במקור נכתב על ידי DarkWatcher
אני הולך לבד במדבר, מתמסר אל הדרך, שוכח את המחר.
והקוצים מלטפים את רגלי, אמשיך ללכת, בדרך לא נודע.
הימים היפים בחיי, זיכרון מריר, שנשקף מתוך עינייך.
כמו דקירות כמוסות בכאב, רסיסי נחמה, מסבל שאין בו די.
כדור צהוב וקולח של אש, שורף אותי, קופך הוא עלי.
אין מסתור מן הזעם החם, רק ענן נודד, על רקיע כתכול עינייך.
סהרורי מחפש את צילך, כאפרוח בודד.. את המסתור שבין כנפייך.
ייסורים, בדידות וערגה, הם כל שנותר לי, בנצח שבלעדייך.
אני הולך לבד במדבר, מתמסר אל הדרך, שוכח את המחר.
נושא תפילה חרישית אל הרוח, מלטפת חמה, שתישא אותה אליך.
כדור צהוב וקולח של אש, שורף אותי, עוד קופך הוא עלי.
ימים ולילות נמשכה עוד הדרך, ארורה וקרה, שגבתה לי את חייך.
|