15-05-2008, 02:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.08.07
הודעות: 782
|
|
ת'אמת - אני לא רוצה לשפוט כמו להבין מאיפה אנשים שואפים כזה בטחון עצמי?
אבל הנה סיפור - מפעם - שלמדנו באוניברסיטה.
לחברה הטובה שלי היתה שותפה שכל היום דיברה על החבר שלה -
ההכי הכי יפה וחכם ומוצלח ו...
יום אחד הוא היה צריך לבוא לבקר - וכולם התייצבו לראות סוף סוף את ההכי שלה.
היא פתחה את הדלת - ועומד מולנו קופיף...
תוך 10 דק' התיישבנו כולם לאכול - דיברנו צחקנו
והבחור חייך ו...הסכמתי איתה - גם אני חשבתי שהוא יפה.
זה נשמע כמו קלישאה - אבל זה נכון -
יש כאלה שאולי נראים יפה במבט ראשון - אבל זה נהיה מאוס מהר. מ ש ע מ ם
שדרות בגשם
ביצוע: חוה אלברשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נחצ'ה היימן
באור ובגשם העיר מסורקת.
היפה באמת - היא תמיד ביישנית.
אלך נא היום, עם בתי הצוחקת,
בין כל הדברים שנולדו שנית.
הנה הזגוגית - שמה צלול משמותינו
ומי בקיפאון הרהורה יעבור?
על קו מיפתנה, כעל סף נישמתנו,
הרעש ניפרד מן האור.
הנה הברזל, האליל והעבד,
נפח הימים הנושא בעולם.
הנה, בת שלי, אחותנו האבן,
הזו שאיננה בוכה לעולם.
גבהו בימינו האש והמים.
אנחנו עוברים בשערים ומראות,
נדמה - גם הלילה הוא נהר היומיים,
אשר על חופיו ארצות מוארות.
נדמה - גם אנחנו הבוקר נגיע
אל בית אחרון בנתיב הרחב
ושם עוד ניצב לבדד הרקיע
וילד משליך כדורו לרגליו.
באור ומטר השדרה מסורקת.
דברי, ירוקה, רעשי!
ראה, אלוהי, עם ביתי הצוחקת
אני מטייל ברחובך הראשי.
עירי הפרומה שמלתה מרכסת.
חייוך הברזל והאבן עוד שט.
הללו אינם שוכחים את החסד
של מילת אהבה אחת.
|