שנגרם לרשת הריגול היה חמור והנאצים שאפו לנקמה. שינצוויט שמצידו חשד בצוואנגר שהוא מרגל גם אחריו שמח להיענות לדרישתם של הנאצים.

הוא חנק לבסוף את צוואנגר במו ידיו מכמה וכמה סיבות: הן כנקמה בשם הנאצים על חשיפתם של שני הסוכנים הגרמניים שהוא חשד שלצוואנגר היתה יד בגילוים וגם מתוך חשש ממה שצוואנגר עלול לגלות על הפעילויות השונות שלו הן כמרגל גרמני והן על ההונאה הכלכלית שביצע בתל נוף שבנייתה לא התנהלה כמתוכנן כפי שהבטיח למשקיעים בפולין.

רק שנים מאוחר יותר בעקבות בדיקת הארכיונים של הגסטפו בגרמניה בידי החוקר אריה ברנע נחשפו הקשרים בין אייכמן ושינצוויט שעד אז היו בגדר סוד כמוס המסמכים שהראו שלגרמנים הייתה בארץ רשת ריגול שפעלה מזה 20 שנה בשירות גרמניה עוד מימי מלחמת העולם הראשונה ובמסגרתה חברו ערבים, מתיישבים טמפלרים גרמנים, וגם יהודים שקיבלו סכומים נאים מממשלת הרייך השלישי ושינצוויט היה אחד מאנשיה. אלא ששינצוויט היה אז כבר אדם חופשי.

משום מה שינצוויט שנשפט בניגוד לכל המקובל אז לפני שופט אחד בלבד, זקן השופטים של המנדט הבריטי, קיבל ב27 ליולי 1937 עונש קל יחסית 15 שנים בלבד בכלא על הריגה בלבד (על פי גרסה אחרת הוא קיבל 10 שנים בלבד ולכאורה יש כאן סתירה אבל נראה שהוא פשוט השתחרר לאחר 10 שנים כתוצאה מניכוי על התנהגות טובה) מצד שני המאסר היה גם מזלו כי אם היה משתחרר היה מחוסל על ידי אנשי ההגנה שקיבלו הוראות לחסלו.

בניגוד לשינצוויט, עוזרו עבד אל קאדאר שרק קבר את הגופה בהוראתו נתלה. העניין מעורר כיום תמיהה, מדוע תלו את עבד אל קאדאר ולא גם את שינצוויט? האם היו כאן בחישות שונות מאחורי הקלעים שאיננו יודעים עליהם? (אולי בין ממשלת אנגליה וגרמניה שהגנה על הסוכן שלה?) בכל אופן לאחר ששינצוויט שוחרר הוא טען כל שאר חייו לחפותו

זה היה בדיוק בתקופה בה ניסיתי את כוחי בלחוד חידות כאן אלא שמהר מאוד הבנתי שזה די חסר סיכוי אל מול רמת הידע של החברים שפה.....

אם אני אתעורר מחר מוקדם ואצא לסבב בתי הקפה של שבת בבקר בתל אביב ,אקפוץ לשם כדי לצלם את המגן דויד (שלדעתי חלק ממנו מציץ באחת התמונות)....
סיפור כל כך מעניין לשכונה כל כך מוזנחת....כמה חבל !

לבני.

ללא ספק מיוחד במינו ומרשים !

וניצלתי את הביקור הקצר (ואת הידע שרכשתי על המקום הזה) כדי לצלם עוד כמה תמונות של חלק מהמבנים שמקיפים אותו עם דגש על מבנה בית הכנסת שצמוד למגדל מכוון מערב, מדובר במבנה מוזנח ומתקלף אשר מבט מעמיק יותר חושף את העובדה שבעבר הרחוק מדובר היה במבנה מפואר בהרבה....

ששימו לב לחלונות הויטראז' (או למה שנותר מהם):



ושני שלטים נסתרים ומוסתרים ע"י צמחייה ועצי פיקוס :



נכנסתי לבית הכנסת עצמו שם פגשתי בשני מתפללים בלבד שדי הופתעו על עצם הביקור, התנצלתי על ההפרעה/הפתעה וכמובן שהבטחתי שלא לצלם...
המבנה מוזנח גם מבפנים אך מבט אל תקרתו חשף כיפה יפה יפה עליה מצויירים כוכבים על רקע תכלת ונברשת נחושת שמשתלשלת ממרכזה כלפי מטה....

עצוב.....

ומרזב יפה של פעם ומבט אחרון לעבר המגדל על חרכיו מכוון צפון....




ללא ספק אתר מעניין בלב ליבה הסואן והמפוייח של תל אביב שללא ספק ראוי ליחס קצת שונה.....

אציין כי לא מצאתי במקום שום שילוט או רמז לציון עברו של המקום הזה !!!

חבל מאוד.

דרומית לנס ציונה, ממוקם לו יישוב בשם טירת שלום, למקום נזדמנתי בשבוע שעבר ובמהלך נסיעה באחד הרחובות אני מוצא את בריכת המים הזו כשבראשה עמדה מעניינת :



ככה סתם, ללא כל שילוט והסבר....


הבריכה ממוקמת בנקודה שנראתה לי כגבוה ביותר ביישוב (מן הסתם) אך לצערי אינני מצליח לזכור כרגע את שם הרחוב והכתובת המדוייקת...
ביום ראשון אני אשלים את הפרטים.

והנה הנוף שנשקף מהמקום...
אני בטוח שלפחות את אחד המבנים יהיה קל לזהות...

לצערי עקב גב תפוס לא יצאתי לצלם בסופ"ש- אשתדל במהלך השבוע!

מקסימום יום שישי לפני עתלית

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מגדלי השניים נמצאים בגבעה מעל עמק השלום. ע"פ הידוע לי מקורם בשנות השלושים
לצערי לא יכולתי להתקרב יותר מדי שכן דרכי הגישה היו בוציות להחריד, ולצערי הרב עוד יותר אין לי עדשת זום מספיק טובה, אז הנה התמונות שכן הצלחתי לצלם. אשתדל להגיע ביום יפה יותר למקום ולצלם מקרוב.

האם הגישה אליהם היא דרך בית הקברות של הזורע? הכביש בין יקנעם (המושבה) לקיבוץ?
בכל מקרה - הם נראים בהחלט ראויי-ביקור. כאמור, מדובר היה על כמה דונם שעובדו ע"י אחד הישובים היהודים בסביבה, אך רחוקים מכל ישוב. כאשר הכנופיות פגעו ביבולים - או מהחשש שמא זה יקרה - נשלחו שומרים להישאר שם במהלך הלילות. זוג שומרים נרצח, והתגובה הציונית ההולמת היתה לבצר את המקום, ולבנות שם מגדל שמירה מבטון, שיוכל לאכלס כ-10 שומרים.
כל זה מהזכרון - אמצא את המובאה ואוסיף פרטים.
התמונות הן בהחלט מתאימות לסיפור.

סוף סוף היום מצאתי את העמדה הנעלמת בנשר. נמצאת על הכביש הראשי, מוסתרת בין עצים וצמחיה. אנסה לצלם בהקדם (בעיה כי בד"כ אני שם באוטובוס בדרך הביתה)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הישוב דרדרה שכן כמו במערכון של הגששים כשלפניו אריה זועם ומאחריו ברוס לי איש הקראטה. דרך הקשר היחידה 'ארצה' הייתה ע"י סירה. הוא שימש כתחנת מעבר לעולים המוברחים מסוריה ובצוריו עמדו במתקפה הסורית במלחמת העצמאות. בהמשך שכנה במקום האחזות נח"ל אשמורה שנאלצה להתבצר אף היא עד שפונתה. הבטונדות פוצצו ע"י צה"ל במלחמת יוה"כ בכדי שלא ישמשו מעוז לקומנדו סורי בעורף כוחותינו.

היום, חורשת קק"ל שלווה ובצורים מנומנמים בין מטעים..

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=465831

בדרך חזרה מדרדרה לאחר אכזבה קלה מעין תינה שעל כביש מעץ [יש תינה אבל יש גם המון קוצים ונראה כי המקום קצת הוזנח] - עצרנו ב'תל קליל'. מעין אתר הנצחה לראשוני כפר סאלד שבצפון המשולב בתצפית, גאולוגיה וארכאולוגיה.

עמדה מבוצרת ממש לא מצאנו במקום - רק שלט המאייר יפה שני סוגי עמדות. האם העמדות מסתתרות מתחת לקוצים? מסופקני כי המקום מטופח. אז נסתפק באיורים..





'בית הנשק' עודנו עומד על תילו:

ועד אז - הנה עוד תמונות מ'תל קליל' ותצפית נאה:

בעיון אקראי בספר 'ספורי מושבות' מאת זאב ענר בהוצאת משהב"ט נמצאו לא מעט עמדות מן התקופה שטרם מדינה. להלן הרשימה ומצלמים ולמרחיבים הידד:

עמוד 9 - אבן יהודה / בית עם ביצור
עמוד 35 -גבעת עדה / מגדל המים
עמוד 44 - גן יבנה/ בית עם ביצור
עמוד 79- יקנעם / מגדל הצופים
עמוד 82- יקנעם / בית לובוצקי
עמוד 92-כפר אהרון ליד נס ציונה / תמונה כשברקע בבית העליון המרוחק עמדת הגנה
עמוד 121-מוצא
עמוד 203- קדימה / עמדה בפרדסים
עמוד 235-רמת ישי / מבנה החאן של ג'דה עם חרכים חשודים

אני. לפחות לגבי מוצא וקדימה. בשני המקומות הללו אני די בטוח שצילמתי כל מה שהיה מבוצר. אני מצרף את התמונות של הביצורים ההם, כדי שתוודא שאני לא טועה.
לגבי האחרים - ככל הנראה עלית על אוצר בלום, ועם החג שלפנינו - אני מניח שמישהו מאתנו יגיע לכל אחד ואחד.
אז במוצא מצאנו (לבני ואני) שניים: על גג בית מקלף ועל גג בית ברוזה. הנה הם.
ברוזה:



מקלף:



קדימה (כיום - קדימה צורן):



כולן כבר כיכבו באשכולות ביצורים קודמים.

במיוחד מענינת אותי העמדה בנס ציונה. התוכל לסרוק לפחות אותה?

הספר אינו ברשותי. התארחנו היום מחוץ לעיר ושם, הרחק מיד סורק גם עיינתי בו...

לגבי נס ציונה - שם העמדה, גם אם די מחשידה מופיעה על גג בית שברקע המרוחק.

היתכן כי האחיות הנועזות 'חטולים' החמיצו שתי עמדות השוכנות ממש מתחת לאפן?

נצטרך, אם כך, לשוב לספריות ולחנויות הספרים המשומשים.
לגבי קדימה - ככל שאני יודע, כל העמדות האחרות נפלו קורבן לשיני הפיתוח. אני מקווה שזו תשרוד, כי היא באמצעו של שטח מיועד לשכונת וילות. אבל היא ללא ספק עמדת פרדסים: כל עמדות השולחן נבנו כך כדי שניתן יהיה לצפות מעל צמרות ההדרים. מצאנו לא מעט כאלה.
תודה.

רמת ישי - ידוע, אך כשחיפשנו שם זה עוד היה לפני שביצורים מוקדמים ומאוחרים יותר נכללו. נשוב לשם. לגבי יקנעם - סריקות רבות לא הניבו אפילו בדל עמדה

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ובכן, התחלנו בקיבוץ אלונים בנסיון לאתר עמדה נוספת, שכן ארדיכל ציין שלא מיצינו את העמדות שם. מצאנו בית שנראה כאילו יכול היה לשמש עמדה פעם, אך איננו בטוחות כלל- הנה היא לשיפוטכם.




מייד לאחר מכן הפנינו חרפתנו לעבר קיבוץ אפק, שם מצאנו מגדל- אחלה עמדה!

נכנסתי, צילמתי, והרי המגדל לפניכם- (לא ניתן לעלות אליו כיוון שחסמו את הסולם בקרשים וגם אינני חובבת יונים- והיו שם המון! (וגם חתול שמן אחד)



עוד בכביש הגישה לקיבוץ אפק, הבחינה טלי בעמדה אי שם באמצע השדות. ניתוח מהיר של האירוע הוביל אותי לנסות לנהוג בשביל המיועד לטרקטורים. מהר מאוד גילינו שהנסיון לא צולח, וחזרנו על עקבותינו. אמא "חטולים" ידעה לומר שלדעתה העמדה נמצאת ממש בתוך שמורת עין אפק- ולשם נסענו.
בכניסה לשמורה יש לשלם- כ-20 ש"ח לאדם, והיות ולא תכננו לטייל שם, הסכום היה יקר מעט ולכן החלטנו שרק אני אכנס ואצלם- אמא, טלי ומורן (זוגתי) המתינו בכניסה, כשהן צופות בחשש בטוואי האורן שממוקם שם להפליא.

אז נכנסתי- ומיד ראיתי עמדה קטנטנה ומקסימה, התמונות ידברו בעד עצמן.

לא מצאתי את העמדה הזאת בקובץ

במחצבת עין חרוד, ליד גדעונה יש עמדה עם זרקור חלוד.

הכניסה למחצבה:




העמדה:

מסתבר שמחצבות הן מקום לא רע לחפש בו עמדות. מצאנו עד כה במחצבת שפיה, בנשר ועכשיו זו.... לפחות שתיים מתוכן של "אבן וסיד"
אולי אם נמצא היכן היו מחצבות שלהם (או אחרות) בתקופת המאורעות - נמצא עוד עמדות נעלמות....

נ.ב - מה עם אשכול חדש?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

במקום להכין לה תה ממרק עוף?

נו טופ.. שיהיה אשכול חדש

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...141#post3297141

DIDIN - נראה לי כי אתה הראשון שיש בידיו תמונה מוכנה לטובת האשכול הטרי....