יאללה למה לא לכתוב אחד? למרות שכבר כתבו כמה טובים, זה לא יכול להזיק ותכלס אני קראתי פה הרבה מאמרים אז אני צריך להחזיר באחד, לא?

אז ככה:
הגעתי לוינגייט בערך ב3:30, לקח טיפה זמן להגיע למתחם.. מגיעים, מראים לאיזה חייל את הזימון וממשיכים למתחם.
מחליפים לחולצה לבנה חלקה, ועומדים בתור למכולה, שם מראים את הזימון ות"ז ומקבלים מספר.
הולכים הצידה, כל אחד רושם את המספר שלו על החולצה מקדימה ומאחורה.
הולכים לרופא שבודק חום, דופק ולחץ דם ומראים לו את השאלון הרפואי. הכל סבבה, מחכים בציליות עד שכוווווווווווווווולם יסיימו... יש מצב שבזמן הזה גם מסנג'רים אותך קצת לעבודות רס"ר וכו'...
אה, בזמן הזה גם מקבלים שאלון לדרג העדפות, מטכ"ל שייטת וחובלים...

טוב, מתחילים בראור בסביבות 6-7 בערב.
בהתחלה עושים שכיבות סמיכה, מסתדרים בשורה, המדריכים מסבירים איך לעשות בדיוק כדי שזה ייספר. צריך להגיע עד האגרוף של חבר שלך עם החזה, הם מסתכלים ובודקים אז לא לרמות והם גם מורידים אם לא עשית כמו שצריך.
אחרי זה כפיפות בטן, חייבים שהידיים יישארו כל הזמן מאחורי הראש כי אם לא אז הם מורידים לך...
יוצאים לריצת 2000 שזה להקיף איזה שדה גדול... לא יודע תכלס אם זה 2000 או יותר, בתכלס זה לא משנה כי בכל מקרה צריך לרוץ את זה פשוט לא להפסיק, ובסוף לתת מאמץ אחרון כדי לנסות לשפר מיקום ולא לנסות לשמור כוח (זה מאוד חשוב לא לנסות לשמור כוח, כי תכלס יש הרי שינה בין הבראור ליום עצמו, אז תנו הכל).
ארוחת ערב והולכים לישון על שק"שים מפוך... אני אישית ישנתי סבבה לגמרי, אבל אני יודע שרוב החבר'ה לא מצליחים לישון כ"כ אז כדאי שתביאו איזה כרית מהבית...

3:45 בבוקר השכמה, תוך 5 דקות כולם עומדים בעשיריות. זה הזמן לדחוף איזה חצי חטיף אנרג'י מי שרוצה...
מקריאים מספרי קבוצות ומי בכל קבוצה.
כל קבוצה נעמדת ליד הציוד שלה ואז המפקדים מגיעים ולוקחים את כולם לדיונות. המפקד בוחר לעצמו מיקום בדיונה ומחליט אם עושים אותה בעלייה או ירידה... אנחנו עלינו למעלה, מה שאומר שאנחנו רצים למטה ואז עולים, ולא למעלה ולמטה...
המפקד שולח מישהו לשים את חפירה/דלי במקום כלשהו למטה ואז אומר לכולם להקיף ולחזור (לנו לא אמרו זמנים מסויימים בספרינטים). קיצר עושים ככה כמה פעמים. אני אישית חושב שלא חובה להשקיע הכל בספרינטים האלה כי הם לא נרשמים וכדאי לשמור כוח לסדרי הגעה!

סבבה, מתחילים ספרינטים של סדרי הגעה. כולם עומדים בשורה, המפקד אומר "צא" וכולם טסים למטה, מקיפים ת'דלי, דוחפים וכו' (חארות, כל מי שדחף אחרי זה אכל אותה בסוציומטרי. קיצר, אפשר לדחוף בצורה נורמלית אבל לא להגזים ולדחוף חזק וממש להעיף חבר'ה) ורצים חזרה למעלה ומסתדרים בשורה לפי סדרי הגעה. המפקד רושם את הסדרי הגעה וכשהוא מסיים (כולה כמה שניות...) הוא אומר "צא" וככה זה הולך בערך 15 פעמים נגיד היה לנו... אני אישית הגעתי פעם אחת ראשון, אבל בכל שאר הפעמים הייתי באיזור האמצע ומטה... בתחילת השלב הזה פרש אצלנו אחד ומאז לא פרשו יותר!!!
השלב הזה הוא חלק מאוווווד קשה אבל חשוב כמה דברים:
לא להתייאש גם אם כל הזמן מגיעים יחסית אחרונים, אסור להתייאש וחייבים להמשיך!
לא לחשוב על כמה פעמים נשאר אלא פשוט לעשות מה שהמפקד אומר ולחשוב על הספרינט הבא ולתת הכל! בסוף פתאום תראו שכבר עשיתם נגיד איזה 10 ותדעו שאין לכם עוד כזה הרבה וזה מקל מאוד מבחינה מנטלית.

יש איזה 10 דקות מנוחה והמפקדים אומרים לשתות 5 כוסות מים כל אחד. חשוב לשתות בדיוק כמה שהם אומרים! תגדילו ראש, תתפסו את הג'ריקן ותמזגו לחבר'ה, אל תהיו סוציומטיים...

מתחילים אלונקות. פותחים אלונקה אחת ושמים עליה 3 שקים שכל אחד מלא ב2 דליי חול. יעני סך הכל 6 דליי חול בערך... המפקד מסביר איך מרימים ת'אלונקה ואיך מורידים.
יוצאים לספרינט, 4 ראשונים שמגיעים ישר מרימים אלונקה ומתחילים לעשות סיבוב נוסף, החמישי לוקח ג'ריקן ועושה גם סיבוב נוסף. מי שלא הגיע ב5 ראשונים עושה סיבוב נוסף בלי כלום, בריצה.
כשהאלונקה מגיעה בסוף אז יוצאים שוב, ושוב 4 ראשונים לוקחים אלונקה וה5 ג'ריקן וכו'...
ככה היה להערכתי בערך 12 פעמים...
לי התרגיל הזה היה הכי קשה!! האלונקה כבדה רצח ושוברת ת'כתפיים. הג'ריקן סבבה לגמרי. וזה מבאס לא להגיע לכלום אז תשקיעו ותתנו הכל ותנסו להגיע כמה שיותר ראשונים, רושמים את זה.
הכי חשוב פה זה לזכור שבסוף זה נגמר ואסור לפרוש!! אני כל הזמן חשבתי לעצמי "וואי אם אני פורש ומגלה שזה היה הספרינט האחרון אני הורג את עצמי" קיצר להיות חזקים בעיקר בראש ולא להתייאש!!! בסוף זה כולה סיפור של חצי שעה בערך וזה נגמר!

שוב מנוחה, 5 כוסות מים, כל אחד לוקח את חפירה ומתחיל לחפור בור מטר על מטר על מטר. אין לי עצות מיוחדת לזה, פשוט תחפרו ברבאק, לא תרגיל קשה מבחינה פיזית....
מסיימים עם זה ואז כל אחד מקבל שק, שם על הגב ומתחילים לעלות ולרדת את הדיונה כמה שיותר פעמים, בלי זמן מוגבל, פשוט עד שהמפקדים אומרים לעצור... תנו רבאק, זה לא כזה קשה אבל זה כן חשוב! אגב, המפקדים אומרים שמותר לעצור רק ליד הג'ריקן ואפשר לשתות שם ולנוח ואז לחזור לתרגיל. אל תעצרו ואל תשתו, תתנו הכל ותשקיעו! תגידו לעצמכם כל הזמן "יאללה עוד סיבוב, נשתה בסוף התרגיל, זה עכשיו או לעולם לא, אין הזדמנות נוספת" וחבל שתצטערו אח"כ שיכלתם לעשות יותר סיבובים אבל לא עשיתם בגלל שנחתם.
המפקדים אומרים להפסיק וזהו! נגמר!
ככה לפחות חשבנו... היינו כ"כ שמחים שסיימנו אז המפקד לקח אותנו לתחתית הדיונה והתחיל להזחיל אותנו במעלה הדיונה. קשהההההההה! בשלב מסויים הוא אומר לעצור ואז רושם את המיקום של כל אחד. אחרי זה יורדים שוב לתחתית הדיונה ושוב זוחלים למעלה. ככה עשינו 3 פעמים ואז באמת סיימנו...
לוקחים את כל הציוד, יורדים למטה, המפקד שובר דיסטאנס ומפרגן לצוות על זה שסיימנו את היום הזה ושזה היה יום לא פשוט וכו'... אחרי זה עוברים אחד אחד וכל אחד אומר מאיפה הוא ומה הוא למד ואיך הוא התאמן...

אחרי זה ממלאים שאלון סוציומטרי, מדרגים מי לדעתך היה הכי טוב בצוות... אני אישית דירגתי לא רק לפי מי שהיה הכי טוב מבחינה פיזית אלא מי גם היה בנאדם. מי הגדיל ראש והתנדב ומזג מים לכולם ולא דחף כמו מטורף. מי כן עוזר לחבר'ה וזורק מילה טובה מידי פעם. קיצר תעשו שיקולים בראש שלכם ותאזנו בין תוצאות פיזיות לאופי של הבנאדם...

זהו, ארוחת בוקר (דתיים מתפללים בינתיים ככה שלא נשאר לנו ארוחת בוקר כי עד שסיימנו ת'תפילה גמרו ת'אוכל, אבל באמת בקטנה...). יושבים בציליות, מדברים עם החבר'ה, מחליפים חוויות וכו'...
אחרי 45 דקות בערך קראו לכולם לצילייה גדולה ואז הקריאו מי קיבל מטכ"ל, מי שייטת, ואז חובלים.
אני קיבלתי חובלים.

בסופו של דבר זה יום מאוד קשה ופיזי אבל בהחלט אפשרי!!! ובאמת שהכל הכל הכל הכל בראש!!!!! תנו רבאק של החיים!
אל תחוסו על הגוף שלכם, גם בזחילות. אל תרחמו על עצמכם, תפקירו את הגוף לדרישות המפקדים.
תדעו שזה רגע האמת וזה כולה כמה שעות של סבל ואחרי זה תנוחו בבית ותפנקו ת'גוף...

באמת שאם אני סיימתי את היום הזה וקיבלתי חובלים, אז תבינו שהכל בראש והעיקר הרצון וההשקעה והמפקדים מעריכים את זה. תנו הכל כל הזמן, ואל תחפפו ואל תהיו פעורים! תעודד ת'חבר'ה ותהיו אנשים טובים, תתנדבו גם לעבודות רס"ר מעצבנות ולכל דבר, מה אכפת לכם?

פשוט לזכור שגם אם לפעמים אתה אחרון, אז המפקדים רואים אם אתה מתאמץ או שאתה מוותר לעצמך. ואם אתה מתאמץ אז יכול להיות שתקבל גיבוש כלשהו אפילו אם לא היית הכי טוב!!!


מספרים:
התחילו: בערך 250
סיימו: בערך 150
מטכ"ל: 45 בערך
שייטת: 25 בערך
חובלים: בין 30 ל40...

אחלה מאמר, והוא גם מאוד נכון.
בספרינטים האלה שהוא אומר להקיף מרחק של 500 מטר ב10 שניות לא לתת את המקסימום, את הטעות הזאת עושים הרבה..אף אחד לא יגיע במזן וגם אם יגיעו זה לא יישנה..תשמרו כוחות לסדרי הגעה ושם תפציצו.
אם אתם מרגישים שבא לכם לפרוש תחשבו שזה הספרינט האחרון, תסתכלו על כולם ותראו שכולם במצב שלכם ותתעודדו, אתם לא תסלחו לעצמכם לעולם אם תפרשו בספרינט הלפני אחרון.
לא להיות סוציומטים, אצלי היו מלא שחתכו לפני האת זה מאוד עצבן אותי וגם המפקדים לא ראו את זה והם הגיעו לפניי בסדרי הגעה =\

המאמר שלך בינתיים הטוב ביותר בין אלה שרשמו פה גם על ימי הסיירות של יולי 08! יש מה ללמוד. ד"א באיזה כושר באת? (סתם מעניין, אחרי הכל, וואסח, 35% מהיום סיירות ומהגיבושים זה כושר).

כיצד דירגת את השאלון?
ובאמת מעניין באיזה כושר באת לשם כלומר מה עשית לפני כדי להתכונן אם בכלל

דירגתי את השאלון כך:
עדיפות ראשונה שייטת, שניה מטכ"ל ושלישית חובלים.

באיזה כושר באתי?
אממ הייתי השנה במכינה קדם צבאית והיה לנו מד"סים שהשתדלתי מאוד להשתתף בהם.
בסביבות פורים היתה לי פציעה בברך והייתי מושבת איזה חודשיים... אחרי פסח חזרתי לאימונים סדירים.

ככל שהיום סיירות התקרב עברתי להתאמן רק על ריצות 2000 ועל ספרינטים בעלייה.

באתי בכושר בסדר +, לא יותר מזה אבל גם לא פחות.
למרות הכל - הבראור יצא לי פשוט בושה... עשיתי 35 סמיכה, 22 בטן, והגעתי 70 ב2000 מתוך 90 או 120, לא סגור על זה... למרות שלפני היום סיירות אני יודע שהייתי עושה כמעט 60 סמיכה, ובערך 50 בטן... ו2000 בסביבות 8 דקות, טיפה יותר אולי... כנראה התרגשתי והלך לי פשוט חרא הבראור ביום סיירות...
אבל כיפרתי על זה ביום עצמו שפשוט נתתי בו ה-כ-ל! לא לוותר לעצמכם!
אני גם קצת שמן ככה שבכלל היה לי קשה ביחס לקבוצה אבל פשוט צריך להשקיע ולא לראות בעיניים...

אני חושב שמאוד מאוד מאוד עזר לי זה שהתאמנתי על ספרינטים בעלייה, זה הדבר הכי חשוב שצריך להתאמן עליו...

וואלה גם אני במצב שלך בערך (50 שכיבות סמיכה, 30 בטן - בלי כאבים הייתי מוציא 80 חופשי, וגם ריצת 2000 תצא לי משהו כמו 9 דקות) והגיוס שלי במרץ. אני גם רוצה ללכת עם חבר'ה שאני אלך להתגייס איתם לפני הגיוס לדיונות ולהתאמן שם כדי לא להעביר את היכולת של ספרינט על כביש ליכולת של ספרינט על חול עמוק באמצע כל דבר שהוא. ותגיד, אתה רוצה את החובלים שקיבלת או אתה רוצה משהו אחר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oiboot וואלה גם אני במצב שלך בערך (50 שכיבות סמיכה, 30 בטן - בלי כאבים הייתי מוציא 80 חופשי, וגם ריצת 2000 תצא לי משהו כמו 9 דקות) והגיוס שלי במרץ. אני גם רוצה ללכת עם חבר'ה שאני אלך להתגייס איתם לפני הגיוס לדיונות ולהתאמן שם כדי לא להעביר את היכולת של ספרינט על כביש ליכולת של ספרינט על חול עמוק באמצע כל דבר שהוא. ותגיד, אתה רוצה את החובלים שקיבלת או אתה רוצה משהו אחר?

אני לא יודע אם אני רוצה חובלים...
אני אנסה להתקבל לקורס ולהתחיל אותו. אם אני אראה שאני רוצה להמשיך בו ושטוב לי שם אני אעשה הכל כדי לסיים אותו, אם לא אז אני אעזוב...
אם אני לא אתקבל לקורס אז אנסה להגיע לאגוז או צנחנים...

תודה.נוסף למאמרים.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!