התפנית במדיניות ארה"ב כלפי אירן - אשליה או סיכוי? ©

המאמר הזה בוחן את השיקולים שהביאו את האמריקאים לעשות תפנית כלפי אירן ו"האם זה טוב ליהודים". המאמר חתום תחת שם העט רובי בוזגלו.
רובי בוזגלו19/7/2008

It is useless for the sheep to pass resolutions in favor of vegetarianism, while the wolf remains of a different opinion

William Ralph Inge

הידיעה שהתפרסמה, שתת-מזכיר המדינה וויליאם ברנס, מספר 3 במשרד החוץ האמריקני, ישתתף בפגישה של ארבע מעצמות במועצת הבטחון + גרמניה עם משלחת אירנית, - לראשונה מזה 29 שנים, - הפתיעה את ההנהגה הפוליטית בישראל. נוספה לידיעה הדלפה שארה"ב עומדת להקים משרד אינטרסים בטהרן בחודש הבא, כצעד ראשון לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות,- סימן מובהק על תפנית במדיניות ארה"ב כלפי אירן.

האם התפנית הזאת היא רק טקטיקה – ההזדמנות האחרונה,- כפי שהתבטא דובר משרד החוץ האמריקאי או שזה שינוי יסודי במדיניות החוץ האמריקאית? האם התפנית צריכה להדאיג את ישראל? האם החשש מתקיפה יזומה של ישראל על אירן, - שהיתה עלולה להצית את כל האזור ולהעלות את מחירי הנפט – גרם לממשל בוש לעשות הערכה מחדש ביחס למדיניות של עצמה?

יש שני שיקולים לתפנית הזאת:

הבנה שאירן לא יכולה לאבד את כבודה העצמי - not to loose face ולהודות שהסנקציות הורידו אותה לברכיים

שיקול אחד הוא שהאמריקאים הבינו שההנהגה האירנית הגאה לא תוכל לחזור בה מתוכניתה להעשיר אורניום באמצעות איומים, כדי לא לאבד את הכבוד העצמי שלה (not to loose face). ארה"ב החליטה לאותת לאירן שהיא מוכנה להתגמש ולהסכים לנהל דיאלוג ישיר עם אירן בתנאי שאירן תסכים להתגמש אף היא.

המערב לא הצליח לאלץ את אירן להפסיק את העשרת האורניום על ידי הטלת סנקציות מצד אחד והגשת תמריצים כלכליים מרחיקי לכת מאידך גיסא, - למרות הנזקים הכבדים לכלכלה האירנית. מאזן היצוא של גרמניה מול היבוא מאירן הצטמצם ב- 80% מאז 2004 . המכשולים הפיננסים שהטיל המערב הפכו את התשלומים עבור סחורות לבלתי אפשריים. אם בעל מפעל אירני למשל, רוצה לרכוש באירופה חלקים למכונה שהתקלקלה, הוא יגלה שהוא לא יכול להעביר את התשלום דרך הבנק כי רוב הבנקים הבינלאומיים הפסיקו לעבוד עם בנקים באירן.

לחץ על אירן באמצעות מחירי נפט נמוכים שיצמצם את הכנסות המדינה

שיקול שני קשור לעובדה שלמרות שהסנקציות גורמות לנזקים כבדים לכלכלה האירנית, הכנסות הנפט הגבוהות מפצות אותה על כך. יחסים דיפלומטים עם ארה"ב יפיגו את המתיחות בעולם מה שיביא לירידה חדה במחירי הנפט וההכנסות של אירן יצומצמו בצורה ניכרת. בצורה פרדוקסלית ייתכן שמה שהמערב לא הצליח בדרך של איומים, - הן בדרך של סנקציות והן בדרך של הטבות ותמריצים כלכליים – יצליח בדרך של חנק כלכלי בגלל ירידת ההכנסות ממכירת הנפט?


ואומנם מחירי הנפט ירדו ב- 15 $ מהשיא האחרון של 145 $ לחבית כאשר התפרסמה הידיעה. ההנחה היא שכאשר יחלו בשיחות על חידוש הקשרים הדיפלומטיים בין ארה"ב לאירן, מחירי הנפט יצנחו מטה. אירן הרוויחה 80 מיליארד דולר מהכנסות הנפט והגז בשנת 2007 לעומת 35 מיליארד דולר שנה קודם לכן. 60% מהכנסות אירן הן מנפט ומגז. אחמדינאז'אד תלוי עכשיו לגמרי במחירי נפט גבוהים.

האם המדיניות החדשה טובה לישראל?

את ההנהגה הפוליטית והצבאית בישראל מענין רק דבר אחד: לא להרשות לאירן להעשיר אורניום בעצמה, - צעד שיאפשר לה בעתיד, לפי כל המומחים - לפתח נשק גרעיני. אולמרט וגם ברק חוזרים ואומרים בצורה נחרצת שישראל איננה יכולה לחיות תחת איום שעלול להביא את חורבנה של המדינה.

האם יש סיכוי שאירן תסכים לוותר על העשרת אורניום כפי שהחליטה מועצת הבטחון? אני בספק! חילוקי הדעות בין המערב לאירן נסובים סביב השאלה של העשרת האורניום אבל כולם יודעים שהמחלוקת רחבה יותר. ההנהגה הרוחנית האירנית כולה חולמת לחזור וליהיות אימפריה כמו בתקופת המלך כורש הגדול. לאירן יש אג'נדה מבוססת היטב וקשורה לשאיפותיה הפוליטיות:

& אירן שואפת ליהפך למעצמה אזורית כמו פקיסטן, הודו וצפון קוריאה והדרך להשיג זאת היא על ידי החזקת נשק גרעיני;
& אירן ממשיכה להפיץ את האידיולוגיה הפונדמנטליסטית האיסלמית הקיצונית;
& אירן ממשיכה לצייד את חיזבאללה , את חמאס ואת סוריה בנשק וטילים והיא ממשיכה לאמן ולממן אותם;
& אירן ממשיכה לחתור תחת השלטון בעיראק באמצעות מחבלים ממשמרות המהפכה;
& אירן ממשיכה לפתח את טילי שיהאב 3 ושיהאב 4 ולשכלל את ראשי החץ שלהם.

בינתיים האירנים מושכים את הזמן. לדעתי גם בפגישה בעוד שבועיים הם יתנו תשובות מתחמקות. הם יודעים שישראל יכולה לתקוף רק בזמן כהונתו של בוש וחלון ההזדמנויות הולך ונסגר. המדינה היחידה שמפריעה לאירן בשאיפות האימפריאליסטיות היא מדינת ישראל.


אינני מאמין שהאמריקאים יצליחו להסיר את איום הגרעין האירני על מדינת ישראל. קשה לי להאמין שקשירת יחסים דיפלומטיים יגשרו על הפערים בין הצדדים.


רובי
roby5167@fastmail.fm