מרוב אנטי שנוצר בקירבנו נגד כל הקשור בדת ובגלל מה שנראה לנו (ובצדק מסויים) ככפייה דתית, נסחפנו הרבה מעבר לקו האדום.
בשיחה (טוב... ויכוח
), עם קרוב משפחה חרדי, כשהטחתי בו שהם לא לומדים לימודי חול,
הוא אמר לי משפט שגרם לי לחשוב- "רגע... אולי הוא צודק לעזאזל....",
הוא אמר לי-"אתם, עם כל הידע הרב והפתיחות שלכם, אתם לא יודעים איך פותחים סידור.... אין לכם מושג מהי תפילת שמונה עשרה... אתם מביטים סביב בכדי לדעת מתי מתפללים בישיבה, ומתי צריך לקום... אין לכם את מושגי היסוד בדבר הכי פשוט והכי בסיסי- סידור התפילה"....
ואז חשבתי לעצמי- וואללה, הוא צודק...
למה מערכת החינוך החילונית, לדורותיה, מתעלמת בכזו בוטות מנושא התפילה?
ממה אנחנו מפחדים לעזאזל? שאולי נחשף לדברים אחרים, ואז "חלילה נגלה שאולי זה מתאים לנו"?
נושא למחשבה.