 |
06-05-2008, 19:11
|
|
מנהלת בע"ח, וגם לוחות | המנהלת הכי חיה שיש..
|
|
חבר מתאריך: 17.10.06
הודעות: 3,618
|
|
|
אילוף כלבים
כלבים, הם חיות להקה במבנה היררכי.
כלומר, מבנה הלהקה הוא ברור, יש מנהיג, יש סגנים, פשוטי העם, וגורים בסוף.
היותם כאלו מקל מאוד את מלאכת האילוף, כי מראש הם מעוניינים במנהיג, ומעוניינים לרצות(בניגוד אלינו, שאם אומרים לנו מה לעשות, אנחנו מתפוצצים)
הדעה שאומרת שכלב מאולף הוא מסכן, רובוט, מושבת, וכיו' טועה מיסודה.
כלב מאולף, הוא כלב הרבה יותר מאושר, הגבולות ברורים לו, המבנה ההררכי ברור לו, והתקשורת עם שאר "הלהקה" (אנחנו) מצויינת ותקינה.
לפני שאכנס לפקודות, שגם ככה מאוד קשה לתאר במילים בלבד, אתם כמה עקרונות מאוד חשובים לכל תהליך האילוף ולא משנה מה נרצה ללמד את הכלב.
דרישה
כמו לכל תלמיד חדש, אנחנו נדרג את הדרישות שלנו מהכלב,
כלומר, כל תרגיל שנלמד אותו יתחיל בלימוד הקשר בין הפקודה לביצוע (בשב, ניתן פקודה "שב" וממש באותו הזמן, נושיב אותו פיזית, לא נחכה שישב לבד).
לאחר מספר אימונים כאלו נעלה את הדרישה ונתקן אותו ונעזור לו אם לא ביצע,
כשהכלב כבר למד את הקשר בין הפקודה למעשה, נתחיל לעלות את הדרישה, ניתן פקודה, נחכה שניה, וניתן תיקון ברצועה (בהמשך, הסבר על תיקון..)
בשלב הזה תמיד יש לאן לשפר את איכות הביצוע, ולפעול לפי שאר הכללים.
"מקל וגזר"
שיטה ידועה מאוד שמשמשת אילוף וחינוך להרבה מאוד בעלי חיים, כולל אנו את ילדנו,
שיטה שאומרת דבר פשוט, "תהיה בסדר, תקבל פרס, לא תהיה בסדר, תקבל עונש"
אצל כלבים, פרס אומר, ליטוף, שמחה, מילה טובה, צ'ופר של אוכל (למרות שאני לא בעד אילוף עם אוכל, צריך להיות זהירים עם זה, לא כל כלב יעבוד בשביל אוכל, ולא כל כלב יסכים לעבוד בלי אוכל לאחר שהתרגל לקבל אוכל עבור ביצוע)
עונש אומר, המילה "לא" בצורה תקיפה, משיכה ברצועה (מה שנקרא "תיקון"), גם עם קולרי אילוף וגם עם קולר רגיל (לא ממליצה למי שלא עבר אילוף להשתמש בקולרי אילוף, אפשר לעשות איתם נזק יותר מתועלת למי שלא יודע להשתמש),
לאחר שלמדנו מה זה מקל ומיהו הגזר נשלב אותם באילוף, אצל הכלבים התגמול (החיובי והשלילי) חייבים לבוא מיידית עם הביצוע, ביקשת מהכלב לשבת, הוא ישב, מיד עידוד, כנ"ל להפך, ביקשת מהכלב לשבת, לא ישב, מיד תיקון.
כמה שנהיה מדוייקים יותר כך נקל על הכלב להבין מה אנחנו רוצים, ונקבל תוצאות טובות יותר.
חלוקת המשימה לחלקים קצרים
ניתן ללא בעיה לאמן את הכלב למשימות מורכבות מאוד,
כמו למשל להוציא את הזבל לפח..
הדרך היחידה לעשות זאת, זה לחלק את המשימה לחלקים קצרים:
ללכת לשקית הזבל,
לתפוס אותה בפה,
להרים אותה,
ללכת איתה לפח,
להניח אותה בפח..
נתחיל עם החלק הראשון, כלב שעבר אילוף, רגיל לזהות את הטון של פקודה ולכן יבין שאתה רוצה שהוא יעשה משהו.
ניתן פקודה מילולית, ונחכה, נחזור על הפקודה שוב ושוב, הכלב שמבין שאנחנו רוצים משהו, ינסה כל מני דברים, ואז בטעות, במקרה, ילך לכיוון שקית הזבל, בדיוק באותו הרגע, נעודד ונשבח אותו..
נחזור על זה כמה וכמה פעמים עד שהוא יבין את הקשר בין הפקודה לבין הביצוע.
כשהחלק הזה עובד יפה, נוסיף את החלק השני,
ניתן את אותה הפקודה, אבל הפעם לא נעודד את הגעתו לשקית, נמשיך לחכות, בסוף, שוב מרוב נסיון לרצות, הוא ינסה כל מני דברים, ובסוף יגע בשקית עם הפה, ובדיוק אז מעודדים..
ומכאן כמו בשלב הראשון והשני, ממשיכים הלאה, עד ביצוע מלא של כל המשימה..
המטרה לא ללמד את הכלב לזרוק את הזבל, אלא להסביר לכם, שהכל ניתן ללמידה, בדרך הנכונה..
שפת גוף
כלבים לא מתקשרים בינהם בשפה מילולית, אלא כמעט ורק בשפת גוף,
כשאנחנו נותנים לכלב פקודה, אנחנו בעצם אומרים לו שאנחנו במעמד גבוה משלו, ובמעמד מתאים כדי להגיד לו מה לעשות,
ולכן חשוב להקפיד להיות בטוח בעצמך, להיות בטוח במה שאתה רוצה שהוא יעשה, ולשדר מנהיגות,
פקודה צריכה להנתן כפקודה (עם ! בקצה) ולא כבקשה.
אם לא ננהג כך, ניצור בילבול אצל הכלב, וחוסר וודאות אם הוא צריך להקשיב ולבצע.
אלו עקרונות בסיסים לכל מה שנרצה ללמד.
עקביות
אנו חייבים לשמור על עקביות ועקשנות,
ברגע שנתנו פקודה, אסור לנו לוותר, להתעקש עם הכלב עד ביצוע, גם אם צריך לעזור לו לבצע,
אם נוותר, הכלב יבין שאנחנו לא מספיק חזקים כדי לאלץ אותו לבצע, ולאחר זמן, הוא אכן יפסיק לבצע
פקודות בסיסיות:
*כל הפקודות מדברות על מצב שהכלב קשור לרצועה, עם קולר צוואר.
*הפקודות נכתבו מתוך ידיעה שקראתם את החלק העליון של המאמר, הוא הכרחי ללימוד הפקודות.
שב:
נדאג שהכלב יעמוד לצידנו, רצוי צד שמאל, כי שם הוא ילך בפקודת רגלי,
נחזיק את הרצועה קצר ביד ימין, נעמוד, וניתן פקודה "שב" בו בזמן, נמתח את הרצועה עם יד ימין למעלה ועם יד שמאל נלחץ מעל האגן, נעודד את הכלב על הישיבה (למרות שלא ישב בעצמו, ועזרנו לו), השלב הבא בדרישה יהיה בלי לחיצה על האגן, ושלב הבא יהיה רק פקודה ותיקון או עידוד לפי הצורך..
ארצה:
יהיה לנו יותר קל ללמד כלב לשכב ממצב של ישיבה,
לאחר שהכלב למד לשבת לפי פקודה, נחזיק את הרצועה קצר ביד ימין וניתן את הפקודה "ארצה" בו בזמן נמשוך את הרצועה למטה ונלחץ בין השכמות עד שכיבה מלאה על הקרקע, כמובן שנעודד את הכלב על הביצוע.
הדרישה הבאה ללא לחיצה ולאחריה רק תיקון ועידוד לפי הצורך..
השאר:
נלמד את הכלב להשאר במקום גם בשב וגם בארצה,
אחרי שהכלב למד להגיב לשתי הפקודות האלו, נתחיל תרגול להשאר,
נושיב את הכלב ליד הרגל ולא נזוז ניתן לכלב פקודה "השאר", לא נאפשר לו לקום, כל פעם שקם, לתקן,
לאחר מספר פעמים, נתרגל אותו דבר רק נתרחק ממנו צעד או שנים לצד, למשך 10 שניות, ונחזור אליו, ונעודד אותו, ככה לאט לאט נגדיל את המרחק ואת הזמן,
לעודד כל הזמן, ולתקן כשצריך, אם הכלב קם, להחזיר לאותו המקום בדיוק וכמה שיותר מהר.
אלי:
ניתן לכלב להתרחק מאיתנו כשהוא קשור לרצועה, ונקרא לו בשמו ופקודה "בוני, אלי"
נתחיל למשוך את הרצועה אלינו תוך כדי הליכה שלנו אחורה, כשהרצועה התקצרה והכלב מולנו, ניתן פקודה לשבת, ונעודד הרבה.
השלב הבא ללא הליכה אחורה, ואחרי זה רק תיקון ועידוד לפי הצורך.
בהצלחה לכולכם,
לדעתי, אצל רוב הכלבים נראה שיפור בזכות ההסברים, אצל חלק לא, ולכן לא מתיימר מאמר זה להחליף אילוף פנים מול פנים.
אשמח לענות על שאלות ובעיות.
הגר
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י הגרייי בתאריך 07-05-2008 בשעה 07:22.
|
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
